ורטיגו חקיקתי: הפקידים השתלטו על חוק ערוץ 20 ומנעו רפורמה היסטורית

במקום להגדיר מאפס את הרגולציה על הערוצים הייעודיים לשעבר, הם ישועבדו למבוך ההגבלות הדרקוניות של הרשות השניה

החמצה היסטורית. שר התקשורת קרא ויו"ר הוועדה קיש | פלאש90

גם הטייסים המוכשרים ביותר לוקים לעתים בוורטיגו.

וגם מחוקקים לוקים לעתים בוורטיגו. אינספור סעיפים, כמו אינספור כוכבי הלילה, עלולים לבלבל ולהשכיח את הכיוון, מה שמאל, מה ימין, ולאן בעצם רצינו להגיע כשהמראנו.

בדיונים על החוק שנועד לאפשר לערוץ 20 לשרוד, זה בדיוק מה שקרה. הפקידים הצליחו לחטוף מהח”כים הטובים שלנו את הדיון, להתיש אותם עם פרטי הפרטים המיותרים של חוק הרשות השניה, והתוצאה היא שתוך שנה נגיע לאותו מקום בדיוק: ערוץ 20 יחזור לכנסת על סף סגירה ועם איומי פיטורים, כשהוא חבול מסנקציות רגולטריות וקנסות דרקוניים.

אנסה להסביר את הבעיה בצורה פשוטה: כללי הרגולציה על הטלויזיה הם עצומים בהיקפם ובפרטים שלהם. אף אחד לא מתמצא בהם באמת, גם לא היועצים המשפטיים המיומנים של משרד התקשורת, ועדת הכלכלה הרגולטורים עצמם. בדיוק כמו תורת הנסתר, ככל שצוללים יותר לעומק בין סעיפי החוק, הרשיונות והכללים מגלים עוד ועוד רבדים שיש לפענח. וכשיש חוסר ודאות ברגולציה, הכוח נשאר בידיים של הפקידים.

הנה דוגמה: בחוק הרשות השניה כתוב שהרשות תהיה אחראית לוודא שהערוצים משדרים חדשות מהימנות, מאוזנות, אובייקטיביות ושעובדי החדשות לא יתנו ביטוי לדעתם האישית. זה באמת כתוב שם, לא לצחוק. מה הבעיה שזה כתוב שם? הרי כולנו רוצים חדשות מאוזנות ואובייקטיביות?

הבעיה היא בכך שמערכות האכיפה הן סלקטיביות ומוטות, והשנתיים הרעות שעברו על ערוץ 20 הן ההוכחה לכך. כך זה יעבוד: נגיד שערוץ 20 יחליט לשדר ראיון אוהד עם ראש הממשלה. מבחינת אנשי חדשות 2 ו-10, ועיתונאים רבים אחרים, זה פשע נגד האתיקה העיתונאית. אז הם יתלוננו לרשות השניה. אם הרשות תסרב להכיר בחומרת הפשע, הם יעתרו לבג”ץ ויכריחו את הרשות השניה להטיל קנס על ערוץ 20 בגלל הראיון האוהד עם ראש הממשלה.

איך אני יודע שזה מה שיקרה? כי זה בדיוק מה שקרה עם ערוץ 20 בשנים האחרונות: הרגולטור לא התנדב להכריח את הערוץ לתת ביטוי לרפורמים, היו אלה הרפורמים שעתרו לבג”ץ. הרגולטור לא התנדב לקנוס את ערוץ 20 על שידורי חדשות, בג”ץ חייב אותו בעקבות עתירה של ערוצים אחרים.

לבעיה הקשה הזו יש פיתרון. המשבר שערוץ 20 נתון בו הוא הזדמנות היסטורית לפתור את זה, אבל הח”כים פספסו את ההזדמנות.

זה לא האורך, זה הכיוון

הפיתרון הוא לקבוע שערוץ 20 מפסיק להיות ערוץ ייעודי. מפסיק להיות ערוץ מורשת. מותר לו לשדר מה שבא לו, ושיתחרה חופשי בערוצים הגדולים יותר. צריך לקבוע שכל ההוראות הבלתי נגמרות של חוק הרשות השניה לא יחולו על ערוץ 20, חוץ מרשימה מצומצמת, מאוד ספציפית, שכן תחול. ואז לא יהיה לערוצים האחרים על מה לעתור לבג”ץ.

במקום זה, הפקידים שכנעו את הח”כים לקבוע שכל הכללים של הרשות השניה יחולו, חוץ מרשימה שהכנסת תקבע שלא יחולו. כשיואב קיש, יו”ר הוועדה המיוחדת שמונתה לדון בהצעת החוק, מספר לציבור שהוא מתכוון להפחית משמעותית את הרגולציה, הוא מתכוון לאורך הרשימה. אבל האורך לא משנה. גם במרתון דיונים שייקח שנה שלמה הכנסת לא תצליח לכסות את כל הוראות חוק הרשות השניה, בדיוק כשם שהיא לא תצליח למנות את כוכבי השמים. כל סעיף שלא נמחק הוא סעיף שיכול לשמש את אליטות השמאל, ששולטות בערוצים האחרים, לחבוט בערוץ 20 באמצעות בג”ץ.

למרבה הצער, גם האנשים הנהדרים בערוץ 20 לא מזהים את המלכודת שהוטמנה להם. אחרי שתסתיים החקיקה, בתוך כשבועיים, הם צפויים להודות בפנים מחוייכות לח”כים הטובים שנחלצו לעזרתם. מבחינת ערוץ 20 מה שהיה חשוב כדי לאפשר את הישרדותו זה שידור חדשות, והזכות לשדר חדשות כן כלולה ברפורמה שעל השולחן. אבל כמו שהסברתי, לא מספיק שהממשלה, ברוב חסדה, הודה וטובה תרשה לחברה פרטית לשדר חדשות. צריך להפקיע מהפקידים והשופטים את הסמכות להתערב בתכנים המשודרים.  למרות הכוונות הטובות של הח”כים, אנחנו מאוד רחוקים משם, ומחופש ביטוי אמיתי.

נו טוב, אז לא יהיו לנו חדשות ימניות ועצמאיות בטלויזיה. עדיין יש לנו את פייסבוק ויוטיוב להתבטא בהן באופן חופשי פחות או יותר.

אז זהו שלא. ביום שני, כמה שעות לפני שהכנסת תדון בתיקון של ערוץ 20, היא תדון בנזקים המדומיינים שגורמות פייסבוק וגוגל. תתכוננו להיפרד מכבשת הרש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. אבל בינתיים קיש קטף את מחיאות הכפים ושכנע אותנו להאמין שהוא ליכודניק אמיתי

  2. יואב קיש מה קורה לך? נרדמת מרוב סעיפים? קח לך עצה- מה שהפקיד ה”מקצועי” מציע תשתדל לעשות להפך…

  3. אה, אז עכשיו גם את האינטרנט הם הולכים לצנזר? כלומר, הצנזורים יהיו פקידים ורגולטורים, זאת אומרת, אנשי שמאל. ואם כך, הצינזור יהיה רק של אנשי ימין. נהדר, פשוט נהדר. אכן, זה יהיה ממש מופת של מוסריות, הגינות וחופש ביטוי – בסגנון ‘האח הגדול’ כמובן.

  4. שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי
    שוק חופשי

  5. ביבי איש יקר למען ישראל צריך לזכור
    מי שלא טוב לא שירגע מהר
    שבת שלום

  6. חוקי. הרגולציה הם בדיחה אחת גדולה . אם הולכים לפיהם צריך לסגור את כל הערוצים הציבוריים ערוץ 1 רשת קשת וערוץ 10. חדשות אובייקטיביות ללא הבעת דעה אישית הם אפילו לא מבינים מה זה. חדשות. קול ישראל לדוגמה נפתחות. תמיד בהבעת דעת המגיש כדי שנדע מה לחשוב.

  7. איך בכל פעם שחברי הכנסת לא מבינים שום דבר בעשיה פרלמנטרית מאשימים את הפקידים בדבר?
    הגיע הזמן לומר בריש גלי-הימין לא יודע לשלוט אז מספיק עם כל החרטה על פקידים ואנשי מחשכים. ברגע שישחטו את החכים האומללים הללו באי עשיה במקום להגן עליהם אולי יבואו כמה אנשים מוכשרים. עד אז אתם תמשיכו להתבכין פה ולכתוב כמה הפקידים בכל משרד ממשלתי הם לא בסדר.

    1. יש לא מעט אמת בטענה שלך, אבל מצד שני, אין בה אפילו קמצוץ של צדק. זה שהפוליטיקאים הימנים הם טמבלים תמימים שקל לרמות אותם, ממש לא מחייב את הפקידים אוהדי השמאל להיות חלאות ערמומיות ולבצע את מעשי הרמייה.
      בסופו של דבר הכל שאלה של גישה ושל זמן. השקר וסילוף המציאות לא באים לאנשי הימין בקלות ובטבעיות שהם באים לאנשי השמאל. קל להבין מדוע – הרי כל תפישת העולם וצורת החשיבה של השמאל מבוססת על יצירת עובדות יש מאין ועל עיוות האמת. הימנים יתפכחו לאט לאט ויבינו את הפרינציפ. מדובר בתהליך ארוך ומייסר, אבל זה כבר מתחיל להתרחש, זה אמנם קורה בקושי ובצעדי צב, אבל מוטב לאט ובאיחור מאשר בכלל לא.

  8. דרך בניים היא להגדיר ערוץ יעודי כערוץ
    המקדיש לפחות 30% מתכניו ליעוד שעבורו נמסר
    השאר פתוח לכל רעיון.
    זה יאפשר חדשות תכנים נוספים וכמובן מורשת
    אפרופו מורשת היא ערוץ מצויין לתקן עוולות היסטוריות
    ניתן לייצר תוכניות תעודה ואו דרמה למשל ע”ב ספרו של בגין המרד
    לתאר סוף סוף את חלקו האמיתי של הלחי והאצל בסילוק הבריטים מכאן
    פעולה שלא הותירה לבן גוריון ברירה אלא להכריז על הקמת המדינה
    ניתן יהיה לבחור מגוון רחב של ארועים היסטוריים אחרים ולהציגם ממבט ימני
    אם ע”י תוכניות תעודה ואם ע”י דרמה ואו תוכניות ארוח

  9. אין צורך ברגולציה כלל. היא משרתת את ערוצי השמאל והפקידים בלבד. אנו פנים לשר התקשורת ויו”ר הוועדה המיוחדת בדרישה לבטל את הרשות השנייה והרגולציה. יש לפתוח את ערוצי הטלוויזיה לשוק החפשי. משרד התקשורת רק יקצה תדרים ברישיון. כל ערוץ יהיה אחראי לתכניו וימומן בכוחות עצמו. השוק החפשי ידבר. נראה למי יהיה רייטינג הצפייה הגבוה ביותר.

  10. הניתוח שמוצג כאן נכון ברובו אבל מתעלם מבעיה גדולה: בג”ץ ערוץ 7. החשש הוא שככל שהחוק לביטול הרגולציה על ערוץ 20 יהיה רחב יותר, גם אחרי שהכניסו לתוכו עוד כמה ערוצים ייעודיים, שבג”ץ יבטל את החוק בטענה שאם רוצים לשנות מהיסוד את הרגולציה על הערוצים האלה אז צריך לפתוח מחדש את המכרזים אליהם.

    צריך להודות שיש בטענה הזאת משהו. כל עוד נמשך המשטר הזה של קבל רישיון לערוץ לפי מכרז בלבד, אז זה באמת לא הוגן שאחרי שערוץ זוכה במכרז הוא משנה בדיעבד את התנאים. אולי אם התנאים היו שונים כבר במכרז, אז קבוצה אחרת, ימנית יותר וטובה יותר, הייתה מצליחה לזכות בו במקום ערוץ 20?

    הפתרון הוא אכן לבטל את שיטת הרשיונות והמכרזים כל עוד לא עסקינן בערוץ עם שידורים אנלוגיים (כמו ערוצי רדיו) ששם יש ספקטרום אלקטרומגנטי מוגבל ולכן יש היגיון בכך שהממשלה נאלצת לנהל אותו. לעומת זאת, להוט ויס (וסלקום TV, ופרטנר TV) אין שום מגבלה טכנית להוסיף עוד 100 ערוצים למערך השידורים שלהן ולכן הממשלה לא צריכה להתערב ולהגביל זאת.

  11. אני רק שאלה,
    למה בכלל ערוץ 20 הוגדר מלכתחילה כערוץ ייעודי?
    אלא אם כן, כערוץ מסחרי היה על המפעיל להביא הרבה יותר כסף…
    השאלה היא אם היום מבטלים את המשבצת הייעודית שבו הוא יושב האם זה יחייב הוצאה נוספת?
    האם לא יהיה טוב יותר לבטל את הרגולציה שמקורה במנדט הבריטי?

    1. אכן יהיה הרבה הרבה יותר טוב לבטל את הרגולציה. אני בטוחה שמי שמונע זאת הוא לא אחר מליצנהו בכבודו ובעצמו. על פי הגיונו העקום הוא כנראה חושב שחוסר רגולציה בכלל זה מצב מסוכן וחוץ מזה הוא אינו מוכן לכל שנוי ולכל עשיה. אחר כך כמובן בוכה על התקשורת ועל השמאלנים בתקשורת. ראו מי הורדו מהרדיו ומי השאירו, גועל נפש.

  12. כל הקטע של שידור ציבורי ורגולציות ממשלתיות על ערוצי טלוויזיה לא ברור לי בדיוק. זה בכל מדינה או רק בצפון קוריאה וכאלה?