מדריך לפוליטיקאית: כך תנהגי כש"עיתון מתעמר בך"

איילת שקד ניסתה אתמול להצדיק את חוק ישראל היום בטענה שהעיתון גנז ראיונות איתה. הלל גרשוני מסביר לה את הטעות

עוד לא מאוחר לתקן. איילת שקד בכנס המכון לדמוקרטיה | פלאש90

לכבוד: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד.

גברתי השרה,

אתמול, בכנס של מקור ראשון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסת לחוק "ישראל היום" שהיית חתומה עליו. אמרת שתמכת בחוק כי "העיתון התעמר בנו, פשוטו כמשמעו". שזה לא היה עיתון ימני אלא עיתון ששירת אדם אחד, ושראיון איתך לעיתון שנערך ב-2012, לפני שנבחרת לכנסת, נגנז.

היום, את מרגיעה אותנו, המציאות השתנתה. ישראל היום כנראה כבר אינו עיתון של אדם אחד וכבר אינו מתעמר בכם. אז הכול בסדר.

לא, השרה שקד. שום דבר לא בסדר פה.

הרשי לי לצטט לך ממאמר שפורסם לא מזמן, המדבר על התוצאות הקשות של מעורבות הכנסת בחיי האזרחים. "בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים בעד חוק חדש […] חברי הכנסת מצביעים במקביל גם הצבעת נגד. […] הצבעה נגד החרות שלנו, שמרגע התקבלותו של החוק החדש מצטמצמת והולכת. זו הצבעה נגד החירות שלנו בתחום נוסף המצטרף לרשימת התחומים שהמדינה מסדירה, ושהחל באותו רגע קובעת בו בשבילנו דרך מסוימת שבה, ורק בה, לגיטימי לפעול".

מי שקורא את המאמר הזה ("מסילות אל המשילות", השילוח 1) לא יכול להעלות על דעתו שהמחברת היא אותה חברת כנסת שחתמה על הצעת חוק שנועדה להגביל באופן בוטה ושערורייתי חופש ביטוי וחופש עיסוק של עיתון בישראל, ואותה שרה שעדיין מגנה על ההחלטה האומללה הזו.

איך שגלגל מסתובב

תמיכתך בחוק ישראל היום מהווה כתם מוסרי על המפלגה שלך. עיתון פרטי יכול "להתעמר" באנשים שאין הוא חפץ ביקרם. זכותו לגנוז ראיונות, זכותו החוקית להתנהג באופן מגעיל ושערורייתי, וזכותו לתמוך לא רק בדעה פוליטית, אלא אפילו במפלגה מסוימת או בדמות פוליטית מסוימת. כל זמן שמדובר בכסף פרטי, זהו מרכיב מהותי בחופש הביטוי ובחופש העיסוק.

אינך אוהבת את זה? בסדר גמור. גם אני לא הייתי אוהב זאת. אבל הכוח המופקד בידייך, כחברה בכנסת (והיום כחברה בממשלה), הוא כוח כפייה של ממש. בידייך ובידי חברייך יש פריבילגיה שאין לאף אזרח אחר במדינה: להשתמש בכל עוצמתה של מדינת ישראל, על שוטריה ומוציאיה לפועל, באופן כופה. ניצולו של הכוח האדיר הזה כדי להתנקם בעסק פרטי הוא השחתה עמוקה של כל הסדרים התקינים שראוי שיהיו במדינה כלשהי. זהו מעשה שלא ייעשה.

זה לא רק עקרוני, זה גם תועלתני: אם תשתמשי היום בכוחה של הכנסת כדי לסתום את פיותיהם של מתנגדייך, בכסות שמות יפים כמו "החוק להגנה על העיתונות הכתובה" ובתירוצים מתירוצים שונים – מחר בבוקר תתעוררי לקונסטלציה חדשה שבה את תהיי קרבן כוחו הדורסני של הרוב הקואליציוני האקראי. האם תרבות פוליטית שכזו היא הדבר הרצוי לך?

ועוד לא דיברתי על הפן הבעייתי של כריתת הברית עם מוזס. שהרי אין זה סוד שמאז שתמכתם בחוק ישראל היום, שהיה עוזר מאוד למתחרהו העיקרי, ידיעות אחרונות, קיבלתם הרבה אזכורים מפרגנים בעיתון זה. האם את סבורה שמעשה של חקיקת חוק שיעזור לעיתון שבמקרה גם עוזר לך ציבורית, הוא מעשה ראוי? מה יחשוב הציבור כשיבין שביקשת להשתמש בחוק ככלי כמעט אישי, כדי להרע למי שפגע בך ולעזור למי שמיטיב לך?

לפחות תתנצלי

אינך שרת המשפטים הראשונה התומכת בחוק פסול שכזה. גם השרה שלפנייך, ציפי לבני, תמכה בחוק מטעמים אינטרסנטיים דומים. אך כאשר שרת משפטים שבאה מן הימין ומייצגת את הימין ואת שוחרי החרות תומכת בצעד טוטליטרי שכזה, יש בדבר כדי לזעזע.

לא ציפיתי שתכחישי את העובדות ההיסטוריות. אך ציפיתי שתתביישי מעט. שתגמגמי. שתודי בטעות. שתגידי: במבט לאחור, לא היה זה נכון לתמוך בחוק. לא נעשה זאת יותר – ולא מפני שהעיתון השתנה אלא מפני שאנחנו השתנינו. שהפקנו לקחים. שהבנו שאין הבדל בין מי שכותב פמפלט או ספר או עיתון או עלון – בכל מקרה אין להגביל את זכותו של האדם להתבטא ולפרסם את מה שברצונו לפרסם.

ועוד לא מאוחר לתקן. לא מאוחר לצאת פומבית ולהודות שאכן היה הדבר טעות, שדבר כזה לא יישנה בעתיד, שמפלגתך לא תתמוך בחוקים פרסונליים מכוערים שכאלה – ואין זה משנה עד כמה מושא החוק "התעמר" בך.

דומני שאיני מדבר בשם עצמי בלבד, אלא בשם רבים ממצביעייך, המביטים על פרשת ישראל היום ושואלים את עצמם: האם למפלגה שכזו אני רוצה להצביע?

השרה שקד, אין זו בושה להתנצל ולהודות בטעויות. אם תעשי זאת, אם תבהירי שאכן השמירה על החירות היא יקרה לך לא רק במילים יפות אלא גם במעש, רבים ממצביעייך הפוטנציאליים יודו לך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

35 תגובות למאמר

    1. ההסבר של שקד הרבה יותר גרוע מאשר עצם התמיכה בחוק ישראל היום. היא באמת לא מבינה? או שהיא מבינה שמה שלא תאמר הכתם של התמיכה בחוק לא ימחה ולא יכול להמחות לעולם ולכן גרוע מזה כבר לא יכול להיות? אדם המעמיד את חירות האדם כערך עליון לפני כל ערך לא מסוגל היה בשום פנים אינסטינקטיבית לתמוך בחוק ישראל היום. איך אפשר היה להרים אצבע תומכת בחוק הזה? זהו ממש כמו תמיכה בחוק שיאמר שניתן להמית אדם בנסיבות מסוימות ללא משפט. התמיכה בחוק שלה ושל בנט חושפת לפחות חוסר הזדהות אמיתית פנימית עם ערכי היסוד של חופש האדם לפי התפיסה המערבית. חבל.

    2. כל הכבוד לשקד. אנו לא צריכים תקשורת שמאלנית במסווה של ימנית. צריך לקדם את התקשורת החופשית ברשת, ולתת לתקשורת הישנה לגווע.

  1. על הדברים האלו בדיוק המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו.

  2. אני מסכים איתך שחוק ישראל היום היה פסול לחלוטין, אבל אין צורך להוציא את דברי שקד מהקשרם…
    היא אמרה שזה שהעיתון התעמר בהם זה מוכיח שהוא לא עיתון בעד הימין, אלא עיתון שהאג'נדה היחידה שלו היא לטובת ביבי (אגב, זה נכון – הם היו בעד ההתנתקות!), ובגלל זה הם היו בעד סגירתו – ממש לא בגלל נקמה.
    אם אני זוכר נכון, הטיעון שלה בזמנו היה שלא ייתכן שיבוא אוליגרך ממדינה זרה ויממן פה עיתוני תעמולה בחינם. בדיוק כפי שהרבה מצביעי ימין תומכים בחסימת האפשרות לתרומות אירופאיות/הקרן לישראל חדשה לכל מיני ארגונים שמנסים לקדם הפיכה במדינה.
    אני אישית ממש לא מתחבר לטיעון הזה (גם בגלל שהציבור לא מטומטם ואי אפשר לחנך אותו נגד רצונו, וגם מעוד סיבות), אבל אין לזה שום קשר לנקמה.

    1. איזו היתממות: "אין לזה שום קשר לנקמה"? אבל יש לזה יופי של קשר לקבלת טובת הנאה מה"נוקם":

      http://www.news1.co.il/Archive/002-D-118475-00.html

      ואם מדברים על "מימון עיתוני תעמולה" כדאי לציין עוד כמה "אוליגרכים" שמוציאים כאן עיתונים שמקדמים את האג'נדה האישית שלהם:
      גלובס – פישמן
      מעריב – נוחי דנקנר
      הארץ – שוקן והאוליגרך נבזלין
      קשת (עם מאקו החינמי) – תשובה וחברים
      רשת – אודי אנג'ל ומשפחת עופר
      ידיעות (עם YNET החינמי) – נוני מוזס

  3. גרשוני מפספס את הנקודה: זה לא שהגברת שקד לא מבינה מה היא אמרה או מה היא עשתה – היא מבינה את זה היטב והיא עשתה את זה במודע. הבעיה היא שהמצביעים שלה לא מבינים מה היא אומרת ומה היא עושה, והם חושבים שהיא פועלת ליישום האג'נדה הדתית-לאומית:

    http://rotter.net/forum/scoops1/304117.shtml

    http://rotter.net/forum/scoops1/253473.shtml

    http://www.conspil.com/2017/10/ayelet-shafir-stav-shaked

  4. עכשיו כאשר היא יקירת הימין הקונסרבטיבי ואתר מידה בפרט, אינך מסוגל לומר את המשפט הפשוט – התנהגותה הייתה מושחתת, בדיוק כליבני ואיתן כבל, ופעילותה נגד ישראל היום הייתה עבור קבלת טובת הנאה ממוזס בעבר וגם בעתיד אם החוק היה עובר. היא תמכה בחוק כיוון שישראל היום לא היה מוכן לתת לה טובות הנאה קידומיות באותה עת. מאוחר יותר, לאחר סיום הסאגה, קראתי מאמר של אמנון לורד (המקורב למלכות) בישראל היום שראה בה מועמדת טובה לראשות הממשלה. לכן עתה העיתון כשר.

    אינני רואה הבדל עקרוני בין האשמת נתניהו בשחיתות עקב קידום ענייני בזק תמורת כיסוי עיתונאי חיובי בוואלה, או העיסקה שנתניהו הציע למוזס, כיסוי חיובי בידיעות תמורת צמצום תפוצת והיקף ישראל היום ובין שקד שהצטרפה למושחתים. מדוע פרשה זו לא נבחנת באפיק הפלילי למרות דמיונה לפרשות מוזס ואלוביץ-בזק? רק בנקודה זו חסידי נתניהו בצדק יכולים לטעון על איפה ואיפה. אינני אוהד נתניהו, להיפך, עליו ללכת, אך הסחי המושחת אמור להטהר מכל הצדדים.

    1. השחיתות האמיתית היא הביביתון.
      מוזס שמוזס, לא מחטאים אינפקציה בחיידקי אבולה.

  5. אחרי הודאה שכזו היא ובנט צרכים להיחקר על עבירה פלילית ! קבלת טובת הנאה מידיעות אחרונות שנתן להם סיקור אוהד, תמורת סגירה של מתחרה עסקי לידיעות אחרונות.
    ולמרבה הבושה והאירוניה, מי שנמצא בחקירה על כביכול פגיעה בעיתון ישראל היום הוא ביבי.
    הבית היהודי ממש לא יהודי, אלא בית של אינטרסנטים המנסים למשוך את קולות המצביעים החרדים לאופיה היהודי של מדינת ישראל.

  6. אילת שקד היא הפוליטיקאית האחרונה מימין שזקוקה לביקורת שלך.

    אומרת מעט ועושה הרבה, מתפארת בהישגים ולא בתוכניות.

    כל זה מגמד את הטעות ההיא מהקדנציה הקודמת

  7. שקד צודקת: כל עוד ישראל היום התיימר לייצג את כל הזרמים בציונות, הוא צינזר המון נושאים, למשל בנושא המסתננים הוא צידד בעמדת השמאל, ולא נתן מקום לאחרים להתבטא. בכל פעם שאזרחים הפגינו, דן מרגלית טען שהפתרון הוא לגייר את המסתננים. ככה השתיקו את המחדל מיום הקמת העיתון עד שדן מרגלית הוחלף. כתוצאה מהמחדל זרמו ארצה מסתננים מ 2007 עד 2012 , בלי שהציבור יידע את מימדי התופעה.
    כל העיתונים נמצאים בידי מאפיות עם אג'נדות פוליטיות. ברגע שהמדינה תפסיק לתמוך בסבסוד באמצעות פרסום מודעות, ותקים לשם כך אתר אינטרנט ממשלתי, זה ישבור את הקרטל .
    מה שצריך לדרוש משקד ומרה"מ: לסגור את גל"ץ, להפריט את כאן, ולסיים את סבסוד העיתונות.

    1. זכותה של שקד להתנגד לעיתונים. ישראל היום וידיעות אחרונות זה נבלה וזה טריפה

  8. מאמר מעולה!!!! מקווה שהימין האמיתי יתעורר ויצביע ליכוד כך שהבית היהודי המתחזה לימין אך למעשה מחובר חזק לאליטת התקשורת השמאלנית יתרסק . לא רוצה לראות את בנט ושקד בכנסת הבאה. ועוד משהו את תשכחו את התמיכה של הליצנים בנט ושקד בתאגיד מפלצת תקשורתית אנטי הימין וכל זה על חשבון הציבור

    1. הימין האמיתי צריך להצביע ״זהות״ בראשות משה פייגלין.
      ליכוד זה לא ימין

  9. כאיש שמאל התנגדתי לחוק ״ישראל היום״ משתי סיבות:
    1) לא מדובר בעיתון.
    לכן לא היתה סיבה להחיל עליו חוק שמחייב עיתונים.
    2) ״ישראל היום״ יתקיים כל זמן שאדלסון יתקיים.
    כאשר הג׳ינג׳י יתפגר, ״ישראל היום״ יחדל להתקיים.

    1. "כאשר הג'ינג'י יתפגר…"
      אכן, התבטאות ראויה והולמת לאיש המחנה הנאור והשפוי.

    2. צר לי מאוד לאכזב את תקוותיך , אבל אשתו וילדיו של הג'ינג'י, כבר הודיעו שהם ימשיכו לממן את העיתון 'ישראל היום', (ומה לעשות, זה באמת עיתון, גם אם אתה לא מכיר בכך) גם אחרי שהוא "יתפגר".
      ובקשר לצורת הביטוי המטורפת והחולנית שלך, אני רק מנסה לדמיין לעצמי מה היו התגובות אם איש ימין היה כותב על אחד מבכירי השמאל משהו דומה. ואחר כך אתם עוד טוענים שאנחנו הם אלו שמתלהמים…

  10. לפעמיים במקום להגיב אני רוצה לעשות "לייק" לתגובה של מישהו אחר.
    ממליץ לכם להוסיף את הפיצ'ר הזה שקיים אצל רבים מאתרי החדשות והאקטואליה האחרים.

    ולעניינינו, אכן גם אני ככל שאני ימני וחושב שליבה של איילת שקד במקום הנכון, תוהה על השתתפותה בביזיון של חוק ישראל היום ומקווה שהיא וחבריה לסיעה יכו על חטא.
    כמו שאמר כותב המאמר הנ"ל, זה רק יוסיף לה.

  11. להקים עיתון בכסף פרטי עבור בנאדם אחד, שהוא גם ראש הממשלה, כדי שימשיך לשלוט לנצח נצחים, זאת לא 'זכות' בדמוקרטיה: זאת שערוריה שעוברת על כל כללי האתיקה הדמוקרטית וגם כמה חוקים בדרך.
    זכותו של מיליארדר להשפיע בכסף ענק עבור נתניהן? מהיכן אתה ממציא את זה?
    'ישראל היום' היה עיתון של ביבי. נקודה. הוקם למענו, פעל למענו, הפסיד למענו ים של כסף.
    העיתון הזה היה פשע עיתונאי, לא פחות. העיתונאים שפעלו בו אז היו פושעי עיתונות, לא פחות. קומיסארים לא בשרות אג'נדה, בשרות אדם.
    אם יש דבר מגעיל יותר מלנסות להמליך עלינו דיקטטור, אנא יבוא הכותב ויכתוב מהו! וזאת בדיוק היתה מטרת 'ישראל היום'.
    לעולם לא יבהיר הכתם הנקרא 'ישראל היום'. הביביתון.
    תתנצל אתה מר גרשוני, בפני איילת שקד ובפני אזרחי הדמוקרטיה הזאת.

    1. אז אל תקרא לזה עיתון אלא שופר תעמולה שבניגוד לתעמולה של שאר המפלגות הוא איננו ממומן מכספי המיסים של כולנו (אלא של אדם שעשה את הונו בחו"ל). במדינה דמוקרטית מותר לנהל תעמולה עבור כל מטרה לגיטימית וזה כולל את בחירתו מחדש של ראש הממשלה פעם אחר פעם. מותר גם להיות קומיסאר בשרות אג'נדה- כשעושים זאת באופן פרטי וולונטרי וללא מימון של המדינה (מה שלא תמיד נכון לגבי קומיסרי האג'נדה של השמאל).

      נא לפרט בבקשה על איזה חוקים עברו בהקמת העיתון הזה.

    2. אלון, חוק מימון מפלגות.
      כולם הרי יודעים שנתניהו אינו מהאנשים המטומטמים ביותר, בלשון המעטה. ברור שהוא עובד כאן על הגבול האפור, בעזרת מיטב עורכי הדין (שהיום ברור מהיכן הם מקבלים את תמלוגיהם בייעוץ החינמי שנותנים לו).
      אינני מזלזל ביכולתו לעבוד בתחום האפור מבחינה חוקית.
      אבל רוח החוק ברורה, ופירוק הממשלה הקודמת בגלל 'ישראל היום' ברור כשמש בהודאתו, אז מה לעשות, לפעמים אחד ועוד אחד הם רק שניים.

  12. ועוד משהו 'קטן' על 'ישראל היום':
    בגללו, והיום זאת עובדה מוחלטת, נתניהו פירק ממשלה והלך לבחירות.
    בהערכה כללית 2 מיליארד שח הפסד למשק בגלל הביביתון.
    תחשיב קצר:
    נניח וישנם 2 מיליון משפחות בארץ, אזי כל משפחה הפסידה 1000 שח לעיתון של ביבי.
    היי, ביבי, אתה חייב לי 1000 שח על עיתון התעמולה שלך.
    (וגם לך, מר גרשוני).

    1. נתניהו לא יצר בחירות יש מאין. הוא הקדים אותם בשנתיים בערך. העלות הזאת היתה משולמת בכל מקרה. בחירות פעם בשנתיים במקום פעם בארבע שנים זה עדיין בזבוז אבל אי אפשר לומר שכל הסכום הזה הוא בזבוז. יכול להיות שבחירות שמתקיימות במועדן עוןלות יותר כי יש למפלגות יותר זמן להתכונן ולבזבז את הכסף של כולנו, מה שאין כן בבחירות מוקדמות המתקיימות כשלושה חודשים אחרי ההכרזה.

    2. קצת מתמטיקה:
      בחירות= 2 מיליארד שח.
      בחירות כל ארבע שנים = 2 מיליארד.
      פעמיים בחירות בארבע שנים = 4 מיליארד שח.
      אתה ואני וכל משפחה בישראל הפסדנו כל אחד 1000 שח בגלל 'ישראל היום'. להזכירך: עיתון חינמי.

  13. בתור תומך של שקד. הנקודה הזאת היא אכן כתם מוסרי, שאמנם מחוויר לעומת כמעט כל חבר כנסת אחר (יש כמה צדיקים כמו אוחנה, אבל הם מחוקקים ולא שרים)
    אבל, הדבר שהיא לא יכלה להגיד הוא
    שהיא עשתה זאת כמנוף לחץ על נתניהו ולא באמת התכוונה לסגור
    לא היא ולא בנט הצביעו כשהיתה הצבעה עלה החוק

  14. השרה שקד אכן צריכה להסיר כתם אפל זה, כדי שלא תהיה עוד שם בתרמילו העמוס חייבים של נוני.