הקרחון המתנפץ: שבדיה במתח שיא לקראת בחירות גורליות

ערב בכיכר קרלפלאן שבסטוקהולם. חודש ספטמבר אמור להיות חודש שבו המעלות צונחות אך במהלך כל היום היה חם. פעילים של המפלגה השמרנית, המודרטרנה, ושל מפלגת הנוצרים הדמוקרטים מנסים לשכנע עוברים ושבים להצביע עבורן בבחירות הכלליות שייערכו ביום ראשון הקרוב.

על פי שיטת הבחירות בשבדיה, הבוחרים מצביעים באותו היום לא רק לפרלמנט אלא גם לעירייה וגם למחוז. בנוסף לכך, הבחירה עצמה היא לא רק עבור רשימה מסוימת אלא גם עבור נציגים ספציפיים בתוכה.

התגובה של רבים מהעוברים בכיכר לאנשי המודרטרנה היא עוינת. נציגי המפלגה בעירייה החליטו לתמוך במכירה של בנין היסטורי בן 150 שנה לטובת קרן אלפרד נובל והקמה של בניין אחר במקומו. הדבר מעורר תרעומת רבה בקרב המקומיים, אלא שכאשר מדובר על הבחירות הכלליות התגובות הן שונות בתכלית.

גם מפלגת הימין הקיצוני 'השבדים הדמוקרטים' (SD), מעוררת תגובות עזות לטוב ולרע. כל זה מתרחש על רקע משבר ההגירה הפוקד את אירופה כולה ואת שבדיה בפרט, ויצר אתגר חדש שהשבדים לא כל כך יודעים כיצד להתמודד איתו. הנה כי כן, לא רק מזג האוויר משתנה בשבדיה אלא גם המערכת הפוליטית.

המפה הפוליטית החדשה

נכון להיום, המערכת הפוליטית בשבדיה מתחלקת לשני צדדים עיקריים: מצד אחד, גוש הימין בראשות המודרטרנה שזוכה לתמיכה של הנוצרים הדמוקרטים, הליברלים ומפלגת המרכז. מצד שני, גוש השמאל בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בה תומכים הירוקים ומפלגת השמאל שהייתה בעבר קומוניסטית.

כמו בישראל, כמו בבריטניה וכמו בארצות הברית ,הסקרים בשבדיה מאוד מבלבלים, משתנים מיום ליום ולא קוהרנטיים. לפיכך, אם נצטרך להעריך הרי שלא יהיה זה מופרך לומר שכל אחד מהגושים הגדולים זוכה בערך לתמיכה של 40 אחוזים.

חלוקה זו יוצרת גם צד שלישי למטבע שהיא מפלגת השבדים הדמוקרטים הזוכה לכעשרים אחוזים מהקולות. ייתכן מאוד שיהיו שינויים לכאן או לכאן אבל דבר אחד בטוח : מפלגת הימין שכל האחרים מחרימים תהיה ממליכת המלכים בבחירות הקרובות.

זה יקרה למרות ששני הגושים הגדולים לא רוצים לשתף פעולה איתה ובוודאי סולדים מעמדותיה. אלא שמצד שני, הואיל ושני הצדדים כל כך חלוקים בשלל סוגיות ולא רואים אפשרות ליצור קואליציה גדולה, הרי שתמיכה של השבדים הדמוקרטים באחד מהם תבטיח את שלטונו. השאלה היא האם התמיכה תהיה פסיבית או אקטיבית, והתשובה לכך עדיין לא ברורה כיוון שמצב כזה מעולם לא היה בשבדיה.

לכאורה, היינו מצפים שמפלגת ימין קיצוני תתמוך בגוש הימין. אלא שמנהיג המפלגה אימי אוקסון הצהיר בבירור שהוא לא פוסל תמיכה בממשלה בראשות הסוציאל-דמוקרטים. יותר מכך, סקר שנערך לאחרונה הראה שרוב אלו שהצהירו שיצביעו לשבדים הדמוקרטים מאמינים שאולף קריסטרסון, מנהיג המודרטרנה, הוא המתאים ביותר לכהונת ראש הממשלה.

מצד שני, בשבדיה מתרחש תהליך דומה למה שקורה באוסטריה, בהולנד, בגרמניה, באיטליה ובישראל, ובו מפלגת השמאל הסוציאל-דמוקרטית מאבדת מאוד מכוחה. כמו בגרמניה למשל, שם לא מעט אנשי שמאל עברו להצביע למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית, דבר דומה קורה גם בשבדיה. אלו תהליכים פוליטיים מרתקים בפני עצמם.

אך מעבר למרוץ הצמוד בבחירות, הסוגיה המעניינת ביותר בשינוי המפה הפוליטית השבדית היא האפשרות שלראשונה מזה 101 שנים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לא תקבל את מרבית הקולות בבחירות. במשך יותר ממאה שלמה הייתה זו המפלגה הגדולה ביותר, גם אם לא תמיד כחלק מקואליציה, וכעת חלק מהסקרים מראים שהיא עלולה לאבד את המקום הראשון לשבדים הדמוקרטים.

שינוי פנים

ארגוני השמאל בישראל בשיתוף עם התקשורת יצרו בשנים האחרונות תדמית לפיה שבדיה היא המדינה האידאלית. כאשר אני מספר זאת לשבדים הם לא מפסיקים לגחך. "המצב שלנו טוב אבל הוא רחוק מהמציאות שמתארים אצלכם", אומר לי יוראס, תושב סטוקהולם. וזה מרתק, כי ב"גן העדן הסוציאליסטי" נראים מקבצי נדבות בכל פינה. במדינת רווחה כמו שבדיה לא אמורים להיות מראות כאלה אבל מסתבר כי יש גם יש.

באופן כללי המערכת הפוליטית בשבדיה חלוקה בהמון תחומים, עליהם לא קוראים בכלל בישראל. אם בעבר הסוגיות שעמדו על הפרק היו רווחה ואבטלה, הרי שהסוגיות המרכזיות בבחירות הללו הן הגירה, אינטגרציה, וחוק וסדר.

שבדיה סובלת מהמהגרים. מאז משבר ההגירה הגדול של 2015, ירד מספר המהגרים שהגיע למדינה ל-40,000 בשל שינויי חקיקה. המהגרים מגיעים מסוריה, עיראק, איראן ואריתריאה, וגם ממדינות כמו גאורגיה ואוקראינה. אלא שלא רק הם הבעיה של שבדיה.

בשנות התשעים קלטה המדינה אלפי פליטים מסומליה שקיבלו מעמד חוקי ויצרו גטאות המופרדים כמעט לחלוטין מן העולם השבדי. "הוסבי", "טנסטה" ו"רינקבו" הן שלוש שכונות ידועות לשמצה בסטוקהולם שהכניסה אליהן יכולה לסכן חיים.

https://www.youtube.com/watch?v=A76DLK20L4o

כל קבוצות המהגרים הללו העלו את רמת הפשיעה בצורה מאוד משמעותית. בשנה שעברה נרשמו בסטוקהולם, שאמורה להיות מקום שקט, 111 מקרי ירי, 50 מקרי רצח ו – 37 מקרי פציעה. אין אפוא פלא שמפלגת מודרטרנה מציעה במצע שלה להוסיף 10,000 שוטרים לכוחות הביטחון עד 2024.

כל אלו כמובן משפיעים על אופן ההצבעה ולפיכך נשאלת השאלה: כיצד למרות זאת זוכה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לתמיכה גבוהה יחסית? יש אין ספור סיבות אבל דומה ששתיים הן מאוד מרכזיות : המפלגה חזקה בקרב איגודי העובדים שבהם חברים יותר ממיליון איש, וכמו כן המהגרים נוטים להצביע לה בהמוניהם.

ומה עם מדינת ישראל?

למרות שבמהלך המאה הקודמת ניתן היה למצוא אין ספור מתנדבים שבדים בקיבוצינו השונים, הרי שהחל משנות התשעים גדל האנטגוניזם בשבדיה כנגד מדינת ישראל, בעיקר על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי ו"תהליך השלום" הלא קיים.

הגדילה לעשות שרת החוץ הנוכחית מרגוט וולסטרום, שלא רק שקשרה בין פיגועי הטרור הנוראיים של דאעש לבין התסכול הפלשתיני אלא גם שברוב חוצפתה קראה לחקור אם ישראל מבצעת "הריגה ללא משפט" של מחבלים, והפכה בפועל לפרסונה נון-גראטה בישראל. זוהי אותה שרת חוץ שהובילה את שבדיה להיות הראשונה באיחוד האירופי שמכירה במדינה פלשתינית, ושממשלתה מעניקה לרשות הפלשתינית מימון רב לאורך שנים, שחלקו הגיע גם לגורמי טרור.

במקביל, קורה דבר מרתק : יותר ויותר תיירים שבדים מגיעים לישראל משום שרואים בה יעד תיירותי מועדף באזור, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מעניינים פוליטיים. זאת ועוד, דומה שבגוש הימין כיום נרשם שינוי מהותי ביחס כלפי ישראל. ההערכות הריאליות הן שאליזבת' סבנטסון, המועמדת של המודרטרנה למשרת שר האוצר, תבצע חשיבה מחדש במימון הניתן לרשות הפלשתינית, והיא לא היחידה שמביאה גישה שונה. המפלגה השמרנית עוזרת לתנועת הליכוד בארגונים בינלאומיים, ומנסה להציג גישה יותר מאוזנת כלפי הסכסוך הישראלי פלשתיני.

השבדים הדמוקרטים מצד שני מעוררים מחלוקת רבה. בשנים האחרונות ניכר כי במפלגה, שנוסדה על ידי ניאו-נאצים, נשמעים יותר ויותר קולות פרו ישראליים ומנהיגי המפלגה אף מנסים לקבל הכרה ישראלית רשמית.

מפלגת ה-SD רואה בקשר עם ישראל דבר קריטי והיא אף שלחה נציגים לארץ לדון בכך, אך עד עתה הם נדחו ובצדק. בכיר בקהילה היהודית סיפר לי כי היהודים בשבדיה חוששים מאוד מהשבדים הדמוקרטים. "זה לא רק האנטישמיות המסורתית שמתפרצת מעת לעת בסטטוסים של חבריה אלא גם שלאחר ששבדיה ביטלה את השחיטה הכשרה ואנו נאלצים לייבא בשר כשר מחו"ל, הם רוצים לאסור יזאת ולאסור גם את ברית המילה", אמר.

לפני מספר ימים נאלצו השבדים הדמוקרטים להרחיק שני פוליטיקאים מקומיים שעסקו בפעילות אנטישמית מובהקת. אחד מהם הוא פר אולסן שהתגלה שניסה לרכוש פריטים נאציים באינטרנט. בהמשך נתגלה שהוא פרסם בעבר סטטוס בפייסבוק עם תמונה של אנה פרנק והכיתוב : "היהודייה הכי מגניבה במקלחת". לא יהיה זה מופרך לומר שלהנהגת המפלגה יש עוד המון עבודה לעשות ובכל מקרה, העניין קריטי לא רק לישראל אלא גם לאירופה.