פרשת בראשית: האדם כחיה כלכלית והאתגר של קין

ה' שעה למנחת הבל ולמנחת קין לא שעה. בפרשה, כמו בעולם הכלכלי, לא תמיד המשאבים מחולקים לפי "צדק חברתי"

קין רוצח את הבל ומוגלה | איור: פיליפ מדהרסט

פרשת בראשית עוסקת, כמתבקש משמה ומיקומה, בראשית: ראשית העולם. אבל בעיקר ראשית האדם, וליתר דיוק: מהות האדם. ביולוגים כינו את האדם homo sapiens, "האדם התבוני", או "האדם בר הדעת", ואכן הדעת נוכחת היטב בפרשה, בין אם תבינו את "דעת טוב ורע" במובן זה, ובין אם תלכו אחר הרמב"ם במורה הנבוכים, הסבור שהאדם חונן בדעת של ידיעת אמת ושקר גם לפני החטא, ושדעת טוב ורע היא ידיעת ה"מפורסמות" – כלומר מוסכמות חברתיות שאין להן ערך עצמי.

תכונה נוספת שהובחנה אצל האדם היא היותו "חיה פוליטית" כלשון אריסטו – יצור הנוטה לחיות בקהילה מדינית. הוגים כמו רוברט פילמר (בספר "פטריארכה") ביקשו לעגן את הפוליטיקה ושלטון המלכים, בשלטון שניתן לאדם הראשון. את טיעוניו של פילמר סתר היטב ג'ון לוק, ומכל מקום קשה למצוא בפרשתנו רמזים ברורים למהותו זו של האדם.

החיה הכלכלית וחלוקת העבודה

אך פילוסופים וחוקרים העלו עוד תכונה מובהקת המבחינה את המין האנושי על פני שאר בעלי החיים: הנטייה המובנית שלו לחלוקת עבודה ולסחר, או במילים אחרות: לפעילות כלכלית. ניתן אם כן לקרוא לאדם במובן זה homo economicus – לא במשמעות הקריקטורית של האדם כמכונת חישוב כלכלית קרה, אלא במובן זה של האדם כיצור חברתי הנוטה לחלוקת עבודה.

אדם סמית' בספרו "עושר האומות" הבהיר היטב כיצד חלוקת עבודה בין אנשים שונים, שכל אחד מהם מתמחה בתחום מסוים, מהווה את הבסיס לצמיחה ולשגשוג, ועמד על כך שזוהי תופעה ייחודית למין האנושי. "איש לא ראה מעולם כלב עורך החלפה הוגנת ומכוונת של עצם אחת תמורת אחרת עם כלב אחר", כתב סמית'. מחקרים מודרניים חיזקו את התובנה הזו, כפי שכתב בהרחבה מאט רידלי בספרו "האופטימיסט הרציונלי". ניסויים שנערכו בקופי אדם העלו חרס בניסיון לשכנע אותם לבצע החלפה של פריט אוכל אחד תמורת פריט אחר, גם אם הפריט האחר היה במובהק מועדף עליהם אם ניתנה להם הבחירה מלכתחילה.

לחלוקת העבודה יש השלכות מהממות על שגשוגו של המין האנושי, ונראה שזו אחת מהסיבות להשתלטותו של המין הזה על העולם, כדברי הפסוקים בפרשתנו: "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א,כח).

מדוע חלוקת העבודה כה חשובה? סמית' נתן דוגמה מפורסמת – ממפעל לייצור סיכות. סמית' ביקר במפעל שהעסיק עשרה עובדים וייצר 48,000 סיכות ביום. אילו כל אחד מהעובדים היה מנסה לייצר את הסיכה מתחילה ועד סוף, כל אחד מהם היה מצליח אולי לייצר עשר או עשרים סיכות ביום. אך בזכות חלוקת העבודה, שבה כל אחד מהעובדים מתמחה בחלק קטן מן העבודה, הפרודוקטיביות של העובדים הללו עולה פלאים. הדבר נכון, אומר סמית', גם לכל פעילות כלכלית אחרת, גם בין פרטים וגם בין אומות.

האם "האדם הכלכלי" נוכח בפרשתנו? האדם כעובד וכיצרן נמצא היטב. אדם הונח בגן עדן "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (ב,טו). אדם קולל "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (ג,יט). צאצאי קין (כבר נגיע אליו) מייסדים מלאכות שונות, ובסוף הפרשה מגיע נח שאביו למך אומר עליו "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'". חז"ל מפרשים שדבר זה בוצע על ידי כך שנח המציא את המחרשה – התקדמות טכנולוגית שפעלה לכאורה לביטול חלקי של הקללה האלוהית.

האם קין והבל סחרו זה עם זה?

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ד,ב). ברגע שהאנושות יוצאת מגן העדן, וכשהיא מתפתחת אל מעבר לשני אנשים, כבר אנו רואים את חלוקת העבודה. כל אחד מן האחים מתמחה בתחום אחר. האם הם סחרו אחד עם השני? יש להניח – בפרט לפי פרשנות חז"ל שעד המבול לא הותר לבני האדם בשרן של חיות, ואם כן מה יאכל הבל? ועוד: אילולא היו סוחרים זה עם זה, לא היה טעם להתמחות של כל אחד מהם בתחום אחר. הרי לשניהם יש צורך במזון מן הצומח, ולשניהם יש צורך במוצרים מן הצאן. היחסים בין השניים מתנהלים בשלווה ועל מי מנוחות, עד שאנו מגיעים לפסוק הבא:

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'" (ד,ג).

הקרבן הראשון בהיסטוריה. ג'ורדן פיטרסון בספרו "שנים עשר כללים לחיים" עומד על כך שהקרבן קשור קשר בל יינתק למהותו של האדם כיצור כלכלי. מהו קרבן? קרבן הוא ויתור בהווה על משהו, מתוך ציפייה שתקבל בעתיד תמורה גדולה יותר. גם יחסים כלכליים בין אנשים כוללים בדרך כלל קרבן: אתה משלח לחמך על פני המים, מתוך תקווה שברוב הימים תמצאנו. גם עבודה היא סוג של קרבן: אתה עמל קשות היום, כדי לקבל תוצאות בעתיד. נכון, אומר פיטרסון, ישנם מיני בעלי חיים שנראים כאילו הם עובדים, אבל זה רק משום שהטבע שלהם מכריח אותם; אין שם קרבן. הבונה בונה סכרים, פשוט כי הוא בונה. הוא לא חושב לעצמו כשהוא עושה זאת "כן, אבל הייתי מעדיף להיות עם החברה שלי על החוף במקסיקו".

קין מביא מנחה לה' מן הפירות. אולי קין למד את היכולת לוותר על משהו משלו מיחסיו הכלכליים עם הבל, אבל במקרה של מנחה (וקרבן לאל בכלל) מדובר ביחסים אחרים. בספרים אחרים במקרא יש מנחה לה', צמחונית דווקא, אך בספר בראשית "מנחה" היא רק בין בני אדם – מעין פיוס לשליט, ניסיון לקנות הגנה מפני כוחו הרב על ידי הצגת המוכנות שלך לוותר. כאשר יעקב שולח לשליט מצרים מנחה "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (מג,יא) המנחה לא תוסיף לשליט העשיר דבר: היא נועדה להביע את הכנעתו של שולח המנחה. חזרנו אם כן למהותו של האדם כיצור פוליטי.

גם הבל מביא מנחה, ובעוד ה' שועה אל הבל ואל מנחתו, אל קין ואל מנחתו אין הוא שועה. שתי שאלות עולות מיד: מה בדיוק קרה, באיזה מובן הוא לא שעה אל מנחתו? והשאלה השנייה: מדוע מנחתו של הבל התקבלה ולא זו של קין?

אשר לשאלה הראשונה, ייתכן שהמנחה נועדה להשיג משהו: תנובה מוגברת, למשל. הבל מקבל את הברכה, וקין לא. זאת אף שלכאורה קין היה חרוץ באותה מידה ואף יותר, והוא זה שהביא את המנחה ראשון (אם יש ללמוד משהו מסדר הפסוקים). וזה מוביל אותנו לשאלה השנייה, שבה נתקלת האנושות באחד מהדברים המרגיזים ביותר: העולם פשוט אינו הוגן. יש כאלה שמקבלים יותר ויש כאלה שמקבלים פחות, ולא תמיד ברור מה הסיבות ואם זה קשור למעלותיהם של האנשים.

קין ו"פילוסופיית המרמור"

השאלה הזו לא גרמה רק לקין לחרון אף ונפילת פנים (ד,ה). מאז קין ועד היום, הוגים שונים ב"פילוסופיית המרמור" רגזו וכעסו על חוסר ההוגנות של העולם. חלקם הציע פתרונות רדיקליים שונים כדי להבטיח – בסופו של דבר בכוח הזרוע – שהפירות יחולקו בצורה הוגנת בין כולם. כנראה גם אצל קין, בייאושו, התרקמה תוכנית שכזו, והאל מעודד ומזהיר אותו: "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ד,ו-ז). במילים אחרות, להתרעמות ולקנאה אין שום תוצר חיובי. האדם צריך לאזור עוז ולפעול באופן חיובי, ולמשול בחטאת הרובץ לפתח.

כמו אביו לפניו, גם קין נכשל אל מול האתגר. קין יוצא עם הבל אחיו לשדה ורוצח אותו. האם עשה זאת מתוך קנאה בלבד, "גם לי גם לך לא יהיה"? ושמא רצה גם להשתלט בכוח הזרוע על עסקיו המשגשגים של הבל?

כאן אולי כדאי לציין את הגותו של ז'אן בטיסט סֶה (Say), כלכלן צרפתי שחי בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 ופיתח את הרעיון שיש שתי דרכים עיקריות להשגת עושר: האחת בדרך של יצרנות ועמל, והשנייה בדרך של לקיחת פירותיהם של אחרים בכוח הזרוע – קטגוריה שנכנסים אליה גם שודדים וגם מלכים ופוליטיקאים. בעוד בדרך הראשונה נוצר שגשוג, הדרך השנייה היא משחק סכום אפס, ולעתים קרובות סכום מינוס, משום שהיא מרתיעה אנשים מליצור מלכתחילה.

קין אולי ניסה, לראשונה בהיסטוריה, לעבור מדרך הסחר השליו והיצרנות, לדרך השגת העושר על ידי הפעלת כוח. הוא נכשל, כמו שקורה לרבים שניסו את הדרך הזו, ומגורש לנוע ולנוד בארץ. אך הוא מפיק לקחים: הוא בונה עיר (ד,יז), וצאצאיו פונים לכיוון היצרני: יָבל היה אבי יושב אוהל ומקנה, יובל אבי כל תופש כינור ועוגב, ותובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל.

מאז קין, מיליונים רבים עמדו בפני האתגר שעמד בפניו, והפיתוי של לנסות להשיג בכוח הזרוע מה שלא הושג בדרכי שלום, או סתם לצאת למסע הרס מתוך תחושת קיפוח או כדי להשיג "שוויון כלפי מטה", הפיל חללים רבים. והרי זה אחד מהדגלים שהפרשה מעמידה בפנינו: אמנם עלינו תשוקת החטא, אך אנחנו יכולים למשול בו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. היום העושק שולט הטורפות הברירה הטיבעית האלילות הכנעניות הפגניות. רוחות כנען אליליות מרחפות מאמריקה לעולם כולו וגם פה בארץ רוחות קין יותר מיכל. איך כתוב ותהא האמת נעדרת אכן היא כה נעדרת וסר מרע מישתולל. למה הוא מישתולל כי מכריחים אותו לרוע כי הכל הפך כזה. התיכנות הרע האפל המזוויע הישתלט על העולם כולו והוא נימצא בארץ. מתכנתים מהנדסים כי אנחנו בני האדם אלוהים ולא זה שלמעלה. האדם הביא תיכנות צלם מכונה והחזיר את האלילות הפגנים שחשבנו שהישתחררנו מימנה. השכלתנות מלאה הרס וחורבן נורא. כשלון האדם מהדהד בכל חור הוא רק מטוטא מיתחת לשטח כי יש לנו שכל לתכנת שאף אחד לא יהיה מודע לכך. נהפוך את כולם לזומבים וככה הם לא ירגישו. הלעג והקלס והגרוטאסקה ואובדן הנשמה. המאה 21 נורא עצובה מכנית אלילית.

    1. היום האפרסמון שולט החרצנים הברירה הטבעית החלילית האשורית. רוחות יבוסי מרחפות מאלסקה וגם פה בארץ הן משתוללות על כל הערוצים. למה הן משתוללות כי מהנדס האקלים הראשי השתלט על העולם כולו והוא מתכנת מהנדסים. כשלון הקרנף מהדהד בכל קרן רחוב והופך את הזומבים לרובוטריקים. הפחד והחרדה והפארסה. המילניום השלישי נורא קר חורק מגרד באוזן.

    2. אתה לא קוהרנטי בתגובה שלך. יש לך איזה תפיסה מעוותת שהטכנולוגיה היא פגניות ומכאן אתה כותב בליל של מילים שלא ממש מתחברות למשפט. מה שאתה מפספס, זה שהטכנולוגיה היא לא יותר מאשר שימוש בכלים כדי לייצר נוחות ושגשוג כלכלי. תוצר לוואי לנוחות זה שימוש במחשבים, בפלאפונים, בטלוויזיות.פ שעלולים להוביל להשתעבדות. אבל שלא תתבלבל, זו השתעבדות לנוחות.

  2. אלוהים אוהב בשר. הקרבנות בבית המקדש הסבו נחת רוח לאלוהים. "וירח אלוהים את ריח הניחוח". לכן לקין לא היה סיכוי מלכחילה

  3. משהו הלך לאיבוד או צונזר בתרגום של הסיפור הזה לעברית.. האם יש גרסאות אחרות במסופוטמיה של סיפור קין והבל שמסבירות יותר טוב מהו ומיהו החתול השחור שעבר בין שני האחים ורבץ לפתח דלתו של קין.

    1. למה ללכת ישר לטענות כאלה, יש בספרות חזל פירוט נרחב מה עבר בין שני האחים.
      בצורה פשוטה – אישה וממון.
      לקין הבכור הייתה תאומה ולהבל הצעיר היו שתי תאומות.
      וגם הם חילקו את כל העולם – הבל לקח את כל המטלטלים וקין את כל המקרקעין, ואז קין שלח את הבל לחפש מקום של מישהו אחר להיות בו.

  4. קורבן= וויתור על ערך נמוך עבור ערך גבוה. לדעתי הכוונה להשקעה ולא קורבן