הם פחדו שראש הממשלה ינצל מצב חירום לטובתו, ולכן המעיטו בחומרת האיום
בחלק הגלוי של התצהיר שהגיש ראש השב"כ רונן בר לבג"ץ נגד פיטוריו באפריל 2025 תלה בר את כישלון הארגון לצפות את התקפת חמאס ב-7 אוקטובר בחשש ממה שהגדיר כ-'מיסקלקולציה', ואישר את הדיווחים שהתפרסמו על הנושא בעיתונים. עוד ציין כי: "… תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על חריגה, שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי…" (ההדגשה במקור!), מה שהוביל לשיגור כח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ לגזרה. כלומר ראש השב"כ מציין במפורש שבין שתי האפשרויות, דריכות חמאס לפעולה ישראלית או התארגנות ממשית לפיגוע, האפשרות החמורה יותר שנשקלה הייתה האפשרות של פיגוע נקודתי. זאת אף שמאז תום מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014 חמאס נמנע מלנסות לחצות את הגבול ולבצע פיגוע בשטחנו. והסבירות שיעשה זאת, רק פחתה מאז הקמת המכשול. ומכל מקום, השיקול לחומרא, הוא שגרם לדבריו לשגר את צוות טקילה ולוחמי הימ"מ לגזרה. תרמה לכך מן הסתם העובדה, שמאז אירוע גלעד שליט, דפוס הפשיטה ה'נקודתית' של חמאס כלל כמעט תמיד ניסיון חטיפה, תרחיש המחייב הפעלת כוח ייעודי ומיומן מן הסוג שבר בחר להזניק לגזרה.
כך או כך, קשה להאמין שבכירי השב"כ לא הבינו שפשיטה 'נקודתית' כזו עלולה להתגלגל לכדי אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שיטלטל מדינה, שכבר הייתה נתונה ממילא במשבר פנימי חריף סביב הרפורמה המשפטית, מהלך שנתפס בעיני חלקים מסוימים בציבור כאיום על הדמוקרטיה הישראלית וגרר מחאות המוניות, גילויי סרבנות, הוצאת כספים מן הארץ, השבתות, ביזוי טקסים לאומיים ועוד… באקלים כזה, חטיפת חייל הייתה עלולה להיות המהלומה האחרונה בחייה של הממשלה. בנסיבות הללו, המינימום המתבקש היה לדרוך את המערכת, להרים טלפון לראש הממשלה, או לפחות לשר הביטחון שלו, ולעדכן כי קיימת אפשרות לפשיטה, וכי בשל חומרת התרחיש הוזנק כוח ייעודי לגזרה. מוזר מאוד שזה לא נעשה. הרבה יותר קל היה להבין אילו ראש השב"כ היה מגיע למסקנה כי אין ממש בהתראות שהצטברו. לו כך אירע, ניתן היה להשלים את חלקי הפאזל היוצרים את השלם, שאותו הגדיר בר עצמו כ־miscalculation, היפוכו של המושג calculate, שפירושו היכולת לחשב ולהעריך סיכון באופן רציונלי. אלא שכאן מתגלה הסתירה: אם תהליך החשיבה שבוצע הוביל למסקנה שמדובר ברעשי רקע חסרי משמעות, מדוע שוגר כוח ייעודי? ואם האיום נתפס כממשי עד כדי שיגור כוח כזה, כיצד לא ניתנה התרעה מתאימה לגורמים שנזכרו קודם? מדובר בלוגיקה שאינה מתכנסת לכלל הסבר מניח את הדעת.
ומכאן לאפשרות השנייה, שהוערכה כאמור בסבירות נמוכה, ולפיה חמאס נערך למתקפה של צה"ל. נוכח היסטוריית העימותים עם חמאס, שמאז השתלטותו על הרצועה ב־2007 היה זה שיזם את העימותים פעם אחר פעם בלי שקהילת המודיעין שלנו הצליחה להתריע על כך מראש הרי שזהו ענין די תמוה. זאת ועוד, שני המבצעים האחרונים ברצועה לפני ה-7 באוקטובר כוונו נגד הג'יהאד האיסלמי, בעוד חמאס צופה בהם מן הצד. מה שחיזק את הערכות המודיעין שחמאס מורתע, מעדיף שלטון וכלכלה, על פני הרפתקאות צבאיות.
ההערכה כי חמאס אינו חותר למלחמה לא נולדה בחלל ריק, אלא שיקפה שינוי עמוק בתפיסת ההפעלה של שירות הביטחון הכללי. היחלשות רכיב היומינט, המבוסס על מגע ישיר עם השטח והאויב, לצד התחזקות המערך הטכנולוגי, העתיקו את הדגש מאינטואיציה אנושית לאלגוריתמים. ביסוד כל אלגוריתם עומדת מערכת הנחות, כלומר קונספציה. באופן פרדוקסלי, ככל שהמידע הפך עשיר ומתוחכם יותר הארגון התקשה לקבל כל מה שלא התאים לקונספציה, ונטה לאמץ סימנים שאישרו אותה. וזה גם מה שאירע לו באינטראקציה עם הדרג הפוליטי. אלא ששם, כפי שנראה מיד, הוא תרם לעיוות מסוג אחר לגמרי, שאליו נגיע כעת.
חשוב כבר כאן לפסול על הסף את האפשרות ההזויה של בגידה. רונן בר וכל בכירי השב"כ לדורותיהם הם פטריוטים, שסיכנו את חייהם יותר מפעם אחת למען בטחון מדינת ישראל. מדובר במשהו אחר, המתקשר גם לפניית רונן בר לבג"ץ למנוע את פיטוריו על ידי ראש הממשלה. והמשהו האחר הזה, שמסביר את המיס-קלקולציה דלעיל, קשור לחשש שקינן במטה השב"כ שנתניהו ינצל את סיטואציה שנוצרה על מנת לפתוח במלחמה שתסיט את תשומת הלב הציבורית מהאנרכיה ברחובות. בפסיכולוגיה מכנים זאת חשיבה מוטת מוטיבציה Motivated Reasoning)), כלומר מצב שבו חשש או עמדה מוקדמת, לא רק משפיע על שיקול הדעת, אלא מעצב את האופן שבו אדם מפרש את המציאות. מי שהשתתף בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר ב'פרלמנטים' של בכירי שב״כ בדימוס, לא יכול היה להחמיץ את עומק הסלידה מנתניהו. בפורומים הבלתי מסווגים הללו, חזרו שוב ושוב הביטויים דיקטטור, תאב שלטון, מושחת, מסית, מפלג, שקרן ודומיהם. בעקבות הקמת הממשלה עם בן גביר וסמוטריץ, וקידום הרפורמה המשפטית, הפכה הסלידה הזו אצל רבים לאיבה אישית כמעט. מן המעט שדלף ממסדרונות השירות עצמו, ניתן היה ללמוד שזו הייתה גם הרוח שנשבה בהנהלת הארגון בזמן אמת, מה שהוביל את הדרג המקצועי בשב"כ להאמין שאזהרה חריפה מדי תנוצל בזירה הפוליטית לקידום אינטרסים של "היאחזות בשלטון" לשיטתם.
תורת ההרמנויטיקה, העוסקת בתיאוריה של ההבנה, מלמדת כי לא הטקסט עצמו הוא העיקר, אלא הסאבטקסט שלו; לא רק מה שאנשים אומרים או כותבים חשוב, אלא גם מה שהם בוחרים להצניע. כאשר בוחנים את תצהירו של רונן בר לבג״ץ ברוח זו, מתברר כי אין לקרוא אותו כפשוטו, אלא ככזה החושף טפח ומסתיר טפחיים. האם הפרשנות דלעיל מספקת הסבר מניח את הדעת למיס-קלקולציה הנזכרת? יום יבוא ואולי נדע זאת.
אל"מ (מיל') משה (בנדה) בן דוד הוא ד"ר להיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, איש הייטק וסמנכ"ל לשעבר בחברת אמדוקס. מילא מגוון תפקידי פיקוד ומטה במערך החי"ר, ומייסד פו"ם 'אפק' להכשרה בינזרועית בצה"ל.
לגבי בגידה,
אל תבתבל את המוח אם זה שהנל פטריוטים. בגידה זה לא רק לאפשר במחדל מודע את השבע באוקטובר, בגידה זה גם התרשלות פושעת ואי מילוי תפקיד.
בגידה זה גם כשבאים לפתוח ימח"ים שצהל קיבל על תחזוקתם מיליארדים ונשבע שהכל תקין ולגלות שהם למעשה ריקים. בגידה זה לא רק לפתוח את השער לאויב, זה גם לא לקום באמצע הלילה לבדוק מה קורה כשזה התפקיד שלך.
חבר ועד, יקר, שכחת שבשלב הנוכחי, בהיעדר עובדות מרשיעות המאמר מציע השערה בלבד. על מנת להאשים מישהו בבגידה צריך יותר מזה.
ואללה מידה הייתם פעם כתב עת ימני שמרני מנומק וחכם
הפכתם לחלק מהמכונה המשומנת. אם כי אין ספק שאתם הפן היותר אינטליגנטי שלה
שלום מיכאל, כתב עת ימני שמרני וחכם, לא ממהר להאשים אנשים בבגידה על סמך השערות, הגיוניות ככל שיהיו…
"חשוב כבר כאן לפסול על הסף את האפשרות ההזויה של בגידה. רונן בר וכל בכירי השב"כ לדורותיהם הם פטריוטים, שסיכנו את חייהם יותר מפעם אחת למען בטחון מדינת ישראל."
א. "פטריוטיות, היא מפלטו של הנבל." מה שפטריוט בשביל הכותב, לא בהכרח פטריוט בשבילי
ב. גם אודי אדיב סיכן את עצמו והיה חייל גיבור – אבל בגד במדינה. המרשל פטן היה גיבור מלחמת העולם הראשונה אבל בגד ושיתף פעולה עם הנאצים.
מאיר דגן היה לוחם ופיקד על מבצעים של המוסד אבל אמר בקולו "שישפטו אותי על בגידה" ואף הודה שהוא סיכל תקיפה באירן על ידי גילוי לאובמה. סיכון חיים בעבר לא מוציא מכלל אפשרות פעילות שיכולה להיות מתוארת כבגידה בעתיד.
ג. התזה שלי היא שאמנם לא הייתה בגידה ישירה של אף יהודי בשישי או בשביעי לאוקטובר. אני גם לא חושב שיש יהודים שקשרו קשר לבגוד במדינה וגם לא היתה בגידה במובן של העברת מידע לאויב או חבלה פיזית בציוד או בנפש. אבל המציאות המרה מצביעה על כך שבצמרת המערכות הבלתי נבחרות ומוקדי כוח של ישראל יש רבים שאינסטינקטיבית לא רוצים שישראל תנצח וכפועל יוצא, למעשה מחבלים (מהמילה SABOTAGE) על ידי גרירת רגליים ובחירת חלופות לא אופטימליות – למשל – קיצוץ בחטיבות שיריון, הצרת הוראות פתיחה באש, העדפת לא יהודים במשפט, העדפת לא יהודים במכירת קרקעות.
הנה כמה דוגמאות:
כמו למשל הפצ״רית הקודמת ושבעה תתי אלופים בפצ"ריה שניסו לחבל בלחימה ולעצור אותה כדי שישראל לא תשיג את הנצחון על החמאס והדליפו סרטון שיקרי.
כמו למשל איש צ״א (עומר דנק) שהודה שהוא וצוותים של פנטומים הפילו פצצות בכוונה לא על מטרה במלחמת לבנון השנייה כי חשב שההפצצה לא מוצדקת.
כמו מאיר דגן (ראה לעיל).
החלטות לא אופטימליות כמו שיטת הפשיטות – אולי במטרה לא להכריע את האויב
ואיך אפשר להכנס לראש האנשים האלה? לא צריך, בואו נראה מה הם אומרים בגלוי:
אהוד ברק – היה מצטרף לאירגון טרור אם היה נולד מה-שנקרא פלסטיני. מיליונים מקרן וקסנר ללא שקיפות או הסבר.
בני גנץ – "גאה על כך שחיי אזרחי אויב חשובים מחיי חיילי גולני"
דן חלוץ (רמטכ"ל): חמאס עדיף על נתניהו ("ניצחון אמיתי זה הדחת נתניהו")
בוגי יעלון (רמטכ"ל): ישראל מבצע פשעי מלמה חמורים (מטהרת אתנית)
יאיר גולן (סגן רמטכ"ל): ישראל מדינה נאצית (מזהה תהליכים), רוצחת תינוקות.
ישראל זיו (אלוף): "רצח פלסטינים"
גדי אייזנקוט (רמטכ"ל): מעדיף חיי אויב על חיי חיילים ("לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים")
עמי איילון (אלוף וראש השב"כ): ישראל "מדינת אפרטהייד" כובשת, מודה שלא היה תקיף לאויב וזה גרם לחללים בישראל. היה מצטרף לאירגון טרור אם היה נולד ערבי.
יובל דיסקין (ראש השב"כ): "מסכים על כל מילה" של לייבוביץ' "השחיתות [של] משטר קולוניאלי…במדינת ישראל…לעסוק בדיכוי"
אברהם שלום (ראש השב"כ): "צבא כיבוש אכזרי, שדומה לגרמנים במלחמת העולם השנייה."
גדי שמני (אלוף מטכ"ל, נציג צה"ל בארה"ב): ישראל היא "אלופה בכיבוש"
האם אדם הגון (אף אם טועה) שחושב את הדברים לעיל על מדינה המרושעת והפושעת שכזו, ירצה שמדינה כזו תשרוד, לא כל שכן, שהיא תנצח? למה שלא יפעל להמנוע נצחון של מדינה שכזו? וזוהי חבלת הבגידה.
כל מילה.
מבחינת המחנה הנאבק בימין, בממשלת הליכוד ובנתניהו אם הם והממשלה מטעם מחנה השמאל לא שולטים במדינה אז עדיף שהמדינה תישרף וכל דבר שיחיש זאת יתקבל בברכה
בדומה לכך חשין בראיון לאחר פרישתו תיאר את תפיסת עולם של אהרן ברק בתקופת האינתיפאדה השנייה: "מבחינתו שיתפוצצו כאן כל יום 40 בני אדם העיקר שזכויות האדם יישמרו". (ציטוט מהזיכרון)
וזאת בלי לשים לב במקרה הטוב ובמקרה הרע מתוך זלזול מוחלט בזכויות האדם של היהודים הנרצחים עצמם. הזכות לחיים כזכות יסוד וכבסיס שעליו יושב כול מערך זכויות האדם בכלל.
הפרוורסיה הנפשית מובילה אל פרוורסיה מוסרית עמוקה ומכאן אל הבגידה כאקט שמבחינתם לא נתפס בכלל כבגידה אלא כמעשה הקרבה הרואי
מזכיר לך, אשר, שהמאמר מציג השערה בלבד, רק כאשר נדע מה קרה באמת בחדר המבצעים של מטה השב"כ ניתן יהיה ליחס למקבלי ההחלטות שם את האשמה שאתה מבקש לתלות בהם
מזכיר לך, @משה בן דוד, שהעמדון שלי מציג השערה בלבד – ראה (ג) "התזה שלי" ו"תזה" די זהה ל"השערה". אני אפילו לא אומר שזו "תיאוריה" אלא "תזה".
אבל התזה שלי, עליה כתבתי, מגובה בעובדות וציטוטים בדוקים.
המסקנה: בהחלפת שלטון יש צורך בשליחה הביתה של ראש מוסד, ראש שב"כ, מפכ"ל משטרה, יועמ"ש הממשלה וסגניו, פצ"ר וסגניו, נציב שירות המדינה, יו"ר מנהל מקרקעי ישראל והצמרת סביבו, יועמ"ש הכנסת והצוות שסביבו, כל מנכ"לי משרדי הממשלה וכל היועמ"ש של כל משרדי הממשלה כולל בשב"כ ובמוסד. וכן כל שופטי בג"ץ.
————————————————————————-
א) בהחלפת שלטון בישראל אני מצפה לסיום תפקידם לאלתר של כמה מאות בעלי תפקידים.
ב) הדבר יביא למצב בו הממשלה והכנסת מתחילות דף חדש. כל הפקידים שהם ממנים נאמנים רעיונית לרוח המפקד.
ג) יועמ"ש הממשלה בא ליישם את מדיניות הממשלה החדשה. יועמ"ש הכנסת בא ליישם את מדיניות יו"ר הכנסת. פצ"ר – אמור להיות כפוף לשר הבטחון ולא להיות עתודאי שצמח תחת אור נאונים והגיע כעבור 20 שנה למצב בו היא או הוא צריכים לתת הוראות לחיילים ומפקדים הוראות פתיחה באש בתנאי שטח ולא בלשכה ממוזגת כאשר רב"ט בן 19 על 3 שעות שינה צריך להחליט על סמך מידע חלקי האם לירות, האם להסתער, האם לסגת וכל החלטה כזו צריכה להתקבל בתוך 0.2 של שניה.
ד) יועמ"ש של כל משרד ממשלתי יחד עם מנכ"ל המשרד הם משרות אמון של השר.
ה) רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד, מפכ"ל, נציב שב"ס וכבאות חייבים בהחלפה ביום החלפת הממשלה. הם חייבים להבין כי הם באים ליישם מדיניות. פורום מטכ"ל והתואמים להם במשטרה, שב"כ, מוסד, שב"ס חייבים להתחלף עם החלפת הממשלה.
ו) מנהל מקרקעי ישראל, חייב ליישם את מדיניות הממשלה החדשה וכך גם נציב שירות המדינה.
ז) אם הייתי צריך לנחש מה עבר בראשם של הרצי ובר באותו לילה, ולאחר שרב הפקידות הבכירה בישראל בישראל עברה דרך הקורסים של ורסנר, שלפי המדווח עברה סינון של הדעות המתאימות (שמאל בלבד או כמעט בלבד) ועם האחידות הזאת למדו אותם את התאוריה של הפקיד כמנהיג. אני מנחש שגם בר וגם הרצי הניחו שהם יודעים טוב יותר מרוה"מ שלא מינה אותם לתפקידם והם ממש לא חייבים לו את המנוי אלא לשופטי בג"ץ, היועמ"שית ושר הבטחון גנץ במקרה של הרצי כ- 10 ימים לפני בחירות.
ח) ניחוש מושכל נוסף הוא שאם מעירים ב- 03:00 7-10-2023 לפחות בוקר את נתניהו ופורסים בפניו את העובדות הבאות:
1) מאות כרטיסי SIM ישראלים הופעלו וכרטיס SIM משמעותו כניסה לשטח ישראל, ניכר כי הפעלת הכרטיסים היא לאורך כל 65ק"מ של רצועת עזה מצפון לדרום.
2) סוכן עזתי בשם "סרדין ירוק" מדווח כי יש התכנסות של אלפי לוחמי חמא"ס במסגדים בשעה לא שגרתית לתפילות. אין כניסה לאף אחד מלבדם והתפילה הנאמרת על ידם היא תפילה שהמוסלמי נושא על מותו שלו בקרב.
3) ניכרת ירידה לחדרי פיקוד תת קרקעיים של צמרת חמא"ס.
4) ירידה לתת קרקע של משפחות בכירי חמא"ס.
5) הוסרו הכיסויים מעל בורות השיגור של אלפי רקטות כולל לטווח של מרכז הארץ – קרי יש אפשרות לירי של אלפי רקטות בטווח זמן הקרוב.
6) נכרת עליה של תצרוכת מים וחשמל בשעות לא שגרתיות – קרי ברבבות בתים בכל רחבי רצועת עזה יש בין רבבות למאות אלפי אנשים שלא ישנים בשעה לא שגרתית.
7) בעשרות נקודות שונות לאורך 65 ק"מ של גדר רצועת עזה בכל נקודה יש מאות גברים צעירים בגיל לחימה. מדובר במרחק יד מלוחמי צה"ל.
8) לצה"ל מול רצועת עזה יש 2 גדודי חי"ר כשיותר ממחצית מהלוחמים שוחררו הביתה קרי מול 65 ק"מ של גדר יש רק גדוד ח"יר אחד בפועל.
9) יש רק גדוד טנקים אחד כשבפועל יש צוותים רק ל- 13 טנקים כי כל השאר שוחררו הביתה לחג.
10) לכוננות חיל האוויר העמיד זוג אפאצי ברמת דוד והצוותים שלהם לא בקרבה למסוקים. יש מספר קטן של מטוסי קרב להגנת שמי המדינה. רב חיל האוויר וחיל המודיעין בהדממה.
11) הפרשנות שלנו שיש חשש בסיכון גבוה לכבוש של 2 קיבוצים והפעולה שננקטה היא הורדה של צוותי טקילה וימ"מ לכוון רצועת עזה.
12) התקשרנו בלילה לביון המצרי לשאול מה קורה הוא הרגיע אותנו שהכל בסדר ומדובר בתרגיל.
13) מול הכח המאוד קטן של צה"ל עומדים 40,000 לוחמי חמא"ס במרחק זריקת אבן ביד החלשה מחיילי צה"ל.
14) יש מספר מאוד קטן של מל"טים תוקפים של חיל האוויר כי רב הצוות בהדממת סוכות.
15) שר הבטחון הקודם לקח את הנשק של כיתות הכוננות, ולכן במצב של תקיפה אין מי שיוכל להגן על הישובים המרוחקים 100-300 מטר מגדר המערכת. אין כרגע מידע מי הם 2 הישובים שקיים חשש לכבוש אותם.
ט) אני מעריך שנתניהו היה מורה באופו מיידי להעמיד בכוננות את כל כח השיריון בצאלים ממש על שרשראות בכוננות תנועה. להעמיד באופן מיידי חצי מצי הכטב"מ הצה"לי. להעמיד בכוננות מספר טייסות קרב עם חמוש לתמיכה בכוחות הקרקע לצד חמוש אוויר – אוויר. להעמיד 5-6 גדודי חי"ר בכל הגזרות עם מסוקי סע"ר לנכונות להקפצה. מורה להעמיד על הרגלים את כל הצוות הזוטר של 2 גדודי חי"ר החלקיים ו13 הטנקים מול רצועת עזה – החיילים היו עולים על מדים וישנים בישיבה כאשר הצוות הזוטר ער.
י) ואם כלום לא היה קורה? הכח המוקפץ היה מבלה עוד לילה עם מעט שינה. החיילים המתאמנים בצאלים היו ישנים בטנקים למעט המט"ק שכל הלילה היה בקשר מול המ"מ או המ"פ מדי כחצי שעה. כל הסגל הזוטר של גדודי החי"ר היה על הרגלים בזמן שהחיילים היו ישנים עם הציוד עליהם בישיבה.
יא) במקום זאת, קבלנו את ראש השב"כ והרמטכ"ל שלכאורה קבלו החלטות בעצמם ללא ליידע את הממונים עליהם עליהם.
יפה סיכמת !
למצביא (1) – תודה רבה.
הטעות הנפוצה היא לטעון שלא היתה "בגידה" וכי מדובר בקונספירציה, מבלי להבין שהמיסקלקולציה היא היא ה"בגידה"!
היסוד הנפשי בו היו שרויים הרמטכ"ל וראש השב"כ גרם להם ביודעין למנוע מידע חיוני מראש הממשלה וזה למעשה כל הסיפור. ה"תירוץ" לעניין היה אותה מיסקלקולציה כאילו טקטית, שבאה להסוות את העובדה ששניהם לא ראו את עצמם כפופים לראש הממשלה. בפועל, ראשי מערכות הביטחון היו מושקעים נפשית עמוקות בתמיכה השקטה בסרבנות ההמונית של קבוצת היחוס החברתית / פוליטית שלהם. דיווח לראש הממשלה כי ייתכן ומתפתח אירוע בטחוני חסר תקדים היתה עבורם כמו הודאה באשמה על חלקם במעל (הרי כל התמיכה השקטה בסרבנות היתה מבוססת על כך שאין איום מיידי על המדינה שאם לא כך היה הדבר מדובר היה בבגידה גלויה) ולכן ניסו ככל יכולתם לעצור את העברת המידע ולסגור את העניין בתוך הארגון עם צוות טקילה ופעולות אחרות תוך שהם מתפללים שהאירוע באמת יהיה קטן ונשלט. הסוף ידוע לכל.
ניתוח מעניין ומעמיק, תודה על נקודת המבט הנוספת