יובל דיסקין, רון חולדאי ומשה לדור דרשו מההנהגה הדרוזית: "אל תקבלו את הצעת נתניהו, תילחמו אתנו נגד חוק הלאום"
"אספסוף של טוקבקיסטים גזעניים ואלימים"; "פודלים שנשלחו לחזית ההסברה"; "חוק שנועד לשרת צרכים פוליטיים קטנים ועלובים"; "הדרוזים נקראים להוביל את מאבקנו להצלת הדמוקרטיה"
עצרת המחאה נגד חוק הלאום אמש בכיכר רבין כללה אמנם רבים וטובים מבני העדה, אך בשורה התחתונה תיזכר כמפגן שנאה משולח רסן נגד ציבור הימין ורוב מוצק מהציבור היהודי התומך בחוק. אישי ציבור יהודים שנשאו נאומים בעצרת אף הבהירו לבכירי ההנהגה הדרוזית כי מצופה מהם לסרב לכל הצעת הפשרה שיגיש להם ראש הממשלה.
הנואמים הבוטים ביותר, שדבריהם מצוטטים מעלה, היו ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ופרקליט המדינה בדימוס משה לדור. דיסקין יצא למשל נגד "המצאות ושקרים שכל מטרתם להגביר את הפילוג והשנאה בעם", אך שכח לספר שגילויי האלימות האחרונים היו דווקא נגד פוליטיקאים שתומכים בחוק הלאום, כמו ההתקפה המילולית הבוטה שספג ח"כ אבי דיכטר בשבוע שעבר ממתנגדי החוק.
שלשום הושלכו אבנים לעבר ביתו של שר התקשורת איוב קרא, שתומך גם הוא בחוק. אך במקום לגנות את האלימות נגד השר קרא, הקהל אמש כינה אותו "בוגד". המילה "בוגד" נאמרה גם ביחס לראש הממשלה, עם קריאות "ביבי יא בוגד" מצד דרוזים שעשו דרכם להפגנה.
https://www.facebook.com/lior.halikudnikim/posts/1025119840999347
חברי כנסת מהמחנה הציוני ומרצ נכחו בהפגנה, כמו גם פעילים של 'יש עתיד'. בהפגנה גם הונפו שלטים של חד"ש. חלק מהמפגינים הגיעו עם חולצה עליה נכתב "די לכיבוש" ונשאו כרזות ברוח הפגנות הפוטש כמו "ננצח את המושחת", "בן אלף חקירות", "נתניהו התפטר". במרכז ההפגנה נפרש השלט הענק בו נכתב "קריים מיניסטר" לצד תמונתו של נתניהו.
המפגינים גם קראו "ביבי הביתה" ו"ביבי נתניהו לכלא מעשיהו". חלק מהמפגינים הדרוזים הביעו מורת רוח משיתוף הפעולה עם 'מפגיני פ"ת', המתייצבים מדי מוצ"ש מול ביתו של היועמ"ש על מנת ללחוץ עליו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. אחד המפגינים היהודים אמר לדרוזים המתנגדים: "עד שלא נפיל את נתניהו, לא יהיה לכם שוויון וישראל תמשיך להיות גזענית".
בהפגנה נכח בין היתר גם פעיל מפלגת העבודה אייבי בנימין, מיוזמי וראשי מחאת הפוטש. בנימין, שהודה בעבר בגילוי לב כי "קשה להפיל את ביבי בבחירות" ולכן "נפיל אותו דרך השחיתות", הצטלם עם מפגינים דרוזים והעלה פוסט בפייסבוק בו כתב כי בעקבות ההפגנה "גוש השמאל והמחנה נגד נתניהו קיבל בוסט ענק!!!".
בהמשך הוסיף בנימין: "שבוע שעבר הלה"טבים, השבוע הדרוזים, שבוע הבא הערבים, מי הבא בתור?". בפוסט נפרד שיתף בנימין את הסרטון בו דרוזים מכנים את נתניהו "בוגד" וכתב: "איוב קרא וביבי נחשבים בוגדים בקרב הדרוזים".
רפיק חלבי, איש הקרן החדשה ומנחה האירוע, טען בנאומו כי עד היום הדרוזים היו "עדה כנועה", וכעת הם יוצאים נגד "השיח הלאומני" ש"הורג את הישראליות המשותפת". חלבי הגדיל לעשות כשהשווה את ההשלכות האפשריות של חוק הלאום לארגוני הטרור ברחבי במזרח התיכון: "יש סביבנו קנאות רצחנית – אל תגידו 'לנו זה לא יקרה'". כאשר הפנה המנחה את רשות הדיבור לראש עיריית תל-אביב רון חולדאי, אמר חלבי כי "תל-אביב זו ישראל האמתית".
בכיר נוסף בעדה הדרוזית, אמל אסעד, אמר להמונים כי "כל עם ישראל הבין – לא נוותר". רבים מהמפגינים שהניפו שלטים נגד שחיתות הריעו במקביל לאסעד, על אף שהמשטרה המליצה להגיש נגדו כתב אישום בפרשת השחיתות בתעשייה האווירית.
חלק מהנואמים התייחסו לפרסום ב'מידה' ביום שישי האחרון לפיו הגוף שמארגון את ההפגנה – ארגון 'אנו' – נתמך על ידי הקרן לישראל חדשה, האיחוד האירופי, האו"ם וקרנות נוספות. לדברי הנואמים מדובר ב"ספינים", אך כאמור העובדות בכתבה מדברות בעד עצמן.
לחץ בלתי מתון לסרב לממשלה
הנואמים הרבים בעצרת ביקשו לייצר אווירה ציבורית כי קבלת הצעת הפשרה של ראש הממשלה כמוה כבגידה בדרוזים וב"דמוקרטיה הישראלית". ביום רביעי האחרון הבהיר ראש הממשלה כי חוק הלאום לא ישונה, אך הגיש מתווה פיצוי הכולל עיגון בחוק של מעמד העדה הדרוזית והצ'רקסית, עיגון זכאותם של בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון להטבות ועיגון חוקתי להכרה בתרומתם של הנוטלים חלק בהגנה על המדינה.
זמן קצר לאחר הגשת ההצעה נטה מנהיג העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, לקבל את ההצעה ואף הגדיר אותה "היסטורית וחשובה". הנואמים בעצרת אמש ביקשו להניא את טריף מלקבל את ההצעה. חולדאי, שבעוד כשלושה חודשים יעמוד לבחירה מחדש בבחירות המוניציפליות, פנה אמש בעקיפין לטריף וביקש ממנו "לא ליפול למלכודת הדבש שהוצעה לכם. זהו עוד ניסיון לפלג, לפצל ולהפריד. לסמן מי בפנים ומי בחוץ, וכל מי שבחוץ – הוא האויב".
https://www.facebook.com/gilad.zwick/posts/10155356726351621
ראש השב"כ לשעבר דיסקין הפעיל מצדו לחץ בלתי מתון על מנהיג העדה הדרוזית, כשטען כי קבלת הצעת הפשרה של נתניהו כמוה כ"כניעה למסיתים". האלוף במילואים יורם יאיר המשיל את חוק הלאום למלחמת יום כיפור, בה נהרגו כזכור קרוב ל-2,700 חיילי צה"ל. "נתניהו עשה טעות והוא צריך לשחרר ולא להידבק בקונספציה, אנחנו דור מלחמת יום הכיפורים וזוכרים מה קורה כשדבקים בקונספציה", אמר. יאיר גם טען כי החוק סותר את מגילת העצמאות שנכתבה "ברוח הדמוקרטיה הקלאסית", למרות שהמילה "דמוקרטיה" כלל לא מוזכרת בה.
פרקליט המדינה לשעבר משה לדור לא היסס לטעון כי חוק הלאום "לא חוקי" מאחר והוא היה צריך להתקבל ב"תמיכה מקיר לקיר" – זאת על אף שהחוק עבר ברוב של 62 חברי כנסת ולאחר דיונים שנמשכו כשבע שנים. לדור הזהיר כי חוק הלאום "ישפיע על פסיקות בג"ץ" – ובכך העניק חותמת נוספת עד כמה חיוני היה לחוקק אותו.
לדור העמיד בפני הדרוזים רף ציפיות גבוה כשמינה אותם לחזית המאבק ל"הצלת הדמוקרטיה הישראלית". בדומה ליתר הנואמים, גם לדור הבהיר לדרוזים כי מצופה מהם למלא אחר ציפיות השמאל: "שום תחליפים על עוגמת הנפש שהסב לכם חוק היסוד אינם מספיקים כדי לרכוש את נכונותכם להנציח את ההשפלה בשנמוך קומתכם כאזרחים גאים במדינה", אמר.
יש לקוות כי במקום לשעות לעצותיהם של דיסקין ולדור, ההנהגה הדרוזית תפעיל שיקול דעת ותהיה קשובה יותר לאנשים כמו תא"ל במילואים עימאד פארס, שממליץ לקבל את הצעת נתניהו: "צריך לדעת מתי להפסיק למשוך בחבל", אמר פארס ל-ynet. "אסור לנו לאבד את ההזדמנות ההיסטורית של קבלת שוויון לעדה הדרוזית במדינת ישראל. אנחנו לא רוצים לקרוע את הקשר, אנחנו רוצים לחזק אותו".
תקרית הומופובית
במהלך ההפגנה אירעה תקרית על רקע הומופובי, כאשר מספר מפגינים יהודים שהגיעו עם דגלי הגאווה הותקפו על ידי מפגינים דרוזים ואף קיבלו איומים על חייהם. "זה היה שניה ממכות – לא מצדנו", כתב בפייסבוק יניב הלפרין, אחד המותקפים. "אחד אמר לחבר שלי, איש מאוד שקט, ש'הוא לא יוצא מפה חי'".
המקל עליו נישא דגל הגאווה נשבר על ידי התוקפים והמפגינים מקהילת הלהט"ב עברו לאזור אחר בהפגנה. למרות האלימות שהופנתה נגדם גילה הלפרין סלחנות כלפי תוקפיו וכתב: "התקרית הזו לא מסיטה אותי מהדרך של סולידריות בין מאבקים…גם אם חלק מהם לא מסכימים איתי. גם אם חלק מהם נגדי. אנחנו כולנו ביחד באותה הסירה".
מספרים מופרכים
המנחה, רפיק חלבי, טען בשלבי הסיום שלה כי מספר המפגינים עומד על 250 אלף איש. בפועל המספר נמוך משמעותית ולפי הערכות שוטרים שאבטחו את האירוע, בהפגנה נכחו ברגעי השיא בין 50 ל-60 אלף איש – נתון מרשים אך כאמור רחוק מאוד מזה שמסר חלבי מעל הבמה.
פחות ממחצית מהמפגינים היו מקרב העדה הדרוזית. בדרכם להפגנה צעקו המפגינים "לא לחוק הלאום, הדרוזים דורשים שוויון". כאשר עימתי מספר מפגינים דרוזים עם העובדה שגם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מופיעה המילה "שוויון" זכיתי לתשובות של "צריך לתקן גם את חוק יסוד כבוד האדם" ו"אנחנו מתעסקים במה שקורה עכשיו ולא מה שהיה בעבר".
כפי שציינו בעבר, רבים מבני העדה הדרוזית הם מצביעי שמאל: הרשימה המשותפת ניצחה ביישובים מע'אר, ירכא, אבו סנאן (מחצית מתושביו דרוזים) והייתה קרובה לנצח גם בפקיעין. בעספיא זכו מפלגות האופוזיציה כמעט למחצית מהקולות, בבית ג'ן ניצח המחנה הציוני ובדלית אל-כרמל סיים הרצוג במקום השני. כלומר: השמאל יהודי והשמאל הדרוזי חברו אמש להפגנה נגד ממשלת הימין.
הכל בסוף היום זה ימין ושמאל. אני מאמין שהעולם מתחלק לימין ושמאל. קחו למשל את דיסקין, הוא היה ראש השב"כ וכבודו במקומו מונח בהחלט, אבל הוא בעד מדינת כל אזרחיה ולכן שמאלן. מקומי לא איתו ולא יהיה איתו מכיוון שבחלוקת העולם אני בימין.
בסופו של דבר ימנות היא אנוכיות
השמאל לא יצליח להפיל את הממשלה! יש רוב מובהק בעד הימין והמשך שלטו ביבי!!
ביבי הוביל את המדינה להצלחה כלכלית ומעמד של מעצמה! עוד ועוד מדינות מעבירות את השגרירות לירשלים,עוד ועוד קשרים בינלאומיים. האו"ם סופג מכות מאר"הב מה שלא היה מעולם.
מי שחפץ חיים רוצה את המדינה יהודית בשלטוו בעלת אופי וזהות יהודית!
השמאל מעוניין להרוס את המדינה להפוך אותה למדינת כל אזרחיה ,ריקה מתוכן יהודי כדי להשליט את הערבים.
לא יקום ולא יהיה!
כל מילה אמת
,
השמאל הוא תמיד או טיפש או נבל!
לא מבין את הדרוזים.
ציפיתי לקצת יותר חכמה מעדה שנמצאת פה יותר מאלף שנים. אני מרגיש נבגד מאנשים שמצהירים על נאמנותם למדינה אבל מצד שני משתפים פעולה עם ארגונים שמעוניינים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, דבר שיוביל אותנו למלחמת אזרחים.
אין מקום במזרח התיכון למדינה מערבית סופר ליברלית ללא זהות לאומית מוגדרת.
וכן, יש יתרון ליהודים גם על פני הדרוזים בכך שיהודים מכל העולם יכולים להתאזרח ודרוזים לא.
זו המשמעות המיידית של מדינת כל אזרחיה, ביטול חוק השבות. יש עוד דרישות בקנה. למשל, אוטונומיה ערבית בגליל, שינוי הדגל. אולי גם בעלות מסויימת במערכות אסטרטגיות של המדינה.
בקיצור, המחאה הדרוזית כובשת את הדרך בפני פלשתיניזציה של ישראל. אז אני מרגיש נבגד.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט1
שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים רפאל יעקובי קבע שלתנועת 'אם תרצו' ישנם מאפינים או הבטים פאשיסטים" קבע, קבע. מאימתי בית המשפט מומחה למחשבה פוליטית? מאחר והחליט כך לקבוע, מוטב היה אילו התעמק יותר בהגדרת המונח הפאשיזם. פאשיזם הוא מהמילה האיטלקית פאסיו –Fascio. אגד או צרור. אגד זרדים – שכן כל הזרדים ביחד – אנחנו חזקים, וכל אחד לחוד חלש. זה היה הסמל של הלגיון הרומי. לכן בפשיזם המדינה בשל ערכה המוסף מסכום חלקיה, היא ערך עליון. המדינה היא בלבד הדואגת לפרטים, ומותר לה לעשות הכל בשם ולמען העם לכן הפרטים מרצונם מותרים על חרותם. את הפאשיזם מאפינת האמונה שהשלטון שבידי השולטים חייב להיות נצחי אלו מורמים מעם ובשל יכולות מיוחדות הגיעו לתפקיד. הסמכות מוחלטת – חייבים לציית לה. כל צורות השלטון אחר פסול, הם הסמכות האחרונה. המדינה או מוסדותיה הם מעל הכל, היחיד בטל לחלוטין. הייצוג אינו אישי ובא לידי ביטוי באיגודים. בפשיזם מותרת מפלגה אחת בלבד השאר אינן לגיטימיות.המונח פאשיזם יכול להיות מימין וגם משמאל. בישראל לגבי מרכזי הכוח רק השמאל לגיטימי. מערכת המשפט הישראלית המקבלת לשורותיה רק בעלי השקפה פוליטית מתאימה לה. בישראל משפטנים בשרות המדינה לקחו לעצמם סמכות מוחלטת תוך שלילת כל בקרה חיצונית.
השיטות המועדפות
התאגידים הם אחד מאמצעי הפיקוח לכן להם חופש פעולה יחסי. השליטים מחלקים מתנות כדי לשמר את האינטרסים ההדדיים של העלית. אנשי עסקים או מקורבים לשלטון מנצלים זאת לזכיה בעמד ולהתעשרות, לדוגמא אצל שמעון פרס ההפרטה נעשתה בהענקת חברות ממשלתיות כמתנות לבעלי הון על חשבון שאר האזרחים. שני הכיוונים לשחיתות: השליטים זוכים לטובין מהעלית הכלכלית, וזו נהנית בתמורה מהעדפת השליטים הצוברים עושר גם ממקורות אחרים למשל, גניבת משאבים לאומיים. מנגנוני הביטחון הם בשליטת אותה עלית כפי שאהוד ברק דאג לקדם שמאלנים בצבא גם המשטרה בעיקרה שמאלנית. התקשורת מסתירה שהרי היא חלק מאותו שלטון, לכן אין כמעט מי שמסוגל לפעול נגד השחיתות כי הציבור אינו מודע למתרחש.
תעמולה בלתי פוסקת – הפצת מידע מוטעה: קורה שרשות השידור מודה ב"דיסאינפורמציה" כלשונה! בחלק מהמדינות התקשורת בשליטת המועדפים פוליטית ולעולם אינה חורגת מהקו. במדינות אחרות די בשליטה מעודנת יותר כדי להבטיח את צייתנותה, בין האמצעים: שלילת רישיונות ומימון, לחץ כלכלי, פנייה להתאמה אידאולוגית ואיומים מרומזים. בישראל ישנה יועצת משפטית המתאימה לרצונו של בית המשפט השולט פוליטית. בתקשורת הישראלית הקו השמאלני שלה אינו מותיר לאחרים להתבטא. ברשות השידור רשימה שחורה של אישים שאסור להזמנים. באמצעות שימוש תעמולה מתוחכמת האוכלוסייה משלימה עם הפרות זכויות אדם באמצעות דחיקה לשוליים ואף דמוניזציה של אלה שזכויותיהם נפגעות. כאשר ההפרות גסות במיוחד, נעשה שימוש בסודיות, הכחשה והפצת מידע מוטעה כפי שעושים במשטרה בפרקליטות ובבית המשפט. שימוש בשעירים לעזאזל כאמצעי להסיח את דעתם של אנשים מבעיות אחרות, ובאופן מבוקר ניתוב התסכול הציבורי לכיוון הרצוי. בישראל אלו נעשים כנגד חרדים ומתנחלים לשיטתם המבזבזים את משאבי הציבור ולא שחיתות השלטונית.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט2
הסתרת המידע – הפשיסטים מתעבים את חופש המחשבה והביטוי של דעות אחרות. בישראל ההסגל האקדמי נמצא תחת פיקוח הדוק של ראשי האקדמיה ; חברי סגל שאינם מישרים קו עם הנורמה הפוליטית השמאלנית סובלים מהטרדות או מסולקים. ביטויי רעיונות אחרים נתונים להתקפות קשות. מבחינתם רק לביטוי דעתם יש ערך כלשהו. גם אומנים מקבלים חשיפה ומעורכים רק אם הם בשמאל. כמה מעצבנים אותם המגיבים אותם "טוקבקיסטים" ארורים ! משאלי/סקרי דעת קהל בדרך כלל מזויפים. בבחירות, האליטה השולטת דואגת להטות את התוצאות לכיוון הרצוי, מזכיר את ימי מפ"אי העליזים. בין השיטות לעשות זאת: שליטה במנגנון הבחירות עצמו, איומים על מצביעי אופוזיציה או שלילת זכויותיהם, פסילת קולות חוקיים, וכמוצא אחרון – פנייה אל מערכת המשפט, הנאמנה או שהיא חלק מהשליטים – בישראל השמאל שולט באמצעות משפטנים הפרקליטות ובית המשפט שחטפו את השלטון.
רשויות חוק מעולות ואכזריות
המאפין העקרי הוא מערכות צדק פלילי אכזריות עם מספר עצום של אסירים בבתי הכלא – בישראל כל שנה רבבות רבות נעצרמם ומושלכים לכלא על ידי המשטרה הפרקליטות ובית המשפט השמאלנים. המשטרה זוכה להאדרה ונהנית מכוח כמעט בלתי מוגבל, שמביא תכופות לניצול לרעה של כוחה. פשע רגיל ושונות פוליטיית נכרכים יחד לאישומים פליליים חסרי בסיס לשימוש נגד יריבים לדעה – במשטרה ובפרקליטות הרבה מאוד תיקים באפלה במיוחד נגד מדינאים מימין. ישנו טיפוח פחד ושנאה כלפי פושעים או יריבים כתירוץ להגדלת סמכויותיה וכוחנותה של המשטרה – המשטרה אינה מונעת פשעים וגם אינה מנסה במיוחד לתפוס פושעים כדי למנוע השנות פשיעה, לעומת זאת מרבה לתפור תיקים למי שנוח לה. ביטול האזרחים בפני המדינה, המוסדות שמרכיבים אותה ישראל בפני מוסדות אכיפת החוק שבידיהם חיים ומוות, זהו פאשיזם.
בעקרון כאשר מוסדות אכיפת החוק יוצאים נגד אזרח, בית המשפט מניח תקינות, ללא כל כונה לבדוק את התנהלות אותם אירגונים. בית המשפט מניח תקינות חקירות המשטרה בין השאר על פי הוראתו של "הדמוקרט הגדול" -אהרון ברק. אף קודם לכן דאגו לקדם זאת בחוק – סעיף 10ב' לפקודת הראיות. כל מה שחוקר משטרה כותב ומביא את החשוד לחתום, בין אם בתחבולות בהפחדה לחץ ועינויים, נחשב כתקין ואמיתי ללא תקנה. לכך השלכות חמורות על כל מה שהמשטרה מרשה לעצמה לעשות בלא שמישהו יתן את הדין. התעללות ועינויים נוראיים בעצורים/נחקרים גם הטפלות לאנשים ברוחוב ומעצרים ללא סיבה. שופטים לא רק שאדישים לגמרי לקורות את העצורים הנחקרים במשטרה, אלא שמגיבים בבוז ובשטנה. לא נדיר שפורצים בצחוק לועג רועם למשמע תאורי זועות וסיוטים שעברו על הנאשמים. שופטים כלל אינם מוצאים לנכון להעביר לגורמים מוסמכים כלשהם את הטיפול בפשעי המשטרה, כפי שהם יודעים לעשות לגבי מדינאים שאינם "מתנהגים יפה" בהתאם לרצונם.
התביעה מסתירה חומרי חקירה מהנאשמים, אך שופטים נותנים לה גיבוי ישנם גם שופטים הטוענים – בניגוד לחוק כי זו זכותה של ה תביעה הטענה היא שתובעים עובדים בנאמנות ועל נאשמים לסמוך על שיקול דעתם של התובעים. התביעה גם בזמן המשפט מביעה התנגדויות שונות להצגת חומר עדות כמו חומר חקירה, מוצגים ואף מתנגדת לזימון עדים. על פי חוק סדר הדין הפלילי אסור לתביעה להתערב באופן הגנת הנאשם ובכל זאת שופטים תומכים בתובעים בכל מעשיהם.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט3
התיחסות בית המשפט כלפי התביעה הוא באהדה וכבוד וקבלת כל הדרישות, ואילו כלפי הסנגוריה יחס של זלזול עוינות וגם השפלה. לפני שנים לא רבות החליטו השופטים שעורכי דין המיצגים לקוחות בשעה שהם עוזבים את אולם הדיונים, עליהם להפנות את חזיתם אל השופט ולהתקדם אל הדלת רק בהליכה לאחור. נוהג זה היה מקובל כלפי בני מלוכה ואצולה. אולי יש להיות אסירי תודה על ששופטים אינם דורשים שישתחו אליהם אפיים ארצה. לאור תאות השררה והכבוד שלהם אולי גם זה יגיע. לא יקל הדבר כי עורך דין העוזב את האולם באופן טבעי, כלומר פונה אל הדלת ואפילו בעמידתו בדלת פונה אל השופט וקד קידה, זוכה למבט נזעם ולהטיית ראש לאמר לו שנהג בחוצפה. ככל ששופט פחות הוגן והתנהגותו מעוררת יותר בוז, כך הוא מקפיד יותר על גינוני הכבוד כלפיו.
שופטים אינם דורשים כל גינוני כבוד מצד נציגי המדינה התובעת, מצד הפרקליטות או התביעה המשטרתית. נהפוך הוא כלפיהם הם המגלים יחס של יראת כבוד. עורכי הדין המופיעים בבית המשפט, הן הקטגור והן הסנגור נחשבים לקציני בית המשפט במובן זה שעליהם לעזור לבית המשפט לעשות משפט. מעשית רק התובע נחשב על ידי בית המשפט לקצין בית המשפט. שופטים אינם מתחשבים כל כך בבקשותיהם של הסנגורים ואילו משאלות התובעים הינן בגדר הוראות. הכל בשם ניהול תקין של משפט. התיחסות זו תקפה גם כאשר תובעים עוברים על כל חוק וכל תקנה. תובעים הם המיצגים את המדינה על כן תובעים על פי תפישתם המעוותת של שופטים הם המיצגים את הציבור, את האינטרס הציבורי. תובעים אמורים ליצג את האינטרס הציבורי אלא שברוב המקרים מיצגים רק את רצונם "בנצחון"- השגת הרשעה בכל מחיר. הסנגורים לפי גישה זו מיצגים "רק" אנשים פרטיים. גם כאשר כל יום העבודה הם שופםטים דנים לא באדם בודד אלא ברבים הנפגעים מגישה זו, אין הם רואים את הנאשמים כפרטים מתוך כלל הציבור הרחב, שכל אחד מעונין ביחס ובמשפט הוגן. זאת על שום שרק מוסדות המדינה לשיטתם מיצגים את האינטרס הציבורי, ואילו אנשים פרטיים אינם הציבוריות – גישה פאשיסטית טהורה.
גישת השופטים כלפי עצמם – בית המשפט גופו כלומר הם מוסד חשוב ביותר במדינה, על כן הם כמובן מאליו ראויים לכוח מוחלט. לא העם יבחר בהם או ידיח אותם, לא העם יבקר אותם. עליו לחלוק להם כבוד וזה מעוגן בחוק בסעיף זילות בית המשפט לחוק העונשין. כל מה שבית המשפט דן בו אסור בבחינה מחודשת כלשהי. למשל חוק מבקר המדינה אוסר בקרה של כל דבר הנמצא בהליכים משפטיים וגם כשעבורו המשפט הסתיים. על כל השגה או תלונה לגבי בית המשפט להיות מופנית אל גורמי בית המשפט בלבד והם לבדם המבררים וקובעים על פי הדרך שהחליטו עליה שהיא קביעה בעצמם לגבי עצמם. שופטים מצפים שכולם ישבחו יהללו וירוממו אותם, את הצדק והקידמה היוצאת מתחת ידם. כל מי שאינו עושה כך, חוטא לשיטתם בעזות מצח ויוצא נגד שלטון החוק שהוא כמובן חופף לשלטונם המוחלט כי את קביעותיהם יש לקבל כאמת מוחלטת – הדוצ'ה תמיד צודק.
השמאל הוא האוייב!
להראל, בשלוש מילים ״האוייב הוא השמאל״ היטבת להגדיר את הנושא מי הוא האוייב והנשוא מה מטרתו.
שלוש מילים אלו צריכות להיות הכותרת על כל שלט על כל מודעה ועל כל כתבה ואו מאמר בנושא הבטחון והלאום היהודי בישראל.
לקראת מערכת הבחירות הבאות הימין חייב להיערך באיסוף כל סיסמאות ההסתה של כל הדוברים ״הבכירים״ מכל המפלגות והתנועות בציטוטים של דבריהם וההסתה לנקוט באלימות כמשתמע מדבריהם בציון שמותיהם תמונות דיוקנם ותפקידיהם בעבר שקרוב לוודאי שבעת מלוי תפקידם נאמנותם למדינה היתה רק אחרי דעותיהם הפוליטיות שלא תאמו מטרות המדינה.
יחד עם זאת לצלם את כל שלטי ההסתה ונושאי השלטים המוצגים בהפגנות בציון מטרת ההפגנה וכל זאת על מנת שלא נשכח מי זינב בנו במלחמתנו על קיומנו ומי תמך ועודד את אוייבנו להמשיך בטרור. יש כאלה!
באותו יום, יום הבוחר, העם יביס את האוייב שהוא הסמול.
הפאשיזם של השמאל ובותוכו בית המשפט4
המטרה המוצהרת של שלטון פאשיסטי היא טובת וחיזוק המדינה, אם כי בדרכי פשע שאחריתם החלשת המדינה. בניגוד למדינה הפאשיסטית שחרתה על דגלה את חיזוק קיומה ופריחתה, אם כי ברמיסת הפרט לא השיגה מטרה זו, בית המשפט בחתירתו המתמדת תחת אושיות קיומה של המדינה מנסה להראות עד כמה אינו פאשיסטי. אלא שכל דרכיו הן פאשיסטיות ובכך חוטא מכל כיון נגד קיום המדינה. גם בהתערבותו בעניינים מדיניים ואף צבאיים לרעת המדינה. בית המשפט בישראל עושה ככל שהוא יכול לפגוע בבטחון המדינה ובחזון הציוני. בית משפט זה מצטין גם בעריצות שחיתותו כלפי האזרחים ההורסת את החברה.
במדינה פאשיסטית יכולים חלק ניכר מאזרחיה לחיות חיים טובים יחסית כל עוד הם כנועים לשלטון, מבלי שידעו רע מהמדינה. אלא שאוי לו לאזרח שרשויות החוק שמות עליו יד. במקרה זה רשויות החוק עושות בו כל שהן חפצות. הם השלטון ועל כן הרשויות מתפקדות על פי כללי המשחק הנוחים להן בכל עת. האזרח אינו יכול לעשות דבר. כאלו הן רשויות החוק במדינת ישראל ובית המשפט בראשן נותן את הגיבוי המוחלט. בשונה ממדינות פאשיסטיות יחס זה אינו נובע מהשלטון המרכזי כי אם מהרשויות עצמן, בינהן בית המשפט הבלתי מפוקח המגבה סדר זה. יחס הוגן לא קיים, כללי המשחק אינם מובהרים לאזרח והם יכולים להשתנות ככל שהרשויות חפצות. מבחינת המאפין העקרי של מדינה פאשיסטית בית המשפט בישראל עונה להגדרה זו. בחינת עיקר העיקרים של עבודת בית המשפט – קיום יחס הוגן וניהול משפט הוגן, הרי שזהו ההבט הפאשיסטי של מערכת המשפט בישראל. המערכת המשפטית כמובן אינה עונה להגדרה של רצון בטובת המדינה אם כי זה אינו מאפין שהוא יחודי לפאשיזם ולא המאפין השלילי. המערכת המשפטית ועמה שאר השמאלנים כמובן אינם מודעים לפאשיסטיותם כי כי כך למדו שכל שמאל הוא לא פאשיסטי וכל אוהב מולדתו הוא פאשיסט… המשפטנים השמאלנים יכולים בלי שום ריסון עצמי לכפות את דעתם הפוליטית על אחרים אך עם מישהו אחר רק מביע ספק מייד מתנפלים עליו שהוא כופה את דעותיו הפוליטיות. אלה הפאשיסטים, לא מי שמחזיר לעצמו את הגזילה.
50-60 אלף ? אתם יודעים מה ? נגיד אפילו 80 אלף. מדובר ב-1% בקושי מאוכלוסיית המדינה. איפה היו 99% האחרים ?
מה הפלא שבמוצאי יום הבחירות השמאל מקבל את המכה הקבועה שלו ולא מבין מה קרה.
מקווה שנתניהו מצטייד בשומרי ראש נוספים. אווירת ערב רצח רבין: במקום בחור "תימני חובש כיפה מבר-אילן" יקבל את כדורי ה"סרק סרק" בחור "דרוזי חובש תרבוש ממג'דל שאמס".
דווקא אלו ממג'דל שאמס אינם עסוקים כלל וכלל בפוליטיקה הישראלית.
אלה מבר-אילן לא עסוקים בפוליטיקה הישראלית יותר מ"אלה ממג'דל שאמס". אבל ממתי אלה שבאמת עסוקים ובוחשים בפוליטיקה הזאת מחויבים לאמת כשהם רוצים לפמפם לציבור "פרופיל" של מתנקש פוליטי?
חבל מאוד, שהדרוזים בהפגנה שכחו את מידחת יוסוף, שהסמולנים הפקירו אותו, כי לתפיסת הסמול יש שיויון בין בעלי ברית לשונאי ישראל.
רק במדינת לאום יהודית צריכה להיות העדפה של בעלי ברית של עם ישראל וחסידי אומות העולם וכמובן לא במדינת שמשוה בין כל אזרחיה.
מה שאתה מתאר היא מדינת אפרטהייד. חבל שהימין הטיפש לא מבין לאן הוא מוביל אותנו. עיין ערך "לבנים של כבוד" Honorary whites
שימו לב שכמעט בכל התגובות של השמאל מופיעות קללות ושפה נמוכה.
זה כמובן מעיד על רמת האנשים האלה ועל זה שאין להם משהו אחר להגיד.
תודה רבה
משמעות דברי ההסתה מצד בכירי הדרוזים היא שהם בחרו בצד המנצח לדעתם, כלומר באויביינו הערבים.
אחרי כזאת יריקה לבאר שממנה הם שותים, הדרוזים צריכים להוכיח מחדש, מאפס את נאמנותם למדינה.
אם יש דרוזים שפויים שרוצים לזכות בחיים נורמאליים כפי שחיו עד כה במדינת ישראל, הם צריכים להוקיע את אותם דרוזים שבציניות מנסים לעשות קופון על הקישקוש של התקשורת השמאלנית נגד חוק הלאום כאילו יצא מזה משהוא.
ועוד מילה לשמאלנים שלנו, תראו איך סכסוך פנימי בינינו מזיק לכלל עם ישראל, ואל תחשבו שאתם תיבנו מזה, עם ישראל חכם ולא שוכח, להתראות בקלפי.
אני בספק אם הם סבורים שהצד המנצח הם הערבים. הרי בכל פרמטר אנחנו מביסים אותם.
מדובר בחוסר תבונה פוליטי שמנוצל ע"י אליטה מסואבת ( אסעד, חלבי וכו') שרק אלהים יודע מה מטרתם הסופית.
המשבר הזה הוא הזדמנות פז לדעת מה דעתם האמיתית של הדרוזים בישראל על "אחיהם" היהודים. אני חושב שהסחטנות הרגשית הקבועה בנושא הזה לא מכבדת אף אחד מהצדדים.
פתאום כשהיהודים מדברים על נושאי ליבה הקשורים לזהות שלהם הם חווים משטמה מגורמים משמעותיים בעדה הדרוזית.
אני קצת מאוכזב אבל מצד שני מפוכח. זו דרכו של המזרח התיכון. חברים יש רק באגד
יש ללמד גם את תולדות הישוב. במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים דרוזים התנפלו על יהודים ועשו בהם פרעות הרגו בהם ובמקרים אחרים לכל הפחות גזלו מהם את כל רכושם סלקו אותם מבתיהם והפשיטום עירומים. כך נותרו יהודים רבים בלא בית או מחסה, בלא מזון ולבא לבוש. הדרוזים מאוד אכזריים ובחיי יומיום יודעים להיות מאוד רעים ללא חום אנושי.
בהפגנה זו נגד זכותם של יהודים למדינה משלהם הזכירו מי הם. רק יחושו שאנו עומדים להיות מנוצחים מייד יתנפלו עלינו.
אין בעיה שהם יצביעו עם השלטים שלהם
אנחנו נצביע בקלפי
לדור פשוט אידיוט. חוק יסוד הלאום צריך לעבור בהסכמה מקיר לקיר ? חסר יושרה שכמוהו,חוק יסוד שעבר בקולות 62 חברי כנסת פסול וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו,שעבר בקולות 32 חברי כנסת בלבד,כשר בשביל ביצוע הפיכה חוקתית ע"י 15 פקידים ממונים,לא נבחרי ציבור,בבג"ץ ? זה אדם פתטי.
צודק. צריך לזכור שהיועצים המשפטים ובג"ץ מחזקים זה את זה על חשבון שלטון החוק ועל חשבון הדמוקרטיה.
חייבים לפרק את הברית הלא קדושה הזאת
לא נראה שההפגנה הזויה הזאת היה מישהו שאפשר להגדירו כאדם טוב.
כשאומרים אדם טוב זה כולל שהוא לא אידיוטי.
לא צריך להתחנף לדרוזים כעדה. אלה מהם שבאמת פטריאוטים, לא היו מגיעים להפגנה הזאת.
לא אחים שלי ולא נעליים.
לא רוצים לשרת בצהל – לא צריך. ניראה לאן תגיעו. מקסימום תרעו עיזים בכפר.
דרוזים מקופחים ? ליהודי ממוצע אין עשירית ממה שיש לדרוזי .
יהודי יעבוד 25 שנה לרכוש בית ישלם מס מפה עד הודעה חדשה ילדיו בנים ובנות ישרתו בצבא וכו'.
לכו לישובי הדרוזים – למי מהיהודים יש שטחי אדמה ובתים פרטיים כמו לדרוזים? האם כל הדרוזים משרתים בצבא ? מה יקרה לנערה חילונית יהודית שתסרב לשרת ?.
מדובר על תרגיל סחטנות רגשית כדי לסחוט מהמדינה עוד הטבות על בסיס רגשות אשמה שכביכול מעוררים בנו על קיפוח וכו' – אין שום קיפוח לדרוזים והאחרון שיכול לטעון לקיפוח או תת אלוף אמל אסאד שיצר השוואה בזויה להפליה לכאורה של הדרוזים לבין השואה -הוא רק שכח לציין מה משכורתו מגיל 45 מצה"ל את תפקידו כדרקטוריון משום מה בתעשיה האווירית והרווחים שמפיק מחב' דרוזנט – חתיכת קיפוח . אני מניח שהדרוזים מהר הדרוזים בסוריה זוכים לאותם תנאים.
לא נשכח לכם הדרוזים את התנהלותכם הבזויה וספק אם נלך אחרי קצין דרוזי שמביע דעות פוליטיות במסגרת שרותו הצבאי.
כל הדרוזים יכולים ללכת לעזאזל יש להם זכיות יותר מיהודים כולם גרים בבתי קרקע בוכים כלנהזמן ומקבלים מה שרוצים חוצםנים בכיתם על הדרוזים בסורי ששונאים את ישראל וישראל איימה על הכוחות שם שלא יעזו לגעת בהם איפה הכרת הטוב אין כפוי טובה מה עם הלוחמחם היהודים שאחרי צבא מה נונתנים להם כמעט אפס לא טוב לכם לכו לסוריה היכן שאחים שלכם מלכים לכם
מי שלא טוב לו פה שילך לסוריה ולבנון שם השוויון מצוין לכולם טיפשים מנוצלים על ידי השמאל לסכסך ולחרב הכל מי שישטר אהלן וסהאלן האחרים ביי בייבערבית אומרים ראחה באלא ראג'עה במיוחד המסית הראשי ששם מגן דוד גדול על החזה אדם לא אמיתי שמאלני גרוע מהיימן עואדה
אמאל אסעאד מנהיג הקיטוב והסכסוך בין הדרוזים ליהודים נמצא במצוקה מהבעיות נגדו בתעשיה האווירית לדרוזים השקטים והנחמדים אתם שווים לא לקלקל היחסים בגלל אינטרסנטים
אמל אסעד יודע שמי שמטפל בכתב האישום נגדו זו הפרקליטות השמאלנית והדרך הטובה ביותר לנסות להציל את עצמו הוא לרקוד עכשיו לצלילי החלילנים מהשמאל. רבים לפניו ניסו את אותו תרגיל וכל עוד הם הואילו לשמאל הם אותרגו.
במדינת ישראל קיימת תלות הדדית בין בית המשפט לפרקליטות. לכן חוסר ההגינות מצד שופטים שפסיקתם היא ברוב ככל המיקרים הרשעה. אם שופט מסויים מידי פעם מזכה הוא מכונה "שופט סנגורי" השופטים המרשיעים תמיד אינם נקראים "שופטים קטגורים" כיון שזהו המצב הרגיל. הכרחי כמו במדינות המתוקנות לבטל כל זיקה בין פרקליטות לבית המשפט. ולו רק מסיבה זו יש לעבור לשיטה בה מי שבוחר קריירה של תובע לעולם, כן לעולם אסור לו להיות שופט כך זה נהוג בעולם. יחסי התלות ההדדית בין בית המשפט לפרקליטות הם שנותנים לבית המשפט את הכוח לטרור המשפטי שלהם. דוגמאות לעריצות בג"ץ באמצעות הפרקליטות: הפרקליטת פיתחה דרכים לסיכול ממוקד של מינויים שאיננה חפצה בהם מבחינת ההשפקות הפוליטיות.בכך היא לחלוטין משבשת את הליכי המינויים לתפקידים ציבוריים. הפרקליטות מקיימת הליכים אשר במשך שנים היו סודיים והוסתרו אף מהממשלה שמטרתם היא אכיפת יתר כלפי מתישבי יהודה ושומרון ותת אכיפה כלפי גוזלי קרקעות בדואים. כוח כפייה זה מאפשר גם כוח כפייה מדיני מניגוד לחוק – שהרי אין מי שיותר פורע חוקים מבית המשפט העליון.
בועדה לבחירת שופטים לא רק הוטו של השופטים הוא מה שלא בסדר. גם השתתפות שני הנציגים מלשכת עורכי הדין שכאילווו.. מתחשבים בהם ולאמיתו של דבר הם חייבים לישר קו עם נשיא בית המשפט העליון. כך בפועל יש לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש השקרנית המתחסדת אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים… יתרה מכך, הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות!