“להגן על שלטון החוק מפני המפכ”ל”: כל הפרטים על הדחת רוני ריטמן

משטרת ישראל הודיעה הערב (שלישי) כי ניצב רוני ריטמן פנה למפכ"ל רוני אלשיך וביקש ממנו לעזוב את תפקידו כראש יחידת להב 433 במשטרה, האמונה בין השאר על חקירות ראש הממשלה.

העזיבה של ריטמן היא על רקע קביעת בג"ץ ב-20 בנובמבר כי הותרת ריטמן בתפקידו "לא יכולה לעמוד". העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי צ', קצינת המשטרה הטוענת כי הוטרדה מינית על ידי ניצב ריטמן. פרקליטה של צ', עו"ד חי בר-אל, מבהיר כי צ' מסרבת להתרגש מההודעה: "מדובר בספין ממוחזר שמנסה לעקוף את החלטת בג"ץ, ניסו אותו כבר לפני כמה חודשים", אומר בר-אל ל'מידה'. לדבריו, ריטמן צריך לעזוב לא רק את יחידת להב, בראשה הוא עומד בחמש השנים האחרונות, אלא לפרוש כליל מהמשטרה: "בלי צעד פיקודי משמעותי ובלי לוח זמנים קצר ביותר, פרישתו מהתפקיד אינה ממלאת אחר ההחלטה, והמסר שאין לסבול הטרדות מיניות במשטרה – לא יעבור".

"אלשיך החזיר את המשטרה 30 שנים לאחור"

צ', קצינת המשטרה ששירתה תחת ריטמן, טוענת כי ריטמן אחז בידה וניסה לנשק אותה באירוע יחידתי שהתרחש בשנת 2011, בעת שהיה בגילופין. צ' גם מאשימה את ריטמן כי העיר לה הערות סקסיסטיות דוגמת "אם לא היית פקודה שלי, מה הייתי עושה לך", ושהעיר לה באירוע נוסף הערה סקסיסטית שהדף אינו סובל. לשניים משלושת האירועים היו עדי ראייה ושמיעה שהעידו במח"ש. מאז הגשת התלונה נמצאת צ' לסירוגין בסיפוחים שונים ובחופשה, בעוד שריטמן שב, עד הערב, לפקח על חקירות רגישות.

בסוף שנת 2015 המליץ היועמ"ש וינשטיין שלא להגיש כתב אישום נגד ריטמן בעקבות הזמן שחלף ממועד התקרית להגשת התלונה – 4 שנים. עם זאת, בהחלטתו לא קבע וינשטיין כי התלונה של צ' היתה שקרית או שהמעשים בהם היא מאשימה את ריטמן לא התרחשו. ימים ספורים לאחר מכן החליט אלשיך להחזיר את ריטמן לתפקידו כמפקד להב.

במאי 2016 עתרה צ' לבג"ץ נגד אלשיך וארדן בדרישה שיפטרו את ריטמן או לכל הפחות יעבירו אותו מתפקידו הרגיש. בית המשפט קיבל כאמור את הטענה, והערב הודיע ריטמן על עזיבתו. "ההישג הכי גדול של אלשיך זה שהוא הצליח לגרום למשטרת ישראל להתגעגע ליוחנן דנינו", אומר בר-אל. "אצל דנינו ניצבים נבעטו מהמשטרה בזה אחר זה כי הטרידו מינית, אבל אלשיך החליט לשנות כיוון ולהחזיר את המשטרה 30 שנה לאחור. עכשיו הוא הגן בחירוף נפש על רוני ריטמן, אחרי שפיזר הערות סקסיסטיות לשוטרות, תפס בידה של קצינת משטרה וניסה לנשק אותה בניגוד לרצונה. עם האשמות מזעזעות כאלה ריטמן לא יכול להיות אפילו שוטר פשוט, שלא לדבר על מפקד להב, ואלשיך לא צריך להיות מפכ"ל לאחר שגילה שיקול דעת לקוי ביותר, כפי שנפסק בבג"ץ".

"ריטמן התנהג אלי כמו כלב"

צ' לא הגישה מיוזמתה את התלונה נגד ריטמן אלא זומנה בשנת 2015 למשרדי מח"ש בעקבות פנייה מצד קצין אחר ששמע על המקרה. "רוני ריטמן התנהג אלי כמו כלב שמחזיק עצם בפה", העידה צ', שסיפרה כי שקלה מספר פעמים להתלונן. לדבריה, "לא אזרתי אומץ. הסיבה שלא העזתי להתלונן היא החשש ממסכת הייסורים שאני עוברת היום. החשש מאדם כוחני ואלים שעושה הכול כדי להרוס אותי".

החל מהרגעים הראשונים של החקירה טען ריטמן כי מדובר בקנוניה שנועדה לפגוע בו מכיוון שהוא עומד בראש היחידה שמנהלת חקירות נגד "שחיתות שלטונית". באותה תקופה ניהלה להב 433 חקירות שונות הקשורות למעון ראש הממשלה. מרבית תיקי החקירה בפרשות המעונות נסגרו בינתיים (מלבד אחד) אך מאז מנהלת יחידת 433 את חקירות אלף ואלפיים. המפכ"ל אלשיך אימץ בחום את גרסתו של ריטמן: בהודעה רשמית שהוציאה לאחרונה דוברות המשטרה נאמר כי "המפכ"ל אכן אמר שיש ניסיונות להפעיל לחצים על חוקרים. הניסיונות האלו טורפדו והחוקרים ממשיכים בעבודתם נאמנה".

בר-אל מספר כי צ' הגיבה ב"צחוק מריר" כששמעה בפעם הראשונה שאלשיך סימן אותה כשליחה של ראש הממשלה. "טוב שהקונספירציה של אלשיך לא התחילה ב-2011, בטענה שצ' נשלחה 'לפתות' את ריטמן כדי שיהיה לביבי קלף בחקירות עתידיות", הוא אומר בגיחוך. "זה מדהים שהמפכ"ל קונה את זה. הוא מתנסח כמו פיל בחנות חרסינה. באחת ההודעות הוא אמר שיש גורמים ש'מטרידים' את ניצב ריטמן. הוא ממש השתמש במונח 'מטרידים' כדי להגן עליו. הוא שכח שבפרשת להב 433 יש רק מטריד אחד וזה ניצב ריטמן ומוטרדת אחת שזו צ'".

אלשיך רומז שקיבלתם מימון מנתניהו כדי לפגוע בריטמן.

"כן, אני עדיין מחכה לצ'ק מביבי. איזה קשקוש, כמה שקרים. אבל שיהיה ברור שהמפכ"ל לא מאמין למילים שיוצאות לו מהפה. אחרת הוא היה אומר לחוקרים שלו לעזוב הכל ולחקור את הקנוניה הכי מדהימה בתולדות מדינת ישראל: ראש ממשלה טופל האשמת שווא נגד מפקד היחידה שאמונה על חקירותיו. לא שמעתי שנפתחה חקירה כזו, ולכן נראה שמפכ"ל משטרת ישראל מפריח האשמות ללא בסיס. לדעתי זה חמור לא פחות מההטרדות המיניות שביצע ריטמן. פשוט בלתי נתפס".

למה לדעתך אלשיך פועל כך?

"זה צעד טקטי חכם שנועד להציל את עורו שלו. אחרי בג״ץ והביקורת הקטלנית שספג, אלשיך לא היה שורד בתפקיד חצי יום אם הוא לא היה נתפס על ידי חוגים מסוימים ומשפיעים ביותר כאדם שיכול במו ידיו להוביל לסוף שלטון נתניהו. זו החכמה של אלשיך ושל מי שייעץ לו, אבל זו גם הזדוניות שלו כלפי צ'. קצינה מוערכת, חכמה ואמיצה שנתנה חייה למשטרה ונפצעה פעמיים במהלך השירות. אף אחת אחרת לא היתה עומדת במסע המשפיל הזה".

אלשיך שוחח איתה?

"הוא אפילו לא יודע איך היא נראית. פעם אחת לא דיבר איתה. אפילו כדי לשאול אותה את ה'שאלות הקשות', כלומר ההכפשות שהוא כותב נגדה בתצהירים. למשל מי מממן אותה, אם היא רוצה לסגור חשבונות, למה היא 'חיכתה' ארבע שנים עד שהגישה תלונה – אמירה שמעידה על בורות בחומר החקירה ועל חוסר הבנה מוחלט בנפש של מוטרדת מינית. אבל אפילו פגישה כזו הוא לא עשה. זה לא הפריע לו לכנות אותה 'עבריינית' בלי שהיה לו שמץ של הוכחה לאמירה זו. הגשנו נגדו תביעת דיבה והוא יצטרך לשלם על זה".

"במקום שארדן יהיה הבוס של אלשיך, היוצרות התהפכו"

התאכזבת מהתנהלותו של ארדן?

"בהחלט. בג"ץ הורה לא רק למפכ"ל לפעול בפרשת ריטמן, אלא גם לשר. משום מה לא שמענו את השר פוצה פה. מאז שפורסם ששמו מופיע ב'מסמך יצחקי' בתור מי שחשוד במעורבות בפלילים, קולו לא נשמע בשום נושא הקשור לאלשיך".

ארדן פוחד לדבר?

"כך זה נראה. כל המטרה של מסמך יצחקי היא לאגור מידע מפליל על פוליטיקאים ולשלוף אותו ביום פקודה. לא יודע מה קשור למה, אבל אני כן יודע דבר אחד: לפחות בפרשת ריטמן, ארדן הוא חותמת גומי של המפכ"ל. במקום שהשר יהיה הבוס של המפכ"ל, היוצרות התהפכו".

פנית ללשכת השר?

"כן, והם אמרו לי שהשר ממתין לעמדת המפכ"ל ורק לאחר מכן יגבש את עמדתו. כלומר הוא רצה לחתום על מה שהמפכ"ל יגיד. מילא נהגת כך בפעם הראשונה, אבל אחרי שבג"ץ קטל את אלשיך בכל היבט אפשרי אתה ממשיך באותה דרך?".

שתיקת ארגוני הנשים

לדברי בר-אל, המפכ"ל הצליח לשווק את התלונה נגד ריטמן ככלי שרת בידי ראש הממשלה. "אלשיך הוא האתרוג החדש" טוען בר-אל. "בכל קנה מידה מקצועי הביצועים של אלשיך מזעזעים. הוא כישלון קולוסאלי, אבל היה לו כנראה יועץ טוב שאמר לו שאם הוא רוצה שישמרו עליו כדאי לו להכניס את ביבי לקלחת. לצערנו זה מצליח לו, ואלשיך מקבל גיבוי ממחנה שלם".

כיצד ה"אתרוג" בא לידי ביטוי?

"אנחנו בתקופה מיוחדת שבה נשים המתלוננת על הטרדות מיניות זוכות למלוא האמפתיה והלגיטימציה. קמפיין MeToo עשה שירות נהדר לאלו שחוו הטרדות מיניות. נשים נזכרות באירוע שקרה להן לפני עשרות שנים ומקבלות חיבוק חם ואוהב. אבל פתאום, כשיש מקרה מזעזע של קצין משטרה בכיר שמטריד קצינה; ומפכ"ל שמכנה את הקצינה 'עבריינית', תומך בקצין המטריד ומצפצף לאורך תקופה ארוכה על בג"ץ שאמר את דברו בצורה מהדהדת – אני שומע על עורכי חדשות שאומרים שזה 'סיפור לא מענין' וש'נמאס לשמוע על ריטמן'".

פנית לארגוני נשים או חברות כנסת?

"כן, וההיענות היתה מאכזבת, מכל הצדדים. מלבד ארגוני הסיוע, ארגוני הנשים לא התערבו. תמר זנדברג שלחה אותי למיכל רוזין, והיא מצידה הוציאה מידי פעם גינוי. מרב מיכאלי שלחה אותי לעוזרת שלה, ורק לאחר פסק הדין התחילה לפעול בנושא. גם שרות וח"כיות מהימין לא גילו ענין מיוחד ולא עשו דבר".

מכתב מאיים ליועמ"ש

עדותה של צ' נתפסה על ידי חוקרי מח"ש והיועמ"ש כאמינה וגובתה בראיות. ראש צוות החקירה במח"ש, רפ"ק דובי שרצר, אף תועד אומר לצ' כי הוא וחוקריו המליצו להעמיד את ריטמן "לדין פלילי". לאחר חקירת מח"ש הועבר התיק לפתחו של היועמ"ש יהודה וינשטיין עם המלצה מפורשת להליך פלילי. בשלב זה נכנסו לפעולה פרקליטיו של ריטמן, ששלחו לוינשטיין מכתב מפורט בו ביקשו שיימנע מכתב אישום.

המכתב כלל איום מרומז כי פתיחת חקירה עלולה לפתוח תיבת פנדורה במשטרה: "אם ייכפה על ניצב ריטמן הליך משפטי", נכתב, "יחייב הדבר היגררות למחוזות אישיים בעניינה של המתלוננת (צ') וקשריה עם קציני משטרה רבים ובכירים ביותר, על מנת לברר את מקורם של המניעים הנקמניים של עדי התביעה השונים". עורכי דינו של ריטמן הוסיפו כי "כל אלו מזיקים ומיותרים לארגון הנמצא כעת במערכה לאמון הציבור, ואנו תקווה כי הדבר לא ידרש".

פרקליטיו של ריטמן הוסיפו גם אמירות המשבחות ומהללות את היועמ"ש: "מתוך יחסי העבודה הקרובים שביניכם", נכתב. "חש ניצב ריטמן הערכה רבה אליך והוא מוקירך על היענותך להיות לו לפה ולאוזן רגישה, והוא משוכנע שתמשיך ותפעל ללא לאות וללא חת לחשיפת האמת בעניינו". פרקליטיו של מפקד 433 התרוננו נגד "עלילת הדם שנרקמה נגדו, הסיכול הממוקד ועיתויו ומניעיהם של מחוללי התלונה", והחמיאו לוינשטיין כי הוא "המעוז האחרון של שלטון החוק במדינתנו".

בסוף 2015 החליט וינשטיין לסגור את התיק נגד ריטמן. למרות ההחלטה שלא להעמיד את ריטמן לדין וינשטיין לא קבע כי התלונה של צ' היתה שקרית או שהמעשים בהם היא מאשימה את ריטמן לא בוצעו. הוא אף קבע כי רק נסיבות טכניות מנעו ממנו להמליץ על הליך משמעתי. בפסק הדין שניתן בבג"ץ תקף השופט עוזי פוגלמן את וינשטיין על "עמימותה" של החלטתו.

ימים ספורים לאחר החלטת וינשטיין החליט אלשיך להשיב את ריטמן לשורות המשטרה. השבוע אמר וינשטיין ל'מידה' כי ההחלטה אם להותיר את ריטמן בתפקיד מפקד להב "נתונה לשיקול דעתו של המפכ"ל" וסירב להשמיע התייחסויות נוספות לנושא.

"הפוליגרף של ריטמן הוא בדיחה"

בתשובה לעתירה שהגישה צ', שלח המפכ"ל תצהירים שבהם הוא מעדיף את גרסתו של ריטמן על פני זו של צ', גם לאחר שבחן את תוצאות בדיקת הפוליגרף של השניים. אולם בר-אל לא מתרשם: "צ' עברה בדיקה מקצועית במח"ש. היא נשאלה שאלות עובדתיות על האירוע – האם הוא תפס אותך? האם רדף אחרייך? – ויוצאת דוברת אמת. ריטמן, לעומת זאת, לא עבר כלל בדיקת פוליגרף: מח"ש הודיעה למפכ"ל שריטמן לא כשיר להיבדק כי הוא שתה אלכוהול בזמן התקרית ולכן אי אפשר להסתמך על הזיכרון שלו. בתגובה אלשיך ניסה לשכנע את מח"ש בכל זאת לעשות בדיקה. כשנכשל, ריטמן הלך לעשות בדיקה פרטית אצל מישהו שעבד 30 שנה בשב"כ".

אתה טוען שריטמן "בישל" את הפוליגרף שלו?

"הפוליגרף של ריטמן הוא בדיחה. זה לא רק אני אומר, אלא גם שלמה ברוק בודק הפוליגרף של מח״ש והשופט פוגלמן. ה'הישג' של ריטמן בפוליגרף הוא שאין הוכחה שהוא משקר. חוץ מזה, צ' נשאלה על מעשים ועובדות, בזמן שריטמן נשאל על כוונות. הוא נשאל למשל האם הוא ניסה לנשק את צ' בניגוד לרצונה. כלומר הוא עכשיו צריך לפרש את הרצון שלה בשאלת פוליגרף. לא עושים דבר כזה. אסור לשכוח שזו בדיקה פרטית שריטמן שילם עליה. לא היתה כל חובה לפרסם את תוצאותיה, ולכן עשוי להיות מצב שריטמן נבדק מספר פעמים, יצא דובר שקר, אך פרסם רק את הבדיקה שהניבה את התוצאות הרצויות מבחינתו. לעומת זאת הבדיקה של צ' במח"ש היתה בכל מקרה מתפרסמת, גם אם היתה יוצאת דוברת שקר".

ההחלטה של אלשיך לסמוך ידיו על הפוליגרף של ריטמן הופכת לתמוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון שהמפכ"ל חזר בו מהאשמה חמורה כלפי צ', שלדבריו היה לה משקל מרכזי בהחלטה להעדיף את גרסתו של ריטמן: בתצהיר הראשון שהגיש לבג"ץ האשים אלשיך את צ' כי תיאמה גרסאות עם עורך בדיקת הפוליגרף בנוגע לשאלות עליהן תישאל. לדברי אלשיך, יש לכך "השפעה משמעותית" בבואו להכריע לטובת ריטמן. בתצהיר מאוחר יותר שינה המפכ"ל את גרסתו  וחזר בו מההשאמה על תיאום בין צ' לבין בודק הפוליגרף. למרות זאת, קבע אלשיך כי "אין מקום לשנות החלטתי" בנוגע להעדפת גרסתו של ריטמן וכפועל יוצא מכך קבע כי "אין הצדקה לפיטוריו" של מפקד 433.

היועמ"ש מסתיר תמלילים

גורם נוסף שהתנהלותו מעלה תהיות הוא היועץ המשפטי לממשלה. במח"ש לא משחררים את תמלילי חקירותיו של ריטמן בפרשה, כמו גם את עדותו בפרשה של המפכ"ל הקודם יוחנן דנינו. "אמרו לי שזה לא מאושר, בלי הסבר", אומר בר-אל. במח"ש לא מנעו לחלוטין גישה לתמלילים, אך מדובר בלעג לרש. "הם הכניסו אותי לחדר עם תמלילי החקירות, לקחו לי את הפלאפון כדי שלא אצלם, ואפשרו לי להכניס רק דפים לבנים ועט. הם נתנו לי שעה וחצי להעתיק קטעים מהתמלילים ואמרו לי 'תספיק מה שתספיק'. הגעתי לשם פעמיים ולא הספקתי אפילו חצי מהחקירה של ריטמן. לעדות של דנינו בכלל לא הגעתי. זה מרתיח. למה הם מונעים גישה למסמכים, כי הם קצינים בכירים? כששאלתי אותם הם אמרו 'לא מאושר' וזהו". במח"ש אף החתימו את בר-אל על מסמך שלא יציג בפני צ' את החומרים שהעתיק מהתמלילים. "פה הם דווקא נתנו סיבה: לא לפגוע בחקירת הקצין הבודק נגדה ונגד ניר. אתה מבין? הרי החקירה נסגרה! אז מה בדיוק יכול 'להיפגע' אם צ' תראה את התמלילים? זה אבסורד".

למה לא הגשת בג"ץ בדרישה לקבל לידיך את התמלילים?

"צריך לבחור קרבות בזהירות. לקחתי מה שנתנו לי. זו גם הסיבה שלא הגשנו בג"ץ על ההחלטה של וינשטיין, יש פה גם עלות כספית שצריך להתחשב בה".

מח"ש כפופה ליועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט ביקש לאחרונה לעכב את משפט הדיבה של מני נפתלי כדי לא לפגוע בתיק המעונות נגד שרה נתניהו, בו משמש נפתלי כעד. יכול להיות שמנדלבליט מונע פרסום התמלילים של ריטמן מסיבה דומה – כדי "לא לפגוע" בחקירות בהן מעורב ראש הממשלה ושמנוהלות על ידי היחידה בראשה עומד ריטמן?

"זו בהחלט אפשרות. אני חושב על אפשרות נוספת: שהיועמ"ש לא רוצה לפגוע ב-433, הנחשבת ליחידת עוגן במלחמה בשחיתות. לדעתי הסיבה שריטמן לא עף מהמשטרה אחרי חומר הראיות המזעזע נגדו זה כי קודמו בתפקיד, מנשה ארביב, עזב את המשטרה בנסיבות נוראיות ועומד היום לדין. יכול להיות שיש אנשים שאומרים ש-433 לא יכולה לספוג שערורייה דומה ועושים הכל להשאיר אותו".

אתה מזהה דפוס פעולה דומה גם בנוגע לאלשיך?

"כמובן. בוא ניזכר בכל הכישלונות של אלשיך מאז נכנס לתפקידו: ההתעלמות של המשטרה מדיווח מוקדם על המחבל שביצע את הפיגוע בדיזנגוף, האמירה המבישה שהוא לא מקבל תלונות אנונימיות של מוטרדות מינית, שבאום אל חיראן הכריז על פיגוע עוד לפני שהגופות התקררו, האמירה שזה הגיוני לעצור אזרחים ממוצא אתיופי וכמובן המלחמה שלו נגד צ' והתמיכה השערורייתית בריטמן. הוא לא אדם ערכי שיכול לעמוד בראש המשטרה. למזלו, הוא ירש משטרה במצב קשה אחרי דנינו והפיאסקו עם גל הירש. באופן אבסורדי, בגלל כשלים של אנשים בעבר המערכת שומרת על אנשים בהווה, למרות שהם במקרה הטוב לא פחות גרועים".

שינויי גרסאות בחקירה

עיון בתמלילים שבר-אל כן הצליח לשים עליהם את ידיו מעלה לא מעט תהיות. במהלך עדותו הודה ריטמן למשל כי הוא נוהג להשמיע הערות "סקסיסטיות" לשוטרות. לדבריו, אמירות מסוג זה הן חלק מ"שיח טבעי", אפילו בין "מפקד לפקודה". הוא אף אישר בחקירתו כי ייתכן שהמשיך להחמיא לשוטרות על לבושן או על מראן החיצוני למרות שהבין שהן לא מעוניינות. לדברי ריטמן, "לא קרה שרציתי לנשק מישהי" או "שיצרתי מגע פיסי עם שוטרת שלא היתה מעוניינת!!!!" (סימני הקריאה במקור). כלומר, ריטמן מודה כי יצר מגע פיסי ואף ניסה לנשק בעבר שוטרות, אך לטענתו ידע תמיד מראש שהשוטרות מעוניינות בכך. "מה זאת אומרת שמישהי לא רוצה את ריטמן?", אומר בר-אל בסרקזם. "אין דבר כזה 'בניגוד לרצונה'. אין מי שלא תהיה מעוניינת בו. הוא לא מעלה על דעתו שיש שוטרת שלא רוצה אבל נמנעת מלהגיד לו 'לא' כי היא לא רוצה לפגוע בקריירה שלה".

חוקרי מח"ש לא מיהרו להטיח בפני ריטמן את ההאשמות שנטענות כלפיו. בתחילה תהו בפניו החוקרים אילו גורמים היו רוצים ברעתו. הם מנו בפניו שורה ארוכה של קציני משטרה, בכירים יותר או פחות, וביניהן גם צ'. ריטמן היה מלא במחמאות כלפי צ' ושיבח את יכולותיה המקצועיות. "אני מאוד מעריך אותה, מכבד אותה, חושב שמיודד איתה", אמר ריטמן, שהודה כי בזמן שהציע לה להיות עוזרת רחש לה הערכה מקצועית "גבוהה". כאמור מדובר בשלב שבו ריטמן עוד לא יודע כי צ' היא זו שהגישה נגדו את התלונה.

החוקרים שאלו את ריטמן גם על מראן החיצוני של שוטרות שונות, חלקן פקודות שלו. גם בסוגיה זו ריטמן הרעיף מחמאות על צ', אותה הגדיר "בחורה נאה בסך הכל". לדבריו, "יכול מאוד להיות שבשלב כזה או אחר … החמאתי לה על המראה". ריטמן גם לא פסל אפשרות שאמר לצ' "את נראית טוב, את זוהרת".

בשלב מאוחר יותר של החקירה מתבהר לריטמן כי צ' היא זו שאחראית לחקירה בה הוא מצוי. לפתע, הוא "מתעב" אותה ומציין כי "היא לא מסוג הנשים שמוצאות חן בעיני גם במראה החיצוני. אני לא נמשך לאנשים מסוגה". ריטמן אף טען בפני החוקרים כי היא סובלת מ"בעיות נפשיות" וכי מדובר ב"בחורה לוקה בנפשה, לא נורמלית. יש לבדוק אותה היטב".

"לא אומרים לא לרוני"

ריטמן כאמור הציע בעבר לצ' לשמש כעוזרת אישית שלו, בעת שמונה לראש אגף מודיעין ב-2010 – אך היא סירבה. "מדובר בקידום גדול, תפקיד נחשק", אומר בר-אל, וממהר להסביר מדוע בכל זאת ויתרה צ' על ההצעה. לדבריו, במעמד הצעת התפקיד "ריטמן סרק באיטיות את גופה של צ', כשהוא מסתכל עליה מכף רגל ועד ראש, ואמר לה שהם יצטרכו להיות הרבה ביחד –  ימים ולילות. צ' ויתרה על התענוג, וכולם אמרו לה שהיא עושה טעות, שהיא תשלם על זה. לא אומרים לא לרוני". ב-2013 קודם ריטמן למפקד להב ובמקומו מונה לתפקיד ראש אגף המודיעין תנ"צ גיא ניר. עם כניסתו לתפקיד הציע ניר לצ' את תפקיד העוזרת. הפעם צ' נענתה להצעה.

לימים, ימנה המפכ"ל קצין שיבדוק טענות אנונימיות להתנהלות לא תקינה של צ' וניר, ובעקבות בדיקה זו הוגש באפריל כתב אישום נגד השניים בבית הדין המשמעתי של המשטרה. בנוסף, ניר היה זה שפנה למח"ש וגלגל את כדור השלג שיוביל לתלונה של צ' נגד ריטמן.

במכתב שהפנו ליועמ"ש וינשטיין טענו עורכי דינו של ריטמן כי ניר וצ' יזמו את התלונה נגדו על הטרדה מינית כדי להתחמק מהחקירה בעניינם. ניר אכן זומן לחקירה אצל הקצין הבודק לפני שפנה למח"ש אך לדברי פרקליטו, עו"ד איציק כהן, "בחקירה הראשונה ניר לא נשאל על יחסיו עם צ' אלא על התנהלות כספית – כמו מי שילם על צנצנות הדבש שחולקו לשוטרים בראש השנה". ניר חש כי "מחפשים אותו" והגיש למח"ש מסמך של 15 סעיפים בהם מפורטים אי סדרים לטענתו באגף החקירות וביחידת להב. בסעיף ה-14 במסמך נכתב כי צ' חוותה הטרדה מינית במהלך שירותה. רק לאחר התלונה למח"ש זומן ניר לחקירה נוספת בה נשאל על יחסיו עם צ'.

הקאמבק של התלונות האנונימיות

לריטמן ולניר היסטוריה עכורה, הנובעת גם מהתקופה שבה היה ניר מפקדה של מיכל ריטמן – אשתו של. ניר כיהן כראש יחידת 'אתגר' באגף המודיעין, בעוד ריטמן שימשה כראש מחלקת הערכה ביחידה. בדו"ח שחיבר באפריל 2012 דרש ניר להעמיד לדין משמעתי את ריטמן בעקבות התנהלות "בעייתית" מצדה המשפיעה לרעה "על פקודיה, על עמיתיה ועל האווירה הכללית ביחידה". בדו"ח מציין ניר שורה של עבירות משמעת לכאורה מצד ריטמן, דוגמת סירוב לעבור תפקיד, עישון במשרדים בניגוד להוראות, לבוש שאינו הולם, איחורים וחוסרים בשעות העבודה ואף טענות לדיווחים בלתי אמינים. "במספר לא מועט של מקרים בהם רשמה הקצינה בטופס ההתייצבות שעת הגעה בעדכון ידני", כתב ניר, "נמצאו פערים משמעותיים בין השעה שכתבה לבין השעה בה התייצבה במשרד בפועל".

החלק המטריד ביותר בדו"ח מוקדש ל"ניסיון להלך אימים ולהשפיע על שיקול הדעת" של ניר. לטענתו, ריטמן עשתה "שימוש בשמו, תפקידו ובמעמדה כאשתו" של ניצב ריטמן "לעתים תכופות וללא קשר ענייני לנושא השיחה". ניר מוסיף כי עיון בתיקה האישי של ריטמן מלמד כי היא "נוהגת כך לאורך השנים" לטובת השגת "מטרות אישיות אשר נובעות מטעמי נוחות גרידא".

במכתב אף מצוין כי השימוש של ריטמן בייחוסה המשפחתי "לווה בנימה מאיימת אשר לתחושתי נועדה להשפיע על שיקול דעתי, על החלטותיי בנוגע אליה ולהקנות לה את הזכות להתנהל כרצונה ולעשות ככל העולה על רוחה". בדו"ח נכתב כי לאחר שביקש מריטמן להגיש לו דו"ח הנוגע לאיחור שלה למשרד, השיבה לו ריטמן: "אתה יורה לעצמך ברגל" ו"אני לא מבינה את ההתנהלות שלך". לדברי ניר, ששירת בעת ניסוח המכתב 21 שנים במשטרה, "חשתי לראשונה כיצד נעשה ניסיון להלך עלי אימים ולגרום לי לחשוש מטיפול ענייני בעבירות המשמעת החוזרות ונשנות של הקצינה".

ניר מציין כי דווקא לאור הערכתו הרבה לניצב ריטמן, עימו הוא מצוי "ביחסים מצוינים" הוא "רואה בחומרה" את התנהלותה של מיכל ריטמן. הדו"ח נמסר באופן אישי לראש אגף חקירות ומודיעין בזמנו, ניצב יואב סגלוביץ', ששימש כמפקדו הישיר של ניר, ולראש להב 433, ניצב דודו מנצור.

מכתבו של ניר לא רק שלא זכה למענה, אלא שלפי עדותו של ניצב ריטמן דווקא ניר היה זה שננזף מצד מפקדיו – לבקשתו הישירה של מפקד להב 433. לדבריו, ניר "התעמר באשתי" בזמן ששירתה ביחידת אתגר "עד שאמרתי לסגלוביץ' שהנחה אותו לעזוב את אשתי".

זמן קצר לאחר הפרשה הזו החלו להגיע למשרדי מח"ש מכתבים אנונימיים בהם עלו טענות להתעמרות של ניר ועוזרתו צ' בפקודיהם. בין היתר נטען במכתבים על יחסים בין השניים מחוץ למסגרת העבודה. מח"ש לא גילו עניין במכתבים והחזירו אותם למשטרה, שלא עשתה בהם שימוש במשך כשנתיים. אך המכתבים הללו צפו ועלו עם מינויו של אלשיך, אשר הורה על מינוי קצין בודק. אותו מפכ"ל שהכריז ש"תלונות אנונימיות" הן תופעה חמורה כמו הטרדה מינית, החל פתאום לייחס חשיבות רבה לתלונות אנונימיות ישנות – שסייעו לו להגן על ריטמן. "מסתבר שהמפכ"ל מאוד ספציפי בסירוב שלו לקבל עדויות אנונימיות", אומר בר-אל. "יש לו בעיה מוסרית להיענות לעדויות כאלו רק כשהן מגיעות מקורבנות של עבירות מין".

"שובניזם מובנה"

הבדיקה שנערכה הולידה אישום משמעתי נגד צ' ונגד ניר. האישום לא כולל טענות ליחסים רומנטיים בין צ' לניר. לדברי בר-אל, "המשטרה שלחה לנו, בכתב את האמירה הבאה: 'בכתב האישום אין כל אזכור, ולו ברמז, לקשר מיני ו/או לקשר רומנטי'". למרות הדברים, בתגובה שנמסרה אמש לגיא פלג, שבו בדוברות המשטרה על הטענה לקיומה של "מערכת יחסים לא ראויה ולא מקובלת" בין ניר לצ' בתקופה ששימשה כעוזרת אישית שלו. בר-אל מאיים בתביעת דיבה אם המשטרה לא תתנצל על הדברים. "דוברות המשטרה ממשיכה להפיץ שקרים והכפשות כנגד קורבן עבירות מין. זה פשוט מדהים", הוא אומר.

למרות היעדר יחסים רומנטיים, הוחלט להעמיד את השניים לדין משמעתי בטענה כי "עצם השהיה ההדוקה, האינטנסיבית והממושכת (כולל בלילות וכולל מחוץ לשעות העבודה) זה במחיצת זה של מפקד בכיר וכפיפה" מהווה "נורמת התנהגות בלתי מקובלת ופסולה מעיקרה". כלומר, במשטרה טוענים כי שהייתם של צ' וניר במרחב משותף שאינו במקום העבודה מהווה עילה להגשת כתב אישום.

כאמור, צ' היתה עוזרת אישית של ניר. על מערכת היחסים הייחודית בין קצין משטרה בכיר לעוזרו ניתן ללמודד דווקא מעדותו במח"ש של גלעד בנט, עוזרו של ריטמן בתקופה בה שימש כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. לדברי בנט, תפקיד העוזר "כרוך בליווי אינטימי של ראש החטיבה במשך ימים ושעות ארוכות". בנט הוסיף כי בין קצין לעוזרו נוצרת "היכרות משמעותית ומעמיקה עם המפקד" וכי קיימת בינו ולבין ריטמן "מערכת יחסים הדוקה".

לפי בר-אל, ההעמדה לדין של צ' וניר נובעת על רקע "שובניזם מובנה". לדבריו, "הסיבה היחידה שצ' וניר עומדים לדין היא שהוא גבר והיא אישה. לא היו חולמים להעמיד לדין את ריטמן ובנט על יחסיהם הקרובים, כי שניהם גברים. אם המשטרה בעצמה מודה שאין פה מערכת יחסים רומנטית או מינית, אז על מה מעמידים פה בכלל דין?".

בכתב האישום נגד צ' וניר מצוין כי התנהלותם "לוותה בסירוב מצידם לספק הסבר באשר למעשיהם". לטענת עורכי דינם של צ' וניר מדובר בסילוף המציאות. "שאלו אותם מה הם עשו לפני שנתיים, ביום מסוים ובשעה מסוימת אבל סירבו לאפשר להם גישה ליומנים ולמיילים כדי שיצליחו להיזכר", אומר כהן, פרקליטו של ניר. "זה ניסיון לתפור תיק". כאמור, מלבד העיסוק ביחסיהם עומדים צ' וניר גם על התעמרות לכאורה בפקודיהם.

ביוני 2016 הוגשו טיוטת כתב האישום, כשצ' מוותרת על שימוע. למרות בקשותיו של בר-אל, במשטרה לא מיהרו להעמידם לדין. באפריל האחרון, יום לאחר הגשת תביעת הדיבה של צ' נגד אלשיך על כך שכינה אותה "עבריינית", וכמעט שנה מאז נמסר לצ' ולניר טיוטות כתבי האישום, נזכרו במשטרה להעמיד את צ' וניר לדין משמעתי. "יכול להיות שאלשיך חושב שאם צ' תורשע בבית הדין המשמעתי, הדבר יכול לשמש להגנתו בתביעת הדיבה", אומר בר-אל. "צר לי לאכזב אותו. זו גם לא הגנה והיא גם לא תורשע".

"הגנה על שלטון החוק מפני מפכ"ל משטרת ישראל"

ביום חמישי צפוי להיערך הדיון הראשון בבית הדין המשמעתי של המשטרה. בהליך המשמעתי במשטרה התובע הוא המפכ"ל, שגם ממנה את השופטים. באופן מטריד, בהרכב יושבת ניצב בדימוס אסתר דומיניסיני, אשר חתמה לאחרונה על עצומת תמיכה במפכ"ל רוני אלשיך בהקשר של חוק ההמלצות. בבקשה לפסילה שהגיש עו"ד בר-אל נטען בין היתר כי החתימה של השופטת על העצומה מהווה הבעת דעה בנושא שנוי במחלוקת – דבר האסור על שופטים, ובמיוחד כאשר המאשים בדין המשמעתי נגד הקצינה הוא המפכ"ל אלשיך בעצמו. ניצב דומינסקי סירבה לפסול עצמה.

שופטת נוספת בהרכב, שלומית קדם, ישבה לפחות פעם אחת בהרכב שופטים שבו ישב גם הקצין הבודק של ניר וצ'. קדם דחתה גם היא את בקשת הפסילה. "אני אמור לקעקע את אמינות המפכ"ל בפני שופטת שחתמה על עצומה לטובתו", אומר בר-אל, "ולקעקע את אמינות הקצין הבודק של החקירה בפני שופטת ששפטה לצדו בעבר, ואולי גם תשפוט לצדו בעתיד. זו הגדרה חדשה למונח 'שלטון החוק'".

איך צ' מתמודדת עם המצב?

"היא שמחה על הניצחון בבג"ץ ועזיבתו של ריטמן את להב אבל זה לא מספיק. היא חוותה השפלות מהמפכ"ל שלה. שמו אותה בסיפוח מעליב והיינו צריכים להגיש עתירה למחוזי כדי שתוכל להגיע לראיונות עבודה. היום היא יושבת בבית אבל אני נדאג לזה שעוד תהיה לה קריירה משטרתית מפוארת. זה יקרה אחרי שאלשיך וריטמן ילכו הביתה, ויפה שעה אחת קודם".

ממשטרת ישראל נמסר:

כפי שציינו פעמים רבות בעבר, תיק החקירה של מח״ש בגין התלונה כנגד ניצב ריטמן הועבר לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין מקום לפתוח בהליך פלילי, תוך שצויינה על ידי היועמ״ש לממשלה הבעייתיות במסכת הראיות.

אם עורך הדין של צ׳ כה בטוח כי ביכולתו להציג ראיות התומכות בגרסתה של צ׳, הרי שיותר מתמוה מדוע הפניה לבג"צ הינה רק בנוגע להחלטה הפיקודית של המפכ"ל ולא גם להחלטות המשפטיות של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה שדחו את המלצת מח"ש.

במשטרת ישראל מביעים שביעות רצון על כך שבית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת המפכ״ל להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקידו ובכך דחה הלכה למעשה את עתירתה לפיטורי או הדחת ניצב ריטמן.

בהתאם להחלטת בית המשפט ולאחר שפסק הדין נלמד, נבחן בימים אלו במשטרה נושא הדרכת המפקד, כפי שצויין בפסק הדין.

פנינו לשר לבטחון פנים, לעורך דינו של ניצב ריטמן וליואב סגלוביץ' בבקשת תגובה, ונפרסם את התגובות לכשיתקבלו.