הבדואים בצאלים ממשיכים לגנוב, צה"ל והמשטרה בורחים מאחריות

תופעת הגניבות מבסיסי צה"ל ומשטחי אש בהם מתאמנים חיילי מילואים ממשיכה להיות על סדר היום. המספר הרב של מקרי גניבה בחודשים האחרונים הוביל להתעוררות מחודשת של מחאה מצד חיילים וקצינים במילואים, שאלפים מהם חתמו על עצומה לרמטכ"ל ודרשו להפסיק את ההפקרות בצאלים.

"הגיעו מים עד נפש", כתבו המילואימניקים בפנייה לרמטכ"ל והוסיפו: "צה"ל מצהיר כי הבעיה מצויה בטיפול, אך בשטח שום דבר לא השתנה; להפך – המצב רק החמיר. המציאות הזו בלתי נסבלת ואינה יכולה להימשך יותר. דרישתנו בסיסית: שמירה על ביטחונם האישי של חיילי המילואים, ואכיפת שלטון החוק בבסיסי צבא ההגנה לישראל".

https://www.facebook.com/zeelim.zone/photos/a.540836739642377.1073741828.540418249684226/540836662975718/?type=3&theater

בעקבות פניית החיילים וכן בעקבות פרסומים בתקשורת, בין השאר באתר 'מידה', יזמה חברת הכנסת ענת ברקו דיון מיוחד שנערך אתמול (ג') בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר ובהשתתפות נציגי תנועת 'אם תרצו'. בראשית הדיון הציגה ברקו את חומרת התופעה ואת היקפיה: "מחסני צה"ל הפכו להיות מחסנים לאספקת נשק לפלילים ולארגוני טרור", אמרה והוסיפה נוצר כי מצב הזוי של אובדן הרתעה ואנרכיה דווקא בתוך בסיסי צה"ל. "החיילים נפגעים מוראלית והוראות הפתיחה באש לא ברורות. הם עומדים מול בריונים ואין להם שום גיבוי".

חבר הכנסת אמיר אוחנה חיזק את דבריה של עמיתתו והוסיף: "ספק הנשק הגדול ביותר של העולם התחתון במדינת ישראל זה צה"ל, וזה מגיע בסוף גם לפעילות חבלנית". לדברי אוחנה, המדינה מקדישה משאבים רבים כדי להוקיר את משרתי המילואים ולסייע להם אבל כשהם מגיעים להתאמן הציוד האישי שלהם ואמצעי הלחימה לא מקבלים את השמירה הראויה.

עוד אמר אוחנה כי יש לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש כדי למנוע את תחושת ההפקרות. "חייל מילואים בשטח צבאי הוא לא שומר בסופר. צריך להתייחס לבדואים הגנבים כגנבי אמל"ח. אני לא חושש לראות גנב שמקבל ירייה, זה יוביל להפחתת כמות הגניבות".

יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר סיפר כי הוא שומע סיפורים רבים של חיילים על המצב הקשה בשטח. "היינו בסיור מרשים בצאלים, אבל כשישבנו לדבר עם הסגל היה הרבה תסכול. שמעתי את התיאורים האבסורדיים מהחיילים ומהמפקדים ונדהמתי מהיקף הגניבות. אנחנו מקבלים גם הרבה מכתבים בנושא ואני לא זוכר שמעולם חשתי מבוכה כזאת כמו שחשתי כאשר קראתי את הפניות של הלוחמים בצאלים".

דיכטר הוסיף ואמר כי כל בר דעת מבין שהכוונות של הבדואים בצאלים הן רעות ומובילות לטרור ולפשע. "גניבה של כלי נשק מבסיס זה לא עניין של מה בכך. אנחנו מאמנים יחידות למבצעים ומחר הן יכולות לעמוד מול נשק צה"לי. זו חוצפה שאין לה מענה וזה פשוט לא סביר. הפכנו להיות ספקי האמל"ח לעולם הטרור והפשע בישראל. משהו צריך להשתנות".

"הם פועלים בתחכום"

באופן מעט תמוה, צה"ל והמשטרה בחרו לשלוח לדיון החשוב נציגים ספורים, שדיברו ארוכות אך כמעט ולא התייחסו לנושא העיקרי שלשמו התכנסה הוועדה ולא הציגו תשובות מספקות. אל"מ ערן אוליאל ראש מחלקת המבצעים באגף המבצעים, אמר בפתח דבריו כי תופעת הגניבות אינה ייחודית לצאלים והיא מתרחשת בבסיסי צה"ל בכל רחבי הארץ.

"אני לא חושב שאיש מילואים צריך למצוא את עצמו נפגע מעבריינות", אמר אוליאל והוסיף כי הפשיעה בשטחי הנגב מאוד מטרידה, אך לא צה"ל הוא זה שצריך לטפל בה. "זאת סוגיה מאוד מורכבת ויש כל הזמן שיח ושיתוף פעולה בין המשטרה לצבא". לפי הקצין, הוראות הפתיחה באש חודדו במקרה של גניבת נשק חם או סכנת חיים, אבל הן לא נותנות מענה לגניבה של ציוד אישי. "חייל צריך לשמור על הציוד שלו בשטח", טען אוליאל אך סירב לפרט את הוראות הפתיחה באש בפני חברי הוועדה.

נציג חטיבת המודיעין של משטרת ישראל, רפ"ק רונן שי, אישר כי אכן קיים שיתוף פעולה בין גופי החקירה של המשטרה והצבא, אך הוסיף כי אבטחת המחנות היא באחריות צה"ל: "במשטרה קיים מחסור בכוח אדם והיא לא יכולה לשמור על הבסיסים באופן קבוע", טען.

מפקד מצ"ח אל"מ גיל ממון הציג את נתוני הצבא לפיהם אירעו 49 מקרים של גניבה בצאלים בשנת 2016, וחמישים מקרים ב-2017. בנוסף לכך היו עוד מספר אירועים של גניבת ציוד צבאי, פריצות לבונקרים וגניבת אמצעי קשר, מצפנים ומשקפות. בהתייחס לנתונים טען ממון כי "היכולת להתמודד עם האוכלוסייה סביב צאלים היא נמוכה כי הם פועלים בתחכום ובתעוזה".

נציגי הצבא המשיכו והציגו את התוכניות השונות לשיפור המיגון והאבטחה במחנות צה"ל הכוללות איחוד של מחסני התחמושת והנשק וריכוזם במקום אחד, גיוס נרחב של מאבטחי מתקנים ושיפור רמתם, התקנת מצלמות וגדרות, הוספת ביקורות בשטח והגדרת תקנים חדשים למיגון ואבטחה.

גניבות בעשרות אלפי שקלים

בהמשך ניתנה רשות הדיבור לחיילים וקצינים במילואים שהוזמנו על ידי הוועדה. רס"ן במיל' מאיר דויטש מתנועת 'רגבים' אמר כי תופעת הגניבות נמשכת ללא הפרעה בשל שרשת של מחדלים, החל מאיתור העבריינים ותפיסתם ועד להגשת כתבי אישום. על פי דויטש הפסיקה היחידה שניתנה אי פעם בתחום הייתה כאשר בית המשפט פסק פיצוים על סך 900 אלף שקלים לגנב בדואי שנפצע מפיצוץ בעת שניסה לגנוב אמצעי לחימה משטח אש בצאלים.

רס"ן במיל איתמר כהן הוסיף כי בניגוד לנתונים שהוצגו על ידי הצבא והמשטרה, המספרים בשטח מדברים על אלפי מקרים של גניבה מדי שנה. "זה פשוט עניין של מדיניות. צריכים להחליט שהתופעה תיפסק, אבל אף אחד לא לוקח אחריות".

אריק גרינשטיין, ממובילי מחאת המילואימניקים, אמר כי בניגוד לטענות נציגי הצבא, בשטח לא חל כל שינוי בהוראות הפתיחה באש. "דיברתי עם עשרות חיילים ושמעתי אינסוף סיפורים, ואין שינוי בפועל בהוראות הפתיחה באש. הבדואים גונבים לנו ציוד מול הפנים ויודעים שהחיילים לא רוצים להסתבך בחקירות ומשפטים אז הם לא עושים כלום". גרינשטיין גם ביקר את זריקת האחריות מצה"ל למשטרה ולהפך ואמר: "יש פה זלזול והפקרות. מדברים על מיגון אבל איפה היוזמה? צריך מישהו אחד שירכז את כל הסמכויות".

עמית ברק, המשרת כלוחם במילואים במשך 19 שנים, אמר בדיון כי המצב יוצר שחיקה באמון של המילואימניקים במערכת. "עוד אבטחה ועוד התמגנות אבל לא רוצים באמת לנצח. תחליטו שנותנים פתרון כי המצב הוא אבסורדי". אלון, המשרת 11 שנה במילואים הוסיף: " חיילים שומרים על המאהל יותר מאשר על הגבול. זה מתסכל. משרתי המילואים באים מתוך שליחות ואמונה ואנחנו דורשים שינוי. יש מיליונים למיגון אבל אין כסף לכמה ניידות?".

אברהם המשרת כרס"ר במילואים סיפר כיצד רכבו הפרטי נפרץ ונגנב בעת שהגיע לשירות מילואים בבסיס צאלים. "כבר בשעות הבוקר בחניון ראיתי כמה בדואים חשודים מסתובבים ודיווחתי לשומר. בכוונה חניתי ממש מול השער של הבסיס וקשרתי את הרכב בשרשראות ברזל. לאחר כמה שעות חזרתי ורכב נעלם עם ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים בתוכו. אני עושה חמישים ימי מילואים בשנה אבל מהצבא אף אחד לא יצר איתי קשר. גם המשטרה סגרה את התיק אחרי יומיים בלבד".

שרה העצני- כהן, יו"ר תנועת 'ישראל שלי' השותפה למאבק המילואמניקים, התייחסה לדבריהם של נציגי הצבא ואמרה כי צה"ל מתגאה במערכות מיגון משוכללות בעלות של עשרות מיליוני שקלים, אבל מסרב להוביל מדיניות פעילה ויוזמת. "כדי להפסיק את תופעת הגניבות צריך לשנות את צורת המחשבה ובמקום להמשיך ולהתמגן, להתחיל לסכל את פעילות העבריינים", אמרה.

"ביזיון אחד גדול"

לאחר שמיעת כל המשתתפים בדיון ציין ח"כ אמיר אוחנה כי מדובר במצב של הפקרות נוראה. "החיילים נותנים למדינה את הכל ואנחנו פשוט מפקירים אותם. כל הרשויות צריכות להתכנס ולתת פתרון לא רק בדרך של מיגון אלא גם בהרתעה, שינוי של הוראות הפתיחה באש ותפיסה וענישה של המבצעים".

ח"כ ענת ברקו הוסיפה: "זה ביזיון אחד גדול. כל מה שעשינו עד עכשיו פשוט לא יעיל, מדובר בבעיה לאומית ושיתוף הפעולה של צה"ל והמשטרה הוא מתחת לכל ביקורת". לדברי ברקו, מיגון הבסיסים אינו מספיק ויש צורך בחשיבה אחרת על מנת להתמודד עם התופעה. "המשטרה יודעת מי העבריינים, צריך להקים כוח מבצעי שייתן מענה מיידי, יכנס לכל הכפרים ויעצור אותם. הגיע הזמן לקחת אחריות ולא לפחד".

יושב ראש הוועדה ח"כ אבי דיכטר סיכם את הדיון ואמר: "שמענו פה סיפורים קשים מאוד והיקף התופעה הוא מדאיג ובלתי נסבל. הבעיה המרכזית היא שהגורם שאמור לתת את הביטחון הפך בעצמו ליעד לעבריינים. יש פה ערעור על כל מוסד האכיפה והביטחון ולכן כשגונבים אמל"ח מצה"ל הנזק הוא כפול".

דיכטר הוסיף ואמר כי הדעת לא סובלת את הקלות שבה החוק מופר שנה אחר שנה: "שטח אש הוא שטח צבאי וכניסה לתוכו היא עבירה. המצב שבו אין בעיה לעבריינים להיכנס לשטח, לבצע עבירות ולהסתלק מבלי שאף יחד יטפל בזה לא יכול להמשך בשום פנים ואופן. ועדת חוץ וביטחון תכנס לסוגיה בכל הכוח ונביא את התופעה הזאת לסיום. נדרוש מצה"ל והמשטרה להראות עשייה בשטח ולחדד את ההנחיות".