הבחירות בלבנון: איראן היא עדיין המושכת בחוטים

בפעם הראשונה מזה תשע שנים, יצאו הבוקר (ראשון) אזרחי לבנון לקיים את זכותם האזרחית ולבחור את נציגיהם לבית הנבחרים. שיטת הבחירות בלבנון הינה מורכבת, והבחירות מתקיימות בחלוקה לחמישה עשר אזורי בחירה ולפי מפתח עדתי, שמבטיח את המשך בחירתם של בני האצולה הפוליטית והכלכלית לעמדות השפעה.

כתוצאה משיטת הבחירות הסבוכה, ניתן למצוא בין חברי הפרלמנט הלבנוני את בניהם ונכדיהם של חברי פרלמנט ותיקים שנבחרו למוסד זה עוד בימי הקמתה של לבנון במאה הקודמת. מספר המושבים בפרלמנט נקבע בהסכם טאא'יף באוקטובר 1989 על 128 מושבים, והם מחולקים על פי העדות השונות המרכיבות את הפסיפס הלבנוני כאשר מחציתם נוצרים מזרמים שונים ומחציתם מוסלמים, סונים, שיעים ודרוזים.

אותם בנים של משפחות האצולה, ה'נסיכים', הם אלה שמחזיקים בתפקידי המפתח באזורי הבחירות שלהם, ותוך תפירת דילים והסכמות אלקטוראליות, מאיישים את מושבי הפרלמנט, נושאים בתפקידי שרים ובעמדות מנהל שונות ותוך חלוקת משאביה המתדלדלים של המדינה. מפלגות פוליטיות אידיאולוגיות הן עדיין מחזה נדיר בפוליטיקה הלבנונית.

הבחירות הנוכחיות עומדות בצילה של המלחמה האיומה המתחוללת בשכנה ממזרח סוריה, אותה סוריה שעד לא מזמן ניהלה למעשה את לבנון. המלחמה בסוריה משפיעה על לבנון כמעט בכל תחום אפשרי, ובעיקר בנוכחותם של כמיליון פליטים סורים השוהים על אדמת לבנון, שאוכלוסייתה הכוללת היא כשישה מיליון תושבים. אוכלוסיית הפליטים מעמיסה על הכלכלה הלבנונית, על מקורות הפרנסה המוגבלים ממילא, מעלה את רמת הפשיעה ומביאה לעיתים לחיכוכים אלימים בין לבנונים לסורים.

לבנון, שאינה מצליחה עדיין להתאושש מהמלחמה מול ישראל ב-2006 ו"הניצחון האלוהי" כפי שתואר על-ידי חסן נסראללה, מהווה היום גם נתיב מרכזי להעברת נשק אספקה ולוחמים לצדדים הניצים בסוריה ולהברחת סחורות וסמים מסוריה ואליה, כחלק מתעשיית המלחמה הפורחת.

תופעת רשתות ההברחה והפשיעה החמורה המתלווה לכך מהווה כר נרחב להתעשרותם של ברוני סמים ומבריחי נשק כדוגמת נוח זעייתר, מגדל חשיש ומבריח סמים שיעי בכיר הפועל בבוקאע תחת כנפי חזבאללה, ונחשב לאחד המבוקשים הבכירים על ידי רשויות הביטחון במדינה.

חלוקה עדתית

המלחמה זולגת ללבנון גם בדמות פיגועים של ממש המזעזעים מעת לעת את רחובות ביירות, ומכוונים בעיקר נגד גורמים איראניים וחיזבאללה, כתגובה על מעורבות ארגון הטרור בלחימה בסוריה. מעורבות החיזבאללה במלחמה הסורית היא נושא מרכזי בבחירות, ומהווה את הדגל שמנפנף בו הגוש הסוני-נוצרי בראשות סעד חרירי.

הבחירות בלבנון מהוות גם היבט נוסף של המאבק הסוני-שיעי במזרח התיכון, כאשר איראן, ושלוחתה בלבנון חיזבאללה, מתייצבת בבחירות אלה על המגרש הלבנוני במאבק מול סעודיה, אשר מצידה תומכת בראש הממשלה הנוכחי חרירי.

חלוקת התפקידים בממשל הלבנוני הינה חלוקה עדתית ולכן תפקיד הנשיא יהיה שמור תמיד למועמד נוצרי, ובו מכהן כיום הגנרל מישל עאון שמונה בהסכמת הגוש השיעי וחזבאללה. ראש הממשלה יהיה סוני, וכיום עומד בראשה סעד חרירי, המוביל את מפלגת "אל-מסתקבל" ('העתיד'), ואת תנועת "14 במרץ". הוא גם בנו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי שנהרג בהתפוצצות מיסתורית של רכבו, רצח המיוחס לחיזבאללה.

אולם אחד האנשים החזקים בפוליטיקה הלבנונית הוא "הראיס" נביה ברי, מנהיג התנועה השיעית הגדולה 'אמל', ויו"ר הפרלמנט הלבנוני, ולמעשה המוציא והמביא של בית הנבחרים. תנועת 'אמל', למרות הדם הרע שזורם בינה לבין חיזבאללה, חברה אליה בבחירות והמפלגה המאוחדת מייצגת את הגוש השיעי, כשלצידן "מפלגת הלאום הסורי" המיניאטורית.

סדקים בגוש השיעי?

אבל לא יהיה נכון להציג את הגוש השיעי, בראשותו של נביה ברי חסן נסראללה, כגוש אחיד. ניתן לזהות במהלך השנים האחרונות גם קולות אחרים בגוש השיעי, קולות שהיו בגדר זמזום טורדני עבור המזכ"ל נסראללה והפכו לזרם קולני שקשה להתעלם ממנו.

דווקא במחוז הבחירה של בעלבכ אל-הרמל, המחוז המרכזי של השיעים שבמסגרתו מועמדים 6 מושבים שיעים, היה ניתן לשמוע כי גורמים שונים ומועמדים עצמאיים הנתמכים על ידי השבטים המרכזיים בבקאע, עלולים לפגוע באחידות השורה של הגוש השיעי.

מזכ"ל החיזבאללה הראשון, סובחי טופיילי, ומועמדים מקומיים אחרים,שאלו בקול גדול את נסראללה כיצד הרג של מוסלמים בסוריה מסייעים לחברה ולכלכלה של תושבי הבקאע? האם הקרבות בחלב הוסיפו ולו מרפאה אחת בעיירה אל-הרמל או שרק האריכו את שורת האלמנות והיתומים הנזקקים לתרומות וצדקה, והפצועים הסמוכים על שולחנה של תנועת חיזבאללה?

קולות אלה לא נעלמו מעיניהם ואוזניהם של הנהגת התנועה, והמזכ"ל אף הודיע לפני כשבועיים כי הוא מתכוון להטיל את כל כובד משקלו כדי שמושבי הפרלמנט של מחוז בעלבכ יישארו בידיהם של נציגי חיזבאללה.

התקלויות אלימות התרחשו גם בדרום לבנון כאשר אחד הנציגים העצמאיים, עלי אל-אמין, הותקף והוכה על ידי חבורה של כשלושים תומכי חיזבאללה בזמן שעסק בתעמולת בחירות בנפת צור. גם במחוז ביירות נרשמו התקלויות המלוות בירי בין תומכי חיזבאללה לבין תומכי מפלגתו של ראש הממשלה חרירי, התקלויות שטופלו בהססנות על ידי גורמי הצבא הלבנוני.

מחנה הפליטים עין אל-חילווה, המהווה מרכז להתפתחות תאים ג'יהאדיסטים מחוץ להישג ידם של כוחות הביטחון הלבנונים, היה עד אף הוא לתופעות של ירי וקטטות לקראת הבחירות וכחלק מהמאבק בין התנועות האסלאמיסטיות לשיעיות. וזאת מבלי להזכיר את המתח השורר בטריפולי כבר מעל לשנה בהקשר זה בדיוק.

הבחירות בלבנון מהוות נקודה בה מתרכזים המתחים הפנימיים והמאבקים האזוריים. הפוליטיקה הלבנונית המקומית איננה הגורם המרכזי המשפיע על המהלכים האזוריים, אולם היא יכולה לשמש כאבן בוחן לתהליכים המטלטלים שעוברים על המזרח התיכון כולו, החל מאיראן, דרך סעודיה ועד לסוריה. בעיקר כדאי יהיה לשים לב כיצד מתמודדת תנועת חיזבאללה עם האופוזיציה השיעית, והאם איראן תמשיך להיות מושכת החוטים העיקרית בלבנון.

מורן לבנוני הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, וחוקר סוריה ולבנון במרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים