פסיקת העליון כי יש להרוס את את חאן אל-אחמר הותירה את בית המשפט חשוף להתקפות השמאל הקיצוני. ואז שלפה חיות את נשק היום הדין
הדיון שהתקיים בצהרי ה-1 באוגוסט באולם ג' בבית המשפט העליון היה סוריאליסטי במיוחד. השופט חנן מלצר, מי שעמד בראש ההרכב, הפגין חוסר בקיאות בתיק ואישר כי לא עיין בעתירות הצדדים. השופט יצחק עמית שישב בהרכב הודה במבוכה שהוא ויתר חבריו כלל לא היו צריכים לדון בתיק הזה, וכי הוא היה אמור לידון בהרכב אחר. שתי ההתבטאויות הסתומות הללו פותחות צוהר למה שנראה לכאורה כניצול לרעה של אחת הסמכויות הרגישות ביותר המופקדות בידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: שיבוץ הרכבי שופטים.
רצף האירועים שיובאו בכתבה זו מצביע על מגמתיות משפטית בתיק 'חאן אל-אחמר', המאחז הבדואי הלא-חוקי בשטח C שהמדינה מעוניינת לפנותו. במאי האחרון אישר בית המשפט העליון את הריסת המאחז אך מאז מצטייר בית-המשפט כמי שמנסה לחזור בו מהפסיקה הדרמטית ולסייע לפולשים הבדואים ככל יכולתו.
המגמתיות באה לידי ביטוי במספר מישורים: הראשון נראה כסטייה מעקרונות יסוד של מערכת המשפט הישראלית, כחלק מכניעה וריצוי גורמים פוליטיים. מישור נוסף הוא העדפת הרכבים "נוחים" לנשיאה חיות, שבהם מועדפים שופטים מסויימים על-פני שופטים שמרנים יותר. לבסוף, מהפרשה עולה ניחוח חריף של אפליה כלפי יהודים בעתירות דומות הנוגעות לפינוי והרס מבנים ביישוביהם.
https://www.facebook.com/avihai.shorshan/videos/vb.782582701/10156176889667702/?type=2&video_source=user_video_tab
פלישה לא-חוקית
אלו עיקרי הסיפור: בשנת 2009 עתרו תנועת 'רגבים' ותושבי כפר אדומים לבג"צ בבקשה לפינוי הפולשים הבדואים במאחז הלא-חוקי חאן אל-אחמר, הממוקם בשטח C – כלומר בשליטה ישראלית מלאה. האוכלוסייה בחאן אל-אחמר מונה 32 משפחות מהשבט הבדואי ג'אהילין, כ-170 תושבים. המבנים הבלתי-חוקיים במאחז הם חלק ממיזם במימון אירופי שנועד להשתלטות פלסטינית על שטחי C, ובהם בית-ספר בפיקוח הרשות הפלסטינית.
לאורך העשור האחרון הגישה המדינה הצעות נדיבות ומפליגות לפולשים הבדואים – אך הם עמדו בסירובם להתפנות, בין היתר כתוצאה מלחץ שהופעל מטעם הרשות הפלסטינית לסרב לכל פשרה. משרד הביטחון ראה בחאן אל-אחמר אבן בוחן ו"תיק דגל אסטרטגי" שלמדינה אסור להפסיד בו.
כך המדינה. אלא שבית-המשפט העליון התחמק מהכרעה, וביקש מהמדינה להגיע להבנות עם הפולשים הבדואים. זאת בניגוד מוחלט להתנהלות הנחושה של בג"צ כאשר עמדו על הפרק פינויי יהודים מבית אל, עמונה, נתיב האבות ויישובים נוספים ביהודה ושומרון.
https://www.facebook.com/regavim/videos/1863661603706459/
ב-24 במאי השנה, בתום עשור של עיכובים ומריחות, שם בית-המשפט העליון סוף לפארסה וקבע פה אחד: יש להרוס את המבנים בחאן אל-אחמר ולפנות את הפולשים. "אנו כבר אחרי 'הדקה ה-90'. צווי ההריסה הראשונים הוצאו כזכור עוד בשנת 2009", נכתב בפסק-הדין. השופטים קבעו כי "אין עוררין" על כך שמדובר במבנים לא-חוקיים, והאשימו את הפולשים במשיכת זמן וחשד לחוסר תום לב לנוכח הצעות המדינה. הכרעת השופטים היתה ברורה: "אין עילה משפטית להתערב בהחלטתו של שר הביטחון לממש את צווי ההריסה".
על פסק-הדין היו חתומים השופטים נעם סולברג, ענת ברון ויעל וילנר. בשמאל האנטי-ציוני הודו כי לפסיקה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על עקירת מאחזים פלסטינים בלתי-חוקיים אחרים בשטח C. אם כן, מדינת ישראל ניצחה, הרשות הפלסטינית הפסידה – אירוע לא שכיח בין כתלי בית-המשפט העליון.
הזעם הקדוש של זהבה גלאון ו'בצלם'
התגובות לפסיקה הדרמטית לא איחרו לבוא. שופטי העליון, שרגילים בימים כתיקונם לתקשורת מלטפת ומפרגנת, הועלו על המוקד על-ידי המִילְיֶה שלהם: עיתון הארץ, אנשי רוח ואישי ציבור מובילים בשמאל הקיצוני ודיפלומטים אירופים, שבמידה רבה אחראים להקמת חאן אל-אחמר.
קיתונות הבוז כלפי השופטים פרצו מכל עבר: "בית המשפט העליון התיר למדינה לבצע פשע מלחמה, אם יתבצע יישאו גם השופטים באחריות", הצהירו ב'בצלם' (שנתמך על-ידי הקרן החדשה ומדינות אירופאיות). יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון כינתה את השופטים "ערלי לב, שהכתימו לדיראון עולם את המוסד שהם מכהנים בו", וקראה להתנגדות פעילה לפינוי. עמירה הס, דוד גרוסמן ואישי ציבור נוספים רמזו כי פסק-הדין מושחת.
הפולשים בחאן אל אחמר איימו כי "ישראל תשלם מחיר" אם הפינוי ייצא לפועל, והפעילו אלימות כלפי שוטרים. הם עוררו לחץ בינלאומי שיוביל לשינוי החלטת פסק-הדין החלוט – והלחץ הבינלאומי אכן לא בושש לבוא: דיפלומטים אירופים שיגרו אזהרות לממשלת ישראל כי מימוש פסק הדין "יוביל לתגובה" מצד מדינות היבשת. בדיון האחרון בבג"צ, שנערך לפני כשבועיים, נכחו באולם בית-המשפט עשרות דיפלומטים אירופים, ובסיום הדיון תודרכו הדיפלומטים הזרים על-ידי נציגי 'בצלם' וארגוני שמאל קיצוני נוספים.
דמיינו משלחת של דיפלומטים ישראלים בראשות השגריר הישראלי בלונדון, שצועדת מחויכת בבית המשפט העליון בדרכם לדיון בעתירה בענין פנים אנגלי, עתירה אותה ממשלת ישראל מימנה מההתחלה ועד הסוף.
בעצם למה לדמיין, בואו תראו את זה עכשיו בירושלים. רק הפוך pic.twitter.com/iysvRpTFKY
— avihai shorshan (@a_shorshan) August 1, 2018
שופטי העליון קיבלו מסר ברור: תָקנו את הטעות ובטלו את הריסת המבנים הלא-חוקיים. אחרת – יוטל עליהם אות קין ו"שמותיהם יירשמו בספר הזהב של מפעל הנישול, השליטה והדיכוי", כפי שתיאר זאת מנכ"ל 'בצלם' חגי אלעד.
השמאל מצווה, בית-המשפט מציית
המסר הופנם היטב. בניגוד לכל עקרונות היסוד של מערכת המשפט הישראלית, הפכו המונחים "סופיות הדיון" ו"פסק-דין חלוט" לאות מתה. כדי לשכך את הזעם של חגי אלעד, זהבה גלאון ודוד גרוסמן, קיבלה השופטת ברון, שרק שבועות אחדים קודם לכן חתמה על פסק-דין הפינוי, עתירה חדשה של הפולשים ולפני כחודש הוציאה צו המורה על עצירת ההליכים שהיא עצמה פסקה עליהם.
בתגובה לצו החדש הסבירה המדינה כי לפולשים לא קיימת עילה. נציגי הפרקליטות הזהירו כי הרשות הפלסטינית מתכוונת לקצר באופן חריג את חופשת הקיץ ולפתוח את שנת הלימודים בבית-הספר המיועד לפינוי כבר באמצע חודש יולי – במטרה להקשות על הפינוי. השופטת ברון לא התרשמה, הותירה את הצו על כנו, ואכן הפולשים הקדימו את פתיחת שנת הלימודים בבית-הספר הלא-חוקי.
תומכי הפולשים חגגו את 'הניצחון' והתגאו בהשפעה האדירה של השמאל הקיצוני ומדינות אירופה על שופטי בג"צ: "מקרה חאן אל-אחמר מוכיח כי ארגוני זכויות האדם צודקים", כתב הפרשן לענייני ערבים שלומי אלדר. "'סיוע חוץ' הוא כנראה הדרך היחידה שנותרה בידם כדי לחולל שינוי … ביום שבו חמש מדינות אירופאיות איימו על ישראל בגינויים ובהטלת סנקציות, הכל נעצר. אפילו בג"צ שינה החלטתו".
עקרונות גמישים
הצו שהוציאה ברון פגע כאמור בעקרון המקודש של "סופיות הדיון" לאחר מתן פסק-דין חלוט. כפי שמציין מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, רק לאחרונה עמד בית-המשפט על הריסת מבנים ביישוב בית אל ובשכונת נתיב האבות בגוש עציון, בשם אותו עיקרון של "סופיות הדיון". רובין מסביר: "מדובר בהחלטה המשקפת אפליה חריפה ובלתי-מוסברת באכיפת החוק בין תושבים באותו תא שטח, והמפילה לבנה נוספת מאמון הציבור בבית-המשפט העליון".
המקרה המובהק ביותר היה זה של נתיב האבות: בפסק הדין המקורי נקבע כי יש להרוס 17 מבנים בנתיב האבות. הפסיקה ניתנה בספטמבר 2016 על ידי הרכב של הנשיאה בזמנו מרים נאור, סגניתה והנשיאה הנוכחית אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן.
שנים שאני מסקר עתירות לואופייר (לוחמה משפטית) נגד ההתיישבות. מכל תיקי המאחזים הכרעת בג״ץ בתיק נתיב האבות הייתה המפתיעה ביותר. גם למי שראו כבר הכל, קשה היה להאמין שעתירה פוליטית על בסיס משפטי ומוסרי כה רעוע תקבל תמיכה מהערכאה העליונה במדינה
— יהודה יפרח (@yehuday30) June 12, 2018
לאחר מתן פסק הדין הוגשו שתי בקשות שונות מטעם תושבי נתיב האבות: דחייה של מועדי הריסת המבנים והסדרת שישה מהמבנים באמצעות ניסור החלקים הזעירים שאינם נחשבים לאדמת מדינה. המדינה תמכה בניסור, והצטרפה לבקשה. בספטמבר 2017 התקיים דיון בעתירות, בהרכב של השופטים מני מזוז, עוזי פוגלמן ודוד מינץ. פוגלמן, היחיד מבין השלושה שהיה חתום על פסק הדין המקורי, הבהיר כבר בפתח הדיון לעותרים כי בקשותיהם צריכות להיבחן בפני ההרכב המקורי. לאור זאת העתירות נמחקו והוחזרו להרכב המקורי, בראשות נאור.
נאור דחתה את הבקשה לנסר את הבתים והורתה על הרס הבתים: "פתיחת הסוגיה מחדש תפגע בעיקרון סופיות הדיון", כתבה נאור בפסק הדין. הנשיאה לשעבר הגדירה את הבקשה של תושבי נתיב האבות "ניסיון לדחות את הקץ", הדגישה כי פסק-דין אינו "סיפור בהמשכים" ועל כן "לא ניתן להתחיל את ההליך מבראשית ולהציג חזית חדשה בכל פעם שקו טיעון מסוים נדחה… מתן פסק-דין מהווה סוף פסוק להתדיינות המשפטית". מילים כדורבנות, אך מקרה חאן אל אחמר מלמד כי הן רלוונטיות רק כאשר מדובר בהריסת מבנים של יהודים.
הרכב מנצח כן מחליפים
בחאן אל-אחמר נזנחו לא רק עקרונות הברזל של סופיות הדיון ופסק-דין חלוט, אלא שגם באופן תמוה הוחלף הרכב השופטים המקורי, זה שפסק כי יש להרוס את המאחז הבדואי הבלתי חוקי. מדובר על פריבילגיה ממנה כאמור לא נהנו תושבי נתיב האבות.
עורך-הדין אבי סגל, ששימש כפרקליטם של תושבי נתיב האבות וכעת מייצג את 'רגבים' בתיק של חאן אל אחמר, מוחה בתוקף על מדיניות האיפה ואיפה. בדיון האחרון בתיק של חאן אל אחמר, אותו דיון שנערך בתחילת החודש, אמר סגל לשופטים כי הפולשים הבדואים הגישו עתירה חדשה כדי להימלט מסדרי הדין: "פעם אחרי פעם, בג"צ קבע שאם מבקשים הבהרה או הארכה של פסק-דין צריך לגשת לאותו הרכב שהוציא את פסק-הדין, ולא להגיש עתירה חדשה. ביישובים יהודיים לא ניתנו הארכות ולא חיכו לחלופות. בעמונה הבניה נהרסה מבלי חלופות".
לא ייאמן: בג"ץ החליט לפתוח את פסק הדין לפינוי חאן אל אחמר, ולתת זמן נוסף שלא ישיג דבר. גם לשופטים ברור שהעתירות החדשות מטעם הרשות הפלשתינית נועדו למוסס את פסק הדין. אנו מצפים שבג"ץ יוציא פסק דין לפינוי והריסה של הכפר הבלתי חוקי, וישים סוף לפארסה.
צפו בדברי הסיכום של עו"ד אבי סגל. pic.twitter.com/4dckvihZHX— תנועת רגבים (@Regavim_IL) August 1, 2018
גם נציג הפרקליטות, עורך הדין רן רוזנברג, הבהיר במהלך הדיון כי העתירה של הפולשים היתה צריכה לידון בהרכב המקורי שאישר את ההריסה: "העתירות לא צולחות את שערי ביהמ"ש", טען רוזנברג והוסיף: "יש פה בקשה לשינוי פסק דין חלוט… לבוא ולומר שאנו בעתירה אחרת, יש פה חוסר תום לב, גם מול בית המשפט וגם מול הרשויות… כאילו אין פסק דין, אין היסטוריה".
הדברים הללו עוררו אפילו את השופט עמית להודות כי נפלה טעות בשיבוץ ההרכב. עמית פנה לנציגי הפולשים והדגיש בפניהם: "הייתם אמורים לבוא לאותו בית-משפט באותו תיק שניתן פסק-הדין ולבקש הארכת מועד".
כפועל יוצא מהחלפת ההרכב הציגו חלק מהשופטים חוסר בקיאות בחומרים. בגילוי לב מטריד הודה השופט מלצר, שעומד כעת בראש ההרכב שדן בתיק אך לא היה מעורב בסבבים הקודמים, כי לא עיין בעתירות הצדדים אלא רק בהחלטות. הערה חמורה זו של מלצר לא מופיעה בפרוטוקול הדיון – כחלק ממסורת של חוסר שקיפות לפיה הציבור זוכה רק לתקציר הדיונים.
השופט מלצר: אני מודה שלא קראתי את התיקים בעתירות הקודמות של חאן אל אחמר. רק את ההחלטות, שבהן נכתב שהתושבים לא טענו לקרקע פרטית והודו שזו אדמת מדינה אך לטענתם יושבים שם ברשות. וגם אם זה היה נכון, יש פה בעיה שך מעשה בית דין.
— תנועת רגבים (@Regavim_IL) August 1, 2018
כעת עולה השאלה: מדוע הוחלט בכל זאת לשנות את הרכב השופטים בחאן אל-אחמר – בניגוד לכל כללי ההיגיון ועקרונות היסוד של המשפט הישראלי?
"השופט המתנחל" בחוץ, המקורבת של חיות בפנים
שלישיית השופטים המקורית שפסקה פה אחד כי יש להרוס את המבנים הלא-חוקיים כללה כאמור את השופטים סולברג, וילנר וברון. בהרכב החדש, שדן כעת בעתירה המחודשת של הפולשים, נכללים המשנה לנשיאה חנן מלצר, יצחק עמית וברון. כלומר, מבין שלישיית השופטים המקורית – היחידה שהמשיכה לדון בתיק היא ברון, בעוד וילנר וסולברג הודרו מהתיק.
החלוקה בין ברון לבין סולברג ווילנר ברורה: סולברג ווילנר, המקיימים אורח חיים דתי, נחשבים לסדין אדום בעיני האליטה המשפטית והשמאל – בעוד שברון נחשבת ליקירת המערכת.
סולברג הוא תושב אלון שבות. לפני מינויו יצאו בשמאל הקיצוני בקמפיין נגדו בדרישה "לא למנות מתנחל לעליון". לאחרונה נכח סולברג כאזרח פרטי בטקס היובל להתיישבות ביהודה ושומרון, טקס שהוחרם על-ידי הנשיאה נאור. וילנר מונתה לבית-המשפט העליון באוקטובר האחרון. זמן קצר לאחר ההודעה על מועמדותה הותקפה ב'הארץ' על כך שהזהירה נגד "חקיקה שיפוטית".
לאורך הדיון בתיק על חאן אל-אחמר נעשה ניסיון עקבי מצד הפולשים ומקורביהם לקעקע את הלגיטימיות של וילנר וסולברג לדון בתיק. "ידוע שסולברג הוא תושב התנחלות אלון שבות. ידוע שווילנר היתה אחת מהמועמדים של שרת המשפטים איילת שקד. בצעירותה השתתפה בניסיון של גוש אמונים להתנחל בסבסטיה", תקפה עמירה הס ב'הארץ'.
גם פרקליטם של הפולשים הבדואים לא היסס לתקוף את סולברג במהלך הדיונים: "השופט סולברג הוא מתנחל שמביא את האידאולוגיה שלו לבית המשפט". לאחר מתן פסק הדין טענו הסופר דוד גרוסמן ואישי ציבור נוספים כי וילנר נגועה בשיקולים לא ענייניים, מאחר ויש לה קרובים בכפר אדומים. הטענות של גרוסמן נדחו על הסף על-ידי השופט הנדל, שקבע כי לא נפל פגם בהתנהלותה של וילנר.
ברון, השופטת השלישית לצד סולברג ווילנר, שייכת למיליה אחר לגמרי. בכתבות ב'הארץ' וב'ליברל' צוין כי ברון והנשיאה חיות קרובות מאוד, ומכירות עוד בטרם הפכו לשופטות בעליון. ההיכרות בין השתיים כה עמוקה כשהוועדה לבחירת שופטים דנה בקידומה של ברון מבית המשפט המחוזי לעליון, בחרה חיות לפסול את עצמה מהדיון. במקביל ברון החילה על עצמה כללי זהירות וציינה ברשימת המניעויות שלה, על רקע החברות עם חיות, כי לא תדון בעניינו של עו"ד דוד חיות, בעלה של הנשיאה.
פסיקותיה של ברון מתכתבות גם הן עם אלו של חיות: ברון ישבה בהרכב שאיפשר הכנסת משפחות מחבלים לטקס הזיכרון ה'אלטרנטיבי' ומנעה הריסת בית של מחבל. ברון, הנחשבת ל"ליברלית מובהקת", רמזה לאחרונה כי בית-המשפט רשאי לפסול גם חוקי יסוד. על רקע זה אין זה מפתיע שברון הפכה עורה בפרשת חאן אל-אחמר, וקבעה כי יש להקפיא את ההריסה.
בשורה התחתונה, מונה הרכב חדש שבו וילנר וסולברג ה'בעייתיים' בחוץ – בעוד שברון יקירת הברנז'ה וחביבת הנשיאה בפנים.
משחקי פז"ם
הדיון על חאן אל-אחמר, שבא כאמור על רקע פסק-דין חלוט, שובץ ליום ה-1 באוגוסט. באותו יום דנו בבית-המשפט העליון שלושה הרכבים: מלצר, ברון, עמית (זה שבסופו של דבר נבחר לדון בתיק); הנדל, וילנר וקרא; סולברג, מינץ ואלרון. כלומר: שלושת השופטים שדנו בתיק המקורי – סולברג, וילנר וברון – נכחו באותו יום באולם הדיונים ותאורטית היו יכולים לדון בעתירות החדשות של חאן אל אחמר, כפי שהיה אמור לקרות, רק שבאופן תמוה כל אחד מהם ישב בהרכב נפרד.
ניתוח הרכבי השופטים מלמד כי אם ההרכבים בראשות הנדל או סולברג היו משובצים לדון בעתירה החדשה של חאן אל-אחמר – קיים סיכוי סביר שהעתירה היתה נדחית והיה ניתן אור ירוק לפינוי. אלא שהתיק הלך דווקא להרכב של מלצר.
פנינו למערכת בתי המשפט, וביקשנו הסבר להחלטה לשבץ דווקא את ההרכב של מלצר לתיק חאן אל-אחמר. מתשובת בתי המשפט עולה כי ההרכב של סולברג לא יכול היה לקבל את התיק, בשל הנחייתה של הנשיאה חיות שהתיק יטופל בהרכב בראשות אחד משלושת השופטים הוותיקים והבכירים בבית המשפט: חיות / מלצר / הנדל.
תשובה זו מעוררת תמיהה, שכן התיק המקורי בעניין חאן אל-אחמר נדון בפני הרכב בראשות סולברג, שאינו שופט בכיר; ובנוסף הרכב בראשותו של סולברג אף היה זמין באותו יום ממש על מנת לדון גם בעתירה החדשה בתיק. מדוע, אם כן דווקא בגלגול הנוסף של הדיון על חאן אל אחמר – שכאמור צריך היה להידחות על הסף בשל סופיות הדיון – דרשה הנשיאה שופט "בכיר"?
מצטיירת אפוא תחושה כי הדיון הנוכחי בחאן אל אחמר מהווה מעין ערכאת ערעור לפסיקה של סולברג להרוס את המאחז – מבלי שנשען על בסיס חוקי. העובדה שדווקא השופטים הפחות ותיקים בבית המשפט רחוקים יותר בעמדותיהם מאלה של הנשיאה, מעוררת חשד שמא השימוש בקלף הוותק היה אמצעי להרחקת התיק החשוב הזה מידיהם של שופטים דוגמת סולברג שעלולים לקבל שוב את ההחלטה 'הלא נכונה'.
היומן הנעלם
חיות אמנם הנחתה לבחור בשופט "בכיר" לראשות ההרכב אך לא נקבה בשמות ספציפיים של שופטים. הגורם ששיבץ את השופטים בסופו של דבר קרוי 'יומן בית המשפט' – צוות אנשים נסתר ובלתי שקוף בעליל שמכריע גורלות. לפי דוברות בתי המשפט "קיימת הנחייה לצוות יומן בית המשפט… להעביר ללשכת הנשיאה את אותם תיקים שנראים לצוות היומן כבעלי רגישות מיוחדת, לפי שיקול דעתו של היומן".
כלומר: קבוצה אנונימית של אנשים, שלא ברור מה ההסמכה או ההכשרה שלהם, ולא ידוע באילו ניגודי עניינים הם מצויים, מחליטה אילו תיקים מספיק "רגישים" על מנת להעבירם לעיון נשיאת העליון – על מנת שתבחן האם להתערב בקביעת ההרכב. בנוסף היומן מחזיק בסמכות להכריע אילו שופטים ישובצו באותם תיקים "רגישים" דוגמת, חאן אל אחמר.
הפנינו לדוברות בית המשפט סדרת שאלות על מנת לתהות על קנקנו של יומן בית המשפט – למשל מה ההכשרה שעוברים עובדי היומן, כיצד הם נבחרים ומהן ההנחיות המחייבות אותם – אך לא זכינו לתשובות ענייניות. ארגון 'רגבים' הגיש בקשת חופש מידע על מנת לחשוף את הנעשה מאחורי "היומן" ונקווה שבקרוב תוסר החומה מאחורי אותו גוף בלתי-שקוף.
השופט ממפלגת העבודה
בעוד סולברג "המתנחל" הודר מהתיק, בראש ההרכב החדש עומד השופט מלצר, איש שמאל מובהק שבשנת 1996 אף התמודד ונכשל בפריימריז של מפלגת העבודה. בשנים שלאחר מכן עמד מלצר בראש ועדת החוקה של העבודה.
מלצר מונה לשופט עליון ב-2007 ובפסיקותיו חתום על החלטות כגון הפסילה הדרמטית של חוק המסתננים ב-2015 ואיסור על הממשלה לגרש מסתננים למדינה שלישית בכפייה – פסיקה שבמידה רבה הכשילה את הרחקת המסתננים מישראל. מלצר אמנם נוטה לאשר הריסת בתי מחבלים ואישר את חוק האזרחות, אך בסוגיות הנוגעות להתיישבות הוא חלק מובהק מן האליטה המשפטית. הוא אישר את גירוש תושבי עמונה (בניגוד להנדל), והיה שותף לסירוב לדחות את מועד הפינוי. הוא גם תמך בהריסה טוטאלית של נתיב האבות, בניגוד לעמדת המדינה שניתן לנסר חלקים מהבתים.
בהרכב של מלצר ישבו כאמור גם השופטים ברון ועמית. עמית, הצלע השלישית בהרכב, אישר בעבר את החלטתה של מרים נאור להחרים את טקס היובל להתיישבות ואסר על חברת החשמל לנתק פלסטינים ביו"ש בשל חוב עתק של הרשות. עמית גם תמך בהריסת הבתים בעפרה וסירב לחלופה לאטמם, ופסק בעד ביטול חוק המסתננים. בפרשת רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר על ידי שלושה פעילי ימין קיצוני האשים עמית את כלל החברה הישראלית ברצח המזעזע: "הרצח מצריך חשבון נפש נוקב בחברה הישראלית בנוגע להתמודדות עם תופעות הגזענות וגרורותיהן, בדק בית מן המסד ועד לטפחות, בבחינת דע את נתיבי הגזענות, ראה דרכיה הרעות ובערת הרע מקרבך", כתב עמית.
המגמה ברורה: ההרכב בראשות מלצר נוטה באופן מובהק לשמאל, בייחוד בסוגיות של התיישבות יהודית ביהודה ושומרון.
לעומתו הנדל, השמרן יותר, נותר בחוץ, ואיתו גם גם השופטת וילנר שישבה איתו בהרכב. השופט ג'ורג' קרא, ששובץ להרכב עם הנדל ווילנר, אמנם קרוב בדעותיו לאלו של הנשיאה חיות, אך יש סיכוי סביר שהיה נותר בדעת מיעוט אם תיק חאן אל אחמר היה מגיע לפתח ההרכב בראשות הנדל.
בתשובה לשאלת 'מידה' טענו בדוברות בתי המשפט כי העומס על שני ההרכבים בעת השיבוץ של חאן אל אחמר היה דומה, ומשכך הוחלט לשבץ את התיק בהרכב של מלצר מסיבות טכניות. בסופו של דבר ב-1 באוגוסט ההרכב של הנדל לא דן ולו בעתירה אחת, בעקבות דחיות של דיונים, כולל דיון בעתירה נגד מתן פיצויים למפוני עמונה שהועברה להרכב אחר. מנגד ההרכב בראשות מלצר קיים תשעה דיונים ב-11 תיקים, כולל אלו של חאן אל אחמר.
חלוט ללא חלות
הדיון האחרון בחאן אל אחמר, שהתקיים בתחילת החודש, מאשש במידה רבה את החשש: ההרכב ששובץ לבסוף מזלזל בעקרונות משפטיים כדי לחסוך מבית המשפט מתקפה נוספת מצד דוברי השמאל הקיצוני ומדינות אירופה. זלזול זה בא לידי ביטוי לא רק באי דחיית העתירה על רקע סופיות ההחלטה המקורית, אלא גם באוזן הקשבת שכרו השופטים לטענות חדשות של העותרים: לפתע פתאום, אחרי עשור של דיונים, נשלפה הטענה כי הקרקע עליה יושבים המבנים הבלתי-חוקיים אינה אדמת מדינה, כי אם אדמה פרטית השייכת לבעליה עוד מתקופת הטורקים.
השופטת ברון היתה קשובה ביותר לטענה החדשה של העותרים מטעם הרשות הפלסטינית. ברון הודתה אמנם כי מדובר בטענות שלא עלו בעתירה המקורית, אך דחתה בתוקף את עמדת הפרקליטות כי נציגי הפולשים מבזים את בית-המשפט. ברון אף הוסיפה משפט מטריד, הרומז כי הטענה עלולה למנוע את הפינוי: "אם זאת אמנם פעם ראשונה שהם פנו ויש ממש בטענות של העותרים כאן, אז זה לא אומר שלעולם חוסן בהקשר הזה", הזהירה ברון.
נציג הפרקליטות הדגיש בפני השופטים כי "מבחינת צה"ל והמשטרה יש חשיבות אקוטית למימוש מהיר", אך השופט מלצר לא נשמע מוטרד יתר המידה: "לא קורה שום דבר אם יוצאים החוצה ומדברים. אם מסכימים על פתרונות אחרים". כאשר נציג המדינה הבהיר לו כי כל דיאלוג יתקיים על בסיס ההנחה כי הפולשים מתפנים, כפי שמורה פסק-הדין החלוט, השיב מלצר: "יש לנו סיסמאות שמנהלים משא ומתן ללא תנאים מוקדמים".
מלצר אף הוסיף כי "שני הצדדים מקשים", ובית-המשפט האיץ בצדדים "לנסות ולהגיע להסדרת המחלוקת בדרכי שלום, שייתרו צורך בהכרעה שיפוטית". כלומר בית המשפט שוב מבקש להימנע מהכרעה. למרות זאת הבהירו נציגי הפולשים כי הם מסרבים בתוקף להתפנות מהמאחז הבלתי חוקי.
בהחלטה שנתנו השופטים נקבע כי כל צד יגיש חלופות, וכי השופטים עשויים לפרסם פסק-דין ללא דיון נוסף. כזכור, בפסק-דין עמונה בית-המשפט קבע במפורש שמציאת חלופות אינה רלוונטית לפינוי, אך נראה שהבדואים בחאן אל-אחמר, המצויים תחת מטריית ההגנה של השמאל, זכאים לדעת בית-המשפט ליחס אחר. בינתיים, הגישו הפולשים עתירה נוספת בניסיון להכשיל את הפינוי ולהמשיך לבזות את בית המשפט.
התמונה המצטיירת בעייתית ומדאיגה. כל עוד שיבוץ ההרכבים ימשיך להישלט בידי הנשיאה חיות, ללא כל פיקוח, המאמצים לאזן את בית המשפט באמצעות מינוי שופטים שמרנים יותר לא יועילו – והרשות הפלסטינית תמשיך לקבוע באין מפריע עובדות בשטח, בדמות חאן אל אחמרים נוספים שיוקמו ברחבי שטח C.
תגובת דוברות בתי המשפט:
"ביום 12.7.2018 קבעה השופטת התורנית שטיפלה בבג"צ 5193/18 (השופט ע' ברון) כי יתקיים דיון בעתירה עד ליום 15.8.2018. בהמשך החליטו השופטים התורניים שטיפלו בבג"צ 5257/18 ובבג"צ 5410/18 (השופטים ע' גרוסקופף וי' וילנר, בהתאמה) כי עתירות אלה תישמענה ביחד עם העתירה בבג"צ 5193/18.
החלטות אלה ניתנו בהתאם לשיקול דעתם של השופטים התורנים בעתירות חדשות שהוגשו לבית המשפט הגבוה לצדק וטופלו בהתאם לסדרי הדין המקובלים. הואיל ומדובר כאמור בשלוש עתירות חדשות, להבדיל מבקשה שהוגשה בתוך העתירה המקורית, נדרש היה, כמקובל, לשבץ הרכב שידון בעתירות.
הנשיאה הנחתה את יומן בית המשפט לשבץ בראש ההרכב את אחד משלושת השופטים הבכירים בבית המשפט (לפי כללי הסניוריטי), מבלי שהעבירה הנחיות לגבי שיבוץ שאר השופטים. בהתאם לכך שיבץ היומן לראשות ההרכב את המשנה לנשיאה ח' מלצר ועמו שובצו להרכב השופטים י' עמית וע' ברון".
בנוגע לבחירה בהרכב של מלצר על פני ההרכב של הנדל נמסר בתגובה:
"במחצית חודש יולי 2018 הגיעו ליומן בית המשפט שני הליכים שנדרש היה לקבוע בהם דיון עד לפגרת הקיץ בבית המשפט העליון שתחל ביום 4.8.2018 – ההליך בעניין חאן אל אחמר וההליך בעניין הפיצוי למפוני עמונה. כפי שציינו בתשובתנו הקודמת, הנשיאה הנחתה את היומן לשבץ בראש ההרכב שידון בכל אחד משני ההליכים הנ"ל את אחד משלושת השופטים הבכירים בבית המשפט.
היומן החליט לשבץ את שני ההליכים ליום הדיונים האחרון לפני הפגרה (1.8.2018) שבו נקבעו בין היתר הרכב בראשות המשנה לנשיאה מלצר והרכב בראשות השופט הנדל. באותה עת, עומס התיקים בשני ההרכבים הנ"ל (מבחינת משקל התיקים) היה דומה.
היומן שיבץ את ההליך בעניין מפוני עמונה בהרכב השופט הנדל, וזאת משום שהמשנה לנשיאה מנוע מלדון בו. על רקע זה שובץ ההליך בעניין חאן אל אחמר בהרכב המשנה לנשיאה. רק בהמשך נדחו תיקים אחרים שנקבעו להרכב השופט הנדל בשל בקשות דחייה שהוגשו בהם.
אנו דוחים בתוקף את טענתכם כי קיים 'חשש לשיקול דעת בלתי ענייני בקביעת ההרכבים'. כפי שמפורט לעיל, וכפי שפירטנו בתשובותינו הקודמות, בעת שיבוץ התיקים בוחן היומן שיקולים עניינים ומקצועיים בלבד וכל ניסיון לטעון או לרמוז אחרת מופרך מיסודו וחסר כל בסיס".
אולי כדי שתפנו בקשה לתגובה מלשכת שרת המשפטים שמאפשרת בזיון של החוק ואפליה .
אכן בחרנו ימין וקיבלנו שמאל
ומה תגובת משרד ראש הממשלה ושרת המשפטים על הפארסה הזו?הרי ברור לכל צופה שנוח להם עם השערוריה הזו.
ראש הממשלה כבר הביע את עמדתו בצורה ברורה: את המפגש יזם ראש הממשלה, במטרה להביע הוקרה על פעילותה של ביניש. בפגישה, שבה השתתפו כל שופטי בית המשפט העליון, הודיע נתניהו לשופטים כי הוא יגנוז כל הצעת חוק שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון. "אני חושב שעצמאות בית המשפט היא דבר מובנה והכרחי", הוא אמר. "בישראל בית המשפט היה, הינו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופל. גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט".
תגובת משרד ראש הממשלה ושרת המשפטים אינה נחוצה על כל מאמר ב"מידה", אבל כנראה שתגובה קצרה בנימה של "הממשלה הזאת גורמת לכל הרע שבעולם ואפילו נהנית מזה" כמו זו שאתה ודומיך משלשלים כאן בכל מאמר ובכל עניין – נחוצה היטב למפלגת "רק לא ביבי".
לא מיותר להזכיר שחנן מלצר הוא בחירתו של הצדיק דניאל פרידמן
כהונה של כל שופט חייבת להיות מוגבלת לזמן שלאחריה יהיה עליו לעמוד לבחירה חוזרת. חובה לשנות את שיטת הבחירה לעליון באופן שלא לשופטי העליון ולא לעורכי דין תהיה זכות הצבעה. כח מוחלט משחית באופן מוחלט. לשופטי העליון יש כח מוחלט מעל כל בקורת, המשחית באופן מוחלט. הנה פסק הדין הזה ברור שהוא מעוות במודע ונובע מאג'נדה פוליטית, אבל מה בכוחנו לעשות? נניח והיה על השופטים לעמוד לבחירה חוזרת בשיטת הבחירות החדשה, כוחם כבר לא היה מוחלט. דווקא לפני כהונת שקד קבלנו נשיא משפטן מצוין הנאמן לחוק השופט גרוניס. את השיטה צריך לשנות.
לסגור את בית המשפט ולפתוח חדש.
יקח יותר מדי זמן לנקש את כל השתולים של הקרן החדשה.
גדשה הסאה. יום ה D9 קרב.
בכל אשם כחלון שהתנגד לחוק ההתגברות. למרות שאין קשר לתיק הנוכחי אבל אישור החוק היה מתחיל תהליך שמחזיר את בגץ למקומו הטבעי. על כחלון ודומיו נאמר במקורותינו "ימינם ימין שקר"
לא ניתן לחוש אלא שינאה בוערת לארגון השמאל הקיצוני הנקרא במירמה בית משפט גבוה לעלאק צדק. זה ממש לא בית משפט ולא נעליים.
זה כמו שפרופ׳ מאוטנר מגדיר את בג״צ:
השמאל שאיבד כוחו בכנסת העביר את פעילותו הפוליטית לבג״צ ומשם מנהל את הפוליטיקה שלו.
לישראל אין בית משפט עליון. יש לה שודדים משפטיים שיושבים וצוחקים עלינו – היהודים מהימין הלאומי והדתי ומחסלים כל משילות ודורסים ברגל טמאה את רצון העם היהודי ועתידו.
בג״צ זו כבר מילה המעוררת צמרמורת וסלידה עמוקה בימינו. לכאן התדרדרנו. התבוננו בהבעת פניה של מנהיגת בג״צ. צוחקת עלינו בפרצוף. לועגת לנו. בזה לנו. עליונה עלינו. מתנשאת עלינו. מתעלמת מריגשותינו ומהאינטרסים שלנו.
כשמביטים חשים תחושה נוראה שמדינת ישראל נדרסת והכנופיה הזו ממשיכה להתעלם ולשים על כולנו – העם והציבור היהודי הרחב – ומלמלמת לנו בחוצפה חסרת בושה שהם ימשיכו לעשות מה שבא להם. מה שבא להם. מה שבא להם. מה שבא להם.
מצב מעורר פלצות.
דיייייייייייי
תקראו את דבריו המפחידים של פרופ דיסקין שמדבר על כך שהוא ממש מפחד מהארגון הזה – ארגון השמאל הקיצוני – בג״צ.
עד מתי???
בזמן האחרון נכתב כאן הרבה על הצורך בועדת חקירה בלתי תלויה שתבדוק את התנהלות המשטרה.
נדמה לי שלגבי בג״ץ התטברו הרבה יותר סיבות לדרוש ועדה כזו.
מדוע חשוב להתחייחס לפלישה וההשתלטות המוסלמית על אדמות ארץ ישראל, בעידוד האנטישמים מאירופה? הרי ראש הממשלה בנימין נתניהו עסוק בדברים חשובים יותר. למשל נזיפה בת 50 דקות בשרת החוץ הנורבגית, או בקבלת הצהרה (https://mida.org.il/2018/08/07/%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%aa/) מהאיחוד האירופאי שיפסיק לממן ארגון אנטישמי ואנטי ישראלי (לא משנה שהאיחוד האירופאי טען שלא הצהיר כך אלא רק יבדוק את עניין המימון).
לו ראש הממשלה בנימין נתניהו היה רוצה לפנות את הפולשים המוסלמים, היה עושה זאת ללא בג"צ, ומסלק גם את האנטישמים מאירופה. פשוט מודיע לאירופאים שיש חוק בישראל – עשיית דין בנאצים ועוזריהם.
יש מי שמטיל מימיו בבריכה. יש מי שמטיל מימיו אל תוך הבריכה (מבחוץ). יש מי שמטיל מימיו מהמקפצה אל תוך הבריכה. ויש מי שמטיל מימיו מהמקפצה אל תוך הבריכה ומודיע על כך בקולי קולות. אבל יש מי שמטיל מימיו מהמקפצה אל תוך הבריכה ומודיע בקולי קולות שהוא שופך חומר מחטא למימי הבריכה. יש מי שנוטל לעצמו הישגים (שבדיעבד מתברר שלא היו בכלל) ומודיע על כך בקולי קולות, אבל מתברר שהוא אדיש לנזק עצום שמתרחש בידיעתו.
אני מציע ומבקש מציבור הקוראים להצביע בבחירות הבאות למפלגת ימין, כדי שיהיה מי שימנע מבנימין נתניהו למסור את ארץ אבותינו למוסלמים.
תודה רבה לבולשביק התורן שלנו (היה עוד אחד מעליך) שהגיע לפלג ולהחליש את הימין בישראל באמצעות ססמאות פרופגנדה רגילות בנוסח מוקפד של הקרן החדשה בסגנון "רק לא ביבי" מצורות שונות, והפעם בגרסת "ביבי לא ימני מספיק" וכן הלאה.
לך מכאן בבקשה, כולכם שקופים להחריד ומאוד לא רהוטים.
לאוריאל,
שים לב איך לכל בולשביק עם תגובת "ביבי שמאלן" יש מגיב שמגיע כמה דקות אחריו כדי "לחזק" את דבריו בשש וחצי מילים. לא אתפלא אם שניהם הם אותו בולשביק פעלתן רב כינויים.
פרופגנדה? בולשביק? למדתם מילים חדשות ישנות לכנות בה את מה ומי שלא שותף לדעתך?
עוד מעט קט ותקראו לי דיסידנט, ותשלחו אותי לגולאג.
מעניין שאתם משתמשים במלים שהיו נהוגות דוקא בברית המועצות / האימפריה הסובייטית.
ואם קשה לכם לקרוא את דבריי ("מאד לא רהוטים"), אתם לא חייבים. אני לא מכריח אתכם. למעשה, אתם גם לא חייבים לקרוא את המאמרים באתר מידה. ב"ה אנחנו במדינה דמוקרטית (או שמא בברית המועצות?).
ולענייננו. לא יעזור לכם ולדומיכם. ראש הממשלה בנימין נתניהו עסוק במדיניות חוץ ובתדמית של מדינאי המקובל ברוב מדינות העולם.
כל זה בא על חשבון הביטחון ורכושם של תושבי מדינת ישראל היהודים (עוטף עזה עקב השריפות, דרום תל אביב ובערים אחרות עקב המסתננים מאריתראה וסודאן, הפלישה המוסלמית וההשתלטות על אדמות המדינה ואפילו אדמות פרטיות, גירוש יהודים מישובים שנבנו על אדמות פרטיות של יהודים או של המדינה).
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את עצמו כימין מרכז, אולם אם נשוה אותו למפא"י של 1948, הוא יהיה איפשהו בקצה השמאלי מאד של המפה הפוליטית.
אין ברירה. כדי לשמור על יהדותה של מדינת ישראל, ועל ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל, בבחירות הבאות חייבים לבחור במפלגה ימינית אשר תמנע מבנימין נתניהו להמשיך ולהזיק.
כל עיסוקיו בדיפלומטיית חוץ לא מעניינים אותי. רק בודדים באירופה רוצים לראות אותי חי. כל השאר מייחלים לראות אותי מת. כך גם בשאר "ידידות" ישראל.
אם בנימין נתניהו חושש לעורו ולכן מעדיף לרצות את האנטישמים, יפנה נא את מקומו לאדם שאינו חושש להבהיר לגויים את מקומם, וגם לטפל בהם ביד חזקה ובזרוע נטויה כשצריך.
תמשיך להמליץ לנו להחליף את נתניהו בברוך מרזל, איתמר בן גביר, מיכאל בן ארי או משה פייגלין, ואז נדע לבטח שאין מנוחה לבולשביקים באתר הזה.
מפלגות "ימין" קיקיוניות הן תרגיל בולשביקי מוכר לפיצול מחנה הימין ולבזבוז קולות הימין.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1846543&forum_id=771
https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5548
תביא עוד מאמרי דעות הזויים מלפני 12 שנים. אבל למה לעצור ב 2006? תביא גם מאמרי דעות מתחילת המאה שעברה.
אה, ותמשיך לסלף את דבריי.
אגב, מה קרה למשכיל עם המלים הגבוהות? חזר לספסל הלימודים ללמוד מלים חדשות?
המאמרים הם "הזויים" בדיוק כמו שהליכוד הוא "פאשיסטי" וכמו שמלחמה היא "שלום" וכמו שנרצחי הסכם אוסלו הם "קורבנות השלום". אנחנו כבר מכירים היטב את שפת ההיפוך האורווליאנית שמטרתה לסתום פיות ולרמוס את האמת. והעובדה שהמאמרים הם ותיקים רק מאששת את הטענה שמפלגות "ימין" קיקיוניות הן שיטה ותיקה ומוכחת של השמאל "לשתות" קולות ימניים ובכך להקטין את מספר המנדטים של מפלגות הימין הגדולות. ולגבי "המשכיל עם המילים הגבוהות" – אני יכול להבין את מצוקתך: היה לך הרבה יותר נוח אם היית יכול לזלזל בדבריו בנימוק המוחץ שהוא אחד מה"בבונים מצביעי הליכוד".
מערכת המשפט עלובה, רקובה ומושחתת מהיסוד!!!
צריך להחליף אותה וכמה שיותר מהר!
הקרן להשמדה החוצה מפה. בג״צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים האלה בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדת דילים מסריחים ואפלים יחוסל מיידית ואת השופטים תבחרנה ממשלות ישראל כמו בכל העולם הדמוקרטי ואך ורק לאחר שימוע עומק בכנסת במהלכו ירואיינו המועמדים ונדע אם הם נגד ההמנון הדגל והאומה היהודית ומדינתה היחידה. מי שלא יעמוד למשמע ההמנון שיהיה שופט בבריסל או בעזה – לא פה.
את חוק כבוד האדם הערבי והמסתנן וחירות המחבל יש לבטל ומיד ועימו את הררי הפסיקה המגעילה של אהרון ברק שודד הים כהגדרת פוזנר והדיקטטור שכמו נפוליאון הכתיר עצמו לאפיפיור – פסיקה שמחסלת את זכותנו על מדינתנו.
על בג״צ ייאסר לחלוטין לבטל חוקים שנבחרי העם מחוקקים ולהתערב בחיים הפוליטיים בישראל.
בג״צ הוא לא יותר מבית משפט.
אני מציע לפתוח בקמפיין של דה לגיטימציה לעליון. הוא בית משפט עליון לא לגיטימי קודם כל כי אינו יצוגי ונשלט על ידי מילייה הסמול הקיצוני.
לפתוח חשבון בפייסבוק ומשם לנהל מסע הכרזת העליון כבית משפט לא לגיטימי
אני אולי הולך להיעצר על מה שאני משווה עכשיו אבל לצערי זה המציאות
באיראן יש את יו"ר המועצה הדתית שהוא השליט העליון הכל יכול, והוא המחליט אלו חוקים יכולים לעבור ואלו לא מי יכול להציג את מועמדותו לנשיאות ומי לא וכמובן כל בתי המשפט באיראן נשלטים ע"י המועצה הדתית שכך הם יכולים לבטל חוקים וכד'.
בישראל של את בג"ץ ומתחתיו הפרקליטות (אי אפשר שלא לקשר בין שני רשויות)
שהם שולטים משפטית במדינה אם ב"ייעוץ משפטי" ואם בביטול חוקים של הכנסת.
מי שעומד בראש ועדת הבחירות הוא שופט ומעליו בג"ץ שמחליט מי יוכל להתמודד ומי לא.
כך הפך חוק הלאום לחוק סתמי ולא קשור כך הרסו את עמונה וכך פינו את גוש קטיף, כף ברחנו מלבנון והפקרנו למוות בני ברית, והכל ב"זכות" בית המשפט העליון,
שעושה הכל למסמס את הדמוקרטיה ולעשות פה שלטון "מועצה עליונה דתית- שמאל (דת השמאל)"
שלא נבחרת ע"י העם.
ולכן המסקנה הפשוטה איראן זה כאן.
וכך ברור שההשוואה בין חיות שהיא יו"ר בית המשפט העליון ובכיסאה השני כנשיאת בג"ץ שוות ערך ל עלי חמנאי יו"ר המנהיג העליון באיראן
ההבדל הוא פשוט ששם הם מודים בכך ופה לא
ח'אן אל-אחמר- ארגוני "זכויות אדם" שמאלניים מסייעים-שלא-מדעת לג'נוסייד
|
מלך ירדן יושב על כסא מתנודד (למשל, "עליית מחירי הפיתות מאיימת על יציבות ירדן"- AFP / ynet28.01.18. גם לאיראן יש רצון להפיל את המלך ). לדעתי, רק איש חסר אחריות יתעלם מהאפשרות (הכמעט ודאית, לדעתי) שהמשטר המלוכני יופל.
המשטר החליפי של ירדן יהיה, כמתבקש מהנטיות הגלויות של האוכלוסייה בה, משטר דמוקרטי- אסלאמיסטי בסגנון "האחים", ולחלופין משטר בסגנון דאעש, עם קשר יבשתי רציף לעירק השיעית אשר לה קשר יבשתי רציף לאיראן השיעית, ואז ממזרח לגבולנו תאים עלינו "דרום לבנון" נוספת, מסוכנת פי כמה מהראשונה, וזאת בגלל הקשר הנוח שלה עם איראן ובגלל אורך גבולה עם ישראל.
נתוני פתיחה אסטרטגיים אלה מזמינים התקפת פתע יבשתית ממזרח (בשת"פ של הישות הפלסטינית ושל שכנינו לגבולות אחרים)- התקפת פתע על ירושלים או על העמקים שמצפון לשומרון.
עוד לפני החלפת המשטר בירדן יכולים הסורים להתקיפנו התקפה דומה, דרך ירדן.
לעומת המתקיפים יזנקו גיסות צה"ל אל קו ההגנה שבגבול בקעת הירדן וההרים. לצרך התנועה המהירה של הגיסות שלנו יש להבטיח מראש מעבר רחב פנוי משטחים בנויים שמאוכלסים באוכלוסייה עוינת
(גם המוסר ההומניסטי מחיב זאת, כדי להמנע מצרך דחוף להשמיד במהירות אוכלוסייה עוינת כאשר היא תעכב את הגיסות בדרכם להציל).
לפיכך, צרך חיוני הוא למנוע שליטה פלסטינית בפרוזדור האמור (וגם כל ישוב פלסטיני שמקדם שליטה כזאת, בין היתר ע"י מדינה פלסטינית דה-פקטו, לפי תכנית סלאם פיאד), כי סכול יכלת הזנוק של צה"ל מזרחה יאפשר את נצחון האויב ואת כבוש ישראל, או, למצער, יגדיל מאד את הסכויים לכך.
|
למה להם לערבים לכבוש את ישראל, האם כדי לנצל את אוצרות הטבע שאין בה? לא. מטרתם היא להגשים את החזון הג'יהאדי-פלסטיני "לסלק" את צאצאי הציונים מהארץ שנגזלה מהפליטים המוסלמים, כך לפי ההסכמה ביניהם, רובם ככולם.
כלומר, מטרתם בכבוש ישראל היא טהור אתני מיהודים.
אבל, בשונה מטהורים אתניים אחרים, ליהודים בישראל אין לאן לברוח, גם אם הם יודעים לשחות, לפיכך משמעותו של הטהור האתני שלנו היא ג'נוסייד. העובדה שבפעם הזאת לא נלך כצאן לטבח והטבח יהיה הדדי רק מחמירה את התוצאה המוסרית של מניעת סכול התקפת האויב. נלמד מההיסטוריה: גם התעמולה וגם החנוך בגרמניה בשנות ה-30 לא הזכירו כלל אפשרות של השמדת יהודים, רק על סלוק היהודים דובר, ואפילו על ישובם מחדש במדגסקר, אלא שכאשר נוכחו בקשי לסלק ללא השמדה בחרו בהשמדה.
|
מסקנתי: הגנה פוחזת על "זכותם" של הבדווים שפלשו לח'אן אל-אחמר להכנע ללחצים של שונאי ישראל שהופעלו עליהם להשאר במקומם ולמנוע מעצמם את הפצוי המוגזם שהוצע להם- הגנה כזאת, תחילתה בשאיפה להגשמה הומניסטית וסופה האפשרי הצפוי מראש הוא שותפות שלא-מדעת בשואה חוזרת של היהודים, במסגרת טבח רבתי הדדי.
מקורות על הערך האסטרטגי של ח'אן אל-אחמר
https://jiss.org.il/he/hacohen-the-strategic-importance-of-jerusalem/ JISS פרופ' אפרים ענבר אלוף (מיל') גרשון הכהן 31.10.17
ירושלים היא …חוליה חיונית להבטחת הירדן כגבול הביטחון המזרחי של ישראל
בכירי מערכת הביטחון התומכים בנסיגה הכרוכה ביישום רעיון שתי המדינות, מודים כי אם יתפתח איום מן המרחב הפלסטיני יידרש צה"ל ..לפעול באורח התקפי-קרקעי לביטול האיום במהלך צבאי קצר ומהיר….
אלא ש….צורת הלוחמה החדשה, …, מאופיינת ב…: (א) היקף רחב של טילים ורקטות לכל הטווחים, המשולבים במרקם האזרחי (ב) מערכת הגנה צפופה המתבססת על כפרים, עיירות ומסתורי טבע, ועל שימוש בתווך התת-קרקעי; .. (ג) שיטת פיקוד ושליטה מבוזרת מאוד….. נסיבות ..אלה יקשו מאוד ……….. הם ייאלצו … ולנוע בצירים הרריים במרחב עירוני צפוף ועוין העלול להתארגן, .., להגנה עיקשת.
המוצא ממצוקה בסיסית זו מצוי באחיזה הישראלית ב… פרוזדור ירושלים כטריז בלב שדרת גב ההר…….הכוללת … את מעלה אדומים ומישור אדומים עד ים המלח……………………………….
ללא אחיזה ישראלית בירושלים רבתי, לרצועת החוף הצרה הנשלטת מרכסי ההרים ממזרח אין יכולת קיום ממשית………………….,
בולטת החשיבות של הפרוזדור ..אל מעלה אדומים …, שעדיין לא מאוכלס, יכול לשמש מרחב לפריסת כוחות בעת רגיעה, ובייחוד בעת חירום. השטח העירוני אינו מתאים לכך, ……………………………
בראייה ארוכת טווח אין גבול חשוב יותר מגבולה המזרחי של מדינת ישראל, מכיוון ש… המרחק בין נהר הירדן לירושלים (בקו אווירי) הוא 20 ק"מ, ולתל-אביב – 80 ק"מ………………….
טענות המסיקות מטכנולוגיה כזו או אחרת ש"אין חשיבות לשטח" הן ..קצרות רואי, …, שהרי הטכנולוגיה ..עשויה להשתנות………………………
בירדן קיים משטר נוח לישראל, ……….. אין כל דרך לדעת כמה זמן הוא יחזיק מעמד. תרחישים כמו …. אינם מבשרים טובות………
היכולת… מהשליטה הישראלית בירושלים רבתי….. מצמצמת את הצורך בהתקפות מנע, כאשר יש סימנים לאפשרות של תוקפנות ערבית…
יכולת ההגנתית מוחלשת,…מזמינה תוקפנות……………….
פרופ' יחזקאל דרור הזכיר לנו לעתים קרובות שבמזרח התיכון יש סיכוי גבוה לתרחישים בעלי סבירות נמוכה…………………………………………
ירושלים רבתי והשטחים ממזרח לה עד הירדן,… שמירת טריז זה מונעת התחברות בין הריכוזים הערביים בצפון ובדרום…
הפלסטינים מעוניינים בתוצאה זו בחתירתם לחלוקת העיר.
כבר היום אנו רואים התיישבות ערבית בהכוונת הרשות הפלסטינית ובעידוד האיחוד האירופי,
בשטחים שמזרחית למעלה אדומים…..
https://jiss.org.il/he/hfrish-israeli-strategic-building-to-counter-palestinian-building-and-expansion/ JISS פרופסור הלל פריש 31.10.17
באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לביטחונה של ישראל……. גל ההתיישבות הפלסטינית וסכנותיה
השאיפה של הרש"פ, בסיוע הקהילייה האירופאית ומדינות ערביות בעשור האחרון, היא לחדור לאזורי C ביו"ש… ההתרחבות העירונית … לכוון מזרח תמנע מישראל את האפשרות לבנות באזור 1E.
הזירה העיקרית במלחמה האינטנסיבית, אך השקטה, משתרעת מענתה (… בצד הצפוני של כביש מעלה אדומים-יריחו) ל… ובהמשך לאורך הכביש עד יריחו.
מטרת הרש"פ והקהילייה האירופאית היא ליצור רצף של התיישבות ערבית … על חשבון השאיפה הישראלית ל.. מסדרון בשליטה ישראלית .. עד הירדן…………………………………………………………………………………
האיחוד האירופי זיהה במאהלי הבדואיים כלי עיקרי להפיכת הדרך ליריחו – שבעבר נחשבה לחלק מהותי בתוכנית אלון להקמת גבול ביטחון לאורך נהר הירדן במזרח –לאזור המקדם את הגדרת אורכה ורוחבה של מדינה פלסטינית עתידית.
מאהלים אלה, הגדלים במהירות, קרובים מאוד לכביש הראשי, אין בהם מערכות ביוב ופינוי אשפה מתוקנות. הרשויות הישראליות ייעדו שטח בנייה .. שיספק שירותים אלה, ואולם האיחוד האירופי ממשיך לסייע להתיישבות חסרת-אנושיות זו.
https://news.walla.co.il/item/3146692 טל שלו 30.03.18
בריאיון חג לוואלה! NEWS ..השר …. גלנט, …כיום חבר הקבינט בעל הניסיון הביטחוני הרב ביותר—
"נצטרך להמשיך להחזיק צבאית בכל השטח מהירדן ועד הים"
"האיראנים … הולכים ומקיפים את ירדן וישראל …הם ינסו להפיל את ירדן …
זה יאפשר להם גבול של 400 קילומטרים עם ישראל לצורך מלחמת התשה… זה סכנה גדולה למדינת ישראל……….
אתה לא יודע מה יקרה עם האיראנים, ובעוד 50 שנה עם מישהו אחר שיכול להגיע משם.
השטח ביסודו חייב להיות בשליטה מלאה של ישראל,… מירדן מזרחה, .. עד איראן יש 1,500-200 קילומטרים שבהם שולט מישהו אחר – שיכול לרכז מאמצים עם חצים מאוד ארוכים ואין מרחב בלימה מול זה"
https://www.mako.co.il/news-military/israel-q3_2018/Article-3f12f8a58dd6461004.htm עופר חדד | החדשות 06.07.18
בג"ץ הקפיא ההריסה בחאן אל אחמר….. עד שהמדינה תשיב לעתירה …
חאן אל אחמר …נחשב לאזור אסטרטגי מבחינת ישראל, השואפת באופן מוצהר לשמר רצף טריטוריאלי מירושלים לאזור.
בשנים האחרונות ישנה פעילות ערה של הרשות הפלסטינית הנעזרת בבדואים המתגוררים במקום על מנת לייצר מאחזים בלתי חוקיים ולמנוע את אותו הרצף בדיוק.
במקרה של נפילת המלך הירדני על צה״ל לתפוס מיידית את הרי הגלעד והרי מואב שגובהם הממוצע גבוה ב- 200 מטרים ויותר מההרים בצד המערבי של עמק הירדן ומשם תהיה לישראל תצפית מזרחית לעבר כל התקפה.
כך יורחבו גבולותינו עוד אל עבר גבולות ההבטחה.
צהל לא יכבוש אף לא סנטימטר אחד מאדמת ירדן כל זמן שהליכוד בשלטון.
וראיה סוריה, האם מדינת ישראל כבשה עוד כמה עשרות קילומטרים לתוך הבשן על מנת להגדיל את רצועת הביטחון מול איראן המתבססת בסוריה? לא.
אנחנו צריכים ממשלה שבה הליכוד תהיה הסמן השמאלי. כל זמן שיש לנו בממשלתנו את ה'מוצלחים' נתניהו, בנט וליברמן שום דבר לא ישתפר.
ורק להזכירכם הליכוד מחויב מתוקף חוקתו המקורית לרעיון מדינת ישראל משני צדי הירדן…
וואי! גם אני רוצה "יומן" כזה!
גם מקבל הנחיות, גם יודע לעשות שיקולים..
לא מבין למה אנשים מחזיקים מזכירות שיסדרו להם את סדר היום כשיש כזה יומן פלאי..
אני לא מבין, אתם באים בטענות לאנשי שמאל שמאמינים במשטר דיקטטורי "נאור" על כך שהם מיישים את האגנדות שלהם?
תבואו בטענות למצביעים הפרימטיבים של הליכוד ושל מפלגות ימין נוספות ותסבירו להם כשהם ממשיכים לבחור באותם בובות מיניאטורות לכנסת זה מה שקורה.
מה חשבתם שעם חזן/זוהר/ארדן/בוקר וכו… תוכלו לגבור על בגצ או עמותות שמאל?
האם ניתן להבין מדברי אדוני שהוא אחד המצביעים ה"נאורים" של מפלגות "מחנה השלום" על שלל אנשי הרוח והמעש בין בכיריהן (יואל חסון, ציפי לבני, עמיר פרץ, איילת נחמיאס, איתן כבל, קסניה סבטלובה)?
https://www.youtube.com/watch?v=tBBS6O-wKNE
https://www.youtube.com/watch?v=TsFugXwXkqs
https://www.youtube.com/watch?v=ujC5mccvqsA
https://www.kan.org.il/item/?itemid=23903
אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים.
נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום? דחוף יש להגדיל את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה אך מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית.
בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה!
יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.
לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר. הרי ידוע שבית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים כך מסבירים את גובה המקום הגיאוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממלא ממעט לעשות.
יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג"צ בכלל. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.
איך קשור מספר חברי הכנסת למספר התושבים?
קודם כל למד/י עברית איזה ברבים הם אילו אז צריך להיות אילו שטויות. הזוי הינו אתה כי אינך רואה את הקשר בין גודלה של אוכלוסיה לעבודה שיש לעשות לנושאים שיש לטפל בהם. ושטות טיפשות הנינם את/ה.
המאור הגדול ברק הרי כבר קבע שהחוק לא ממש חשוב, הוא רק פלטפורמה למחוקק בפועל הלא הוא בג"צ…
בג"צ שכללו למדרגת אמנות את הפרוצדורה שהיא בעלת גמישות אינסופית, כחומר ביד היוצר, על מנת לשפוט לגופם של צדדים במקום לגופו של עניין. ספינת הדגל של האכיפה הבררנית…
וכי חדש ששופטי בג"צ הם מעל החוק? ליתר דיוק, מפלנטה אחרת?
מי שתמה על שקרי בג"צ ונכלולי בג"צ משמע יש לו ציפיות מבג"צ משמע הוא פשוט חולם בהקיץ…
אהרון ברק מקבל כסף טוב בהרצאות באירופה מהאיחוד ושאר שונאי ישראל ובתמורה הוא דואג ששופטי בג"צ ילכו בתלם של הקרן לישראל חדשה המיישמת את מדיניות האיחוד האירופי בארצנו.
מה שאני לא מבין הוא מדוע הכסף מהרצאות לא נחשב ל"שוחד מאוחר".
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה1
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ידי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.
בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה2
בג"ץ הינו ערכאה ראשונה ואחרונה ועותרים אך ורק לערכאה העליונה הם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות וללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה אין זכות ערעור. כך בג"ץ מחליט על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.
בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה3
דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.
עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית – כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה .
בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
לנין צדק : "ככל שיהיה יותר רע , כך יהיה יותר טוב".
תארו לעצמכם שבית המשפט העליון היה מתנהל בזהירות , לא נחפז לפסול חוקים ומוציא פסקי דין מוטים לטובת השמאל והערבים במשורה. עד היום הם היו מתגאים בתמיכה של מעל 90% מהעם.
למזלנו הרב ההיבריס גורם להם להקצין עוד ועוד. לפני 20 שנה התבטאות נגד בג"צ היתה נתפסת כ"צלם בהיכל". היום גם התבטאות קשה נגד בג"צ מתקבלת בשקט ואפילו בהסכמה.
אז זה יקח 4 שנים , אולי 8 אבל לבסוף הרכב הכנסת יהיה כזה שיאפשר לקצץ את כנפי בג"צ ולהחזירו לגודל הרבה יותר קטן משהיה מלכתחילה.
לפני גירוש יהודי גוש קטיף, צה"ל היה מבצע חישוף של צירי תנועה (ביעור הצמחיה בצד הכבישים כך שלא יתאפשר מסתור נוח למחבלים לבצע תקיפות של חיילים ואזרחים יהודים).
בשלב מסוים הוגש בג"צ נגד החישוף, ושופטי בג"צ פסקו שהחישוף אסור, וצה"ל קיים את פסק הדין.
כמה ימים לאחר מכן הסתתרו מחבלים בתוך צמחיה עבותה בצד כביש בגוש קטיף, וכשעבר רכב ישראלי הם יצאו ממסתורם וירו למוות בכל נוסעי הרכב.
ככל שזכור לי, הנרצחות היו בנות משפחת חתואל.
לאחר הרצח שוב צה"ל חזר לבצע חישוף, שוב הוגש בג"צ נגד הפעולה, אך הפעם שופטי בג"צ פסקו שאין להם אפשרות להתערב בצרכים מבצעיים שנועדו להגן על המתיישבים.
זה בגדול, אינני זוכר את כל הפרטים המדויקים.
אודה לכם אם מישהו מהקוראים יוכל להעלות את הפרטים המדויקים של הארועים הנ"ל.
חבורת פולנים שלא מבינה את צורכי עמנו היהודי וחושבת על עמים זרים במקום עלינו, חושבת על קוקטיילים בבריסל ולא על גורל ילדינו, חושבת על מחמאות הגויים ולא על אהבת עמנו.
מספיק ודי.
נמאסתם עלינו.
לצערי לא ידועים לי פרטים אלו אך ידוע לי משהו אחר. היה סיפור דומה עם בניין שבג"ץ אסר להרוס ושם הסתתרו מחבלים שירו למוות בישראלים. היה זה הנאור אהרון ברק שאסר להרוס את הבניין. בקיצור ידיהם של השופטים העליונים מעל כולם מגועלות בדם.
לא מגועלות. רק מגעילות.
על זה נאמר : שומו שמים על זאת ….לקרוא ולא להאמין !! הכח הבלתי נדלה שיש לשופטים ממש העביר אותם על דעתם. אך לא אותם לבדם נאשים ..אני מאשים את חולשת השלטון שאם היה נחרץ דיו היה מטפל ללא מורא בהגבלת הגשת העטירות אך ורק למי שנפגע מהן באופן אישי ….חבל שכך.כואב ומדאיג עד מאוד.
איפה שרת המשפטים בתיאטרון השחור הזה?תנו לי דבר אחד טוב שהבית היהודי עשה מאז שיושב בממשלה. שחרור 1000 מחבלים? הטבת תנאי מאסרם? בנייה? מו"מ משפיל עם ניאו נאצים מהחמאס? העברת מאות משאיות מלט לעזה למנהרות? 4 חודשי רוגטקות, עפיפונים ורחפנים? אש בשדות? ישיבות "קבינט"- איווט ליברמן+נתניהו מינוס בנט,אריאל,שקד? הפגנות "דם ואש ופלסטין" בכיכר מלכי ישראל?
אז בשביל מה הם שם בבית הכבוד?
שכחתם את המשפט האחרון בתגובת דוברות בתי המשפט.
הנה הוא, לטובת המעיינים:
"אנא, נסו להיראות מופתעים".
בג"ץ פועל במודע נגד רצון רוב הציבור. זה שוב עלול להסתיים לא טוב.
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.
ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.
המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.
בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"ץ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –
בג"ץ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.
ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.
אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
לעיון:
פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג"צ!
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
לעיון:
http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml
בגץ פסק בעתירה של מגורשי גוש קטיף כי הוא מנוע מלהתערב מאחר ומדובר בסוגייה פוליטית, מיותר לציין כי אין סיכוי בעולם שבגץ יאמר זאת אם יהיה מדובר נניח בפלסטינים…ההחלטות הפוליטיות של בגץ גורמות לציבור הנאור והנורמטיבי להבין כי הזכות הדמוקרטית של הצבעה הקלפי הפכה לפארסה ומדיניות פוליטית מוכרעת g"י בגץ שרובו ככולו הוא cעל אוריינטציה שמאלנית קיצונית…
לאורך קריאת המאמר הרגשתי איך לחץ הדם שלי עולה, מאוזלת ידם של אנשי הימין נוכח עיוותי דין מחפירים, שנעשים בידי שופטים מהצד השמאלי של המפה, בגיבוי מלא של יהודונים שהלשון שלהם ממזמן נתקעה עמוק בתוך הרקטום של המוסלמים והנוצרים, בהאמינם שאין צורך שליהודים תהיה מדינה, כי הם מלאו את חובתם / תפקידם למוסר האנושי.
ככלות הכל שופטי בג"צ אישר את הפינוי. יתכן שאנשים שהקדישו חייהם לשפיטה אפילו אוהבים את המדינה ואזרחיה.
מה זה אומר שבהארץ יש לא מרוצים?! החלטת בג"ץ בעניין חאן אל־אחמר: גיבוי משפטי לעושק בחסות המדינה – משפט ופלילים – הארץ – https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6455753
יורם שפטל זועם על עיתון 'הארץ'
"אפילו 'אל ג'זירה' לא היה מעז להוציא מהלוע הטמא שלו השוואה כזאת"
עו"ד יורם שפטל יוצא נגד עיתון 'הארץ' בעקבות טורו של יוסי קליין שפורסם אתמול (ד') שבו נטען כי אנשי המגזר הדתי-לאומי מסוכנים יותר מחיזבאללה – "כמה נבזות וזוהמה נפשית צריך כדי לומר דברים כאלה"
https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=GMFIFK&c41t4nzVQ=KL
שפטל על "הארץ": "כמה אנטישמיות ושנאת ישראל, איזו נבלות ושפל"
הסערה סביב הטור של יוסי קליין ב"הארץ" בנושא הדתיים-לאומיים לא יורדת מסדר היום, והיום (חמישי) התייחס לכך עו"ד יורם שפטל בתוכניתו ב-103FM. "לשיטתו של הביטאון האנטישמי הזה", פתח שפטל את מונולוג הפתיחה שלו, "חובשי הכיפות הסרוגות הם הראשונים בצה"ל, הם הראשונים בהתיישבות ובהתפתחות החברתית. הכיפות הסרוגות ראויות לעם ישראל ולמדינת ישראל והשניים הללו ראויים לכיפות הסרוגות. זה נועד להביע את החשיבות של הציונות הדתית המפוארת".
http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-581151
*****************
לעיון:
אקספרס של חצות והתקשורת הישראלית
בפועל מתעב הציבור את התקשורת הישראלית,ואינו קונה דבר מכל מרכולתה הרקובה.
מה שהתקשורת הצליחה ליצור זה הרבה הרבה אנטישמיות נגד ישראל ואזרחיה היהודים,ופעילות כלל עולמית נגדה המקבלת הדרכה מדוייקת כיצד ניתן לפעול נגד ישראל בצורה הכי אפקטיבית.
הציבור הרחב מחכה להקמת ערוץ טלביזיה לאומי שייצגו וישרתו כראוי.ערוץ תואם פוקס ניוז הוא הכרח המציאות בישראל 2010.
באשכול זה אציג את מעשיה ועיוותיה של מפלגת התקשורת הישראלית,כפי שמכנה אותה בדייקנות ד"ר גיא בכור.
אפתח במאמר של בכור שכאשר קראתי אותו בפעם הראשונה נדהמתי מעוצמתו ומדיוקו הפלאי.
מכאן עלינו לקיים דיון ציבורי גובר והולך שיוביל בהמשך לפתיחת התקשורת בארץ לגורמים נוספים הקיימים בציבור,על מנת לספק את המידע למרבית הציבור,מתוך נקודת הראייה והעמדה הלאומית יהודית ישראלית האוהדת,שתחליף את אספקת המידע העויינת החולנית המחליאה והמניפולטיבית המתבצעת במדינה החטופה שלנו מזה עשורים רבים.
http://rotter.net/forum/gil/20103.shtml
*****************
"תקשורת" מאת ד"ר גיא בכור
התקשורת בישראל פואלת על פי חוק הפטריוטיות ההפוכה:
אנטי-ישראלי חשוב. פרו-ישראלי לא חשוב.
חובה להבליט את מי שתוקף את ישראל, אך את מי שתומך ומגן על ישראל יש להסתיר.
אם אין ברירה,יש להציגו כשולי, רצוי כתמהוני.
כל קשקוש של אחמדאיניג'אד יככב שעות באינטרנט הישראלי, כל לוחמה פסיכולוגית של נאסראללה תועצם, וכך כל שיעול של דובר חמאס או איזה משט אנטי ישראלי קיקיוני. אלה ימלאו את הרדיו ויזנקו מתוך יומני הטלביזיה.
אך משהו פטריוטי?
איזו הצלחה של ישראל המקימה אימפריה כלכלית בקנה מידה עולמי? הצלחה של ממשלת ישראל ? את זה חובה לגמד. פטריוטיות? אהבת ארצך? מדובר על פי הכלל הזה בפאשיזם.
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1225
שופטים עלובים ומתפלאים שהעם בז להם,שרת המשפטים עושה מלאכת קודש לטיהור הנבלות בבית המשפט