הבחירות במצרים: הצגת היחיד של א-סיסי

נעם בנעט |   

כל המתחרים שהעזו לקרוא תיגר על הנשיא המצרי מצאו את עצמם בכלא או פרשו, אך גם הוא יודע שאם לא ידאג ללחם וימשיך להלחם בטרור סופו עשוי להיות כואב

צפוי לנצח בקלות, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי | ויקיפדיה

הבחירות לנשיאות מצרים שהחלו ביום שני השבוע ונמשכו על פני שלושה ימים לא צפויות להניב הפתעה מרעישה, אך עשויות ללמד על התהליכים המתחוללים בקרב מדינת הענק השוכנת על הנילוס.

לאחר שזכה ברוב מוחץ של 97 אחוזים מקולות המצביעים בבחירות לפני ארבע שנים, הנשיא המכהן עבד אל-פתאח א-סיסי צפוי לנצח שוב ולהמשיך לכהונה נוספת, אבל למרות התוצאה הידועה מראש היו למערכת הבחירות הנוכחית מאפיינים מעט שונים.

במהלך השנה האחרונה הכריזו מספר רב של מועמדים שאפתניים יותר או פחות כי יתמודדו מול א-סיסי, אך כל קוראי התיגר – למעט אחד – לא זכו להגיע ליום הבחירות.

חלק מהם נפסלו בשלל האשמות מוזרות, חלק פרשו מתוך מחאה וחוסר אמון בניקיון ההצבעה, וחלק נאסרו על לא עוול בכפם. גם האחרון ששרד והתמודד מול א-סיסי בקלפי מואשם בהיותו מועמד בובה שרץ לנשיאות רק למראית עין.

מצעד הגנרלים

שני המועמדים הבולטים היו כמובן אנשי צבא בכירים לשעבר, אשר כמו הנשיא עצמו וכנהוג במצרים צברו כוח פוליטי וכלכלי בזכות שירותם הצבאי הארוך, אך הפגינו בתחילה לפחות מעט מאוד מהנאמנות המצופה למפקד.

סאמי ענאן | ויקיפדיה

הרמטכ"ל לשעבר סמי ענאן הרבה לדבר על המצב הכלכלי המתדרדר במדינה והאשים את א-סיסי בכישלון בטיפול במשבר המים וברמת החיים הנמוכה. הוא הגדיל לעשות והכריז על שניים ממבקריו החריפים של א-סיסי כסגניו העתידיים.

זמן קצר לאחר מכן שלף הצבא המצרי את מפקדו לשעבר מתוך רכבו ברחובות הבירה קהיר, ומהר מאוד מצא את עצמו ענאן בחדר החקירות בחשד למרמה והסתה, דבר שהוביל לפרישתו מהמרוץ.

גנרל אחר שניסה את כוחו בהתמודדות היה אחמד שפיק, שכיהן כראש הממשלה האחרון תחת נשיאותו מובארק, והודח ביחד עמו במהומות של שנת 2011. שפיק התמודד גם בבחירות שנערכו לאחר כשנה, אך הפסיד בקרב צמוד לנציג תנועת האחים המוסלמים, מוחמד מורסי.

כזכור, מורסי השקיע את רוב מרצו בשינוי החוקה והפיכתה לדתית יותר והזניח את הכלכלה הקורסת. חוסר שביעות הרצון מהנשיא הטרי הוביל את העם חזרה אל כיכר תחריר, והפגנות אלה היו בסופו של דבר כלי להפיכה צבאית בראשות א-סִיסִי, שהדיח את מורסי ותפס את השלטון.

חזרה אלינו – שפיק הכריז על מועמדותו ביושבו באיחוד האמירויות הערביות, לשם היגר אחרי ההפסד למורסי, אך נאסר עליו לעזוב את המפרץ, כנראה בשל לחץ מצד א-סיסי. בסופו של דבר שב שפיק למצרים, אך גם הוא ויתר על הריצה לנשיאות.

כרזת בחירות של אחמד שאפיק | ויקיפדיה

מועמד בולט אחר שהכריז על התמודדות היה ח׳אלד עלי, עורך דין המתמחה בזכויות אדם, שהפך להיות מוכר בעת שעמד בראש ההפגנות נגד מסירת האיים סנפיר וטיראן לסעודיה. עלי הצהיר כי התמודדותו לתפקיד הנשיא היא ניסיון להציל את מצרים, אך עם מעצרו של ענאן, פרש גם עלי מהמרוץ.

חאלד עלי | ויקיפדיה

כל המהלכים האלו השאירו את הבמה לא-סיסי בלבד, כאשר מולו "מתמודד" איש העסקים מוסא מוסטפא מוסא בן ה-65, ראש מפלגת 'המחר'. המצע אותו הציג מוסא זהה באופן כמעט מוחלט למדיניות הנשיא הנוכחי, ואפילו בדף הפייסבוק שלו מתנוססת תמונה של האיש מולו הוא כביכול מתמודד.

עבד אל-פתאח א-סיסי, שמעוניין שהבחירות יעברו לו בגרון בקלות, לא הסתפק במעצרים ואיומים פוליטיים, אלא פעל גם נגד התקשורת המקומית.

על פי אתר ממר"י, מטרת א-סיסי הייתה להכפיף את התקשורת למרותו דרך השתלטות של גורמים הקרובים למשטר על גופי תקשורת מרכזיים במצרים. הדבר כלל פיטורי עיתונאים שהביעו התנגדות למשטר או חלילה פירגנו למועמד פוטנציאלי כזה או אחר.

אתגרי הכלכלה והביטחון

עוד כשהדיח א-סיסי את קודמו בתפקיד, הוא הבין כי כדי לשרוד כנשיא לאורך זמן, עליו לעמוד בשתי הבטחותיו הגדולות – שיפור הכלכלה וייצוב הביטחון.

בצד הביטחוני, מגיע א-סיסי כבעל ניסיון כגנרל וכשר ההגנה בממשלת מורסי. לכאורה, הוא אמור להיות "מר ביטחון" של מצרים, אך עם זאת, הוא מתמודד עם מצב ביטחוני מתוח מאוד בעיקר בסיני, ועם גל של פיגועים מצד ארגוני טרור קיצוניים הפועלים במדינה בהם נרצחו מאות בני אדם.

לאחרונה יצא לדרך מבצע צבאי נוסף בשם "סיני 2018", בו פועל הצבא המצרי נגד נוכחות ארגון "המדינה האסלאמית (דאעש) בחצי האי סיני. המבצע נחל כמה הצלחות צבאיות, אך הפיגועים נמשכים.

רק ביום השבת האחרון התרחשה מתקפת טרור נוספת באלכסנדריה, ובה ניצל מפקד מנגנוני הביטחון מוסטפא א-נימר מניסיון חיסול. המצב הביטחוני הלא יציב משפיע ישירות גם על ענף התיירות, שהוא מרכיב חשוב לייצוב הכלכלה במדינה, שמתקרבת בצעדי ענק לאוכלוסייה בת 100 מיליון נפשות.

כמדינה שנמצאת ברובה באקלים וגיאוגרפיה מדברית, חייבת מצרים לטפל גם במצוקת המים המחריפה. כפי סקרנו בעבר ב'מידה', הסכר האתיופי המוקם על מקורות הנילוס הוא חרב מאיימת צוואר מצרים, הזקוקה למים ולחשמל שהנהר מפיק.

סוגיית הסכר נמצאת עדיין במשא ומתן מול שלטונות אתיופיה, אך בינתיים במקום להכניס את מצרים למשמעת מים, ממשלת א-סיסי מאפשרת לחקלאים חיים קלים כשהם משלמים רק על עלות השאיבה ולא על המים עצמם.

מהומות הלחם

מצרך חשוב לא פחות הוא הלחם שזוכה לסיבסוד, דבר שמכביד מאוד על הכלכלה המצרית. בלחץ קרן המטבע הבינלאומית שהעניקה למצרים הלוואת חירום של 13 מיליארד דולר, החל א-סיסי לצמצם את הסובסידיות על הלחם, על הדלק ואף העלה את מחירי החשמל. כמו כן, החל העם המצרי לשלם מע"מ והלירה יצאה למסחר חופשי, מהלך שהכניס כ-20 מיליארד דולר באגרות חוב מצריות קצרות טווח.

א-סיסי פועל בזהירות בנושא הזה כי גם הוא זוכר את "מהומות הלחם" שפרצו בזמן שלטונו של הנשיא סאדאת, לאחר שניסה להפחית את הסובסידיות על הלחם בעקבות לחץ בינלאומי.

בכדי לקבל תמיכה כלכלית נוספת, הנשיא המצרי חיזק את היחסים עם הממלכה הסעודית, ולפני כשבועיים ביקר אותו נסיך הכתר, מוחמד בִּן-סַלְמָאן. השניים סיכמו על הקמה משותפת של עיר חדשה בדרום סיני, פרויקט בשווי של 10 מיליארד דולר.

מהלכים נוספים של א-סיסי היו חפירה של תעלה חדשה ועמוקה בסואץ, שתאפשר מעבר דו-סטרי של כלי שיט, ותוכניות להעברת משרדי הממשלה לפרברי קהיר, כדי לאפשר לעיר להתרכז בתיירות וסחר בלבד.

מבחינת הבחירות עצמן ולאחר שהזיז מן הדרך את רוב מתחריו, א-סיסי עובד קשה כדי להעלות את אחוז ההצבעה. בבחירות 2012 למשל, בהן ניצח מורסי, אמד אחוז ההצבעה על מעל לחמישים. בבחירות 2014, בהן א-סיסי נבחר רשמית לאחר שהדיח את קודמו, רק 47 אחוזים השתתפו בבחירות. אחוז הצבעה גבוה יעניק לממשלו של א-סִיסִי לגיטימציה רחבה להמשיך את הרפורמות ואת הפעולות שהחל בהן שלו הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי.

אך עם כל זה, א-סיסי יודע שבלי להציג קבלות אמיתיות בבחירות הבאות, ההמונים יחזרו לכיכרות. במקרה כזה הוא יצטרך להפעיל כוח רב יותר מול מתנגדיו, מהלך שעלול לקרב אותו לסוף המר של קודמיו.

נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". עקבו אחריו בטלגרם ובפייסבוק.

מאמרים נוספים

הזדמנות לשלום בלבנון
ליטא: האנטישמיות מחזירה את השמאל לשלטון
וובינר מנויים: מה קורה בלבנון? (הקלטת המפגש)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *