הירוקים דורשים מבג”ץ: פיקדון גם על בקבוקים גדולים

חשדות להונאה בתחום המיחזור אמורים להפעיל סעיף בחוק שמטיל פיקדון גם על בקבוקי ליטר וחצי. זה הזמן לעצור ולחשוב מה המיחזור באמת תורם לנו

בקרוב תשלמו יותר. מתקן לאיסוף בקבוקים למיחזור | פלאש90

ענף המשקאות סוער בשבועות האחרונים לאחר שהתברר כי חברות המשקאות לא עמדו בחובות המיחזור שלהן, והתאגיד שהן שכרו לשם כך מסר לכאורה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים אודות היקף המיחזור בפועל. הטענות לזיוף הנתונים עדיין נבדקות אך פקידי המשרד, בשיתוף הארגונים הירוקים ובגיבוי צפוי מבג”ץ, כבר שוקדים על החרפת הרגולציה בענף, מה שעלול להעלות באופן ניכר את מחירי השתייה הקלה.

חוק הפיקדון אינו חל על בקבוקים שנפחם ליטר וחצי ומעלה, אותם אמורות החברות לאסוף ולמחזר בעצמן, מבלי לגבות פיקדון מהרוכשים. לפי ההסדר שנקבע לגבי בקבוקים גדולים, חברות המשקאות מחויבות לאסוף למיחזור בכל שנה 55% מסך הבקבוקים שייצרו, ובמקרה שלא יעמדו ביעד קובע החוק כי הפיקדון יחול אוטומטית גם על הבקבוקים הגדולים.

בחודשים האחרונים עלו חשדות לפיהן תאגיד אל”ה, שנשכר על ידי חברות המשקאות לשם איסוף ומיחזור הבקבוקים, אסף בפועל רק כעשירית מהכמות שיוצרה. חשדות אלה נמצאים עדיין בבדיקה מטעם המשרד להגנת הסביבה, אך מספר ארגונים ירוקים כבר עתרו לבג”ץ בדרישה ליישום החוק והטלת הפיקדון על כלל הבקבוקים, צעד שיוביל לעלייה נוספת במחירם.

בתוך כל הסערה, השר להגנת הסביבה זאב אלקין נמנע כרגע מלפעול לתיקון החוק ולביטול מוחלט של הפיקדון על בקבוקי שתייה, צעד שיהיה מתבקש וראוי עבור האינטרסים של קהל הבוחרים שלו. לצערנו כבר התרגלנו שבמקום בו ישנה רפיסות שלטונית התוצאה צפויה להיות כפייה של בית המשפט העליון, אך פרשת הבקבוקים צריכה לשמש איתות ברור עבור נזקי הרגולציה והמיחזור כאחד.

נבואות הזעם לא התגשמו

למרות שהמיחזור הפך בעשורים אחרונים לסוג של אמונה דתית רווחת, חסידיה עדיין לא הצליחו להציג הוכחות חותכות לתועלת שבו, או לנזק שיגרם מהפסקתו. מי שמאמין במיחזור, מנסה לשכנע בצדקתו בעזרת שני טיעונים עיקריים: ראשית, המיחזור טוב לכלכלה – אם נשתמש באותו חומר יותר מפעם אחת, זה יעלה לכולנו פחות. שנית, המיחזור טוב לסביבה – בקבוקי פלסטיק אינם מתכלים, וזה רע מאוד כי… למה בעצם?

בחינה מדוקדקת יותר של הטיעונים בעד מיחזור מגלה כי למרות שהעולם כולו מתעסק בנושא כבר שנים ארוכות, עדיין לא הוכח כי פסולת הופכת לחומרי גלם מבוקשים. ירון ברדוגו, הבעלים של תאגיד ‘אסופתא’ העוסק באיסוף בקבוקים קטנים – כאלה עם פיקדון – אומר כי מחירי הנפט הנמוכים כיום הפכו את מיחזור הפלסטיק לכמעט ולא משתלם. “טונה של חומר גלם בתול עולה כמעט כמו טונה חומר של חומר גלם ממוחזר”, הוא מסביר.

גם נבואות הזעם בדבר מצוקות שטחי הקרקע להטמנת פסולת מסרבות להתגשם. לצד שיפורים בטכנולוגיית דחיסת האשפה, מטמנות אזוריות קטנות רבות פשוט נסגרו והפסולת הועברה למטמנות בעלי קיבולת גדולה יותר המשרתות אזורים גדולים. בארצות הברית, לדוגמה, כבר ב-2009 התכווץ מספר המטמנות בכ-40%, אך הקיבולת המצטברת של המטמנות הפתוחות גדלה משמעותית. גם בישראל, כמעט כל הפסולת נאספת במרכזים אזוריים ומהם מועברת לאתר ההטמנה הענק בדודאים.

רגולציה דרקונית. השר להגנת הסביבה לשעבר גלעד ארדן | פלאש90

אבל מעל הכל, מה שמעיד על כישלון ניסוי המיחזור הוא הגילוי האחרון לגבי היקפי מיחזור הבקבוקים הגדולים: למרות שתאגיד אל”ה אסף בפועל לכאורה רק חלק קטן ממה שהיה חייב, הרחובות לא מוצפים בבקבוקים ואתר דודאים לא עולה על גדותיו. הציבור לא משלם כל מחיר על המיחזור שלא בוצע, מלבד מחירי השתייה הצפויים להתייקר כתוצאה מהחובה שהחוק מחיל על חברות המשקאות לממן את האיסוף.

חוק הפיקדון המקורי איתנו כבר משנת 1999, אולם התיקון שמחיל אותו גם על בקבוקים גדולים נחקק ב-2010, בתקופתו של גלעד ארדן במשרד להגנת הסביבה.

כעת הזמנים השתנו. הציבור ער ורגיש יותר לחרותו הכלכלית, וסובלני הרבה פחות לרגולציה דרקונית כמו חוק הפיקדון. המהלך הנכון בתגובה להתפתחויות האחרונות הוא להביט מעבר לתעמולה הירוקה, ולקיים בדיקה מעמיקה לגבי יעילות המיחזור והשפעתו האמתית על הסביבה והכלכלה. הציבור סוחב כבר עשרים שנה את עלויות הפיקדון, וכעת הגיעה השעה לפתוח את סוגיית המיחזור לדיון מחדש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. החוק הזה מיותר בגלל הסכום – 30 אגורות הוא סכום שלא משתלם להחזיר:
    הנסיעה לסופר להחזיר עולה יותר ומבזבזת דלק.
    בסופרים מסתכלים על מי שמחזיר בלעג עד כדי זלזול
    ( למרות שאין לי מחסור בכסף אני מחזיר בקבוקים מאידיאולוגיה ורואה את התגובות אגב בעבר נתתי את הבקבוקים
    למקבץ נדבות בראש העין היום אפילו מקבצי נדבות כבר לא מוכנים להתעסק עם בקבוקים) .
    אם רוצים להשאיר את החוק צריך להעלות את הסכום ל 5 ש”ח דבר שיגרום לכולם להחזיר אם לא אז לבטל את החוק.
    הסכום הזה 30 אגורות יוצר יותר נזק מתועלת.

    1. שכחת לציין שלשים את הבקבוק במיכל המיחזור (זמין יותר מהסופר ופתוח 24 שעות ביממה) תורם לסביבה בדיוק כמו להחזיר לסופר (בלי כאב הראש לכולם) אבל דווקא שם לא מקבלים את הפיקדון בחזרה.

  2. תגידו, אתם עוורים?
    זיו מאור, יצאת פעם מתחומי העיר למרחב שמחוץ לעיר? מלוכלך שם. מלוכלך מאד. מלוכלך מאד מאד! לפחות מחצית מהלכלוך הוא בקבוקי פלסטיק שאינם מתכלים. זה , אגב גם מה שכל כך נורא בכך שהם לא מתכלים.
    כל דבר שניתן לעשות על מנת להקטין את הזיהום הוא מבורך.חינוך, אכיפה וגם פקדון.
    מעבר לזה מי שכל כך מוטרד מהמחיר- שיאסוף ויקבל חזרה את הפקדון.
    נכון שלרוב מיחזור ודאגה לסביבה מזוהים עם השמאל, אבל לא כל מה שהוא סביבתי ותורם לנקיון ארצנו ועולמנו צריך לפסול מיד רק כי הוא מזוהה עם השמאל.

  3. הייתי מציע לבטל את החוק.
    ובמקום זאת להתרכז
    בהורדת הסוכר מהמשקאות המזיקים.
    וביעול איסוף האשפה.
    בחינוך סביבתי והפרדת האשפה.
    ניתן למכור לגופים ממחזרים את הפסולת
    המופרדת במחיר מוזל
    והכסף ילך לשימור הטבע

  4. החקלאים קונים לחם שלא נרכש
    והם מערבבים אותו באוכל לפרות
    וזה לא זול אבל עדיין חוסך להם כסף.
    יצרני גומי בארץ אוספים צמיגים
    וממחזרים אותם.
    וישנם האוספים משטחים ומוכרים
    לייצרני מוצרי עץ.
    ויש האוספים שמן משומש ליצור ביו דיזל
    נושא המיחזור כן פועל בארץ
    בלי קשר לחוק.

  5. המיחזור תורם לנו בעיקר רעש וזיהום אוויר: פעם היתה מגיע לרחוב השקט שלנו משאית אשפה פעם ביומיים, עושה קצת רעש, מרוקנת את פחי האשפה וממשיכה הלאה. היום כל יום מגיעה משאית מיחזור אחרת: נייר, קרטון, בקבוקים – עוצרת את התנועה לדקות ארוכות, הופכת מיכלי מיחזור ברעש גדול, מזהמת את הרחוב בסולר וממשיכה לזהם בבניינים הסמוכים.

  6. עלות המוצרים צריכה לכלול גם את עלות ההתעסקות עם האשפה שלהם.
    המחיר הכלכלי צריך לכלול את האפקט הסביבתי.
    אין ברירה, המשחק הכלכלי חייב לכלול מחיר אמיתי.
    ולכן צריך להרחיב את חוק המחזור כך שמחיר כל מוצר יכלול גם את המחיר הסביבתי של האריזה שלו.
    אין כאן סיבוכים רגולטוריים או קומבינות, החוק פשוט מאוד ועשה עבודה מצוינת בניקוי הארץ.
    עכשיו חזרתי מטוקיו, והרחובות כאן כבר יותר נקיים משם.

    1. בירושלים לא צריך למחזר. יש מפעל להפרדת פסולת שעושה את כל העבודה.

  7. לכותב גישה מעוותת. הכלכליות של המחזור לא רלוונטית, זה ערך. עידוד ע”י סכום מינימנלי (שחרדים מסנדלים) רק תתן תמריץ, זו לא רגולציה.