הסנקציות על איראן עובדות, אירופה מנסה לחבל

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ברק אובמה מביע תמיכה גורפת בהחלטתו של הנשיא טראמפ לסגת מהסכם הגרעין עם איראן. ג'יימס לוגאן ג'ונס, ששימש כיועצו הבכיר של אובמה בשנתיים הראשונות לנשיאותו, אומר כי ההחלטה של טראמפ להיות תקיף נגד האיראנים "ללא ספק נכונה". ג'ונס נשא דברים השבוע במסגרת כנס של גולים איראנים בניו יורק והדגיש כי "היום, ממש כמו בזמן שעזבתי את תפקידי ב-2010, המשטר האיראני נותר האיום הקיומי הגדול ביותר לשלום העולם וליציבותו".

ג'ונס היה מפקד חיל הנחתים האמריקני (המארינס) ובעל עיטור ארבעת הכוכבים. הוא החל לשמש כיועץ של אובמה עם כניסתו של הנשיא לבית הלבן בינואר 2009. לפי דיווחים, מהרגע הראשון החלו חיכוכים בין ג'ונס "הניצי" לבין יועציו הקרובים של אובמה. היועצים הרחיקו את ג'ונס ממעגל מקבלי ההחלטות והוא לא זכה למשל להיפגש ביחידות עם הנשיא.

General James L. Jones noted the administration’s decision to withdraw from the JCPOA, Iran nuclear deal, was controversial. But he thinks it was unquestionably the right move. Some might be surprised to hear this from one of Obama’s former national security advisers. #FreeIran

— Kelly Jane Torrance (@KJTorrance) September 22, 2018

אובמה גם הפר הבטחתו לג'ונס שיזכה להיות האיש האחרון שילחש על אוזנו של הנשיא בטרם יקבל החלטות בנושא ביטחון לאומי. ההשלכות להדרת ג'ונס הגיעו במהרה: ביוני 2009 פרצו מהומות המיליונים באיראן במחאה על זיוף תוצאות הבחירות שהעניקו לאחמדינג'אד את כס הנשיאות. בבית הלבן סירבו בזמנו להעניק רוח גבית למפגינים ורק עשרה ימים מפרוץ המהומות הואיל אובמה לגנות את האלימות הברוטאלית שנקט משטר האייתולות כדי לדכא את ההפגנות. המהומות דוכאו אך לא לפני שעשרות מהמפגינים נרצחו על ידי משמרות המהפכה וכ-4,000 נעצרו.

ג'ונס התפטר מתפקידו באוקטובר 2010 ולאחר פרישתו תיארה אשתו של ג'ונס את הכוורת של אובמה כ"חבורת בריונים משיקגו". לאחרונה ביקר ג'ונס בחריפות את מדינות המערב, ובייחוד את האיחוד האירופי, על ניסיונם להכשיל את מדיניותו התקיפה של טראמפ נגד איראן. "הסנקציות עובדות", הבהיר ג'ונס והוסיף: "הייתי רוצה לראות מדינות נוספות מצטרפות לסנקציות האלו בתקווה שיובילו לכך שאיראן תנוהל על ידי משטר אחר".

ג'ונס, שהיה שותף בניסוח טיוטת הסבב הקודם של הסנקציות שנכנסו לתוקפן ב-2012, התייחס גם לאפשרות שהאיראנים ינסו לשנות את הסטטוס-קוו במצרי הורמוז ואמר כי במקרה שכזה ארה"ב צריכה "לחסל" את הצי האיראני.

המטבע האיראני בצניחה חופשית

דבריו של ג'ונס זכו להוקרה גם מצד היועץ לביטחון לאומי הנוכחי ג'ון בולטון. הם נאמרו על רקע נאומו של טראמפ אתמול בעצרת הכללית של האו"ם. הנשיא האשים את איראן כי היא מחוללת "הרס, מוות וחורבן". היום ינהל טראמפ את הדיון המיוחד של מועצת הביטחון של האו"ם – דיון שבמרכזו תידון הסוגיה האיראנית.

טראמפ הכריז על חידוש הסנקציות בחודש מאי ובאוגוסט נכנס לתוקפו הסבב הראשון של העיצומים. על אף ניסיונות עיקשים של האיחוד האירופי ומדינות מערב-אירופה לסייע לאיראן, ידו של הנשיא האמריקני בינתיים על העליונה. במגזין בלומברג היוקרתי מגדירים את המדיניות של הבית הלבן כלפי איראן "ניצחון של טראמפ", ובמקביל כלכלנים מאוניברסיטת אוקספורד חוזים כי הסנקציות "יסיגו את הכלכלה האיראנית למצב הגרוע ביותר שלה מזה שש שנים". אפילו בניו יורק טיימס, עיתון הנחשב לעוין ביותר כלפי הנשיא, מודים כי עד עתה לפחות טראמפ קוצר הצלחות.

Pres. Trump: "Iran's leaders saw chaos, death, and destruction. They do not respect their neighbors or borders or the sovereign rights of nations." https://t.co/sO3ceJeAGG pic.twitter.com/nZ9uWx8MHd

— CBS Evening News (@CBSEveningNews) September 25, 2018

המחמאות המורעפות על הנשיא מגובות בנתונים קשים ביותר עבור משטר האייתולות: מאז תחילת 2018 איבד המטבע איראני למעלה מ-75% מערכו. אתמול (שלישי) נסחר הריאל האיראני לפי שער של 165 אלף ריאל לדולר – לעומת 40 אלף ריאל לדולר בפברואר. דיווחים היוצאים מאיראן מלמדים כי בעלי מפעלים מתקשים להשיג חומרי גלם בסיסיים ונאלצים לפטר את מרבית עובדיהם כדי להימנע מפשיטת רגל. במקביל, המשטר אוסר על יצוא מוצרים בסיסיים כמו נייר טוטאלט, חמאה, אבקת חלב, תה ואריזות נייר.

בגידת האירופים

האיראנים מאשימים את האירופים כי הם "לא עושים מספיק" כדי לסייע להם להתמודד מול הלחץ של טראמפ. האיחוד האירופי העביר לאחרונה לטהראן חבילת סיוע של 20 מיליון דולר, אך מוגריני, מרקל ומקרון נוחלים בינתיים כישלון חרוץ: חברות ענק אירופיות כמו וולוו, פז'ו, רנו, איירבס, דויטשה טלקום, אייר פראנס ובריטיש איירווייז הודיעו על ניתוק קשריהן עם איראן.

השבוע הצטרף לגל הסנקציות גם הבנק הצרפתי Bpifrance, על אף שהוא מצוי בבעלות של ממשלת צרפת המתנגדת לעיצומים. הבנק הצרפתי נועד לייצר מנגנון שיוכל לעקוף את הסנקציות האמריקניות על מנת להמשיך ולסחור עם האיראנים, אך מנכ"ל הבנק הבין כי תכנית שכזו נידונה לכישלון וכי הצרפתים לא יוכלו לחמוק מהסנקציות האמריקניות שפירושן מיטוטו של הבנק.

האיחוד הוא שותף הסחר השלישי בגודלו עם האיראנים, אחרי איחוד האמירויות וסין. היקף הסחר של האיחוד האירופי עם האיראנים עמד בשנה שעברה על כ-30 מיליארד דולר – כ-16% מהיקף הסחר הכולל של איראן. על מנת לשים דברים בפרופורציות, היקף הסחר של האיחוד עם ארה"ב עמד בשנה החולפת על כ-720 מיליארד דולר.

למרות הנתונים החד-משמעיים, אתמול הודיעה שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, על מנגנון מיוחד שיאפשר למדינות אירופה ולאיחוד לשמור על קשרי סחר עם איראן תוך עקיפת הסנקציות האמריקניות. ההודעה של מוגריני נמסרה בתום פגישתה עם שרי החוץ של גרמניה, בריטניה, צרפת, סין, רוסיה ואיראן – שש המדינות החתומות על הסכם הגרעין מלבד ארה"ב.

"טראמפ פועל בניגוד לעצות המומחים – וזה מצליח"

ההיערכות האירופית-איראנית, יחד עם סין, מכוונת לכניסתו של הסבב הבא והקריטי ביותר בסנקציות על איראן: תחום האנרגיה והנפט. החל מה-5 בנובמבר, בעוד קצת יותר מחודש, חברות אנרגיה אשר יקיימו קשרי מסחר כלשהם עם איראן יורחקו לחלוטין מהשוק האמריקני. מזכיר המדינה מייק פומפאו הבהיר כי המטרה של הממשל היא "להוריד לאפס" את שיעור הסחר העולמי עם איראן, ובינתיים נראה כי האמריקנים מצויים בכיוון הנכון. עוד בטרם נכנסו הסנקציות על הנפט לתוקפן באופן רשמי איראן חווה קטסטרופה כלכלית.

בשבועיים הראשונים של ספטמבר עמד יצוא הנפט האיראני על 1.6 מיליון חביות ליום – צניחה של כ-40% בתוך פחות מחצי שנה. לפי ההערכות, היקף יצוא הנפט האיראני עשוי לרדת עד 2019 לפּחות ממיליון חביות ביום – כשליש לעומת תקופת טרום-הסנקציות. אם התחזית הזו תתגשם יופחת חלקם של האיראנים בייצוא העולמי מ-3% בתחילת 2018 לאחוז אחד בלבד בפתח השנה האזרחית הקרובה.

https://www.facebook.com/mirilavi/videos/10158063629962715/?__xts__[0]=68.ARBdoIWWpoMuINyuQGrVmc2uoCdK5U6amfnodSzE69yollHCHC2RrDDuSEjMqYwhf6AKvIQyfSKTcEhhLCEZ1b1ga75JzzexP-ybW9N2lxrMsjvgFbZfFZSEc71KyHLRHm34MJuEKcitT0BnZCliJVHamu-RlU5BVfOM5NJgCYqlG3vZiuAU1OU&__tn__=-R

מדובר בבשורה קשה ביותר לאיראנים, שכלכלתם תלויה מאוד בנפט: בשנה שעברה הרוויחה איראן משוק הנפט 50 מיליארד דולר – כ-70% מסך היצוא האיראני. "הנשיא טראמפ פועל בניגוד לעצות המומחים, ובינתיים נראה שזה מצליח לו", אומר מייקל לינץ', נשיא 'המכון האסטרטגי והכלכלי למחקר אנרגיה', בשיחה עם ניו יורק טיימס. אמי מאיירס יפה, מומחה לאנרגיה ב'מועצה ליחסי חוץ', שוחח גם הוא עם הטיימס והתייחס ליכולת המצטמצמות של איראן להשפיע על מחירי הנפט בעולם: "איראן איבדה את מנוף הלחץ שלה להשפיע על מחירי הנפט וכנראה לעולם לא תשוב למעמדה מהעבר".

אחד המהלכים החשובים שמסייעים למנוע עליית מחירים תלולה הוא הגברת ייצור האנרגיה של ארצות הברית. בעזרת טכנולוגיית פצלי השמן, ובדחיפת ממשל טראמפ, שברה ארה"ב ביוני האחרון שיא כשייצאה למעלה מ-3 מיליון חביות ביום – יותר משייצאה איראן בטרם הודיע טראמפ על הסנקציות המתוכננות.

אתמול נרשמה מגמה שלילית מבחינת הממשל כשמחיר הנפט שבר שיא של ארבע שנים והאמיר ל-82.55 דולר לחבית. עלייה זו נרשמה לאחר שטראמפ האשים אתמול בנאומו באו"ם את מדינות אופ"ק כי הן "קורעות" את העולם במחירי הנפט ודרש להגביר את ייצור הנפט כדי לעצור את עליית המחירים. השיא האחרון נרשם ב-2007 כאשר חבית נפט עלתה 147 דולר.

ההודים נוטשים

מעגל המדינות שמפסיקות לייבא נפט מאיראן הולך ומתרחב. דרום קוריאה, שהיתה אחראית עד לאחרונה ל-14% מיצוא הנפט האיראני, לא רכשה ולו חבית נפט אחת מטהראן זה כשלושה חודשים. יפן, המייבאת כ-5%, מתכוונת גם היא לנתק קשריה ואפילו טורקיה של ארדואן קיצצה כשני-שליש מייבוא הנפט האיראני. מדינות האיחוד האירופי הגבירו אמנם את הייבוא מאיראן באוגוסט האחרון אך חברות נפט אירופיות פרטיות מגרמניה, ספרד, יוון, איטליה ומדינות סקנדינביה, כמו גם חברת הנפט של אוסטרליה, הודיעו כי הן מנתקות בהדרגה קשריהן מטהראן.

בינתיים ההצלחה הגדולה ביותר של הבית הלבן נרשמת עם הודו, עד לאחרונה שותפת סחר האנרגיה השנייה בגודלה עם איראן, אחרי סין. לאחרונה ביקר מזכיר המדינה פומפאו בהודו ופיקח מקרוב על ההתרחקות העקבית של ההודים מטהראן: בשבועיים הראשונים של ספטמבר ייבאה הודו מאיראן 240 אלף חביות – צניחה של למעלה מ-50% מהכמות הממוצעת לפני ההודעה של טראמפ על הסנקציות. מגמה זו צפויה להתעצם עם הודעתה של חברת הזיקוק הגדולה בהודו על כוונתה לחדול מרכישת נפט גולמי מהאיראנים. גם הבנק הלאומי של הודו הודיע כי בכוונתו לחסום עסקאות עם איראן.

"To the Mullahs in Tehran: If you cross us, our allies, or our partners; if you harm our citizens; if you continue to lie, cheat, and deceive—yes, there will indeed be hell to pay."
—U.S. National Security Advisor John Bolton, former UN Watch board member pic.twitter.com/Sv8PYbPmYC

— Hillel Neuer (@HillelNeuer) September 25, 2018

באיראן תולים תקוות בסין וברוסיה. בבית הלבן שיגרו איומים למדינות אלו והבהירו כי כל מי שיסחר עם איראן יהיה בעצמו חשוף לסנקציות האמריקניות: "יש לנו זיכרון דיפלומטי ארוך", הדגישו במחלקת המדינה.

הסינים, המייבאים כעת כשליש מהנפט האיראני המיוצא, נהנים ממרחב תמרון רחב יחסית לעקוף את הסנקציות האמריקניות מאחר והבנקים הסיניים חשופים הרבה פחות ממקביליהם האירופים לשוק האמריקני. עם זאת הסינים מייבאים נפט גם מארה"ב, בהיקף של 300 אלף חביות ביום – למרות 'מלחמת הסחר' בין טראמפ לסינים.

רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, מהווה כאמור מכשול נוסף. ענקיות האנרגיה הרוסיות גזפרום ורוסנפט מנהלות משא ומתן על עסקה בשווי 10 מיליארד דולר עם משרד האנרגיה האיראני.

מיליארד דולר לחיזבאללה וחמאס

הסנקציות החריפות על איראן נועדו להניא אותה מפעולותיה ההתקפיות ברחבי המזרח התיכון. משטר האייתולות משקיע כ-55 מיליארד דולר בשנה כדי לשמר את כוחו, בין היתר במימון משמרות המהפכה והשירותים החשאיים. המנהיג הרוחני חמינאי ומשמרות המהפכה אחראים למחצית מהתמ"ג האיראני וכרבע ממנו מופנה ל'יצוא המהפכה' ולטרור.

האיראנים מוציאים 20-15 מיליארד דולר בשנה על המלחמה בסוריה ולמעלה מ-25 מיליארד על פיתוח מערך הטילים הבליסטיים ותכנית הגרעין. קרוב למיליארד דולר מיוצא לארגוני טרור הנלחמים בישראל: חיזבאללה מקבל מטהראן כ-800 מיליון דולר בשנה בעוד חמאס והג'יהאד האסלאמי כ-100 מיליון.

האיראנים ממשיכים בדיכוי האכזרי גם בתוך מדינתם. לפי 'אמנסטי אינטרנשיונל' בשנת 2017 הוציאו האיראנים להורג לפחות 507 אזרחים, נתון מזעזע שהופך את איראן למדינה הקטלנית ביותר לתושביה אחרי סין. לשם השוואה, המדינה השלישית בדירוג, ערב הסעודית, הוציאה להורג 146 איש. בחצי השנה האחרונה הוציאו האיראנים להורג 44 שבויי מלחמה כורדים. במקביל, משטר האייתולות מחזיק בבתי הכלא במדינה למעלה מ-800 איש המוגדרים 'אסירים פוליטיים', כלומר אנשים שאיבדו חירותם אך ורק משום התנגדותם למשטר.

"ג'ון קרי בצד הרע של ההיסטוריה"

נתונים מבעיתים אלו ממחישים את קהות החושים המוסרית בהתנהלותם של אלו המנסים בכל כוחם לסייע לאיראן ולחבל במשטר הסנקציות של טראמפ. לאחרונה נפגש ג'ון קרי עם שר החוץ האיראני ג'וואד זריף במטרה לשמר את הסכם הגרעין. קרי, שר החוץ של אובמה שחתם עם זריף על הסכם הגרעין, נשאל האם יעץ לשר החוץ האיראני לנשוך שפתיים עד שטראמפ יעזוב את הבית הלבן. קרי לא הכחיש את הדברים: "אני חושב שכולם בעולם מחכים שטראמפ ילך", אמר מזכיר המדינה לשעבר בראיון ל'פוקס'.

פעילותו החתרנית של קרי עוררה זעם בקרב קהילת הגולים האיראנים, ומקימה עליו ביקורת נוקבת גם מצד יהודים שמרנים בארה"ב. נוח פולק, בעל טור במגזין 'קומנטרי', תקף בחריפות את קרי והאשים אותו כי הוא "מעניק תקווה לתאוקרטיה האיראנית". לדברי פולק "אנשים דוגמת קרי המעניקים לאוטוקרטיה מסוכנת את התקווה חסרת הסיכוי שהנחישות של אמריקה היא ענין חולף – מצויים 'בצד הלא-נכון של ההיסטוריה'".