שיא הצביעות: הח"כים הערבים הצביעו נגד הקמת תחנות משטרה במגזר

החברה הערבית מדממת…אין עדות קשה ועצובה יותר להזנחת המשטרה. בזמן שאנחנו נאבקים לביטחוננו, במשרד לביטחון פנים משחקים בנשק חם". ח"כ איימן עודה

החברה הערבית הופכת לשדה קרב והמשטרה מפקירה את האזרחים הערבים לגורלם. ח"כ עאידה תומא-סלימאן

מלים קשות אלו של חברי הכנסת הערבים הושמעו לאחר לילה קשה שעבר על המגזר ביום חמישי האחרון: בני הזוג מחמוד חג'אג' ורימא אבו חיט נרצחו בכניסה לעיר טירה, ומספר שעות לאחר מכן נורה למוות פייסל רדאד בג'סר א-זרקא. שלושה בני אדם נוספים נפצעו.

התגובות בקרב חברי הכנסת הערבים, שחלקן הובאו לעיל, הפנו את עיקר האשמה כלפי משטרת ישראל, אשר לטענתם אינה עושה מספיק כדי לאכוף את החוק ביישובי המגזר. ח"כ אחמד טיבי טען כי מקרי הרצח השבוע הם הוכחה להשתוללות הפשיעה ביישובים הערביים והוסיף: "משטרת ישראל והצבא נושאים באחריות".

אין ספק שהפשיעה במגזר הערבי היא סוגיה כאובה. אך חברי הכנסת הערבים הם האחרונים שיכולים לבוא בטענות למשטרה בנושא הזה. במשך שנים ארוכות עשו מנהיגים שונים במגזר הערבי, ביניהם גם כמה מחברי הרשימה המשותפת, כל שביכולתם לסכל את ניסיונות המדינה להשלטת החוק בכפרים וערים ערביות. כך למשל, כאשר נחנכה בשנה שעברה נקודת המשטרה בג'סר א-זרקא לאחר תהליך ארוך ומלא בהתנגדויות, ח"כ ג'מאל זחאלקה הוביל הפגנה סוערת מול התחנה וקרא קריאות נגד המשטרה.

אבל השיא במשחק הצבוע של הח"כים הערביים היה לפני כחודש וחצי, כאשר הם עצמם הצביעו נגד תיקון לחוק המאפשר לרשויות המדינה להקים תחנת משטרה למרות התנגדות המועצה המקומית. התיקון לפקודת העיריות הוצע על ידי השרים דרעי וארדן בתגובה לקשיי המשטרה בהקמת תחנות במגזר הערבי, על אף המאמצים הרבים שהושקעו בתחום עם הקמת מנהלת מיוחדת לשיפור השירות למגזר.

בג'סר א-זרקא למשל, סירבה המועצה במשך תקופה ארוכה להקצות קרקע מתאימה להקמת תחנה ביישוב, מה שגרם עיכוב של שנים בתהליך. לפני שבועיים אגב, נעצרו שני תושבי המקום לאחר שביצעו ירי לעבר התחנה. בכפר כנא הגישו 300 מהתושבים בקשות להפסקת העבודות להקמת תחנה ביישוב, ועיכבו בכך את הביצוע במשך כשנה.

בדיון בוועדת הפנים של הכנסת בשנה שעברה סיפר אסי אהרוני, ראש מדור הנכסים במשטרה, על חלק מהקשיים עימם הוא מתמודד בנושא התחנות החדשות. לדבריו, ברוב המקרים מדובר "בשיקולים שאינם מקצועיים", כמו התנגדות במועצות המקומיות להקצאות קרקע או לחץ שמופעל על אנשים פרטיים שלא למכור את המגרש או המבנה שברשותם לטובת תחנת משטרה.

ניצב ג'מאל חכרוש, שמונה לראש מנהלת התיאום החדשה במשטרה, סיפר באותו דיון כי אותם אנשי ציבור המוחים על הפשיעה במגזר, הם אלה שבולמים את הקמת התחנות: "יש הרבה פשעים, אבל פתאום אנשי ציבור שצעקו שהמשטרה חלשה, מתנגדים לתחנה בכפרם. כנראה המצב הקיים היה טוב להם, והשאירו אותנו לבד עם החסמים. יש בנייני ציבור שרק צריך לשנות להם יעוד אבל פתאום כשצריך אישורים, בלי סיבה מישהו לא חותם".

מתנגדים ובוכים

התיקון שהציעו השרים כאמור נועד לעקוף את התופעה הזו, ולאפשר הקמת תחנת משטרה בשטח יישוב גם אם מליאת המועצה המקומית מתנגדת. על פי התיקון שהוצע, במקרה שבו המועצה מתנגדת לאשר את הקצאת הקרקע, תעבור הסמכות בנושא לידי שר הפנים.

לכאורה מדובר ביוזמה מבורכת מצד הממשלה שאמורה לשפר את מצב הביטחון האישי במגזר, וההצעה אכן עברה במהירות את הדיונים בוועדות והגיעה להצבעה סופית במליאה לפני כחודשיים. החוק עבר ברוב של 37 ח"כים מול 10.

למרבה ההפתעה מבין עשרת המתנגדים בהצבעה, שישה היו חברי כנסת של הרשימה המשותפת: ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, יוסף ג'בארין, עבד חאג' יחיא, ותומא-סלימאן. ראש הרשימה איימן עודה הצביע נגד בקריאה השנייה, אולם בשלישית לא היה נוכח במליאה. יחד איתם התנגדו לחוק גם ארבעה חברי מרצ: אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ומוסי רז.

כלומר, חברי הכנסת שיצאו בזעקות שבר לאחר שני מקרי הרצח האחרונים במגזר והמחסור באכיפת המשטרה – הם אותם חברי כנסת בדיוק שהצביעו נגד ההצעה שתאפשר למשטרה להקים תחנות בישובים ערביים ולאכוף את החוק בצורה יעילה יותר.

הקוזק הנגזל

היחסים בין משטרת ישראל והמגזר הערבי בכלל, ונושא האכיפה בפרט הם בעלי היסטוריה ארוכה של מחלוקת. במחקר שפורסם לפני מספר חודשים סיפרו מפקדי תחנות משטרה בישובים ערביים על האתגרים שניצבים בפניהם, כמו העלמת ראיות מזירות פשע וחוסר שיתוף פעולה מצד הציבור. רק מהעת האחרונה זכורים אירועים קשים כמו העימותים שפרצו ברהט לאחר מעצר של תושב העיר, והמהומות בכפר קאסם לאחר מעצרו של עובד העירייה שתקף שוטרים.

לאחר המקרה בכפר קאסם סיפר לי בראיון ניצב אריה עמית כי המנהיגים הערבים מנצלים כל הזדמנות לחמם את השטח. "הם גאונים בנושא של זעקת הקוזק הנגזל. בוכים למה אין משטרה ומדוע לא אוספים את הנשק הבלתי חוקי, אבל כשהמשטרה כן עושה משהו הם מייללים שהשוטרים אכזרים ואלימים. כל ניסיון אמתי של המשטרה לקיים שלטון חוק נתקל בתוקפנות", אמר אז עמית. רב ניצב אסף חפץ הוסיף: "צריכה להיות עבודה משותפת של המנהיגים האזרחיים בכל המגזרים, ואמירות שתוקפות רק את המשטרה בנושא הן לא אחראיות".

נאיל זועבי, מנהל בית ספר בטמרה, התייחס לאירועי האלימות האחרונים בפוסט שפרסם אתמול בפייסבוק: "הפצע ממשיך לדמם, ואני יודע שהאנשים שאמורים להיות לנו כתובת עסוקים עד הצוואר באיך לשרוד פוליטית ולשגשג על גבה של הבעיה הפלסטינית. ההנהגה הערבית שוב נכשלה בכך שהיא לא עוסקת בעניין מיגור האלימות…אנחנו מתגעגעים לימיה של ההנהגה הערבית האמיצה והחזקה שידעה לטפל בבעיות ולבנות קשרים וגשרים עם הממסד הישראלי. למורת רוחי הנהגה זו הוחלפה על ידי אנשים שיודעים ללבות את היצרים. מי שישלם את המחיר ויפסיד הוא המגזר הערבי".

גם נתוני הפשיעה המדאיגים בקרב המגזרי הערבי – אשר גבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה לכל ציבור אחר בישראל – מדברים בעד עצמם. הבעיה קיימת, היא עמוקה והיא דורשת טיפול יסודי. הדרך לפתרון נמצאת בהכרה במצב מצד הציבור הערבי ושיתוף פעולה שלו עם רשויות החוק ועם ניסיונות הממשלה והמשטרה להילחם בפשע על אף כל המכשולים. הדרך השנייה, אותה מובילים בהתלהבות דווקא מנהיגי המגזר הסובל מהבעיה תוך הצגת צביעות מהממת, רק תמשיך ותגביר את ההקצנה ואת הכותרות העצובות הבאות על עוד אירוע ירי.