דו"ח חדש חושף: האנטישמיות בהונגריה בירידה

הגעתו הקרובה של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן לביקור בארץ, צפויה לכלול טענות רבות  נגדו ובעדו, נגד מפלגתו ובעדה – טענות שמפלגתו ומדינתו אנטישמיות ווטענות הפוכות. נושא האנטישמיות בהונגריה, אם כן, ראוי בהחלט לעיון מעמיק.

הדברים שאכתוב כאן מתבססים על סדרת דו"חות של הארגון היהודי-הונגרי "קרן הפעולה וההגנה", (TEV) העוסק במחקר האנטישמיות בהונגריה ובפעולות יהודיות להתמודדות איתה. יש מי שאומר שהארגון נוקט גישה סלחנית כלפי הממשלה ההונגרית, אך קריאת הדו"חות אינה מעלה אצלי רושם כזה.

אל הדו"חות התוודעתי כאשר הרציתי לפני מספר חודשים בכנס של הארגון בבודפשט. הדו"חות מציירים תמונת מצב של האנטישמיות בהונגריה, ומוסיפים עליה מודל מורכב ומתודה מוצלחת מאוד לחקר האנטישמיות, שראוי שתאומץ גם במקומות אחרים. חלקה אכן מאומץ במדינות שונות בארגון שיתוף הפעולה האירופי (OSCE).

לעומת שיטות 'רגילות' לספירת מקרי אנטישמיות ופשעי שנאה או שכיחותם, שעל חלקן מתחתי ביקורת בעבר, החידוש בגישתה של הקרן ההונגרית הוא בדיקת עמדות שונות ודעות קדומות בקרב ההונגרים, עוצמתן ומשמעותן.

הדו"ח מפנים כי לא כל אנטישמיות היא אלימה באותה מידה. הדו"ח מאפשר להבדיל בין הסוגים השונים ולדעת היכן יש למקד מאמץ. הוא גם מאפשר לדעת את היחס בין דעות שונות. לדוגמה: אם מישהו מחזיק בדעה עוינת כלפי מהגרים, האם הוא יחזיק בדעה עוינת כלפי יהודים? האם האנטישמיות מסתתרת מאחורי תירוצים אחרים? מה הפער בעניין בין המפלגות השונות ומה המתאם בין ההשקפות השונות לאנטישמיות?

המספרים

הדו"ח לשנת 2017 תיעד 37 תקריות אנטישמיות בהונגריה. מדובר בירידה מול 2015, אך חזרה לרמת 2014. בנוסף אירעו עוד 11 מקרים של פשעי שנאה שפרטיהם אינם ברורים דיים, ירידה חדה מ-2015 (39) ו-2014 (28).

ביחס תקריות למיליון תושבים, בהונגריה היו 3.7 תקריות למיליון איש – שוב חזרה לרמת 2014 ופחות מ-2015 (5.2) ו-2016 (4.8). להשוואה (אם כי מתודת האיסוף אחרת), מספרים אלו הם מעל לממוצע האמריקאי עד 2016 (3.9), אבל פחות מהממוצע בבלגיה (5.8), צרפת (4.9) והרבה פחות מאשר בבריטניה (20.9).

במילים אחרות, מבין המדינות האירופאיות שבהן נאספים נתונים על פשעי שנאה אנטישמיים, הונגריה קרובה לתחתית. השוואת הנתונים כמה שנים אחורה מעלה תמונה דומה.

כאשר בודקים גם את סוג פשעי השנאה המדווחים התמונה מתחדדת. התקריות האנטישמיות שדווחו בהונגריה בשנה שעברה נחלקו ל-13 מקרי ונדליזם ו-24 "דיבור מפיץ שנאה" (Hate Speech). הסוג האחרון כלל למשל התבטאות אנטישמית של פוליטיקאי מקומי, אירוע ניאו נאצי, ופוסטים מסיתים בפייסבוק. לא דווח על אלימות פיזית כלפי יהודים.

לעומת זאת, בצרפת ב-2016 אירעו לפי הספירה המינימלית 40 תקיפות אלימות, ושיטת ספירה אחרת טענה כי ב-2017 התחוללו 92 תקיפות אנטישמיות – עלייה של 28 אחוזים.

בבריטניה התחוללו ב-2017 145 מקרי תקיפה אנטישמית, מול 108 ב-2016. מהנתון הזה ניתן ללמוד כי בניגוד למקומות אחרים, האנטישמיות בהונגריה איננה מיתרגמת לאלימות פיזית. כמובן, אין לזלזל בוונדליזם וביטויי שנאה אחרים העלולים להידרדר לאלימות, אולם הונגריה לא הידרדרה לשם.

הפנים שמאחורי הפשעים

מ-2006 עד 2016 כשני שליש בממוצע מן ההונגרים הוגדרו בדו"ח כלא אנטישמיים. בין 31 אחוזים (2014) ל-40 אחוזים (2011) היו "אנטישמיים בצורה מתונה" עד "אנטישמיים בצורה חזקה", בהתאם לשיעור החזקתם בדעות ורגשות שליליים כלפי יהודים.

חשוב לא לבלבל בין ההגדרה העצמית לדעות. כך למשל, בגרמניה ב-2017 דו"ח מצא כי כעשרה אחוזים מחזיקים בתפיסות אנטישמיות קלאסיות ומודים בכך, אך בדיקת עמדות העלתה כי כחמישים אחוזים מן הגרמנים מחזיקים בתפיסות אנטישמיות, גם אם לא יקראו לעצמם אנטישמים.

לכן הדו"ח ההונגרי בדק מהי משמעות התפיסות – כלומר, מה אנשים חושבים ומה הם מוכנים או לא מוכנים לעשות. לפי נתונים אלה, אין ספק כי בעשור האחרון נראו בהונגריה סימנים מדאיגים. אחוז המאמינים כי לא היו תאי גזים במחנות המוות עלה משבעה ב-2006 ל-11% ב-2016. שיעור המאמינים כי מספר ההרוגים בשואה היה נמוך בהרבה מהמקובל עלה מ-14% ל-24%, בתוכם 19% ממי שהגדירו עצמם 'לא אנטישמים'.

כמעט בכל תחום חלה עליה כלשהי בשיעורי האנטישמיות. בדחיה הרגשית של יהודים שעלתה מ-14% ב-2006 ל-21% ב-2016. שיעור המאמינים בקונספירציה יהודית עלה מ-27% ב-2006 ל-36% ב-2016. שיעור המאמינים כי ליהודים השפעה רבה מדי בהונגריה עלה מ-27% ב-2013 ל-37% ב-2016. שיעור התומכים בהגבלות מקצועיות על יהודים עלה מ-15% ל-25%.

בתחום המעשים התגלה מתאם ממשי בין אלה מי שמגדירים עצמם כאנטישמים לבין מי שמסרבים לשכן יהודי. לעומת זאת, לא נמצא מתאם בין המתנגדים להגירה לבין מתנגדים ליהודים. רק כשלושים אחוזים, קרוב יחסית למספר האנטישמים המוצהרים, הצהירו כי יסרבו לשכן יהודי, מול יותר משמונים אחוזים שיסרבו לשכן מהגר או שיסרבו לשכן גלוח-ראש ניאו נאצי.

בדיקה נוספת מדדה את האהדה למיעוטים במדד של 1-9. בבדיקה התגלה כי ציון היהודים נע בין 5.32 (2016) ל-4.47 (2010) – נמוך מהשוואבים אך גבוה מכל המיעוטים האחרים. האהדה הנמוכה ביותר הייתה למהגרים (2.75) ואחריהם הצוענים (3.69). המשמעות היא שהיהודים רחוקים מלהיות מיעוט שנוא בהונגריה – אך שמי ששונא יהודים, קרוב לוודאי שישנא גם מיעוטים אחרים. נראה גם שהעמדות כלפי היהודים השתפרו בשל השוואתם למהגרים הלא-רצויים ולערבים, הנתפסים כמהגרים.

ממצע ברור נוסף הוא כי בקרב שני השלישים המגדירים עצמם "לא אנטישמיים", מעטים מחזיקים בעמדות אנטישמיות 'קלאסיות'. לעומתם, מי שמגדיר עצמו 'אנטישמי חזק' משתייך לאוסף פרנואידים המאמין כמעט בכל עלילה אפשרית על היהודים, ונראה שגם מחזיק באנטישמיות נוצרית 'קלאסית'.

כפל הפנים של יוביק

גם בנושאים הנוגעים לישראל וליהודים יש פער גדול בין המצהירים על עצמם לא אנטישמיים לבין האנטישמיים. בעניין זה תומכי מפלגת יוביק הקיצונית עוינים את ישראל בממוצע יותר מאנטישמיים 'מתונים', ובכמה עניינים אף יותר מאנטישמיים 'חזקים'.

נראה שרובם לא מאמינים שיהודי הונגריה אינם נאמנים להונגריה, ואינם חושבים יותר מאחרים שישראל היא מדינה תוקפנית. תומכי יוביק סובלים פחות מדעות קדומות ביחס ליהודים ופחות מתאימים לסטריאוטיפ הקדמון של האיכר הבור שמכיר יהודים מדרשות הכומר האנטישמי, אבל הם שונאים יהודים לא פחות. יוביק נבדלה ממפלגות ימין אחרות באירופה בכך שעד לאחרונה הפגינה אהדה לאסלאם – ככל הנראה בגלל שנתפס כאנטי-יהודי, ובשל מיעוטם של מוסלמים בהונגריה – כ-5,000 בסך הכל. מנהיגה של יוביק כינה לא פעם את האסלאם "התקווה האחרונה לאנושות, מול החושך של הליברליזם והגלובליזציה".

אולם לאחרונה חל שינוי מסויים בנושא, במיוחד עקב משבר ההגירה, שכן המפלגה מתנגדת להגירה (ולגלובליזציה ולקפיטליזם. אך ביוביק עדיין נמנעים מהצהרות אנטי–מוסלמיות, כנראה בשל קשריה עם איראן ומדינות ערביות.

מהצד השני מנהיג יוביק מנסה לאחרונה לשפר את תדמית מפלגתו בעיני היהודים ואת יחסה לישראל, והשווה את עמדותיה הקודמות ל"בן עשרה מבולבל שהתבגר". המחקר מראה שגם אם הוא עצמו כן בטענות אלו, הרי שמצביעיו כוללים אחוז גבוה של שונאי ישראל שלא 'התבגרו'.

משחק אסוציאציות

בדיקת האסוציאציות למילה "יהודי" העלתה כצפוי פערים עצומים בין המגדירים עצמם 'לא אנטישמיים', לבין המגדירים עצמם אנטישמיים. מצביעי "יוביק" היו קרובים יותר לאנטישמיים.

אסוציאציות שליליות או כאלה שנוגעות לכסף ולהשפעה היו נדירות אצל הלא-אנטישמיים. ונדירות פחות אצל האנטישמיים המתונים ומצביעי יוביק. האחרונים החזיקו באסוציאציות שליליות כלפי יהודים כמו אנטישמיים חזקים, אך בפחות אסוציאציות של כסף\השפעה. וכמובן – האסוציאציות הללו הופיעו אצל רוב האנטישמיים החזקים.

אין מתאם בין שמרנות לאנטישמיות

גם אצל אנטישמיים מתונים, רוב האסוציאציות המידיות עם יהודים אינן שליליות. אולם כאשר שאלו עורכי הסקר שאלות שמאפשרות לקשר יהודים לתכונת שליליות, זוהתה עליה. המשך הניתוח ניסה למצוא אילו עמדות ובאיזה נושאים נמצאות במתאם גבוה עם אנטישמיות.

הסקר ניסה לבחון את הקשר בין אנטישמיות לבין עמדות בסוגיות שאינן נוגעות ישירות לישראל, אך לא נמצאה אף עמדה עם קשר חזק. העמדה הקרובה ביותר לכך הייתה הרצון להתנתק מהאיחוד האירופי, ש-48% מהמחזיקים בה החזיקו גם בדעות אנטישמיות.

לעומת זאת, בקרב מי שסברו כי "הגנת ערכינו הלאומיים חשובה יותר מחברות באיחוד", עמדה דומה אך המכילה תוכן חיובי ונפוצה כנראה הרבה יותר, היו 38% אנטישמיים – גבוה מעט יותר מהממוצע – ו-62% לא אנטישמיים.

עמדות נוספות שהיו במתאם גבוה יחסית היו הרצון להחמיר בנושא ההפלות (45%), והמתנגדים להומוסקסואלית (46%). בין הרוצים להחמיר את תהליך ההגירה, שיעור גבוה מעט יותר היו אנטישמיים – 37% מול 33% בציבור הכללי – אולם שני שליש לא היו.

דווקא העמדה הלאומנית ביותר כללה את שיעור האנטישמיים הנמוך ביותר: "אנשים עם ערכים לאומניים צריכים להיות מקבלי ההחלטות". 31% מהתומכים בעמדה הזו היו אנטישמים, מתוכם 13% אנטישמים "חזקים". נתון זהה העלתה העמדה "למנהיגי המדינה לא אכפת מאנשים כמוך". בקרב תומכי שתי העמדות היו פחות אנטישמיים מהממוצע.

מבחינה דתית, לא מפתיע שהלא-דתיים הם הקבוצה הכי פחות אנטישמית (28% אנטישמיים מתונים או חזקים). מה שמפתיע הוא שהקבוצה שבקרבה יש הכי הרבה אנטישמיים היא "דתיים בדרכם שלהם" (39%), ואחריה "לא משתייכים לקהילה דתית" (37%) ו"מבקר בכנסיה רק באירועים חשובים ומשפחתיים" (36%).

בעלי השכלה אקדמית התגלו כפחות אנטישמיים – רק 22%. אין בכך כל הפתעה. מה שכן הפתיע הוא ששיעור האנטישמים חסרי ההשכלה (עד 8 שנות לימוד) היה 33% – פחות משיעורם בקרב העובדים המיומנים (37%) ובוגרי התיכון (35%). מתברר שאין מתאם בין חוסר השכלה לבין אנטישמיות.

גברים יותר אנטישמיים מנשים (35% מול 32%). בפילוח לפי גילים, השכבות הכי פחות אנטישמיות הן צעירים מגיל 18-29 (32% אנטישמיים), ומבוגרים מעל גיל שישים – רק 24%. בגילאי 30-49, הדור שחווה את קריסת ברית ורשה כילדים או כצעירים, יש 40% אנטישמיים.

על הציר הפוליטי אפשר לזהות יותר אנטישמיים בימין. אולם אי אפשר יהיה להסיק מכך שהימין אנטישמי, מכיוון שגם רוב הלא-אנטישמיים נמצאים מימין למרכז המפה הפוליטית. בסולם בין 1 (שמאל) ל-7 (ימין), הלא אנטישמיים נמצאים בימין המתון בממוצע – 4.23; האנטישמיים המתונים קצת ימינה מהם – 4.55; והאנטישמיים החזקים בימין הקיצוני: 5.45.

לעומת זאת, אין כמעט שום מתאם בין שמרנות לאנטישמיות. בסולם של 1 (שמרן) עד 7 (ליברל), הלא-אנטישמיים נמצאים בדיוק באמצע – 3.57; האנטישמיים המתונים סוטים מעט לכיוון הליברלי (3.64), והקיצוניים קצת לכיוון השמרני (3.37).

אחת השאלות בסקר בחנה איזו דת מתאימה יותר לאירופה: יהדות או אסלאם. המפלגה היחידה שבה היה רוב מוחלט של הסוברים שהיהדות מתאימה יותר הייתה מפלגת הקואליציה-הדמוקרטית הסוציאל-ליברלית. זהו נתון מעט מפתיע, משום שהישראלים התרגלו לכך שכל מה שסוציאליסטי נודף גם מאנטישמיות ושנאת ישראל. מגמה זו הופיעה גם אצל מפלגות שמאל קטנות, שם יש יותר פרו-מוסלמים ביחס: רק 22% חשבו שהאסלאם תואם יותר את הערכים האירופאים, ו-45% חשבו שהיהדות.

בקרב מפלגת השלטון פידז 38% חשבו שהיהדות אירופית יותר, 8% שהאסלאם, ו-44% באותה מידה. אצל אנשי המפלגה הסוציאליסטית התוצאות היו בהתאמה 36%, 7%, 44, ואצל אנשי יוביק תוצאות דומות בסך הכל. כלומר, היחס לאסלאם וליהדות קשורים בקשר חלש: אנטישמיים מובהקים יהיו גם קסנופובים וישנאו את כולם. אולם הלא אנטישמיים עדיין יעדיפו יהודים על מוסלמים, מן הסתם כתוצאה של החשש מההגירה והטרור.

בחלוקה הפוליטית אפשר לראות פער ברור ועצום. מצביעי יוביק הקיצונית הם ברובם המוחלט אנטישמיים (57%); מצביעי מפלגת השלטון, פידז, בדומה לממוצע הכללי – 34%; במפלגה הסוציאליסטית (MSZP) אותו שיעור אנטישמיים בדיוק, אם כי בפידס יש יותר אנטישמיים חזקים (21%) מאשר במפלגה הסוציאליסטית (13%) ובהתאם לכך פחות אנטישמיים מתונים (13% מול 21%).

הכי פחות אנטישמיים, בפער גדול, יש ב"קואליציה הדמוקרטית" הסוציאל-ליברלית, שבה 12% אנטישמים בלבד.

חשובה לא פחות העובדה שבקרב אלה שהצהירו ב-2016 כי בוודאי או כנראה ילכו להצביע בבחירות, שיעור האנטישמים היה גבוה משמעותית (כ-35%) מאשר בין אלה שהצהירו כי כנראה או בוודאי לא יצביעו (כ-23%). המשמעות המצערת של הנתונים אלו היא שבקרב המצביעים המחויבים יש שיעור גבוה יותר של אנטישמיים.

ולבסוף, הן ב-2014 והן ב-2015, רוב ההונגרים – כ-52% – ציינו את "הטיפשות האנושית" כסיבה לאנטישמיות, ורק כשליש ומטה האשימו את ישראל או היהודים עצמם.

המאבק נגד סורוס

הדו"ח מראה בבירור כי קיימת אנטישמיות משמעותית בחברה ההונגרית, כחלק מתופעות הקיימות בכל רחבי אירופה. גם הקשר הברור בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות קיים בהונגריה ונחשף בבחירותיהם של מצביעי יוביק.

חלק ניכר מהאנטישמיות במערב אירופה הוא תוצר של הקהילות המוסלמיות שם. לכן כל השוואה להונגריה צריכה לקחת בחשבון כי שיעורה של האנטישמיות – מסורתית או אחרת – בקרב הלא-מוסלמים בהונגריה הוא גבוה.

תוצאות הסקרים מסבירות, כמדומה, גם חלק מהפוליטיקה הפנימית ההונגרית. אין מחלוקת בנוגע לכך שוויקטור אורבן הוא פופוליסט ואיננו ליברל גדול. בשדה בו הוא משחק, רוב הבוחרים שמרנים. רבים מהם מחזיקים בדעות קדומות כלפי היהודים. בניגוד לאשליות הרווחות במערב אירופה, הבחירה איננה בין אורבן לבין מנהיג ליברלי יותר. אורבן טוען שהוא החסם בפני עלייתה של יוביק הקיצונית לשלטון. יש לטענה הזו על מה להתבסס, גם אם באופן כללי ניתן להטיל ספק בכנותו.

אורבן ומפלגתו הציבו את ג'ורג' סורוס כמטרה. גם אם המהלך הזה אינו מונע מאנטישמיות, חלק מיהודי הונגריה חוששים שהוא עלול לעורר אנטישמיות. אורבן הבטיח להילחם  באנטישמיות, ויש מקרים שכך עשה. הוא שמר על זכויות יהודיות כגון שחיטה כשרה, ובאופן עקבי שמר על עמדה פרו-ישראלית, הגובה ממנו מחיר בקרב מציבעים אנטישמיים.

הוויכוח על שמרנותו של אורבן, העדר הליברליזם שלו והאם הוא בדרכו להיות שליט אוטוריטרי כנראה קשור יותר לפוליטיקה פנים-אירופאית ולחשש ההיסטרי לפרקים באיחוד האירופי מפני הפוליטיקאי הפופוליסט. שנאת יהודים משחקת תפקיד משני עד זניח ברטוריקה הזו.

אם יש משהו שיהודים בהונגריה צריכים לחשוש ממנו, הרי אל המלצותיו של מדען מדינה הולנדי מכובד, אשר רואה בשלטונו של אורבן כזה אסון, שכדי להפילו הוא בעד שהמפלגות הליברליות יחברו ליוביק הקיצונית בעלת בסיס המצביעים האנטישמי מאוד.

מקום בטוח

"האנטישמיות בהונגריה לא שונה מאוד מאשר במדינות מרכז-מזרח אירופה. מצבם של יהודי הונגריה עדיף כאן מאשר במערב אירופה, שם הם צריכים להתמודד עם פגיעות פיזיות", מסכמים מחברי הדו"ח.

את אורבן יש לשפוט על סמך האידיאולוגיה שלו ומעשיו. את הונגריה יש לבחון בעיניים פקוחות. האנטישמיות ההונגרית קיימת, ועליית חלק מהאמונות האנטישמיות מדאיגה. אך בחברה ההונגרית השמרנית למדי מצבם של היהודים טוב למדי. הונגריה היא כרגע מקום בטוח ליהודים.

אורבן התפאר לא פעם כי בניגוד למקומות אחרים באירופה, בבודפשט יהודי יכול להסתובב עם כיפה בלא חשש. הניסיון האישי שלי, אנקדוטלי ככל שיהיה, תומך בטעה הזו. בביקורי בבודפשט איש לא סבר שהכיפה שלי היא סיבה לדאגה, אך בשנים האחרונות לא עבר עלי ביקור אחד בפריז בלי שמישהו ימליץ לי להוריד את הכיפה. הדבר לא מעיד בהכרח על רמת הסיכון או היעדרו – אולם הוא מעיד על תחושת הביטחון הסובייקטיבית, הגבוהה יותר בהונגריה.

ההיסטוריה היהודית בהונגריה היא מרה. לעומתה, ההווה נראה סביר והמחקרים שצוטטו כאן מדגישים שוב את הצורך להתמקד לא סתם ב'אנטישמיות', אלא דווקא בגילויים המסוכנים שלה. לאחרונה הוחלף השגריר הצרפתי בהונגריה, ככל הנראה לאחר שהודלף לעיתונות מזכר שבו הביע השגריר את תמיכתו באורבן. אחת הטענות במזכר הייתה כי העיתונות הצרפתית, המאשימה את הונגריה ב"פיקציה" של אנטישמיות גואה, מנסה להסיח את הדעת מ"האנטישמיות האמיתית" המגיעה מ"מוסלמים בצרפת וגרמניה".

אסור שהחשש מהאנטישמיות המסורתית או מדעות קדומות נגד יהודים בהונגריה יסתיר את העובדה שמצבם שם בטוח יותר מאשר בארצות רבות אחרות באירופה. אסור לו גם לשמש כלי במאבק פוליטי שמטרתו איננה חיסול האנטישמיות אלא חיסול חשבונות פנים-אירופי, תוך התעלמות מאנטישמיות אלימה אצל מיעוטים מוסלמיים או במפלגות כגון הלייבור הבריטית.