יועץ לנסיכים, חבר של טרוריסטים: מי אתה ג'מאל חאשוקג'י?

פרשת העיתונאי הסעודי וסופה הטראגי היא תזכורת חיונית לא רק לאובססיה הערבית להשתקת ביקורת, אלא גם לצורך לבחון בני אדם מנקודות מבט שונות

לא עיתונאי רגיל. ג'מאל חאשוקג'י | ויקיפדיה

הפעם הראשונה בה יצרתי קשר עם ג'מאל חאשוקג'י -העיתונאי הסעודי שנעלם לפני כשבועיים בטורקיה – הייתה כאשר עבדתי על ראיון עם חברו הקרוב לשעבר של אוסמה בין-לאדן, מוחמד ג'מאל חליפה, עבור תאגיד השידור הקנדי CBC בשנת 2003.

זה היה שנתיים לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר שהוצאו לפעול על ידי אל-קעאידה וגבו את חייהם של אלפים. רבים במערב עדיין חיפשו את הסיבות מאחורי הגל האנטי-אמריקאי ששטף את העולם הערבי.

מוחמד ג'מאל חליפה | צילום מסך

חליפה היה אדם מסתורי וחמקמק באותה העת, וארבע שנים לאחר מכן הוא מצא את מותו בנסיבות מסתוריות במדגסקר. אחרי ה-11 בספטמבר, הוא טען כי נפרד מדרכו של בין-לאדן לאחר שזה החליט להקים את אל-קאעידה ב-1998. חליפה הואשם בין השאר בהיותו איש הכספים הראשי של ארגוני טרור המזוהים עם אל-קעאידה והיה לו גם חלק במעצרה של החוליה שניסתה לבצע פיגוע בבנייני התאומים ב-1993.

חאשוקג'י היה באותם ימים סגן העורך הראשי של עיתון היומי Arab News הרואה אור בשפה האנגלית, והיה אחד מעשרות עיתונאים ופרשנים אליהם פניתי בניסיון לאתר את חליפה. במשך מספר חודשים, כל שיחות הטלפון והודעות הדואר האלקטרוני שלי נותרו ללא מענה. ואז חאשוקג'י ענה לי.

"אני מכיר את חליפה", הוא כתב לי בהודעה והסכים לסייע בארגון של ראיון אישי איתו.

מבחינה חדשותית, זה היה סקופ ענק: הזדמנות נדירה לשוחח עם אדם שהיה קרוב מאוד לבין-לאדן. חאשוקג'י לא רק עמד בהבטחתו לעזור בראיון, אלא גם יצר קשר עם פרשנים פוליטיים ערבים דוברי אנגלית שהשתתפו בכתבה נוספת שהכנתי על ענייני סעודיה.

בין נסיכים למחבלים

כל כתב או חוקר שכיסה את מדינות המפרץ יודע עד כמה זה קשה למצוא קולות אמינים המוכנים לחלוק מידע על המתרחש בממלכה הסעודית, ואני יודעת שאינני העיתונאית הזרה היחידה לה היו חוויות חיוביות דומות מהעבודה עם חאשוקג'י.

מהבחינה הזו, חאשוקג'י היה משב רוח מרענן. נדמה היה שהוא מוכן תמיד להתראיין מול מצלמה בפנים גלויות ולא הייתה לו בעיה ששמו יופיע בדיווחי חדשות.

אבל ג'מאל חאשוקג'י גם היה אדם זהיר מאוד. גם הכתבים שנעזרו בו כמקור עשו זאת לאחר בדיקה קפדנית. אחרי הכל, איזה עוד אדם, לא משנה עד כמה הוא בכיר, יכול להגיד בכנות שיש לו קשרים גם עם טרוריסטים בינלאומיים וגם בקרב המשפחה המלכותית?

זה לא סוד שהקריירה של חאשוקג'י התנהלה בשני מישורים מקבילים: המישור התקשורתי בכתיבתו ודיווחיו, והמישור הממשלתי בו שימש יועץ לבכירים בשלטון הסעודי. בין השנים 2003 ל-2006, הוא היה יד ימינו של אחד הנסיכים החשובים בממלכה, פייסל בין טורקי –  לשעבר ראש שירותי הביון ושגריר סעודיה לארה"ב ובריטניה. היה ברור שחאשוקג'י הוא לא עיתונאי רגיל.

ביקורת מרומזת

אבל חאשוקג'י גם לא היה יועץ פוליטי רגיל. כך למשל, תחת כהונתו כעורך ראשי נקט ה-Arab News קו אמיץ בקריאה להגברת החירות האישית של נתיני הממלכה ולהעלאת המודעות לתעסוקה בקרב צעירים. העיתון גם כיסה למשל את נושא מצוקת העובדים הזרים במדינות המפרץ ואת הקהילה השיעית בבחריין. עבור כלי תקשורת במפרץ, אלה היו נושאים שאסור לגעת בהם.

הנסיך מחמוד בין-סלמאן | ויקיפדיה

אך למרות כל זאת, לא יהיה זה נכון לתאר את חאשוקג'י כפי שעיתונאים רבים במערב עשו מאז היעלמותו כ"מבקר חריף" של השלטון בסעודיה.

לפני שהוא החל להשתמש ב'וושינגטון פוסט' כפלטפורמה לשינוי בשנה שעברה, ולאחר שהושעה מכתיבה בכלי תקשורת שונים בסעודיה, הביקורת שהעביר חאשקוג'י על מנהיגי ארצו הייתה במקרה הטוב מרומזת מאוד.

"חאשוקג'י היה אחד מהמגינים הרהוטים ביותר של הממלכה", כתב מאדווי אל-ראשיד, פרופסור בבית הספר לכלכלה של לונדון, בטור דעה שפרסם בשבוע שעבר. "ההשגות שלו על המדיניות הסעודית היו תמיד מתונות והתקבלו בהבנה".

הן במיוחד התקבלו – לעתים גם בהערכה בקרב אליטות השלטון – כאשר הוא תמך באופן פומבי בעמדה הסעודית לגבי המלחמה ההרסנית בתימן (למרות שבטור שפרסם לאחרונה ב'פוסט' הציג נימה שונה לחלוטין), ההוצאה להורג של איש הדת השיעי אל-נימר ב-2016, וההתערבות הצבאית הסעודית במחאות שפרצו בבחריין ב-2011.

העלמות מסתורית

בימים שלאחר היעלמותו של חאשוקג'י, חשוב לציין שרבים מהמומחים, העיתונאים והפוליטיקאים עמם הוא התעמת באופן קבוע בהופעות בטלוויזיה הביעו צער והערכה. "ג'מאל חאשוקג'י ואני לא ראינו עין בעין בנושאים רבים, אבל בניגוד לקולגות שלו מהמפרץ הוא תמיד היה אדיב ומנומס אליי ולאיראנים אחרים", צייץ מוחמד מראנדי, מרצה באוניברסיטת טהרן.

עיתונאי אחר, שבעבר נכלא בבחריין לאחר שסיקר את האלימות הסעודית נגד מפגינים, סיפר לי שהוא התנגד בתקיפות לתפיסתו של חאשקוג'י לגבי ההתערבות האיראנית באזור, אך עדיין נותן לו קרדיט על כך שניסה לקדם רפורמות. "אתה לא מצליח לשרוד בסעודיה אם אין לך חברים, אבל אני יכול להעיד שהוא תמיד היה ממוקד בלהביא את הסיפור האמיתי ואת כל הדעות השונות".

בסופו של דבר, נראה שאותם ה"חברים" שעזרו לו לשרוד במשך שנים הם אלה שהשתיקו את חאשוקג'י. אם הדיווחים האחרונים בתקשורת הטורקית על כך שהותקף ונהרג בתוך השגרירות הסעודית באיסטנבול הם נכונים, הרי שחאשקוג'י הלך בעקבות שורה ארוכה של מבקרים ששילמו ביוקר על אמירת האמת.

פרשת חאשקוג'י וסופה הטראגי היא תזכורת חיונית לא רק לאובססיה המטורפת של הסעודים להשתקת כל מחלוקת, אלא גם לצורך האמיתי לבחון בני אדם מנקודות מבט שונות.


שנאז קרמאלי היא עיתונאית קנדית המסקרת את הפוליטיקה של המזרח התיכון, ומרצה לעיתונאות באוניברסיטת ריירסטון בטורונטו. הטור התפרסם לראשונה באתר The Conversation.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *