מורים בישראל מרוויחים יותר

בניגוד לטענותיהם של ארגוני המורים, בדיקה של שכר המורים בישראל בהשוואה להיקף עבודתם, מראה שהם מרוויחים יותר מעמיתיהם ב-OECD

המורים שובתים כי הם יכולים. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בתחילת השבוע דווח על “פיצוץ” במשא ומתן בין ארגון המורים למשרד האוצר. במשרד האוצר תומכים בהטבות משמעותיות עבור המורים הצעירים, אך יו”ר ארגון המורים רן ארז תובע להוסיף גמולי השתלמות למורים הוותיקים, שמשכורותיהם גבוהות גם כך.

סקירה שפרסם לאחרונה הכלכלן הראשי במשרד האוצר מראה כי בין השנים 2014-2003, בין היתר בשל רפורמות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה”, שכר המורים עלה באופן משמעותי יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק. יישום רפורמת “עוז לתמורה”, שנמשכה גם בשנת 2014, ימשיך את מגמת עליית השכר. עם זאת, ישנו הבדל משמעותי ביותר בין שכרם של מורים וותיקים לזה של מורים מתחילים, כאשר הראשונים מרוויחים בערך פי 2.5 ממורים חדשים. מלבד קוריאה, ישראל היא המובילה ב-OECD מבחינת הפער בין שכר המורים בפסגת הסקאלה לשכרם של מורים מתחילים. כפי שכתב אברהם תומר באתר זה, פער זה פוגע באיכות ההוראה, מכיוון שכאשר מורים מתוגמלים באופן מספק רק כעבור מספר שנים מתחילת עבודתם – התמריץ של צעירים עם יכולות גבוהות להיכנס לתחום הוא קטן יותר.

יתירה מזו: טענותיהם של ארגוני המורים כאילו שכר המורים נמוך באופן אובייקטיבי, אינן נכונות. מחקר של פרופ’ דן בן דוד מראה כי המורים בישראל עובדים הרבה פחות שעות בחודש בהשוואה לעמיתיהם במדינות ה-OECD. כפי שניתן להבחין בגרף הבא, מורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבת הביניים ובעל-יסודי בישראל עובדים פחות משעות העבודה השנתיות של מורים ב-OECD – כ-23% פחות ביסודיים, כ-30% פחות בחטיבת הביניים ו-46% פחות בבתי הספר העל יסודיים.

מסיבה זו, השוואת המשכורות החודשיות בין ישראל למדינות ה- OECD היא שגויה. השוואה נכונה יותר היא השכר לשעת עבודה. מורים בבתי הספר היסודיים בארץ משתכרים בכ-9% יותר מהממוצע ב-OECD לשעת עבודה, ומורים בבתי הספר העל-יסודיים משתכרים כשליש יותר. בנוסף, התוצר לנפש בישראל נמוך ביחס לה-OECD, ובמצב כזה גם השכר לשעת עבודה נמוך בממוצע. כאשר מנרמלים את שכרם השעתי של המורים במדינות השונות ולוקחים בחשבון את ההבדלים בתוצר לשעת עבודה, גדל עוד יותר הפער בין שכרם של המורים בישראל לממוצע ב-OECD. שכרם המנורמל של מורים בבתי ספר היסודיים בישראל גבוה ב-44%, ואילו בחטיבת הביניים ובעל-יסודי פער השכר אף גבוה יותר, כאשר מורים ישראלים מרוויחים 62% (בחט”ב) ו-76% (בעל-יסודי) יותר מהממוצע ב-OECD.

גם המחקר של משרד האוצר מציין כי שכרם של המורים “עומד בשורה אחת עם זה המקובל במדינות המפותחות”. בנוסף, כשעורכים השוואה בין שכר מורים לשכר בוגרי השכלה אחרים, מגלים כי שכרם שווה בדיוק לשכר הממוצע של בוגרי השכלה גבוהה.

מדיניות משרד האוצר בשנים האחרונות היא להגדיל את השכר על בסיס תוספת שקלית ולא לפי אחוזים. מדיניות זו נועדה להקטין את פערי השכר הגדול בין העובדים הוותיקים לצעירים. ההצעה הנוכחית יוצאת דופן במיוחד, משום שהיא נותנת תוספות גבוהות יותר לאלו שמרוויחים פחות, ובכך מצמצמת באופן משמעותי את פערי השכר בין המורים הוותיקים לחדשים.

כפי שניתן להבין, מדיניות זו של האוצר אינה מוצאת חן בעיני ארגון המורים, הדורשים להעלות את שכרם של כלל המורים, ששכרם אינו נמוך מהמקובל במדינות המפותחות. נראה שארגון המורים עובד עבור קבוצה אחת – המורים הוותיקים, ועל כן כדאי שישנה את שמו מ”ארגון המורים” ל”ארגון המורים הוותיקים”.

______________

ניסן אברהם ואסף כהן כותבים בדף הפייסבוק “מדברים כלכלה”

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

17 תגובות למאמר

  1. שכחו לציין שהמורה חייב לפחות שלוש שעות כל יום בבית להכין את המערכים ,החומר ואת תכנית הלימודים… היומית השבועית החודשית וסמסטריאלית…. איפה בדיקת מבחנים…איפה שיחות עם ההורים…
    כשעבדתי במערכת החינוך השכר נטו שלי היה פחות מהמנקה שלי…גם היום…

    1. מסכימה איתך – אני עזבתי בגלל העול של בדיקת המבחנים הבחנים והעבודות – כל סופש!

    2. סביר להניח שהמורים בשאר מדינות ה OECD משקיעים אף יותר מזמנם להכנת מערכים ובחינות, שכן הם עובדים יותר שעות מעמיתיהם בישראל.
      בקיצור, צריך ככל הנראה להעלות את שכר המורים הצעירים, אך צריך לבחון האם צריך להעלות את שכר המורים הוותיקים. אני באופן אישי חושב שצריך לשנות את אופן העסקה, כגון: ביטול קביעות או לחילופין תגמול לפי ההצלחה בפועל בשטח.

  2. לא להוסיף שקל למבוגרים. רק לצעירים. כך יוצרים תמריץ אמיתי. רוצים המבוגרים ויפרשו.

  3. מה? ב-OECD עובדים 60-70 שעות בשבוע?!
    מה זה הקישקוש הזה?!

    מורה במדינה מתוקנת ומפותחת צריך להרוויח כשני שליש משכורתו של פרופסור באוניברסיטה. אם זה עדיין לא קרה (וזה עדיין לא קרה) אז זה צריך לקרות בהקדם. ההוראה היא המקצוע החשוב ביותר בחברה והיא ראויה לתיגמול בהתאם.

  4. שכחת לשקלל את הפרמטרים החשובים ביותר – איכות המורה ואיכות ההוראה וכפי שהם משתקפים במבחן התוצאה.
    בשניהם ישראל הרבה מתחת לממוצע ה OECD. רמת המורים מחפירה, רובם בעלי פסיכומטרי נמוך שלא היה מאפשר להם ללמוד מקצוע נחשב ומבוקש כהנדסה, רפואה, משפטים או פסיכולוגיה. רובם בעלי מוטיבציה נמוכה גם ללימוד עצמו וגם לעבודה.
    הדבר משליך על כלל המערכת הפקידותית – כשאתה ממנה מפקחי ומנהלי חינוך מתוך מאגר של מועמדים לא מתאימים התוצאה בהתאם.
    כתוצאה מכל אלו תוכניות הלימודים אינן מעודכנות, מערך הבגרויות חסר משמעות לחיים האמיתיים ובעל קורלציה חלקית ביותר לחיים האקדמים (הפסיכומטרי מדד הרבה יותר טוב ועצוב שיש להסתמך עליו)
    המסקנות הן שצריכים לעשות שערוך ושדרוג לכל מערך החינוך בישראל
    חומר לימוד אחיד, ספרי לימוד אחידים, שיעורי בית ובחינות אחידות שקל לבדוק אותם בצורה אוטומטית. שיפור המשמעת כך שלא יבזבזו חצי שיעור על בדיקות נוכחות, בדיקת ונתינת שיעורי בית ובעיות משמעת.

    הכנסת גורמים מייצבים למערכת – חינוך גופני על בסיס יומי כאמצעי לשיפור הריכוז, שיפור השיתוף החברתי והכנה לצבא. לימוד מקצועות מעשיים כדי לקשר בין החומר הנלמד למה שקורה מחוץ לכיתה. הכנסת תלמידים לשוק העבודה בחופשים הרבים שלהם החל מגיל 15 גם תיטיב עם המשק וגם תכניס ערכי מוסר עבודה לתלמידים עצמם.

    מערך החינוך צריך לאפשר למצטיינים להתקדם מצד אחד ומצד שני לתת עזרה פרטנית לתלמידים המתקשים כדי לחסל את תעשיית השיעורים הפרטיים – הכנסה שולית נוספת בשחור למורים שמשום מה לא נכנסה למשוואות כאן. במקומות בהן הבית לא נותן תמיכה ערכית וחומרית לתלמיד, בתי הספר צריכים להכנס לנושא, במקום להשכיר את הכיתות לשיעורי פסיכומטרי שידאגו לתת חינוך טוב לתלמידים.

    כל מערך החינוך צריך לעבור ל 5 ימים בשבוע כדי להקל על כלל המערכת (זמני ומשאבי הגעה וימים קצרים שלא מאפשרים התמקדות במטרה.

    1. “איכות המורה ואיכות ההוראה וכפי שהם משתקפים במבחן התוצאה.
      בשניהם ישראל הרבה מתחת לממוצע ה OECD. רמת המורים מחפירה, רובם בעלי פסיכומטרי נמוך שלא היה מאפשר להם ללמוד מקצוע נחשב ומבוקש כהנדסה, רפואה, משפטים או פסיכולוגיה. רובם בעלי מוטיבציה נמוכה גם ללימוד עצמו וגם לעבודה.”

      אתה כנראה עברת ממורה למורה ובדקת.
      ארגון המורים היה צריך לתבוע אנשים כמוך על הוצאת דיבה.

    2. הכותבים יצאו ממש לא אינטליגנטים ובנוסף פספסו את כל הפואנטה של המאמר. כותב המאמר מראה כי הכיתות הרבה יותר צפופות מאשר במדינות מפותחות אחרות (מורה שמלמד בארץ בכיתה של 40 צריך לקבל את אותו שכר כמו מורה בכיתה של 20) וכן שהתקציב המועבר לחינוך הוא מהנמוכים ביותר. הנקודה העיקרית שהכותבים מעלים כי המורה הממוצ עובד בארץ פחות שעות, זאת כיוון שלא פשוט להשתכר רק משכר מורה ולכן הרבה עובדים משרה חלקית בהוראה ובעוד משרה יותר רווחית. רב הקוראים לא עד כדי כך מנותקים מהמציאות והכותבים מוציאים לעצמם שם רע.לפחות היו הגונים מספיק לשים לינק למאמרים המקוריים

  5. חוסר מקצועיות. ערכים שנורמלו מופיעים ככתורת במקום להציג את על התמונה שהמחקר מנסה להציג. הצגת תמונה יפה ולא אפורנ כפי שכותב המאמר מנסה להציג את מכלול התמונה. תנסה בעתיד לקרוא את המאמר לעומקו.

  6. שקר וכזב, כתבה מגמתית ומוזמנת.
    המורים הותיקים צריכים להרוויח הרבה יותר מכיוון שהם מקצועיים יותר, ונושאים אל כתפיהם את מערכת החינוך.
    המורים עובדים בביתם שעות על גבי שעות בהכנת חומרים, בדיקות מבחנים, הגעה בחופשים, ישיבות פדגוגיות, ימי הורים, שילות טלפון ומשמעת, התייחסות אישית לתלמידים עם בעיות הדורשות פתרון מעבר לשעות הלימודים. כל פעם מתווספות מטלות נוספות על גב המחנכים וכל זה לא תוגמל באף שעה תקנית.
    מעבר לכך, החופש הגדול מתכווץ מתחילתו ובסופו על מנת להכין תלמידים למועדי ב’. מי שמגיע להוראה עושה זאת כי זה חשוב לו, משרד האוצר יודע שמורים יעבדו ויעשו את העבודה בכל מקרה ומנצלים זאת בחוסר תום לב- ובידיעה שהמורים יעבדו כי הסוס התרגל לעבוד בלי אוכל..
    להכפיל את שכר המורים הותיקים. שכרם ביזיוני ביחס לעשיה.

  7. עם כל הכבוד לעורכי הסקר עובד הוראה באירופה ובמזרח נמצאים במעמד חברתי וכלכלי גבוהה בצורה משמעותית למצב בישראל. לאנשי האוצר ממש לא מעניין שאנשים איכותיים יהיו מורים. למי שיש ילדים כדאי מאוד להיות מודאג מאיכות המורים שילדם יפגוש במערכת החינוך. אם המשכורת ותנאי העבודה כל כך טובים, כפי שאנשי האוצר קובעים, מדוע אין מספיק מורים?
    מישהו במשרד החינוך בדק מלבד המשכורת אילו תנאים מקבלים המורים?
    דוגמא קטנה, רוצים מורים מתקדמים. כמה מורים קיבלו את כלי העבודה הבסיסי ביותר, מחשב אישי הכולל תוכנות מתאימות?
    הגיע הזמן שישקיעו בחינוך בישראל לפני שיהיה מאוחר מדי.

  8. כתבה מגמתית ביותר. מדוע לא ציינתם מספר שעות שבועיות? באחוזים אתם מדברים?
    עוד לא ציינתם, כי בישראל יש יותר ימי לימודים מהרבה מדינות. לימדתי בקנדה כמה שנים טובות, שם לימדנו פחות ימים וגם הרווחנו פי אחד וחצי ממה שאני מרוויח בארץ. כל כך לא דייקתם במילותיכם (ואתם בטח מרוויחים פי שניים ממורה שעובד הרבה יותר מכם ובכל אחריות גדולה יותר מאשר לעסוק בכתבות מגמתיות)

  9. מורים בישראל, או בכל מקום אחר בעולם, אינם “מרוויחים”, כפי שמציינת כותרת המאמר. מורים “משתכרים”, ממש כמו כל שכיר בארץ ובעולם.

    אם אנו לא נשמר את שפתנו, ובאמצעותה את עמנו, זרים הדוברים בלע”ז (לשון עם זר) לא יעשו זאת עבורנו.

    אז אנא, אנא, הבה נשמר את שפתנו לפני שנאבד אותה כשפת דיבור פעם נוספת.

  10. עוד כתבה מתנשאת ורדודה על מעמד המורים בישראל. בושה.
    יושבים ומחשבים וסופרים ומודדים, אבל טועים שוב בהשוואות לאירופה.
    תנאי העבודה אינם כוללים רק שכר להוראה! מורים בישראל עושים הרבה מעבר למסגרת המשרה שלהם וזאת בשל המאפיינים הייחודיים של החברה שלנו: כיתות ובהן ילדי עולים מרקעים שונים, אחוזים גדולים של קשיים סוציו -אקונומיים במשפחות. המורה המחנכת עובדות עוד חצי משרה בטיפול, שאינם נכללים ב2 שעות החינוך הכיתה! הכיתות בישראל עמוסות: 37 ילדים בכיתה! המערכת הבית ספרית הרבה פחות יעילה מבתי ספר באירופה.
    מורים מצלמים בעצמם את חומרי העבודה שלהם, בוחנים בזמנם הפרטי תלמידים בעל פה, בשל לקויי למידה רבים, נפגשים עם יועצות והורים הרבה מעבר למה שמשולם להם!
    אולי החוכמולוגים עם המחשבון כיס ירדו לשטח ויבינו מה באמת מורה בישראל עושה.

  11. כמורה:
    קחו בחשבון את השעות הרבות מעבר ללימודים כדי להכין שיעורים, לבדוק מבחנים, טלפונים להורים, ביקורי בית ועוד ועוד.

    כאזרח:
    אני ארצה שהבן שלי יהיה בידיים טובות ואיכותיות ואני מוכן לשלם על זה.

    אני לא מתווכח על הנתונים כי אני לא מכיר אותם אבל הם לא רלוונטיים.
    אם המורים משתכרים טוב (אחרי מינימום 4 שנות לימוד ובמידה ומצאו מיד משרה מלאה) למה הם נמצאים באיזור הנמוך של סקלת השכר?!
    אשמח לראות את הכותבים נכנסים לכיתה עם 30 תלמידים ומצליחים בעבודתם..
    אגב, להציג את שכר המורים ככזה שעלה באחוזים גבוהים זוהי פיקציה מאחר ולאחר הקפיצה הזאת, המשכורת עומדת על כ- 6000 ש”ח למורה מתחיל…

    הבעיה היא לא טענת המורים. הבעיה היא ארגוני המורים שאליהם המורים מצטרפים בהמוניהם כדי להיות מאוגדים ולהנות גם מכח צרכני גדול אך בפועל, ההישג הגדול הוא, שלאחר המון שנים שבהם הארגונים האלו קיימים, מורה מתחיל במשרה מלאה משתכר כ-6000 ש”ח ואילו חייל/שוטר/סוהר/לוחם-אש מקבלים בשנת העבודה הראשונה שלהם, וללא דרישת לימודים כלשהי, כ-7000 ש”ח. ולהם כזכור אין ארגון עובדים כי זה אסור…

  12. ההשוואה השכר לשעת עבודה אינה משקפת את המציאות.
    בארץ המורה מקבל שכר לפי מספר השעות בכיתה וכל העבודה מחוץ לכיתה – הכנת השעורים, בדיקת מבחנים, אספות מורים, אספות הורים ועוד – לא נמדדות וההנחה היא שהתגמול עבור השעורים מכסה את הפעילויות הנ”ל. בארה”ב מקובל שמורה שוהה בבית הספר שמונה שעות ביום נקבל שכר עבור שמונה שעות אבל הוא לא מבלה את כל הזמן הזה בכיתה ומבצע את כל הפעיליות הנ”ל בזמן שהותו בבית הספר מחוץ לכיתה.

  13. כמי שניהל מוסדות חנוך בעבר בחו״ל(מכסיקו,אוסטרליה,ואורוגוואי) אני מתפלא על חוסר מרכיב אחד בהשוואות
    המלומדות של הכותבים.מה רמת החיים שמאפשרת משכורת מורה מתחיל או וותיק בארצו? פינלד למשל,אוסטרליה,אפילו אורוגוואי… נ.ב. ניהלתי בארץ מוסדות חינוך שש-שנתיים גדולים למדי הרבה מאוד שנים.