כך שופטים ויועמ"שים מונעים הריסת בתי מחבלים

שופטי בג"צ מכריזים בלי בושה שמדיניות ההריסה לא לרוחם; בצבא משתמטים מלהוציא אותה לפועל בכל תירוץ אפשרי

"דמם של הנרצחים זועק מהאדמה". ביתו ה"הרוס" של רוצח הרב רזיאל שבח | פלאש90

מחבל ארור רצח את בתי הדר בדם קר. באותו זמן מערכות הביטחון והמשפט בוחרות לעשות עשרות חישובים על מנת שלא להרוס את בית המחבל שרצח את בתי. הם החליטו שהוא 'משוגע' או 'חולה נפש', אבל הוא בחר בכוונה לרצוח את הדר, אך ורק מתוך שנאת יהודים. הם שוכחים שבזמן שבית המחבל עומד על תלו הבית שלי, ללא הדר, כבר נהרס. אני דורש משר הביטחון, בלי פלפולים וחישובים – הרוס מידית את בית המחבל שרצח את בתי"

(ארי בוכריס, אביה של הדר בוכריס ז"ל שנרצחה בנובמבר 2015 בפיגוע דקירה אכזרי בצומת גוש עציון. בית המחבל לא נהרס בנימוק כי סבל מבעיות נפשיות).

בקיץ 2014 החליטה ממשלת ישראל לחזור ולהרוס בתי מחבלים ומשפחותיהם כצעד הרתעתי נגד מחבלים. ההחלטה התקבלה בעקבות רצח נצ"מ ברוך מזרחי וחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, יעקב פרנקל ואיל יפרח ז"ל. "תכלית הפעלתה של סמכות זו היא הרתעת הרבים מפני ביצוע פיגועים, כך שמפגעים פוטנציאליים ידעו כי למעשיהם יהיו השלכות לא רק על הקורבנות ועליהם עצמם, אלא גם על בני משפחתם", הסבירו בצבא את הרציונל העומד מאחורי מדיניות הריסת בתים.

אך ההחלטה החשובה הזו לא מקוימת. רוב בתי המחבלים שאמורים היו להיהרס עומדים על תילם. בארבע השנים האחרונות הרס צה"ל, באופן מלא או חלקי 44 בתי מחבלים, המהווים כ-30% בלבד מסך הבתים שהיו 'מועמדים' להריסה. מספר הבתים שלא נהרסו יותר מכפול ממספר הבתים שכן. כ-10 בתים נוספים 'נאטמו', כולל בתיהם של חלק ממבצעי הפיגועים הקשים ביותר: רצח שלושת הנערים, הטבח בהר הנוף, הירי בשרונה, דריסת החיילים בארמון הנציב, רצח הרב שמרלינג ועוד. פרקטיקת האטימה מעקרת את ממד ההרתעה מתוכן ולכן ב'מידה' כללנו בתים אלו בעמודת הבתים שלא נהרסו.

בשורה התחתונה עשרות מחבלים שרצחו או היו מעורבים ברציחתם של לפחות 27 ישראלים בארבע השנים האחרונות (לא כולל קורבנות הפיגוע האחרון בברקן) נותרו על תילם. בתיהם של מחבלים שרצחו או היו מעורבים ברצחיתם של 19 ישראלים נוספים נאטמו בלבד.

ברשימת הקורבנות שבתי רוצחיהם לא נהרסו נכללים הדר בוכריס שאביה מצוטט מעלה, זיו מזרחי, יעקב ובנו נתנאל ליטמן, ארי פולד, יוסף קירמה, לבנה מליחי, שלומית קריגמן, אברהם אשר חסנו, חיים חביב ועוד. רוצחיו של נתנאל עאמר מפיגוע הסנפלינג לא נתפסו עד היום, למעלה מארבע שנים מאז הפיגוע. הרשימה המלאה של הקורבנות מופיעה בסוף הכתבה.

השתמטות צה"ל מהריסת בתי מחבלים נמצאת במגמת החמרה. בתי המחבלים שרצחו חמישה מבין ששת הנרצחים האחרונים בפיגועי טרור לא נהרסו: בית המחבל שרצח את עדיאל קולמן לא נהרס בנימוק כי סבל מ"בעיות נפשיות" ולאחרונה בעקבות פרסום ב'מידה' צה"ל החליט באופן תקדימי לפתוח את התיק מחדש; צה"ל התעכב ארבעה חודשים תמימים עד שהואיל להוציא צו הריסה לבית המחבל שהרג את לוחם דובדבן רונן לוברסקי, וביום חמישי הקרוב יובא הנושא בפני בג"ץ; צה"ל נמנע מלהרוס את בית המחבל שרצח את ארי פולד.

שבעה בתי מחבלים נוספים לא נהרסו בעקבות הוראת בג"צ. בחלק מהמקרים ההריסות היו חלקיות בלבד, לעתים בהוראת בג"צ אך גם לפעמים מדובר בהחלטה עצמאית של הצבא. כך לדוגמא צה"ל מתכוון להרוס קומה אחת בלבד בבית המחבל שרצח את קים יחזקאל וזיו חג'בי ז"ל בפיגוע הירי בברקן לפני כשבועיים – זאת למרות מעצר אחיו של המחבל בחשד לשיבוש ראיות וסיוע לאחר מעשה. נכון לכתיבת שורות אלו הבית טרם נהרס.

מקוממת לא פחות היא ההחלטה הגורפת שלא להרוס בתיהם של מחבלים שהוציאו פיגועים אשר הסתיימו 'רק' בפציעתם של ישראלים, אפילו אם מדובר בפציעות קשות ביותר דוגמת אלו של ניב נחמיה, נירית זמורה, שמואל רייזמן ועוד. ההימנעות מהרס בתי מחבלים שלא רצחו מנוגדת לעמדת שר הביטחון בנושא וסותרת את התנהלות הצבא בעבר: בית המחבל שפצע באורח אנוש את יהודה גליק בפיגוע הירי לפני ארבע שנים היה מועמד להריסה. בעקבות עתירה לבג"ץ צה"ל הסתפק באטימת חדרו של המחבל.

סייענים המאפשרים למחבלים להתחמק מכוחות הביטחון לא צריכים גם הם לחשוש לגורל בתיהם. ההשלכות של מדיניות רופסת זו הרסניות: בזמן כתיבת שורות אלו מנהלים כוחות הביטחון מצוד אחר המחבל מברקן, כשהצבא מודה כי הוא נעזר בסייענים.

לא זו היתה הכוונה כאשר הכריז ראש הממשלה לפני שלוש שנים על "מלחמת חורמה בטרור הפלסטיני" ושר הביטחון הדגיש כי הריסת בתי מחבלים היא "כלי אפקטיבי מוכח במאבק בטרור ובהרתעה של אלו המתכננים לבצע פיגועים".

"מרד שיפוטי"

מדיניות הממשלה להגביר ולזרז הריסת בתי מחבלים מתבססת על סעיף 119 בתקנות שעת חירום שנחקקו עוד בימי המנדט הבריטי. מדובר בתקנה 'גמישה' במיוחד המעניקה למפקד הצבאי מרחב תמרון נרחב "להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר שבתוך או על הבית, המבנה או הקרקע" אם מתברר כי בבית התגורר מחבל או מי שסייע לו.

בית המשפט העליון זיהה את מרחב התמרון הנרחב שניתן לצבא ומאז פועל בעקביות לקצץ את סמכויות הממשלה והצבא להרוס בתי מחבלים: "בפרשנותו את התקנה, צמצם בית משפט זה את יישומה וביצועה וקבע כי המפקד הצבאי מצווה להפעיל שיקול דעת סביר בהפעילו את סמכותו מכוחה ולפעול במידתיות", כתבה נשיאת העליון בדימוס מרים נאור בפסק דין בנושא.

מחקר מקיף שפורסם לאחרונה על ידי אוניברסיטת חיפה בוחן את החלטות בג"צ בנושא. מחברי המחקר, פרופ' גיא הרפז ופרופ' עמיחי כהן קובעים כי חלק ניכר משופטי העליון משוכנעים כי מדיניות הריסת בתי מחבלים אינה חוקית. פסיקותיהם מהוות "מעין מרד שיפוטי" שתכליתו לכרסם ביכולת של המדינה להרוס בתים.

כך, לדוגמה, סלים ג'ובראן וענת ברון מתרצים מעשי טרור כשטוענים כי הריסת הבתים גוררת אחריה "תסיסה אשר תוצאתה בהגברת המוטיבציה לביצוע פיגועים" ו"הזנת השנאה ואף מעשי הטרור כלפי ישראל". ג'ובראן גם מעניק משקל קל ערך ליצירת הרתעה כלפי מחבלים, לעומת "כבודם" של הרוצחים ומשפחותיהם: "לא די, לגישתי, באפשרות ערטילאית בדבר הצלת חיים כאשר מולה עומדת פגיעה אמתית, ממשית ומוחשית בזכות לקניין ובכבוד האדם", כותב ג'ובראן.

השופטת ברק-ארז מודה כי היא "רואה עצמי כבולה" שלא לפסוק כי מדיניות הריסת הבתים אינה חוקית. השופט מזוז הגדיל לטעון כי פסיקות עקרוניות בנושא הריסות בתים שהתקבלו לפני כהונתו של אהרן ברק כנשיא העליון פחותות ערך ("דיון לא ממצה") – ולכן בג"ץ נדרש לקיים דיון מורחב במטרה לבחון פסילת המדיניות. לדברי מזוז פסקי דין המכשירים הריסות בתים אינם לגיטימיים מאחר והם "משנות ה-80' ותחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת, בטרם העידן החוקתי במשפט הישראלי".

החוקרים אבחנו כי לעתים השופטים מטילים מגבלות "ללא ביסוס עובדתי" על הריסות בתים. כך לדוגמה קבעה הנשיאה לשעבר נאור כי יש לפצות שכניהם של משפחות מחבלים אם בתיהם ניזוקו כתוצאה מפעולת הריסה, אפילו אם התבצעה כדין. כותבי המחקר מאוניברסיטת חיפה אמנם מתנגדים עקרונית להריסת בתי מחבלים אך מציינים ביושר כי דרישה זו של נשיאת העליון בדימוס "לא רק שאין לה על מה לסמוך בפסיקתו הענפה של בית-המשפט העליון בתחום זה, אלא שהיא טומנת בחובה סתירה משפטית פנימית". לשיטתם, אם מדינת ישראל ובית המשפט טוענים כי הריסות בתי מחבלים מהוות חלק מ"פעולה מלחמתית" – אין בסיס למתן פיצויים.

התחשבות ב"סבל" המחבלים

הרצון לשמור על "זכות הקניין" של משפחות המחבלים הרוצחים מגיע לידי אבסורד. כך למשל קיבל חלקית הרכב השופטים חיות, שהם ופוגלמן את עתירת משפחת אחד המחבלים שביצע את פיגועי הירי בשרונה בו נרצחו ארבעה ישראלים: "למותר הוא לציין, כי יש להקפיד על עקרונות הסבירות והמידתיות גם כאשר מדובר בפיגוע חמור ורצחני, כמו הפיגוע שבוצע במתחם 'שרונה'", כתב השופט שהם.

השופטים לא חלקו על כך שהמשפחה עודדה את בנה לבצע פיגועי טרור: "האווירה המשפחתית הכוללת היה בה כדי לעודד (את המחבלים) להמשיך ולהביא לכלל מימוש את תכניתם הנפשעת", כתב שהם. בחקירתו הודה המחבל כי אביו סייע לו להשיג נשק ואף סיפר כי ביקש סיוע כספי מהאב בכדי להוציא פיגועים נגד ישראלים (טענה שהוכחשה מאוחר יותר).

למרות זאת אסרו השופטים על צה"ל להרוס את קומת הקרקע בבית, ואפשרו רק הריסת הקומה השלישית בה התגורר המחבל. הנימוק התמוה של שהם: לא קיימת "זיקה מובהקת" בין המחבל לבין קומת הקרקע בה התגוררו יתר בני המשפחה "באופן המצדיק את הריסת הקומה כולה". חיות הסכימה וטענה כי "הריסת הקומה הראשונה… אינה עונה על דרישת המידתיות". פוגלמן הפליא לכתוב כי הרס הבית כולו "אינו שומר על יחס ראוי וסביר בין התנהגותו הרצחנית של המפגע לבין הסבל שייגרם ליתר בני המשפחה".

https://www.youtube.com/watch?v=zFfK4HsDi50

כלומר, לתפיסת שופטי בג"צ רצח ארבעה ישראלים אינו פעולה חמורה מספיק כדי להתעלות על "הסבל" שייגרם למשפחת המחבל – על אף שהשופטים עצמם מודים כי מדובר במשפחה תומכת טרור שדרבנה את בנה לרצוח ישראלים וסייעה לו אקטיבית לממש שאיפותיו הרצחניות.

כותבי המחקר מיטיבים לתאר את עוצמת הסכנה האורבת למדיניות הריסות הבתים מצד חלק משופטי בג"צ: "ככל הידוע לנו לא היה בכל ההיסטוריה של המשפט הציבורי במדינת-ישראל מקרה דומה שבו מספר כה רב של שופטי עליון קראו, בפסקי-דין רבים כל-כך ובפרק זמן כה קצר, לדיון מחודש ועקרוני, בהרכב מורחב, בסוגיה כה שנויה במחלוקת משפטית".

רולטת בג"צ

בעוד חלק מהשופטים בבג"ץ עושים דין לעצמם כדי להכשיל את מדיניות הריסת הבתים, ישנם שופטים שחושבים אחרת. במחקר של הרפז ועמיחי הם מתארים את ה"קקופוניה" האוחזת בבית המשפט העליון בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים. הם מודים כי דיון על הריסת בתי מחבלים משול למשחק ברולטה, כשסיכויי ההצלחה תלויים בעיקר בהרכבי השופטים: "הרכב שיכלול את השופטים סולברג ורובינשטיין ידחה קרוב לוודאי את העתירה שתוגש אליו, בעוד הרכב הכולל את השופטים מזוז ופוגלמן עשוי בהסתברות גבוהה להתערב בשיקול-הדעת המינהלי", הם מסבירים.

במצב דברים שכזה "העותרים נהפכים למעין מהמרים, המגישים עתירות בתקווה לקבל הרכב אוהד". הגורם שאמון על קביעת ההרכבים במקרים רבים הוא כמובן נשיאת העליון: "כל עוד בית-המשפט מפוצל בסוגיית הריסת הבתים, הפעלת סמכות זו עלולה לעורר בקרב העותרים חשש סובייקטיבי לבחירה לא-מקרית של ההרכב – תוצאה שתכרסם כרסום נוסף באמון הציבור בבית-המשפט".

המציאות המתוארת במחקר כמובן מעוותת ובלתי נסבלת, אך במקום לנצל את ההזדמנות ולהילחם על הרס של כל בית ובית על מנת לחזק את ההרתעה – בצבא ובפרקליטות המדינה מרימים לעתים קרובות מדי ידיים, ונמנעים מראש מהגעה לבג"צ.

הראש הקטן של צה"ל

התנהלות הצבא מלמדת עד כמה עמוק חדרה המשפטיזציה לשורות הצבא: בתגובות שנמסרו לנו ומסמכים שהגיעו לידינו נכתב כי בשם "עקרונות משפטיים" פועל הצבא לעשות "שימוש מצומצם בסמכות" להרוס בתי מחבלים – כאמור בניגוד להנחיות הדרג המדיני שקבע פעם אחר פעם כי יש לקדם ולזרז הריסת בתי מחבלים.

הגורם האמון על התנעת התהליך שיוביל להרס בית של מחבל שביצע פיגוע הוא היועץ המשפטי של אוגדות איו"ש. בתום ביצוע מיפוי הנדסי ("מדידות") של הבית, עובר התיק לשב"כ שמכריע האם הפיגוע התרחש אך ורק ממניעים לאומניים או שקיימות לכאורה נסיבות 'מקלות'. במידה והוחלט להמשיך בהליך נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה, ואם מתקבל אישור שכזה נפתחת בפני המשפחה האפשרות לערער על ההריסה בפני הצבא ("השגה"), ובהמשך לעתור לבג"ץ.

הרמטכ"לים גנץ ואייזנקוט, כמו גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, תומכים בהריסת בתי מחבלים, בשל הצורך לחזק את ההרתעה. גם אהוד ברק קרא בתקופה בה כיהן כשר ביטחון לזרז הריסות בתי מחבלים. לדברי ברק "נדרשת פעולה מיידית במישור המשפטי לקיצור זמנים דרסטי שיאפשר למערכת הביטחון הריסת בתי מחבלים בסמוך למועד הפיגוע, ובכך לתרום להרתעת מחבלים פוטנציאלים".

מילים כדרבנות, אך חבל שלרוב הן לא הופכות למעשים. לעתים קרובות נראה כי הצבא עושה דין לעצמו ומחליט מראש לוותר על הריסות בתי מחבלים כדי להימנע מעימות עם בג"צ. כך קורה למשל שההחלטה אם להוציא צווי הריסה מתקבלת באיחור ניכר, לעתים של מספר חודשים, ובכך נפגע עקרון מקודש של מהירות הפעולה לשם השגת הרתעה אפקטיבית. במקרים אחרים מחבלים שביצעו פיגועים מחרידים מקבלים הנחה כמי שסבלו מ"בעיות נפשיות". משפחות מחבלים זוכות להישאר עם קורת גג מעל ראשן בנימוק כי שיתפו פעולה לכאורה עם המדינה, על אף שחלקן מכחישות את שיתוף הפעולה ואף מהללות את מעשי הרצח שביצעו קרוביהם.

מתחמקים מתשובות

בצה"ל לא נלהבים לתת לציבור דין וחשבון על מחדל בתי מחבלים. בשבועות האחרונים אנו מנהלים קשר אינטנסיבי עם דובר צה"ל על מנת לברר מדוע בתיהם של מחבלים שקטפו חייהם, פצעו קשה או סייעו לרוצחי ישראלים נותרו על תילם – בניגוד למדיניות הרשמית של ישראל. בשלבים הראשוניים דובר צה"ל הבין את תפקידו וסיפק תשובות ענייניות לכל מקרה לגופו, אך בשלב מסוים החליטו בצבא להפסיק לשתף פעולה, ודרשו שנגיש בקשה לפי חוק חופש המידע.

בפועל מדובר בהתחמקות ממתן תשובה לציבור, משום שהשאלות ששאלנו – נימוקים להחלטות – אינן בגדר "מידע" כפי שהוא מוגדר בחוק.

ההתנהלות המופרכת של דובר צה"ל מתבטאת גם במקרים פרטיים: לפני כחודש למשל הגשנו שאילתה על בית המחבל שרצח את לבנה מליחי ושוטר יס"מ רס"מ יוסף קירמה בפיגוע ירי בגבעת התחמושת לפני כשנתיים. המחבל, צבאח אבו סביח, היה אמור להתחיל ולרצות ביום הפיגוע עונש מאסר בגין תקיפת שוטר. הוא גם היה חבר בארגון הקיצוני 'שבאב אלאקצא' המזוהה עם חמאס. בתחילה השיב לנו דובר צה"ל כי בית המחבל נהרס באופן חלקי בעקבות פסיקת בג"צ.

אך הפסיקה של בג"צ מתייחסת לבית המשפחה בכפר עקב. משפחת המחבל מחזיקה בבית נוסף, בכפר א-ראם, שאף נמדד על ידי הצבא לקראת הריסה יממה לאחר הפיגוע. הבית בא-ראם עדיין עומד על תילו. שלחנו לדובר צה"ל שאילתת המשך בנוגע לבית בא-ראם, אך בשלב זה החליטו בדובר צה"ל להסתתר מאחורי חוק חופש המידע.

חסינות לרוצח ארי פולד

במקרים אחרים עולה חשש כי משפחות המחבלים מהתלות במערכת הביטחון: בנובמבר 2015 נרצחו יעקב ליטמן ובנו נתנאל בן ה-18 בפיגוע ירי סמוך לעתניאל. הרוצח, שאדי אחמד מטאוע בן 28 מחברון, היה מזוהה עם הג'יהאד האסלאמי ונדון לשלושה מאסרי עולם. בהודעת השב"כ נמסר כי אביו ואחיו הסגירו אותו, אך למחרת שוחח האב עם 'חדשות 2' והכחיש בכל תוקף כי הסגיר את בנו: "להסגיר את הבן שלי? הוא גיבור", אמר האב והבהיר כי יעדיף שביתו ייהרס מאשר שבנו ייתפס. על אף שעודד טרור ושם את השב"כ ללעג, בישראל הותירו את הבית על תילו.

מקרה דומה מתרחש ככל הנראה גם בימים אלו, כאשר צה"ל מסרב להעמיד להריסה את בית משפחת המחבל שרצח לפני כחודש את ארי פולד. שעות ספורות לאחר הפיגוע פשטו כוחות צה"ל על הבית בכפר יטא וערכו מיפוי הנדסי לקראת הריסה – אך נכון לעכשיו לא הוצא צו הריסה לבית. בצה"ל טענו מיד לאחר הפיגוע כי אמו של המחבל הגיעה למחסום על מנת להזהיר על הפיגוע שמתכנן בנה, אולם בזמן שהייתה במקום בנה כבר ביצע את הפיגוע. במילים אחרות, ה'אזהרה' של האם לא סייעה לסכל את הפיגוע.

קרובי הנרצח טוענים כי הצבא נמנע מלעדכן אותם על גורל בית המחבל, ותוהים על התנהלות הצבא: "משפחת פולד איננה מבינה מדוע טרם התקבלה ההחלטה הברורה והפשוטה להרוס את ביתו של הרוצח. מדובר במקרה מובהק שחייב תגובה הרתעתית מהירה וחבל שהגורמים הנוגעים בדבר גוררים רגלים", אומר ל'מידה' עו"ד מוריס הירש המייצג את משפחת פולד.

בריחה = חסינות

במקרים בהם צה"ל הגיב לפנייתנו, התשובות היו רחוקות מאוד מלהיות מספקות. כך קרה בעניינו של אברהם אשר חסנו ז"ל, שב-20 באוקטובר 2015 נרצח בפיגוע דריסה אכזרי במיוחד ליד חברון. המחבל, צחבאן טיטי, נמלט מזירת האירוע ורק באפריל 2016, כחצי שנה מאז הפיגוע, מיפו כוחות צה"ל את הבית. וזהו. לא נעשה כל צעד נוסף לקראת הריסה והבית עומד על תילו מאז.

ייתכן שבצה"ל חששו שבג"צ יפסול את הריסת הבית בשל השיהוי בין מועד הפיגוע לבין הוצאת צו ההריסה – כפי שפסקו בעבר השופטים. כך למשל התעכב צה"ל ארבעה חודשים תמימים עד שהורה להרוס את בית המחבל שהרג את לוחם דובדבן רונן לוברסקי. ההריסה הוקפאה בהוראת בג"צ עד לדיון בעתירת משפחת המחבל בעוד יומיים (חמישי). במקרה של אברהם חסנו משפטו של המחבל, המואשם ברצח, עודנו מתנהל.

בתגובה לפנייתנו הסתפקו בצה"ל בתשובה לקונית כי "לאחר שנבחנו כלל נסיבות המקרה כפי שעלו מחקירת גורמי הביטחון, ובהתייעצות עם גורמי משרד המשפטים, הוחלט שלא לפעול להריסת הבית". משרד המשפטים אמר לנו כי ההחלטה שלא להרוס את בית המחבל שרצח את חסנו התקבלה על ידי צה"ל.

משפחת חסנו לא עודכנה גם היא מדוע בית המחבל שרצח את אב המשפחה לא נהרס. רות חסנו, אלמנתו של אברהם ז"ל, לא יודעת נפשה מרוב זעם: "את אברהם אף אחד לא יחזיר אבל את ההרתעה ואת החיים של הנרצחים הבאים הרס בית המחבל היה יכול להחזיר", היא אומרת ל'מידה'. "כולם רואים איך ההרתעה נשחקת מדי יום. גם משפט הרוצח מתנהל בעצלתיים כאילו מדובר במעשה פעוט של גניבת מסטיקים. אני קוראת לשר הביטחון להתערב באופן אישי לתת הנחיה להרוס את הבית וללחוץ על הפרקליטות שידרשו גזר דין מוות למחבלים".

"תולדה רגעית של מצבו הנפשי של המחבל"

בשם התבוסתנות של יועמ"ש איו"ש, מנסה צה"ל לאמוד גם את איתנותם הנפשית של המחבלים. לאחרונה הודה צה"ל כי נמנע מהרס ביתו של המחבל שרצח את עדיאל קולמן בנימוק כי המחבל לוקה בנפשו. ב'מידה' הוכחנו כי המחבל פעל מתוך אידאולוגיה לאומנית סדורה של שנאת יהודים וכי משפחתו, בעלת קשרים ענפים לחמאס, התגאתה במעשיו. בעקבות הכתבה החליט צה"ל בהחלטה תקדימית לפתוח מחדש את התיק ולבחון את הריסת בית המחבל.

מקרה דומה, ומקומם לא פחות, התרחש לאחר הפיגוע בנובמבר 2015 בו נרצחה באכזריות הדר בוכריס בת ה-21 בדקירות סכין בצומת גוש עציון. המחבל עיסאן ת'וואבתה, בן 34 מבית פאג'ר שליד בית לחם, דקר את בוכריס מספר רב של פעמים והיא מתה במקום. עוד באותו יום פשטו כוחות צה"ל על כפרו של המחבל ומדדו את ביתו לקראת הריסה. קרוב לשלוש שנים חלפו מאז, אך עד היום לא הוצא צו הריסה לבית.

במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), פרסמו בתקופת גל הטרור האחרון מסמך מביך, המתרץ פעולות טרור של "צעירים מבקשים למות בפיגוע טרור כדי למצוא מוצא מבעיותיהם הנפשיות, המשפחתיות והאישיות". במסמך תיארו את הרצח האכזרי של בוכריס בסך הכל כ"תולדה רגעית של מצבו הנפשי (של המחבל) ולא תכנית סדורה, שמאחוריה אידאולוגיה מוצקה". באופן כללי במתפ"ש סבורים כי טרור נגד יהודים יכול להיות גם תוצאה של ריב בתוך המשפחה, ביקורת חברתית ואף "כישלון בבחינות בגרות". לפי המתפ"ש, "לאחר ריב מול משפחתם וללא כל תמיכה מהחברה הסובבת אותם, נשארו אותם צעירים מבודדים, כועסים, וללא טיפול נפשי מתאים. הבחירה היחידה בעיניהם כדי לצאת ממצב זה היא להתאבד בפיגוע ולהביא לכך שייתפסו כשהידים".

במתפ"ש גם נוטלים על עצמם את תפקיד הפסיכולוג של ערביי יו"ש על מנת שיימנעו להבא מרצח ישראלים. שימו לב לטקסט הבא, שקשה להאמין כי נכתב על ידי מי שאמונים על שמירת ביטחון אזרחי ישראל:

אם ישימו הפלסטינים לב לבעיות קרוביהם, ילדיהם והנדכאים בחברתם ויפעלו בנוגע אליהם – יצמח דור בריא יותר שיצליח להתמודד ולהתגבר על הקשיים במקום לבקש לפגוע בעצמו ובחפים מפשע וללכת בדרך הטרור"

כלומר, המחבלים בוחרים בטרור לא כתוצאה מהסתה פרועה ורק אם ההורים יטפלו ב"ילדיהם הנדכאים" חייהם של ישראלים יינצלו.

מידע שפורסם על ידי 'מרכז המידע למודיעין וטרור' בנוגע לפיגוע בו נרצחה בוכריס סותר לכאורה את עמדת הצבא. נכון אמנם שהמחבל היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בבית לחם, אך מיד לאחר הרצח כינה הפת"ח את ת'וואבתה "השהיד הגיבור". חמור מכך, אמו אמרה כי היא "גאה בבנם שהרים את ראשם למעלה".

אחד העדים לפיגוע אמר כי המחבל התנהל באופן מחושב: "הוא הגיע מכיוון הכביש ועקף את התחנה שהייתה מלאה באנשים, הוא היה עם שתי הידיים בכיסים. החייל ניגש למחבל ואמר לו לעבור לצד שני, המחבל עשה את עצמו עובר לצד השני ואז החל בריצה, שלף סכין ודקר את הבחורה", סיפר עד הראייה ל-ynet. הרצח של בוכריס היה הפיגוע השלישי שביצעו ערבים באותו יום. רק שלושה שבועות קודם לכן נרצחו בצומת הגוש שלושה ישראלים ובוצעו במקום מעשי טרור נוספים.

למרות עובדות אלו, הצבא בישר למשפחת בוכריס כי בית המחבל לא ייהרס מאחר והמחבל לקה "במחלת נפש מסוג סכיזופרניה פרנואידית ולא היו נתונים המעידים על השתייכות לארגון טרור כלשהו או ביצוע פיגוע מטעמים לאומניים".

לאחרונה פורסם מחקר מקיף בשיתוף המשרד לביטחון פנים לפיו שני-שלישים מהמחבלים בגלי הטרור בשנים האחרונות “היו בעלי רקע נפשי”. כלומר, לפי ההיגיון החדש של צה”ל רוב מוחלט מבין הערבים שמעלים בדעתם לרצוח יהודים יוכלו לצאת לפיגוע בראש שקט, כשהם משוכנעים במידה גבוהה של ודאות כי בית משפחתם יישאר על תילו ולא ייהרס.

לדברי עורך הדין מיכאל ליטווק המייצג את משפחת קולמן, בתי מחבלים צריכים להיהרס ללא קשר למצבו הנפשי של המחבל בעת ביצוע הפיגוע. “הריסת בתי מחבלים נועדה ליצור הרתעה ולא כאמצעי ענישה – כך שטענה בדבר מחלת נפש אינה רלוונטית”, טוען ליטווק ומוסיף כי החלטת הצבא שלא להרוס את בתי המחבלים שרצחו את קולמן ובוכריס "תיתן פתח לכל שאר משפחות המחבלים ותביא לריסוק מעט ההרתעה שעוד נותרה".

"המחבל מקבל פרס שניצלתי?"

צה"ל כאמור קיבל החלטה גורפת שלא להרוס בתי מחבלים שלא צלחו במשימת הרצח ו'רק' פצעו ישראלים. המקרה היחיד בו פעלה המדינה לבצע פעולת עונשין נגד מחבל שפצע ישראלי ולא רצח אותו היה פיגוע הירי לפני ארבע שנים בו נפצע אנושות יהודה גליק.

בתחילה התכוונה המדינה להרוס חלקית את בית המחבל שירה בגליק, שהיה שקוע עד צוואר בטרור ובקשרים לחמאס והג'יהאד האסלאמי. המדינה מראש התכוונה להרוס רק חלק מבית המחבל, ולא את כולו, תוך שהיא מדגישה כי מדובר ב"החלטה מידתית וסבירה" – על מנת לקלוע לעולם המונחים החביב על השופטים.

ההתחנפות לא מנעה משופטי בג"צ להוציא צו ביניים ולהקפיא את ההריסה. השופטים רובינשטיין, דנצינגר וסולברג ציינו כי "לא ניתן להתעלם מכך שחל שיפור במצבו של גליק" ולכן על המדינה לשקול גם את "תוצאת המעשה". המדינה הבינה את הרמז והחליטה להסתפק רק באטימת חדרו של המחבל, פעולה שהממד ההרתעתי שבה שואף לאפס.

בתשובתם לבג"צ הציגו בצה"ל חזית קשוחה כשהצהירו כי יפעלו להרוס בתי מחבלים "על־אף שאותם המעשים לא הובילו בהכרח לקטילת חיי־אדם". בפועל הצבא סורס והמילים הגדולות התבררו כריקות: בארבע השנים האחרונות מופו לפחות 70 בתי מחבלים שפצעו ישראלים אך באף אחד מן המקרים לא הוצא ולו צו הריסה בודד. לעתים מדובר בפציעות קשות ביותר, דוגמת אלו של שמואל רייזמן, ניב נחמיה, נירית זמורה והנערה שובה מלכה שנפצעה אנושות בפיגוע דקירה בעפולה לפני כחודשיים והתאוששה בדרך נס.

בתשובתם ל'מידה' מודים בצה"ל כי הם פועלים להרוס אך ורק "בתי מחבלים שביצעו פיגועים בהם נהרגו אזרחים או אנשי כוחות הבטחון". כלומר המערכת אפילו לא מנסה לאתגר את בג"צ ומוותר מראש על הדרישה להרוס את הבית. ההחלטה שלא לפעול נגד מחבלים שפצעו מנוגדת להצהרה של שר הביטחון כי "אין הבדל בין פיגוע שהסתיים ברצח, לבין פיגוע שהסתיים בפציעה קשה, בשני המקרים בתי המחבלים חייבים להיהרס".

שמואל רייזמן, שנפצע באורח אנוש בפיגוע דקירה בשער בנימין בנובמבר 2015, זועם על כך שבית המחבל שדקר אותו אפילו לא נמדד. "רפיסות המערכת מתסכלת מחדש. המחבל ניסה לרצוח אותי, הייתי כפסע מהמוות ורק בנס ניצלתי. עכשיו המחבל מקבל פרס על הנס שקרה לי? אני צריך להתנצל שניצלתי? זו מדיניות חלם מטורפת. אני דורש משר הביטחון צדק והרתעה. הרוס את בית המחבל שניסה להרוס ולקפד את חיי".

סייענים ונהנים

סייעני מחבלים מתחמקים גם הם ממתן דין וחשבון על מעשיהם. בסעיף 119, על בסיסו פועלת הממשלה להרוס בתי מחבלים, נכתב כי ניתן להרוס בתים של מי ש"היו שותפים שלאחר מעשה". בפועל צה"ל כלל לא מוציא צווי הריסה לסייעני מחבלים רוצחים. כך למשל במקרים של רצח מיכאל מרק, איתמר בן-גל, רזיאל שבח, רונן לוברסקי וכעת גם המחבל שביצע את פיגוע הירי בברקן.

הפיגוע בו נרצח שבח הוא המטריד ביותר מבחינת הדומיננטיות של הסייענים. המחבל היורה, אחמד נאצר גראר, נמלט מהזירה ומכוחות הביטחון במשך קרוב לחודש ימים. במהלך אותו חודש נעזר המחבל בתשתית של סייענים רבים אשר העבירו אותו ממקום מסתור אחד למשנהו, וכן סיפקו לו תחמושת, אמצעי לחימה, מזון וכסף. מעבר לכך בפני אחד מהם הצהיר המחבל על כוונתו לבצע פיגועים נוספים.

הפרקליטות הצבאית הגישה כתבי אישום לפחות נגד ארבעה סייענים, אך נגד אף אחד מהם לא הוצא צו הריסה. בפיקוד מרכז טוענים כי הריסת בתי סייענים "אינה עומדת במבחנים המשפטיים", אך מדובר בניחוש בלבד שכן שופטי בג"ץ אינם אחידים בדעתם וגם ככל הידוע שאלת הריסת בתי סייענים לא הועמדה לבחינה בבית משפט, על אף שהחוק מתיר אותה במפורש.

לאחרונה הודיע צה"ל לתושבי הכפר שווייכה ממנו יצא המחבל שביצע את הפיגוע בברקן כי מי שיסייע למחבל להימלט מסתכן בהרס ביתו. זמן קצר לאחר מכן נתפס אחד הסייענים אך למרות ההצהרות הלוחמניות לא הוצא צו הריסה לביתו, נכון לכתיבת שורות אלו.

"ההריסה מכערת את הבית"

הגוף שעומד מאחורי מנגנון הכשלת מדיניות הריסת הבתים והמאפשר לבג"ץ לשים רגליים לצה"ל הוא 'המוקד להגנת הפרט', שב-30 שנות קיומו הגן וטיפל לטענתו בלמעלה מ־80 אלף פניות מצד פלסטינים בהליכים הנוגעים למניעת הרס בתיהם, ביטול שלילת תושבות ועוד. ב’מוקד' מעלים לא אחת טענות מגוחכות על גבול האבסורד. כך לדוגמה במקרה של אחד ממבצעי הפיגוע בשרונה, אחותו של אחד המחבלים העלתה פוסט בפייסבוק בו היללה את הפיגוע:

יום שייחקק לנצח בזכרון העולם כולו. יום פיגוע הגיבורים… יום שבעזרת אללה יחזור על עצמו כל יום עד שתשוחרר פלסטין… פיגוע שזעזע את יסודות המקום שנקרא 'ישראל'. ברכות לכם על מה שעשיתם"

ב'מוקד' לא התרשמו וטענו בפני השופטים כי אין מדובר חלילה בדברי תמיכה בפיגוע, אלא בסך הכל ב"דברים טבעיים של חיבה וגעגוע שכותבת אחות על אחיה העצור והפצוע". לקרוא ולא להאמין.

ב'מוקד' מייחסים חשיבות כה זעומה לחייהם של ישראלים, עד שאפילו פגיעה ארכיטקטונית חזותית מהווה מבחינת הארגון עילה להימנע מצעדי הרתעה נגד משפחות המחבלים. לפני כשנתיים עתר המוקד בשם משפחת המחבל שרצח את מליחי ורס"מ קירמה בפיגוע הירי בגבעת התחמושת בירושלים. אחד הנימוקים נגד הריסת בית המחבל היה כי “הכיעור” שייגרם לבניין כתוצאה מההריסה יוביל לפגיעה “נפשית” בשכניו ובקרוביו של המחבל. לא פחות.

למעלה מ-85% מתקציב 'המוקד' מגיע מישויות זרות, ביניהן האיחוד האירופי, האו"ם, דנמרק, שבדיה, שווייץ, הולנד, נורבגיה, ספרד ועוד. המוקד גם זכה בעשור האחרון לתרומות של כשלושה מיליון שקל מהקרן לישראל חדשה.

דבורה גונן, אמו של דני הי"ד שנרצח לפני כשלוש שנים על ידי מחבל בפיגוע ירי בבנימין, תקפה בחריפות את 'המוקד' שעתר לבג"צ במטרה למנוע את הרס בית המחבל שרצח את בנה. "המשפחות השכולות מרגישות כאילו רצחו את יקיריהן בפעם השנייה", אמרה גונן לאחר שבג"צ דחה את עתירת המוקד. "עצוב שאנו צריכים להתחנן כדי להפסיק את האבסורד בו ארגון ישראלי מגן על מי שרצחו את יקירנו. המוקד שולל מאיתנו את הזכות לחיים וכל זה בשם 'זכויות אדם'. דמם של הנרצחים זועק מהאדמה".

תגובות

מדובר צה"ל נמסר: "צה״ל וגופי הביטחון פועלים באופן נחוש ויומיומי לשמירה על שלומם של אזרחי מדינת ישראל, לסיכול פיגועי טרור ולהרתעת מחבלים בדרכים שונות. הריסת בתי מחבלים מבוצעת לאחר תהליך סדור, בו נשקלים כלל השיקולים הנחוצים לעניין. בין השיקולים המרכזיים ניתן לציין את השיקולים שנקבעו בפסיקת בג"צ, שיקולים מבצעיים ונסיבותיו הפרטניות של כל מקרה".

שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו' המלווה את מאבק משפחות הקורבנות להרס בתי מחבלים מסר: "שוב ושוב מוכח שמערכת הביטחון וצה"ל מסרסים לגמרי את הרס בתי המחבלים, אולי הכלי הרתעה האחרון שעדיין קיים. שוב ושוב מסרבים להרוס בתי למחבלים וכשכן הורסים זה אחרי זמן רב ובאופן חלקי. דו"ח ועדת שני של צה"ל קבע חד משמעית שהרס בתי מחבלים מציל חיים אבל צה"ל בוחר להכנע להומניות מזוייפת ולא להרוס בתי משפחות מחבלים מטעמים פוליטים משפטיים. אנחנו דורשים משר הביטחון לנסח מיידית נוהל הרס בתי מחבלים כך שבתוך יממה מרגע הפיגוע יינתן צו הריסה".

רשימת שמות קורבנות הטרור שהמחבלים שרצחו או היו מעורבים במותם הצליחו להתחמק מעונש הריסת בתיהם, בהחלטות הצבא או בג"צ: איתמר בן גל, בנימין יעקובוביץ', ישעיהו קרישבסקי, נעמה ואיתם הנקין, זיו מזרחי, יעקב ונתנאל ליטמן, הדר בוכריס, אליאב גלמן, שלום שרקי, טוביה ינאי ויסמן, לבנה מליחי, יוסף קירמה, רונן לוברסקי, ארי פולד, שלומית קריגמן, אלכסנדר לבלוביץ', מיכאל מרק, אברהם אשר חסנו, אלון אנדרי גובברג, חיים חביב, ריצ'רד לייקין, אלמוג שילוני, מלאכי רוזנפלד, אהרון בנט, נחמיה לביא, קים לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי.

יהי זכרם ברוך.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

36 תגובות למאמר

  1. א. אני גאה שאחד הבוגרים שלי עובד בתכנון הריסה של בתי מחבלים.
    ב. לפי מה שמסופר כאן, הפתרון צריך להגיע גם מחקיקה שתחליף את הפקודה המנדטורית.
    ג. במקום להרוס, עדיף להחרים ולהעביר את הזכויות הקנייניות בבית למשפחות הנרצחים.

    1. חוק חדש לא יעמוד ב"פיסקת ההגבלה", ולכן יבוטל מיידית ע"י בג"ץ סדום
      בקשר לא' וג' אתה צודק

  2. בחירות הבאות צריך לבחור הכי מטורף וקיצוני ימינה . מה שהכי מזכיר את כהנא.

    1. מפלגות "ימין" קיקיוניות שלא עוברות את אחוז החסימה – תרגיל של השמאל לפיצול מחנה הימין ול"שתייה" של קולות ימניים שמקטינה את הכוח של מפלגות הימין הגדולות.
      ברוך מרזל, איתמר בן גביר, מיכאל בן ארי, משה פייגלין – מריונטות של השמאל כמו אבישי רביב.

      http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1846543&forum_id=771

      https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5548

  3. מאיפה הרעיון ההזוי הזה שזה לגיטימי לפגוע באנשים בגלל פשע שביצעו אנשים אחרים ? איך בכלל זה הגיוני להרוס בית של משפחה כי אחד מבני המשפחה ביצע פשע ? נראה שהמטרה של שימור השליטה בשטחים מקדשת בעיני הכותב כל אמצעי.

    1. מדובר במלחמה, ומדובר בהרתעה, ומדובר בלנצח. אלו לא אזרחים ישראלים, ישראל לא חייבת להם דין וחשבון. הם מלמדים את הילדים שלהם רצח ושנאה, וכן גם אתה קורבן לגיטימי. ואם הם יודעים שלמחרת הרצח יפול הבית של המשפחה שלהם ייהיה קשה יותר לשכנע אותם להרוג, וחיים ינצלו. הממשלה וצה"ל הם נציגי הציבור הישראלי, לא הפלשתיני.

    2. תקח את הכדור המתאים ותחזור לבועה…

    3. החשיבה שלך היא מערבית, כאילו שמי שגר בבית או רחוב או שכונה מסוימת חי חיים פרטיים ומפתח את האישיות והרצונות הפרטיים שלו. המצב בחברה הערבית מוסלמית הוא לא כזה. שם הרחוב חי ונושם וכל אחד יודע מה האחר חושב ועושה. לכן קל יחסית לצה"ל ולשב"כ לעבוד עם משת"פים למרות כל השנים ואמצעי הזהירות שנוקטים המחבלים. לכן משפחה שבנה יוצא לבצע פיגוע יודעת בדיוק מה הוא מתעתד לעשות. בתרבות הערבית הרס הבית הוא בעל משמעות כבדה ולכן יוצר הרתעה, למעשה ההרתעה היא לא מספיקה כי עדיין ישנם רוצחים ערבים רבים מדי.

    4. הייתי מאות פעמים בשטחים ולא ראיתי שם שום מלחמה. ראיתי צבא מודרני ומאורגן שפועל לדכא אוכלוסייה אזרחית. הסתובבתי גם לבד לא חמוש בין פלסטינאים ודיברתי עברית וכולם היו מאוד נחמדים.

      ואתה יודע כמה בתים ישראל הרסה בשטחים מ67 (כ-9000 רק בצוק איתן…) אתה חושב שעוד מאה או אלף או עשרת אלפים ישנו משהו ? ואולי זה בדיוק להפך, פגיעה בלא מעורבים מגבירה את הרצון לפגוע בישראלים ?

    5. משה,
      זה לא פשע!!!!
      זה אוייבים. זה אוייב קולקטיבי, במלחמה קולקטיבית דתית, שהערבים המוסלמים נלחמים ביהודים בגלל דתם. הערבים הם חברה דתית, שבטית, חמולתית, עם אידיאולוגיה רצחנית קולקטיבית נגד יהודים. הערבים מחנכים את בניהם ובנותיהם על ברכי האסלאם, המשווה יהודים לשטן בכל פלטפורמה – מסגד, בית ספר, רחוב, אוניברסיטה, משפחה.

      הפיגועים שהם מבצעים זה ג'יהאד על מנת להגיע לגן עדן. האחריות לביצוע הפיגוע איננה של אדם אינדיבידואל האחראי על עצמו – אלא על החברה שחינכה אותו לזה, ותומכת במלחמתו נגד ישראל.

      די להכחשה!! הליברליזם המזוייף שלך אינו מתאים למציאות המזרח תיכונית של מלחמת דת בין האסלאם ליהודים.

    6. כשמכניסים רוצח לכלא הילדים שלו חיים ללא אבא – הם נפגעים. המעשה המוסרי הוא להכניס רוצח לכלא אפילו שנפגעים מזה אנשים אחרים. במצב של טרור המעשה המוסרי הוא מיגור הטרור בדרך אפקטיבית ויעילה וזה הריסת בתים.המעשה המוסרי הוא לעשות זאת אף שיש נפגעים שלא הם ביצעו את הפשע אלא אדם אחר. המטרה של התנהלות מוסרית גם בשטחים מקודשת יותר מקלישאות השמאל על 'חפים מפשע'

    7. האם שווה להרוס את מדינת ישראל בשביל להשתלט על השטחים ? צריך לסרס את מערכת המשפט, את התקשורת את החברה האזרחית הביקורתית. להפוך כל מי שמתנגד לפרוייקט ההזוי הזה לאוייב או לפסיכי, לעשות דה הומניזציה לפלסטינאים, לשפוך ים של כסף. בשביל מה ? עוד כמה גבעות מלאות מיליוני ערבים ?

    8. אז עכשיו השמאל מתנגד להצלת חיים של יהודים אפילו כשהמחיר הוא פגיעה ברכוש בלבד? יפה לכם. אכן אין הומניים מכם. מגדלור שמאיר לעולם כולו קדושת החיים מהי

    9. מאיפה הרעיון "ההזוי" הזה? מדינות המערב הטילו סנקציות על לוב של מועמר קדאפי, כשהיא תמכה בטרור ועל עיראק של סדאם חוסיין…למרות שזאת היתה ענישה קולקטיבית. יותר מזה, עד שלא נאלץ את האויבים שלנו להבין שהם בעמדת חולשה ולכן אין להם ברירה אלא להשהות את הג'יהאד, הג'יהאד נגדנו לא ייגמר.
      מוזמן לבדוק אותי, ולקרוא את הערכים ג'יהאד באינציקופדיות בריל של הקוראן והאסלאם, הספר War And Peace In the Law Of Islam שחיבר פרופסור מאג'יד ח'אדורי ואת הספר The Reliance Of The Traveller (הפרק על הג'יהאד), ספר שאוניבברסיטת אל אזהר הכירה בו כמקור מוסמך- כולם מעבירים מסר ברוח הזאת. חלק מהמקורות הנ"ל ישנים במיוחד חלק יחסית פחות. אבל כולם קבעו בגדול שזהו עקרון ידוע במסורת המוסלמית- השהיה של הג'יהאד רק כשהצד המוסלמי מחליט שהוא חלש מדי.

    10. כמה דברים שאתה טועה בהם לגמרי
      דבר ראשון: המשפחה מקבלת מיליונים מאש"ף על כל פיגוע שבן משפחה עושה מכאן יש דחיפה לביצוע פיגועים מצד המשפחה ברב המוחלט של המקרים המשפחה היא מסייעת למחבל להוציא את הפיגוע לפועל תשים לב שכל בתי המחבלים שמשפחתם יצא נגד הפיגוע אינם עומדים ברשימת ההריסה
      דבר שני: כנראה לא הייתה מספיק בשטחים או שלא הייתה מאז 2008 אני מבקר כל יום בשטחים למאן האמת אני עובד שם בשטח C ו B לא תראה אפילו חייל אחד ברדיוס של 300 מטר למה? כי מאז 2008 כל נקודות הביקורת שלא נמצאות על גדר ההפרדה נשמטו ונעזבו כח הצבא נמצא רק בין השטחים ולא בתוכם
      חיכוך בין פלסטינים לחיילים קורה רק כאשר הפלסטינים יוזמים את החיכוך במקרים הבאים:
      1. כאשר פלסטיני רוצה להכנס\לצאת מ\לישראל
      2. כאשר יש התקוממות או הפרת סדר שיוצאת מאחד השטחים
      3. כאשר פלסטיני מתקרב להתנחלות או למפעל
      4. כאשר פלסטיני מתכנן פיגוע (ואז מקבל ביקור מדובדבן שפועלים בכוונה בלילה כדי למנוע חיכוך בין פלסטינים שאינם מעורבים ורעש מיותר)
      האמת היא שלצבא אין כל אינטרס להתערב בחייהם של הפלסטיניים ביום יום ולכן נמנע מחיכוך מיותר
      מדינת ישראל לא תהרס ע"י השתלטות על שטחים מפני שאף אחד אינו דוחף להשתלטות עליהן ואף אחד אינו חפץ לסרס שום דבר חוץ מבג"ץ בגלל שהאמת היא שבג"ץ נהיה הדיקטטור שהוא הוקם מלחתחילה למנוע ההשפעה החוקית והמדינית של בג"ץ פשוט יותר מידי גדולה הוא יצא מתחום השיפוט שלו לגמרי ע"י תהליך מחושב וארוך של הגדרות ופרשנויות חדשות המשנות את חוקי המדינה ונותנים לו השפעה גדולה יותר לפי האג'נדה האישית של שופטי בג"ץ כפי שהוכח במחקר המצויין לעיל כל גוף ממשלתי בעל יותר מדי כח הוא חדשות רעות

  4. משפטנים בעד חיסולה של ישראל1
    הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל. תרגום שגוי זה איננו מיקרי, הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהפכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מנהל תקין ושקיפות. הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אוישות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.

    מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם. כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה אף לא למענו. לפי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים". הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות. גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:

    לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"… לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות. עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה". זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה. עוד טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו". השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להענש (מגיע לי עונש). תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון. בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חי צו ני! על בית המשפט.

  5. משפטנים בעד חיסולה של ישראל2
    באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים משופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.

    לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם. השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים. את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים ובינהם חפים רבים האומללים אף יותר. אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.

    את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני על האסונות שבית המשפט מביא. ב -1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עלייה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך התבצע נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ. בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר בטחון נגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות על חשבון חייהם של ישראלים. בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פנוי בניין בטרם הריסתו וכך לחסוך בחיי אדם, גם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה. בג"ץ מתעלם מחוק איסור הסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב. בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים למחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.

    למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים, את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים במיצגיו. בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים. בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי, דוקא את זאת יש לרסן. דוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העלין אינו דן ואינו עוסק בראיות, כך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות . אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישו.

  6. משפטנים בעד חיסלה של ישראל3
    מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות . את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים ,כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו. מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפריהם את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום "לפקח" על מדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח על אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון. את שלטון עלית למען עצמה לפי רצון האויבים יש למגר לפזר לאלתר!

    זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה ובקש לחוקק חוקים להם החליט לקרא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת ל.התערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.

    בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו. כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משעמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם מעבירים את סמכותיותיהם לבני דמותם. כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם. המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית ללא כל סמכות או רשות מהכנסת. במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.

  7. זרוע יבשה עמוס בקצינים רופסים .הללו ממש ממש רוצים פוליטיקה , אממה ! לא מכבודם להיות חכי"ם הם רוצים רוה"מ או לכול הפחות שר ביטחון ( מופז,ברק,ליפיקין שחק,בוגי,גנץ,אשכנזי) כולם יהירים כולם היו ממש ממש גרועים ואלו שלא נבחרו ( גנץ ואשכנזי ) אז הראשון לא יהיה שונה מאחרים וזה אשכנזי שרף עצמו ביהירותו וחוצפתו טרם מימש את האופציה .שימו לב ,למעט מופז כולם מכוונים מערך מרכז ( 0מול) מתוך הבנה מקולקלת שה0מול בישראל בקנטים והם הם יצילהו… דור המשתבללים המלקולרים מחפש כרגיל קיצור דרך.לכן פוחד להלחם ומגיע להסכמות ( התרפסות) ללא לחימה ,ולא רוצה להיות ח"כ אלא ישר רוה"מ.הקציניקקים התרגלו לבצע 3 תפקידי תת אלוף ב 3 שנים והופ!!! אתה אלוף ורמטכ"ל.עלובים ביותר

  8. רציתם ׳ציונות׳, קיבלתם שופט בג״ץ ערבי.
    אל תתלוננו.

  9. חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי התייחסות לאף מחבל יהודי ששרף או דקר או ירה או זרק אבנים.

  10. הגיע הזמן לשקול ברצינות להקים "בג"צ יו"ש" על משקל "מל"ג יו"ש" שהוקמה בזמנו כדי לאשר את הקמת אוניברסיטת אריאל, לאחר שהמל"ג סירבה לדון בכך והערימה מכשולים ככל יכולתה כדי לסכלה.

    כמובן, זה צריך להיות צעד ראשון בדרך למחיקת פרק הבג"צ בחוק יסוד השפיטה. בג"צ הוא מוסד מנדטורי שאין לו שום מקבילה בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

    1. בג״צ=הדמוקרטורה הדורסנית לית דין ולית דיין. הגיע זמנה לבטל קורבנה. דמי בני זועקים מהאדמה ואין מושיע…לא למדינה הזו התפללנו שנות אלפיים.

  11. סר-הביטחון, פחדן סידרתי שנכנע לחמא״ס ומסכל את ישראל. מולדאבי חזרה למולדביה. עגלון נשאר עגלון.

    1. מגיב חסר-ביטחון, גיבור מקלדת שמקליד כמה מילים והולך לבית הקפה שלו להמשיך בסדר יומו הזחוח. צפונבוני חזור לקניון. טרול נשאר טרול.

  12. מסתבר שההשקעה של הקרן החדשה בקורסים משפטיים לקציני צהל משתלמת

  13. התנפלות על בית המשפט לא תעזור. אם לא יהיה בג"ץ נחטוף מהקהיליה הבינלאומית. למעשה בג"ץ מונע מעורבות ולחץ שלה על מדינת ישראל.
    לא ניתן לעשות הכללות כשנוח ולהעניש ציבור כקולקטיב. הרי זו הטענה כלפי היהודים. אחד מסר את ישו לרומאים וכול היהודים אחראים. מיידוף גנב אז כל יהודי ארה"ב אחראים ?.
    מדובר באוכלוסיה כבושה. ניתן לשנות את כללי המשחק אבל הפוליטיקאים מסיבותיהם לא מעונינים ולכן ההשתלחות על בית המשפט. זה יעד נוח שקשה לו להתגונן.
    לסיום תרגיל לכולנו. נניח שהמחבל גר בבית שכור ולא של משפחתו. מה אשם בעל הבית.
    תחשבו מה יקרה אם לפני פיגוע, של ערבי ישראלי הוא ישכור דירה במגדלי YOU. אז נהרוס את המגדל.
    צריך להתנהל בחכמה כי מדובר באמת במלחמה.

    1. טיעון חלש מאוד, כפי שמוכיח המקרה של חאן אל-אחמר בו בג"ץ הורה למדינה להרוס את המאחז הבלתי חוקי אך היא בסוף התקפלה מול לחץ בינלאומי.
      הגויים יהיו אנטישמיים בכל מקרה, לא משנה בית משפט או לא בית משפט

    2. 1. "י" – תגובה של יהודי גלותי שהולך כמו כבש למשרפות.
      2. בגץ פועל בחוסר סמכות ובניגוד לחוק יסוד השפיטה ובניגוד להחלטות ממשלה.
      3. ברגע שנגיש כמה בגצים לבגצ, שיפרט את מקור הסמכות שלו להתערבות בתיקים אלה, הוא יתחיל להירגע.
      4. "האוכלוסיה הכבושה" זוהי אוכלוסיית היהודים שנכבשה על ידי הערבים, ומקבלת רוח גבית מאוטואנטישמים שאינם יהודים , והינם אותו ערב רב שהתווסף ליציאת ישראל ממצרים.
      5. שום שטח לא נכבש ב"שטחים הכבושים", לעומת מרבית הערים, הקיבוצים והמושבים שקמו על קרקע ערבית.
      שורה תחתונה – יש אנשים שהם מתעוררים בבוקר, הם צריכים לשאול את עצמם אם הם ערבים או יהודים, כדי שהם ידעו לאיזה צד הם שייכים.
      למזלנו, רוב היהודים השפויים, קמים בבוקר בידיעה שהם יהודים, ובידיעה שהאינקויזציה הסתיימה, השואה הסתיימה, הורדת הראש שנכפתה על היהודים במשך אלפי שנים – הסתיימה.
      "י" – אתה יותר גרוע מאוייבנו הערבים. אתה מחליש אותנו ועושה נזק בל יתואר.

  14. מה זה הקשקוש הזה "בתי משפט", "בג"צ", "העליון", "המחוזי", "שלום"? יש את כיכר העיר, יש את בעלי הדעה של "יש מידה", יש את כיכר העיר, יבואו אנשי העיירות, העם (!!!) עם 9D, קילשונים, מגלבים ורובים קצוצי קנה ויעשו את רצון העם – כאן עכשיו ומיד! מספיק לקשקש – זו העת לעשות! לא חסירם מוטי יוגבים ואיילת שקדים ושאר מורמי עם, מיטב האינטלקט של העם (!!!), יעלו ויעשו את המעשה הנכון, הראוי, ומיד! העם רוצה דם ורוצה אותו עכשיו! הלאה הנחנחים שלא מסכימים עם רוח העם – ורק אנחנו יודעים מהי רוח העם וכל היתר, הבוגדים, האתאיסטים, הכלבים האוכלי חינם, קשקשני הליברליות והדמוקרטיה – פחחח! דם ועכשיו!

  15. אכתוב כאן מילים קשות מאחר והגיעו מים עד נפש.
    רק כאשר אחד מבני משפחותיהם של נשיאת בג"צ וחבר שופטיו יירצח על ידי מחבל , ישונה רף הענישה אז בית משפחת המחבל ייהרס ללא דיחוי וללא פלפול.
    הנשיאה ושופטי בג,צ יושבים להם בארמון זכוכית , מנותקים מרחשי האזרח ומתלוננים על , הסתה " כלפיהם.
    אתם ורק אתם הבאתם זאת על עצמכם , אלה המדמים עצמם לנאורים ואינכם כלל כאלה .

  16. צה״ל ״שלנו״ שהוציא מקירבו סגן רמטכ״ל כמו יאיר גולן
    אתם באמת חושבים שזה צבא העם
    אני מציע לכם להבדק
    דחוף !!!