מתווה ההפרטה החלקי מאוד של הדואר אותו הציגה הממשלה לא יפתור את בעיות החברה, וידון אותנו לעוד שנים ארוכות של שירות גרוע ובזבוז כספי ציבור
גם אם נניח לרגע בצד את המחלוקות על הדרך לעשות זאת, נראה כי אין אדם במדינה שלא יסכים על הצורך האקוטי בהפרטת דואר ישראל. כל אזרח כבר חווה על בשרו את איכות השירות שהלכה והתדרדרה לאורך השנים ביחס הפוך לתקציבי הדואר התופחים, וכמו כל שירות ממשלתי שנותר כשריד מימי מפא"י הגיעה העת להפריט גם את חברת הדואר – לטובת החברה העצמה וכמובן לטובת הציבור.
כאמור, חלק גדול מהסיבה לכך שכעת הבשילה העת להפרטה היא התמיכה הגדולה שיש לכך בציבור, תהליך שהתרחש לאורך שנים ארוכות ובו הפרטה אינה עוד מילה גסה כשהייתה בעבר, אלא דבר שפוליטיקאים מתגאים בו.
אלא שההסתדרות המשרתת כהרגלה את קבוצות הלחץ של הוועדים, עדיין עושה מאמצים לתקוע מקלות בגלגלי כל הפרטה, בניגוד גמור לאינטרס של כלל הציבור בישראל. הכיצד? מנהלים משא ומתן (תחת איומי שביתה) עם הפוליטיקאים על למהלך של הפרטה או רפורמה שיוכלו להתגאות בה, אך דואגים לעקר את הרפורמה מכל תוכן ולהנציח את המצב הקיים לעוד שנים רבות קדימה.
זה בדיוק מה שקרה ברפורמה הכושלת במשק החשמל, וכך קורה כעת גם עם דואר ישראל. זהו גם מבחנה האמיתי של דעת הקהל הישראלית – זיהוי התוכן הפנימי של הרפורמות ולא רק של הכותרות המפוצצות על הפרטה.
מה זה "דואר חברתי"?
למעשה, אין צורך בנבירה בפרטי הסכם כזה או אחר ובקריאה משפטית מתישה כדי לעורר תמיהה ביחס להפרטה הנוכחית, ומספיק להסתכל לדוגמא על מילותיו הריקות של איוב קרא על הרפורמה כדי להבין את רוח הדברים:
"דרשתי שהפריסה האוניברסלית תהיה חלק אינטגרלי וחשוב ברפורמה, ותינתן עדיפות להעצמת הפריפריה בישראל…בנוסף – עמדתי על כך שבנק הדואר יהיה חברתי", כתב שר התקשורת בעמוד הפייסבוק שלו.
https://www.facebook.com/MKAyoobKara/photos/a.827494443932406.1073741828.258598010822055/2311309768884192/?type=3&theater
אילו הייתה כאן הפרטה אמיתית לא היה יכול השר קרא לבוא בדרישות חלולות כמו "בנק דואר חברתי" או "פריסה אוניברסלית", אלא היה נאלץ לקבל את אופן ההתנהלות של חברת הדואר לאחר ההפרטה, באופן שבו יבחרו לנהל אותה בעליה.
דרישותיו השונות והמשונות של קרא מהדואר מעידות עליו כמי שעדיין מרגיש בעל הבית בכל הקשור לדואר ישראל, ויש לכך סיבה טובה.
הפרטה מסורסת
בשלב זה חשוב לעיין במתווה הרפורמה, לפי ההסכם שהציגה רשות החברות הממשלתיות. בשלב הראשון של ההפרטה, יוצעו 20% ממניות החברה למכרז פרטי למשקיע אסטרטגי.
בשלב השני לאחר שנתיים, יוצעו לציבור עוד עשרים אחוזים ממניות החברה, וכפועל יוצא מכך יהפוך דואר ישראל לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה.
אם הליך המכירה למשקיע פרטי לא יצלח, ימכרו כל 40% ממניות החברה לציבור. כך או אחרת, המדינה שומרת לעצמה שישים אחוזים מן המניות, ולמעשה היא תישאר בעלת הבית, ותוכל להטיל וטו על כל ההחלטות החשובות בחברה, בדיוק כפי שהיה עד עכשיו.
כעת ברור מדוע מרגיש קרא כה בטוח בדרישותיו כלפי דואר ישראל ה"מופרט" לעתיד, וזאת מכיוון שהממשלה תמשיך להוות בעיה גם לאחר מהלך ההפרטה כביכול.
בניגוד לישראל, שמפריטה את שירותי הדואר אך משאירה את גרעין השליטה בידיה, מדינות אירופאיות שונות שהפריטו את הדואר בשנים האחרונות בחרו בהפרטה מלאה יותר. פורטוגל ובריטניה לדוגמא, מכרו ב-2015 וב-2013 (בהתאמה) 100% ממניות הדואר לציבור.
יש כמובן מודלים שונים, מתונים יותר, אך בכולם יש מטרה סופית משותפת לשחרור השליטה מידי המדינה, שהרי זו המשמעות הפשוטה של "הפרטה".
העם דורש רפורמה אמיתית
בדברי הרקע למתווה של רשות החברות נכתב כי "כניסתו של משקיע אסטרטגי כשותף פעיל תאפשר לממן את תוכנית ההבראה וליישם את ההתייעלות המתוכננת בחברה בשלב הראשון. בנוסף, המכירה הפרטית תקל הן על פיתוח מנועי צמיחה חדשים בחברה והן על הרחבת פעילות הדואר".
אך איזה משקיע פרטי ישקיע הון עתק כדי לממן תוכנית הבראה שנשלטת בידי אותם אנשים שלא הצליחו לייעל את החברה בניסיונות חוזרים ונשנים לאורך עשרות שנים? משקיע פרטי, כמו גם הציבור הרחב, שיקנה את מניות החברה, יוכל לאפשר התייעלות והבראה רק אם יהיה אופק לשחרורה מהחוליים הרעים שהחזיקו בה עד כה.
אין שום סיבה שרפורמה שבה גרעין השליטה נותר כשהיה ואינו עתיד לעבור לידי המשקיעים הפרטיים, תביא לשינוי מהותי בתרבות הארגונית ובאופן התנהלות החברה באופן עמוק.
אם המכרז יצליח וימצא משקיע פרטי שמעוניין ברכישת 20% ממניות החברה, המהלך הנוכחי אולי יביא לדואר ישראל חמצן לנשימה למספר שנים, ולפוליטיקאים שהגו אותו קצת כותרות מלטפות מצד אחד ושקט מההסתדרות מצד שני.
למרות זאת, כדי להציל את הדואר באמת ,חובה על ממשלת ישראל להשלים את המהלך ולהבטיח לציבור הפרטה אמיתית של הדואר שבמסגרתה החברה תנוהל על כל היבטיה בידי מי שרכש את מניות החברה, ולא בידי אותו קומץ עסקנים שהוכיח שוב ושוב שאין ביכולתו לנהל אפילו סניף דואר.
רק על ידי הפרטה מלאה ולא חלקית נוכל להבטיח את שיקום חברת הדואר הכושלת, וחשוב מכך – לקבל סוף סוף את שירות הדואר היעיל, המהיר והזול לו ראויים אזרחי ישראל.
הכותב צודק, כמובן, בכל מילה.
אבל הפרטה מלאה עלולה להיות בעייתית מבחינה פוליטית – ולכן אין הכרח לכלות כוחות יקרים כדי לממש אותה. די בכך שיוסר האיסור הדרקוני על הקמת שירות העברת מכתבים רגילים. במילים אחרות: פתיחת שוק הדואר לתחרות. בעקבות התחרות, או שחברת דואר ישראל תתנוון ותיעלם מאליה, או שתתייעל ותתחיל לעבוד כמו שצריך.
ישנה כבר תחרות בהעברת דואר כמותי (כדוגמת חשבונות בנקים) וחבילות בישראל
המחירים גבוהים יותר מדואר ישראל,
השרות לא איכותי יותר בערים הגדולות ולא מכסה כלל את הישובים הקטנים.
פשוט, גאוני
הם בנו מרכז לחלוקת דואר משוכלל ליד מודיעין
אבל מי ממיין ? המחשב ?
לא, עובדים ממיינים דואר אחד אחד
מדובר בהונאת המשקיעים הקטנים ולא בהפרטה – ממש כמו באגרקסקו, כשהחברה תכנס לחובות ולא תוכל לשלם אותם – המדינה תסרב לשלם בטענה שזה לא מענינה.
המצב העגום בדואר ישראל נובע ממינויים פוליטיים כושלים בהנהלה ועודף מנהלים, בעוד שמשרד האוצר דרדר את רמת השרות ע"י קיצוץ מחצית מנותני השרות (הדוורים) ותיבות השרות. דואר יעיל הוא חיוני לעסקים הקטנים, ובמיוחד לאלו שרוצים להכנס לתחום המסחר האלקטרוני, ומתקשים לשלוח הסחורה ללקוח בלי לשלם סכומים לא סבירים לחברות משלוחים.
לדואר ישראל שני נכסים יקרים ביותר
א. בנק הדואר עם הפרישה הרחבה שלו ורשיון הבנקאות
ב. הערך הנדלני העצום של הסניפים במרכזי הערים הגדולות.
ה"הפרטה" הנוכחית לא תאפשר מינוף של הנכסים ובנק הדואר לצורך הגדלת הרווחיות.
לדואר חלקים שמתנהלים ביעילות מירבית – אילו "סוכנויות הדואר" אותם סניפים קטנים שמתנהלים באופן עצמאי תמורת אחוז קטן (כמדומני 3% בלבד) מהמחזור הכספי שלהם.
קל להביא את הבנק לריווחיות:
1. פיטורי מרבית המנהלים
2. החלפת חלק מהסניפים בסוכנויות דואר, ומכירת הנדלן שלהם
3. שיפור שרותי הדיוור והשליחים, והוספת מערכת מיחשוב, שיאפשרו משלוח חבילות ודואר "מהיום להיום". עם שרותי מחשוב מתאימים, חברות יכולות לחלוק את שרותי השליחים שלהן, כלומר השליחים של הפיצריות יוכלו לחלק גם דואר ואילו הדוורים יוכלו גם להעביר משלוחי מזון למרחקים גדולים.
אין צורך להפריט – יש צורך לפתוח את השוק לתחרות מלאה.
כיום מידיעה ברורה גילוי נאות:( אני חברה מתחרה לדואר ) ,כל שירותי הדואר הבינלאומי הנכנס והיוצא הם בהפסד
כלומר ליבת העסק היא כישלון ,
הדואר מנסה לקחת פלחי שוק ,על ידי הורדת מחירים מסיבית ,אז נכון לכאורה,זה טוב לאזרח ,אבל זה רק למראית עין ,מכוון שאת מרבית ההפסדים תספוג הממשלה,קרי האזרח.
התחשיב הכלכלי של הדואר בעידודו של משרד התקשורת ,שמנסה למרוח את פרוסה ,באין גבינה.
למראית עין ,הדואר מציג רווח מזערי של 12 מיליון שקל ,אבל כאן השקר הגדול ,זה רק תפאורה ,מכוון שרוב ההכנסות הדואר מקורם בהפסד מלבד בנק הדואר.
מה שקברניטי הדואר עוסקים אך להסתיר את הפסדי הליבה קרי דואר בארץ בינלאומי חבילות וכ"ו כולם מכוסים על ידי רווחי בנמק הדואר,וביום שיפרידו בין הצדדים ,תראו בור עמוק של הפסד,להערכתי כ300 מיליון שקל ,(הסבסוד הצולב הזה הוא נגד החוק ומודגש בוועדת רייך שבנתה את הרפורמה בשוק הדואר ב2014 )תחשבו על רוכש פוטנציאלי ,לדוגמה חברה בינלאומית מתחום השילוח הבינלאומי ,הם לא יכנסו לזה מבלי לוודא שהמחירים ישתנו ,כל מערך השיווק וההנהלה תשתנה ,והיו פיטורים ,לאורך ורוחב שדרת הניהול הכושל של הדואר .
זוהי חברה כושלת בכל קני מידה ארצי ובינלאומי ,כאשר אני מדבר על דואר ישראל עם קולגות שלי (בתי דואר ) בעולם ,אני רואה חיוך מבויש על השפתיים ,הם נדהמים מהמחירים המגוחכים שהדואר מציג,אז נכון תגידו הוא בעל אינטרסים ,אבל תכנסו לאינטרנט ותשוו מחירים בין דואר אירופאי לדואר ישראל על אותו שרות בינלאומי ,תגלו פערים של 300% שבאירופה יקרים יותר ,אז מאפה לדואר יש את החוצפה להציג לציבור מחירים כאלו בהפסד,זאת עוד מבלי להבין כלכלית את הנזק שגורם לחברה ,האם דני גולדשטיין המנכ"ל הנוכחי בכלל מודע לכך,? או אולי זה נעשה במכוון כדי להוריד ערך חברה למשקיע פוטנצאלי, האם לחנוק את התחרות בישראל לגופים פרטיים .
את כל התשובות אלו נוכל לדעת רק בעוד כמה שנים כאשר תפתח וועדת חקירה כלכלית ,מי רוקם קנוניות על גב משלם המיסים. האם הייתה כאן יד פוליטית מכוונת ,מאחורי הקלעים ,אבל אין לי ספק לאורך התקופה שאני חוקר את הדואר ומשרד התקשורת ,יש כאן אי סדרים ניהולים ,שמצריך תשובות לציבור.
למה להפריט את הדואר ולחלק במתנה נדלן יקר למשקיע שיקנה הכל ביחד. עדיף כלכלית למכור את הנכסים אחד אחד במכרזים נפרדים
הכותב משתף פעולה עם נוכלים. ולמה כוונתי.
לוקחים שירות חיוני לאזרח.
ממעיטים בתקציבים,
מדרדרים את השירות,
מגיעים למצב קטסטרופלי,
ואז האזרח זועק חמס,
והנה פתרון הקסם – הפרטה בנזיד עדשים כי אף אחד לא רוצה מפעל כושל.
הזוכה המאושר מייעל את המערכת,
מקפיץ מחירים – קהל שבוי אמרנו?
וגורף הון עתק.
מתווה שעשו אותו בכמה שירותיים חיוניים לאזרח ולאחר מכן הפריטו אותו בנזיד עדשים.
הפרטת דואר ישראל היא עוד מסמר בקריסת רשת הביטחון החברתית במדינה ישראל ותפירת גובים לאנשי שלומנו לא ראויים.
מכיוון שנכתבו תגובות ראויות ואין טעם להוסיף אליהן נשאלות שתי שאלות מהותיות האם ואיך ניתם למנוע את התופעה הפסולה הזאת – מהוא רובד השירותים הציבורי הראוי (מה יקרה מחר כשיפריטו את משרד החינוך או ביטוח לאומי)
לדעתי העוגן צריך להיות חקיקתי בו יובטח לציבור סל שירותים מחייב מהמדינה שהמדינה תהייה מחויבת בו בכל מצב , מחינוך חינם שירותי בריאות , רווחה , פיננסים וכו
הפרטה מלאה וכמה שיותר מהר,
יותר גרוע מזה לא יכול להיות
אני מחכה לדבר דואר רשום כבר שבועיים , לפי מספר המעקב דבר הדואר הזה לא זז מהסניף בו הוא נמסר,
בדואר מבררים וכל פעם אומרים לי שיחזרו אלי ,
השרות כל כך טוב שכשהם אומרים שיחזרו אלי לא לוקחים שום פרטים כדי שבאמת יוכלו לחזור אלי,
שרות כל כך גרוע , מעולם לא נתקלתי בשרות כזה