מרס טורקי: ארדואן משלים את הפיכתו לסולטן

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ידוע כפוליטיקאי מנוסה וממולח, שיודע לנצל הזדמנויות. לפני כשבועיים הוא הכריז באופן דרמטי ובניגוד לרוב התחזיות על הקדמת מערכת הבחירות, שהייתה אמורה להיערך רק בסוף השנה הבאה, ל-24 ביוני. שינוי תאריך היעד של הבחירות מהווה המשך ישיר לתמרונים הפוליטיים שמבצע ארדואן בזירה הפוליטית, זאת לאחר שביולי אשתקד הצליח לזכות ברוב דחוק במשאל עם להרחבה משמעותית של סמכויותיו.

בעיני ארדואן הקדמת הבחירות מהווה צעד חיוני על מנת לייצב את מצבה הכלכלי של טורקיה ולמזער נזקים תדמיתיים בקרב הציבור. רוב הציבור הטורקי עדיין הולך שבי אחרי ארדואן, על אף פרשות השחיתות הרבות שנקשרו בשמו, אך מצב הכלכלה אינו מעודד. למרות צמיחה של כשבעה אחוזים בשלהי שנת 2017, המדינה עדיין סובלת מירידה חדה בשער המטבע ומאינפלציה גבוהה.

אחד המאפיינים הבולטים במדיניותו של  ארדואן מאז שנת 2015 הוא הקו הדתי-לאומני שרק התגבר מאז חידוש המאבק האלים בין כוחות המפלגה הכורדית (PKK) לבין צבא טורקיה בדרום מזרח המדינה, ובהתנגשויות מעבר לגבול במובלעות ההרריות בהן שוכנת מפקדת הארגון בצפון עיראק.

התאוששותו של הצבא מניסיון ההפיכה ויציאתה של טורקיה למבצעים צבאיים רחבי היקף בסוריה במטרה להכשיל כל התבססות כורדית מעבר לגבול, הביאה לירידה חדה בהיקף הפעילות הבדלנית של הכורדים בתוך טורקיה עצמה. מגמה זו חיזקה את מעמדו של ארדואן בקרב הציבור הטורקי ופגעה בלגיטימיות של התנועה הפוליטית הכורדית.

שליטה בתקשורת

באופן מסורתי תוצאות הבחירות בטורקיה מושפעות מרמת החשיפה של הציבור למסרים של המפלגות השונות, והטורקי הממוצע עדיין צורך חדשות בעיקר דרך אמצעי התקשורת המסורתיים, קרי טלוויזיה ורדיו.

מפלגתו של ארדואן שולטת ביותר מ- 90% מענף המדיה המסורתית במדינה וכתוצאה מכך שעות השידור של הקמפיינים שלה עולות לאין שיעור לעומת מפלגות האופוזיציה. מעבר לכך, בשל מצב החירום במדינה הממשלה עוצרת ללא כל צו משפטי עורכי עיתונאים ובלוגרים אשר נחשדים בהסתה נגדה או בהפצת "תעמולת טרור" ובכך מטה עוד יותר את הסיקור לטובתה.

מפלגות האופוזיציה שכבר שנים אינן מצליחות להציב יריב ראוי לארדואן מנסות לייצר תמרונים ובריתות בכדי להחליש את שליטתה של מפלגת הצדק והפיתוח.

כך מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) חברה למפלגתה החדשה של מראל אקשנר, "המפלגה הטובה" ( IYI PARTI), והעבירה אליה נציגים בכדי שזו תוכל להתגבר על המכשולים הבירוקרטיים של מועצת הבחירות העליונה.

מנגד, מפלגת הימין הקיצונית MHP הביעה תמיכה במועמדותו של ארדואן לנשיאות על מנת לייצר גוש חוסם לשאיפות הפוליטיות של התנועה הכורדית. כזכור, מנהיג המפלגה הכורדית סלהאטין דמירטאש נמצא כבר מעל לשנתיים מאחורי סורג ובריח, מה שמקטין מאוד את סיכוייה לעבור את אחוז החסימה הגבוה העומד על 10%.

השיח ברשתות החברתיות ובזירה התקשורתית מתמקד במפלגתה החדשה של אקשנר, אשר פרשה מהמפלגה הלאומנית ((MHP, ומצטיירת כמועמדת היחידה המסוגלת להביא לזליגת קולות לאומניים מהנשיא ארדואן. מעבר לכך, מצע מפלגתה מעלה על סדר היום הציבורי גם נושאים חברתיים כגון זכויות נשים, נושאי דת ומדינה ושחיתות שלטונית. עם זאת, ראוי לציין כי בבסיסה IYI PARTI  הינה מפלגה לאומנית שלא תתפשר על הקלות בנושא הכורדי.

אירופה מודאגת

הזמן הקצוב עד לקיום הבחירות משרת את ארדואן במספר מובנים. ראשית, מפלגות האופוזיציה יתקשו לנהל עצרות אפקטיביות להעברת מסריהן, כל שכן כאשר הממשלה ורשויות הביטחון מנטרות את כל פעילותן. שנית, מערך השיקולים של ארדואן מושתת על הנחת היסוד כי מסגרת הזמן המצומצמת מקטינה את החשיפה שלו למשברים פנימיים שיפגעו בתדמיתו.

הקהילה הבינלאומית שעוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות בטורקיה מאז ניסיון ההפיכה לפני כשנתיים, חוששת כי סגנונו הבוטה של ארדואן והמשך מצב החירום במדינה ישפיעו לרעה על התנהלות מערכת הבחירות.

לפני כשבועיים הביעה דוברת משרד החוץ האמריקאי דאגה משקיפותן של הבחירות, דבר שגרר תגובה חריפה של משרד החוץ הטורקי, שהגדיר את הערותיה כ"התערבות בלתי הולמת בעניינה הפנימיים של טורקיה". ברקע יש לזכור כי טורקיה עדיין תובעת מארצות הברית את הסגרתו של פתהוללה גוּלֶן, איש הדת הסוחף אשר מואשם על ידי ארדואן כ"אדריכל" ניסיון ההפיכה.

גם בקרב מדינות אירופה ובראשן אוסטריה, הולנד וגרמניה הובעה דאגה באשר לבחירות, זאת על רקע רצונו של ארדואן לקיים עצרות בחירות במרכזי ערים באירופה בהן קיימת פזורה טורקית גדולה. יחסיה השבריריים של טורקיה עם המערב לאור יחסיה הקרובים עם רוסיה ומהלכיה הצבאיים בצפון סוריה, עלולים להיפגע עוד יותר על רקע הבחירות שכן קיימת סבירות גבוהה כי ארדואן יבחר להשתלח במדינות המערב ולהציגן לציבור הטורקי כגורם הפוגע באינטרסים הלאומיים של ארצו.

לאחרונה חלה גם הסלמה נוספת ביחסים בין טורקיה ליוון על רקע הפרות חוזרות ונשנות של הריבונות היוונית מצד ספינות טורקיות וחוסר רצונה של יוןן להסגיר לטורקיה קציני צבא שנמלטו אליה לאחר ניסיון ההפיכה.

אנשי תקשורת פרו-ממשלתיים טענו השבוע כי מדינות אירופה לא הצליחו לפגוע בארדואן גם כאשר מנעו את כניסתם של פוליטיקאים טורקים טרם משאל העם בשנה שעברה, ועל כן עדיף להן לנסות "לחיות" עם ארדואן ולא לנסות להכשילו.

כפי שהמצב נראה כיום, אין בר דעת שיוכל לטעון כי ארדואן עלול לאבד את אמונם של לפחות מחצית מבעלי זכות הבחירה בטורקיה. עם זאת, ייתכן כי מפלגתה החדשה של אקשנר עלולה לסכן את הרוב המכריע של מפלגת הצדק והפיתוח בפרלמנט הטורקי.

ראוי לציין כי על אף מסגרת הזמנים הקצרה עד לבחירות, סביר כי התפתחויות שליליות עבור טורקיה בזירה הסורית והרעה נוספת במערכת היחסים של טורקיה עם אירופה וארצות הברית יזיקו במידת מה לתדמיתו של ארדואן.

יניב אברהם הוא חוקר לשעבר במרכז לחקר מדיני במשרד החוץ