סקר מגלה: 64% מהציבור איבדו אמון בתקשורת

הסיבות העיקריות לחוסר האמון: דיווחים שקריים, הטיה פוליטית, סיקור חד צדדי וחוסר במגוון דעות

ענף התקשורת במשבר. כתב חברת החדשות ערד ניר | פלאש90

התקשורת בישראל נמצאת במשבר. עבור רבים בענף, המיזוג המסתמן בין רשת וערוץ עשר הוא הסנונית המבשרת על כך, אבל האמת היא שמדובר בתוצאה של תהליך ארוך המורכב מירידת אמון הציבור בתקשורת ומירידה ברייטינג.

מנתוני סקר מקיף שנערך לאחרונה על ידי מכון 'מדגם' עבור הרשות השנייה, עולה שאמון הציבור בתקשורת נמוך מאמון הציבור בכל המוסדות הציבוריים האחרים: 64% מהציבור נוטים לא לתת אמון בתקשורת, וזאת לעומת 59% שאינם נותנים אמון בכנסת, או 57% שלא מאמינים לממשלה 57%. על פי הסקר, הגורמים הזוכים לאמון הרב ביותר בציבור הם צה"ל ובית המשפט העליון.

הסוקרים בדקו גם את הסיבות לאובדן אמון הציבור בתקשורת, וגילו כי מרבית הנשאלים תולים זאת בדיווחיים לא אמיתיים (32%), בהטיה פוליטית (24%) ובחד צדדיות וחוסר גיוון בדעות (14%). חרף חזרתם של עיתונאים רבים על הטענה כאילו טענות הממשלה נגד התקשורת הובילו לאובדן האמון בה, רק שלושה אחוזים מהנשאלים סברו כך.

לדברי הנשאלים, כלי התקשורת האמין ביותר הוא הרדיו, כאשר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות נתפסים כמי שבהם בולטת ביותר תופעת הפייק ניוז. בעוד ערוצי התקשורת מייחסים חשיבות רבה למיידיות וראשוניות הדיווחים, רק שני אחוזים מהציבור סבורים שהדבר תורם לאמון הציבור בתקשורת.

תקשורת לא פטריוטית

בין הנתונים האחרים שעלו מתוצאות הסקר, 62% מהציבור חושבים שידיעות עצובות מקבלות סיקור מוגזם מידי ואילו 43% חושבים שחדשות טובות מקבלות מעט מידי. 42% מהציבור סבורים שהתקשורת מגלה מעט מידי פטריוטיות, אל מול 30% בלבד הסוברים שהיא עושה זאת במידה המתאימה.

בעוד שהתקשורת מתהדרת בחיוניותה לשמירה על שיח ציבורי ודיון במכיל דעות שונות, הציבור טוען אחרת כאשר 43% חושבים שהיא מחלישה את הנכונות להקשיב לאחר. לא פלא אם כן ש-38% חושבים שהיא פוגעת בדמוקרטיה אל מול 37% שחושבים שהיא שומרת עליה (19% חושבים שאינה משפיעה על הדמוקרטיה והיתר ללא דעה).

ההטיה הפוליטית של התקשורת בישראל אינה נוטה לצד אחד בלבד, כך לפחות על פי הסקר. 12% בלבד מהציבור חושבים שהתקשורת מאוזנת, כאשר כשליש חושבים שלרוב הסיקור החדשותי מוטה שמאלה, 7% חושבים שהוא מוטה ימינה ו-37% חושבים שלפעמים הוא מוטה לימין ולפעמים לשמאל. הנתונים הללו עולים בקנה אחד עם תוצאה אחרת מהסקר לפיה 69% מהציבור סבורים שהתקשורת מציגה את העובדות שתומכות בקו שלה לעומת 22% שסבורים שהיא מציגה את האמת כולה.

בכל הנוגע להתנהלות התקשורת מול השלטון, 32% מהציבור חושבים שלרוב התקשורת מבקרת את הממשלה באופן לא הגון, 41% סבורים שלעיתים הביקורת הוגנת ולעיתים לא, ורק 19% מעניקים אמינות גבוהה לביקורת של התקשורת נגד הממשלה.

לעודד את המגוון

את הסקר אמנם ערכה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אך שני סוגים של גופים צריכים להתעמק בתמונת התקשורת העגומה שעולה ממנו. הראשון הם ערוצי הטלוויזיה עצמם, המתלוננים על תחרות הולכת וגוברת מצד הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט, שמאיימת על תקציבי הפרסום אשר מהווים את מירב ההכנסות שלהם. מבט מפוכח יראה שלא מדובר בגזרת גורל. תקשורת מאוזנת יותר, המדברת אל שכבות רחבות יותר בעם, עשויה בהחלט להתחרות טוב.

שנית, מקבלי ההחלטות – החל מהרשות השנייה ועד לשר התקשורת – חייבים להפנים: התקשורת מוטה, זו עובדה שברורה כבר לכל צופה. החובה שלהם כעת היא לאמץ מדיניות שתעודד כמה שיותר מגוון וכמה שיותר ערוצים. משם יגיעו קולות חדשים, משם יבוא האיזון, ומשם תוכל לנבוע גם ביקורת הדדית של כלי התקשורת שעשויה להפחית את תופעת הפייק ניוז.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. אני דווקא מסתמך הרבה על התקשורת אבל בשיטת ההיפוך: אם אני מרגיש שהרבה כלי תקשורת בוזמנית מנסים לפמפם משוה – אני מיד יודע שהאמת הפוכה. למדתי את זה בתקופת הבחירות של 2015, כש"בכירי הנביאים" התנבאו באופן דומה מאוד:

    אורי משגב [הארץ, 14.3.2015 (שלושה ימים לפני הבחירות)]:
    "מיד אחרי הקדמת הבחירות לכנסת ביוזמת נתניהו, בדצמבר 2014, פרסמתי כאן השערת מחקר שנראתה הזויה ומנותקת. ריד מיי ליפס, כתבתי: הרצוג יעמוד בראשות הממשלה הבאה".

    בן כספית [מעריב, 11.3.15 (6 ימים לפני הבחירות)]:
    "בקצב הזה ובמגמה הנוכחיים, נתניהו גומר את הבחירות עם פחות מעשרים מנדטים…האיש מיצה אותנו, אנחנו מיצינו אותו".

    יוסי ורטר [הארץ, 13.3.15 (4 ימים לפני הבחירות)]:
    "נציגי הליכוד שמסיירים מדי יום, חשופים בצריח, בין הסניפים והפעילים, חוזרים בערב לבסיסיהם כמי שחוו פיגוע טראומטי. הם אינם מזהים 21 מנדטים. הם מתארים קריסה".

  2. תקשורת מוטה – זה בלשון המעטה.

    התקשורת לא מסקרת. היא מייצרת קמפיינים שמטרתם הראשונית -רייטינג. מטרתם המשנית – שליטה בציבור, בדעת הקהל. מטרתם הכללית לסכסך בין קבוצות שונות בחברה. בין ערבים ליהודים, בין דרוזים ליהודים, בין דתיים לחילונים, בין ימנים לשמאלנים ועוד. היא מחככת ידיה בהנאה על כל ההרס שהיא עושה. קמפיין הדתה, קמפיין המסתננים, קמפיין הלהטב, קמפיין הדרוזים, ועוד.

    החברה הישראלית מוכה וחבולה מהקמפיינים של התקשורת. מאחוריהם מסתתר הרבה רוע, שנאה, קנאה וכסף. זאת הסיבה שאנחנו לא מאמינים לתקשורת ומחרימים אותה.

    1. כתבת נכון וברור, אבל שכחת תחום אחד חשוב שהתקשורת מלבה בו סכסוכים: בין נשים וגברים. גם מגזינים שהיו פעם "שמורות טבע" של סיקור תחומי התעניינות נשיים כמו אופנה, בישול ורומנטיקה – מלאים היום בכתבות תעמולה נגד גברים ובטיפוח לוחמנות אנטי-גברית, כתבות שכתובות באותו סגנון נמוך ורדוד כמו הכתבות על קוסמטיקה ורכילות:

      https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5311124,00.html

      https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5286283,00.html

      https://tinyurl.com/y8jqbrnp

      https://tinyurl.com/y7336asz

  3. הטוויטר של הליצן בתמונה זו ההצגה הכי טובה בעיר
    לא בגלל מה שהוא כותב אלא בגלל התגובות.
    והוא, כמו נחום תקום מתייצב מול אגרוף של מגיב מזדמן
    אני נהנה

  4. ניתוח לא נכון של הטייה פוליטית בתקשורת. לפי כלל המדגם: 33% חושבים שיש הטייה לשמאל, 7% שיש הטיה לימין. אם את 37% שחושבים שפעם לפה ופעם לשם מפלחים חצי-חצי, מקבלים סה"כ 51.5% חושבים שיש הטייה לשמאל מול 25.5% חושבים שיש הטייה לימין. זאת תוצאה די חד משמעית ולכן חבל שהניתוח לא מדוייק. (ד"א לדעתי סטטיסטיקה זה פייק, מדגמים זה פייק ואני לא מאמין למילה אחת ששומע בתקשורת הממוסדת)

  5. המדייה כולה מתוכנתת מהונדסת. תוכנה שולטת עליה מונעת ממנה לדווח חדשות. אלא אך ורק בכיוון מסוים. אותה תוכנה שולטת בכל בלאטה. רוב החדשות אין לי אמון בהם. כי הם לא חדשות ביכלל. יותר אנטרטיימי. נורא מזכיר את, שבארצות הברית. אותו דבר. זו הרי מכניות. מנסים לשעבד להפוך את כולנו מכנים. שכרון הכח.
    איך יכול להיות. אמריקה יקירתי האהובה למה ככה. נכון אלוהים נתן לך מיפה ועד הודעה חדשה. אבל למה לתכנת אנשים עד כדי כך. ולמה הביון הישראלי שמחקה אותה קיבל כל כך הרבה כח. חייבים לצמצם אותו להחוצה לא פנימה.
    אני כבר מיזמן מטילה ספק בכל דבר וגם בוחרת. לאן שאתה הולך מחפש, התיכנות שולט. וזה גם ליפגוע בצורה אכזרית באנשים. האכזריות הטורפות שולטים. זה הרי איום ונורא. מה אנחנו גונגל. הפכו את כולנו לחיות טרף. אבל האליטות אשמות. ההמון המיסכן נישאב לחומרה שהיא כמו רביט הול מבוך בוצני ענק , שהולך ומיתבוסס בבוץ בולעני. מה עם האנושיות צלם אלוהים. מה אני תוכנה חומרה. אבל אני בן אדם. כשאני כותבת אני כועסת על אלה שלמעלה לא העם. גם ביחס לאמריקה הכעס על אלה שהכי למעלה. אנחנו בני אדם. בצלם אלוהים ניבראנו. כמה ניפלא לטייל ביוטיוב לראות את האנושיות שבאדם. חידה היא מה הישתבש. למשל לחצות כביש. פיתאום עומדים כולם כל המכוניות ומאפשרים לזה שבצד לחצות כביש. כמה אנושי ניפלא. הכוונה כשאין רמזור. האינסטינקט האנושי הזה הכל כך ניפלא .ואתה לא מבין למה התישבוש. מה לא בסדר. מה הישתבש בנו האדם. ואז הולכים אחורה אחורה לסיפור אדם וחווה. כניראה זה בחזרה לשם שם הכל הישתבש. חחחח. חזרתנו הבייתה לסיפור הזה. חחחחחח. לשיבוש הראשון הזה.

    1. אני דווקא מבין למה התישבוש. כשלא מטפלים בזמן בשיבוש הראשון יש כל הזמן תישבושים.

    2. מצחיק שמאמר שדן בפייק ניוז של הרשות השנייה מאמין לסקרים שלה, אין בכך כל היגיון. והדבר הראשון שמסגיר את היות הסקר הזה סקר שקר היא הטענה שהרוב מאמין לבג"צ בזמן שהרוב מאשים את בג"צ במה שהרשות מואשמת מוטה, לא פטריוטי ועוד, משתמש בטיעונים מחוסרי בסיס ועוד. רוב העם מאמין בממשלה, ורןב העם בתקופתו של אייזנקוט השמאלן אבד אימון בצבא, חבל שעיתונאי באתר כל כך מוערך לא מבין את הסתירה בין טענות המאמר לסקר שקר עליו הוא מסתמך

  6. הם שילמו על הסקר המחמיא להם
    והם גם אלה שמשתדלים לאכוף על הציבור דעות לפי תשלום שהם מקבלים מגורמים עוינים
    והם גם מתלוננים שלא נותנים להם מספיק להצליח במלאכתם הבזויה

  7. אנשי תקשורת ברצינות טוענים שהירידה של אמון הציבור בהם נגרמת מהסתה של ח"כים נגדם כאשר האמון בבג"ץ (שאותם ח"כים נכנסים בו הרבה יותר) גבוה?!

    כשהתקשורת מזלזלת באיי-קיו של הציבור עד כדי כך, פלא שהאמון בה בשפל?

  8. בוקר טוב אליהו
    רק 64% ??? 36% עדין עדר כבשים שמאמינים לתעמולה ולשקרים של התשקורת??
    חמור מאוד שלא 100%
    וחמור לא פחות שרק עכשיו הציבור התחיל להתעורר ולא לפני 30 שנה או יותר
    אם הם עוד לא הבינו שהתקשורת המייניסטרים היא תשקורת אז זה לא אינדיקציה טובה לאינטלגנציה של העם (למעט אתר מידה , שגיליתי לאחרונה והפתיע אותי לטובה)

  9. אל תאמינו לסקר שקר שלהם, לפחות 80% לא מאמינים לתקשורת ואחוז לא פחות מזה… לא מאמינים לבג"ץ, הכלבים הסמולנים משקרים בסקר שקר בקשר לבג"ץ, הם "משדרים" לציבור ו"לעליונים", שאם "העליונים" יבטלו את חוק הלאום הנהדר, הם לא צריכים לחשוש מהזעם של הציבור, שהרי…רוב העם מאמין ותומך ב"עליונים"! שקר וכזב! העם שונא את "העליונים" ושום סקר שקר של הסמולנים האוטואנטישמים לא ישנה את זה!

  10. חסרה בסקר עוד שאלה, האם אתה מאמין לסקרים. לדעתי התמונת חמורה הרבה יותר. הנתון לגבי העליון פשוט חסר הגיון, כנראה נעשה כאן ספין והתקשורת נשכבה על הגדר עבור העליון ובקרוב נדע למה. ראו הוזהרתם!

  11. יש 50% שכבר לא צורכים בכלל תקשורת פייק כי נמאס להם לראות על המסך ולשמוע את אותם השמאלנים- תועמלנים במסווה של עיתונאים שעוברים מגלצ לערוץ 10 לעיתון הארץ וחוזר חלילה. הבנו. מיצינו. נקסט. ולמפרסמים חבל על הכסף שלכם

  12. הנתון לגבי בג"צ מפתיע ועל פניו נראה תלוש. בתוך מערכת המשפט הכללית, הבג"צ הכי פחות אמין מבחינת ניקיון השפיטה שלו. כמו בהתנתקות, כמו פסק הדין של אילנה דיין, כמו עם החמרת העונש על שלמה בניזרי ועוד ועוד.

  13. "רמת האמון הגבוהה היא לבית המשפט העליון": או קיי, אז יש לנו עם לא מספיק חכם, החושב כי השופטים הם בסדר, והתקשורת היא לא שופר התעמולה של אותו בית המשפט העליון, אלא גוף נפרד, פחחח. עצוב.

  14. תיקון טעות הציבור לא איבד אמון בתקשורת אלא בתשקורת שכבר מזמן (כבר 20 שנה לא קורא ידיעות) הפכה מכלב השמירה של הדמוקרטיה לצהובון במקרה הטוב ומובילת אג'נדה ומעצבת דעת קהל במקרה הרע ואינך יכול לדעת אם מדובר בידיעות אמיתיות, חצי אמיתיות (= שקר!!) או Fake News…

  15. התקשורת משמשת כלי לוחמה פסיכולוגית בעם שלה. תופעה בלתי תאמן.
    כל מטרתם היא להראות ש… בחרתם ליכוד, תאכלו קש….
    את זה אמר בריש גלי הטיפש רזי ברקאי…