המעצר בוצע למרות פסיקת בג"ץ כי הזכות להפגין גוברת על הזכות לשקט של תושבי השכונות שבהן נערכות ההפגנות. פז הורחקה מההפגנות לשבועיים, ניידת משטרה נשלחה לעקוב אחריה
שפי פז, מובילת מחאת תושבי דרום תל אביב, נעצרה אמש בהפגנה חוקית שנערכה ליד ביתה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בשכונת צהלה. הסיבה למעצר: חשש לפגיעה ב"מרקם החיים התקין" של הנשיאה ושכניה. בהמשך הערב ניסתה המשטרה לסכל את קיומה של הפגנת תמיכה בפז ליד תחנת המשטרה שבה הייתה עצורה. שחרורה של פז הותנה בהרחקתה משכונת צהלה למשך שבועיים, במטרה למנוע ממנה השתתפות בהפגנות בעתיד. "המשטרה עצרה אותי, אבל את המאבק לשחרור דרום תל אביב מהכיבוש של המסתננים אף אחד לא יצליח לעצור", אמרה פז ל'מידה'.
תושבי דרום תל אביב מפגינים מזה חודשיים מול ביתה של חיות בצהלה. קודם לכן הפגינו התושבים בסמוך לביתה של נשיאת בית המשפט העליון הקודמת, מרים נאור, בירושלים. עם חילופי הנשיאות עברה ההפגנה לתל אביב. בסיכום המעצר של פז נכתב כי העילה היא "מסוּכנוּת לביטחונו של אדם/ציבור/מדינה", אולם בהודעה הרשמית שפרסמה משטרת תל אביב נרמז כי מעצרה של פז קשור פחות במסוכנות לציבור, ויותר ברעש שתושבי דרום תל אביב מקימים בשכונתה של הנשיאה: "המשטרה תאפשר את חופש המחאה אך תגלה אפס סובלנות למעשי אלימות ופגיעה במרקם החיים התקין של האזרחים", נכתב בהודעת המשטרה. מעשי אלימות לא התרחשו בהפגנה, המאוכלסת בעיקרה בנשים המצויות בעשורים השישי והשביעי לחייהן, ולכן הסיבה היחידה שנותרה למעצרה של פז היא "פגיעה במרקם החיים התקין" של תושבי צהלה.
הודעת המשטרה נראית תמוהה במיוחד נוכח פסיקת בג"ץ מלפני חודשיים, שלפיה ניתן לקיים הפגנות גם ללא קבלת אישור מראש מהמשטרה. העתירה הוגשה על ידי תושבי פתח תקוה ששגרת חייהם נפגמה בשל ההפגנות שנערכות בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בתגובה לטענות העותרים כתב השופט יורם דנציגר כי "הזכות של תושבי השכונה ליהנות משקט היא לא זכות חוקתית שנמצאת בדרגה שאפילו מתקרבת לזכות חוקתית כמו הזכות להפגין וחופש הביטוי". המעצר של פז וההסבר כי הוא בוצע מתוך דאגתה של המשטרה ל"מרקם החיים התקין" של תושבי צהלה, מתנגשים חזיתית עם פסק הדין. נותר רק לשער כיצד יפסוק בג"ץ אם תוגש עתירה נגד מדיניות המשטרה אמש.
"המשטרה הונתה אותנו"
מלבד מעצרה של פז, המשטרה פעלה בדרכים נוספות כדי להפריע לתושבי דרום תל אביב במימוש זכותם להפגין: זמן קצר לאחר מעצרה של פז נודע כי היא נחקרת בתחנת מרחב ירקון שברמת החייל, והמפגינים החליטו לנסוע לשם באוטובוס שכור כדי לתמוך בפז. שוטר הנחה את נהג האוטובוס להיצמד לניידת בדרך לתחנת המשטרה. האוטובוס יצא לדרך, אך כשהגיע ליעדו החליט השוטר לשנות את דעתו ואסר על נהג האוטובוס להוריד את הנוסעים מול התחנה. בתום דין ודברים עם השוטר, המשיכו המפגינים לשכונת התקווה ונשללה מהם האפשרות לתמוך בפז ביציאתה מתחנת המשטרה ברמת החייל.
אילה סינואני, פעילה חברתית משכונת התקווה שנכחה באירוע, זועמת על התנהלות המשטרה. "הם עשו לנו תרגיל מסריח", היא אומרת ל'מידה'. "הם שיחקו אותה שהם בצד שלנו, אבל בעצם הונו אותנו. רצינו לפרוק את הנוסעים בתחנת אוטובוס סמוכה לתחנת המשטרה, אבל השוטר איים על הנהג שאם הוא יעשה את זה ייתנו לו דו"ח. הסברתי לשוטר שהוא לא יכול לעשות דבר כזה אבל לא רציתי לפגוע בפרנסה של הנהג. לא הייתה לנו ברירה. המשטרה ניסתה לחסוך לעצמה כאב ראש וסתמה לנו את הפה". נוסעים נוספים שנכחו באוטובוס אישרו באוזנינו את הפרטים. בדוברות מרחב ירקון הגיבו כי "המשטרה לא מכירה אירוע כפי זה הנטען".
בסיום הערב, לאחר שחרורה של פז ממעצר, שלחה משטרת מרחב ירקון ניידת מיוחדת שתעקוב אחריה.
מדוברות מרחב ירקון נמסר: "המשטרה תאפשר את חופש המחאה אך תגלה אפס סובלנות למעשי אלימות ופגיעה במרקם החיים התקין של האזרחים הערב הגיעו מפגינים אל ביתה של נשיאת בית המשפט העליון בת"א. מיקום ההפגנה נקבע בתיאום עם השב"כ ובהתחשב בהמלצותיהם. יחד עם זאת, במהלך ההפגנה המפגינים התקרבו אל ביתה של הנשיאה. כוחות משטרה שנכחו במקום הרחיקו את המפגינים למקום אחר, שנמצא עדיין בקרבת מקום ובקשר עין עם ביתה של הנשיאה ומהווה חלופה ראויה למיקום ההפגנה. כמו כן, נעצרה במהלך ההפגנה חשודה (בת 65 מת"א) בגין הפרת הסדר הציבורי במקום".
ככה זה שהשמאל עושה איפה ואיפה .כשהפגינו מול היועץ המשפטי וזה גרם לסבל לתושבים התקשורת והמשטרה -שתקו
שופטי בג"ץ איבדו מזמן את הכבוד וכעת הם איבדו גם את הבושה. זכות ההפגנה החופשית עולה "בדרגה שאינה מתקרבת אפילו" על זכותם של התושבים לשקט – אבל זה רק כל עוד לא מדובר בחונטת הנאורים; שם לפתע מתהפכות היוצרות והזכות של כבודם ליהנות משקט גוברת על זכותם של נפגעי בג"ץ להפגין. הם איבדו אפילו את מראית העין של יושר ציבורי. בושה וחרפה.
בית המשפט הפוליטי מאוד1
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות – משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי – מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
מדינת חוק של השמאל בלבד.
השמאלנים ישנים בשקט בצפון העיר, והמסכנים ישנים עם האריתראים שהשמאל לא רוצה להחזיק ליד ביתם.
מדינה עם אנשי שמאל מגעילים.
גועל נפש מהם השמלאנים המעמידים פני אוהבי שלום רק לא בביתם
בית המשפט הפוליטי מאוד2
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
בית המשפט הפוליטי מאוד3
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור…
דוגמא אופיינית קלסית למדינת משטרה. קומוניזם. עוצרים את אויבי המשטר
אסור להטריד את העליונה
"ערב" תרבותיות הנאורה עברה את הגבול.
אפשר היה להמשיך עם האוטובוס קצת, להוריד את הנוסעים ולחזור ברגל…
וחוץ מזה – לגיטימי לחלוטין לעצור ולהוריד נוסעים בתחנת אוטובוס. זה הייעוד שלה ובהיתר לתחנה לא מוגדר שהיא לאוטובוסים של קו או מפעיל מסויימים בלבד. לענ"ד העניין ראוי לתלונה ומעקב.
התגובה הראשונה: "ככה זה שהשמאל עושה איפה ואיפה". זה לא השמאל, נשמה, זו המשטרה. אבל תמשיכו לקרוא לכל מי שלא מוצא חן בעיניכם שמאל (בני בגין, למשל), אם זה מה שעושה לכם נעים
ולמי המשטרה מלקקת ?
לא תשמעו על זה בעיתון דר שטירמר הארץ. הפגנות בפתח תקווה כן, הפגנות בצהלה לא. ככל שהשמאל יענונו כן נרבה וכן נפרוץ.
פוליטיקאים ימנים כותבים פוסטים בפייסבוק ולא עושים כלום כדי להגביל את בג"ץ. חייבים להתחיל ללחוץ למעשים ולא רק דיבורים!
לא להאשים את כל הפוליטיקאים הימנים. תאשים את המנוול כחלון השמאלן, הלקקן בג"צ והשמאל. הוא ורק הוא אשם במצב הנוראי שנוצר בארץ בגלל שלטון לא חוקי של בג"צ ומערכת המשפט שעושה סיכול ממוקד כבר ארבעים שנה לימין.
אדם עלוב וריק מתוכן הוא וחבורת הסמאלנים שאיתו דוגמת רועי פולקמן שעבד בארגון של הקרן החדשה ורחל עזריה הצווחנית והתיאטרלית.
כולנו אשמה בתקיעת המסתננים האפריקנים שמתרבים פה בקצב מפחיד על חשבוננו – חצי מיליארד שח בשנה בלי שהצבוע הזה מצייץ כשהוא שופך עליהם את הכסף – מסתננים אפריקנים פושעים – שכן רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך פלישה לא חוקית בניגוד לחוק למדינה לא לו.
כולנו אשמה בסיכול חקיקה לאומית שתציל את המדינה הזו מציפורני מחריביה ואויביה.
כולנו אשמה בהרס ההתיישבות ביהודה ושומרון.
מי שיצביע עבור כחלון יקבל מדינת כל מסתנניה.
ומה לגבי הפגיעה ב'מרקם החיים' של תושבי דרום ת"א? מי היא אותה יישות שמאל אפלה ואימתנית השולטת בנו במחשכים ומאפשרת הפגנות מול היועמ"ש במטרה להכשיר את הפלת נתניהו אך במקביל שוללת מחאה לגיטימית אל מול נציגת הגלימות השחורות?
שוטרי ירושלים נהגו בסובלנות.יותר כלפי המפגינים. עושה רושם כי שוטרי תל אביב שייכים לצד השמאלני הקיצוני של המפה הפוליטית בישראל ולכן נוהגים איפה ואיפה באותה קבוצה מוחלשת.ביותר בישראל. השאלה לאן נעלם ונאלם אל שיך מפכל המשטרה של רבע מהעם.
נותר להקיא על מה שמתרחש בארץ. אמר פרופ' דיסקין ברור וצלול כך:
ישראל אינה מדינה דמוקרטית ובג"צ לא עושה שום דבר על פי החוק. החוק לא מעניין אותו. בג"צ עושה מה שבא לו.
************************
פרופ' דיסקין: החוק לא משחק במדינת ישראל. מה שמשחק זה מה שבא לבית המשפט העליון
סגל: בוקר טוב לפרופסור אברהם דיסקין, המרכז האקדמי שערי משפט
פרופ' דיסקין:
"חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.
במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.
אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.
המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.
לדעת אחדים נתניהו תחת רדיפה מאז שהוא נבחר על לא עוול בכפו. יכול להיות שהוא אדם שחטא, אינני יודע. אני לא רוצה לחרוץ דין בעניין הזה. אבל חוק אמסלם שעולה עכשיו גם אם הוא יתקבל אז בית המשפט יגיד שזה נוגד איזשהו עקרון-על, איזשהו חוק יסוד שלא כתוב בו דבר כזה, ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו".
אראל סג"ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?
פרופ' דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני".
https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים. ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים. המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם. בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"ץ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה – בג"ץ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן. ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן. אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג"צ!
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
שפי פז , דלא תגידי שלא אמרו לך. היום פליטים מחר להטבי"ם