למה חיזבאללה ממשיך לפעול בבריטניה באין מפריע?

לקהילה היהודית בבריטניה לא חסרות סוגיות בוערות, החל מעלייה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות בשלוש השנים האחרונות ועד להחלטה של חברות הקייטרינג שמספקות אוכל לפרלמנט הבריטי לאסור אספקה של מזון כשר.

הארגונים היציגים של יהודי הממלכה חלוקים לעתים בנושאים הפנים-קהילתיים או בנושאים שנוגעים למקום הקהילה היהודית בחברה הכללית, אך בחודשים האחרונים מתחולל מאבק שהצליח לאחד בין רובם של יהודי בריטניה.

בסוף חודש ינואר האחרון ערך הפרלמנט הבריטי דיון בדרישת כמה מחבריו להוציא את ארגון חיזבאללה בכללותו אל מחוץ לחוק. בין תומכי ההצעה היו חברי מפלגות שונות, ויוזמת הדיון הייתה ג'ואן ריאן, חברת פרלמנט מטעם הלייבור. ריאן עומדת בראש קבוצת הידידות של הלייבור עם ישראל, ובנוסף אליה התבטאו בעד ההצעה חברי פרלמנט נוספים ממפלגתה.

קול ברור ונחרץ בעד הוצאת החיזבאללה אל מחוץ לחוק השמיע גם ראש העיר של לונדון סדיק חאן, אשר לעמדתו יש חשיבות גדולה, והיא עשויה ללכד סביבה מחנה גדול בשמאל המסורתי של בריטניה.

למעשה, תהום אידאולוגית נפערה בתוך שורות הלייבור, ודובר המפלגה שהשתתף גם הוא בדיון בפרלמנט, נאלץ להגן על תפיסות ראש המפלגה ג'רמי קורבין מול חברי מפלגתו. הנימוק היחיד שהצליח להביא היה הרצון למצוא איזון בין ההתנגדות לפעולות אלימות של חיזבאללה לבין השאיפה "שלא לערער את היציבות בלבנון". באופן תמוה, זה גם הנימוק של הממשלה הנוכחית בהנהגת תרזה מיי, גם אם הוא מושמע בחטף.

מסורת כושלת של פייסנות

נכון לעכשיו החוק הבריטי מבחין בין "הפלג הצבאי" של חיזבאללה לבין "הפלג המדיני" שלו. האבחנה המפוקפקת נולדה בראשית המילניום, אז הוציאו הבריטים אל מחוץ לחוק חלק מן "הפלג הצבאי" של הארגון. ביולי 2008 נאסר "הפלג הצבאי" בכללותו, לרבות מועצת הג'יהאד שלו. ולבסוף בשנת 2013 האיחוד האירופאי כולו החליט לאסור על הפעילות של "הפלג הצבאי" של חיזבאללה.

בריטניה הייתה אז מן המובילות והדוחפות לצעד הזה אולם היא גם זו שהציעה, ככל הנראה, שלא לסווג את כל הארגון כטרוריסטי ולהפריד בין פלגיו. כל מי שמעורה במעללי חיזבאללה יודע שהאבחנה אינה רק מלאכותית, אלא שקרית לחלוטין.

במציאות אין כל הבדל בין הפלגים, ומדובר בזרועות של אותו גוף טרוריסטי רצחני אשר מופעלות מאותו מרכז ולאותן מטרות בדיוק. אפילו חסן נסראללה עצמו ליגלג על ההתפתלות הבריטית: הרעיון שבלונדון הרחוקה יושבים פקידים שמתיימרים לדעת טוב יותר ממנו מהו חיזבאללה שעשע אותו.

אלא שבלונדון מתעקשים שלא להודות בטעות. ייתכן ומציעי רעיון ההפרדה בין הפלגים קיוו למתן את אלה שנראו בעיניהם "הגורמים המדיניים" בחיזבאללה ואף לפייס אותם. לתורת הפיוס מול רודנים למיניהם יש בבריטניה מסורת ארוכה מאוד וכושלת מאוד, ואין זה מפתיע שבמקרה של חיזבאללה הכישלון מוחץ מתמיד. הטיפול ב"פלג המדיני" בכפפות של משי לא גרם לארגון הזה להתמתן, אלא בדיוק להיפך: אחיזתו בלבנון בכל האמצעים רק התחזקה, תאבונו גדל, וכך גם מרחבי השליטה שלו.

גם הנימוק שחיזבאללה ממלא פונקציות אזרחיות בחברה הלבנונית ועוסק בפעולות הומניטריות אינו מחזיק מים. ארגוני טרור רבים שולחים את ידיהם למערכות החינוך, הבריאות והרווחה, משום שזאת דרך לרכוש לעצמם עוד תומכים ולצבור עוד משאבים וכוח.

יתרה מזאת, כאשר ארגון טרור כדוגמת דאעש או חיזבאללה מתיימר להשתלט על מדינה או להחליף את מוסדותיה, הוא חייב להפעיל מערכות אזרחיות ביחס לאוכלוסייה הכפופה למרותו. האם מערכות אזרחיות שכאלה, כמו למשל בתי המשפט שהפעילו שלטונות "המדינה האסלאמית", אמורים לתת חסינות ולהלבין את הפעילות הרצחנית של הארגון?

ארגון טרור טוטליטרי שכזה מסוכן פי אלף מונים מארגון טרור שמסתפק בהתקפות מזויינות בלבד, שהרי בדומה למדינה טוטליטרית הוא רותם להשגת מטרותיו הברבריות את כל תחומי החיים האנושיים, גם אלה שנראים תמימים.

כתוצאה מן הטיפול המלטף ב"פלג המדיני" של החיזבאללה נוצר מצב אבסורדי. לארגון הזה מותר לגייס כסף בבריטניה, מותר לו לחנך ילדים ולהנחיל להם את הערכים הרצחניים שלו. הרשויות הבריטיות אולי ייזכרו להתערב כאשר הכסף המגויס ברחבי הממלכה יגיע לרכש הנשק, או כאשר צעיר ששטפו לו את המוח יצא לבצע פיגוע, אבל בשני המקרים יהיה מאוחר מדי.

חמורה לא פחות היא ההשפעה של עצם הלגיטימציה לדעות של חיזבאללה ולמטרות המוצהרות של הארגון. הרושם הוא שהשלטונות הבריטיים רומזים: לפעול להשלטת גרסה מסוימת של אסלאם,  לקדם אידאולוגיה קיצונית שכולאת נשים ואחרים בכלוב של אנשים מסוג ב', לשאוף לחיסולה של ישראל – כל זה לגיטימי, כל עוד אתם לא מחזיקים בנשק.

אם כי גם בכל הקשור לנשק הצביעות זועקת לשמיים. את דגל חיזבאללה, דגל שעליו מתנוסס בגאווה רובה סער, מותר להניף בחופשיות ברחובות הערים הבריטיות והוא מככב דרך קבע בהפגנות אנטי-ישראליות בלונדון ובמקומות אחרים. הדגל הזה אומר הכל על חיזבאללה, על מהותו ועל דרכי פעולתו, ורק העיוור או המסרב לראות לא מבחין בכך.

הכדור אצל מיי

העיוורון הבריטי חורה לא רק לישראלים וליהודי בריטניה. כדי להבין אם יש סיכוי לשינוי המדיניות ביחס לחיזבאללה, נחוץ להבין את עמדת הכוחות הפוליטיים השונים בשאלה. בניגוד לצרפת, בבריטניה לא קם כוח פוליטי מרכזי ששובר את המבנה הפוליטי הקלאסי, ולכן המערכת הפוליטית לובשת צורה מוכרת: הימין השמרני מול השמאל הסוציאליסטי.

יושב ראש מפלגת הלייבור הנוכחי ג'רמי קורבין מהווה סמן שמאלי קיצוני, דוגמא מובהקת לגלישת הלייבור אל מחוזות הרדיקליות השמאלנית. הדבר בא לידי ביטוי באופנים שונים, ובמיוחד בהתייחסות של קורבין אל הצדדים בסכסוך הערבי-ישראלי.

קורבין הלך רחוק יותר מכל פוליטיקאי אירופאי והידרדר לתמיכה גלויה וחסרת כל הגיון באויבי ישראל, ובגיליון הפוליטי שלו רשומים כמה משיאי הצביעות המבחילים ביותר. לפני מספר שנים, אחרי שפגש בראשי חמאס וחיזבאללה, קרא להם "חברים שפועלים למען שלום, הבנה ודיאלוג". בנוסף לטרוריסטים, עם חבריו של קורבין נמנים גם מיטב האנטישמים ומכחישי השואה של בריטניה, וחלקם אף חדרו אל שורות מפלגת הלייבור בהנהגתו.

שנאתו לישראל כה עזה עד שהיא גורמת לו לנקוט בעמדות הזויות לחלוטין, כאלה שמרחיקות ממנו את הבוחרים השפויים. כך למשל, בעת ביקור בתוניסיה קורבין עלה לקברו של אחד ממחבלי אש"ף האחראים לטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. הוא השתתף בטקס זיכרון, הניח זר על קברו ואולי אף הזיל דמעה. מדהים, אבל גם היום קורבין אינו קולט מדוע הגילוי הזה מעורר התנגדות גם בקרב הבוחרים שלו. כאן טמון הסיכוי: לא לכל אנשי הלייבור קוסם חזון החברות עם מחבלי חמאס וחיזבאללה.

באשר לשמרנים, כל נציגיהם שהשתתפו בדיון תמכו בהצעה להוצאת החיזבאללה מחוץ לחוק, וכך גם נציגי מפלגות נוספות (DUP ואפילו SNP). חשוב אף יותר – בהתאם לתוצאות מחקר דעת הקהל הבריטי, 81% מקרב הציבור סבורים שזה צעד נכון, ועם דעתם מסכימים מומחי ביטחון ובכירים לשעבר במנגנוני ביטחון.

בין המצדדים באיסור מלא של חיזבאללה גם הלורד דאנאט, רמטכ"ל צבא בריטניה בדימוס. הגנרל דאנאט חקר לאחרונה יחד עם מומחי צבא נוספים ממדינות מערביות את היכולות הצבאיות של חיזבאללה, את מנגנוני הפעולה של הארגון ואת התבססותו בלבנון ומעבר לה והגיע לממצאים מטרידים.

לדאנאט ולקולגות שלו הסתבר שהחיזבאללה הפך כפר אחרי כפר בדרום לבנון למאחז צבאי מבוצר היטב, כאשר כל מתקן אזרחי לרבות מבני ציבור, בתי ספר וסתם בתי מגורים הוסב לעמדה צבאית. ניצול אוכלוסייה אזרחית והפיכתה למגן אנושי נחשבים לפשע מלחמה על פי המשפט הבינלאומי, אבל ממתי משפט בינלאומי, או כל משפט שהוא, עניין ארגוני טרור?

ההצעה שקוראת לממשלת מיי להכריז על חיזבאללה בכללותו כארגון טרור התקבלה בפרלמנט הבריטי, אולם אין לה תוקף מעשי מחייב. כעת הכדור בידי הממשלה והיא, ככל הנראה, לא מעוניינת לבצע שינויים כלשהם במדיניות המזרח-תיכונית של הממלכה.

למיי יש בעיות דחופות יותר, אך למרות זאת ניתן להסיק שהקמפיין לפסילת חיזבאללה בבריטניה צובר יותר ויותר תומכים וחשוב להמשיך בהסברת טיבו האמיתי של ארגון טרור זה. על אף התממשות הברקזיט, בחירותיה המדיניות של לונדון מסמנות כיוון לא רק עבור הממלכה המאוחדת אלא עבור אירופה כולה. אם הבריטים יפסלו את חיזבאללה, מדינות נוספות יבואו בעקבותיהן.