מצופה משרת המשפטים שעושה חיל בשינוי מבנה הכוח במערכת המשפט, להתייצב לימינו של החוק ולהכריז שבישראל ראש ממשלה מודח רק אם הורשע בפסק דין סופי
איילת שקד פועלת לשנות את מבנה הכוח היסודי של מערכת המשפט הפקידותית. בכך היא יוצאת דופן ביחס לרוב חבריה לממשלה. עיקר הצלחתה, במיוחד בסבב מינוי השופטים האחרון, הוא במינוי שופטים הנחשבים לשמרנים בכל הערכאות. גם לבית המשפט העליון.
אלא שהאקטיביזם המשפטי-פקידותי איננו מתחיל ונגמר במינויים לבתי המשפט. התופעה הזו חדרה לכל היבט של החיים הציבוריים בישראל ורודה בנו בכל אשר נלך. "מלוא כל הארץ משפט" אמר אהרן ברק, וחזונו האיום הפך למציאות של כולנו. הליך הפליליזציה של הפוליטיקה עליו התריע רק לאחרונה רודי ג'וליאני ראש עיריית ניו יורק לשעבר (ותובע בדימוס בפני עצמו), הפך לשגרת חיינו, ומי יודע היכן יעצור.
נבחרי הציבור הולכים ומאבדים מכוחם, לטובת יועצים משפטיים ופקידות "מקצועית" בלתי נבחרת. מבקר המדינה, בתי הדין לעבודה, תאגיד השידור ועוד ועוד תחומים ציבוריים מתגאים בכך שהם חפים מכל השפעה של נבחרי ציבור. שהם מתנהלים במנותק מהדמוקרטיה ומהריבון, קרי מהציבור, והם מרחיבים יותר ויותר את גבול סמכותם על חשבון הציבור ונבחריו.
דווקא כנושאת הדגל במאבק נגד האקטיביזם המשפטי-פקידותי, מפתיעה עמדתה המהוססת של שקד ומפלגתה, ביחס לשאלה מתי צריך ראש הממשלה בחקירות לפרוש מתפקידו. ההססנות הזו היא מקל גדול בגלגלי המאבק באקטיביזם המשפטי, ויש לקוות כי שקד תתעשת ותשנה בהקדם את עמדתה בנושא.
חוק יסוד הממשלה קובע מפורשות ששאלת התפטרותו של ראש ממשלה עולה רק לאחר הרשעה שיש עימה קלון, וגם אז העניין נתון להחלטתה של הכנסת. אם הכנסת לא משתמשת בסמכותה להדיח ראש ממשלה שהורשע, הוא ימשיך לכהן בתפקידו לפחות עד שהרשעתו הופכת סופית, קרי לאחר ערעור. רק כשראש ממשלה מורשע באופן סופי ומוחלט בעבירה עם קלון, קובע סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, הוא מודח מתפקידו.
לפי חוק היסוד, שאלת ההתפטרות מתחילה לעלות רק לאחר הליך משפטי מלא ושלם, והכרעה שיפוטית חד משמעית.
ההיגיון שבחוק הזה ברור: מעבר לחזקת החפות של ראש הממשלה, הוא נועד למנוע פגיעה בבחירתו החופשית של הציבור. מדובר בחוק המגן על הדמוקרטיה, לא פחות ולא יותר.
האבולוציה של האקטיביזם
אחד השלבים החשובים ביותר בהתפתחות האקטיביזם השיפוטי בישראל אירע כאשר בג"ץ כפה על ראש הממשלה יצחק רבין לפטר את אריה דרעי שכיהן כשר בממשלתו, לאחר שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום. לא היה אז כל חוק שקבע שכתב אישום משמעו הדחת שר. אך אם ביחס לדרעי בג"ץ ניצל שתיקת המחוקק כדי להחדיר את האקטיביזם לתוך המערכת הפוליטית, הרי שבמקרה של ראש ממשלה קיים חוק יסוד ברור המדבר בעד עצמו.
לא חוק רגיל לפנינו, אלא חוק יסוד. חשיבותו בכך שהוא נועד להגן על השיטה, על עצם זכותם של האזרחים לבחור את מנהיגיהם, ועל שלילת זכותם של אנשים שאינם נבחרים – כגון שופטים ויועצים משפטיים – לחבל בבחירת הציבור ולהדיח נבחרים. החשש מחבלה כזו מתגבר שבעתיים כאשר מסתכלים על אירועי העשורים האחרונים, החושפים כיצד גורמי מיעוט בעלי אינטרס פוליטי צר הצליחו לנצל את מערכת המשפט כדי לקדם את ענייניהם.
יתירה מכך, אם המערכות הלא נבחרות יצליחו להפיל ממשלת ימין דרך חקירות משטרה המסר לימין כולו יהיה הרה אסון: מוטב לכם שלא להתעסק עם כוחה של הפקידות המשפטית. תוצאה כזאת תשתק את נבחרי הימין הרבה יותר משיתוקם המטריד בהווה.
ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
איילת שקד חרתה על דגלה את המאבק באקטיביזם המשפטי. רק לאחרונה היא הפכה חצי עולם, תרתי משמע כדי למצוא מועמד שמרן מצוין לבית המשפט העליון. דווקא ממנה מצופה להכריז ממרום מעמדה כשרת משפטים נאמנות מוחלטת לחוק היסוד, ותודיע כבר כעת בצורה ברורה שרק הרשעה בעבירה שיש עמה קלון תהווה עילה לסילוקו של ראש ממשלה מכהן.
אם תעשה כן תיהנה שרת המשפטים מהפירות הציבוריים והפוליטיים של עמידה איתנה אל מול דורסנות האקטיביזם לא רק במילים אלא גם במעשים. מן הבחינה המשפטית יהיה בכך מסר ברור שההשקפה השמרנית איננה רק נחלת ספרי הלימוד המשפטיים או מאבק תיאורטי בין זרמים, אלא לראשונה היא מרימה ראש ומישירה מבט אל מול האקטיביזם הדורסני ואומרת בקול ברור: לא עוד. רמסתם את הדמוקרטיה מספיק. "המהפיכה השמרנית", עד כמה שמושג זה יכול להתקיים מדעיקרא, פה כדי להישאר.
תהיה זו שעתה הגדולה של שרת המשפטים, וככל שתקדים בהכרזה כך תהיה שעתה גדולה יותר. אך אם תהסס לא יהיה זה רק כשלונה שלה, אלא כשלונה של ההשקפה השמרנית כולה. ההשלכות של כישלון כזה, כפי שלמדנו במשך רבע מאה של השתוללות אקטיביסטית, עלולות להיות הרסניות.
למחנה השמרני כמו גם לדמוקרטיה הישראלית אין את הלוקסוס להפסיד בעוד קרב כזה.
אני מתפלאת עליל מיכאל , אין מצב ששקד תבצע ימין! היא מדברת ימין ועושה שמאל חזק,שקד ובנט מחוברים היטב לחונטה התקשורתית ובפרט לעבריין הגדול נוני מוזס. איזה יופי, מצאת לך דמות כשקדיה שתיאבק במפלצות שאיתם היא בקשר.
יריב לוין יכול היה להיות שר משפטים מעולה!!!!!
שאלה,
ומה תהיה תגובת הכותב לשאלה הבאה: האם המסר ״מוטב לכם שלא להתעסק עם כוחה של הפקידות המשפטית.״ לא עבר כבר באופן מאוד חד ותכליתי בממשלת אולמרט, בהקשר של הנסיון של מר אהוד אולמרט למנות שר משפטים לעומתי (מר דניאל פרידמן) מול המערכת ?
זו שאלה חשובה, כי הדרך שבה קורא כזה או אחר עונה עליה – עשויה לעשור לו להבין לא מעט עצמו, וההשפעות של הנטייה הפוליטית של אדם, על הפרשנות שלו.
אני מניח שקורא ״ימני״ יטען (בצדק?) שזה מוכיח את הנקודה הזו בדיוק…! בעוד שקורא ״שמאלני״ יטען (בצדק?) שהמקרה של אהוד אולמרט לא קשור למינוי שר משפטים, אלא לדבר היותו מושחת, עובדה שביה״מ הרשיע אותו…
ואז, שכל קורה (ימני או שמאלני) יענה בכנות – מה היתה עמדתו בזמן אמת, סביב 2009-2010, לגבי הצטברות החקירות בענינו של מר אהוד אולמרט? אולי ה״ימני״ יזכר, שהוא לא בדיוק התנגד אז לחקירה, כי זה הסתמן כאמצעי שמשרת (גם) את העניין של הפלת הממשלה שמתעתדת לבצע התנתקות ? ומה ה״שמאלני״ חשב אז ?
על כל פנים, הנקודה שלי, היא שתמיד אפשר לפרשן דברים באופנים שונים, אבל צריך גם הגינות.. חשוב לחקור, וחשוב לברר דברים, ובאותו הזמן מאוד חשוב לזכור שיש לצד זכות הציבור לבחור מועמדים, גם איזשהו רף מוסרי (שבשאיפה נמצא במקום יותר גבוה) מזה של הרף החוקי היבש…
אני לא חושב שהמערכת חפה מאינטרסים, אבל אני גם לא חושב שזה מונע ממנה לעסות עבודה ראוייה בלהביא את הדבריפ לבירור, וזה לא מונע מהציבור לשאול – מה עושים עם זה. ואם האיש יסתמן כמושחת, ואולי אף קודם, יש מקום לנהל דיון על העמדה הציבורית שלנו בנוגע לזה. זוהי בדיוק המשמעות של דמוקרטיה ומעורבות אזרחית.
לזכותה של שקד יאמר שהיא פועלת לאט ועל בטוח, מקדמת את האג'נדה שלה גם בלי התלהמות ובלי כותרות כל שני וחמישי (לתשומת לב השרה רגב: גם כך אפשר להגיע להישגים נאים). היא משתפת פעולה עם מי שצריך ומתי שצריך ולא סתם השמאל מסמן אותה כאויבת מסוכנת.
ההיבט המשפטי הוא לא חזות הכל. שקד ובנט הם אנשי ציבור ולא משפטנים. אם הם חושבים שראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום חמור לא יכול להמשיך לכהן גם ממהיבט המוסרי וגם הפרקטי (צריך להקדיש את כל זמנו לניהול המדינה), הם צריכים להגיד זאת ולפעול בהתאם
אז שיאמרו בפה מלא שהם מתנגדים לשלטון החוק, ומתנגדים להחלתו של חוק יסוד(!).
היבט ציבורי ? אז שהציבור יקבע.
הציבור בחר בממשלה מסויימת. אם יש איתה "בעיה ציבורית" ולא בעיה פלילית , הציבור יהיה זה שיקבע ולא הפקידות המשפטית.
ואם ראש הממשלה הוא פושע מועד וחסר מוסריות אין אפשרות חוקית להדיחו?
פושע מועד ? שירשיעו אותו בבית המשפט.
חסר מוסר ? שהציבור יחליט אם זה מה שהוא רוצה.
קל ופשוט
האם היית מחזיק באותה עמדה אילו אותם חשדות היו רובצים חפצים של אולמרט או של אהוד ברק.
אולמרט התפטר הרבה לפני שהורשע, בגין עבירות אשר ביצע שנים רבות טרם התמנה כראש ממשלה.
אולמרט התפטר. זו היתה החלטה שהוא! קיבל.
רוב הציבור גם כן רצה שיתפטר.
אם ביבי יחליט להתפטר זו זכותו.
במידה שלא החוק אומר שהוא יכול להשאר בתפקידו.
החוק ברור אבל זה לא משנה את זה שחברי הכנסת צריכים לאזור אומץ ולהגיד עד כאן ולהחליף אותו הרבה לפני הרשעה. זה לא רק שפרקטית לא ניתן לנהל מדינה כראוי כשאתה טובע בחקירות, ובטח כשאתה צריך להופיע בבית משפט… מעבר להכל מדובר בבן אדם שברור לכל כבר שהוא מושחת ומשחית, רקוב עד היסוד, מעדיף את טובתו ביתו ושרידותו האישית על פני טובת המדינה. תתעוררו. הוא יישב כנראה בכלא לא מעט שנים אבל הוא כבר חייב להיות מורחק ציבורית על ידי חברי הכנסת. לימין יש נציגים ראויים וישרים (ארדן, בנט, שקד) שצריכים להוביל את המדינה. ההחלטה הקשה הראשונה שהם צריכים לקבל ולהוכיח מנהיגות זה להרחיק את הנגע הרע נתניהו ומשפחתו מהחיים הציבוריים גם אם מרכז הליכוד לא יאהב את זה.
15 20 שנה של זעקות 'זאב זאב' מצד התקשורת שברו אותנו. לא מאמינים לאף מלה, ונתניהו ממש לא מושחת בעינינו אלא נרדף.
כשיורשע בבית משפט נדבר. עד אז – לא. הפוטש של דרוקר, מוזס ואברמוביץ לא יעבוד – תנצחו את נתניהו בקלפי או תפסיקו לבלבל לציבור את השכל עם הכותרות 'זאב זאב' שלכם. לא עבד לכם עם הגלידה פיסטוק והבקבוקים למיחזור ולא יעבוד לכם עם סיפורי אלף לילה ולילה על צוללות וסיקור אוהד, שזה שיא הצחוק, שנתניהו קיבל.
מילא אם לפיד, לבני, כאבל ןשאר החברים של מוזס תומכי חוק ישראל היום היו בחקירות יחד עם ביבי. אולי עוד היה ריח טיפה אמין לכל הסיפור הזה.
אבל בעיה – אי אפשר להכניס את כל הכנסת לכלא חח אחרת גם את זה כבר היו עושים מרוב שנאה ורצון להדיח את נתניהו בדרך לא דמוקרטית.
בקיצור – רוצים להדיח את נתניהו והימין מהשלטון? רק בקלפי חביבי. ושיהיה בהצלחה 🙂
היא לא עושה חיל,היא כישלון מוחלט.
היא לא צריכה להכריז כלום.
אם היא היתה נחקרת,פחדניהו היה מתנער ממנה
כאילו מדובר בנשאית איידס.
לא מבין את הפואנטה של המאמר. עניינית אני מסכים עם הטענה שראש ממשלה צריך להיות מודח אך ורק לפי החוק. מצד שני, אם שאר סיעות הקואליציה מואסות בהנהגתו בשל סיבות הקשורות להתנהגותו ומחליטות להפיל אותו, הרי שזה גם ביטוי לדמוקרטיה – להבדיל ממצב שבו בג"ץ יחליט על הדחתו, חלילה.
בכל מקרה, להצהרה של איילת שקד בעניין זה לא תהיה שום תועלת. ניתן להבין מהמאמר כאילו הצהרה שכזו תביא לאיזה שינוי דרמטי במאזן הכוחות, אבל בפועל זו תהיה הצהרה מיותרת, שתמשוך אש בשביל עניין שכרגע הוא תיאורטי, ולא תועיל בשום דבר לקדם את סדר היום השמרני.
סילוק השמאל אינו בר ביצוע באיבחת חרב.
זה יקח זמן בנחישות ועקביות עקב בצד אגודל.
ולכן לצורך כך צריך לעשות ניקוי אורוות בימין
את כל דור המאוננים במדבר וחוטאי חטא העגל.
אלה שתמכו בהתנתקות המתיימרים להיות אנשי ימין
כיום.יש חלק להכניס לכלא.חלק למנוע להיבחר שנית.רק דור חדש שלא הפנה עורף וערק וזגזג.ואנשים ללא תיקים במגירה.
ואנשים נקיים מחטא ופשע.ונאמנים לבוחריהם.
רק הם יסלקו מהשלטון את החונטה השמאלנית
ורצוי שהם יהיו בעלי הון ולא כאלה מלחכי פינכה.
או חמדנים ללא גבול.ויש לקדם מועמדים משכילים
אקדמאים חכמים ויעילים.
סילוק השמאל יקח זמן של עשרים שנה עד קעקועו מהשורש.בנתיים יש לאחד כוחות ימנים חרדים ודתיים יחד כגוף מאוחד עם יחסי גומלין
אם איילת שקד מעוניינת למכור את נתניהו משיקולים פוליטיים , צריך להיות ברור לה ולבנט שהם הבאים התור והעידן שאחרי נתניהו הוא לא ראשות הממשלה אלא חקירות משטרה.
המדריך לגיוס עד מדינה:
1. מעצר מבודד ומתמשך בתנאים קשים מנועי שינה ומזון וחקירות בלתי פוסקות יום וליל ע"י צוות של 30 חוקרים מתחלפים, רובם צועקים, מפחידים וסדיסטים, מיעוטם משחק את השוטר הטוב הרוצה בטובתך. רוב החקירות מתנהלות בקולי קולות, ובצעקות אימים, הנחקר רוב הזמן שותק ועושים לו שטיפת מוח מתמדת יום וליל על כמה שהוא פרייר ומנוצל ע"י הגורם שאותו רוצים להפליל. אדם נורמטיבי יחתום בתוך 48-72 שעות על כל מסמך מפליל וגם יתחיל להאמין לחוקרים בהדרגה. אדם עמיד במיוחד יחזיק מעמד 72 שעות נוספות לפני שיחתום ויפליל את אימו ואביו ואף יאמין לכל מילה שאמרו לו חוקריו.
2. בשלב הבא מתחילה לפעול הפסיכולוגיה והנחקר כבר מייחס את מצבו הזוועתי לגורם אותו רוצים להפליל ומפתח כלפיו שנאה עמוקה וזעם בלתי נשלט ומתחיל לזמר…
3. בשלב הבא הנחקר זוכה להטבה בתנאים והוא מלא הכרת טובה לחוקריו, וכאשר מאיצים בו לשלוף עוד ועוד מישע הוא מתחיל להמציא מהדמיון וכדי למנוע קונפליקט עם מצפונו ועל מנת להישמע אמין הוא גם חייב להאמין בהמצאותיו וכבר אינו מסוגל להבדיל בין אמת לבדיה.
4. אז כעת אתם מכירים את אופן פעולתו של הבריון האימתני מהשב"כ, בעל רגשי הנחיתות והילדותיות אשר מכר את נשמתו לאילנה דיין…
ואולי עכשיו הגיע הזמן לברר את תפקידו של אלשייך בפרשת הרצח המזעזע בדומא שמסתמן כעוד "תאונת עבודה" של השב"כ כשהצעיר הכלוא כבר שנתיים ללא משפט הוא לא יותר מ"צעיר לעזאזל" שנועד להסיט את האש מהמבצעים האמיתיים. עוד "תאונת עבודה" של השב"כ אירעה ב 1995 כשרבין נורה בריכבו בחזהו, בעוד ששני הקליעים שהוצאו מגבו של רבין אינם מופיעים בדו"ח המיון המקורי – פשוט מפני שהם נורו מייד לאחר המוות על מנת לטשטש את הסיפור האמיתי ולהאשים את הימין. פרטים נוספים בספר להורדה חינמית בכתובת:http://www.eish-l.org/downloads/RabinMurder-
חבל שאי אפשר לומר "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".
אם המערכות הלא נבחרות יצליחו להפיל ממשלת ימין דרך חקירות משטרה המסר לימין כולו יהיה הרה אסון: מוטב לכם שלא להתעסק עם כוחה של הפקידות המשפטית. תוצאה כזאת תשתק את נבחרי הימין הרבה יותר משיתוקם המטריד בהווה.
בסוף רק מלחמת אחים יוריד את הפקידות המשפטית.
הם לעולם לא יפסיקו עד שהעם יעצור אותם.
ביפה זה כבר לא ילך יותר.
לצערי אני מסכים.
נראה שחוץ ממהפיכה אלימה ברחובות שום דבר כבר לא יעזור.
מה שמצחיק הוא שיש פה אפקט ביצה ותרנגולת – העם מרגיש בצדק שמשתינים עליו בקשת, והולך ומתפכח ימינה מבחירות לבחירות, בין השאר בגלל השתן המעליב על הראש. בתגובה, המשתינים מהמקפצה הולכים ולוקחים לעצמם עוד ועוד זכויות – ופוגעים יותר ויותר בדמוקרטיה ןברצון העם, שמצידו נעלב עוד יותר ומתפכח עוד יותר לימין.
בסוף זה יתפוצץ ובגדול. ואז באמת שאין לי מושג, לאף אחד אין, איך זה בדיוק ייגמר…
יש פה חוסר הפנמה חמור של המשתינים מהמקפצה – שלא מבינים שעברו הימים שערוץ 22 והאעלק עיתון של המדינה יכלו למכור לכולנו שקרים ולשכנע שהשתן הוא בכלל גשם…
זה יתפוצץ להם בפנים בסוף…
אני מקווה שהכותב והמערכת מבינים את האחריות שיש להם לתגובות כמו של אבי ואןרי פה.
אולי תצליחו לאתרג את ביבי ולמסמר אותו לכסא השלטון לעוד שנים ארוכות. אולי גם תצליחו ליישם את השאיפה שלכם ל"משילות" ללא גבולות, כלומר דמוקרטיה שמתמצה בבחירות כל ארבע שנים, בלי מגבלות וביקורת על השלטון חוץ ממה שנקבע בקלפי (שיטה שעובדת נהדר בכל מקום שבו היא נוסתה בעולם, אגב). אולי. רק תזכרו שמי שזורע רוח, בדרך כלל גם קוצר סופה.
תודה לך איילת על עבודת הקודש שלך, ואני בכלל חילוני. שוב תודה.
מדהים שיש לך כ"כ הרבה דרישות מאיילת שקד ושום דרישה מבנימין נתניהו.
להזכירך, היא שרת המשפטים עוד לא 3 שנים והוא ראש ממשלה כבר יותר מ8 (או 9) שנים
אוי ואבוי אם אלו מחשבותך באמת.
לא זו בלבד שנתניהו פסק מזמן לנסות אפילו להיות דמות מופת לציבור, והוא ומשפחתו מתנהלים באופן מחפיר בכל קנה מידה, עד כדי כך שעלינו להזהיר את ילדינו שלא יקחו דוגמא מהם, אלא שאתה רוצה לייצר סף כל כך מבהיל להרחקתו של ראש ממשלה מתפקידו על מעשי שחיתות, עד כדי כך שלעולם כנראה לא יתממש.
האם יהיה לנו ראש ממשלה שנידון על מעשי שחיתות חמורים, בעודו פוסק על חיים ומוות של חיילים?
האם יהיה לנו ראש ממשלה שעלול להיות חשוד שקנה עבורנו כלי מלחמה לא נחוצים בגלל שוחד לבין דודו, ונחכה בסבלנו שנים עד שבית המשפט העליון יפסוק?
האם יוכל ראש ממשלה לפסוק בתקציבי מדינה בעודו חשוד שהוא עושה מקח וממכר בנכסי המדינה עבורו ועכבור משפחתו?
בשם המשילות אתה רוצה למנות עלינו מושחתים????? אתה מבין מה אתה רוצה בכלל???
אני מבין מה הוא רוצה. הוא רוצה שהשמאל הקיצוני פנאטי במדינת ישראל יתחיל לכבד את הדמוקרטיה ויפסיק לנסות להיפטר בעזרת מוקדי הכוח הפשיסטיים שלו בתקשורת באקדמיה ובבתי המשפט מראש ממשלה נבחר וישר שכבר 20 שנה מחטטים לו בפחי זבל בניסיון שווא למצוא עליו טיפת לכלוך.
מקווה שהבנת.
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט1
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
3."זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
4."שפיטות" – התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית – קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית – הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! – מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו.
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט2
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים".
שלטון9 החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט3
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001227080
זו האמת לאמיתה.
מעונינים להעלים את החקירות באופן מיידי?
מיליון שיתופים של המאמר בצירוף העברה זריזה של חוק הקובע צו איסור פרסום על חומרי חקירה שעונש בצידו של 3 שנות מאסר ושלילת פנסיה של עובד מדינה שהפר את החוק.