הקץ לבלוף ה'פליטים'? אתיופיה ואריתריאה הצהירו על סיום הסכסוך ביניהן

האם ההתפחויות האחרונות באריתריאה מקרבות את יציאת המסתננים מישראל? ביום שני בשבוע שעבר, מנהיגי אתיופיה ואריתריאה עשו צעד משמעותי לקראת פתרון אחד הסכסוכים הארוכים והמדממים ביותר ביבשת אפריקה, כאשר חתמו על הצהרה שמסיימת את מצב המלחמה בין שתי המדינות.

מועצת הביטחון של האו"ם פרסמה הודעה בה נאמר כי הצהרת השלום שחתמו אתיופיה ואריתריאה לאחר עשרים שנה כאויבות, "מייצגת התפתחות משמעותית בעלת השלכות חיוביות מרחיקות לכת על אזור קרן אפריקה ומעבר לו".

המועצה שיבחה את ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד והנשיא האריתריאי איסאייס אפרווקי, והדגישה את מחויבותם לחדש את הקשרים הדיפולמטיים ולפתוח פרק חדש של שיתוף פעולה. בהודעה של ממשלת אתיופיה נאמר כי הוא מקבלת בצורה מלאה את ההסכם עם אריתריאה.

שתי המדינות ניהלו מלחמה בין השנים 1998 ל-2000 בעקבות סכסוך גבולות, בה נהרגו כשמונים אלף בני אדם. בשנת 2000 נחתם הסכם שלום, אך הוא מעולם לא כובד במלואו בשל מחלוקות בין שני הצדדים, והמתיחות בגבול נמשכה כל העת.

שיקום היחסים בין המדינות צפוי להמשך עוד זמן רב, וההערכה היא כי יביא לשיפור ניכר במצב הכלכלי בקרן אפריקה,  כאשר הסכם השלום ייצור הזדמנויות עסקיות ומסחריות חדשות.

אין הצדקה להגנה הקבוצתית

ההתפתחות החיובית ביחסים בין אתיופיה לאריתריאה עלולה להיות גם בעלות השלכות דרמטיות על קבוצת המסתננים הגדולה שהגיעה מאריתריאה לישראל בשנים האחרונות. "עד כה, הסיבה העיקרית להגנה הקבוצתית לה זכו בישראל המסתננים האריתריאים הייתה גיוס החובה לצבא", אומר ל'מידה' יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית.

לדבריו, ההצדקה לגיוס חובה הייתה שאריתריאה היא מדינה בעלת אוכלוסייה קטנה של 5 מיליון איש, מול אתיופיה שהיא מעצמה של 100 מיליון איש. "אחרי שהסתיימה המלחמה בראשית המאה, אתיופיה לא כיבדה את הסכם הבוררות ואז אריתריאה תירצה את הצורך בגיוס חובה ארוך כדי הגן על עצמה מהתוקפנות האתיופית. ברגע שאין סכסוך אין כבר תרוץ רשמי להמשיך במדיניות של הגיוס", הוא מסביר.

האם באמת יבטלו את הגיוס?

"אי אפשר לדעת מה יקרה. אריתריאה לא מסוגלת לקלוט חזרה את המאסה של המגרים שעזבו בבת אחת ולכן היא לא תשנה את המדיניות באופן מהיר. למרות שמדובר במשטר לא דמוקרטי וחד-מפלגתי הוא מאוד תלוי בתמיכה של הפזורה באירופה ובארה"ב וגם בישראל, כפי שראינו עם החגיגות של תומכי המשטר".

יעקובוביץ' ממשיך ואומר כי הפזורה האריתריאית תמכה עד היום במשטר בגלל הסכסוך עם אתיופיה, ובהעדר סכסוך הוא יהיה נתון ללחץ משמעותי מאוד להקל על תנאי הגיוס. "אפרווקי  לא יוכל להמשיך כך לאורך זמן. לכן יש לקוות וגם ניתן לצפות שלהסכם יהיו משמעויות דרמטיות בכל הנוגע לסוגיית המסתננים בישראל, גם אם לא בטווח המיידי".

על פי יעקובוביץ', אם מבטלים את הגיוס לא תהיה יותר הצדקה להגנה קבוצתית. "זו עוד סיבה מדוע זו תהיה שגיאה מוחלטת לחזור כרגע למתווה האו"ם כפי שמסתמן שהממשלה חותרת לעשות", הוא אומר.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10215000981871167&set=a.1594085845218.84836.1028087413&type=3&theater

באופן רשמי, הגיוס לצבא אריתריאה כלל גברים עד גיל 50 ונשים עד גיל 47. בפועל רוב הנשים משרתות בשירות לאומי והן משתחררות אם הן מתחתנות או מביאות ילדים. גם רווקות לרוב משתחררות בגיל 25-27. זמן השירות הממוצע הוא בין ארבע עד עשר שנים, אך הבעיה העיקרית שהוא לא קבוע מראש ויכול להשתנות כל הזמן.

יעקובוביץ' מסכם ואומר: "מי שהוא תומך של המשטר לא נמצא בסכנה אם יחזור. עובדה שעד עכשיו חזרו לאריתריאה 3300 מסתננים מישראל. אין שום דיווח שקרה להם משהו, וברור שהם לא היו חוזרים אם היו חוששים לחייהם".

שווייץ מגרשת חזרה לאריתריאה

בתוך כך, פסיקה חדשה של בית המשפט הפדרלי בשווייץ קובעת כי גירוש של מבקשי מקלט אריתריאים שנמלטו מהמדינה בשל חשש מהשירות הצבאי הכפוי הוא חוקי והגיוני.

הפסיקה השווייצרית הגיעה בעקבות מקרה בו מהגר אריתריאי ערער נגד ההחלטה לגרשו וטען כי היא עומד בפני גיוס לשירות צבאי במולדתו. במהלך הערעור נבחנה השאלה האם שירות צבאי במדינה האפריקאית הוא עילה לביטול צו הגירוש.

השופטים השווייצרים ציינו כי אמנם משך השירות בצבא האריתריאי אינו קבוע והתנאים בו אינם אידיאליים, אך הם אינם כה קשים כדי להפוך את הגירוש ללא חוקי. כמו כן נקבע כי העדויות על התעללות בשורות הצבא הן מינוריות ואינן מהוות עילה מספקת להגנה מגירוש.

עוד ציין בית המשפט כי בית הדין האירופאי לזכויות אדם (EHCR) אוסר על גירוש רק במקרים בהם יש יסוד סביר להאמין כי מתבצעת כפייה חמורה לגיוס, עילה שאינה מופסת במקרה של אריתריאה. ההחלטה פותחת למעשה את הדלת עבור גירוש של מהגרים אריתריאים שהגישו בקשה למקלט על בסיס הטענה שהם חוששים מגיוס לצבא.

פסיקה זו מצטרפת לסדרה של פסקי דין שנתן בית המשפט בשווייץ לפני כשנה, ובהם נקבע בין השאר כי אריתריאים שהשלימו את שירותם הצבאי בטרם נמלטו מהמדינה יכולים לחזור בבטחה לביתם. "לא מצאנו כי קיים איום על פגיעה בזכויות אדם", כתבו השופטים. בפסיקה אחרת ביטל בית המשפט את ההגנה האוטומטית לה זכו אריתריאים עם הגיעם לשוויץ, לאחר שקיבל עדויות של מהגרים ששבו לביקור במולדתם ולא אונה להם כל רע.

"הם מסתננים"

לפני כחודש דיווחנו ב'מידה' על בכיר בקהילת האריתראים בישראל שהודה כי ישנם אלפי מסתננים מאריתריאה השוהים בישראל, ואינם פליטים ולא זכאים להגנה ממדינת ישראל. אתקילטי אברהם, דובר בולט של הקהילה האריתראית, תועד כשהוא מכנה רבים מהאריתראים השוהים בארץ “מסתננים”.

https://www.facebook.com/sheffi.paz/videos/vb.1241865650/10216454808103040/?type=2&video_source=user_video_tab

לדברי אברהם, אריתראים רבים בישראל הינם תומכי משטרו הדיקטטורי של רודן אריתראה אסיס אפוורקי: “כולם משלמים כסף לדיקטטור, מחזקים את הדיקטטור… אנחנו נגד הדיקטטור”.

אתקליטי אף תקף בחריפות את חברי הקהילה האריתראית שהשתתפו בחגיגות יום העצמאות של אריתראה, בחסות השגרירות האריתראית: “אלה שחוגגים (הם) מסתננים, אני אחתום לך”. הנציג האריתריאי אף הביע תמיכתו בהפגנת תושבי דרום תל-אביב שקראו לממשלה להוציא את המסתננים מישראל. “אנחנו רוצים לחזק את ההפגנה שלכם”, אמר.

דבריו של אתקליטי קיבלו חיזוק מאריתראים נוספים השוהים בארץ. קיברום טוואלדה וודי אנו, מסתנן אריתראי, כינה בפוסט שפרסם בפייסבוק את תומכי המשטר האריתראי “פושעים”, קרא להחזירם לאריתראה והבהיר כי “הם מהגרי עבודה שלא מגיע להם להיות שניה אחת” בישראל.