הנשיא האמריקאי חושש ממחאה המונית בעת ביקור אפשרי שלו בממלכה, שמצידה צריכה דווקא עכשיו יותר מתמיד את הקשר הקרוב עם ארה"ב
בשבועות האחרונים התפרסמו בתקשורת הבריטית והאמריקאית מספר ידיעות על כך שביקורו של נשיא ארצות הבית דונלד טראמפ במדינה נדחה או בוטל. הדבר המוזר בהודעות האלה הוא שמועלם לא נקבע תאריך רשמי על ידי אף אחד מהצדדים לביקור מדיני כזה.
ממשלת בריטניה אמנם הזמינה את המנהיג האמריקאי ללונדון שבוע לאחר השבעתו והוא גם נענה לכך, אך מעבר לכך לא נעשו מגעים רציניים לתיאום הביקור. עובדה זו לא הפריעה לבית הלבן לבטל ולדחות את הביקור כמה פעמים, וזאת על רקע קריאות בגנותו של טראמפ בבריטניה עצמה.
רק בסוף השבוע האחרון הודיע הנשיא עצמו – כהרגלו בציוץ בטוויטר – שהוא אינו מתכוון להגיע ללונדון. הסיבה לכך, הוא טען, הייתה התנגדותו למכירת השגרירות האמריקנית בבירה הבריטית בידי הממשל הקודם תמורת כסף קטן. במקומה, הוסיף טראמפ, נבנתה שגרירות חדשה בסכום שיא של 1.2 מיליארד דולרים במסגרת "עסקה רעה", ועל כן הוא אינו מוכן להשתתף בגזירת הסרט של המבנה החדש.
Reason I canceled my trip to London is that I am not a big fan of the Obama Administration having sold perhaps the best located and finest embassy in London for “peanuts,” only to build a new one in an off location for 1.2 billion dollars. Bad deal. Wanted me to cut ribbon-NO!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) January 12, 2018
כאמור, הבית הלבן מעולם לא הודיע על כך שטראמפ יגיע לבריטניה אולם הציפייה הייתה שישתתף בחנוכת השגרירות, ובתקשורת הבריטית דווח כי במקומו של טראמפ יגיע לטקס מזכיר המדינה רקס טילרסון.
דבריו של הנשיא נגד ממשל אובמה עמדו כמעט מיד תחת מתקפה דווקא מבית. שגריר ארה"ב בבריטניה, רוברט ג'ונסון – איש עסקים ניו-יורקי שמונה לתפקיד על ידי חברו טראמפ – פרסם מאמר באחד העיתונים בממלכה שבו הסביר כי ההחלטה להעתיק את השגרירות התקבלה בימי ממשל בוש, כצורך ביטחוני אחרי המתקפות של ארגון אל-קאעידה על נציגויות של ארה"ב באפריקה בסוף שנות התשעים. הוא הוסיף כי מעבר המבנה לא עלה למשלם המיסים האמריקני "גרוש אחד" שכן מומן על ידי מכירת נכסים אחרים בלונדון, ובכך למעשה סתר את דבריו של הנשיא.
השגריר לואיס סוסמן, נציגו של הנשיא הקודם ברק אובמה בבירה הבריטית, הסביר שטראמפ לא מבין את עסקת הנדל"ן, על אף הרקע שלו בתחום: "הוא טועה ב-100 אחוזים", אמר ל'וושינגטון פוסט'. מומחים אחרים הוסיפו שאמות המידה הביטחוניות שמחייבות את מעבר השגרירות מוחלות כעת על כל נציגויות ארה"ב בעולם, ושמיקומה של השגרירות הקודמת בלונדון לא ניתן היה להגנה בגלל צפיפות הרחובות שסביבה.
"העבודה נעשתה בצורה מיטבית", טענו סוסמן וקודמו, בוב טוטל, שהיה מינוי של הנשיא בוש הוסיף: "אנחנו גאים בכך". למרבה האירוניה, את שטחה הקודם של השגרירות קנתה דווקא חברה ערבית מקטאר, שמתכננת להפוך אותו למלון.
העילה לביטול הביקור, אם כן, קשורה כנראה לעניין אחר – עניין שהבריטים עצמם מלחשים זה לזה לא כל כך בשקט. טראמפ אינו דמות אהודה בבריטניה, ולפי סקר שנערך באחרונה 72 אחוזים בציבור המקומי סבורים כי הוא מהווה סיכון ליציבות הבינלאומית.
https://www.youtube.com/watch?v=YH1DGaz_8HQ
מתנגדיו של הנשיא בבריטניה מסבירים שהוא פשוט פוחד לבקר בממלכה, מחשש שעם נחיתתו במדינה יציפו עשרות אלפי מפגינים את הרחובות וימחו נגדו. קבוצה אחת שקמה לצורך העניין בפייסבוק כבר משכה אלפי תומכים וקיבלה לייקים מרובים.
זמן קצר אחרי השבעתו של טראמפ התקיימו הפגנות ענק בלונדון, במקביל למחאות דומות ברחבי העולם נגד הנשיא האמריקאי, ותמונה נוספת מעין זו בוודאי לא תסייע לו בדעת הקהל בארצות או ביתר העולם, והוא מעוניין להימנע מכך. בעבר דווח ב'סאנדיי טיימס' שבשביל לבטל אפשרות של תסריט כזה, גם אם טראמפ יקפוץ לביקור קצר בממלכה – הוא יודיע על כך לרשויות 24 שעות מראש בלבד.
"לא נפרוס שטיח אדום"
אך לא רק ההמונים אינם מעוניינים לראות את האיש החזק מהבית הלבן דורך על אדמת בריטניה: מאחורי הקלעים מתחולל מאבק בינו ובין דמויות בולטות בפוליטיקה הבריטית, ששפכו אף הן דלק למדורה.
המתנגד הבולט ביותר לטראמפ בהקשר זה הוא ראש העיר לונדון סאדיק חאן. כבר במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הצהיר חאן, בן למהגרים מוסלמים מפקיסטן, ש"יחנך את טראמפ על האסלאם", ולאחר היבחרו קרא "לא לגלגל למענו שטיח אדום" בכניסה לבירה הבריטית.
לראשונה התעמתו ישירות השניים בחודש יוני של השנה שעברה, כשטראמפ ניצל את דבריו של ראש העיר אחרי הפיגוע בגשר לונדון שבו נהרגו שבעה בני אדם בידי מחבלים מוסלמים. "אין סיבה לדאגה", קבע חאן, ונשיא ארה"ב, שביקש לקדם את איסור הכניסה שלו על מהגרים מוסלמים לארצו, השיב לו שהוא "יותר מדי פוליטיקלי-קורקט". חאן, שדוברו מסר כי
"הוא עסוק מדי" בשביל לענות למנהיג האמריקני, שתק וזכר.
כעת הגיע זמן הנקמה. "נראה שסוף-סוף הוא קלט את המסר", צייץ ראש העיר אחרי שטראמפ הודיע על ביטול ביקורו, וציין כי מסע מדיני כזה יגרור מחאות המוניות ברחובות העיר. גם ראש מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין הצטרף לחגיגה, והצהיר בריאיון טלוויזיוני כי לארצו אין "יחסים מיוחדים" עם ארצות הברית, וכי קשריה של הממלכה עם הודו, סין והאיחוד האירופי חשובים לא פחות.
בממשלה הבריטית לא אהבו את הקנטורים הללו. שר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון, שבעצמו היה קודם לכן ראש העיר לונדון, קבע ש"ארצות הברית היא המדינה המשקיעה הבודדת הגדולה ביותר בבריטניה", והאשים את שני אנשי הלייבור בסיכון "היחסים הקריטיים" בין המדינות. ג'ונסון אף הרחיק לכת וכינה את חאן "שחצן מנופח ויהיר".
הבוסית שלו, ראש ממשלה בריטניה תרזה מיי, בוודאי לא אהבה לשמוע דיבורים כמו אלה של מנהיגי הלייבור. יחסיה עם טראמפ ידעו עליות ומורדות בשנה האחרונה, אך היא דואגת לטפח עמו את הקשר ולהישאר עמו ביחסים טובים.
מיי הייתה המנהיגה הזרה הראשונה שהגיעה לביקור בבית הלבן אחרי השבעתו של טראמפ, ובשונה ממנהיגים אירופים אחרים היא יצאה מגדרה כדי להושיט את ידיה אליו בידידות – בין השאר על ידי ההזמנה לביקור רשמי בממלכה. מנגד, היא התעמתה עם הנשיא האמריקאי לאחר שבחודש נובמבר פרסם בטוויטר סרטון של ארגון ימין קיצוני מבריטניה נגד מוסלמים. "טראמפ שגה", הכריזה אז מיי לקול דרישות האופוזיציה לבטל את ההזמנה לביקורו בלונדון.
I would like to congratulate Donald Trump on being elected the next President of the United States. Full statement: https://t.co/7W2feuodUE
— Theresa May (@theresa_may) November 9, 2016
סוגיה אחרת שעמדה במוקד הוויכוחים בין השניים היא ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל – קביעה המנוגדת לעמדה הבריטית, המבקשת לראות את מעמדה של העיר מוסדר במסגרת הסכם מדיני. השניים שוחחו ארוכות בטלפון לאחר ההצהרה וההצבעה באו"ם, ומיי לא הסתירה את זעמה. "חלק מהיחסים המיוחדים הוא שיש זמנים שלא מסכימים, וניתן לומר כך", הסביר דוברה. גם אז, אגב, נשמעו קריאות נוספות לסרב להכניס את טראמפ לממלכה.
פרשנים טענו כי "מצבי הרוח של הנשיא", כהגדרתם, אינם משפיעים על שיתוף הפעולה הביטחוני והעברת המידע היומיומיים, אך הם כבר הובילו לעימותים בשלל סוגיות של יחסי חוץ, ומלבד ירושלים ציינו גם מחלוקות בנושא הסכם האקלים שנחתם בפריז או רצונו של טראמפ להכניס שינויים בהסכם הגרעין עם איראן.
תרזה מיי בצרות
אלא שהמנהיגה הבריטית אינה יכולה להרשות לעצמה להפנות לחלוטין עורף לוושינגטון, ולפגוע בקשרים הטובים עם ארצות הברית. "יש להם יחסים טובים", הוסיף דוברה לאחר שיחת הטלפון בין השניים לפני חודש. הסיבה לכך היא בעיקר עתידה הכלכלי של בריטניה: בעידן של חוסר ודאות לקראת התנתקותה של לונדון מהאיחוד האירופאי, היא מבקשת למצוא לעצמה שותפה כלכלית חדשה בדמות ארצות הברית – שכאמור, כבר כיום היא אחת המשקיעות הגדולות בממלכה.
מיד עם השבעתו של טראמפ נשמעו השערות כי מיי מעוניינת להגיע עמו להסכם סחר שייכנס לתוקף לאחר ה'ברקזיט'. בחודש יולי שעבר הבטיח טראמפ, כשפגש בראש הממשלה הבריטית בשולי ועידת המבורג, כי הסכם כזה ייחתם "מהר-מהר". הנשיא הוסיף כי הוא מצפה שההסכם ייטיב עם שתי המדינות, ויהיה "עוצמתי מאוד".
בניית הסכם כה נרחב בין שתי מדינות, ובפרק זמן כה קצר, היא אתגר משמעותי לכל ממשלה שהיא. ואכן, בבריטניה רבים מפקפקים ביכולתה של מיי לספק את הסחורה לפני מימוש הברקזיט עצמו. אך אם יתנכר הנשיא האמריקני ללונדון, ויסרב לשתף עמה פעולה בעניין – אין לעסקה סיכוי כלל.
מומחים בריטים הזהירו בימים האחרונים שסכסוך גלוי עם טראמפ יהרוג את סיכויי ההסכם, וזו תהיה רק הצרה האחרונה של מיי. בזמן שבו אחת מחברות הבנייה הגדולות בממלכה קורסת ועתידם של 20 אלף פועלים נמצא בסכנה, כשממשלתה מתקשה להעביר את חוקי ה'ברקזיט' ועתידה להתמודד אולי עם תהליך יקר ומסובך בהרבה משקיוותה, וכשברקע נשמעים קולות הדורשים לקיים משאל עם חדש בעניין – המנהיגה הבריטית אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את התמיכה האמריקאית ואת הסיכוי לשיפור כלכלי משמעותי בזכות הממשל בוושינגטון.
אגב, גם לא כל הבריטים מתעבים את טראמפ. בשבת הגיעה קבוצה של כמה אזרחים מקומיים למקום שבו עתיד היה להיערך נאומו של סאדיק חאן, כשהם נושאים דגלי ארצות הברית ושלטי תמיכה בטראמפ. הם ביקשו לעצור את ראש העיר בגין בגידה בשל דבריו נגד הנשיא האמריקני, והפריעו לנאומו במשך כרבע שעה עד שלוו החוצה על ידי המשטרה. "מיליוני בריטים תומכים בטראמפ", אמר אחד מהם לחאן – הצהרה שיש בה צל של אמת.
הדברים הללו בוודאי חולפים בראשה של מיי לקראת נסיעתה לפורום הכלכלי בדאבוס בשבוע הבא, בו תיפגש עם רבים ממנהיגי העולם, ובהם גם הנשיא טראמפ עצמו. לשניים בטח יהיה הרבה על מה לדבר, ועתידה הכלכלי של בריטניה וביקורו של הנשיא בממלכה הם רק חלק מכך.
בריטניה בדרך לאבדון.
עם 4.4% מוסלמים נכון לשנת 2011, היום כנראה באזור ה-8% (לאחר הגירת הענק ב-2015-16) בריטניה בדרך לקרוס.
הילודה הבריטית הנוצרית בשפל וזו הנוצרית גדולה הרבה יותר.
במקום לנסות לשדל את טראמפ שיעזור להם במאבק מול האיחוד האירופי, הכושלת מפנה לו גב.
טראמפ יזכור את זה טוב טוב והבריטים ישלמו על זה הרבה.
אם בריטניה לא רוצה להפוך עד סוף המאה לרפובליקה איסלמית הגיע הזמן להתחיל בגירוש הפולשים.
אל תתן הצעות לאירופה! ! !
יש דבר אחד שהמוסלמים יודעים לעשות היטב וזה להציג את עצמם כקורבנות ולארגן תעמולה.
למרות שמה שקורה היום לאירופים הוא עונש ראוי על מה שהם עוללו ליהודים במלחמת העולם השנייה, ממש חבל לי על היבשת הזאת ולמה שעומד לקרות להם מידי האיסלאם.
אבל כמי שיש לה זכות הצבעה בארה"ב, אני אתנגד באופן נחרץ לכך שחיילים אמריקאים ישלחו אי פעם להציל אותם שוב!
רק במלחמת העולם השנייה?
מראשית הגלות ועד ימינו אנו הם מחפשים איך לפגעו ביהודים.
ירידת כוחה של היבשת האנטישמית והתחזקות הודו, סין וארה"ב רק תביא לשיפור מעמדה של ישראל.
בעוד 50 שנה, כאשר כלכלות הודו וסין ולאחריהן ארה"ב יהיו גדולות הרבה יותר מכלכלת האיחוד האירופי מצבו ישתפר לאין ערוך.
טראמפ מסוכן יותר מכל המוסלמים גם יחד. הוא white trash חסר מוח
האירופאים יכולים ויכלו להימנע מלהביא מהגרים מוסלמים הם יכלו להביא מהגרים נוצרים או לא מוסלמים ממזרח אסיה.פיליפינים.תיאלנדים.סינים.הודים.ויטנאמים
ולטינים מדרום אמריקה וערבים נוצרים מהמזרח התיכון.
במקומם הם הביאו מוסלמים מפקיסטן.טורקיה.מרוקו.לוב.סוריה.ועוד.ושחורים מאפריקה.ואת המחיר הם שילמו.משלמים.ןישלמו בענק.כרגע הם עדיין יכולים להחליש את אחוז המוסלמים על ידי קליטת נוצרים ולא מוסלמים ולחזק את הרוב הלא מוסלמי אבל הם לא עושים את זה
ומגרשים את כל הזרים הלא מוסלמים במקום להשאירם.