ההיסטוריה חוזרת? הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה מפלג את הנצרות המזרחית

לראשונה מזה כמעט אלף שנים, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הודיעה שהיא נפרדת מהפטריארך של קונסטנטינופול על רקע הדרישה האוקראינית לעצמאות דתית

הקרע הגדול החדש? תהלוכת פסחא של הכנסייה הרוסית | ויקיפדיה

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הודיעה בשבוע שעבר כי היא נפרדת באופן רשמי מהכנסייה האורתודוקסית של קונסטנטינופול, שהפטריארך שעומד בראשה החזיק בתואר “ראשון בין שווים”  במשך כמעט אלף שנים, מאז 1054. באותה שנה התחולל הפילוג בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, לאחריו התהוו למעשה שתי כנסיות נפרדות.

אם שיתוף הפעולה בין מוסקבה לקונסטנטינופול אכן יופסק לחלוטין ולא יחודש, מדובר בפילוג המשמעותי ביותר בנצרות האורתודוקסית מזה אלף שנים. לרוב, מחלוקות וקרעים פנימיים בתוך הכנסייה הם עניין לחוקרי דתות והיסטוריונים, אך במקרה הזה ההשלכות הפוליטיות של הפילוג תופסות מקום נרחב בשיח.

הסכסוך בין שתי הכנסיות התחולל סביב השאלה האם הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה זכאית לפועל באופן עצמאי, ללא ההסכמה של זו הרוסית. הכנסייה האוקראינית הייתה כפופה באופן מסורתי לרוסית, אך התנועה הלאומנית באוקראינה החליטה ליצור כנסייה אורתודוקסית חדשה, שלא תהיה תחת סמכות מוסקבה.

הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים וסכסוכים אחרים בין המדינות הובילו לצמיחת תנועה לאומנית חזקה באוקראינה, בה לוקחים חלק בין השאר גם אנשי דת ופוליטיקאים שדרשו עצמאות מהכפיפות לכנסייה במוסקבה.

ברתולומאיוס | Massimo Finizio

עד לחודש האחרון, הישות החדשה שנקראת “הפטריארכיה של קייב” (KP) לא הוכרה על ידי כנסיות אחרות בעולם. מצב זה השתנה כאשר הפטריארך של קונסטנטינופול, ברתולומאיוס, החליט להכיר בכנסייה החדשה, והעניק לה חותמת של הכשר כעצמאית מהכנסייה הרוסית.

הפטריארך של מוסקבה, קיריל, הגיב להחלטת ברתולומאיוס בהפסקת כל הקשרים בין מוסקבה לקונסטנטינופול. במוסקבה טוענים שלברתולומאיוס אין כל רשות להעניק עצמאות (אוטוכפליה) לקייב, ומאשימים אותו בחתירה תחת סמכות הכנסייה.

זהו כאמור חלק ממאבק אזורי בו רוסיה מנסה לשמור על השפעתה באוקראינה, שמצידה רוצה עצמאות מוחלטת מהקרמלין. הסכסוך הנוכחי מאיים על יציבות הכנסייה בה חברים יותר מרבע מיליארד הנוצרים האורתודוקסים ברחבי העולם, אך השפעותיו עשויות להיות רחבות הרבה יותר.

השלכות פוליטיות

נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו הגדיר את הסכסוך בכנסייה כ”סוגיה גיאופוליטית בינלאומית”, והדגיש את חשיבותו כחלק מן המאבק האוקראיני לחירות. בהודעה שפרסם משרד הנשיא נכתב כי האוטוכפליה חיונית לאסטרטגיה הפרו-אירופאית והפרו-אוקראינית”.

גם במועצה האירופאית לקשרי חוץ ציינו כי כנסייה אורתודוקסית אוקראינית עצמאית תסייע לחזק את הרגש הלאומי במדינה על ידי הוספה של מימד דתי שיבדיל אותה מרוסיה. הלך כזה גם יהווה מכה לתפיסתו של ולדימיר פוטין לגבי “עולם רוסי” שגבולותיו מתפשטים וחוצים אל תוך מזרח אירופה.

גם פוליטיקאים אמריקנים תרמו את חלקם לדיון בנושא. סגן הנשיא לשעבר ג’ו ביידן נפגש בחודש שעבר עם הפטריארך של קייב, פילארט, והביע את תמיכתו בעצמאות הכנסייה. גם השגריר האמריקאי לענייני חופש דת, סאם בראונבק, אמר בפגישה עם פורושנקו כי ארצות הברית תמשיך לתמוך במהלך האוקראיני לעצמאות הפטריארכיה.

נראה כי דבריהם של ביידן ובראונבק משתלבים היטב בראייה האמריקנית את אוקראינה כמרכיב חשוב במאבק הכוחות הגלובלי מול רוסיה. העוינות האמריקנית לרוסיה בלטה במיוחד בהתערבות בסכסוכים מול אוקראינה, וכמו כן בתמיכה במורדים הסורים שניסו להפיל את משטר אסד הנתמך על ידי מוסקבה. גם מערכת היחסים בין וושינגטון לאיראן, ידידתה הקרובה של רוסיה, חווה בשנים האחרונות מתיחות רבה.

נדמה שהאמריקנים כבר בחרו צד בסכסוך הזה, וכעת הם ממשיכים לעקוב אחרי תגובת הממשלה הרוסית והכנסייה האורתודוקסית הרוסית למצב. הגברת העוינות בין רוסיה והמערב עלולה להוביל להשלכות גיאופוליטיות משמעותיות.

השלכות תיאולוגיות

בנוסף לשאלות הפוליטיות העולות מן הסכסוך, הוא מאיים כאמור על אחדותו ויציבותו של הזרם הנוצרי השני בגודלו בעולם. מאז שנפרדה מהאפיפיור לפני כמעט אלף שנים, הכנסייה האורתודוקסית המזרחית לא ידעה פילוג משמעותי. אז האשימו אותו הפטריארכים מהמזרח כי הוא מתערב בענייניהם בצורה מוגזמת וחורג מסמכותו.

לאחר הקרע הגדול, הנוצרים האורתודוקסים המזרחיים הכירו כאמור בפטריארך של קונסטנטינופול כ”ראשון בין שווים” (תואר שניתן בעבר רק לבישוף של רומא), אך בשום שלב לא ניתנה לו הסמכות לפסוק בעניינים כמו הענקת עצמאות לכנסיות. לכן ההצהרה האחרונה של ברתולומאיוס בניגוד לדעתו של קיריל היא רעידת אדמה שמזכירה במעט את הקרע הגדול.

הכינוס בכרתים | משרד החוץ היווני

ההפרה הזו מצידו של ברתולומאיוס וההתערבות בנושא אשר מחוץ לסמכותו, מצטרפים להאשמות נוספות נגדו לפיהן הוא מנסה להפוך למעין אפיפיור של הכנסייה האורתודוקסית. הוא גם ספג ביקורת בעקבות התנהלותו מעוררת המחלוקת סביב הכינוס הקדוש של הכנסייה שהתקיים לפני כשנתיים בכרתים.

באותו כינוס היו אמורות להשתתף כל הכנסיות האורתודוקסיות אך הוא הוחרם על ידי מוסקבה, למרות התעקשותו של ברתולומאיוס לכלול אותה במשתתפות. לאחר מכן הוא תקף בחריפות ודרש להעניש גם את הכנסייה היוונית העצמאית בשל התנגדותם לכינוס של חלק מכמריה.

אם המתיחות הנוכחית בין קונסטנטינופול למוסקבה לא תיפתר בקרוב, הרי שצפויות לעלות עוד ועוד ספקות לגבי סמכותו של ברתולומאיוס, וגם כנסיות אחרות עשוית להתחיל ולבחון את נאמנותם לפטריארכים. בכל מקרה, העולם כולו ימשיך לעקוב בעניין אחר עתידה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.


הטור פורסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. בשלב זה של חייה של מדינת ישראל, לא ברור לי מה העניין שיש ליהודים בכלל, ולמדינת ישראל בפרט, בקרע בין הנוצרים האורתודוקסים של אוקראינה לבין הנוצרים האורתודוקסים של רוסיה. אנחנו לא מתערבים לא לטובת אלו ולא לטובת אלו.
    למעשה, על פניו נראה שהקרע הזה דומה לקרע בין אומת הוואי העצמאית (יש דבר כזה, Nation of Hawaii) ובין ארה”ב.
    אני לא לועג למאמר או לכותבו, אלא מבקש להבין מה הקשר בין המאמר ובין העם היהודי ומדינת ישראל.
    אגב, הנוצרים האורתודוקסים לרוב ידידותיים לישראל לעומת הקתולים שכמעט כולם שונאים אותה, והפרוטסטנטים שרובם לא סובלים אותה.

    1. קודם כל זה נושא מעניין. יש בו היבטים היסטוריים, דתיים ולאומיים. אפשר מפעם לפעם לקרוא גם כתבה שאינה רלוונטית במאה אחוז לעניין הישיר שלנו וגם להנות מזה.
      מעבר לזה, יש כאן כמה היבטים מאד רלוונטיים עבורנו. כפי שהוסבר בכתבה גם ארה”ב מעורבת בעימות הזה, והוא יוצר החמרה של הקרע הרוסי אמריקני. לקרע הזה היבטים רבים במקומות שונים בעולם וגם כמובן באזורנו. ישנה אפשרות למשל שרוסיה תנסה לפגוע באיטרסים אמריקניים כתגובה על מה שנתפס בעיניה כהתערבות לא ראויה בענייניה הפנימיים. ישראל בהחלט יכולה להתפס כאינטרס אמריקני, ולכן להתפתחות כזו בהחלט עלולות להיות השלכות גם עלינו. בל נשכח שגם ברוסיה וגם באוקראינה יש יהודים רבים, והתחזקות הרגשות הדתיים הנוצריים עלולה לגרום לכל מיני תגובות גם בחזית הזו.
      בקיצור, זה גם מעניין וגם עלול בהחלט להיות רלוונטי גם עבורנו.

    2. אורתודוכסים לרוב ידידותיים?
      היסטורית הכנסייה הרוסית וכמריה היו עוינים מאוד ליהודים בתחומי האימפריה הרוסית.

    3. ” בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו ” (יחזקאל לח’)

    4. ” בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו ” (יחזקאל לח’)

    5. ל-מוקי,
      אכן, לקרוא מאמר שאינו קשור ישירות אלינו הוא מעניין ומרחיב אופקים. ועדיין אני מבקש להתמקד ביהודים ובמדינת ישראל (האם רק לאנטישמים מותר להתמקד רק ביהודים? תמהני).
      אם רוסיה תפגע (והיא פוגעת, באמצעות סוריה) בישראל, זה לא יהיה קשור לארה”ב. נהפוך הוא. לפגוע בארה”ב זה לעשות עסקים עם ישראל במקום עם ארה”ב, וזה לפגוע בשתי ציפורים במכה אחת.
      כמות היהודים שנשארו ברוסיה ואוקראינה הינה אפסית. אולי כמה עשרות אלפים. כך שבהינתן האות לפתיחת פוגרומים, עם כמה מטוסי ג’מבו הבעיה נפתרה.

      להיסטוריון,
      לא טענתי לגבי העבר, אלא לגבי ההווה.
      בעבר כל מזרח אירופה היתה אנטישמית במוצהר ובאופן אקטיבי. כיום זה רק מתחת לפני השטח (כמו בארה”ב). ועדיין, הכנסיה האורתודוקסית (על שלל זרמיה השונים) תומכת בישראל (כיום) בניגוד לכנסיות האחרות.
      את זה חויתי בטיול לרוסיה, ודוקא במזרח במקומות שאין בהם כמעט יהודים.

    6. אם אתה מכליל את מי שאינם יהודים לפי ההלכה, אתה יכול להגיע למספרים שציינת, ואולי אפילו ליותר. בטיול ברוסיה שוחחתי עם רב “קהילה” שאמר שמרבית חברי הקהילה אינם נימולים, וחלקם אף לא יהודים לפי ההלכה. אולם הוא אינו דוחה אותם כי זו לא דרך היהדות (כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים וכו’).
      אבל, לפי חוק השבות, אותם אלו שנכללים במספרים שציינת זכאים להעלאת חרום לישראל, על אף שאינם יהודים. כמו רבים מהאתיופים המובאים בשנים האחרונות לישראל, על בסיס איחוד משפחות עם יהודים כשרים שהועלו. בקיצור, חוק השבות מאפשר ניצול לרעה של מדינת ישראל, ע”י גויים גמורים וע”י אירגונים אנטישמים כגון הקרן להשמדת ישראל.
      ועוד לא נגעתי באפשרות שהמספרים המצויינים בויקיפדיה מזוייפים, כחלק ממדיניות של גורמים כמו הקרן, כנראה לשימוש לכשיתעורר צורך כזה.