מדיניות רווחה נדיבה, חוקים סביבתיים מכבידים ומיסים גבוהים במיוחד – כך הפכה ה"מדינה המוזהבת" למוקד של עוני והזנחה
עם 39.5 מיליון תושבים ושטח של 424 אלף קמ"ר, קליפורניה היא המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית, והשלישית בגודלה מבחינת שטח אחרי אלסקה וטקסס. היא גם מדינה עשירה במיוחד – רק לחמש מדינות בעולם יש תמ"ג גדול יותר ממנה, אך המדד הזה אמנם קצת מטעה. אם משקללים גם אותו יוקר המחיה הגבוה במיוחד במדינה, יש עוד כמה מדינות שעוקפות אותה.
קליפורניה היא מדינה "כחולה" מאוד בה שולטת באופן מסורתי המפלגה הדמוקרטית. בבחירות האחרונות לנשיאות קיבלה הילרי קלינטון 61.48% מן הקולות במדינה, מול 31.49% בלבד של דונלד טראמפ.
הפעם האחרונה שקליפורניה בחרה בנשיא רפובליקני הייתה ב-1988, עת ג'ורג' בוש האב התמודד מול מייקל דוקאקיס. בהתאם לקהל המצביעים בה, המדיניות של קליפורניה תואמת את השאיפות של מה שמכונה ה"סוציאל דמוקרטים", או פשוט השמאל: מדיניות קצבאות נדיבה, מיסוי גבוה, חקיקה "ירוקה", פיקוח על השכירות וכן הלאה.
בהינתן תנאי הפתיחה הטובים של קליפורניה – בשנת 1940 היה התמ"ג לנפש בה גבוה ב-40% מהתמ"ג לנפש בשאר ארה"ב – ניתן לחשוב עליה כעל מדינת מבחן למדיניות הסוציאליסטית.
יוקר מחייה גבוה
אבל המצב בקליפורניה לא מעודד במיוחד. אמנם מדובר במדינה עשירה בה חיים גם הכי הרבה מיליונרים בארה"ב – 772,555 נכון לשנת 2016. אך זו גם המדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בארה"ב – 23.5%. בקליפורניה חיים 12% מאוכלוסיית ארה"ב – אך שליש ממקבלי קצבאות הרווחה. לאחרונה קיבלה המדינה את הכבוד המפוקפק של המקום אחרון במדד איכות החיים מבין כלל המדינות בארה"ב.
גם בחינת ההגירה הפנימית אינה מעודדת במיוחד עבור המדינה המוזהבת. בין 2006 ל-2017 הגיעו לקליפורניה 5 מיליון אנשים ממדינות אחרות בארה"ב – אך 6 מיליון עזבו. את שיעור העוני הגבוה אי אפשר להסביר בהשערה כאילו עניים מגיעים למדינה הזו בשל מדיניות הקצבאות הנדיבה, שכן ההגירה של בעלי הכנסה נמוכה היא שלילית, בעוד ההגירה החיובית למדינה מתרכזת בקרב העשירים והמשכילים.
קליפורניה סובלת משלל בעיות – תקציב גירעוני, עם חוב כולל (מן הרמה המוניציפלית לרמת המדינה) שהוערך ב-2014 ב-1.1 טריליון דולר; מספר הולך וגדל של מחוסרי דיור; מחירי דיור מאמירים, תשתיות מתפוררות ועוד. אין פלא שהיוזמות שהתעוררו לאחר בחירת טראמפ לקריאה להיפרדות של המדינה מארה"ב (קריאה חסרת סיכוי משום שהיא מצריכה שינוי של החוקה) השתתקו עד מהרה, וצעד כזה זוכה ל-16% תמיכה בלבד מצד תושבי קליפורניה.
אז האם קליפורניה היא מדינה כושלת? אם נשאל את ג'ון קורי, מאוניברסיטת CPP, יש לא מעט מדדים המעידים שזה המצב. קורי מציין שבעוד ב-1940 הייתה בקליפורניה הכנסה לראש הגבוהה ב-40% משאר המדינה, ב-2010 היתרון הצטמצם ל-7%.
אך המדד מטעה, כי יוקר המחיה בקליפורניה גבוה משמעותית מאשר בשאר ארה"ב; כך שאם משקללים את יוקר המחיה – אפילו בניכוי מחירי הדיור המאמירים – ההכנסה לנפש הייתה ב-2010 6% מתחת לארה"ב ככלל.
קורי מונה חלק מן הבעיות מבניות של המדינה: לדוגמה, בשנים 2008-2007 ארבעים אחוזים מהתקציב של ממשלים מקומיים הגיעו מהמדינה ולא מהכנסות פנימיות, וזאת בהשוואה ל-33% בשאר המדינה. גם אקלים המיסוי בה בעייתי למדי: במדד אקלים המיסוי של Tax Foundation היא הגיעה למקום ה-48 הלא-מכובד.
מלכודת הרווחה
מה הסיבות לבעיות של קליפורניה? כיצד המדינה העשירה ביותר בארה"ב היא גם עם שיעור העוני הגדול ביותר בארה"ב? קרי ג'קסון, עמית ב-Pacific Research Institute ללימודי קליפורניה, מעיר שהסיבה לכך אינה נובעת מכך שהרשויות אינן מנסות להילחם בעוני ולחלק קצבאות, ההפך הוא הנכון.
המדינה וממשלים מקומיים משקיעים הון תועפות בקצבאות, פעמים רבות תוך חפיפה בין תוכניות שונות. לעתים גם אנשים שהכנסתם היא 200% מקו העוני יכולים לקבל הטבות. מדינת קליפורניה והממשלים המקומיים הוציאו כמעט 958 מיליארד דולר בין 1992 ל-2015 על תוכניות רווחה למיניהן.
תוכניות הרווחה, אומר ג'קסון, אינן הסיבה היחדיה לבעיה, אך ללא ספק החמירו את המצב. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים החלה יוזמה בכמה מדינות לרפורמה במדיניות הרווחה, המעודדת יציאה לעבודה. התוכניות הוכתרו בהצלחה ורבים מקרב מקבלי הקצבאות יצאו לעבודה. בקליפורניה תוכניות כאלה נדחו על הסף, ומקבלי הקצבאות במדינה מקבלים חלק גדול מהן ככסף בלא כל התניה, מה שיוצר את מלכודת הרווחה שמדינות רבות אחרות השכילו לצמצם.
ויש עוד בעיות: קליפורניה היא מדינה "ירוקה" מאוד, המשקיעה כמיליארד דולר בשנה למאבק ב"שינוי האקלים", ויש לה חוקים סביבתניים קפדניים במיוחד.
חוקים ירוקים כמו California Environmental Quality Act מ-1970 תרמו משמעותית להאמרת מחירי הדיור, וסובסידיות לאנרגיות "ירוקות" לצד מסים על פליטות פחמן תורמים את חלקם לעליית המחירים – מה שהופך את קליפורניה למדינה שעשירים יכולים לחיות בה, אבל עניים הרבה פחות.
המסים הגבוהים ההולכים לסובסידיות ליוזמות ירוקות או לתשתיות גרנדיוזיות בעלות ערך אמיתי מפוקפק, כמו רכבת הקליע המהירה שעלותה מגיעה ל-98.5 מיליארד דולר (תוך הצהרה כוזבת אופנתית כאילו היא תעזור להילחם ב"שינוי האקלים"), לא ממש עוזרים.
הרשויות נוקטות עוד צעדים לעזור לעניים, כגון העלאת שכר המינימום ל-15$ בשנים הקרובות, אבל ל-60% מהאוכלוסייה הענייה בקליפורניה אין עבודה ולהם העלאת שכר המינימום לא רק שלא תעזור אלא גם תרע את המצב, שהרי העלאת שכר המינימום מגבילה את היכולת של מחוסרי עבודה למצוא עבודה. יש שהעריכו שככל שתיושם המדיניות הזו, יאבדו 400,000 מקומות עבודה עד שנת 2022.
במבחן התוצאה, המדיניות הסוציאליסטית של קליפורניה לא עמדה ביעדים של הקטנת העוני והאי-שוויון, אלא רק החריפה אותם. המדיניות הירוקה, המהווה במובנים רבים שעשוע לעשירים והתעללות בעניים, תורמת את חלקה המעציב. האם שלטונות קליפורניה ילמדו מכך לקח? האם אנחנו נלמד?
שנה שנתיים אחרי ביבי ….
הסרט רע : כך ריסקה המדיניות הסוציאליסטית את כלכלת ישראל.
כתבות לא מעטות לאחרונה בפוקס ניוז בנושא.
הם מציינים את תעשיית הסרטים וכל הנלווה למדד מטעה של ההכנסה.
אלו תעשיות עתירות הכנסה שאינן מחלחלות לכלל הציבור.
וואו! מתברר שאחרי שכבש את תחום מדעי האקלים גרשוני גם רכש מומחיות בכלכלה-פוליטית אמריקאית.
קליפורניה מדינה "כחולה"? מעניין כי בין 1983-1999, ושוב בין 2003-2011 המדינה בחרה מושלים רפובליקנים. אז מאז שנות השמונים, שגרשוני לוקח כנקודת ההתחלה של המדידה הלא קיימת שהוא ערך, המדינה נשלטה על ידי מושל רפובליקני – חכו לזה – 24 מתוך 37 שנים.
ההגירה למדינה היא שלילית? נראה שמישהו פה שכח מההגירה, החוקית והלא חוקית ממקסיקו, שקליפורניה היא היעד העיקרי שלה.
מספר עולה של מחוסרי דיור? מישהו כנראה לא שמע על המדיניות של רייגן (כן, גם היה מושל של המדינה הכחולה הזו) שהסירה סבסוד מבתי חולים לחולי נפש, מה שגרם להם למטופלים להיפלט החוצה ומלצוא את עצמם – אתם ניחשתם – ברחוב.
וכמובן שהוא שכח לספר שהנתונים החדשים על העוני נובעים מהמעבר משינוי שיטת המדידה מעוני אבסולוטי לעוני יחסי. אבל מתברר שעוני יחסי הוא מדד יעיל אם הוא משרת את האג'נדה היומית.
אז בלשונו של גרשוני: האם מידה ילמדו לקח מהקשקושים של הטור הזה? האם אנחנו נלמד?
על מי אני עובד. נשאר רק לחכות לטור של גרושני שבו הוא יסביר לנו סוגיות מורכבות במיקרו-ביולוגיה.
א. זהות המושל לא רלוונטית. מערכת החוקים בקליפורניה מאוד סוציאלית. אם אתה רוצה לטעון שגם רפוליקנים עושים שטויות בבקשה, אבל לא זו מטרת המאמר של הלל.
ב. איך המקסיקנים קשורים לזה בדיוק? זה לא רלוונטי בכלל לדיון (יש להשוות את קליפורניה לשאר מדינות ארה"ב, לא לסונורה, שם המצב גרוע יותר כי, בין השאר, הממשלה שם סוציאליסטית יותר).
ג. כמה חולי נפש כבר יש? כמה מהם לא מצאו פיתרון אחר? יפה שאתה מכיר את האנקטודה, חשוב להראות מספרים.
ד. אתה צודק שחשוב להראות עוני אבסולוטי. אבל הוא מראה שהPPP נמוך ביחס לארה"ב, מכאן נובע ששיעור העוני האבסולוטי אפילו חמור יותר.
לסיכום, אתה חושב שאתה חכם אבל בסך הכל אתה חוכמולוג בשנקל.
ריגן היה מושל קליפורניה בין 1967 ל1975 כך שקצת הזוי לייחס אליו את ההומלסים שממלאים את דאונטאון סן פרנסיסקו בשנים האחרונות.
צודק.
בשליפה, קליפורניה נקטה צעדים ״סוציאליסטיים״ כמו
ליברליזציה של משק החשמל (מה שהביא לעליות מחירים ולהפסקות חשמל,באדיבות אנרון)
ומע״מ גבוה יחסית לארה״ב (מס רגרסיבי שפוגע יוצר בעניים).
1) קליפורניה היא אחת המדינות הפרוגריסיביות ביותר והכחולות ביותר כרגע.
2) אכן יש הגירה מרובה של תושבי קליפורניה החוצה, אחרי שסיימו להזיק לה (על ידי תמיכה או תמיכה שבשתיקה במיזמים סוציאליסטים למיניהם, והעלמת עין מההגירה הבלתי חוקית). באופן לא מפתיע, הם "בורחים" למדינות פחות פרוגרסיביות, ובאופן עוד יותר לא מפתיע הם מצביעים שם בדיוק לחבר'ה שהצביעו להם בקליפורניה.
3)רייגן היה נשיא לפי 30 שנה.
4)עדיף שתחסוך מאיתנו את ההתנשאות בפעם הבאה. על סמך ההודה הזו, אתה הרבה פחות מלומד בנושא ממה שאתה חושב.
אם היית נצמד לעובדות ניחא, אך ניראה שמעניין אותך יותר לתקוף את גוף הכותב מאשר את הנתונים שהציג, ועל כן, לא שווה להתייחס יותר לתגובתך.
כמה פעמים עוד ינסו ויחשבו שהפעם זה יעבוד? סוציאליזם זה התערבות חולנית בטבע ובשפע. התערבות כזו תמיד תעשה נזק. מאות דוגמאות ועדיין שוב ושוב מנסים.השמאל זה קקי פיפי עוני וסבל. דיייייי טמבלים
צריך להוסיף שכמעט בלתי אפשרי להעלות מיסים בקליפורניה. בגלל כללים שקבע כבר רייגן ומושלים כבופליקאים אחרים שלא כאו המקום לפרט. זו בעצם מדינה ענייה עם תטשבים עשירים (הי, כמו ישראל עוד מעט)
מי שלא היה סוציאליסט בצעירותו,אין לו לב. מי שנותר סוציאליסט בבגרותו,אין לו מוח !
בוונצואלה,הסוציאליזם במיטבו,הוביל לפשיטת רגל של מדינה עשירה במשאבי נפט,אינפלציה מטורפת ו 85% מהאוכלוסייה בתת תזונה. יש גם דיאטה מופלאה במדינה,תושביה איבדו בשנים האחרונות בממוצע 20 ק"ג ממשקלם.
זו אמירה המיוחסת לצרציל וגם הוא הכחיש אותה. אם אולי היה לה מקום בזמנו בשעה שהקומוניזם טרם נוסה בפועל לאורך זמן, היום התודעה הכללית מסכימה שסוציאליזם זה רוע המתחפש לרחמים ומי שפועל ליישומה אין לו לא שכל ולא לב
למרקוס: תודה בעד העדכון,עכשיו אוכל לשייך אותה לאדם חכם. אני לא מסכים עם דעתך בהקשר לאנשים צעירים ואידאליסטים.
זה מה שבאמת אמר צרציל: הסוציאליזם היא פילוסופיית הכישלון, דת הבורות וזמרת הקנאה. וזה אכן לא יכול להשתלב עם האמירה השנייה המיוחסת אליו.
הייתי בשבתון בברקלי לפני כשלוש שנים. כשהגעתי לדירה ששכרתי שם גיליתי על השיש במטבח ערימה של כ-10 פנסי כיס שבעלת הבית הנחמדה השאירה לי. בתחילה לא הבנתי לשם מה, אך כבר בלילה הראשון התברר לי שברקלי מוחשכת כמעט כמו פיונג-יאנג ואנשים מסתובבים בלילות עם פנסים כדי להאיר את דרכם. הליכה לבית הכנסת בליל שבת לאור הכוכבים בלבד הייתה חוויה ממש לא נעימה. אגב, בברקלי עוד אפשר למצא פנס רחוב בודד פה ושם (בדרך כלל לא מתפקד), בשמורת יוסמיטי למשל, (אחד הפארקים הלאומיים הגדולים בעולם) אפשר לנסוע עשרות קילומטרים בלילה בחושך מוחלט.
צברתי מאות רבות של מיילים בנסיעות במפרץ סן-פרנציסקו ובקליפורניה בכלל. מי שמתלונן על איכות הכבישים בארץ מוזמן לראות את מצבם במדינה "העשירה ביותר בארה"ב". גם שכונות העוני בקליפורניה מעמידות בפרופורציה את הפריפריה הישראלית.
אתה מוזמן לבקר בלוס אנג'לס. בנוסף לכך שגם כאן יש אוניברסיטאות מכובדות, אני לא זוכר הפסקת חשמל כבר הרבה שנים. איכות הכבישים בהחלט טובה. הבעיה העיקרית היא הצפיפות ברחובות הראשיים ובאוטוסטרדות, ומחסור במקומות חניה למרות השטחים הנרחבים המוקצים לכך.
נ.ב. לוס אנג'לס נמצאת בקליפורניה והוליווד, שנמצאת במחוז לוס אנג'לס, נפרדת מהעיר לוס אנג'לס כמו שרמת גן נפרדת מתל אביב.
גם הומלסים הם בני אדם וראוי לזכור זאת.
אבל מה שמגיע להם, מגיע להם בחסד וברחמים, ולא בצדק.
הכלכלה צריכה להיות קפיטליסטית, עם שוק חופשי, תחרות משוכללת, ומינימום התערבות ממשלתית. המגזר השלישי הוא זה שצריך לטפל בעניים, בנכים, במהגרים, ובכלל בכל אלה שיש להם צרכים מיוחדים.
טוב תעשה כל מדינה אם תפתח ותשקיע במגזר השלישי ולא תתערב בעבודתו, ותניח להומלסים לפנות אליו.
מאחורי אירגוני המגזר השלישי עומדים אנשים טובים, בעלי רצון טוב, שפועלים ללא כוונת רווח, ברוב מוחלט של המקרים (תמיד יהיו את אלה שעובדים עם כוונת רווח, אבל המציאות מראה שרוב העמותות הגדולות כן משיגות את יעדיהן ומגשימות את חזון המייסדים)
כשיש סוציאליזם, נעלמים הרחמים, האנושיות והחמלה, ומופיעים "מגיע לי" "מה מגיע למי" ו"כמה מגיע למי"
אירגוני המגזר השלישי מנתבים את אותם רחמים, אנושיות וחמלה, לעשייה אמיתית ולמילוי צורכיהם של החלשים.
מדינה, הפסיקי להתערב.
כמו שכבר כתבתי, הסוציאליזם זה רוע המתחפש לרחמים, ואילו הקפיטליזם זה רחמים המתחפש לרוע
די מדוייק למעט עניין האנרגיה הירוקה, היא חוסכת לקליפורניה הון עתק בתחום הרפואה, הרבה פחות חולים במחלות זיהום אוויר למיניהן. זה לא "אופנתי" זה כורח ואני לא מבין למה הכנסת את זה למאמר, מה הקשר לשמאל כלכלי? אבל נכון לגבי ההשקעה המטורפת ברכבת החדישה.
דני, להלל גרשוני יש בעיה:
הוא בחור אינטיליגנטי ביותר, אבל הוא יוצא מנקודת הנחה בעייתית – אני בימין, ולכן אני אצא בשצף קצף נגד כל מה ששמאלנים תומכים בו. לכן אצל מר גרשוני, כמו גם אצל זיו תדהר העורך של "מידה", כל דבר סביבתי לעולם יוגדר כשיקוץ שיש לנאץ.
זו ראיה ילדותית, מטופשת וחסרת עומק, שמורידה מאד את ערכו של האתר הזה, שהוא אתר טוב מאד באופן כללי.
חבל, אבל זה המצב.
דני, בעניין זיהום אוויר ו"אנרגיה ירוקה" אתה מתבלבל בין שני דברים שונים לחלוטין, כמו אנשים רבים אחרים:
האחד הוא זיהום האוויר ה"קלאסי" – חלקיקים מוצקים, כימיקלים וכו' הנפלטים לאוויר, וגורמים לתחלואה ותמותה נרחבת. על כך יעידו תושבי מפרץ חיפה. אין מחלוקת שיש לצמצם את אותו זיהום אוויר.
השני הוא הגז CO2, שחסידי ההתחממות הגלובלית רואים בו את אוייב האנושות. בו הם מרכזים את המאבק, אשר משפיע על האטת הכלכלה. אפילו לשיטתם, ה- CO2 אינו גורם למחלות ריאה ושאר הוצאות על רפואה.
רוב האנשים כאמור אינם מבדילים בין שני הדברים.
לכל אלו שלא מסכימים עם גרשוני
אפשר לקבל הסבר שונה מה הסיבה למצבה הכלכלי
הגרוע של קליפורניה
הבעיה בכתבה שלך. 1 ) בדרך כלל אתה לוקח את נתון התוצר לנפש וזה הכי קדוש אצלך ופתאום הנתונים לא קדושים.
2) יוקר המחיה, ואי שוויון שאת בדרך כלל לא מתייחס לכך מה קרה שכאן נתת לזה מקום כזה חשוב? 7% מעל שאר המקומות איך אם מדינות שבו אתה מתנגד איך הם הצליחו בכך?
האם המצב של מדינות אחרות יותר טוב ?
האם באופן מובהק מדינות אדומות במצב כלכלי יותר
טוב ממדינות כחולות ?
קודם כל ההרכב של האוכלוסיה חשוב מאד.
לא פוליטיקלי קורקט,אבל כמה שיותר כושים,מקסיקנים
ומוסלמים שווה עוני,נחשלות ופשיעה במינון מוגבר.
הרצון שכולם יהיו שווים (בלידתם,במותם או בכל נקודת זמן במהלך חייהם) לא קורה,לא יקרה ולא יכול לקרות.
עשית הכל בכתבה הזאת חוץ מלשים מספרים יבשים ואובייקטיביים שמגבים את הכותרת שמרמזת שהכלכלה בקליפורניה מרוסקת. מספר אבסולוטי של גודל החוב לא אומר כלום מבלי להשוות אותו לתוצר, למשל.
ככה זה שאתה כותב באופן מוטה בשביל להמחיש נקודה ולא בשביל לתאר מציאות.