ארדואן וא-סיסי מחזירים את מדינותיהם מאה שנים לאחור

נשיא טורקיה שואף להקים מחדש את האימפריה ופולש לתוך שטח סוריה, בעוד הנשיא המצרי מחסל כל מראית עין לדמוקרטיה במדינתו

נשיא מצרים א-סיסי ונשיא טרוקיה ארדואן | ויקיפדיה

מאה שנים לאחר קריסת האימפריה העות’מאנית היא שבה לחיים, כאשר טורקיה כובשת שוב חלקים מן העולם הערבי, והפעם זו סוריה. תחת התירוץ הקלוש של “מלחמה בטרור” פלשה טורקיה בשבועיים האחרונים אל בשטח סוריה, וכבשה רצועה לאורך הגבול המשותף בין שתי המדינות במטרה לקטוע את הרצף הטריטוריאלי של הכורדים.

טורקיה מתכוונת להאריך את רצועת הביטחון לכל אורך הגבול בן 818 הקילומטרים, ולהרחיבה עד 30 קילומטר לתוך שטח סוריה. אם יצליח הצבא הטורקי במשימתו, יהיה שטחה של רצועת הביטחון הזו יותר מעשרים וארבעה אלף קילומטרים מרובעים – גדולה יותר מכל מדינת ישראל – ועל פי התכנית היא אמורה להיות נקייה לחלוטין מתושבים.

את המהלך הטורקי ניתן להגדיר בשם אחד בלבד: טיהור אתני. מדובר בעשרות אלפי תושבי כפרים ועיירות המתגוררים בשטח זה במשך אלפי שנים, שייאלצו כעת להסתלק לכל עבר, רק כי ארדואן לא רוצה לראות ישות כורדית, עצמאית או לא עצמאית, מדרום לגבול הטורקי.

הגדרת הכורדים תושבי סוריה כטרוריסטים שצריך להגלותם ממקום מגוריהם ההיסטורי זהה לחלוטין לטענה המכלילה – שאף אחד לא מקבל – שכל הערבים או כל היהודים הם טרוריסטים הזכאים ליחס דומה. הגזענות של ארדואן עוברת כל גבול.

אך הפרט המפתיע בהתנהגות הטורקית היא שתיקת העולם. מועצת הביטחון לא התכנסה לדון בכיבוש החדש ואפילו לא הפיקה מילה אחת של גינוי. גם הרחובות לא עדים להפגנות – לא בעולם הערבי, לא באירופה ולא בצפון אמריקה. שקט מוחלט.

כאן המקום להזכיר גם כי בשנת 1974 כבשה טורקיה 37 אחוזים מהאי קפריסין והקימה בשטח זה מדינה שאף אחד בעולם – למעט כמובן טורקיה – לא מכיר באופן חוקי. בכל שפה קוראים לזה “כיבוש”, אבל האם מישהו חושב להטיל על טורקיה חרם, סנקציות או משיכת השקעות בגלל התנהגותה כבר 44 שנים בקפריסין? ועכשיו מגיע כיבוש טורקי בשטח הכורדי של סוריה. האם עכשיו העולם יתעורר כדי לראות מה שטורקיה עושה? יפגין? יגנה? יחרים? יפעל?

אבל זו לא רק בעיית הכיבוש, שכן ההתנהגות הטורקית הבעייתית לא התחילה ב-1974. כל מי שמצפונו חי וער יודע וזוכר מה קרה לארמנים הנוצרים בטורקיה שחוו שני אירועי טבח המוניים, בסוף המאה התשע-עשרה ובמהלך מלחמת העולם הראשונה. מיליוני ארמנים ונוצרים אחרים הושמדו באכזריות על ידי הטורקים המוסלמים, ויתכן כי שתיקת העולם על רצח העם הזה הביאה את היטלר כמה שנים מאוחר יותר להבנה שהעולם לא ימשיך לשתוק בזמן שעמים שלמים מושמדים.

העולם הוא כמובן ציני ופועל מתוך אינטרסים, ובארצות הברית חוששים שאם ארדואן האימפולסיבי יתרגז, הוא עלול לסלק אותם מהבסיס האווירי באינגי’רליק, המהווה אבן יסוד לכל תכנית מבצעית במזרח התיכון ובמרכז אסיה כולל איראן. הנשיא הטורקי גם מחזיק מול אירופה את הקלף המנצח של חסימת מיליוני מהגרים נוספים המבקשים להגיע מהמזרח התיכון אל תוך היבשת.

השאלה העולה כעת היא מה יעשו הכורדים בסוריה מול האיומים שטורקיה מציבה מולם. האם יישבו בשקט וימתינו למותם או שישיבו מלחמה שערה ויתנגדו לצבא הטורקי. שאלה נוספת הקיימת ברקע היא מה יעשו מיליוני הכורדים בטורקיה עצמה לאור מה שעלול לקרות לאחיהם בסוריה, והאם יגבו מחיר מארדואן שמצידו יכול להכות בהם בחוזקה.

לצערנו ראינו כבר במקרה של משאל העם בחבל הכורדי בעיראק שסולידריות רבה אינה שוררת בקרב הכורדים המפולגים והמסוכסכים שלעתים אף נלחמים זה בזה. ייתכן מאוד שארדואן מזהה את הפלגנות בקרב הכורדים והוא מרשה לעצמו לפעול באורח כל כך ברוטאלי נגדם בסוריה מתוך הנחה שהכורדים בטורקיה לא ייצאו מגדרם כדי לסייע לאחיהם.

אלא שכאן נכנס נתון חדש: מתנדבים ממדינות רבות ברחבי העולם מגיעים לסייע לכורדים. הגיוס שלהם מתנהל ברשת, באופן דומה לגיוס המתנדבים לדאעש, והם מגיעים לסוריה במשעולי ההרים מכורדיסטן העיראקית. חלקם אימצו שמות כורדים ולמדו את השפה הכורדית, ואם תופעה זו תתרחב ויפלו חללים בקרב המתנדבים הזרים, הטורקים עלולים למצוא את עצמם בתוך קלחת בינלאומית.

דמוקרטיה מצרית

בסוף חודש מארס הקרוב יערכו בחירות לנשיאות מצרים, ארבע שנים לאחר שעבד אל-פתאח א-סיסי ניצח בבחירות האחרונות. מול הנשיא הנוכחי יתחרו הפעם מספר מועמדים בהם אנשי צבא לשעבר, אנשי עסקים ואפילו חוקרת בכירה מאוניברסיטת סואץ.

הבעיה היא שכל מי שהודיע על התמודדות על כס הנשיאות מצא את עצמו מוטרד על ידי המשטרה, נעצר או מושמץ בפומבי, כך שכיום לא רואים שום מתמודד רציני מול א-סיסי. הרמטכ”ל לשעבר סמי ענאן הודיע לפני שבוע על פרישתו מהמרוץ בשל “תחרות לא שווה”, ובמרחב הציבורי המצרי נשמעים גם קולות רבים הקוראים לעם להחרים את הבחירות שתוצאתן נקבעה מראש.

הפגנות במצרים | ויקיפדיה

פרשנים טוענים – וכנראה בצדק – שמצב החירויות הפוליטיות וזכויות הפרט במצרים כיום גרוע יותר מהמצב ששרר בימי הנשיא מובארק, בעוד כוחם של המשטרה והצבא גדל בארבע השנים של שלטון א-סיסי. הסיבה הברורה והגלויה לכך היא המלחמה בטרור בשטח המדינה, שהיא ארוכה, קשה וסיזיפית, וסופה לא נראה באופק.

בנוסף לנזקים הישירים של הרוגים ופצועים רבים בפיגועי הטרור, גם תעשיית התיירות המצרית נפגעה באופן קשה ותיירים זרים חוששים להגיע למדינה במצב הביטחוני הנוכחי. גם השחיתות המנהלית והשלטונית הנרחבת במצרים מוסיפה לוחשת הייאוש ההולכת וגוברת של רבים מהאזרחים.

בנוסף לטרור, מצרים מתמודדת עם איום גדול הרבה יותר, והוא הסכנה של ירידה משמעותית בכמות מי הנילוס הזורמת למצרים, עקב הקמת “סכר התקומה” בשטח אתיופיה, סמוך לגבול עם דרום סודאן. מצרים מסתמכת על מי הנהר לשתייה, להשקיה ולתעשייה, והיא זקוקה ליותר ויותר מים במקביל לגידול באוכלוסייה המגיעה כיום לתשעים מיליון נפש. עד היום נכשלו מאמצי א-סיסי לשכנע את אתיופיה לחדול מהקמת הסכר, ואיום הבצורת נותר בעינו.

במצב הנוכחי, שבו כמעט ודאי שא-סיסי ייבחר שוב, ייתכן שדווקא המשכיות בשלטון עדיפה. אינני תומך בדיקטטורה ואינני מצדד ברמיסת זכויות אדם ושלילת חרויות פוליטיות, אבל האלטרנטיבה לא-סיסי היא כנראה שקיעה מהירה יותר של מצרים בסבך הבעיות הקיימות כיום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. לדר מרדכי קידר, הפעם אתה טועה בהשוואה של ארדואן עם אסיסי.
    בעוד שארדואן מחזיר את ארצו ועמו לתקופה שלפני מהפיכת אתאטורק ואת מדינתו למנהיגות האיסלם הקיצוני של האחים המוסלמים, התנהגותו דומה לגדולי הדיקטטורים נוסח סטלין והיטלר הרי שאסיסי אף שאינו נוהג בדגם של דמוקרטיה מערבית, אין מקום לגנות אותו כי חלק גדול מהעם המצרי עדיין אינו בשל למשטר דמוקרטי המובן ומקובל בעולם המערבי, בהיותו נוטה בחלקו הגדול לתנועה של האחים המוסלמים. ועדיפה דיקטטורה נוסח מוברק ואסיסי במצרים מאשר ״דמוקרטיה״ נוסח האחים המוסלמים. ואמנם ימים קשים עוברים על השלטון שלו שהוא צריך להתגבר על הטרור של האחים המוסלמים התומכים בארגוני המחבלים של דאעש וחמאס בסיני ובמצרים גופה.
    והתקווה היא שהזמן יביא לשינוי ממשי בעם המצרי שיזנח את התפיסה הקיצונית של האחים המוסלמים.

  2. כל הכבוד להודאה.
    שטח מדינת ישראל הוא אכן פחות מעשרים וארבע אלף קמ”ר, כל עוד הוא אינו כולל את השטחים שנכבשו ב 67.

    1. אריאל ומעלה אדומים והישובים הגדולים האחרים כן כלולים. תשאל את רבין שלך

    2. הוא אכן אינו כולל את שטחי יהודה ושומרון ששוחררו ב-67, כל עוד מדינת ישראל לא תכריז עליהם ככאלו. אבל הוא כן כולל את הגולן מאחר השטח זה הוכרז כחלק מהמדינה.

  3. בקשר לפיסקה האחרונה-
    מה הבעיה בשקיעה של מצרים בסבך בעיות?
    נראה לי שמהזווית הישראלית כל הסתבכות של מדינה ערבית בבעיותיה הפנימיות משמעותה שכן אחד פחות להיזהר ממנו.
    מעבר לכך, עם הסברה ישראלית נאותה, אפשר לרתום את ההסתבכות של המדינות הערביות (ומצרים בכללן) להפרכת הטענה השקרית שישראל אחראית לאי היציבות במזרח התיכון.
    אם מצרים תיפול לסבך בעיות מה שעלינו לעשות הוא לבצר היטב את הגבול הדרומי ולאחל בהצלחה רבה לכל הצדדים.

    1. “הזוית הישראלית” שלי כוללת גם את חזון הנביאים- לא ישא גוי אל גוי חרב וכו’. הייתי רוצה לראות את מצרים וטורקיה משגשגות בשלום, לא נקרעות מבפנים או נאנקות תחת דיקטטור.

      אני יכול לחשוב על כמה צעדים חיוביים שנדרשים למצריים- הגבלת ילודה, שיפור בהשכלה, דה-רגולציה; כפי שכ-200,000 פועלים ומהנדסים סינים בונים את אפריקה, מאות אלפי פועלים ומהנדסים מצרים יכלו לבנות את העולם הערבי והמוסלמי. לצערי, איני רואה את זה קורה.

  4. לו כל המדינות מסביבנו הקרוב והרחוק
    ישקעו בבוץ הרי זה משובח.
    לצערי אנו תקועים עם חמאס.וחיזבאללה.
    ואיראן ברקע שבוחשת בקדירה.
    אז מוטב ששכנינו יחלשו ולא יוכלו להזיק.

  5. חבל שאתה מעוות את ההיסטוריה של הפלישה הטורקית לקפריסין ב1974
    טורקיה היתה אחד מה”פטרונים” ה*רישמיים* לחוקה הקפריסאית (יחד עם בריטניה).
    הפלישה התורכית לקפריסין היתה תגובת נגד להפיכה צבאית בקפריסין שנתמכה בידי השלטון היווני, ומחולליה איימו להתנכל למיעוט התורכי שם. הפלישה התורכית היתה חוקית במטרה להגן על קפריסין מההפיכה הצבאית שנגדה את החוקה הקפריסאית, ובמיוחד להגן על המיעוט התורכי שם.
    צריך לציין שהמיעוט התורכי בקפריסין (של אותה תקופה) קדם לרוב היווני שמרביתו הגיע בתקופת השילטון הבריטי.

    1. ב”מערב” (כבר לא קיים.לא הדת,לא האוכלוסיה,לא הערכים,לא אורח החיים)
      אין דמוקרטיה אלא עריצות קשה בהרבה משל מצרים.
      מצרים וה”מערב” מקיימים משטר מאד דומה :
      דיקטטורה פיאודלית של מיעוט אקדמאי.
      ארדואן הוא השליט האמיתי בטורקיה.
      באיזה מדינה ב”מערב” האיש שהציבור בוחר
      הוא השליט האמיתי ?

      תקרא קצת על ההיסטוריה של קפריסין.
      טורקים הם מתנחלים שם כמו בטורקיה
      וכמו באירופה.
      זה תמיד היה יישוב נוצרי עד לכיבוש המוסלמי.

  6. האם אף אחד לא חושב שאחרי הכורדים יגיע התור של ישראל???
    ארדוגאן כבר הכין את דעת קהל נגד ישראל בצורה אנטישמית ביותר ויהיה לו קל מאוד לנתק יחסים ולפתוח במלחמה בהזדמנות הראשונה נגד ישראל!!!

    1. מדוע מצריים משקיעה כל כך הרבה כספים בחימוש הצבא שלה? צוללות חדישות, יצור טנקים חדישים, בניית מחנות שרות בסיני. האם זה נגד אתיופיה או נגד ישראל?

  7. ארדואן מפחד משינוי דמוגרפי צפוי שיגרום לטורקים להיות מיעוט בטורקיה (כבר ב 2035, לטענתו). כפי שפוטין רוצה לצרף אוכלוסיות נוצריות לרוסיה כך ארדואן רוצה להרחיק את הכורדים ולאמץ את הטורקמנים (ומי יודע, אולי גם את העלוואים) בצפון סוריה.

  8. רצח העם הגדול באמת שנעשה בביזנטיון (אותה אתה מכנה טורקיה) נעשה באוכלוסיה היוונית שחיה שם
    והשמדה בצורה טוטאלית מוחלטת בידי הסלג’וקים
    הנאצים.

    אם יהיו במצרים בחירות דמוקרטיות אמיתיות, המפלגות האיסלמיסטיות מקבלות כ 90 אחוזים מהקולות.יש רק נשיא אחד בהיסטוריה של מצרים
    שבאמת נבחר.הוא יושב בכלא וקוראים לו מוחמד מורסי.