המפלגה הרפובליקנית מקדמת מדיניות פרו-ישראלית, אך יהדות ארצות הברית לא ממהרת להתייצב לצדה. הכרזת טראמפ היא הזדמנות להתעורר
כעת, לאחר החלטתו של טראמפ אמש, חשוב להדגיש את העובדות שעומדות ברקע ההחלטה. החלטתו של טראמפ ודבריו אמש, אינם אלא מופע נוסף ומשמעותי לעמדות אשר נטועות עמוק בימין השמרני בארצות הברית. אם יהודי ארצות הברית יפסיקו לפחד מגישה פרו ישראלית – אולי נראה מהלכים נוספים אשר יקדמו את עמדת ישראל. הגיע הזמן להחליף מחנה.
הרפובליקנים: תמיכה בישראל על בסיס ערכים משותפים
"כמו ארצות הברית, ישראל המודרנית נוסדה מתוך שאיפה לחירות ועומדת כמגדלור של דמוקרטיה ואנושיות מעבר לאינטרסים האסטרטגיים שלנו, ישראל היא מדינה יוצאת דופן החולקת את רוב הערכים הבסיסיים ביותר שלנו. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון בה מתקיימים חופש הביטוי וחופש הדת. לכן, תמיכה בישראל היא ביטוי לאמריקניזם, וזו אחריות הממשלה שלנו לקדם מדיניות המשקפת את הרצון שלנו ליחסים חזקים עם ישראל". במילים אלו פותחת הפסקה המתייחסת לישראל במצע המפלגה הרפובליקנית החדש.
סמוך למועד הבחירות לנשיאות, אחת לארבע שנים, שתי המפלגות בארצות הברית ממנות וועדה שתפקידה לנסח "מצע" למפלגה. מסורת שאצלנו אפשר בינתיים לחלום עליה. אפשר להתווכח על חשיבות המצע שכן גם בארצות הברית, לא מתחייב קשר ישיר בין מצע המפלגה לבין פעילותה בפועל, אך רבים מאמינים שזהו כלי דקלרטיבי הגורם לשינויי מדיניות, שפה וערכים לאורך זמן. הועידה הרפובליקנית התקיימה באמצע יולי 2016, המצע שאושר המשיך בקביעה לפיה ירושלים היא בירתה "הבלתי ניתנת לחלוקה" של ישראל. לקביעה זו נוספה קריאה לממשלת ארצות הברית לקיים סופסוף את החוק האמריקאי והעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים.
אנו מכירים בירושלים כבירתה הנצחית והבלתי ניתנת לחלוקה של המדינה היהודית, וקוראים להעביר את השגרירות אליה תוך מימוש החוק האמריקאי.
לשם השוואה, המפלגה הדמוקרטית אמנם אומרת שירושלים צריכה להישאר מאוחדת אך גם מזכירה שזה נושא למשא ומתן עתידי בין ישראל לפלסטינים: "בעוד שהצדדים (ישראל והפלסטינים) הסכימו שירושלים היא נושא למשא-ומתן בסוף התהליך, היא צריכה להישאר בירת ישראל, מאוחדת ונגישה לכל האמונות".
דומה שהמפלגה הרפובליקנית לקחה צעד נוסף קדימה בנושא פתרון שתי המדינות. למען האמת, עד לאחרונה עמדת הרפובליקנים הייתה שעליהם לדחות הסדר שאינו מבוססת על נוסח שתי המדינות. נכון להיום, המפלגה עדיין יכולה לתמוך בפתרון מסוג זה, אך אומרת בצורה מפורשת שאין לה כוונה להחליט או לקבוע תנאים להסכמים של ישראל במזרח התיכון:
אנו מתנגדים לכל צעד שמטרתו כפיית הסכם או הכתבת גבולות ותנאים אחרים.
זאת כמובן, להבדיל מהמפלגה הדמוקרטית אשר מתעקשת לדבוק בפתרון שתי המדינות כעניין מקודש כמעט.
לא רק שהשינוי אושר פה אחד בועידת המפלגה, יוזם השינוי, נציג דרום קרוליינה בבית הנבחרים, אלן קלמונס, זכה לסטנדינג אוביישן’ שלא היה מבייש את נתניהו בקונגרס. אז מה גרם למפלגה הרפובליקנית למחוק את פתרון שתי המדינות מהמצע שלה?
מדיניות רפובליקנית פרו-ציונית
כנראה שהתשובה לכך היא, שמדובר במשהו שהמפלגה הרפובליקנית חפצה בו כבר זמן רב. לפי סקר של מכון המחקר 'פיו' Pew Research Center משנת 2014 אשר הוזכר במאמר של קרוליין גליק בג'רוזלם פוסט, שיעור התמיכה בישראל בקרב שמרנים רפובליקנים עומד על 79% ואילו תמיכה בפלסטינים הוא עומד על 4% בלבד. לשם השוואה, בקרב דמוקרטים ליברליים התמיכה בישראל עומדת על 33% בלבד ואילו התמיכה בפלסטינים על 40%. גם בקרב רפובליקנים מתונים שיעור התמיכה בישראל עומד על 65% לעומת 13% בפלסטינים . מנגד, בקרב דמוקרטים מתונים ,שיעור התמיכה בישראל עומד על 53% ותמיכה בפלסטינים על 19%.
ההערכות האופטימיות מדברות על 30% מיהודי ארצות הברית שמצביעים למפלגה הרפובליקנית. המפלגה הרפובליקנית, אשר נהנית משיעור תמיכה נמוך בקרב יהודי ארצות הברית, מנסה אפוא לשקף את עמדת תומכי המפלגה. גם בלי קשר לתמיכה של יהודי ארצות הברית שתומכים ברובם במפלגה הדמוקרטית.
אם כן, מה מנע מהמפלגה ברפובליקנית לקדם מדיניות פרו ישראלית שכוללת את העברת השגרירות לירושלים עד היום? למרבה ההפתעה, לא אחר מאשר ארגון אייפא"ק, הארגון היהודי הגדול בארצות הברית. כך לטענת מספר פעילים רפובלינקים פרו ישראלים. חשוב לציין שאייפא"ק הוא ארגון יהודי פרו ישראלי חזק ומשמעותי אשר לו זכויות רבות לטובת ישראל בזירה הבין לאומית ובארצות הברית בפרט. בין היתר בכל הקשור להסכמי הסיוע הביטחוני האמריקאי ולניסיונות לסייע לישראל סביב הסוגיה האיראנית.
איפא"ק ממתנת את התמיכה בישראל?
הסיפור מתחיל למעשה לפני כחמש שנים, עת עמדה המפלגה הרפובליקנית לאשר נוסח מצע הנוגע לישראל אשר היה קיים במצע כבר משנת 2008. לפי הנוסח המפלגה הרפובליקנית תומכת בירושלים כבירתה המאוחדת של ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים: "אנו תומכים בירושלים כבירתה הבלתי מחולקת של ישראל ובהעברת השגרירות לבירתה הבלתי מחולקת" נכתב.
לפי דיווח של אדם קרדו באתר free beacon התערבותה של אייפא"ק הובילה לכך שהנוסח שהתקבל בסוף צידד בנוסחת שתי המדינות וקבע כי "אנו משווים לפנינו שתי מדינות דמוקרטיות – ישראל שבירתהּ ירושלים, ופלסטין, אשר חיות בשלום וביטחון".
קרדו מפנה לוידאו שפרסם ג'ף בלבון, פעיל יהודי פרו-ישראלי, אשרצולם על ידי פעילים בדיוני הוועדה שהתכנסה טרם לכינוס הוועידה הכללית של המפלגה. בוידאו נראית סו לינץ', לשעבר נשיאת הפדרציה הלאומית של הנשים הרפובליקניות, ושעבדה לטענת קרדו בתיאום מלא עם אייפא"ק. לדבריה, יש לשנות את הניסוח ולהפוך אותו ל"עדין יותר". בין היתר, נטען שישראל צריכה להיות סוגיה שיש לגביה הסכמה של שתי המפלגות (Bi Partisan Issue) .
לכן, לפ ההיגיון הזה, תמיכה חזקה מצד הרפובליקנים, עלולה לפגוע בתמיכה הדמוקרטית בישראל ולהחריף את המחלוקת בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הדברים לא פורסמו בשנת 2012, ואכן הועידה החליטה על נוסח פחות "פרו ישראלי" במצעה נכון לאותה שנה. בשנה שעברה, לקראת קיום הועידה, פורסמו הדברים הללו. בשל כך, כמעט לא פעל לובי נגד החלטת המפלגה הרפובליקנית וזו עברה כאמור, ברוב גורף.
בתגובתה לדברים של קרדו ושל גליק, טענה אייפא"ק ש"ההאשמות אינן נכונות. עמדת אייפא"ק היתה ונשארה שירושלים צריכה להישאר בירתה המאוחדת של ישראל ושגרירות ארצות הברית צריכה לעבור לשם. יתר על כן, אייפא"ק פעלה כדי לחזק את הנוסח הרפובליקני בעד ישראל. כאשר הוצע להוריד בכלל התייחסות לירושלים, אייפא"ק נאבקה להזכירה כבירת ישראל".
ועם זאת, כדאי להביא את תגובת גליק לדברים הללו. לדבריה, התגובה חוזרת על עמדת אייפא"ק לפיה ירושלים צריכה להישאר בירת ישראל המאוחדת ועל שגרירות ארצות הברית לעבור לשם. עם זאת לא ניתן למצוא בה שום הכחשה לטענות לפיהן אייפא"ק פעלה כדי להחליש את תמיכתה של המפלגה הרפובליקנית בישראל במצע של 2012".
כך אן כך, ישראל זוכה כיום לתמיכה אדירה מצד המפלגה ששולטת בשני בתי הנבחרים בארצות הברית ונציגהּ שולט בבית הלבן. היהודים בארצות הברית כבר מזמן אינם מקשה אחת. אייפא"ק הוא עדיין הגוף היהודי הגדול, החזק והמשפיע בארצות הברית, אולם נראה שארגון J Street שקורא עליו תגר משמאל מצליח לגרום לאיפא"ק לסטות שמאלה.
ארגוני הימין השמרני היהודיים בארצות הברית נמצאים בתחילת דרכם מנסים לאתגר את איפא"ק מימין. נראה שתמיכת ממשל טראמפ בעמדה פרו ישראלית היא גם תולדה של תהליך ארוך שמתנהל בזירה היהודית והשמרנית האמריקאית. להכרה בירושלים כבירת ישראל, יכולה להיות גם השפעה על נטייתה הפוליטית של הקהילה היהודית בארצות הברית ויחסי הכוחות בתוכה. אם ישכילו יהודי ארצות הברית לתמוך בעמדה פרו ישראלית ולחזק את טראמפ וממשלו, יהיה זה חיזוק למדיניות הפרו-ישראלית.
כתבה יפה ומחכימה על רזי הפוליטיקה היהודית האמריקנית.
אותו הדבר קורה גם בבריטניה, בה היהודים ׳כמובן׳ תומכים בשמאל הנאור, מפלגת בלי יבוא בראשות ג׳רמי קורסים שתומך במוצהר בריא ג׳ון כמו החמאס.
מעניין שדווקא בציבור היותר דתי ישנה נטייה קבועה לתמיכה בימין.
חבל על המאמץ. בעיני הרפורמים הקיצונים, שמכונים בטעות "ליברליים", טראמפ שקול לשטן. זה ענין כמעט דתי עבורם. ומה שיותר גרוע הוא שגם ישראל הולכת ונדמית בעיניהם לשטן. זה לא ממש משנה מה שנעשה. כל צעד שלנו שאינו כולל התאבדות קולקטיבית, יתפש בעיניהם כפשיסטי, גזעני, קולוניאליסטי ומשיחי. האידיאולוגיה שהם אימצו היא יפה מאוד. הפגם היחיד שלה הוא שהיא מנותקת לחלוטין מהעולם האמיתי. כאזרחי המעצמה החזקה בתבל, הם יכולים להרשות זאת לעצמם. אנחנו, לא כל כך. מכאן שאין כל מזור לקשר בין ישראל לרובם המכריע של יהודי ארה"ב. הפער בינינו הוא עצום, בלתי ניתן לגישור, והוא רק ילך ויחריף.
הבשורה הטובה היחידה, אם ניתן לכנות זאת כך, היא שזאת בעייה שתפתור את עצמה תוך דור או שניים. עם רמת ילודה נמוכה עד כדי גיחוך, ליהדות הרפורמית אין עתיד טוב. בעצם, גם עתיד רע אין לה. ללא ילדים, אין לה שום עתיד. למרבה המזל, אצלנו המגמה הפוכה לחלוטין. וזו כמובן עוד סיבה לקנאה ולתסכול שהיהודים האמריקנים הרפורמים חשים כלפינו.
מצער מאוד, אבל מפוכח ונכון
מענין מאד. הציבור הדתי נגוע בתסמונת המאניה דפרסיה- מאניה של תחושת נבחרות והתנשאות מול דפרסיה של קורבנות נצחית. זה מאפיין קבוע של הימין במדינות רבות- הרי גם הפשיזם והנאציזם עלו כתוצאה מתחושות עליונות מצד אחד מול מרירות על שאר העולם שאינו מכיר בכך.
הימין האמריקאי תומך בעשירים ומדכא את העניים והמעמד הבינוני, אדיש להרס כדור הארץ על ידי בעלי הון, מקדם השקפות אבסורדיות כמו "תכנון תבוני" ועיוור כלפי הרבה אומללות והרס שארצות הברית ממיטה על העולם. מאד דומה לזחיחות העצמית של חלק גדול מהציבור הדתי.