הכירו את ראשי המאבק הדרוזי: "הפלסטינים רוצחים כי אין להם מה להפסיד"

חבר הכנסת אכרם חסון הוא אחד הקולות הבולטים ביותר בעדה הדרוזית נגד חוק הלאום. חסון, חבר ב'כולנו' של משה כחלון, החרים שלשום (ראשון) את הפגישה של הח"כים וראשי הרשויות מהעדה הדרוזית עם ראש הממשלה. "נעשה הכל כדי לעצור את החוק הגזעני הזה", אמר חסון, "אנחנו מבקשים שאף לא יעשה סיבוב עלינו. אנחנו לא ניתן יד לקיפוח".

חסון כיהן בעבר כ'ראש עיריית הכרמל' שאיגדה את עספיא ודלית אל כרמל. הוא נחשב נכס אלקטורלי עבור 'כולנו': בבחירות האחרונות ניצחה המפלגה בדלית אל כרמל, עספיא וחורפיש וזכתה גם לקולות רבים ביישובים יאנוח ג'ת וסאגו'ר. "כחלון הצביע בעד חוק הלאום אבל קרץ לאכרם חסון שילך לבג”ץ כדי לעשות קמפיין אצל הדרוזים", אמר אתמול ל'מידה' עטא פרחאת, יו"ר המועצה הדרוזית הציונית התומך בחוק הלאום.

לחסון רקורד ארוך בניסיון לפרום את הברית בין הדרוזים ליהודים. לפני כעשור, בזמן שניהל את דלית אל כרמל ועספיא, עמדה על הפרק תכנית להפקעת 2,000 דונם מאדמות פרטיות של תושבי הערים הללו לצורך הנחת קווי גז ומסילת ברזל ולסלילת כביש 6.

במאבקו למנוע את ההפקעה לא בחל חסון בשימוש ברטוריקה לאומנית, כשאיים לתבוע את מדינת ישראל בבית הדין בהאג: "לא נוותר על אף סנטימטר", צוטט חסון בכתבה שפורסמה ב'מעריב' באפריל 2008. חסון אף הבהיר כי במידה ולא ישיג מבוקשו דרך בתי המשפט בישראל – יפנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי. המשמעות היא שבעיני רוחו של חסון, הפקעת קרקעות לצרכי ציבור היא פשע נגד האנושות.

דמות נוספת המככבת בראשות המאבק הדרוזי נגד חוק הלאום הוא רפיק חלבי, ראש המועצה הנוכחי של דלית אל כרמל, ו"פעיל בקרן החדשה לישראל" על פי עמוד הוויקיפדיה שלו. חלבי מכנה כיום את חוק הלאום "חרפה" ומאשים את הממשלה ב"תפיסה גזענית, הזויה ובלתי נסבלת". גם בתקופת המאבק בהפקעת הקרקעות טען חלבי כי "המדינה שלי מוותרת עלי".

יחד עם זחאלקה וטיבי

במאבק נגד הפקעת האדמות צעדו חסון ומנהיגי ההפגנה הדרוזים במשותף עם אישי ציבור אנטי-ציונים, בראשם חברי הכנסת אחמד טיבי, ג'מאל זחאלה ומוחמד ברכה. זחאלקה ניסה להתסיס את הדרוזים: "מה שקורה בדלית אל כרמל ובעוספיה קורה בכל כפר", אמר זחאלקה, "באה מפלצת ההפקעה ומגרשת אותם. אנחנו אומרים לאדון מפקיע: אתה אורח לא רצוי באדמתנו, לך מפה". בבחירות האחרונות ניצחה 'הרשימה המשותפת' ביישובים הדרוזים מע'אר וירכא וזכתה להצלחה מרשימה גם בפקיעין.

סוגיית ההפקעות היא טעונה ביותר ביחס לדרוזים ולערבים כאחד, אבל בניגוד לטענות המתסיסים, היא לא קשורה כלל לגזענות. פרקטיקת ההפקעה עוסקת רק באדמות בבעלות פרטית, ובישראל חלק גדול מהאדמות הפרטיות הוא בבעלות ערבית ודרוזית. רוב ההתיישבות היהודית מתבססת על אדמות מדינה מוחכרות, ולכן כשמתעורר צורך להעביר אדמות כאלה, הפרקטיקה איננה הפקעה.

למרות זאת בחרו חסון וחלבי להפוך את המאבק ללאומני ולשתף פעולה עם טיבי וזחאלקה המייחלים לחורבנה של מדינת ישראל.

בסופו של יום צינור הגז הונח וכביש 6 נסלל. בסוגיית הגז קבע בית המשפט בשנת 2011 כי המדינה הציעה לבעלי הקרקע הדרוזים הסדר הוגן וסביר, ועליהם לשתף עמו פעולה. בנוגע לכביש 6 סוכם כי בעלי הקרקע יפוצו, אך לטענת חלק מבעלי הקרקעות ההסדר לא הושלם במלואו.

הבחישה של ג'יי סטריט

בכתבה שפורסמה אתמול ב'מידה' העבירו אישי ציבור בעדה הדרוזית ביקורת חריפה על השתתפותו של חסון בשנה שעברה בכנס של שדולת השמאל האמריקנית 'ג'יי סטריט'. מדובר בשדולה המציגה עצמה כ“פרו־ישראלית” – אך מדובר בתיאור אורווליאני לנוכח פעילותה העקבית להחלשת ישראל ושחיקת מעמדה בארצות הברית: ג'יי סטריט פעלה נמרצות לסייע לנשיא אובמה לשווק את הסכם הגרעין עם איראן, שהיה עלול לסלול דרכו של משטר האייתולות לעבר הפצצה; בכנסי עבר של הארגון נשמעו שלל התבטאויות אנטי־ציוניות, ובראשן האמירה כי “אפשר לדמיין מצב שהיהודים יהיו מיעוט בישראל”; ובמסמכי ויקיליקס נחשף כיצד נשיא ג'יי סטריט, ג'רמי בן־עמי, התגאה בפני בכירים בממשל אובמה כי השדולה שלו אחראית לשחיקה במעמדה של ישראל במפלגה הדמוקרטית.

בג'יי סטריט, שמהווים אופוזיציה חריפה לנשיא טראמפ ולמדיניותו, לא בוחלים לבחוש בנעשה בענייניה הפנימיים של ישראל, בדגש על חוק הלאום. נשיא השדולה בן עמי תוקף תדיר את החוק תוך סילוף ועיוות תוכן החוק ומשמעותו. "החוק נולד בחטא", טען בן עמי בראיון ל'לוס אנג'לס טיימס' והוסיף כי "המטרה היחידה של החוק היא לשלוח מסר לערבים, לקהילת הלהט"ב ולמיעוטים נוספים בישראל כי הם לעולם לא יהיו אזרחים שווים". בניגוד לדבריו של בן עמי, חוק הלאום לא פוגע כהוא זה במעמדם האזרחי של המיעוטים בישראל או של קהילת הלהט"ב.

The Nation-State bill "was born in sin… It's only purpose is to send a message to the Arab community, the LGBT community and other minorities in Israel, that they are not and never will be equal citizens."
– @JeremyBenAmi https://t.co/X8Aargs1Yl

— J Street (@jstreetdotorg) July 19, 2018

"הפסדנו צ'אנס כשהרצוג לא נכנס לממשלה"

חסון כאמור נשא דברים בכנס של ג'יי סטריט בשנה שעברה. למרות חברותו בקואליציה, הוא נשמע כחבר אופוזיציה לכל דבר. בנאומו הוא הביע "הבנה" לטרור הפלסטיני והאשים את נתניהו ב"קיפאון המדיני". "אף אחד לא יודע מה נתניהו רוצה", אמר חסון לקול צחוק מהקהל. חסון הציג את כחלון וכולנו כמי ש"מסייעים לפלסטינים". לדבריו, "אם הדור הצעיר (של הפלסטינים) קם בבוקר ואין להם תקווה ואין להם מה להפסיד, הם ייקחו סכינים ואקדחים ויהרגו אותנו" – כלומר ישראל אשמה בכך שפלסטינים רוצחים ישראלים.

חסון לא השמיע ולו מילת ביקורת אחת על ההסתה של אבו מאזן ועל תשלום המשכורות למחבלים. הוא טען כי אם מפלגת העבודה היתה חברה בממשלה "היינו זזים במשא ומתן עם הפלסטינים – אבל הפסדנו את הצ'אנס הזה". חסון הודה כי רוב הישראלים נוטים ימינה וביכה על ש'תהליך השלום' לא מתקדם: "מניסיוני קשה מאוד לעשות את זה בתקופת נתניהו".

'ישראל ביתנו' סומכת על בג"ץ

חבר כנסת נוסף שעתר לבג"ץ נגד החוק הוא חמד עמאר ממפלגת ישראל ביתנו. מפלגתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן מהווה כוח דומיננטי בחברה הדרוזית ובבחירות האחרונות ניצחה בארבע רשויות דרוזיות: עין אל אסד, יאנוח ג'ת כסרא סמיע ופקיעין – וסיימה שניה בסאג'ור אחרי המחנה הציוני.

עמאר היה חתום על ההצעה המקורית על חוק הלאום – שנתנה משקל רב יותר לייחודיות היהודית של המדינה מאשר החוק הנוכחי. "נכון, רציתי להיות חלק מחוק הלאום אבל ברגע שהבנתי שאני לא מצליח להכניס את המילה 'שוויון' ואת הייחודיות של הדרוזים הסרתי את החתימה והצבעתי נגד החוק", אומר עמאר ל'מידה'.

תקדים: חבר-כנסת עותר לבג״צ נגד חוק שהציע בעצמו pic.twitter.com/RMImedLWpk

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) July 31, 2018

עמאר מכוון חצי ביקורת בעיקר לסעיף 1(ג) בחוק הקובע כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". לדבריו, סעיף זה הופך את המיעוטים בישראל ל"אורחים" ופוגע במעמדו כאזרח: "זה אומר אזרחות רק ליהודים. איפה הישראליות שלי בתוך החוק? אני לא רוצה לבטל את חוק הלאום – אלא להוסיף לו את המילה 'שוויון'".

החוק מתייחס להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית, לא לזכויות אזרחיות פרטיקולריות של מיעוטים.

"כל מי שקשר גורלו עם מדינת ישראל ומאמין בסמליה צריך להיות שווה בין שווים. מי שאומר אחרת הוא גזען. אני מאמין שבג"ץ יבטל את סעיף 1(ג)".

דרוזים שתומכים בחוק הלאום טוענים כי השמאל הקיצוני והקרן החדשה מלבים את האש בקרב הדרוזים

"אני לא שמאל קיצוני ולא בקרן החדשה. אנחנו נלחמים על הישראליות שלנו, לא מתרחקים ממנה. נמשיך להתגייס לצבא, לאהוב את המדינה ולהיות חלק בלתי נפרד מישראל. הברית בין הדרוזים למדינת ישראל כל כך חזקה שאין חוק שיתקע טריז בינינו".

השוואות לשואה, חשדות לפלילים

תא"ל (מיל') אמל אסעד הוא דמות בולטת נוספת במאבק הדרוזי נגד החוק. אסעד לחם בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים ובתפקידו האחרון בצבא שימש כמפקד מנהלת התיאום וקישור. לאחרונה הוא השמיע אמירות אנטי-ציוניות המטילות ספק בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. "מהיכן שאבתם את החוצפה לקבוע שייכות של הארץ ליהודים? על מה מבוססת טענת הזכות והבעלות של היהודים על הארץ?", כתב אסעד ב'מכתב פתוח' לראש הממשלה שפרסם בפייסבוק. אסעד מאמץ רטוריקה של השמאל הקיצוני כשטוען כי הסעיף בחוק הלאום הקובע לפיו המדינה תקדם התיישבות יהודית יהיה על חשבון אזרחי ישראל שאינם יהודים "שלא לומר פלסטינאים בשטחים כבושים".

https://www.facebook.com/amal.asad.7/posts/10209842534299695

בחלק אחר של המכתב אסעד כורך בין הדרוזים למיעוטים אחרים המתגוררים בישראל, כולל אלו שאינם משרתים בצבא, ואף רומז כי בעקבות חוק הלאום גורל המיעוטים בארץ יהיה דומה לזה של יהודי אירופה תחת המשטר הנאצי: "אולי כדי להקל על הזיהוי ולמנוע טעויות של מתן זכויות יתר לאוכלוסייה ששווה פחות", כתב אסעד בטון סרקסטי. "מן הראוי לחוקק חוק שיחייב נשיאת טלאי צבעוני מזהה – למשל טלאי אדום לזיהוי ערבי מוסלמי, טלאי ירוק לזיהוי ערבי נוצרי וטלאי צהוב לזיהוי מרחוק של דרוזי?".

בסוף מכתבו ייחל אסעד לנפילת הממשלה הנוכחית: "ממשלה באה וממשלה הולכת (יש לקוות) ולא אתם תקבעו את השייכות שלנו לארץ זו", כתב אסעד.

אסעד, המשמש כחבר דירקטוריון בתעשייה האווירית, נעצר לפני כשנה בחשד למעורבות בפרשת השחיתות בתעשייה האווירית, בה גם מעורב השר חיים כץ. בפברואר האחרון הודיעה המשטרה כי נגד כץ, אסעד ובכירים נוספים גובשה תשתית ראייתית בעבירות שוחד, מרמה וסחיטה באיומים.

אסעד, בעל אחזקות בחברת "דרוזנט" המספקת שירותים לתעשייה האווירית, קיבל על פי החשד עבודות, מכרזים ופרויקטים מהתעשייה האווירית כדי לגרוף רווחים – זאת תוך ניצול מעמדו כדירקטור ותוך הסתרת היותו בעל עניין בחברה בעת כהונתו. אסעד ובעלי חברת "דרוזנט" חשודים כי פעלו יחד כדי להסתיר את אחזקותיו של אסעד בחברה והשתמשו בתפקידו כדי לקבל עבודות. אסעד טוען לחפותו.