"המשטרה זיהמה את החקירה נגד מני נפתלי כדי להצליח בתיק שרה נתניהו"

סווטלנה גורודצקי לא בחרה את מי שיטריד אותה מינית. ברור שאם המטריד שלה לא היה מני נפתלי, אלא אדם שתומך או מקורב לראש הממשלה – הכל היה נראה אחרת. הצביעות חוגגת. פשוט סיפור טרגי".

את הדברים הללו משמיעה עורכת הדין שרה מרקוביץ', פרקליטתה של סווטלנה גורודצקי – האישה שהתלוננה נגד מני נפתלי בטענה שהטריד אותה מינית. "סווטלנה נפלה קורבן פעמיים", אומרת מרקוביץ'. "בפעם הראשונה היא הוטרדה מינית על ידי נפתלי, ששלח לעברה ידיים ואמר לה משפטים נוראיים, הרבה יותר גרועים מאלה שיוחסו למשל לאלכס גלעדי. בפעם השנייה היא נפלה קורבן למשחק פוליטי ציני. מני נפתלי הוא איש שהאליטה חפצה ביקרו, והאליטה עשתה הכל כדי לטאטא את התלונה של סווטלנה: ארגוני הנשים, שבדרך כלל מחבקים בחום את המוטרדות, פתאום מילאו את פיהם מים; חברות כנסת שבימים כתיקונם חורטות על דגלן את הדאגה לנשים התעלמו מפניותינו לסייע לסווטלנה. במשטרה השפילו את סווטלנה וזיהמו את החקירה מהרגע הראשון; והתקשורת נמנעה מלהציף את המחדלים האלו, חוץ ממספר עיתונאים בודדים".

ביום חמישי שעבר הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים על סגירת התיק נגד נפתלי. הסיבה: חוסר ראיות מספיקות. על פי הפרקליטות, לא ניתן להוכיח את דבריה של גורודצקי "ברמה הנדרשת במשפט פלילי". בתגובה הודיעו נפתלי ועורכי דינו כי אינם מסתפקים בסגירת התיק עקב חוסר ראיות, ויערערו בדרישה לסגור אותו בנימוק של חוסר אשמה. מרקוביץ' לא מאמינה כי נפתלי אכן יעשה זאת. "אם הייתי מייצגת את נפתלי לא הייתי ממליצה לו להמשיך את ההליך", היא אומרת. "קשה לי להאמין שהוא ידרוש חוסר אשמה, כי הוא יודע יפה מאוד מה תהיינה התוצאות".

"אני נראה טוב, אני לא צריך להטריד"

ההיכרות בין מרקוביץ' לגורודצקי, הנמשכת למעלה ל-20 שנים, החלה בהתמודדות קשה אחרת של גורודצקי: בעלה לשעבר מסרב לתת לה גט, ומאז אמצע שנות התשעים היא בחזקת עגונה. לאורך השנים הללו, מרקוביץ' מייצגת אותה בבית הדין הרבני. "סווטלנה נלחמת מלחמת קיום יום-יומית", מספרת מרקוביץ'. "היא אישה עגונה המצויה בעשור השישי לחייה וצריכה לפרנס לבדה ארבעה ילדים. היא אישה פשוטה אבל אצילית. אני מאמינה לה במאה אחוז כשהיא טוענת שנפתלי הטריד אותה מינית".

לדברי גורודצקי, שהועסקה במעון ראש הממשלה לסירוגין בין 2006 ל-2011, ההטרדות המיניות בוצעו בתקופות שונות, כאשר נפתלי שימש כאב הבית של המעון. בראיון לקלמן ליבסקינד ב'מעריב' פירטה גורודצקי את סוגי ההטרדות שחוותה לטענתה מצד נפתלי: שליחת ידיים, הצעות מגונות, ו"דיבורים מלוכלכים" שלדבריה נתבקשה על ידי נפתלי לחזור עליהם בניגוד לרצונה. גורודצקי עברה בדיקת פוליגרף מטעם עיתון מעריב, והממצאים העלו כי היא דוברת אמת.

בתגובה הכחיש נפתלי את הטענות, תוך שהוא מתבסס על מראהו החיצוני ככתב הגנה: "אני אגע בבחורה בת חמישים?", תהה בראיון בגלי צה"ל. "אני, שאני נראה טוב? אתה ראית אותי במציאות? אני לא מתבייש להגיד את זה, אני לא צריך להטריד בחורה מינית".

במאי 2015 הגישה גורודצקי תלונה במשטרה נגד נפתלי על מעשה מגונה והטרדה מינית. זמן קצר קודם לכן, בפברואר 2015, פנה נפתלי למשטרה וביקש להעיד בנוגע להתנהלות קלוקלת לטענתו במעון ראש הממשלה. לאחרונה הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים כי נפתלי ישמש כעד מדינה בפרשת המעונות, שבה הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו.

"החוקר איים שישים אותה בנווה תרצה"

לטענת מרקוביץ', הקורבן המרכזי של שיתוף הפעולה בין נפתלי למשטרה בפרשת המעונות הייתה גורודצקי. "החקירה של סווטלנה נגד נפתלי זוהמה מהרגע הראשון בגלל מעורבותו של נפתלי בפרשת המעונות", היא אומרת. לדבריה, יחידת להב 433 הציבה עצמה בניגוד אינטרסים מובנה: מצד אחד, נפתלי עומד לעזרת המשטרה בפרשת המעונות; מצד שני, הוא נחקר כחשוד במסגרת התלונה שהגישה נגדו גורודצקי. המשמעות היא שהתקדמות בחקירת גורודצקי, שבמסגרתה הייתה אמורה המשטרה לבסס תשתית ראייתית כי נפתלי אכן הטריד מינית, תפגע בהכרח באמינותו של נפתלי בכובעו השני כעד מדינה בפרשת המעונות. במילים אחרות, ככל ש"תצליח" החקירה של גורודצקי, כך הייתה נפגעת החקירה נגד שרה נתניהו והיו קטנים הסיכויים להגיש כתב אישום נגד רעיית ראש הממשלה.

מרקוביץ' תוהה האם "התלונה של סווטלנה הייתה סרח עודף מבחינת המשטרה ורצו להיפטר ממנה". לדבריה, "לא מתקבל על הדעת שאותו חוקר ישתף פעולה עם נפתלי כעד מדינה וימצב אותו כחושף שחיתויות בחקירה עם פרופיל תקשורתי גבוה; וחמש דקות לאחר מכן יחקור אותו במטרה להוכיח כי הוא עבריין מין. זה לא הגיוני ולא טבעי".

כלומר, המשטרה הייתה צריכה להעדיף את התיק של סווטלנה?

"אין צורך להעדיף, פשוט היה צריך ששני גופי חקירה נפרדים יחקרו את שתי הפרשות. תיק המעונות זה הסיפור הגדול שהתקשורת מדברת עליו. החוקרים בלהב 433 רוצים להצליח בחקירה הזו, והאיש שיכול מאוד לסייע להם להצליח זה עד המדינה מני נפתלי. הם באינטראקציה חיובית איתו, ובאופן טבעי רוצים לשמור עליו. פתאום מופיעה אישה שטוענת שעד המדינה הזה הוא בכלל עבריין מין. סווטלנה הפריעה להם. מה הסיכוי שהיא תזכה לאוזן קשבת?"

במרס 2016 פנתה מרקוביץ' במכתב למפכ"ל רוני אלשיך, בבקשה להעביר את החקירה של גורודצקי מיחידת להב 433. בלשכת המפכ"ל השיבו כי הנושא בטיפול, אך החקירה נותרה בלהב. "לא היתה שום התייחסות רצינית", אומרת מרקוביץ'. "היה צריך להפריד את הראש מהגוף, להוציא את החקירה של סווטלנה מלהב 433 ולהעביר ליחידה אחרת. זו הייתה הדרך היחידה למנוע ניגוד אינטרסים מובנה, ולייצר לשוטרים מוטיבציה להגיע לחקר האמת".

איך חוסר המוטיבציה בא לידי ביטוי?

"זה התחיל מגרירת הרגליים בטיפול בתלונה. לקח כמעט שנה מרגע הגשת התלונה ועד שהתחילו לחקור. זה הגיע למצב שסווטלנה הייתה צריכה לעלות ברדיו ולהגיד שהמשטרה מתעלמת ממנה. בנוסף, השוטרים ניסו לערער את האמינות שלה. השפילו אותה. החוקר צעק עליה שהיא שקרנית ואיים שישים אותה בנווה תרצה על עדות שקר".

מדוע לא הקמת קול זעקה בנושא?

"ניסיתי וגם התראיינתי בכמה מקומות, אבל באופן כללי התקשורת לא עשתה מזה עניין וקיבלה את המצב בשוויון נפש. אני מניחה שאם לא היה מדובר במני נפתלי, האיש שנלחם בראש הממשלה, התקשורת הייתה עטה על המחדל הזה מצד המשטרה. כנראה התלונה של סווטלנה לא התאימה לאג'נדה של חלק ניכר מכלי התקשורת".

"סווטלנה רצתה צדק, לא מעניינת אותה פוליטיקה"

במאי האחרון הודיעה המשטרה כי היא ממליצה לסגור את התיק נגד נפתלי, בטענה ש"לא התגבשה תשתית ראייתית". מרקוביץ' נזהרת מלהשתמש במילה טיוח, אך מדבריה עולה כי המשטרה לא ביקשה להגיע לחקר האמת: "אני שואלת את השאלות, ונראה לי שהציבור מספיק אינטליגנטי לענות לעצמו את התשובות". בתגובתם לכתבה, טענו במשטרה כי "החקירה התנהלה באופן מקצועי וללא משוא פנים", אך נמנעו מלהתייחס ישירות להאשמות של מרקוביץ'.

כאמור, לפני שבוע החליטה הפרקליטות לקבל את המלצת המשטרה ולא להגיש כתב אישום נגד נפתלי. לטענת מרקוביץ', לנפתלי ולעדת מעריציו אין סיבה טובה לצאת במחולות. "ה'ניצחון' היחיד של נפתלי כאן הוא ניצחון פירוס", אומרת מרקוביץ'. "ההודעה של פרקליט המדינה היא כתב אישום ציבורי מהדהד נגד נפתלי. הפרקליטות לא הודיעה שאין ראיות נגד נפתלי, אלא שאין ראיות מספיקות. כלומר, ראיות שיאפשרו להוכיח מעבר לספק סביר, ברמה של 99 אחוז, שנפתלי אשם. כך גם לגבי שיבוש הליכי חקירה מצדו ומצד אשתו. זה בהחלט לא אומר שהדברים לא קרו בפועל".

החלטת הפרקליטות לסגור את התלונה נגד נפתלי בטענה לחוסר ראיות אינה חריגה: בשנת 2016 נסגרו 92% מהתלונות על הטרדה מינית, מחציתם בשל מחסור בראיות. עו"ד אשרת שהם, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), התייחסה לנושא בדיון שנערך לאחרונה בכנסת. "עבירות מין נעשות בדרך כלל בין שני אנשים, במקרים רבים ללא עדי ראייה וראיות, באופן שדורש עוד חיזוקים לגרסת המתלוננות", אמרה. נציגת הפרקליטות הוסיפה כי נשים רבות "לא מתלוננות בסמוך לזמן העבירה, אלא במרחק של שנים מהאירוע. באופן ברור, במקרה כזה יש קושי גדול יותר באיסוף ראיות". לדבריה, "כל תיק נבחן ברגישות, וההחלטה לסגור אותו מתקבלת ביד רועדת".

מרקוביץ' מצדה מסבירה מדוע לא התקיימו "ראיות חיצוניות" התומכות בגרסתה של גורודצקי: "אם למשל היא הייתה מספרת לחברה על המקרה, זה היה יכול לסייע. אבל להאשים אותה למה היא לא סיפרה זה הבל, שטות ורשעות. אישה שמטרידים אותה מינית לא בדיוק רצה לספר לחבר'ה. הן כובשות את החוויה בלב, קשה להן מאוד להוציא את זה, גם בפני הקרובים אליהן ביותר. זה איום ונורא מבחינתן רק להציף את זה".

תומכיו של נפתלי טוענים שמדובר ברדיפה פוליטית על רקע הסכסוך שלו עם משפחת נתניהו, ושואלים למה גורודצקי המתינה שלוש שנים מהתקופה שבה היא טוענת כי הוטרדה.

"זה טיעון מגוחך. סווטלנה רצתה צדק, לא מעניינת אותה פוליטיקה והיא לא מכשיר בידי אף אחד, כולל לא משפחת נתניהו. מאכזב מאוד שהפרקליטות זקפה את שלוש השנים האלו לרעתה של סווטלנה, וטענה שזה עלול לפגוע באמינותה בבית המשפט. הרי בקמפיין של 'metoo' נשים יוצאות נגד גברים 30-20 שנה אחרי שהאירועים התרחשו, וזוכות לחיבוק חם ואוהב. כאן אנחנו מדברים על שלוש שנים בסך הכל. חשוב גם לזכור שסווטלנה צריכה לפרנס ארבעה ילדים, ומני נפתלי היה הבוס הישיר שלה. היא חששה באותה תקופה למקום עבודתה אם תתלונן".

הפרקליטות עשתה עוול לגורודצקי בכך שסגרה את התיק?

"לדעתי הפרקליטות לא הייתה צריכה לתפוס את תפקיד השופט, וגם אם אין לה 99 אחוז וודאות להרשעה, אלא קצת פחות – תנו לשופט להחליט".

בהחלטה היו מעורבים שיקולים פוליטיים?

"אני לא רוצה להיכנס לזה. אני כן רוצה לציין לטובה את מרינה רוזנפלד מפרקליטות מחוז ירושלים שהתנהלה ברגישות כלפינו לכל אורך הדרך. בשיחה שבה היא בישרה לנו שהוחלט לסגור את התיק היא הדגישה שהיא מאמינה לנו, אבל ישנם קשיים ראייתיים. סווטלנה אמרה לה שהיא מקווה שלפחות מני ילמד את הלקח ולעולם לא יטריד עוד מינית נשים".

"הכבוד שנפתלי קיבל ברוטשילד היה כמו דקירה בלב"

תקוותה של גורודצקי כי הודעת הפרקליטות תגרום לנפתלי לשלם מחיר ציבורי נגוזה במוצ"ש האחרון. נפתלי, ממובילי הפגנות השמאל בפתח-תקווה וכעת בתל-אביב, היה אחד הנואמים המרכזיים בהפגנה ברוטשילד, והתקבל בכבוד מלכים על ידי כעשרת אלפים המפגינים, שלפחות מחציתם היו נשים. "זו הייתה כמו דקירה בלב", מספרת מרקוביץ'. "סווטלנה רצתה שייעשה צדק עם מני נפתלי, ובמקום זאת היא רואה אותו מתקבל כגיבור".

הוא זכה ליחס שונה מאנשים אחרים שנחשדו בהטרדה?

"כמובן. אנחנו זוכרים מה קרה למשל לינון מגל אחרי שהואשם בהטרדה מינית. בסופו של דבר שניים משלושת התיקים שהיו נגדו נסגרו מחוסר אשמה, אבל הוא עדיין נחשב לדמות מוקצית ונאלץ להתפטר מהכנסת. כאן מדובר על אדם שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. במקום לחבק את סווטלנה מחבקים את נפתלי ונושאים אותו על כפיים. ועוד מי מחבק אותו? אנשים וארגונים שרוממות ההגנה על נשים כל הזמן בפיהם. איפה ארגוני הנשים שפתאום לא שומעים אותם? זו צביעות בלתי נסבלת".

מיהם הגופים או האנשים שאכזבו אותך?

"חברות כנסת שהנושא של הטרדות מיניות נמצא בראש האג'נדה שלהן, ושפניתי אליהן לקבלת סיוע בהעברת החקירה מלהב 433. להפתעתי ולצערי הרבים הן התעלמו ממני לחלוטין. זה היה מאוד מאכזב וגם הבנתי עד כמה הכל מתחלק לימין ושמאל, שלא לטובתה של סווטלנה".

איך היא מתמודדת עם הסיטואציה?

"שוכחים שאחרי הכל מדובר באישה, אם לארבעה ילדים, ששלטון החוק לא עשה עמה חסד. היא דרשה צדק ולא קיבלה אותו. זו הטרגדיה הכי גדולה כאן. אבל סווטלנה אישה חזקה, אמיצה ואצילה. היא תתאושש ותמשיך במלחמת הקיום שלה למענה ולמען ילדיה".

תגובות

פרקליטו של מני נפתלי, עו"ד לוליק אסל, מסר בתגובה: "מני נפתלי מעולם לא הטריד מינית אף אישה, וממילא גם לא את המתלוננת בתיק דנן. כידוע, עבירות מהסוג המדובר מבוססות על 'מילה מול מילה', ואם מישהו חשב שאין ראיות מבחינה משפטית להגשת אישום, הרי שהוא ממילא גם חשב כי לא ניתן להישען משפטית על גרסת המתלוננת ומכאן שמדובר גם בניקוי מוחלט הלכה למעשה. משעה שמני נפתלי נוכה ניכוי מוחלט הלכה למעשה, אין בהישארות המצב על מכונו משום שינוי כלשהו במצב המשפטי".

ממשטרת ישראל נמסר: "החקירה התנהלה באופן מקצועי וללא משוא פנים תוך התייחסות לכלל חומרי החקירה שנאספו.
ההחלטה בדבר הגוף החוקר הינה החלטה מקצועית משיקולי טובת החקירה וחתירה לחקר האמת. להב 433 הינה חוד החנית של גופי החקירה של המשטרה ומנהלת עשרות חקירות ממגוון שלם של נושאים וחשודים ללא דופי, ללא מורא וללא משוא פנים".