שחרורו של שלום רובשקין ממחיש את הקרע ביהדות ארה"ב

בזמן שיהודים חרדים חגגו בפומבי את החנינה שקיבל יצרן הבשר הכשר מהנשיא טראמפ, יהודים אחרים צפו בהם בתחושת סלידה, רתיעה וחוסר הבנה

רובשקין נואם באירוע לרגל שחרורו | צילום מסך מיוטיוב

מאנגלית: שאול לילוב

על פניו, זה היה מנוגד לחלוטין להיגיון. נשיא שנבחר על בסיס מצע של התנגדות תקיפה להגירה בלתי-חוקית, משחרר מן הכלא אדם שהחברה שבבעלותו העסיקה עובדים בלתי־חוקיים תוך ניצולם. עם זאת, בהמתקת גזר דינו של שלום רובשקין – לשעבר מנכ"ל 'אגרי-פּרוסֶסורס', המפעל הענק במדינת איווה לשחיטת בשר כשר ועיבודו – הנשיא טראמפ לא שלח מסר בנוגע להגירה: במקום זאת, המהלך עורר דיון על יחסיו הקרובים עם יהודים אורתודוקסים בארה"ב, וכן על עוינותו כלפי נוהלי משרד המשפטים האמריקני.

אבל רק לאחר שחרורו של רובשקין מהכלא, לאחר ריצוי שבע מתוך 27 שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט הפדרלי, התבהרו הבדלי הגישות העצומים בין הציבורים היהודיים בארה"ב: האורתודוקסים מול כל השאר. רובשקין הפך למבחן רורשאך אנושי, שהמחיש את הדרכים השונות מאוד שבהן חלקים מיהדות אמריקה רואים את עצמם, את היהודים האחרים ואת המדינה שהם חיים בה. יהודים חרדים ראו ברובשקין קורבן של רדיפה בלתי־הוגנת ואף אנטישמית, ואת שחרורו חגגו כסימן מובהק לסימפטיה שרוחש הנשיא טראמפ לקהילה שלהם. בעיני הלא-חרדים, לעומת זאת, רובשקין היה סיבה למבוכה, ומי שחטאיו והצלחת הקמפיין לשחרורו רק חיזקו את סלידתם מהחרדים ומהנשיא שהעניק להם את משאלתם.

כמו בתיקים משפטיים רבים השנויים במחלוקת, האמת על רובשקין אינה מעניקה תוקף מוחלט – לא לטיעון של תומכי טראמפ ולא לזה של מבקריו.

פושע או קורבן

'אגרי-פרוססורס' היה מפעל הבשר הכשר הגדול ביותר בארה"ב, ומהגדולים בתעשיית הבשר בכלל. אבל בשנים האחרונות לפעילותו הוא התפרסם גם בשל שערוריות שהיו קשורות לבדיקות פדרליות רופפות ולניצול של עובדים מהגרים שהעסיק. המוניטין הרע שיצא לתנאי העבודה הגרועים של נשים ונערים במפעל, הוביל את הרשויות להתעניין במתרחש ב'אגרי-פרוססורס'.

כתוצאה מכך נערכה באפריל 2008 פשיטה על המפעל, ובמהלכה נעצרו 389 מעובדיו שהיו בידיהם תעודות זהות מזויפות. באותה עת הייתה זו הפשיטה הגדולה ביותר של משטרת ההגירה וה-FBI בהיסטוריה של ארה"ב. מאוחר יותר קנסה מדינת איווה את החברה ב-10 מיליון דולר בגלל הפרה של חוקי השכר, קנס ששיקף את ניצולם של אותם עובדים בידי רובשקין. הוא ואחרים שעבדו אצלו הואשמו גם בהפרת חוקי העסקת ילדים, ובמעורבותם בקשירת קשר כדי לקבל אישורי עבודה מזויפים לעובדיו. לאחר מכן הואשם רובשקין גם בהונאה בנקאית, לאחר שהסתיר מידע על מצבה הכספי הרעוע של החברה.

הממשלה הפדרלית ריכזה את מאמציה בהרשעתו באישומים האחרונים, שהעונש עליהם היה תקופת מאסר ארוכה יותר. מאמצים אלה צלחו לבסוף, ורובשקין הורשע ונידון ל-27 שנות מאסר בכלא פדרלי.

אבל עבור מי שנחלצו להגנתו, רובשקין הוא קורבן. התומכים בו מתעלמים מדיווחים על תנאי העבודה הקשים ששׂררו ב'אגרי-פרוססור', ומהדרך שבה הפר את החוק הנוגע להעסקת עובדים בלתי חוקיים וניצל אותם. במקום זאת הם מתמקדים בתשומת הלב הבלתי-פרופורציונלית לטענתם שניתנה לנוהלי ההעסקה של החברה, שבעיניהם אינם שונים באופן מהותי מהנהלים המקובלים אצל מעסיקים גדולים אחרים. לדידם, ההאשמה בהונאת הבנק היא תוצאה של מלכודת שהניחו לרובשקין התובעים, שהיו נחושים לגרום לעסק שלו להתמוטט במקום לאפשר למשקיעים חדשים להיכנס לתמונה ולהציל אותו מקריסה.

בעלי בריתו של רובשקין טענו כי עונשו היה מוגזם באופן חסר תקדים: הנחיות מערכת המשפט הפדרלית אמנם מאפשרות להטיל עונש של 30 שנה, אך תקופת המאסר הממוצעת לעבירה דומה היא כעשר שנים, ולרובשקין לא היו עבירות קודמות והוא נודע במעשי חסד רבים שעשה.

בסופו של דבר, מה שסייע לרובשקין ללכד סביבו את התמיכה הרבה ביותר היה הרקע הפילנתרופי שלו. מספר גדול של מנהיגים חרדים, פוליטיקאים ומשפטנים כמו אלן דרשוביץ חתמו על עצומה שנשלחה לנשיא טראמפ במטרה להביא להמתקת עונשו, כפי שאכן עשה בחודש שעבר.

דמיון מפתיע לשחורים

אבל השמחה בקרב תומכיו של רובשקין בתנועת חב"ד ובעולם האורתודוקסי בכלל על החלטתו של טראמפ, נשמעה כצליל צורם במיוחד באוזני היהודים הלא-אורתודוקסים, שקראו על חגיגות השחרור בתחושת סלידה מעורבת ברתיעה.

גם אם הוטל על רובשקין גזר דין חמור מדי (בסופו של דבר הוא ישב רק שבע שנים), היהודים שאינם חרדים תהו כיצד יהודי כלשהו יכול לחבק כך אדם שהתעלל בעובדיו ועבר על חוקי ההגירה והבנקאות, גם אם הדבר נעשה כדי לקדם עסק המייצר מזון כשר.

בעיני רבים, הסיבה לכך היא תפיסת הזהות השבטית שרוב יהודי אמריקה התנערו ממנה, ביבשת שכבר לפני זמן רב נפלו בה המחסומים בפני השתתפותם כמעט בכל תחומי החיים. עבורם רובשקין נראה כהתגלמות חיה של השקפה יהודית לא-ליברלית. העובדה שהחנינה ניתנה מידי נשיא שלא זו בלבד שרוב היהודים לא בחרו בו, אלא הם אף מתעבים אותו, הפכה את רובשקין לסמל לחשדנות ולאי-אמון שהם רוחשים כלפי העולם החרדי.

אבל בעיני האורתודוקסים, רובשקין לא היה נוכל בעל קשרים פוליטיים טובים, אלא מי שנרדף בגלל יהדותו. ואכן, התגובה לפרשת רובשקין העידה כי חסידיהן של תנועות חרדיות כחב"ד מתייחסים למערכת אכיפת החוק בארה"ב באופן דומה להפליא לזה של אפרו-אמריקנים התומכים בתנועת 'חיי שחורים נחשבים'.

כיצד יכולים יהודים, המשתייכים לאחד המגזרים הפריבילגיים ביותר בחברה האמריקנית, לראות עצמם כקורבנות של זעם אנטישמי, באותו אופן שרבים מהשחורים תופסים את המשטרה?

התשובה נעוצה בחלקה בזיכרון ההיסטורי העמוק מאוד של החיים היהודיים, ובחלקה בעובדה שיהודים אורתודוקסים רבים, ובמיוחד החרדים, חווים את החיים האמריקניים באופן שונה לחלוטין מיהודים אחרים.

לוח השנה היהודי מהווה תזכורת מתמדת לרדיפות נגד יהודים. עבור החרדים, עובדה זו מתעצמת בגלל רגישות הרואה ברדיפת רבנים גדולים לפני מאתיים שנה חלק מההווה, ממש כמו  גזירות יוון ורומא נגד יהודים. למתבונן מן הצד, הקשר בין אירועים ברוסיה הצארית, ואפילו הקומוניסטית, ובין האירוע באיווה, עלול להיראות מופרך. אבל כך חושבים רבים בעולם החרדי.

בניגוד לרוב היהודים, המבינים נכונה את מקומם כמי שמצויים במרכז החיים באמריקה, החרדים – ואפילו חלק מהאורתודוקסים המודרנים – רואים עצמם כמיעוט לוחם, הנאבק לשמר מערכת נפרדת של אורחות חיים ואמונות בתוך רוב חילוני מאיים, המתייחס אליהם בזלזול ובלעג.

איווה איננה שוודיה, שבה נאסרה השחיטה הכשרה, וודאי שאיננה מדינה טוטליטרית ואנטישמית כמו רוסיה הצארית או הסובייטית. אבל נכונותם של השלטונות להביא לקריסתו של בית מטבחיים משגשג כמו 'אגרי-פרוססורס' התפרש בעיני חלק מהעולם האורתודוקסי כהוכחה לכוונותיהם הזדוניות. שימו בחבילה הזאת גם דיווחים – שלא כולם שנויים במחלוקת – על התנהלות בלתי הולמת של התביעה או השופטים, ועל ניסיון לדחות את בקשת החנינה של רובשקין בטענה שהוא עלול להימלט לישראל ולקבל בה מקלט מדיני כיהודי, והרי לכם טענה, אף שאינה משכנעת כל כך, שרובשקין סבל מעצם היותו יהודי, ושהוא ספג עונש חמור יותר מסתם עבריין שהממשלה דחקה לפינה.

יתר על כן: הקהילה היהודית – שבמידה רבה רואה את הפוליטיקה האמריקנית מאותה נקודת מבט של השמרנים הלא-יהודים – זיהתה את העמדתו לדין של רובשקין כחלק ממסכת של סיפורים הקשורים לשערוריות מס הכנסה, בלא קשר ליהודים. אף שהתהליך המשפטי נגד רובשקין החל בעצם בתקופת בוש, בעיניהם הוא נתפס כביטוי למדיניותו של אובמה כלפי השמרנים, ואפילו כלפי ישראל.

בנסיבות אלה, לא מפתיע שרבים בעולם האורתודוקסי התגייסו למען רובשקין והריעו בשמחה לנוכח החנינה שקיבל מטראמפ. כמו המרגל המורשע ג'ונתן פולארד, שנתפס כגיבור על ידי רבים בקהילה הפרו-ישראלית למרות התנהגותו הנפשעת והנזק החמור שהסב ליחסי ארה"ב וישראל, רובשקין זכה לחיבוק גדול אף יותר בגלל מה שסימל ופחות בשל מעשיו. וכשם שהיחס שניתן לפולארד כאל גיבור היה פוגעני עבור רבים, כך גם השמחה על שחרורו של רובשקין היא לצנינים בעיני היהודים הלא-אורתודוכסים.

חווים אחרת את אמריקה

מה כל זה מלמד אותנו על יהדות אמריקה כיום?

להתבונן במקרה זה אך ורק באמצעות העדשה הפוליטית תהיה טעות. העובדה שרוב האורתודוקסים הצביעו עבור טראמפ, ורוב גדול אף יותר מהלא-אורתודוקסים הצביעו נגדו, מספקת הסבר נרחב על השסעים בחייהם של יהודי אמריקה. אבל נכונותם של יהודים אורתודוקסים רבים כל כך להזדהות עם רובשקין, במקום להתייחס אליו בבוז כמקור לבושה, מעידה על תחושת ניכור גוברת מצדם הן כלפי החברה האמריקנית והן כלפי אחיהם היהודים האחרים. ואכן, העובדה שהם מתלכדים סביבו בהיותו אחד מהם, על אף התנהגותו הבעייתית, ממחישה את האופן השונה שבו חווים יהודים אורתודוקסים ואחרים את אמריקה במאה ה-21.

היהודים הלא-אורתודוקסים מתבוללים ונישאים בנישואי תערובת, עד כדי כך שאינם רואים עוד הבדל רב בינם לשכניהם הלא-יהודים, ואילו החרדים – ואפילו חלק גדול מהאורתודוקסים המודרנים – רואים עצמם כמי שמתקיימים על איי אמונה, ערוכים לקרב בים החילוניות הסוגר עליהם. כמו נוצרים אוונגליסטים רבים, התומכים בחופש דתי במקרים שמעורבים בהם נישואים חד-מיניים, היהודים האורתודוקסים מתקשים לראות בהעמדה לדין של יצרן בשר כשר כמשהו אחר פרט לעיוות הצדק, אם לא רדיפה ממש, ללא קשר לעובדות בשטח.

במובן זה, אין מה שמצביע על הפערים המתרחבים בין אורתודוקסים ליהודים אחרים טוב יותר מרובשקין. החרדים היו רוצים לראות בקהילותיהם אקטיביזם משלהם בסגנון 'חיי שחורים נחשבים', והם נושאים עיניים אל דמות אנטי-ממסדית כטראמפ  שתושיע אותם. ואילו הלא-אורתודוקסים לא רק מזועזעים מפשעיו של רובשקין נגד מהגרים, אלא רואים בנכונות החרדית למחול לו או להתעלם ממעשיו ולבקש עבורו חנינה מטראמפ, עיוות של ערכים יהודיים, וגם עסקה עם מי שהם רואים כשטן פוליטי.

כמו פולארד, שלום רובשקין יימוג גם הוא מעין הציבור ככל שהמקרה שלו ילך ויישכח. אבל חוסר יכולתם של רוב היהודים להבין כיצד או מדוע העולם היהודי התגייס למענו ימשיך להטריד, ככל שמערכת היחסים בין הזרמים הללו ביהדות ארה"ב תוסיף להיות מסוכסכת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

32 תגובות למאמר

  1. רגע אחד, טראמפ נתן חנינה ליהודי חרדי? אבל אמרו לנו שהוא גזען, אנטישמי וה-KKK תומך בו.
    איך זה יכול להיות? האם הפייק ניוז שיקרו? לא יכול להיות…

    1. מה אתה מדבר? זה בסך הכל יהודי חרדי. אתה יודע – שחור כזה, פרימיטיבי, עם הרבה ילדים קטנים ומעצבנים. לא יהודי "משלנו" חילוני, ליברלי, נאור ופרוגרסיבי ותומך ב – BDS. זה לא ממש נחשב…

  2. נראה שהכותב חוזר על המשפט ניצול ולא ממש מבין את המשמעות של המילה הזו.

    הוא כפה על העובדים לעבוד אצלו?
    אם היו שואלים את העובדים מה הם מעדיפים שיסגרו את המפעל או שימשיך להתקיים באותם תנאים, מה הם היו עונים?

    אני לא מבין מדוע מביאים לאתר הזה תעמולה מרקסיסטית

    1. מור. תומך בתגובתך. המאמר אינו מצליח להסתיר אפילו את הביקורת שלו על התמיכה החרדית בטראפ שהפך לקונצנזוס בימין. גם הכתיבה על פולרד רחוקה מלהיות הוגנת ובוודאי אינה תגובה יהודית ולא ישראלית. פולרד הופעל על ידי ישראלים, שבגדו בו בשעת מבחן. פולרד לכשעצמו הוא ידיד נאמן של ישראל. ובעולם עוין

  3. מאמר מעניין. אני מצרף כאן מאמר של אלן דרשוביץ על הפרשה.

    https://www.gatestoneinstitute.org/11654/rubashkin-commutation

    הטענה שלו ושל אחרים שביקשו קיצוב העונש (הן רפובליקנים והן דמוקרטים) הייתה שהעונש היה מוגזם מאוד מאוד בהשוואה לעונשים שניתנו לנאשמים במקרים דומים. מכאן שהטענה שיתכן שגם אנטישמיות שיחקה כאן תפקיד, איננה מופרכת. וזה בלי קשר לקבלת הפנים שנערכה לרובשקין, שאכן הייתה סרת טעם, כי האיש אכן הורשע כדין והוא פושע ( אולי השמחה מתקשרת ל"מצוות שחרור אסירים")

  4. יהדות ארה"ב היא יהדות אשכנזית, נקודה. לכן קיימים בה שני הקצוות, שכמו כל הקצוות בטבע, הם מרוחקים זה מזה וקיצוניים זה לזה, בלתי מתפשרים ובלתי מתקשרים, אלא מתנכרים. שני הקצוות הם הקצה החרדי-שמרני-רדיקאלי והקצה החילוני-פרוגרסיבי-לא-פחות-רדיקאלי.
    הקרע הקיים בין שני קצוות אלה ביהדות ארה"ב הוא הקרע שהיה עלול למשול במדינת ישראל אילולא נוכחותה המסיבית של היהדות הספרדית, המתונה, המסורתית, המכילה, המקלה, המפשרת, המחבקת והנוחה לרוח הבריות ולרוח המקום.
    להבדלי המזג של שתי הקהילות הספרדית והאשכנזית יש סיבות מטריאליות, בעיקר גאוגרפיות. סיבות ארציות כאקלים וטופוגרפיה היו גורמים מכריעים בעיצובן המנטאלי של שתי העדות.
    מרכזה של היהדות הספרדית הוא הים התיכון. ים רוגע רוב ימות השנה שנוח לשוט בו, מוקף חוף מפורץ המזמן מקומות לנמלים ומעגנות לרוב ושופע כל טוב. כבר לפני ארבעת אלפים שנה סחרו בו מצרים, אטרוסקים, מינואים, יוונים ופניקים. הם בנו ערי מסחר סביבו. תרבויות התחככו זו בזו, דתות השפיעו זו על זו, תגרים קנו ומכרו זה לזה, הוגים לימדו ולמדו זה מזה. עד כדי כך התחזקה הקרבה האנושית סביבו שלימים נולד בו ההלניזם, זרם פוליטי-תרבותי שהוליד ערים מעורבות רב-לאומיות ואף מקדשים רב-דתיים בו שכנו זאוס, אוזיריס ובעל-צפון יחדיו. הסובלנות הבליחה למרות הטבע האנושי.
    מרכזה של היהדות האשכנזית באירופה הקרה והמושלגת. אותה אירופה צפונית ופנים-יבשתית שכל אידיאולוגיה שנולדה בה ידעה להביא את עצמה לצורתה הכוחנית ביותר.
    הפשיזם המרכז אירופי הוליד את היטלר. הפשיזם הים-תיכוני את פרנקו ואת מוסוליני. ההבדל בין הראשון לשניים האחרונים תהומי. מאות ואולי אלפי סטודנטים יהודים למדו באונברסיטאות של מדריד ושל ברצלונה הפרנקיסטיות. אין סטודנט יהודי אחד שסיים את לימודיו באונברסיטה של ברלין הנאצית, אחד.
    הקומוניזם של מזרח אירופה הוליד את סטאלין. לא היה קומוניזם בים התיכון. אך היה משטר קומוניסטי אחד במדינה לטינית, קובה, שהיא אומנם בקריביים, אך הייתה ספרדית עד 1898. בקובה הקומוניסטית היה עוני וצנזורה ואח גדול, אך לא היו לא סטאלגים ולא גולאגים ואנשים לא נרצחו בה במיליוניהם.
    היהדות של אירופה היבשתית, זאת שידעה לשרוף את ספרי הרמב"ם ורדפה את הרמח"ל והסגירה את שבתי צבי לסולטאן והלשינו זה על זה לצאר, הולידה את החרדיות ואת החילוניות. היהדות הספרדית הולידה את המסורתיות. כפי שאמר רבי משה אזנקוט, אב בית-הדין בעיר טנג'יר שבמרוקו: "היהדות האשכנזית היא כלוב סגור. מי שבפנים לא יוצא, מי שבחוץ לא נכנס. היהדות הספרדית היא כלוב פתוח. מי שבפנים יוצא, מי שבחוץ נכנס והמונים עומדים על הסף, רגל פה, רגל שם".

    מרכזה

  5. בהמשך למה שכתב קלמן נוימן לפני, נראה שיש בכתבה ערבוב בין האורתודוקסים לחרדים. אלה לא קבוצות זרות אבל בפירוש לא מדובר באותה קבוצה

  6. סליחה מראש על נימת התגובה,
    אבל לדעתי ולטעמי מדובר במאמר המצודד לכל אורכו בנימה אנטי-חרדית מובהקת,
    במגמה חד-צדדית המיועדת להשחיר את פני המגזר האורתודוקסי בארה״ב בלי לברר ולהעמיד את העובדות (הידועות למי שחוקר) לאשורן.

    במקום לציין את העובדה שהיהדות האורתודוקסית בארה״ב תומכת במצע שמרני ככלל, כולל תמיכה בהתיישבות ובזכות היהודית על ארץ ישראל להבדיל מתנועות יהודיות אחרות שגרועות בהרבה מתנועות השמאל הקיצוניות כאן בארץ, בהם רביי׳ס ליברליים התנגדו בריש גלי להצהרת הנשיא המכהן טראמפ לזכות היהודית בירושלים עיר הבירה.

    יש לי הרבה מה להוסיף באופן אישי מהידוע לי לגבי הסיפור של רובשקין, אבל רק רציתי להעיר לפני הכל על הסיגנון והניסוח הקר והמנוכר.

    הכותב בוחר בצד ברור ומביא את העובדות כפי שהוא רוצה להציגן, ולי עכ״פ זה היה נראה כמו כתבה מהעיתון לאנשים חושבים…

    1. נכון מאוד. כותב המאמר גם טוען שהיהודים הרפורמים מבינים את מרכזיותם בחברה האמריקנית, והחרדים לא מבינים. זו כמובן שטות מוחלטת. ליהודים הרפורמים באמת יש מקום מרכזי בחברה ובתרבות האמריקנית. אולם מצבם של החרדים שונה לחלוטין. הם שוליים לגמרי, ואם הם זוכים להתייחסות, היא בדרך כלל מלעיגה עליהם ומגחיכה אותם. למעשה, גם המאמר הזה די חוטא בכך.

  7. כמה אי דיוקים:
    1. קדמה לפרשה הזאת תעמולה תקשורתית של אוהבי החיות ושונאי האדם, ושכמובן הצטרפו אליהם חבריהם הטובים הרפורמים שונאי היהודים, שהעלילו על המפעל שקרים על בסיס יומיומי. כל ההאשמות שהוטלו עליו, והיחס המזעזע של השופטת (שאגב, ידוע לשמצה אצל עו"ד רבים), הגיעו בעקבות התעמולה הנ"ל.
    2. כל ההאשמות בנוגע ניקיון המפעל התבררו כלא נכונות, ההעסקה לא הייתה על ידיו אלא ע"י חברה חיצונית (מה שאולי מסביר למה הוא באמת לא הואשם בבית משפט בסעיפים אלו), מה שנשאר הוא 'הונאת' בנק בו בזמן שהבנק הכיר היטיב את המפעל במשך שנים והסכים לתת הלוואה גדולה,
    (מי שמרחם על הבנק שיפסיק לרחם – הבנק קיבל את הכל ע"י הריביות שהיו בתשלומים שלפני הקרן).
    3. היו פשעים ופגמים גדולים מצד המערכת המשפטית (שמשום מה, הכותב מתעלם לחלוטין):
    א. בעלה של השופטת הוא בעל מניות בבית המעצר בו הושם רובשקין, ואף רכש עוד מניות סמוך לפסק הדין, השופטת לא הסכימה להדיח את עצמה.
    ב. התביעה הציעה ויזה חופשית לכל עובד זר שיעיד נגד רובשקין, שאגב עשו קשר נגדו בכדי לזכות בעוד זכויות (מוכר היטב גם בארץ…).
    ג. התביעה הרחיקה קונים פוטנציאליים שרצו לקנות את הנכס וכך להצילו מפשיטת רגל, וכך הורידו את המחיר לפרוטות ממש ביחס למפעל גדול כזה (זה מה שהפריע בעיקר לאלן דרשוביץ שידוע כליברלי ולא ממש אוהב חרדים.. בלשון המעטה).
    ועוד ועוד כשלים ופגמים שלא נגמור.
    4. לא היה דבר כזה שכ-100 בכירים במערכת המשפט כולל כל התובעים הכלליים לשעבר (חוץ מהתובע בתקופת אובמה) יחתמו על בקשה למשפט בוגן או לחנינה. בנוסף לכל הפוליטיקאים מ-2 הצדדים שחתמו לטובתו.
    5. על עבירה כמו שלו – עונש מקסימום הוא שנתיים, לדברי אלן דרשוביץ שמכיר את החוק קצת יותר טוב מהכותב הנכבד.
    כל זה רק על קצה-המזלג, להסביר את ההרגשה של היהדות החרדית בריח אנטישמיות ושנאת יהודים שנדפה בכל המערכת כאן. כל ההסבר על דמיון בין לזה לשחורים הוא לא פחות מחרטא.

  8. הטענה המרכזית של אותם ליברלים היא שיש כאן התגרות וחוסר התחשבות בממסד האמריקאי כאשר נחגג בראש חוצות שחרורו של פושע.אותה טענה שהיתה כנגד נתניהו כאשר העיז להתנגד ל"הצעות" של אובמה .רק מעניין איך כל זה נעלם כאשר זה מגיע לנשיא טרמפ שם כאילו אין מה לחשוש כאילו הוא עדיין איזה מתמודד הזוי לפריימריס ולא נשיא ארצות הברית .להציגו כאנטישמי ולהחרים אסיפות שמתקיימות במלונות שלו אלו דברים שבאמת יכולים להביא לנו נזק אני רק מקוה שיש ליד הנשיא את האדם הנכון שלו חש על אוזנו ומסביר לו שמדובר באנשים שאין בינם לבין יהדות ולא כלום…

  9. לי אין חצי דבר ועשירית דבר במשותף עם סוג כזה של יהודים אמרקאים מהצד השמאלי הליברלי של המפה, הם לא חשובים, והניסיון שלהם לדבר אל ישראלים כמו ג'רמי בן עמי בדבר הבנה וגורל משותף לא יותר מאשר פתטי עלוב…..

  10. מדובר באב ל9, שאחד מהם אוטיסט,
    שופטת בניגוד אינטרסים ועם עבר אנטישמי מובהק.
    לכל הדעות העונש אינו מידתי.

    1. אפרים, מי שנשאר מרצונו בארץ טומאת הגויים נתון לחסדיו של שופטת מאומות העולם ומסור בידי גחמותיה שלא יתלונן אם ייפול קרבן לשנאת היהודים שבה. בידוע שהלכה למשה מסיני – עשיו שונא ליעקב. וידע שגם אם הוא אב לתשעה, הוא תקוע בתשעה באב.

  11. איזה אורך. יה אללה, כמעט נשברתי באמצע.
    יכולתם לתמצת הכל למשפט אחד:
    ה"פרוגרסיבים", העויינים לישראל, לא אהבו, כתמיד, צעד נוסף של טראמפ, שבמקרה זה היה חנינת יהודי אורותודוקסי.
    פשוט. מסביר הכל.
    כולם יודעים מה זה "פרוגרסיביים" ומכירים את עמדותיהם הרדיקליות והשונאות. אין צורך לפרט.

  12. הקרע בין החרדים לרפורמים אכן קיים, אבל לא לזמן רב. זאת מפני שהיהדות האמריקנית הרפורמית עצמה לא תתקיים עוד לזמן רב. ולא, זה לא בגלל ההתבוללות, אלא בגלל הדבר הקטן והמעצבן הזה שנקרא 'שיעור הילודה'. והמבין יבין.

    1. י, גם היהדות החרדית לא תתקיים עוד לזמן רב. התהליך מאז תחילת המאה שעברה היה כדלקמן. שלושה מיליון יהודים אורתודוקסים הגיעו ממזרח אירופה, שומרי שבת, נידה וכשרות. בניהם הרפו מעט ופנו לזרם הקונסרבטיבי. נכדיהם הרפו עוד קצת ודבקו ברפורמים. ניניהם הרפו יותר ופרשו להתבוללות. צאצאיהם לא ניכר בהם יהדותם כלל.
      מה שקרה לבן נינו של המהגר של 1900, יקרה לבן-נינו של החרדי של 2018, ואולי אף הרבה קודם. רק עלייה לישראל היא ערובה לשימור הזהות היהודית בעולם של היום.

  13. "הממשלה הפדרלית ריכזה את מאמציה בהרשעתו באישומים האחרונים, שהעונש עליהם היה תקופת מאסר ארוכה יותר.

    כותב המאמר חיסר פרט קטן שמשנה את כל התמונה ולכן יש מקום לטעון שהוא החזיר זאת בכוונה ליצור נרטיב מסוים – נגד רובשקין.

    הפרקליטות הפדרלית ריכזה את מאמציה באישומים הכספיים רק אחרי שבית המשפט זיכה את רובשקין מההאישמים שנגעו לתנאי העבודה וכדומה. דהיינו אחרי שהיא הפסידה בתביעה הראשונה ולא הצליחה להאשים את רובשקין התביעה החליטה להוריד אותו מכיוון אחר. כל מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של ארצות הברית יודע שאחת הטקטיקות שפרקליטים משתמשים לעיתים לא רחוקות היא להרשיע אדם על עבירות פיננסיות (אל קפון כדוגמא).

    בסיפור של רובשקין עולה תמונה שהפרקליטות החליטה להכניס את האדם הזה לכלא לשנים רבות באיזה דרך שלא תהיה. כשלא הצליחה לעשות זאת על עבירות של תנאי העסקה היא החליטה לעשות זאת דרך עבירות כספיות. והדבר ידוע שכמעט כל אדם עובר עבירות כאלו (הצהרות מס כוזבות וכדומה).

    בשנים האחרונות היו כמה מקרים של הונאות כספיות עצומות בחברות ציבוריות שהאשמים קיבלו עונשים קצרים בהרבה מרובשקין (אנרון כדוגמא) – עשר שנים או אילו רק חמש.

    לאור האמור לעיל היהדות האורטודוקסית (שעקבה אחרי סיפור זה יותר משאר אזרחי ארה"ב היות שהסיפור עוסק באחד ששייך לקהילה האורטודוקסית) קיבלה את ההרגשה שהיה כאן מקרה נגוע באנטישמיות.

  14. בקיצור מר רובקשטין שניצל את עובדיו רימה את שלטונות המדינה קיבל חנינה לאחר שהפעילו עבורו קשרים פוליטיים לשחררו. האיש הינו נבל ברשות תורה.
    האם עלי להתגייס להגנת מר וינשטיין לאור האשמות שהוא מואשם או לבקש את שיחרורו של מר מיידוף , וכל זאת בגלל שהם ״יהודים״ .

    1. לאבי
      מי שמתכחש לעובדות זה אתה .

      ושוב אין צורך להגן על פושעים שסרחו רק משום שהם "יהודים" .

    2. אבי, מה הקשר עם "שמאלן מצוי"?
      אני אולטרה-ימני ואני מסכים לחלוטין עם אסף.
      יתרה מזו, מה לנו וליהודים האמריקנים? לא רפורמים, לא קונסרבטיבים, לא אורתודוקסים ולא אולטרה-אורתודוקסים.
      אנחנו והם, שני עמים, אחי, שני עמים שונים לחלוטין!

  15. אם אני מבין נכון את יחסו של הכותב למשפט עצמו –
    לגיטימי בעיניו להצדיק את העונש החמור, באמצעות מעשים שרובשקין כלל לא הורשע בהם בשום הליך משפטי.
    גם אם הכותב חושב שההאשמות האלה נכונות ורק "הממשלה הפדרלית ריכזה את מאמציה בהרשעתו באישומים האחרונים", אי אפשר להעניש אדם על עבירות שלא נערך לגביהן הליך משפטי הוגן שמאפשר לו להתגונן. והעבירות שבהן כן הורשע, בשום אופן אינן מצדיקות עונש כזה.

  16. אני מכיר את המפעל המדובר מבפנים, מעולם לא "ניצלו" שם נשים וילדים.
    כולם – גברים נשים ונוער, עבדו בדיוק באותם תנאים. מעולם לא "התעללו" באף עובד.
    הבנק עצמו ידע בדיוק מה קורה במפעל בכל רגע נתון מבחינה כספית, והיה שוה לו לעבוד עם רובשקין.
    כל העיירה היא אולי 3000 תושבים, והמפעל הזה החזיק כלכלית את כולה, פשוטו כמשמעו.
    לצורך ההשוואה – תחשבו על סניף בנק אוצר החייל במצפה רמון (בלי לפגוע בבנק ובעיירה) שאת כל הפעילות הפיננסית של עיר הבה"דים, עושים אצלו. מנהל הסניף יעשה "הכל" כולל הכל, כדי להגיד כן על כל דבר שיבקשו ממנו. זה בערך היחס.
    ועוד השוואה קטנה:
    כותב המאמר מתנגד לעבודת מהגרים זרים בארצות הברית. מעניין מה הוא חושב על עבודת מהגרים בישראל. בעד או נגד? להכניס את כל מעסיקיהם לכלא???

  17. אני ממש בספק אם 90 % מיהודי ארה"ב רואים בחב"ד ובכלל בחרדים האמריקאים חלק מקהילתם.

  18. מאמר זוועתי ומרושע, אוטו אנטישמיו, עם כאלה יהודים מי צריך גויים.
    חרדים רצחו שוטרים ? עומדים בראש רשימת הפשע כמו השחורים ?
    הקימו ארגון אחד הדומה גם באלפית לקיצוניות של חיי שחורים נחשבים ?
    מתבכיינים יומם ולילה נגד הממשל האמריקאי ?
    גועל נפש של השוואה.
    גם היחס המביש לפולארד נובע מאותה אוטו אנטישמיות.

    וכמובן הנחות היסוד העובדתי שגויות ושקריות, יש כמה וכמה חרדים בכלא ולאף אחד לא היה התגייסות חוצא מחנות וציבורים כמו לרובשקין, שנעשה לו עוול עצום – וכן אנטישמיות שיחקה כאן תפקיד מרכזי.
    א
    ני רוצה להזכיר לכותב המאמר – הכנראה רפורמי/ליברלי-פונדמנטליסטי – שהנאצים רדפו את כל היהודים, כולל בני דור שלישי לזוגות מעורבים, אם תחשוב שליקוק לפריץ, ושנאה ל'אחיך' היהודים יבדילו אותך, והם יאהבו אותך, אתה טועה טעות מרה וקשה !!

  19. "המרגל המורשע ג’ונתן פולארד, שנתפס כגיבור על ידי רבים בקהילה הפרו-ישראלית למרות התנהגותו הנפשעת והנזק החמור שהסב ליחסי ארה”ב וישראל."

    לא ידעתי שאתר מידה נותן במה לאנשי שמאל קיצוני אנטי-ישראלים.

  20. לדעתי העונש שהוא קיבל משקף יפה מאד את חומרת
    העבירות.
    רוב האנשים שעושים דברים כאלה הם ליברלים.
    כמה ליברלים יש בבתי הכלא של ארהב ? של אירופה ?
    שלנו ? אפילו לא אחד.

    מערכת הדיכוי והשעבוד שקוראת לעצמה מערכת משפט
    לא רק קיימת כדי לכפות על הרוב המוחלט את הדת
    הליברלית בעזרת פסיקה מושחתת,אלא גם מאופיינת
    בקומץ ליברלים שמשליך לכלא את כל היתר כדי
    לשמר עריצות פיאודלית של מיעוט אקדמאי מרקסיסטי.

  21. אני מכיר היטב את האיש באופן אישי אני מעיד כי הוא אדם טוב ורחום לכל עובדיו, הם כולם נהנו ממנו הרבה מעבר למה שהוא היה מחוייב להם. כל הפרשייה הינה מסכת של עלילות שנרקמו נגדו ע"י ארגונים שונאי יהודים.אני מכיר את האיש ואת התנהלותו מקרוב הוא אדם נפלא ובעל חסד לכל אדם באשר הוא, כל האשמות נגדו שוות לעלילות בייליס ודריפוס במאות הקודמות.