טרור צד ג': אחרי שחטפה בסוריה, איראן מנסה להגביר את המתיחות בעזה

השבוע חווינו הסלמה קשה בגבול בין ישראל ורצועת עזה. כבר לא מדובר הפגנות וניסיונות של עזתים להסתנן לישראל, אלא בירי טילים ומרגמות בהיקף שלא ראינו מאז מבצע 'צוק איתן' לפני כארבע שנים. עד כתיבת שורות אלה (בוקר יום רביעי) לא היו אבדות בנפש בצד הישראלי אלא פציעות בלבד, אבל לכול ברור שיש מרחק קטן מאוד בין פגז הנופל ברחוב ויוצר בור, ובין פגז הנוחת על בית מגורים או גן ילדים ומשאיר הרוגים ופצועים.

השאלה העולה מאליה היא מדוע כל זה פורץ עכשיו? האם הסיבה היא פגיעת צה"ל בשבוע שעבר בעמדת תצפית של ארגון הג'יהאד האסלאמי, וחיסול שלושת המחבלים שהיו בה, או שמא גורמים אחרים עומדים מאחורי ההסלמה הזו? שאלה אחרת היא: מדוע חמאס והג'יהאד עובדים במקרה זה ביחד, אחרי תקופה ארוכה של מתיחות בין שני הארגונים, ומדוע התרחבה הפעולה אל מעבר לאזור של "חוטף עזה"?

מאחורי כל השאלות האלו עומד גורם אחד, שדוחף ויוזם את סבב האלימות הנוכחי – איראן. היא המממנת של הג'יהאד והחמאס, והיא זו שהעבירה את הדרישה לשני הארגונים לחמם את הגבול, ולהתניע מחדש את המתיחות וחילופי האש עם ישראל. מה שגרם לאיראן לדרוש זאת היו ההתפתחויות בסוריה בשבועות האחרונים.

צ'ק רוסי פתוח

מזה שנים שישראל פועלת בחופשיות רבה נגד מטרות איראניות בסוריה, מפציצה יעדים ומחסלת קצינים וחיילים. איראן עד היום לא עשתה כמעט שום דבר כדי לנקום את דמם של עשרות איראנים שנהרגו בהפצצות אלה, וכדי להשיב לישראל על הרס התשתיות הצבאיות של איראן בסוריה.

הסיבה שאיראן לא פעלה נגד ישראל היא הנחיתות המבצעית והמודיעינית שהיא סובלת ממנה מול ישראל, שפגעה אנושות ביכולת של האיראנים אפילו להגן על עצמם באמצעות מערכות נ"מ חדשות שהם הביאו לסוריה, שכן ישראל השמידה אותן מיד עם הגיען, לפני שהופעלו ולפני שהפכו למבצעיות.

בהתקפות המדויקות האלה, ישראל גם הוכיחה היכולת מודיעינית גבוהה, ועובדה זו הכניסה את האיראנים למגננה זהירה שמא תפגע ישראל במפקדי הכוח האיראני בסוריה, ובראשם קאסם סולימאני. ישראל השמידה מטרות איראניות בכל רחבי סוריה, לא רק בקרבת הגולן, וכך הוכיחה לאיראנים ולתומכיהם הרוסים את הנחישות והיכולת לפגוע גם במטרות מרוחקות, עם רמיזה ליכולת הישראלית לתקוף מטרות גם בתוך איראן.

אך מה שהפיל על האיראנים את הפחד הגדול ביותר הייתה העובדה שרוסיה הביטה מן הצד על המתקפות הישראליות, ולא נקפה אצבע כדי לסייע לאיראנים. בטהרן גם רואים את נתניהו מגיע כל כמה חודשים למוסקבה, יושב עם הנשיא פוטין לפגישות ארוכות שמסתיימות בהכרזה כמעט קבועה המשבחת את ההבנות בין ישראל ורוסיה, ורומזת לכך שלישראל יש צ'ק רוסי פתוח לפעול נגד איראן כאוות נפשה. התיאום בין נתניהו ופוטין מוציא את האיראנים מדעתם, והם רואים בכך בגידה של הרוסים, במיוחד לאחר שהאיראנים הקיזו את דמם במלחמה הקרקעית נגד המורדים באסד.

מנגד, האיראנים גם מניחים שהממשל האמריקני מגבה את ישראל בכל שעשתה, עושה ותעשה נגדם בסוריה. זהו אותו ממשל שהעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים מבלי שישראל נדרשה (בינתיים) לשלם מחיר מדיני עבור המחווה הזו. ישראל הצליחה גם לשכנע את ארה"ב לצאת מהסכם הגרעין, ולמעשה – על פי תחושת האיראנים – ישראל מכוונת את מדיניות הממשל האמריקני במזרח התיכון.

נתניהו בראיית האיראנים הוא המדריך של טראמפ לענייני המזרח התיכון, והוא היה זה שדחף את הנשיא לצאת מהסכם הגרעין ולחדש את הסנקציות, לא רק על איראן אלא על כל חברה ואדם שישתפו פעולה עם איראן, ובעיקר חברות אירופאיות.

לבלוע את העלבון

השימוש המושכל, הנרחב וההחלטי שעשתה ישראל בשילוב בין העוצמה המודיעינית והעוצמה המבצעית, ביחד עם העוצמה המדינית הישראלית שגייסה הן את רוסיה והן את ארה"ב לטובת המדיניות הנחושה בסוריה, כל אלו גרמו לאיראנים להוריד פרופיל, לבלוע את העלבון וההשפלה, ולהימנע מכל פעולה ישירה נגד ישראל.

אלא שלאיראנים יש שיטה קבועה להילחם באויביהם, והיא בשימוש בכוחות זרים נגד אויביה. לכן איראן תומכת בחות'ים בתימן, בחיזבאללה בלבנון, באסד בסוריה, במיליציות הנאמנות לה בעיראק ובג'יהאד האסלאמי ובחמאס בזירה הפלסטינית. כל אלה עושים עבור איראן את המלאכה הקשה של מלחמה באויבי האייתוללות, מסעודיה עד ישראל. איראן מחמשת כוחות טרוריסטים אלו, מציידת, מאמנת ומממנת אותם, ומצפה מהם לפעול על פי דרישה.

ברקע הדברים עומדת גם העובדה שישראל גנבה את ארכיון הפרויקט הגרעיני האיראני, פעולה שהסבה לשלטון האייתוללות בושה גדולה, הציגה אותו במערומיו וייתכן שגם הנחיתה מכה קשה לתכנית הגרעינית שלו.

החולשה האיראנית הגבירה את ביטחונו העצמי של אסד, והוא הנחה את צבאו לא לאפשר לאיראנים לאחסן ציוד צבאי בהאנגרים השייכים לצבא סוריה, כדי שישראל לא תתקוף האנגרים אלה. הרוסים מצידם מוכנים ליצור מצב בו האיראנים אינם מתקרבים לישראל, כאשר צבא אסד יתפוס את הגולן הסורי ויחדש את הסכם הפסקת האש שנחתם בשנת 1974. כך מתערער מצבה של איראן בסוריה אחרי שהיא הקיזה את דם חייליה – אנשי כוח קודס ואנשי המיליציות השיעיות מעיראק ואפגניסטן – כדי להציל את אסד ושלטונו.

לשמר את ההרתעה

אירועי השבועות האחרונים בסוריה, בהם הנחילה ישראל לאיראנים תבוסה קשה, הביאו את השלטון האיראני לדרוש משני הארגונים שהוא מממן בעזה לפעול נגד ישראל לא רק באמצעות ירי צלפים, הפגנות ועפיפונים, אלא דרך שיגור טילים ופגזי מרגמה וחידוש חפירות המנהרות. לכן ראינו השבוע טילים נורים מעזה לאופקים, לנתיבות ולעוד אזורים הנמצאים עשרות קילומטרים מעזה.

נכון שלשני הארגונים העזתים יש אג'נדה אנטי-ישראלית ברורה וותיקה ואילו יכלו היו שולחים את כל היהודים לים, אבל ההתלקחות של הימים הללו היא ביוזמה איראנית ברורה. גם המצרים מבינים זאת היטב, ולכן הם משקיעים מאמץ רב בתיווך להפסקת אש, כדי למשוך את השטיח מתחת לרגלי האיראנים המנסים בכל כוחם להבעיר את ישראל כנקמה.

חשוב לציין גם שאיראן עדיין שומרת את חיזבאללה כעתודה נגד ישראל למקרה של התלקחות מלחמה ישירה בצפון. אם ההתנגשויות בין ישראל ועזה יתפתחו למחול שדים גדול ורב נפגעים בדומה למבצע 'צוק איתן' בשנת 2014, ייתכן שאיראן תדרוש מחיזבאללה לתרום את חלקו ולתקוף את ישראל משטחים שבשליטת חיזבאללה בסוריה, כמו הרי הקלמון שמצפון לחרמון.

בכל תסריט, ישראל חייבת לשמר בקפידה את כושר ההרתעה שלה ולפעול בנחישות וללא כל רגישות נגד כל מי שפועל נגדה, הן ביוזמת עצמו והן כשכיר חרב של מדינה אחרת. השאלה שאינני יודע לענות עליה היא האם יש בידי ישראל יכולת להוכיח שאיראן היא העומדת מאחורי ההסלמה בדרום, והאם במקרה שאכן נמצאת ראיה לכך, ישראל תגבה מאיראן את מחיר ההסלמה בעזה. במקרה כזה, ייתכן שמסיבת העיתונאים הבאה של בנימין נתניהו תעסוק בחשיפת הקשר האיראני לאירועי עזה של הימים החמים הללו.

מעל בימה מכובדת זו נאחל מקרב לב לכל תושבי הדרום – תושבי ישראל ורצועת עזה גם יחד – שבמהרה יגיעו לרגיעה, לביטחון ולשלום.

***

'מידה' צריכה את העזרה שלכם, ואתם יכולים להשתתף בהרצאה מיוחדת של ד"ר מרדכי קידר – הכנסו ותרמו בקישור