יו"ר לשכת עורכי הדין נדרש לשלם מחיר מידי על עברה פעוטה יחסית, בעוד נשיאת בית המשפט העליון זכתה לפטור על מעורבותה לכאורה בפרשת שוחד חמורה
השבוע דיווח גיא פלג בערוץ 2 על כתב האישום "המסתמן" שיוגש נגד עו"ד אפי נוה, יושב ראש לשכת עורכי הדין, על עבירת מרמה והטעיה בביקורת הגבולות. נוה, כידוע, פעל להוציא ולהכניס את בת זוגו לארץ מבלי שכניסתה ויציאתה תועדו.
אמנם מדובר בעבירה שאיננה בדרגת חומרה גבוהה, אך היא בעייתית מבחינה אתית, במיוחד לאור תפקידו של נוה כמי שמייצג את עורכי הדין בישראל. העובדה שמעשיו של נוה נועדו לכאורה להציג מצג שווא בהליך משפטי מחייבת לא רק את הפסקת כהונתו כיושב ראש לשכת עורכי הדין, אלא אולי אף את השעייתו לתקופה מעיסוק במקצוע.
בכל מקרה, העובדה שתוך שבועיים מאז נחקר נוה כבר מתגבש נגדו כתב אישום היא מדהימה. אך מי שעקב אחרי האירועים יכול היה להבחין כיצד גורמי כוח בתקשורת ומחוצה לה הפעילו לחץ כבד על פרקליט המדינה שי ניצן לפעול בחומרה ובמהירות נגד נוה, ולהיות קצת פחות מופתע.
שתיקת הנשיאה
אז החקירה נגד נוה התנהלה בזריזות מרשימה, אך האם מדובר במהירות אופיינית? ובכן, לפני כשמונה חודשים פורסמו טענות לפיהן קיבלה השופטת גרסטל הצעות שעלולות להתגבש לכדי שוחד. על פי החשד, לשופטת גרסטל הוצע לכאורה להתמנות ליועצת המשפטית לממשלה תמורת סגירת תיקי שרה נתניהו.
גרסטל דיווחה על ההצעה לחברתה הטובה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אך הנשיאה חיות שתקה ולא דיווחה על כך לאיש.
אסתר חיות העידה במשטרה ולא הכחישה את העובדות, ובהודעה מטעמה מסרה את התירוץ הילדותי לפיו "בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידיה בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצידה”.
ההיגיון הפשוט אומר שחובתו של כל אדם סביר, ובטח שופט עליון נאור, כאשר הוא שומע סיפור על הצעת שוחד היא ליצור קשר מיידי עם המשטרה ולדווח. גם אם נניח שישנו "מיעוט בפרטים" הרי שהחשד החמור מחייב חקירה בהקדם. לא כך פעלה חיות.
על פי כל נורמה מינימליסטית, כאשר העובדות כה ברורות ומצורפת להן הודאה מהסוג הזה – אסתר חיות הייתה צריכה לתלות את הגלימה ולהודיע: "שמעתי, שתקתי, הלכתי". זה המינימום כמובן. מעבר לכך, חיות הייתה צריכה גם להיחקר בחשד לשיבוש הליכים על כך שהסתירה, לכאורה, פרשה חמורה הנוגעת לאחת מחברותיה הטובות ביותר.
קודש הקודשים
אבל אסתר חיות היא לא אפי נוה. חיות היא מהנאורים והנכונים. רוב האנשים שכיום שותים את דמו של נוה בקשית, שתקו ושותקים ביחס לאסתר חיות.
אפי נוה כנראה יפרוש בבושת בפנים על עבירה קלה יחסית, אך חיות תישאר נשיאת בית המשפט העליון וחברה בוועדה לבחירת שופטים למרות שהעובדות סביב פרשת גרסטל עלולות להתגבש לכדי פרשה חמורה מאות מונים. חיות תמשיך לכהן בתפקידה הרם, תזכה לכיבודים ותחרוץ גורלות, ואילו את נוה ימרחו בזפת ויגלגלו בנוצות.
מדוע כל זה קורה? נדמה שהברית שכרת נוה עם שרת המשפטים הייתה לצנינים בקרב גורמי הכוח של השמאל, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכם הם הפעילו לחץ אדיר כדי להפטר ממנו. לא בשל העבירה שעבר ולא בשל שערוריות כמו התערבות פוליטית פסולה של הלשכה או ההתעללות במתמחים, אלא כדי לפרק את הברית בוועדה לבחירת שופטים, ברית שחדרה לקודש הקודשים שלהם.
ההפליה שבין נוה לחיות, שמתרחשת לנגד עינינו בזמן אמת, היא ההוכחה שמערכת האכיפה וגורמים מסוימים בשמאל לא מתעניינים בצדק ובנורמות. אם נורמות תקינות היו בראש מעייניהם הם לא היו מרפים מאסתר חיות, אך במקום זאת הם פועלים מתוך פוזיציה פוליטית נטו. מערכת אכיפת חוק שמבצעת הפליה כה חמורה לעיני כל ועל השולחן, איננה מערכת של מדינת חוק. אולי בסדום ועמורה היו מתגאים בה.
לא בדיוק דומה: בםרשת אפי נוה יש הודאה באשמה + ראיות אמיתיות של צילומי מצלמת אבטחה + עדים
בפרשה השנייה, עדות שמיעה מדרגה שנייה.
אני מסכים איתך שזה חמור שהשופטת לא דיווחה, וחבל שגם לא פרשה, אבל מבחינת קושי החקירה וביסוס האשמה אין מה להשוות בין העבירות.
עפ שיטתך, נתניהו מאותרג גם כן, כי גם החקירות שלו אינסופיות. אתה מסכים עם האמירה הזט?
עזוב פלילית, מבחינה אתית היא לא יכולה להמשיך לכהן.
"…ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכם הם הפעילו לחץ אדיר כדי להפטר ממנו."
מי שסיפק את ההזדמנות הזאת הוא מר נוה בעצמו כאשר עבר עבירה של "מרמה והטעיה בביקורת הגבולות".
האיש לא רק שאיננו ישר, הוא גם לא חכם.
בוודאי, ולכן הוא צריך לשלם את המחיר.
אך גם חיות צריכה לשלם.
להגיש עתירה לבג"ץ מדוע היועה"מ לא יפתח בחקירה נגד חיות
למי בשמאל יש אינטרס להעיף אותו!
נכון שהוא לא מעל החוק אבל גם אנשי הפרקליטות והשמאלנץ לא היו לפעמים טטב שיש קומבינטורים כמוהו במערכת שחושבים מחוץ לקופסא ואני סמוך ובטוח שהמדינה עושהה את אותם מהלכים על בסיס קבוע אזזז
אפי צריך ללכת
האם זאת עבירה פעוטה?
"להוציא ולהכניס את בת זוגו לארץ מבלי שכניסתה ויציאתה תועדו.
אמנם מדובר בעבירה שאיננה בדרגת חומרה גבוהה"
אני בספק אם הכותב מאמין בעצמו בדברים שכתב.
ראשית, מעשהו של נוה (כבר לא צריך לכתוב "לכאורה") אינו "עברה פעוטה יחסית" – הוא לא רק מרמה את רשויות המדינה (דבר חמור כשלעצמו), אלא גם מנסה להטות משפט קיים/עתידי נגד אשתו, ובכך למעשה לגנוב ממנה כספים אפשריים שעשויים להגיע לה. לא מדובר בשטות של רגע, אלא במהלך שתוכנן מראש וחזר על עצמו פעמיים. באיזה יקום הונאת המדינה, ניסיון להטיית משפט אפשרי, וגזילה אפשרית של כספים מהווה "עברה פעוטה יחסית" שניתן לפתור ע"י השעייה בלבד?
לגבי חיות, לא מדובר על עברה שבוצעה ע"י חיות עצמה, אלא על משהו ששמעה עליו ממקור שני, ולא דיווחה. יכול להיות שהיא נהגה בצורה לא אתית, ואולי אפילו צריכה לפרוש, אבל בטח לא מדובר בעבירה פלילית חמורה כמו אצל נוה, או בכלל על עבירה פלילית.
אגב, לפי הפרשנות של מקורבי נתניהו, בפרשת 2000 הוא היה עד ממקור ראשון, לא שני, לניסיון שוחד ואפילו סחיטה מצד נוני מוזס, ולא רץ לדווח למשטרה. ארז תדמור כתב זאת כאן ב'מידה' – "נתניהו פעל ביודעין לתעד ולהקליט את ניסיונות הסחיטה והשוחד של נוני מוזס". האם איפרגן מצפה שגם נתניהו יאמר “שמעתי, שתקתי, הלכתי” וייחקר על שיבוש הליכים, כמו שהוא מצפה מחיות?
איזה שטויות!
פשוט
תמות נפשי עם פלישתים
יש הבדל בין לעבור עברות ובין לשמוע סיפור מעורפל ממישהו שאולי משתמע שמע על עברה ולא השתתף בה
בקיצור
Nice try
אפי נווה כיו״ר וועדת האתיקה הוא הדוגמא בהא הידיעה לאכיפה סלקטיבית ואיפה ואיפה!!!!!
עוד שסטר לצד באולם בית המשפט – בפני עדים!!!!!
תמורת ״תרומה״ נאה נחלץ מהליכים, אבל עוד שהעזו לכאורה לעשות שימוש בחופש הדיבור, בחייהם הפרטיים!!!!! נענשו קשות!!!!!
חברי בית דין שלא יישרו קו ״יובשו״ עד תום הקדנציה, או ש״תפרו״ להם תלונה על ידי וועדת האתיקה עצמה, שלעיתים הופכת מאודדדד חרוצה ומשמשת כגוף בולש וחוקר
אפי נווה בעצמו נהנה לא פעם מויתורים ( פרשת תצהיר שאינו אמת, תו הנכה, הקלטות על ידי עוד ועוד….)
המקרה של השופטת אינו דומה כלל ובכל מקרה התירוץ הבכייני הם עשו ולא עשו להם כלום לא מגמד בכהוא זה את חומרת מעשיו
If you can’t do the time don’t do the crime
או כמו שנאמר – מי שעל ראשו חמאה שלא ייצא לשמש, בטח שלא יתענג וישתזף …..
נראה כי אפי נווה מתחיל להילחץ מהשטויות שלו ויורה לכל עבר כלפי בית המשפט ולמעשה מאיים על כולם הגיע הזמן שילך הביתה
מכשיר כל שרץ העיקר שמשרת את האינטרסים של הימין
לטעמי אין לבצע הבחנה כלל, דין אחד לכולם והבעיה מתחילה משרת המשפטים שהיא כה להוטה להטביע חותם עד כי היא מכשירה את השרצים שבדרך, הן את חיות והן את אפי נווה היא הייתה צריכה להשעות לאלתר, זו מערכת המשפט שבאחריותה, מערכת שצריכה להישאר צחה ונקיה ללא רבב ואף למראית עין.
לעניין הכוחות הפועלים – יש לתת את הדעת לעובדה שאיילת שקד בפעולותיה, צוברת פופולריות רבה בקרב מצביעי הימין ולכן נחשבת האוייב של מפלגת השלטון – הליכוד, לאנשי הליכוד המאבדים מכוחם לטובת מפלגת הבית היהודי, אינטרס רב ואולי אף יותר לגורמים בימין …
כל כך שקוף שהתגובות כאן הן תגובות מטעם של בית המשפט העליון. שימו לב לאן הולכים כספי המיסים שלכם: כיסתו"ח השחיתות של קומץ שופטים דיקטטורים.
עדיף שיפרוש בכבוד….
כתם לכל החיים.
ברור שלא מדובר בעבערה פעוטה וכשאדם שאמור להיות בדרגה גבוהה של יושרה זה מעצים את העבירה כפל כפליים.
תחשבו זה מטורף יו"ר לשכת עורכי הדין שותף ואולי מתכנן להוצאת והכנסת אדם מהארץ ללא אישורים!
היכן טוהר המידות?
היכן היושרה?
אתה מבזה עשרות אלפי עורכי דין, פשוט בושה למקצוע!
אפי, אכלת אותה, תפסו אותך, קח אחריות על המעשה ותשלם את המחיר.
אני משפטן מאוד קטן אבל איך בכלל אתם משווים בין השניים.
אפי נווה חייב לסיים תפקידו כיור הלשכה, לא לקחת חלק בקביעת שופטי העתיד אבל לדעתי יש להתיר לו להמשיך להתפרנס ולעבוד כעוד.
התנהלות עבריינית איפה הוא למד את זה
זה מה שנכתב במאמר: "העובדה שמעשיו של נוה נועדו לכאורה להציג מצג שווא בהליך משפטי מחייבת לא רק את הפסקת כהונתו כיושב ראש לשכת עורכי הדין, אלא אולי אף את השעייתו לתקופה מעיסוק במקצוע.", ובו ה נשימה מסביר לנו הכותב שמדובר במשהו פעוט.
בשם עצמאות בית המשפט השופטים זוכים לחסינות מוחלטת1
בשם עצמאות בית המשפט אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה, זוהי גאות השופטים, המכנים את השיטה כ"טובה בעולם" – מאחר שהשופטים מעצבים את בתי המשפט בצלמם הם. למרות מאמצי שופטי ישראל אף אומה אחרת לא השתכנעה בכך. ———
בשם עצמאות בית המשפט קיימת בישראל חסינות מוחלטת לשופטים. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין : "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" הנה כי כן, חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל, וככל הנראה גם אם פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".
לטענת השופטים הרצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה מחייבת חסינות רחבה. השופט דוד גולדשטין קבע כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "המטרה היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט ותכליות המשנה, למנוע פגיעה באמון הציבור ותביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים או הבטחת סופיות הדיון והליך דיוני תקין…. כמו גם "מניעת פגיעה בתפקוד השופט ערעור מעמדו ושאלות באשר לטיב שפיטתו, מניעת עיוות דין (?) ובזבוז זמן שיפוטי יקר". לפי כך יש להעניק לשופט עצמאות מוחלטת כאילו אינו פועל בשליחותה של החברה וכאילו אין תפקודו משפיע על אחרים קובע גורלות.. משמע שופטים שונים משאר בני תמותה אשר עצם התביעה נגדם פוגעת בהם קשות ולהבדיל נזקקים לשירות עורך דין. להבדיל בעיסוקים אחרים יש אחריות ועל מעשים פליליים משלמים מבלי שהדבר יפגע בתפקוד או במעמד. לפיו "אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות". לדעת השופט דוד גולדשטיין חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי, אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר"… לשיטתו חוסר אחריותם כל השופטים כלפי הציבור אינה חלילה מתוך אנוכיות השופטים אלא מאוד מטיבה עם הציבור הנתון בידי השופטים המרשים לעצמם הכל.. ועוד מוסיף "לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית – שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט – יצטרך להתגונן מפני תביעות, זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'", ומה לגבי בעלי עיסוקים אחרים? השופט פרגו פסק: "אם אין לשופט אחריות, , גם למדינה אין אחריות. "היות והחסינות המוענקת ל 'רשות השופטת' הינה מהותית – אין אחריות של המדינה ומאחר שאין יחסי עובד-מעביד בין השופטים למדינה". כאן נשאלת השאלה מי הוא מעסיקם של השופטים? את משכורתם מאין מקבלים? מהמדינה!. שופטים דורשים להשוות תנאי העסקתם לשרים של המדינה!. מי מעניק להם מינוי? נשיא המדינה! וכי מייצג את השלטון של המדינה כמו שופטים? אך חמור מכל מה לגבי הנפגעים שלא כדין מהשפיטה?
בשם עצמאות בית המשפט השופטים זוכים לחסינות מוחלטת2
בנוגע לאחריות השיפוטית: לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין לא ניתן לתבוע בעל תפקיד שיפוטי "על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". לשופטים עצמם חסינות מתביעה, אולם גם למדינה אין אחריות שילוחית מדובר בחסינות מהותית ושופטים אינם "עובדים" לצורך העניין. שופטים אשר אימצו את "הלכת פרידמן", לפיה "החסינות איננה חוסמת כליל הגשת תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות שופט", ולכן לפי אותם שופטים. "שלטון החוק איננו מונע הגשת תביעה נגד המדינה ובנסיבות אלו ניתן וצריך לאפשר הליכה בנתיב זה במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד", לא מוזכר פה מתוך זדון שהיא דרכם השכיחה של שופטים. לפי גדרה זו שלטון החוק פרושו חוסר אחריות השופטים או במילים אחרות שלטון החוק לפי תפישה זו אינו מחייב את השליטים.
יש לכך ביטויים אחרים כמו הדיווח מטעם בית המשפט. שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונציבת תלונות הציבור על שופטים הראשונה: "יש סתירה מסויימת בין עצמאות בית המשפט לבין חובת הדיווח… האומנם? האם מהנדס שמוציא תרשימים מדוייקים, נפגעת עצמאותו להחליט מקצועית כיצד יבנה? לא כל שכן רופא השומר את תוצאות כל הבדיקות ורושם גליונות רפואיים. האם השל כך נפגעת יכולתו לשקול ולהחליט על הליכים וטיפולים? עצם התיעוד המדויק מאפשר פעילות מקצועית ומבטיח מעקב שאכן כך היא מתבצעת. תיעוד מדויק יכול להפריע אך ורק אם בית המשפט אינו מעוניין לפעול על פי כללי הצדק, אלא על פי שקולים זרים, והוא מעונין להסתיר זאת. במקרה של שפיטה תעוד מדויק של הדיונים וההוכחות שהובאו נועד לאפשר מעקב בכך לעזור להחלטה. עצם טענה כזו מלמד על "עצמאותם של שופטים מכל מחויבות מוסרית ומכל אחריות למעשיהם". במערכת משפט תקינה חובת הדיווח להיות נתונים לבקורת.
מהי עצמאות או אי תלות שיפוטית מפני מה? או מי? ולשם מה?
תפקיד השופטים להיות הוגנים ולא נושאי פנים כלפי כל הבאים לפניהם. עליהם להיות חופשיים מהשפעה פוליטית עליהם להסתמך על מה שצודק ולא על מה שמקובל. עליהם להיות מסוגלים להגן על האזרח הפשוט ממדינאים, ממשלות, תאגידים גדולים ועל האחד מהשני.
עצמאות שיפוטית פרושה ששופטים חופשיים להחליט על פי ההגינות וללא משוא פנים תוך הסתמכות בלבדית על העובדות המוצגות וחוקים ישומיים, מבלי להכנע ללחצים או הפחדות. עצמאות שיפוטית תפקידה לאפשר הגנה על האזרח והבטחת שלטון החוק. עצמאות שיפוטית מתיחסת הן לבית המשפט כרשות והן לכל שופט בנפרד.
עצמאות מוסדית, משמעה עצמאות של הרשות השופטת כגוף. אי-התלות המוסדית מהווה ביטוי של עקרון הפרדת הרשויות לשם דחיית התערבות מרשויות אחרות המחוקקת והמבצעת. עצמאות מוסדית היא תנאי הכרחי לעצמאותו של השופט היחיד.
עצמאותו של השופט היחיד, שמשמעה אי-תלותו בגורמים חיצוניים בלתי רלוונטיים.
עצמאות בית המשפט או אף עצמאות שיפוטית בשום אופן אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי כדי להבטיח את שלטון החוק בעזרת קידום החלטות ללא משוא פנים.
האם קיימת דילמה בין עצמאות שיפוטית – לאחריות ציבורית:
עצמאות שיפוטית נועדה לתת הגנה על שופטים מפני לחצים חיצוניים העלולים לעוות את פסיקותיהם ואחריות ציבורית דורשת מן השופטים להתחשב בערכי היסוד של האומה אשר את חוקיה הם מפרשים.
חסינות השופטים כנגד האזרחים הנפגעים1
שופטים העניקו לעצמם חסינות מלאה הן פלילית והן אזרחית. במדינות אחרות בעולם מבחינים בין פעולה שיפוטית ובין פעולה מינהלית שמבצע שופט פעולה מנהלית של שופט בכל מקרה אינה חסינה לא פלילית ולא אזרחית. כך למשל זיוף פרוטוקול אין הפחדת עד ואי נתינת אפשרות להעיד אלו הם פעולות מנהליות והתנהגויות כאלו הנן פליליות בדרגה החמורה ביותר שיכול שופט לעשות. גם פעולה שיפוטית אינה חסינה לגמרי. אם יוכח שהחלטה כזו ניתנה בחוסר סמכות מוחלט, תתאפשר הגשת תביעה כנגד השופט. בישראל שופטים אינם חוששים ממרות הדין שכן אין כל מרות על מי שאינו כפוף למרות כלשהי. כל השופטים בכול הערכאות, מהתחתונה ביותר ועד העליונה ביותר, פטורים מלעמוד למשפט ולשאת בעונש. הם פטורים מאחריות פלילית וגם מתביעה אזרחית הן לגבי פעולות מנהליות והן לגבי פעולות שיפוטיות גם אם אלו נעשו בזדון וללא סמכות הרשיעו וגזרו מאסר עולם! גם אם הנידונים מתעקשים על חפותם ומסרבים להודות עם או בלי עסקאת טיעון להקלת העונש.
את אי כפיפותם לחוק מתרצים ראשי מערכת המשפט ב"עצמאותם" ו"אי תלותם" כיאה במשטר דמוקרטי למען ההגינות והצדק. השופט אהרון ברק: "מעקרונות היסוד של משטרנו החוקתי – אופייה הדמוקרטי של המדינה, עקרונות השוויון, החירות ושלטון החוק השוררים בה מתבקשת המסקנה, כי ביסוד שיטתנו המשפטית עומדת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת זו אינה תלויה בענייני שפיטה באדם או ברשות שלטונית אחרת אלא בחוק בלבד… עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת תורמים להבטחת הגינות במשפט, בחינת קיום הצהרת האימונים "לא להטות משפט ולא להכיר פנים". היא גם מסייעת לרשות השופטת לקיים אותה "בקרה ואיזון" המונחים ביסוד עקרון הפרדת הרשויות". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור: "משמעותה של החובה, אותה מצהיר כל שופט לקיים, היא להיות בלתי תלוי ועצמאי בעת שבתו לדִין, לשפוט באופן אובייקטיבי ונייטרלי בכל סכסוך המובא בפניו. שופטים אינם מייצגים מגזרים בציבור, ואין הם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו. הם נבחרים אישית ואינם תלויים ברצונם או בהדרכתם של אחרים. אין הם חייבים לאיש דבר, מעבר לחובתם לפעול כחוק". ועוד "השופט עצמו חייב להיות ער ודרוך כל העת שלא להיות נתון להשפעות חיצוניות, עליו לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות שבפניו"…:
אם אכן לסלק כל השפעה חיצונית היא רצונם האמיתי של השופטים, על אחת כמה וכמה עליהם לרצות להקפיד על חוקיות ההליך המשפטי מה עוד שבשיטת המשפט האדברסרית לה טוענים דגש מיוחד על משחק הוגן! אם רצונם לשמור מכל משמר שלא יקרה ש"הצדק יפגע" כלשונם, ו"לדון על פי העובדות המצטירות" כדי "לשפוט באופן אוביקטיבי וניטרלי" הרי שחייבים הם על פי חוק לתת לעובדות להתגלות ולא להסתירן או לעותן. לכן על אחת כמה וכמה עליהם להקפיד שגם עליהם יחולו החוקים כמו על כל אדם. לא צריכה להיות כל חסינות על פעולות מנהליות כמו על פעולות שיפוטיות ביחס לסמכות המעונקת להם לפי החוקים.
חסוניות השופטים כנגד האזרחים הנפגעים2
מי שמאיים על עצמאותו של בית המשפט הם לוא דוקא החלשים במתדיינים אלא החזקים. ראו זה פלא, בית המשפט פוסק בדרך כלל לטובת החזקים תוך הטיית משפט בדרכים פליליות. במשפט האזרחי הפסיקות הן בדרך כלל לטובת תאגידים או פרטים עשירים ומקורבים. במשפט פלילי הפסיקה היא כמעט תמיד לצד הרשויות אחוז ההרשעות שואף למאה אחוזים. גם כאשר אזרחים תובעים את המדינה על עולה או נזק, הם אינם מוצאים מזור מבית המשפט. בית המשפט כולו אומר הכרת פנים ומשוא פנים. להשגת התוצאות הרצויות להם שופטים נעזרים בזיופים בהפרעה לעדות ובאי מתן אפשרות להעיד, בגלוי יחס עוין ותוקפן ועידוד הצד שכנגד למשל למייצג המדינה להשתלחות והפרעה. הבקרה והאיזון שלדברי אהרון ברק מונחים ביסוד הפרדת הרשויות אינה מתקיימת למשל כאשר הצד שכנגד הוא המדינה, אך אין לצד החלש אפשרות לעשות דבר בשל חסינותם המוחלטת של השופטים. העצמאות האוביקטיביות והנטרליות לה טוען השופט תיאודור אור בדרך כלל נעלמים לחלוטין כאשר מדובר במגזר הציבורי, במדינה. טענתו ששופטים אינם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו אינה מדויקת בלשון המעטה הם נבחרים על יסוד מצע של בית המשפט ותפישת העולם השלטת בו, ובדרך הבחרם אכן אינם חייבים דבר לאיש ואינם חייבים דבר לציבור לפעול לרוחתו. נכונה היא הצהרתו שעל השופט לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות לפניו אך שופםטים מזמן דאגו לזכותם לא להתיחס לראיות ולשפוט על פי "התרשמות". את תמונת ההתרשמות הם משיגים על ידי שיבוש מהלכי משפט ועקב חסינותם של השופטים אין האזרחים הנפגעים העקריים יכולים לעשות דבר.
רוב השופטים מקבלים את אי כפיפותם לכל דין כמובנת מאליה כזכות טבעית.. השופט דוד גלדשטיין מהמחוזי בת"א קבע, כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "מטרת החסינות היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט". "לתכלית זו מספר תכליות משנה, בין היתר מניעת פגיעה באמון הציבור, מניעת הגשת תביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים, הבטחת סופיות הדיון והתקיימות הליך דיוני תקין".מאוחר יותר השופט דוד גולדשטיין ניצל את מעמדו וסמכותו ושיבש מהלכי משפט. והתערב בהליך פלילי לטובת מאמנת הכושר שלו כאשר הוציא מתיק משפטי מסמך חסוי אודות נאשם נגדו התלוננה מאמנת הכושר שלו והעבירו לשופטת שסרבה לקבל מסמך זה. המשטרה היא שחשדה בשופט גולדשיין והוא איננו מכהן יותר.
חסינות השופטים כנגד האזרחים הנפגעים3
השופט יהודה פרגו, שסבור שבכל מצב יש להקנות חסינות גורפת לשופטים וגם למדינה. השופט פרגו החליט כי "חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. חסינות זו באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי. אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר". "אני דוחה כל ניסיון לערוך הבחנות בין סוגי המעשים והרשלנות, כדי לבחון את השאלה, אם חלה החסינות שבסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו-73א לחוק ההוצל"פ. החסינות הקיימת היא מהותית, מוחלטת ומלאה. כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו". "הבחנה זו תחייב גם את העדרו מבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת היעדר הרשלנות. לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט, על-מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'. נראה שמהר מאוד אימצו השופטים לעצמם מהרופאים את המונח מתגונן למרות שהם מעולם לא היו במצב זה של תביעות נגדם לא כל שכן כה רבות ובתוכן רובן בלתי מוצדקות שנועדו לקבלת פיצוי כספי בלבד.
מכאן שאין לבעל דין נפגע כל אפשרות להתמודד עם פשיעה מצד השופטים. שלא כמו במדינות רבות בעולם בהן חסינותם של שופטים מוגבלת, שיטת המשפט בישראל מקנה לשופטים חסינות מוחלטת. היא אינה מאפשרת הגשת תביעה אזרחית נגד שופט, גם אם החלטתו ניתנה ברשלנות, בזדון או מתוך מניעים מושחתים. חסינות זאת עומדת בסתירה לעקרונות ההגינות ובודאי לעקרונות הדמוקרטיים. ההגנה על זכויות האדם במשפט הישראלי צריכה להתבטא גם בסעדים שניתן לקבל במקרה שבו הן מופרות.
אומנם העבירה שלו חמורה יותר ,כי הוא ביצע אותה ,
אך היות שהוא לא בעמדת כח-על כמו של חיות, שהשפעתה על הדמוקרטיה קריטית ,והיות שהוא לא פגע בחברה כולה אלא בגרושתו בלבד, יש לראות בחיות כעוברת עברה קשה יותר.
זו נראית לי כתיבה מוטעית של איש ימין.
הרי לליכוד עצמו יש אינטרס מובהק לפגוע בשקד,
היא צברה פופולריות עד כי אנשי ליכוד בעצמם המליכו אותה להחליף את העריץ !!!
חוץ מזה, ידוע כי המנדטים בין הליכוד לבית היהודי מגיעים מאותו ציבור בוחרים ומכאן כי האינטרס של הליכוד הוא לפגוע בשקד כמה שיותר, זה לא אישי, זה פוליטי, שמטרתו יותר מנדטים לליכוד ופחות לבית היהודי.
לליכוד יש אינטרס לפגוע בשקד? שקד נכנסה לפוליטיקה במטרה לפגוע בליכוד וכל פעילותה מכוונת למטרה אחת בלבד – לפגוע בליכוד ולחזק את השמאל:
http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=100712&subjectId=24&talkBackId=1564697
http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=398790&subjectId=1&talkBackId=1753669
http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=394837&subjectId=1&talkBackId=1735423
שטויות!
כתבה שגויה, מוטה, ומעידה על בורות!!
א. אפי נווה הודה.
ב. פרשת גרסטל הושתקה בגלל החסינות שקיבל חפץ, ועימו גם אלי קמיר, מי שעל פי החשד הציע את השוחד לכאורה. אין שום קשר, בכלל לנשיאת בית המשפט אסתר חיות.
ג. מי שבאמת צריכה לקבל גינוי, היא השופטת לשעבר גרסטל, שהיה לה שולחן קבוע עם מי שלכאורה היה לו קשר פוליטי, ואשר, כשניהלה קמפיין להיבחר לעליון, היתה כתבה אוהדת עליה, בדיון קל, של קביעת גיל של אדם קשיש. כתבה שאליה רואיינו " מקורבים" של השופטת, ולמיטב זכרוני, הוזכר גם בעלה הטייס.
כידוע, השופטת גרסטל לא מונתה בסוף לעליון….
בכל הכבוד, היא לא חייבת היתה לדווח, דיוח, היא שמעה מכלי שני על אירוע שגורם מתווך הציע הצעה… היא לא אמורה היצה לנקוט מעשה,, הכותרת לפיה היצה היא מעורבת בפרשיית שוחד היא כוצרת מטעה, היא שמעה על אירוע בו לא היתה מעורבת. הדופטת גרסטל חוותה את ניסיון העבירה מגוף ראשון ואם כבר עליה היה לדווח ואי הגיווח שלה מרחיק עוד יותר את חובת הדיווח שלגב' חיותה. אני לא משוחרי העליון ולא שוחרי שופטיו ולא נשיאתו, אבל אין כאן בסיס לתקף, ואן בסיס להשוואה לנווה שביצע בעצמו עבירה, ואני בטוח שהיום אם יש לו תלונה זה קודם כל כלפי עצמו, הוא הסתחרר והסתנוור ונפל, ויש לו יריבים.
לאו דווקא דומה. הוא הודה באשמה ויש ראיות. במקרה של השופטת יש שמועות וסיפורים. יש כאילו על כל פוליטיקאי או בעל תפקיד בכיר.
יותר במדויק, *אולי* השופטת *שמעה* על אירוע לא חוקי שאותו לא דיווחה. ממש לא אותו דבר כמו *להודות* שעשית מעשה לא חוקי בעצמך.
נווה לא פעל ביושר, אבל אם לא היתה חסינות לאסתר חיות ובמיוחד כנשיאת ביהמ"ש העליון, מעלליה כשופטת אילו יכלו להתגלות היו צריכים לבייש את מערכת המשפט. בידי יש דוגמא להתנהלותה ומעשיה כשופטת, לרשלנות בוטה וחמורה ואפילו זדונית. בדוגמא שבידי היא פעלה עבור בעל הון מושחת, ועבור דמויות מצמרת השלטון.
נווה לא פעל ביושר, אבל אם לא היתה חסינות לאסתר חיות ובמיוחד כנשיאת ביהמ"ש העליון, מעלליה כשופטת אילו יכלו להתגלות היו צריכים לבייש את מערכת המשפט. בידי יש דוגמא להתנהלותה ומעשיה כשופטת, לרשלנות בוטה וחמורה ואפילו זדונית. בדוגמא שבידי היא פעלה עבור בעל הון מושחת, ועבור דמויות מצמרת השלטון.
העבירות של אסתר חיות לא נופלים מהעבירות של אפי נווה, ואולי הם אפילו כבדות יותר. אשר גרוניס ועדנה ארבל היו עדים לכמה מהן ושתקו.
העברות של אסתר חיות כמפלצת לא מסתכמות בפרשת גרסטל, והיא עברה עברות הרבה יותר חמורות!