לקראת הישורת האחרונה: שקד השקיעה במינוי שופטים והזניחה את המאבק בפקידות

היום יושבע פרופ’ אלכס שטיין – האחרון בסדרת המינויים של שקד ושמרן מושבע. הזדמנות טובה לסקור את הצלחותיה וכישלונותיה כשרת המשפטים

קדנציה מעורבת. שרת המשפטים איילת שקד | פלאש90

פרופ’ אלכס שטיין צפוי להיכנס היום לתפקיד כשופט בבית המשפט העליון. שטיין נחשב למקור גאווה עבור שרת המשפטים אילת שקד: בתפקידיו השונים באקדמיה היה שטיין סמן שמרני בקהילת המשפט הישראלי, ומינויו כה הטריד את הממסד הישן, עד שהיה מי שניסה להעליל עלילות כדי למנוע זאת. כפי שחשפנו ב’מידה’, פעילת השמאל הקיצוני אורית קמיר ניסתה לשכנע קולגה של שטיין להתלונן כי הוא הטריד אותה מינית. חשיפת הקנוניה שללה כל אמינות מעתירה שהגישה קמיר נגד מינויו של שטיין, ואפשרה לוועדה לבחירת שופטים למנותו ללא תקלות.

שטיין הוא אחרון מבין ששה שופטים המתמנים בכהונתה של שקד, והשלמת הסדרה היא הזדמנות לנתח את כהונתה עד כה. מינויה לתפקיד שרת המשפטים היה הצרחה יוצאת דופן. ניסיונה המועט יחסית של שקד גרם לרבים להעריך שהתפקיד גדול עליה. גוב האריות ברחוב צלאח א-דין הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי העניין המרכזיים של הימין: טענת חוסר המשילות מתנקזת בסופו של דבר למשקולות שקושרים השופטים לרגליהם של קובעי המדיניות ולאזיקים ששמים על ידיהם משפטני המשרד. המשימה הניצבת בפני שר משפטים ראוי מהימין היא אפוא מאבק בשתי חזיתות: ריסון השופטים מצד אחד, וניקוי אורוות ביועמ”שיה מצד שני.

במבט לאחור ניתן לקבוע ששקד בחרה להתמקד בחזית אחת, ולהזניח את האחרת. דינה זילבר, מי שעומדת בראש מרד הפקידים, נתנה לשקד שלל תירוצים שהצדיקו לעשות לה מעשה פליאה אלבק ולפטרה, או למצער לנשל אותה מסמכויותיה. אבל למעט מספר התנצחויות סמליות, שקד לא עשתה דבר.

גם מול היועמ”ש מנדלבליט לא נרשמו חיכוכים – גם כשאלה היו מוצדקים, כאשר מנדלבליט הרשה לעצמו לחבל במדיניות הממשלה בסוגיות כמו חוק ההסדרה. גם הגיבוי המתמיה שנתן מנדלבליט להתנהלות השערורייתית של הפרקליטות סביב חקירות ראש הממשלה, לא זכה להתייחסות משמעותית מצד שקד.

שפוט השופטים

מנגד, את כל כובד משקלה הטילה שקד על בתי המשפט. ההחלטה לשים את הדגש על חזית השופטים התבררה כקריטית עם פרישתם המוקדמת של שניים משופטי העליון, אשר העניקה לשקד הזדמנות היסטורית שלא ניתנה לאף שר משפטים לפניה: מינויים של שישה שופטים לעליון – יותר משליש מכלל השופטים המכהנים בו. גורמים בסביבת שקד טוענים שחמישה מתוך השישה שמונו הם בעלי “אג’נדה שמרנית”, ואילו הכסא האחרון היה שמור למועמד הערבי ג’ורג’ קרא.

נראה שלהצהרה הזו יש על מה להתבסס: אלכס שטיין, כאמור, הוכיח את תפיסתו השמרנית בעבודתו באקדמיה. השופטים עופר גרוסקופף ויוסף אלרון, שמונו בתקופת שקד, חברו לאחרונה לשופט הוותיק סולברג בפסק דין שמרני ביותר.

השופטת יעל וילנר טרם פרסמה פסק דין שמאפשר למקם אותה בצורה מובהקת על הציר שבין אקטיביזם לשמרנות, אך בעבודתה האקדמית היא הציגה תפיסת עולם אקטיביסטית, המתיישרת עם ערכי ההפיכה השיפוטית של אהרן ברק. ראוי לציון פסק דין אחד בולט שלה שחייב את הריסת המאחז הבדואי חאן אל-אחמר: התיק הזה לא העלה שאלות שנוגעות לסמכויות שיפוט, אבל הוא כן עסק בליבת הסכסוך הישראלי ערבי. הקו הימני בפסיקתה של וילנר הוא מרענן. לא ניתן היה לראות כמותו בבית המשפט העליון של העשור הקודם. אבל אסור לבלבל בין ימין פוליטי לבין שמרנות משפטית. יישום מדיניות ימנית הוא עניין לממשלה ולא לבית המשפט. המציאות שבה בית המשפט מפקיע מהממשלה והכנסת את סמכויותיהם היא פגומה וחמורה, גם כשזה פועל לטובת הימין.

המשימה של שקד, בתור שרת משפטים, היא למנות שופטים שיצייתו לחוק – ולא שיעקמו אותו ימינה. כאמור, פסק הדין המסוים בעניין חאן אל-אחמר כלל לא העלה שאלה על המתח שבין שמרנות לאקטיביזם, ולכן עוד מוקדם לקבוע מסמרות איזו מין שופטת תהיה וילנר. אולם אם יתברר לבסוף שהיא שותפה לתפיסות של גילדת השיפוט הישנה לגבי עליונות השופטים על נבחרי הציבור, מדובר בניצחון פירוס.

האחרון מבין חמשת השופטים של שקד אשר נטען לגביו כי הוא שמרני הוא דוד מינץ. הנ”ל טרם פרסם פסק דין המאפשר להעריך היכן הוא ממוקם, הן בשאלת האקטיביזם, הן בהקשרים פוליטיים אחרים.

המאחז הבלתי חוקי בחאן אל-אחמר | תנועת רגבים

לצד המינויים בעליון, בלשכת שקד מתגאים על מינויים בהיקפים חסרי תקדים בערכאות הנמוכות יותר. את הטרוניה הקבועה על כך שפוליטיקאים בישראל לא מסוגלים לראות מעבר לקדנציה, יהיה קשה להדביק לשקד בהקשר הזה: שליש מהשופטים במערכת המשפט היום, כ-200 במספר, מונו בתקופתה של שקד.

תשומת לב רבה הוקדשה גם לברירתם של השופטים שזכו לקידומים. אם אכן הצליחה שקד במשימתה, ואם אכן השופטים הללו מביאים איתם רוח חדשה – שמרנית ונאמנה לחוק – התוצאות לא ימהרו לבוא. השפעתם של שופטי שלום ומחוזי היא נמוכה, ובכל מקרה הם כפופים להלכות שנקבעות בבית המשפט העליון. את הפירות למהלכים הללו של שקד נוכל לראות, אם בכלל, בעוד כעשור – כשהשופטים הללו יחלו להתמודד על תקנים בבית המשפט העליון.

בכל זאת, יש מהלך בולט אחד של שקד שעשוי להקדים את השפעתם של השופטים הזוטרים יותר: לפני כשבועיים העבירה שקד חוק המפקיע משופטי העליון את הסמכות לדון כערכאה ראשונה בעתירות מקרקעין ביהודה ושומרון. כל אותן עתירות שהביאו להריסות המיותרות במגרון, עמונה ונתיב האבות יידונו מעתה בבית המשפט המחוזי.

המהלך הזה חשוב לא רק בגלל שיעורם הגבוה יותר של השופטים שמונו בתקופת שקד, אלא גם בגלל אופי הדיון: בבית המשפט העליון, באופן עקרוני, לא דנים בראיות. העיקרון הזה איפשר לשופטי העליון לקבל טענות קלושות לבעלות על קרקע ברמת הוכחה שלא הייתה עוברת בבית משפט רגיל. העברת הדיונים למחוזי צפויה לסיים את החגיגה הזו. מי שטוען לבעלות על קרקע ביו”ש יידרש ממש להוכיח את בעלותו, ועוד לעשות זאת בפני הרכב שופטים מגוון ומאוזן יותר מזה שבבית המשפט העליון.

קרב בלימה

נאוה בן-אור | פלאש90

לצד קידומם של שופטים שמרנים, הצליחה שקד לבלום את מינויים של כמה דמויות בעייתיות: כזו היא לדוגמה שופטת המחוזי בירושלים נאוה בן-אור, שופטת פוליטית מאוד המזוהה עם השמאל שהייתה מועמדת קלאסית לקידום לעליון. בן-אור מונתה למחוזי ב-2007, למרות שארבע שנים לפני כן קבע היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שהיא הייתה מעורבת בהאזנות סתר בלתי חוקיות בזמן שעבדה בפרקליטות. לאחרונה הודיעה בן-אור על פרישתה מכס השיפוט, הודעה שמשמעותה ויתור על החלום למינוי בעליון.

דמות נוספת אשר הסירה מועמדותה לשפיטה היא דנה בריקסמן, סגנית בכירה במחלקת הבג”צים בפרקליטות. בריקסמן עבדה בעבר ב’אגודה לזכויות האזרח’ והיא בוגרת תכנית המשפטנים של הקרן לישראל חדשה. בינואר האחרון חשף הבלוגר אדם גולד כי בריקסמן הובילה את העתירה שבלמה את גירושם של 400 מחבלים ללבנון בשנות התשעים. בשנים האחרונות שב ועלה שמה של בריקסמן כמועמדת לבית המשפט המחוזי, אולם לאחרונה היא הסירה מועמדותה – כנראה מתוך הבנה שהוועדה לבחירת שופטים, כשאיילת שקד עומדת בראשה, לא תאפשר למינוי הזה לקרות.

מצד שני, דמותה של בריקסמן מגלמת גם את החולשה של שקד: בריקסמן אולי לא תהיה שופטת, אבל היא עדיין מחזיקה בתפקיד בכיר במחלקת הבג”צים. חוסר היכולת של שקד להיפטר מפעילי השמאל הקיצוני המוסיפים לאכלס את משרד המשפטים נראה כמו אחת ההחמצות הגדולות של הקדנציה.

השיטה והלשכה

כבר אמרנו ששקד בחרה להזניח את הטיפול בחתרנות היועמ”שים לטובת הישגים בזירת מינוי השופטים. סיכום הביניים של הכהונה שלה מחייב להעיר על שתי הזדמנויות נוספות שהוחמצו.

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים | פלאש90

איילת שקד בחרה להשתמש בשיטות המינוי הקיימות והבעייתיות כדי לקדם מועמדים ראויים לשפיטה. היא הייתה יכולה להילחם לא רק על התוכן, אלא גם על השיטה: מהלכים ארוכי טווח כמו ביטול הוועדה לבחירת שופטים והעברת המינוי לכנסת ולממשלה; ביטול שיטת הסיניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון; הגבלת זכות העמידה והשפיטות – כל אלה היו מותירים חותם של ממש על הדמוקרטיה הישראלית.

להגנתה של שקד ניתן אולי לומר שמהלכים שכאלה לא היו זוכים לתמיכת כחלון, ולפי ההסכם הקואליציוני לא ניתן להעבירם בלעדיו. אולם בכל זאת ראוי היה לשמוע ממנה יותר הצהרות בכיוון הזה, הצהרות שיכשירו את הקרקע לפעילות ממשית בקדנציה עתידית – שבה ניתן לקוות שכחלון או בן דמותו לא יפריעו לרפורמה.

חזית נוספת, שסוקרה בהרחבה ב’מידה‘, עוסקת בלשכת עורכי הדין. את הישגיה במינוי שופטים הביאה שקד בזכות ברית עם הלשכה, אשר שולחת שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים. הוועדה מונה תשעה חברים בסך הכל. שלושה נציגי הקואליציה ביחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין מהווים רוב, המשאיר את הגוש עם שלושת השופטים ללא השפעה אפקטיבית על הליך המינוי. עצם הברית הזו היא הישג, שכן זו הפעם הראשונה מזה שנים ארוכות שבה נציגי הלשכה לא מתיישרים עם השופטים. אולם תג המחיר לברית הזו לא היה זול כלל.

קודמתה של שקד בתפקיד, ציפי לבני, בישלה חבילת חקיקה שנועדה לפגוע מאוד בסמכויותיה של לשכת עורכי הדין. פגיעה בסמכויות הלשכה היא מטרה ראויה, משום שהלשכה בסופו של דבר היא גוף כפייני: כל עורך דין חייב להיות חבר בו, גם אם הוא אינו מעוניין בשירותיה ולא מקבל ממנה דבר. לשכת רואי החשבון, לשם השוואה, היא וולונטרית. החברות בה היא רשות, והיא כלל לא עוסקת בהסמכת רואי חשבון. כך גם מקובל בלשכות עורכי דין במקומות אחרים בעולם. המתנה הראשונה שקיבלה הלשכה משקד היא הקפאת חבילת החוקים של לבני.

המתנה השנייה היא שיתוף פעולה מלא עם המאמץ להקשות על מתמחים צעירים לעבור את בחינות ההסמכה. פחות מ-40% מהמועמדים עברו את הבחינות האחרונות. הגילדה הוותיקה מרוויחה מצמצום התחרות, אבל הציבור הרחב מפסיד. המהלך הזה מתנגש חזיתית עם הצהרות ליברליות שהשמיעה שקד בתחילת כהונתה. לא פחות חשוב: אלפי מתמחים שמשלמים את המחיר עלולים לגבות ממנה מחיר פוליטי.

בעת כתיבת המאמר הודיע משרד המשפטים על מספר הקלות בבחינות הלשכה העתידיות, כגון הארכת זמן וצמצום החומר הנדרש לבחינה. עוד מוקדם לדעת אם ההקלות הללו ישקיטו את המתמחים, אולם ברור כי תפיסת העולם הליברלית אליה התחייבה שקד מחייבת שינוי מגמה, ותפיסה המקלה על הכניסה למקצוע.

הפגנת המתמחים במשפטים | פייסבוק

המתנה השלישית, והמסוכנת ביותר בטווח הארוך, היא מתן סמכות ללשכה לחוות דעה על כל דבר חקיקה. חוק לשכת עורכי הדין הסמיך בעבר את הלשכה “לחוות דעתה על הצעות חוק בעניין בתי המשפט וסדרי דין”. אולם חקיקה שהובילה שקד כחלק מהדיל עם יו”ר הלשכה, אפי נוה, מחקה את המלים האחרונות של הסעיף. כעת מוסמכת לשכת עורכי הדין לחוות דעתה על כל הצעת חוק. הסכנה בשינוי טמונה בחשיבות שבג”צ עשוי לייחס לחוות דעת שכזו: הכנסת תידרש לנמק מדוע לא שעתה לחוות דעת של גוף המוסמך בחוק לייעץ לה. לפי שעה לא נעשה שימוש בסעיף הבעייתי, אולם מדובר במוקש שאין לדעת אם ומתי יתפוצץ.

מבט קדימה

עם השלמת המינויים בעליון ומינויים של מאות שופטים בערכאות הנמוכות יותר, נראה כי אפי נוה חש כי העסקה עם שקד הגיע לסיומה. בשבועות האחרונים התיישר נוה עם מחאות השמאל בענייני הפונדקאות וחוק הלאום, חרף הצהרות עבר על כך שהלשכה לא נוקטת עמדה בעניינים פוליטיים.

התנהלות זו של נוה פותחת פתח לשקד לסגת מהדיל, ולנצל את המושב האחרון של הכנסת כדי להחזיר את לשכת עורכי הדין למעמדה המקורי והראוי: להסיג אחור את התיקון המסמיך את הלשכה לחוות דעה על כל דבר חקיקה, להפקיע מהלשכה את הסמכת עורכי הדין ולהעבירה למשרד המשפטים ולהתחיל לקדם לשכה חופשית וולונטרית.

לצד המערכה מול הלשכה, עם השלמת מלאכת מינוי השופטים צריכה שקד להיערך לקרב המאסף של הקדנציה. אם לא יוקדמו הבחירות, צפויה הכנסת להתכנס לעוד מושב אחד בלבד. אקורד הסיום ראוי לכהונתה של שקד הישג באחת החזיתות שהזניחה – לשכת עורכי הדין, היועמ”שיה והשינויים המבניים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

37 תגובות למאמר

  1. היא קיבלה את משרד המשפטים
    מתוך חשיבה ש”פה תהיה קבורתך”
    אבל מה לעשות והשרה שקד
    הפכה את משרד המשפטים לקרש קפיצה
    לתפקיד בכיר יותר, אולי ראשת ממשלה.
    הגברת שקד,
    את מוערכת בחוגים רבים בשמאל ובימין
    המשיכי בזו הדרך, בהצלחה.

    1. השיטה שלה ושל שולחיה פשוטה: לפעול במרץ לחיזוק האג’נדה של השמאל ולזרוק פה ושם פירורים לימין כדי שמגיבים מטעמה יוכלו לכנות את מבקריה “שמאלנים” ולהציג את הפירורים האלה כמהפכה גדולה.

      http://rotter.net/forum/scoops1/298083.shtml

      http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t691316

      http://www.conspil.com/2017/10/ayelet-shafir-stav-shaked/

    2. מצער. שקד היא הגדולה בכשלונות הימין. המבחן האמיתי היה שינוי שיטת הבחירה לעליון. שקד תרמה להנצחת השיטה. כל השאר אין לו ערך. ההיתלות בפסק הדין בענין הלידה הטבעית מביך ופתטי
      סופו של דבר נתקבלה עמדת הממסד הפקידותי. קרש הקפיצה של שקד קיים רק בדמיונה.

    3. סנפיר מסכימה עם כל מילה. חבל שבימים בכלל ובציונות הדתית לא מבינים זאת.
      הגברת שמאלנית בתחפושת ימין (אגב גם בנט מתנהל אותו דבר במשרד החינוך)

    4. בתגובה למה שכתבה אור: בימין דווקא מבינים טוב מאוד מיהי איילת שקד ומהו היעד שלה, אבל בציונות הדתית יש בעיה. מאז שבנט ושקד השתלטו על המפד”ל, אתר ערוץ 7 – שהוא צינור מידע עיקרי לציבור הדתי-לאומי נתון כולו בידיהם ובידי אנשיהם. התוכן שם כולל בעיקר מסרים נגד השמאל ונגד הליכוד ונתניהו וכן מסרים סמויים למען היהדות הרפורמית וסימפטיה לפוליטיקה פמיניסטית ולהט”בית. מצניעים שם את העובדה שאיילת שקד היא צפון תל-אביבית חילונית ושנפתלי בנט, תושב רעננה, נשוי לחילונית בשם גילת שהיתה שפית במסעדה לא כשרה בניו-יורק (כלומר, הכיפה על הראש שלו היא כמו הכיפה על הראש של כמה בעלי חנויות בבני-ברק שרוצים למכור למקומיים). בכל שנות המפד”ל לא היה דבר כזה: שני הראשונים ברשימה הם לא דתיים ואיש מבני משפחותיהם אינו תושב יש”ע. מצד שני, עיתונאי החצר של בנט ושקד באתר ערוץ 7 חוזרים ומבטיחים ששני אלה הם היחידים שמסוגלים להרים את “הבית היהודי” ל-20-15 מנדטים. מתברר שיש הרבה דתיים-לאומיים שמסתנוורים מכמות המנדטים המובטחת ולא מבינים שככל שהמפלגה הזאת תשיג יותר מנדטים ייפגעו יותר האינטרסים של המחנה הלאומי ושל המחנה הדתי-לאומי בתוכו, כי המנדטים האלה ישמשו גם לחיזוק השמאל וגם להחלשת הזיקה הדתית-לאומית של הציבור הדתי-לאומי.

      https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001068777

      http://jamesbeard.starchefs.com/events/2004/04/010.shtml

    5. הסיפורים על בנט הינם בגדר רכילות צהובה דוחה למדי. אין בערוץ 7 להבנתי מסרים למען הרפורמים. שוב בקורת ירודה ולא הוגנת. לולא בנט יש להניח שמה שנקרא המפד”ל היה נעלם מהמפה הפוליטית. נכון שאין זה ברור מה רוצה שקד, נניח ששטיין יענה על הציפיות של כולנו, לזה חיכינו? שופט אחד או שניים תמיד היו גם לפני עידן שקד. שיטת הבחירה לעליון היא הבעיה, ובעניין הזה שקד לא עשתה כלום. שופטי העליון עדיין בוועדה למינוי שופטים, בנוהל שאינו קיים למיטב ידיעתי באף מקום אחר. עורכי דין גם הם עדיין בוועדה שוב בנוהל שאינו קיים באף מקום אחר.

  2. טוב מאוד, ידע כל בוגר מסלול הקרן החדשה שמעתה והלאה דעות שמאלניות הם לא ערובה לקידום במסלול המהיר, אלה ההפך חסימה של כל קידום אפשרי.

    אבל זה לא מספיק ממש לא מספיק, אחרי 40 שנה בשלטון הגיע שהימין ינקה את האורוות, ולצערי ביבי הוא לא האדם המתאים, הוא חזק בדיבורים אבל פחות הרבה פחות במעשים

    1. ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי ביבי. שמתי לב שבכל מאמר שמתפרסם באתר הזה – אם זה על רפורמה בחינוך בתאילנד או על ריפוי הוליסטי בפינלנד – יש לפחות תגובה אחת נגד ביבי. כדאי שיידע נא ביבי, כי אם אויבי מדינת ישראל דואגים להעסיק טוקבקיסט אנטי-ביבי בכל מאמר, סימן שהוא באמת אוצר גדול לאוהבי מדינת ישראל.

    2. את המפגש יזם ראש הממשלה, במטרה להביע הוקרה על פעילותה של ביניש. בפגישה, שבה השתתפו כל שופטי בית המשפט העליון, הודיע נתניהו לשופטים כי הוא יגנוז כל הצעת חוק שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון. “אני חושב שעצמאות בית המשפט היא דבר מובנה והכרחי”, הוא אמר. “בישראל בית המשפט היה, הינו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופל. גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט”.

      לביבי יש הצלחות ויש גם כשלונות בתחום של טיפול במערכת המשפט הוא נכשל.

  3. כתבה מעניינת, טוב שבלוגרים כמוך וכמו גולד ינגישו לציבור הרחב את הפרסונות הפוליטיות שמאיישות את הפקידות הבכירה. כן תרבו

  4. בג”ץ שריד הקולוניאליות הבריטית שמדינות אחרות משהשתחררו שמחו להפטר ממנו
    בג”ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג”ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.

    בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג”ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג”ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו”ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג”ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.

    נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג”ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו “פגיעה בבית המשפט העליון”.

    1. את המפגש יזם ראש הממשלה, במטרה להביע הוקרה על פעילותה של ביניש. בפגישה, שבה השתתפו כל שופטי בית המשפט העליון, הודיע נתניהו לשופטים כי הוא יגנוז כל הצעת חוק שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון. “אני חושב שעצמאות בית המשפט היא דבר מובנה והכרחי”, הוא אמר. “בישראל בית המשפט היה, הינו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופל. גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט”.

      כשזו העמדה של ראש הממשלה – אתה מצפה ששר המשפטים יוכל לעשות הכל?!

    2. לא הכל. מה כן? הצעה אחת לשינוי שיטת הבחירה לעליון?! איזו הצעה הכשיל ראש הממשלה? נתניהו הוא היחיד הוא מעוז הכלכלה החופשית וחרות הפרט בישראל.

    3. שקד שינתה את הרכב בית המשפט העליון משליטה של 90% שמאל קיצוני לשליטה של 70% שמאל קיצוני. רחוק מאוד מהרצוי אבל יחסית לאחרים המון. ספר לנו על מישהו אחד שעשה יותר מזה. ומה נתניהו עשה? ובכן נתניהו אמר ש”גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט” אם זה מעוז החירות אצלך אתה מבולבל לגמרי. ההסתדרות הולכת וגדלה בימי נתניהו ושולחת זרועותיה גם לענפי ההיי טק. אם זה מעוז הכלכלה החופשית אתה מבולבל לגמרי.

  5. אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים.
    נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום? דחוף יש להגדיל את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה אך מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית.
    בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה!
    יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.

    לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר. הרי ידוע שבית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממלא ממעט לעשות.
    יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג”צ בכלל. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.

  6. חובה להנהיג נוהל כי מנוי ממשלה חדשה תחייב החלפה של כל מחלקת משרד המשפטים, פרקליטות וכ”ו.

    כאשר נכנס שר משפטים חדש לתפקידו – הוא יראה על שולחנו לפחות 100 מכתבי פטורין לצמרת של המשרדים. ראוי כי היועץ המשפטי לממשלה וסגניו גם הם יפוטרו בהחלפת השלטון.

    ברגע שזה יקרה, כל שר משפטים, ימנה 10-20 אנשים שבתורם יאיישו כ- 100-200 תקנים מדי בחירות וכך לא נקבל קוהרנטיות של דעות במשרד ממשלתי. כנ”ל למשרד החוץ.

    יש שר משלון שררה – על מנת שימשול.

    שופטים יש להורידם לדרגה הנמוכה ביותר מקרב 3 הרשויות: העליונה הכנסת שמבקרת את השלטון ואת מערכת המשפט.

    ראוי להנהיג מצב כי לא חוק לא בגי”ץ אלא פס”ד שכנסת ישראל ביטלה ברב רגיל – יחייב התפטרות של מצביעי הבעד לחוק – ידע כל שופט שפס”ד תוך מסאז לרוח החוק שאם הכנסת תבטל את החוק הוא יוזמן לשמוע לפני פטורין בפני הכנסת.

    הכנסת לא צריכה לפסול יותר מדי חוקים אבל יש לוודא כי עליונות החוק היא קודם כל עליונות הכנסת על הממשלה ועל המערכת המשפטית.

    שר ושופט לא חייבים להיות שליחי צבור ונבחרי צבור ח”כ בהכרח כן.

    הייתי מתחיל בחקיקה שמדגישה כי חוק כבוד האדם וחירות שהתקבל ברב של כ- 32 ח”כ נחות ביחס לחוק הלאום שהתקבל ברב של 61+ ח”כ.

  7. קשה להאמין שאתה קורא יהודים כותבים על יהודים כאילו אויבים. כל הצדק רק בצד אחד. אין ליקויים אין עוולות…לא להאמין. אבל העולם גלגל. והקבה דואג לאיזון.

  8. זיו תודה , מאמר מצוין. באופן אישי לא אוהבת את שקד . לדעתי היא שמאל בתחפושת ימין.
    ובקדנציה של הגברת חלה השתוללת קיצונית של בג”צ ופסיקות הזויות. והתרחשו כל מיני אירועים/מחדלים של אנשי משרד המפשטים בהם נדרש לשמוע את קולה של שרת המשפטים שנדם.
    מקווה לראות בקדנציה הבאה את יריב לוין במשפטים

    1. את המפגש יזם ראש הממשלה, במטרה להביע הוקרה על פעילותה של ביניש. בפגישה, שבה השתתפו כל שופטי בית המשפט העליון, הודיע נתניהו לשופטים כי הוא יגנוז כל הצעת חוק שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון. “אני חושב שעצמאות בית המשפט היא דבר מובנה והכרחי”, הוא אמר. “בישראל בית המשפט היה, הינו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופל. גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט”.

  9. זיו מאור תודה תודה אלף פעם על העבודה החשובה שאתם עושים. אתם הוצאתם אותי מן החולי שתקף אותי בכך שהשמאל שודד לנו את השלטון. יש מחלה כזאת..מי שחי תחת דיקטטורה הוא חולה. ומהמחלה או נחלשים או מתגברים. אז אני נחלשתי ובזכותכם התגברתי

  10. כרגיל ממשלת הליכוד של נתניהו כשלה באופן נחרץ בעניינים משפטיים, ממש כשם שעשתה בקדנציות הקודמות החל מ-2009. וכמובן שאסור לשכוח את הקדנציה האסונית הראשונה של ביבי ב-1996 אז גרם נזק עצום למדינה כשהעביר את סמכות המינוי של היועמ”ש מהממשלה ל-“ועדת איתור” שבה לשמאל הקיצוני יש רוב מוחלט. עד היום אנחנו סובלים מנזקי ההחלטה האיומה ההיא, וכל מה שצריך (לפחות פורמלית) כדי לבטל אותה זאת החלטת ממשלה.

    שקד מלכתחילה הגיעה לתפקיד כמדרגת ביניים בדרכה (המופרכת, אבל היא מאמינה בה) לראשות הממשלה או לפחות לצמרת הליכוד, ולכן היא נשבעה לעצמה שלא לעשות שום דבר משמעותי שעלול להרגיז את ברק, בייניש וחברם הטוב ביבי (מוזמנים לצפות ביוטיוב בסרטון שבו ביבי מתרפס בפני בייניש באופן שבוודאי העלה את חמתה של שרה). והתוצאות העגומות בהתאם.

    אף אחד מהמינויים החדשים לעליון של ביבי ושקד הוא כמובן לא שמרני. שופט שמרן הוא שופט שדוחה את עקרונות ההפיכה של שמגר וברק (מידתיות, סבירות, עמידה, תכליתיות, חוקתיות ועכשיו גם על-חוקתיות), היחיד שהתקרב לזה היה המועמד פרופ’ גדעון ספיר ולכן החונטה נעמדה על הרגליים האחוריות והטילה וטו על מינויו, ושקד וביבי (באמצעות נציגתו בוועדה, נורית קורן) נכנעו. כל אלה שמונו הם לא חצי שמרנים ולא רבע שמרנים.

    1. זה ברור שבמערכת המשפטית יהיו לא מעטים שיבקשו לחפות על ההתנהלות האנטי-דמוקרטית של שקד, המעצימה את הכוח להשחית שיש למערכת המשפט. ברור גם שבדיוק אלה שמחפים על שקד הם אלה שמזהירים אותנו מפני בנימין נתניהו, משום שהוא דווקא מנסה להחזיר את מערכת המשפט למקומה הראוי בדמוקרטיה. מזלנו שאנחנו ניזונים ממקורות מידע מגוונים ויכולים להתמודד עם החיפוי מחד גיסא ועם האזהרות מאידך גיסא:

      https://www.jdn.co.il/breakingnews/830021

      https://www.themarker.com/allnews/1.6289344

      http://www.conspil.com/2018/04/psikat-hahitgabrut-tejazek-et-maamdo-shel-bagatz/

    2. אתה אשכרה מסתמך על קישור ל-“אתר הקונספירציות הישראלי”? מביך.

    3. למשפטן, “קונספירציה” זה שם גנאי שהמציאו מסתירי האמת כדי לסתום את הפה לחושפי האמת. באתר שהפניתי אליו יש לכותבים מספיק ביטחון באמת של התוכן שהם חושפים כדי לא להירתע ממסתירי האמת, שמשתמשים במילה “קונספירציות” כדי לסתום להם את הפה.

    4. לראש הממשלה יש שם, נתניהו. המטרה הסמויה שלך, ללכלך על נתניהו בכל דרך נחשפת בחזרה על התואר, ביבי שוב ושוב. נתניהו הוא הטוב בראשי ממשלות ישראל מאז הקמתה בסך הכל של הנתונים שלו, ולכן צריך לפגוע בו בדרך עקיפה בכל מחיר, כדי להחליש את מדינת ישראל.

    5. יפה ומגובה בעובדות.
      יש אנשים שבשבילם כל ביקורת שהיא על נתניהו היא חילול קודש. שיהיה.

  11. מאמר מעולה. חסר תיאור תפקידו של נתניהו בסיכול יוזמות שהיו יכולות לתקן את הבעיה כמו האמירה שלו: “גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט”
    בלתי אפשרי לשר משפטים לחולל שינוי ללא גיבוי של ראש הממשלה.

    את הסיבות להתנהלות של נתניהו אני משאיר לפרשנות של אחרים.

    1. עד שלא הופיעה התגובה הזאת, שמתי לב שברצף התגובות חסרה התגובה הקבועה של מפמפמי המוטו הקבוע – “נתניהו אשם בכל דבר רע”. עכשיו, כשהתגובה הגיעה – אני רגוע: הם בריאים ושלמים וכשירים להמשיך להאשים את נתניהו בכל הרע שבעולם. ועכשיו הם מוזמנים להגיב על תגובתי במילים קבועות אחרות שיש להם בארסנל המילולי: “הערצה עיוורת לביבי”.

    2. למתחסד המציג עצמו כשפוי. גם ראש הממשלה אינו יכול לפעול ללא גיבוי. איזה שינוי הציע שקד אותו לא קיבל נתניהו? נדא. כלום. משאת הנפש של השמאל המנוון התנגשות חזיתית של נתניהו עם בית המשפט העליון. הנושא של המאמר הוא הפרקליטות, על זה אף מילה. זה הנושא, לא נתניהו. אבל התפקיד שלכם להכפיש בכל מקום ובכל דרך את נתניהו, כן שייך לנושא, לא שייך לנושא. ההוראה, הכפישו את נתניהו, אולי משהו יחדור. זה דוחה. זה מאוס.

    3. מרקוס הנושא של המאמר הוא הפרקליטות?! תקרא שוב כבר בכותרת מדובר על מינוי שופטים.
      עכשו אחרי הדברים הברורים שאמר נתניהו “גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט” סביר ששר משפטים רוצה לקדם שינוי בבית המשפט יכנס לעימות חזיתי עם נתניהו ולשנות את דרך בחירת השופטים?! שקד התנהלה בשכל ולא הציעה לשנות את שיטת מינוי השופטים ולהכנס למריבה עם נתניהו אלא תוך השיטה הקיימת הורידה את שליטת השמאל הקיצוני בבג’ץ מ90% ל70%. לטעמי עשתה בחכמה.
      לשאלה מה יותר חשוב לטפל בפקידות או בבג’ץ גם לדעתי הבחירה של שקד נכונה אפשר להתווכח על זה – אבל שורה תחתונה שקד עשתה משהו חיובי שאף אחד לא עשה לפניה. נא ציין דבר אחד חיובי שנתניהו עשה לתיקון במערכת המשפט.

  12. האמת, צודקת.
    תחשבו על זה ככה:
    השמאל שולט חזק בזרועות שלטון רבות: אקדמיה, תקשורת, מערכות הבטחון ועולם המשפט אך למזלנו הימין הצליח להתחיל לתפוס כח בזרוע הפוליטית.
    בתגובה המציא השמאל את האקטיביזם המשפטי(רעיון שאינו בעייתי כשלעצמו אך משמש באופן מוטה ואנטי דמוקרטי) ולמעשה רוקן את הזרוע הפוליטית מכח.
    כדי שהימין יוכל לשנות דברים מפקידים תאבי כח ועד הטיות פוליטיות הוא חייב לנטרל את הבעיה הזו.
    לכן, שווה לשלם מחיר בכמה מקומות בטווח הקצר על מנת לכבוש את בג״ץ ואז יהיה אפשר לתקן גם את המקומות הללו.

    1. מה לא יעשו שולחיה ומפעיליה של נציגת החונטה כדי לחפות עליה ועל מעשיה?

  13. עיצוב פני בית המשפט העליון לשנים קדימההיא משימה חושבה פע כמה וכמה מעיצוב פני הפקידות בישראל שבמידה רבה תלויהגם במערכת המשפטית. בהנחה שדבר הולך על חשבון השני צדקה השרה בתיעדוף המשימות !

    1. השמאל התגייס לתקוף את איילת שקד כדי לעזור לה להמשיך להתחזות כ”ימנית”. מהנדסי התודעה מנסים להשחיל עוד שמאלנית להנהגת מדינת היהודים. איילת המברברת שקד היא מגינת החונטה המשפטית שרומסת את מדינת היהודים, והתקשורת עוזרת לה להסתיר את זה. כבר יותר מ–3 שנים במשרד המשפטים והתוצאות במשמרת שלה: בג”צ חזק יותר מתמיד, החלטות השופטים מסנדלות את מדיניות הממשלה, את כל המינויים של השמאלנים במשרד היא השאירה כגון דינה זילבר ושות’. אתם חכמים לבוא בתלונות כל הזמן נגד נתניהו שמחרף נפשו להגן על הדמוקרטיה מול התקשורת ותראה מה מעוללים לו, תיקי חקירה בלי סוף. וראה איזה פלא התקשורת מלטפת את שקד ומפרסמת רק תמונות מעובדות שלה בתור שלגיה תמה וחסודה. מדוע? הרי היא אמורה להיות יותר ניצית מנתניהו! כי שקד עובדת בשביל החונטה של בג”צ, והיא חיילת נאמנה של השמאל. לא עושה דבר לקידום המחנה הדתי-לאומי ואחרי כל צעד שהיא עושה לחיזוק השמאל, אנשי השמאל תוקפים אותה כאילו היא יותר מדי “ימנית” – הכל כדי לעזור לה להמשיך למכור הדימוי ה”ימני” הכוזב.