הפקידים בשירות המסתננים: המשבר באריתראה נגמר, ההרחקה לא נראית באופק

גם אם קפקא וקישון היו חוברים כדי לרקוח את הדיון הפקידותי ההזוי ביותר, הם לא היו מצליחים לחזות את פרוטוקול הדיון שנערך הבוקר בוועדת הפנים של הכנסת בנושא הרחקת מסתננים. הרקע לדיון הוא הסכם השלום ההיסטורי בין אריתראה לאתיופיה אשר עשוי להביא לפתרון לבעיית המסתננים. אך אזלת יד של פקידי ממשלה עלולה להביא להחמצת ההזדמנות. בדיון הבוקר התעורר הרושם שאף אחד מגורמי הממשלה אינו מעוניין להוביל החלטה אפקטיבית בנושא.

הדיון התכנס לבקשת יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש, שאמר בפתח הדברים כי אי אפשר להתעלם משינוי המציאות באריתריאה. "ישראל הייתה המדינה הראשונה שנתקלה בכניסת מסתננים מאריתריאה, ועד עכשיו לא החזרנו אותם. לכן אנחנו צריכים לבחון את המשמעויות שהתעוררו בשטח לאחר הסכם השלום עם אתיופיה והאמירות על הגבלת השירות הצבאי באריתריאה", אמר ח"כ קיש.

כפי שדיווחנו לאחרונה ב'מידה', הסכם השלום בין שתי המדינות האפריקאיות צפוי להוביל לביטול חובת הגיוס לצבא באריתריאה, שהייתה הסיבה העיקרית להגנה לה זכו המסתננים בישראל. גם מדינות אחרות בעולם מתחילות להכיר בכך, וח"כ קיש הביא כדוגמה מסמך רשמי שנשלח משגרירות שווייץ בישראל ומפרט את מדיניות שוויץ כלפי מבקשי מקלט מאריתריאה.

המסמך, המתפרסם כאן לראשונה, מתייחס להחלטות בית המשפט בשווייץ מהחודשים האחרונים, בנוגע למהגרים אריתראים שבקשתם למקלט סורבה והחזרתם אושרה על ידי השופטים. על פי המדיניות השווייצרית, הרחקת שוהים שבקשת המקלט שלהם נדחתה היא אפשרית גם אם הם ייקראו לשירות צבאי. עוד נכתב כי התנאים בשירות הצבאי הם בעייתיים אבל לא ברמה ההופכת את הגירוש לבלתי חוקי. בנוגע לאנשים שהשלימו כבר את שירותם הצבאי או מזדהים כתומכי משטר מובהקים, קובעים בשווייץ כי הם אינם נמצאים בסכנה עם שובם למולדת.

לאחר מכן פנה קיש לנציגי משרדי הממשלה בשאלה כיצד ההתפתחויות האחרונות באריתריאה משפיעות על מדיניות הממשלה בנושא החזרת המסתננים לארצם. כאן החל מצעד של התחמקויות מצד פקידי המדינה, שהתקשו לספק תשובות ענייניות מלבד הטענה החוזרת לפיה "צריך לחכות ולבחון את הדברים", והטילו את האחריות לעניין איש על רעהו.

"לישראל אין דעה בעניין?"

ראשון הדוברים היה גיל אבריאל, היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי, שאמר כי במל"ל מכירים את התפתחויות האחרונות באפריקה. "משרד החוץ הוא האמון על תמונת המצב, אבל גם אנחנו עשינו אצלנו דיון בנושא. בהחלט אפשר להגיד שיש סיכוי לשינוי עתידי באריתריאה, והמבחן המרכזי יהיה אם הנסיבות החדשות יאפשרו את החזרת האריתריאים למדינתם תוך הבטחת ביטחונם האישי. גם נציבות האו"ם לפליטים צריכה לתת את דעתה בנושא", טען.

בנקודה זו קטע אותו ח"כ קיש ושאל: "ולמדינת ישראל אין דעה בעניין? אנחנו לא צריכים לחכות למדינות העולם, יש לנו את הסמכות להוביל החלטה בעניין ושאר המדינות ילכו אחרינו. קשה לי עם המנטרה שצריך לחכות ולבדוק מה אחרים יעשו".

לכך השיב אבריאל: "אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים משמעותיים, אנחנו בודקים את הדבר ובמגעים עם כל מי שצריך כדי לגבש עמדה. עדיין מוקדם לדעת והדברים רק מתרחשים. אנחנו חיים במציאות מסוימת שבה השיקולים הבינלאומיים מהווים מרכיב בקבלת ההחלטות".

לאחר מכן ניתנה רשות הדיבור ליורם אלרון, סמנכ"ל מחלקת אפריקה במשרד החוץ, שאמר שהפיוס בין אריתריאה לאתיופיה הוא אכן התפתחות דרמטית והיסטורית בסכסוך הארוך בין שתי המדינות. עם זאת, גם הנציג הבכיר של משרד החוץ התקשה לספק אמירה מעשית ורק אמר כי "זה תהליך טרי ומוקדם עדיין להגיע למסקנות. הידיעות על קיצור השירות עדיין לא רשמיות וזה יכול לקחת זמן".

גם בנקודה זו ח"כ קיש ביקש מנציג הממשלה מענה ענייני ושאל: "כמה זמן לדעתך?", ואלרון השיב: "אי אפשר לדעת". יו"ר הוועדה החל לאבד את סבלנותו מן התשובות המעורפלות וציין: "אני מצפה ממשרד החוץ שיוביל מהלך ולא ישב על הגדר".

כאשר פנה קיש אל נציגת משרד המשפטים עו"ד אביטל שטרנברג, היא ענתה בתמציתיות: "אין לי כרגע מה להוסיף". יו"ר הוועדה התעקש ושאל אותה האם קיים הליך מוסדר בממשלה והיא החלה לגמגם וענתה: "כן, המל"ל מוביל את זה". תשובה קצת תמוהה לנוכח העובדה שדקות קודם לכן טען נציג המל"ל שמשרד החוץ הוא זה שעוסק בנושא. "האם כרגע יש פעילות בעניין?", הקשה קיש ועו"ד שטרנברג רק השיבה: "בוחנים".

פארסת הפקידים המשיכה עם ראש מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין יוסי אדלשטיין, שסירב גם הוא להגיב בתחילה לדברים ורק לאחר שנשאל שוב ענה: "אנחנו שותפים לפעילות של משרדי הממשלה. אנחנו בוחנים את הנושא ובסוף יוגשו המלצות לשרים בהתאם". חבר הכנסת מוסי רז שאל אותו האם ידוע לו מדוע אין יציאה מרצון של מסתננים מישראל, ועל כך השיב נציג משרד הפנים בגילוי לב נדיר: "הם רואים מה קורה פה ולא ממהרים לצאת".

"לא צריך לחכות לאף אחד"

דוברת נוספת בדיון הייתה קרן מיכאלי, ראש היחידה המשפטית של נציבות האו"ם לפליטים בארץ, שמיהרה להתייצב לצד פקידי הממשלה: "נציבות האו"ם מברכת על ההתפתחויות האחרונות בין אתיופיה לאריתריאה, אבל לפני שמסירים את ההגנה הקבוצתית צריך לבדוק אם השינוי בשטח באמת אומר שאנשים יוכלו לחזור בשלום. לכן צריך לחכות בסבלנות, זה לא משהו שקורה מהיום למחר". מיכאלי הוסיפה כי לאחר שיבשילו התנאים להחזרת המסתננים לאריתריאה הניצבות "תשמח לסייע בכך".

הדובר היחיד שהשמיע עמדה נגדית היה יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, שטען כי מדינת ישראל אינה פועלת מספיק בנושא. "אנחנו המדינה שקלטה הכי הרבה אריתריאים בעולם, אז במקום שכל משרדי הממשלה יפעלו ביחד ויקדמו מהלכים, אנחנו יושבים ומחכים לראות מה המדינות האחרות יאמרו. הוצהר כבר שהשירות בצבא באריתריאה יקוצר, אז כמה זמן עוד נחכה?".

יעקובוביץ' הוסיף כי כיום קיימות בישראל קבוצות של אריתראים אשר יכולות לחזור באופן מיידי לארצם ללא כל קשר למשך השירות הצבאי. "יש פה אלפי תומכי משטר שחוגגים עצמאות ומנהלים מלחמת אזרחים ברחובות. הם יכולים לחזור בלי חשש. גם נשים וילדים שמשום מה זכו להגנה חריגה בישראל יכולים לחזור מחר בבוקר. במקום זה הם משתקעים פה יותר והסבל של תושבי דרום ת"א רק גדל. לא צריך לחכות לאף אחד ואין לעיכוב הזה שום הצדקה משפטית".

"מי פה אחראי?"

כאן פנה שוב ח"כ קיש לנציגת משרד המשפטים בדרישה לדעת מדוע ישראל לא מחזירה את האוכלוסיות להן לא נשקפת סכנה, ובכך נתן את האות לסדרה של חילופי דברים הזויים שהמחישו היטב את אוזלת היד של משרדי ממשלה שאינם מסוגלים, או שמא אינם רוצים לשתף פעולה ביניהם ורק מעדיפים לזרוק את האחריות על פקיד אחר.

עו"ד שטרנברג שוב התחמקה ממתן תשובה לעניין ורק אמרה: "אין שום מדינה אחרת שמרחיקה לאריתריאה. בעניינים האלה יש משקל למשפט הבינלאומי ואנחנו מסתכלים מה קורה בעולם".

קיש: "למה לישראל אין מדיניות עצמאית בנושא? אני מבקש תשובה ברורה ממשרד המשפטים".

שטרנברג: "אני מציעה שהשאלה תופנה למשרד הפנים".

קיש: "אני חושב שבעניין הזה משרד הפנים נסמך היטב על משרד המשפטים ואני לא מכיר מדיניות עצמאית של משרד הפנים בעניין, אלא אם הנציג שלהם יתקן אותי".

יוסי אדלשטיין ממשרד הפנים: "אנחנו נסמכים על חוות דעת של משרד המשפטים".

קיש: "למה לא פועלים להחזיר נשים וילדים ותומכי משטר לאריתריאה?"

אדלשטיין: "ברגע שתתקבל אצלנו חוות דעת של משרד החוץ ומשרד המשפטים נוכל לעשות את זה".

ח"כ קיש המשיך לנסות לקבל תשובה ברורה אחת מנציג רשמי של הממשלה, ופנה שוב ליורם אלון ממשרד החוץ בבקשה לדעת את עמדת המשרד. על כך השיב אלרון עוד תשובה סתומה: "העמדה שלנו ברורה – יש מציאות מורכבת ואנחנו מחכים להתפתחויות".

קיש פנה שוב לנציגת משרד המשפטים, וביקש תשובה פשוטה לשאלה מדוע יש אוכלוסיות שאין לגביהן שום חשש להחזרה לאריתריאה אך לא מחזירים אותן. כאן כבר הפכה שטרנברג מעובדת ציבור ישראלית לנציגת המסתננים בפועל ואמרה: "הגיוס לצבא הוא לא העילה היחידה למדיניות אי-ההרחקה. אריתריאה היא מדינה מורכבת עם בעיות גדולות לכן יש מדיניות אי הרחקה זמנית כוללת".

טענה זו של נציגת משרד המשפטים סותרת במפורש את דבריה של שרת המשפטים מאמש, לפיהם המדינה תפעל להחזרת המסתננים לאריתריאה מיד עם ביטול הגיוס.

בהקשר הזה חשוב לציין כי אביטל שטרנברג למעשה עובדת במחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה בראשות דינה זילבר. אמנם לדיון זה היא התייצבה כנציגת משרד המשפטים, אך נראה כי העמדות שהציגה בנושא המסתננים יותר קרובות לעמדותיו של היועמ"ש מאשר של שרת המשפטים, אשר היו חלוקים בעבר בסוגיה.

בסיום הדיון נצפתה שטרנברג, כאמור עובדת מדינה שאמורה לשרת את הציבור הישראלי, משוחחת ארוכות עם נציגת נציבות האו"ם לפליטים ועם אנשי ארגוני שמאל קיצוני אחרים המסייעים למסתננים.

בכייה לדורות

גם חברי כנסת אחרים שדיברו בדיון הביעו תמיהה מחוסר היכולת של משרדי הממשלה לגבש עמדה אחידה בנושא כה חשוב. ח"כ ענת ברקו אמרה כי העבירה למשרד המשפטים את כל החומר המשפטי משווייץ בנוגע להחזרת האריתריאים לארצם, על מנת שאנשי המשרד יטפלו בנושא מבחינת החוק הבינלאומי. "הזמן משחק לרעתנו, ואם לא נפעל בקרוב זאת תהיה בכייה לדורות", הזהירה.

ח"כ מוטי יוגב הביע תרעומת על כך שממשלת ישראל לא מצליחה לפתור את בעיית המסתננים במשך שנים ארוכות ואמר: "מי שאיננו חייב בגיוס, הסכנה להחזרתו היא פחותה בהרבה".

גם ח"כ אמיר אוחנה דרש מפקידי הממשלה פעילות נחרצת בנושא ולא רק אינספור דיונים חסרי תכלית. "תושבי דרום תל-אביב שבעו מדיבורים והם דורשים מעשים. הסכם השלום הוא שינוי דרמטי שיכול להביא להוצאת המסתננים וכל שרי הממשלה והעומד בראשה חייבים להוביל את זה", אמר.

יו"ר הוועדה קיש סיכם ואמר: "מדינת ישראל צריכה להיות מובילה ולא נגררת. חייבים לפעול במהירות ובתכליתיות ולא לעכב את הדברים. בשום אופן לא נקבל מריחת רגלים של משרדי הממשלה. אסור שזה יקרה ואני קורא באופן ברור לקדם את כל התהליכים הדרושים כדי לפתור את הבעייה".

לא רק בדרום תל-אביב

בדיון נכחו גם תושבי ערים שונות בישראל אשר חווים על בשרם מדי יום את מגוון התופעות השליליות שהביאו עימם המסתננים הבלתי-חוקיים לשכונות מגוריהם. ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל-אביב, אמר כי החלטת הממשלה על תכנית שיקום לדרום העיר היא חשובה, אך עדיין לא פותרת את בעיית המסתננים. "הדבר היחיד שיכול להביא לפתרון מיידי זאת חקיקה של פסקת התגברות בנושא. כל דבר אחר לא יפתור את הבעיה אלא יחמיר את המצוקה הבלתי אפשרית של תושבי דרום תל-אביב", טען גלעדי.

שפי פז, מפעילות השכונות הבולטות בדרום תל-אביב, פנתה לפקידי הממשלה שטענו שצריך זמן לבחון את הנושא ואמרה: "תפסיקו להגיד לנו להתאזר בסבלנות, נגמרה לנו הסבלנות. נמאס לנו לבוא לוועדות כאלה כבר עשר שנים ולשמוע שכולם רק בודקים ולא עושים שום דבר מעבר לזה. אתם יושבים פה ומדברים בזמן שהומלסים ושיכורים עושים צרכים בחדר המדרגות שלי".

אחריה דיברה גלית עמיהוד, תושבת ירושלים שסיפרה כי גם עיר הבירה סובלת בשנים האחרונות מהגעת מסתננים רבים. "אמנם בדרום ת"א הבעיה היא הכי חמורה, אבל יש בעיה דומה גם בירושלים", אמרה והוסיפה: "אני נמצאת כאן כאזרחית מהשורה, ושומעת את האנשים שהתפקיד שלהם הוא לייצר מדיניות רק יושבים ומחכים לראות מה יקרה. גם במרכז העיר ירושלים אנחנו חיים עם התוצאות של המחדלים שלכם".

תושבת ירושלים אחרת שסיפרה על ההתמודדות היום-יומית עם בעיית המסתננים הייתה עינת קורמן שאמרה: "אני גרה בשכונת נחלאות ובקומה מעליי גרות שתי משפחות זרות עם ילדים. כל השכונה מלאה במסתננים, הם מתקוטטים ולפעמים יש גם דקירות ברחוב. התביישתי לשמוע את התגובות הלקוניות של נציגת משרד המשפטים. למדינת ישראל אין מדיניות הגירה, וכדאי שתהיה מהר מאוד כי המצב הולך ומתדרדר וכולנו סובלים מזה".

גם ליאורה לייבוביץ מפתח-תקווה סיפרה כי תושבי עירה חווים תחושות קשות בשל הכמות הגדולה של מסתננים שחיה בעיר. "גילינו שאנחנו החצר האחורית של מדינת ישראל. מרכז העיר פתח-תקווה מלא במסתננים ואי אפשר להסתובב שם. אנשים מפחדים לצאת והרשויות לא נותנות לנו מענה. כולנו נתנו הרבה למדינה ואנחנו רק רוצים לחיות בשלום ובביטחון. לא יכול להיות שיפקירו אותנו ככה, אני קוראת לחברי הכנסת למצוא את הפתרון המתאים".

מכל הדברים שעלו בדיון בוועדת הפנים נראה ששוב מדינת ישראל עומדת להחמיץ הזדמנות היסטורית לפתרון בעיית המסתננים. אלא שהפעם זה יקרה לא בגלל שופטי בג"ץ או בגלל תעמולת השקר של אירגוני השמאל הקיצוני התומכים במסתננים. הפעם נוכל לבוא בטענות אך ורק לממשלת ישראל ולפקידיה, שממשיכים למעול בתפקידם ומנציחים את הסבל של אזרחי ישראל.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הייעוץ המשפטי לממשלה איננו אמון על הטיפול במסתננים. גיבוש המדיניות בנושא מסור לשר הפנים, שפועל ביחד עם ראש הממשלה, כאשר מטעמו אמון על הנושא היועץ לביטחון לאומי וראש המל״ל. הייעוץ המשפטי לממשלה מלווה את הדרג המדיני בהקשרים המשפטיים של המדיניות שעליה הם מחליטים.

הייעוץ המשפטי לממשלה אינו נוקט בשום סחבת שהיא בטיפול בנושא זה. הטיפול בסוגיית המסתננים ומבקשי המקלט בהיבטיה המשפטיים הינו מסור, מקצועי ואינטנסיבי והייעוץ ונעשה באופן הדוק, כבהקשרים אחרים.

נציגי ייעוץ וחקיקה מייצגים בוועדות הכנסת את מדיניות הממשלה ושריה, ומציגים את חוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למדיניות זו. היועץ המשפטי לממשלה איננו מוצא כל דופי בקיומו של שיח בין נציגי ייעוץ וחקיקה לבין ארגוני חברה אזרחית מגוונים".