העליונים: שופטי בג"ץ שכחו את מהותו של חופש הביטוי

לשופטים בישראל מותר לבקר כל דבר וכל אחד, אבל לאף אחד אחר אסור לבקר אותם אף פעם

ציון נכשל בדמוקרטיה. שופטי העליון מלצר וחיות עם הנשיאה לשעבר נאור (באמצע) | פלאש90

מדוע שופטי בית המשפט העליון בישראל, אבירי זכויות האדם והדמוקרטיה, מפחדים כל כך מחופש הביטוי – זכות בסיסית בכל משטר דמוקרטי?

אתמול (שלישי) זכינו לעוד מופע התקרבנות מרשים מצד נשיאת העליון אסתר חיות שטענה בכנס שנערך בבית הנשיא כי נבחרי הציבור בישראל משמיעים כלפי השופטים "התבטאויות הרחוקות מלהיות ענייניות ומכבדות". עוד הוסיפה חיות כי ניתן היה לצפות שיהיה מי שיגנה את התופעה "על מנת לתבוע את עלבונה וקלונה לנוכח התבטאויות כאלה", אך "למרבה הצער גינוי כזה מאחר לבוא".

דבריה קורעי-הלב של חיות הם רק הדוגמה האחרונה לכך ששופטי בית המשפט העליון, אשר מדי יום מותחים ביקורת על כל פעולה בכל תחום של החיים בישראל, רגישים מאוד בעצמם לביקורת המופנה כלפיהם. כך למשל, נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש תקפה בשנת 2011 חברי כנסת ושרים שהעזו להטיל ספק בכמה מהחלטותיה וטענה כי הם "מנהלים מסע דה-לגיטימציה והסתה" נגד בית המשפט.

נשמע מוכר? גם מחליפה בתפקיד הנשיא, אשר גרוניס, המשיך באותו קו מתגונן והקדיש חלק ניכר מנאום הפרישה שלו לפני כארבע שנים להטחת האשמות בנבחרי הציבור. גרוניס טען אז כי "מקובלת היום בעולם כולו התפיסה החוקתית כי חוק שנתקבל על ידי הפרלמנט אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית", אך באותה נשימה הוסיף: "יש לערוך הפרדה מוחלטת בין הביקורת שאפשר להשמיע על פסק דין זה או אחר, לבין החשיבות שבשמירה על בית המשפט העליון עצמו ועל סמכויותיו". במילים אחרות, נשיא העליון מצהיר כי לו מותר לבקר את כל העולם ואשתו, אבל לאף אחד אחר אסור לבקר אותו אף פעם. והכל כמובן בשם הדמוקרטיה.

הבאה אחריו בתפקיד, מרים נאור, ניצלה גם היא את טקס הפרישה החגיגי כדי לחזק את  תפיסת ה'אני ואפסי עוד' של בית המשפט, ואף לקחה אותה צעד אחד קדימה כשהגדירה את גבולות חופש הביטוי בכל הנוגע לשיח סביב השופטים ופסיקותיהם. "ביקורת עניינית היא לגיטימית וחשובה, אך דברים שנשמעו בשנים האחרונות, לא אחת מבלי שנקרא פסק הדין כולו או אפילו חלקו, חרגו לעתים מגדריה של ביקורת לגיטימית", אמרה אז נאור.

ומי מחליט איזו ביקורת היא עניינית ואיזו לא? את התשובה נתן מי שכיהן כמשנה לנאור, אליקים רובינשטיין, שעסק רבות בדיונים פילוסופיים על חופש הביטוי – כזה שפועל כמובן תמיד רק בכיוון אחד. הוא אמנם הסכים להודות בראיון לפני כשנה כי "בית המשפט אינו מושלם", אך מיד הוסיף כי "יש הבדל בין חופש הביטוי לבין התלהמות לא ראויה, כולל גורמים פוליטיים", וטען כי "הביקורת היא לגיטימית בתנאי שגם מתייחסים לעובדות".

אהרן ברק | יונתן קלינגר

גם הנשיאה הנוכחית אסתר חיות אינה זרה כאמור לפרשנות מעוותת בנוגע לחופש הביטוי. אם בודקים חלק מהתבטאויותיה מאז נכנסה לתפקיד, נראה כי היא רואה בכל דיון בכנסת או ראיון של שר כלשהוא איום ממשי על דמותו של בית המשפט. כך למשל אמרה חיות בטקס להשבעת שופטים לפני כחצי שנה, כי ההצעות בכנסת לקידום פסקת ההתגברות הן "מתקפה חסרת תקדים על עצמאות הרשות השופטת". כנראה שחיות לא כל כך הקשיבה לנאומים חוצבי הלהבות של קודמיה בתפקיד, אז הייתה מגלה עוד הרבה "תקדימים" כאלה.

וכל זה עוד בלי להתחיל לדבר על נביא הביקורת השיפוטית אהרן ברק, שבמשך עשרות שנים הודף, לעתים בגסות, כל בדל של ביקורת נגדו ונגד המהפכה החוקתית שיצר. לפעמים נדמה שכל מה שפרופ' ברק עוסק בו מאז פרישתו הם נאומים נמרצים וראיונות נרגשים על הנחיצות בעצמאות מערכת המשפט, בהם הוא נלחם כאריה על זכותם של השופטים לבקר את הכל מהכל. ביקורת על השופטים? עד כאן. ואם תעזו לצייץ, נקים אפילו צוות מיוחד שיבדוק את הפוסטים שלכם.

מבחן הוודאות

בין שלל הטפות המוסר שהעליונים מנחיתים עלינו, הם נוהגים לשבץ מדי פעם אזהרות היסטוריות בנוסח "משטרים אפלים" כהצדקה לרמיסת הדמוקרטיה שהם מבצעים בשם ערכי הדמוקרטיה. לכן בימים אלה לא נותר אלא להתגעגע לתקופה בה בית המשפט העליון דווקא תמך בחופש הביטוי כחלק מהזכויות הבסיסיות בדמוקרטיה ולא ניסה להגביל אותו, אפילו במקרים בהם הוא גרם נזק לשלטון.

אפשר לציין למשל את נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר, שבפסק דין חברת החשמל נגד עיתון 'הארץ' הזהיר מפני הסכנה שבהשתקת ביקורת וקבע: "אם יחשוש האזרח כי כל אי דיוק עובדתי, ככל שיראה פעוט וקל ערך, עלול לסבכו בהליכים משפטיים, הוא לא יהין למחות והביקורת תוחנק בעודה באיבה".

שמעון אגרנט | ויקיפדיה

אך המקרה הידוע ביותר הוא בג"ץ 'קול העם' משנת 1953, שניתן בעתירה שהגיש בטאון המפלגה הקומוניסטית נגד צו סגירה שהוציא לו שר הפנים בשל מספר מאמרים שהביעו ביקורת על הממשלה, ובטענה כי הם פוגעים בביטחון המדינה ובשלום הציבור.

השופט שמעון אגרנט קיבל את טענות העותרים וקבע את "מבחן הוודאות הקרובה" לפיו כאשר חופש הביטוי נמצא בהתנגשות עם אינטרס ציבורי אחר, יש להגביל אותו רק במקרה בו מתקיימת "ודאות קרובה לפגיעה ממשית ורצינית באינטרס האחר", כמו שלום הציבור במקרה הזה. המבחן הזה אמור היה אמור לשמש תקדים המגן על חופש הביטוי כאחת מזכויות האזרח בישראל ובהתבסס על מגילת העצמאות.

בפסק הדין המפורט והנחרץ שכתב, עמד אגרנט בין השאר גם על היותו של חופש הביטוי עקרון הקשור קשר בלתי-נפרד עם החיים התקינים במדינה דמוקרטית:

במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, איפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו. על כן אסור לבקר בגלוי את מעשיו של המושל, ומי שחפץ להפנות את תשומת לבו לטעות זו או אחרת שטעה, חייב לעשות כן בדרך של פניה ישירה אליו ותוך הוכחת יחס של כבוד כלפיו. ואולם, בין אם שגה המושל ובין אם לא, אסור לכל אדם למתוח עליו דברי ביקורת בפרהסיה, הואיל ואלה עלולים לפגוע במרותו. … מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי – הוא משטר "רצון העם" – רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המידי של "המושלים" או להחלפתם באחרים בבוא מועד הבחירות"

אז את שופטי העליון בישראל אי אפשר עדיין לפטר או להחליף בבחירות, אבל קחו את הציטוט של אגרנט, החליפו את "המושל" ב"שופט", והנה קיבלתם את פניה של מערכת המשפט הנוכחית – אנשים עליונים שיודעים מה טוב ומה רע בשבילנו, ולכן לנתינים אסור לבקר בגלוי את מעשיהם מחשש לפגיעה במרותם. אפשר לקרוא לסוג משטר כזה בהרבה שמות, "דמוקרטיה" הוא לא אחד מהם.

גם אז, כמו היום, הניסיון להשתיק את הביקורת ולהרתיע את המבקרים נידון לכישלון. אך נראה כי הכישלון החמור יותר הוא זה של שופטי בית המשפט העליון של ימינו בפירוש מושג הדמוקרטיה ובהבנת נחיצותה של הביקורת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

38 תגובות למאמר

  1. יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים! הגיב:

    יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
    את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.

    מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.

    יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.

    יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.

    אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.

    אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:

    אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.

    מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

    בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

    השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

    ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.

    ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

    לעיון:

    http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml

  2. כך הפך אהרון ברק את היועץ המשפטי לממשלה לסמכות שנותנת לממשלה הוראות הגיב:

    אהרון ברק הביא בסדרה של מהלכים לביסוסן של שתי הלכות שאין להן בסיס בחוק:
    האחת היא שהממשלה חייבת לקבל את חוות-דעתו של היועמ”ש; השניה היא שהיועמ”ש רשאי לסרב לייצג את הממשלה בביהמ”ש, אם זו פעלה בניגוד לחוות-דעתו.

    לדברי פרופ' פרידמן:

    “עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שערער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים” (עמ’ 166).

    הדברים הגיעו לביטוי בוטה בפרשת הדחתם של דרעי ופנחסי. ראש הממשלה רבין התנגד בתוקף להדחה, אבל פרקליטת המדינה בייניש, שייצגה את הממשלה בבג”ץ, טענה טענות הפוכות ממה שרצה לטעון שולחה, ראש הממשלה.

    הנשיא ברק קבע שאין כאן בעיה: אמנם דעתו של ראש הממשלה הפוכה מזו שייצגה ביניש, אבל דעתה המשפטית היא זו המוסמכת גם בשמו.

    בכך הפך הבג”ץ את מי שאמור לשמש יועץ, לסמכות שבכוחה לדבר בשם ראש הממשלה, נוסף על כוחה לתת לממשלה הוראות.

    עליון על היועץ, גם בתחום סמכותו להעמיד לדין, הוא רק הבג”ץ.

    בכך נקבע כי היועמ”ש הועלה למרום הפסגה, ורק הכיסא (בית-המשפט העליון) גבוה ממנו…

    השאלה, האם היועץ המשפטי לממשלה ימלא את התפקיד שנקבע לו בחוק, כלומר ייעץ לממשלה, או שמא במקום זאת ייהפך למפקדה, אינה נוגעת לא לזכויות אדם ולא לסכסוך קונקרטי כלשהו.

    היא נוגעת לדרך בה המדינה מתנהלת ולשאלה מי מנהל אותה.

    אפשר כמובן לגרוס שאם ימשלו בה גופים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי, ישופר מצבן של זכויות האדם. הניסיון האנושי, מכל מקום, מלמד שההיפך הוא הנכון. (עמ’ 173).

    https://mida.org.il/?p=22357

  3. כך נוצל ''שלטון החוק'' כדי לסתום את פיותיהם של הממשלה ושריה הגיב:

    ראש ממשלה פיקטיבי

    התקדים של היועץ זמיר, העיגון של השופט ברק. צריך לקרוא את הפסיקה כדי להאמין: כך נוצל "שלטון החוק" כדי לסתום את פיותיהם של הממשלה ושריה – כמו 1984 בנוסח ג'ורג' אורוול. הפרק "איך קרה שהיועץ עלה למעלה" מספרו החדש של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן

    …בסדרת מהלכים נוספת עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שעִרער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים.

    הם עשו זאת תוך עמידה נחושה על עמדה קיצונית וחריגה בשתי סוגיות: הראשונה – תוקפה של חוות דעתו של היועץ המשפטי, ועד כמה היא מחייבת את הממשלה. השנייה – ייצוגן של המדינה ורשויות השלטון בבתי המשפט, ולא פחות מכך: מי, מתי ולמה יכול להחליט כי המדינה, הממשלה, רשות כלשהי או בעל תפקיד אינם ראויים לייצוג.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395573,00.html

    ספרו של פרופ' דניאל פרידמן "הארנק והחרב – המהפכה המשפטית ושברה" יצא לאור בהוצאת "ידיעות ספרים"

    תגוביות:

    1.היה כאן פוטש משפטי שצלח – וזאת רק כי כולם, במיוחד מי שהיו מסוגלים להגיב – היו תלויים בפסיקות מחוללי הפוטש ונמנעו מלהגיב או למחות פן יבולע להם.

    2.בקצרה: ברק היה מפלצת שהרסה את המדינה וכדאי שנשכיל לתקן את הנזקים שעשה.

    3.יש להגביל כהונת נשיא העליון לשלוש שנים. כי הכוח עולה להם לראש.

    4.אם ימשול בנו ראש-ממשלה פיקטיבי…שיעמוד בראש ממשלה פיקטיבית, עם שרים פיקטיביים…ולהם יהיה יועץ משפטי פיקטיבי…שייצג אותה בפני בג"צ פיקטיבי…השחיתות במדינה – הפיקטיבית – תמוגר לנצח!!!

    5.פרידמן נבחר ע"י הריבון = העם. מי בחר בשופטי בג"צ ומאילו נימוקים סודיים?

    6.סוף סוף מישהו חושף באומץ את האמת על כנופיית שילטון החוק.

    7.יש לשנות את בחירת השופטים אחרת הם ימשיכו לשלוט במקום הממשלה והכנסת.

    8.כאן מדובר בהפיכה משפטית מסוכנת ביותר. הפיכה שלמרביתנו קשה לזהות ממבט ראשון ובטח שאין בידנו את הכלים להילחם בה.

    1. בגץ כשמו בית דין גבוה לצדק. הצדק נבחן לרוב דרך החוק. לעיתים במושג הצדק נכנסים שיקשאינם בהכרח בחוק ואף עשויים להיות בניגוד לחוק הן בשלב החקיקהולים והן ביישום. על מנת לייצר את אותו צדק תיאורטי או מעשי בגץ בוחן בפריזמות שונות בנוסף לחוק כגון ערכי מוסר אוניברסליים של חופש ושיוויון , מידתיות ועוד. להבדיל מחברי הכנסת הזקוקים לפופולריות על מנת להיבחר שוב חופשיים שופטי בגץ להכריע בהתאם לחוק ולערכים עליהם מושתת המדינה. לולא בגץ יכול כל רוב מקרי ורגעי בכנסת להחליט על עונש מוות לגונבי לחמניה, על כפל מס לגינגים, על הכתרת אדם כלשהו וצאצאיו לקיסר. על ביטול כל הבחירות והמפלגות. והכל בחקיקה מסודרת וברוב הנדרש.
      מי ימנע זאת?

  4. ''יוכי קבעה'': האישה בפרקליטות שמונעת מעצר מסתננים הגיב:

    השר שלום זעם השבוע כששמע שיש נוהל המקשה על מעצר מסתננים שנקבע ע"י הפרקליטות: "מי זו יוכי? יוכי היא אלוהים? נמאס"

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/723/023.html?hp=1&cat=404

    תגוביות:

    1.לשים קץ לדיקטטורת בג"צ והרועצים המשפטיים. יועץ הוא מישהו שנותן עצה שמקבל העצה מחליט אם לקבל את העצה או לא. למישהו שקובע לי מה לעשות – קוראים דיקטטור! השמאל עושה כרצונו.

    2.הגיע הזמן להזיז מתפקידם פקידים שמעכבים ביצוע של החלטות הממשלה שלא כדין.

    3.מי מנהל את המדינה הזאת?

    4.בפרקליטות אחרי רות בלום דוד הכל אפשרי!!! צריך לבדוק את מניעי הפרקליטות בכל מקרה חריג.

    5.הם יכולים לבטל כל חוק שבא להם, לעוות כל חוק שירצו, לפרש כל חוק בניגוד לכוונת המשורר ופשוט לחוקק חוקים חדשים יש מאין (יקראו לזה פסיקה או תקדים או כל דבר אחר). השופטים הם אנשי מקצוע, כמו רופאים, ואסור להם להכניס פוליטיקה לעבודה שלהם. הם צריכים להתקדם אך ורק בזכות המקצועיות שלהם ולא בזכות הדעות הפוליטיות שלהם. יש בישראל דיקטטורה משפטית שמאלנית וצריך לשים לזה סוף.

    6.השרים בכנסת צריכים כל הזמן להתעמת עם כל מיני משפטנים מהשמאל שמעוותים ומכופפים את החוקים וההוראות של נבחרי הציבור. זה לא חדש וצריך לעשות משהו דרסטי לפני שיהיה פה תוהו ובוהו.

  5. מאוטנר: בית המשפט העליון -הפך למוסד שממנו השמאל מנהל את הפוליטיקה שלו הגיב:

    כל החונטה מפנה אוזן חרשת לצעקת הציבור. זו חוצפה!!!

    לשמוע שוב ושוב את אותם טיעוני הסרק של אנשי החונטה הזו שנמאסה על כל העם היהודי בארצו.

    טיעוני ההתנשאות על שמירה על דמוקרטיה שכלל אינה קיימת בפועל.

    מדובר בדיקטטורה אפלה שצעקות רמות קוראות לביטולה והשבת שלטון העם לעם. כמו שאמר פרופ' מאוטנר – העם ינצח בסוף את הכנופיה השמאלנית שהשתלטה על בג"צ ומבצעת משם את פעילותה ושלטונה. די לשקרים.

    פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל

    פוליטיזציה של משפט

    פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#1

    2.יש לבטל חוק כבוד האדם וחרותו – חוק מחורר ואמורפי שעורכי הדין בבג"צ הפכו לקרדום לחפור בו את חוסר הישע של מדינתנו, כי השופטים הנוכחיים עושים בו שימוש לרעה נגד העם היהודי ומדינתו. כולם שם בחרו את עצמם ואינם מייצגים שום דבר מהיהדות או מצורכי העם היהודי. הם תלושים וחלקם אף מנותקים כליל מהמציאות, מהעם, מהיהדות, מהתנ"ך, מהמשפט העברי, מהמורשת היהודית ומההיסטוריה של עמנו. איש לא בחר בהם והם לא יקבעו לנו מה לחוקק ואיך לחשוב! תפקידם הוא אחד בלבד – לשפוט בין ניצים!

    3.מדוע אני לא מאמין לה? איך חוק שנחקק ע"י הכנסת יכול להיות לא חוקתי אם אין חוקה? בארה"ב יש חוקה ושם יש גם הגדרה של שלש הרשויות והסמכויות שלהן. אין דבר כזה בארץ. אסור לבג"צ לשבת כבית משפט לחוקה.

    4.חבל שהנשיאה המלומדת מזלזלת כל כך באזרח הקטן שבחר בכנסת.

    http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#1

  6. מה עוזר הביקורת? למה לא מפטרים שופטים ויועצים משפטיים? הם אינם מעל החוק. חוק השפיטה. יום יום ושעה שעה הם עוברים על חוק השפיטה, וחורגים מסמכותם.
    למה לא מפטרים אותם? למה לא משנים את כללי המינוי והפיטורין של שופטים ויועצים? למה לא מגבילים קדנציה? למה מאפשרים להם להטיל וטו על החלטות ממשלה ו/או על חוקים שאושרו בכנסת?

    מאיפה הם שואבים את הסמכות לבטל או לאיים בביטול החלטות או חוקים? מה זה ביקורת שיפוטית? איפה בחוק השפיטה כתוב שהביקורת השיפוטית יכולה לבטל חוקים או החלטות ממשלה? בשום מקום! אנחנו העם נותנים סמכות לשלטון. הם לא קיבלו סמכות בחוק.

  7. .גברת נאור – תראי מה נכתב בעיתון "ישראל היום" בשישי האחרון, במוסף ( מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת):

    "הגענו למקום שבו רבים וטובים הפסיקו להאמין במשטרה, בבתי המשפט, בבנק ישראל ובשופטי בג"צ המשדרים הססנות וחולשה גם בנושאים עקרוניים וערכיים.

    הגענו למקום שבו אזרחים נורמטיביים הפסיקו להאמין "בשומרי הסף" בשירות הציבורי. הגענו למצב שבו רבים מרגישים שאין דין ואין דיין וכל דאלים גבר, שהקשרים מנצחים את הכישורים, שהעשירים רומסים את העניים, שאנשי החושך מכים באנשי האור".

    האם השופטים לא צריכים לחשוש שמא הם גורמים לזילות החוק בהענשה מקילה במקרים רבים? לשם מה בכלל יש משפט ושופטים? אתם חייבים תשובות לציבור!

  8. סקר של האיחוד האירופי חושף: 78% מהישראלים סבורים ששופטים מקבלים שוחד הגיב:

    רק 22% מהישראלים סבורים ששופטים לא מקבלים שוחד

    רק 22% מהציבור הישראלי סבורים ששופטים לא מקבלים אף פעם שוחד והרוב הגדול סבור ששופטים מקבלים שוחד בתדירות נמוכה או נמוכה מאד. נתונים אלה עולים מניתוח המימצאים של הסקר האירופי החברתי ב- 20 מדינות באירופה, שכלל 1700 נבדקים בישראל.

    בשאלה נוספת על מערכת המשפט התבקשו המשיבים לדרג את המידה שבה לדעתם בתי המשפט מקבלים החלטות הוגנות, בלתי מוטות ועל סמך ראיות. בשאלה זאת נמצאת ישראל בשליש התחתון של הדירוג.

    כמו כן סברו הנשאלים בישראל באופן מובהק כי לעשיר סיכוי גדול יותר להיחלץ מהדין מאשר לעני.

    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1536267

    תגוביות:

    1.או ועדת חקירה להתנהלות כנופיות שלטון החוק או פאודה, החורבן כבר כאן.

    2.המושג "צדק צדק תרדוף" אינו מוכר למערכת המשפטית ובטח לא למשטרה.

    3.אירגון מרושע זדוני ואפל.

    4.המימצאים לגבי בתי המשפט חמורים ביותר.

    5.אנשים חוששים להתלונן שמא יהפכו לנאשמים.

    6.שתי מערכות אכיפת חוק. אחת לפלסטינים ולשמאלנים ואחת לימנים.

    7.המשטרה תופסת ובית המשפט משחרר!

    8.למרות תמיכת עיתון הארץ, בית המשפט העליון חסר תמיכה ציבורית.

    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1536267

  9. פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון ''בורים ועמי ארצות'' כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון הגיב:

    בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.
    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

    פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.

    http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

  10. שר המשפטים דניאל פרידמן: מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה הגיב:

    שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן התארח באולפן הפטריוטים ואמר שמערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה. הפוליטיקאים חוששים מכך ויודעים שאם יצאו נגדה יהיה לזה מחיר

    מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה!

    https://www.youtube.com/watch?v=Z8jZ02Y05hw

    פרופ' דניאל פרידמן: "מה שאני רואה לא פעם זה שאנשים שמתבטאים בכיוון שאני מדבר עליו, ברגע שהם נכנסים לפוליטיקה, תוך איזה זמן, הם משתנים. אתה רוצה אני אתן לך דוגמאות. למשל תחשוב על לפיד האבא. לפיד האבא כשהיה שר משפטים…למעשה היה חותמת גומי של בית המשפט העליון.

    אראל סג"ל: המערכת תופרת תיקים למי שהיא לא רוצה כשר משפטים ולאחרים? אתה חששת מתיק?

    פרופ' פרידמן: קודם כל אנחנו מדברים על ההווה או על העבר?

    אראל סג"ל: על העבר.

    פרופ' פרידמן: אם אנחנו מסתכלים על העבר, אז היו מספר מקרים של העמדות לדין ושל חקירות שאין להן הסבר מתקבל על הדעת. זה מה שאני מוכן לומר. יותר מזה אני לא מוכן לומר.

    אראל סג"ל: בזמן שהיית שר משפטים אתה חששת מהמערכת?

    פרידמן: אה, נעזוב את ההיבטים האישיים. אני…

    אראל סג"ל: אבל זה חשוב, אתה יודע. אנחנו מדברים על דמוקרטיה במובן העמוק ביותר. האם אתה חששת?

    פרידמן: אני חושב שאני פעלתי כפי שמצפוני הנחה אותי. אבל נכון הוא שבעבר היו תופעות כאלו. זה נכון ואני מוכן להוסיף עוד משהו. זה נכון שהפוליטיקאים מאד מאד חוששים מן העובדה שאם הם לא ינהגו כפי ש"ראוי" לנהוג, עלולות להיות לזה תוצאות לא חיוביות ביום סגריר.

    אראל סג"ל: וואו…

    פרידמן: החשש הזה קיים. קיים!

    פורסם בתאריך 21 בספט׳ 2015

  11. יורם שפטל הוציא חוברת ובה הדרכה כיצד לפרק את הדיקטטורה של בג''צ הגיב:

    שפטל:

    המשטרה הרקובה שלנו מונחית את מי לחקור ואת מי לא לחקור על ידי פרקליטות המדינה שהיא זרוע של הדיקטטורה של בג"צ. (דקה 34).

    לכאורה מי שמנהל את המדינה זו הממשלה, אבל אני מדגיש את הלכאורה כי זה רק לכאורה.

    בפועל, אנחנו מדינה שנמצאת באופן מוחלט תחת שלטון בג"צ.

    אתם רוצים שנתניהו יחליט. אבל הוא הרי החליט! הוא יחד עם השר לבטחון פנים ארדן החליטו שגל הירש יהיה מפכ"ל המשטרה.

    אז מה אם הם החליטו. אבל הדיקטטורה של בג"צ צריכה לאשר את ההחלטה הזו.

    דוגמא נוספת: הממשלה החליטה השבוע לייבא 20000 פועלים מסין שיעבדו בבנין ויזרזו את כל תעשיית הבנין שלנו אבל הדיקטטור וינשטיין, שהוא למעשה מחבל משפטי כפי שאנחנו רואים מדי יום ביומו, אומר לא, לא , לא, אני לא אוכל להגן על זה בבג"צ. כלומר הממשלה יכולה להחליט עד מחר. זה לא עוזר! זה לא עוזר.

    אני חושב שהממשלה יכולה וגם צריכה לפרק את הדיקטטורה הזאת של בג"צ וניתן לפרק אותה בקלות. אני בחוברת שלי מציע את הדרך שלא ניתן לעצור אותה כיצד לפרק את הדיקטטורה של בג"צ לרסיסים.(דקה 17 עד 21:30).

    אני הוצאתי לאחרונה חוברת שבקרוב תועלה לעמוד הפייסבוק שלי, על מנת שכולם יוכלו לקרוא זאת ואני מרצה על הנושא הזה בפני קהלים שונים כולל באקדמיה, תחת הכותרת: הדיקטטורה של בג"צ.

    צריך וניתן לפרק את הדיקטטורה הזאת של בג"צ.

    http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FHDGDL&c41t4nzVQ=KL

  12. יש לשאול את השרלטן כחלון על איזה חלשים מגן בג״צ שכן הוא נמנע מלטפל בחונטה בטענה זו. הגיב:

    יש לשאול את השרלטן כחלון על איזה חלשים מגן בג״צ שכן הוא נמנע מלטפל בחונטה בטענה זו.

    האם על האומללים בדרום תל אביב שמסתננים פושעים אפריקנים (רק לפושע אפריקני יש 5000 דולר לצורך חדירה לא חוקית לטריטוריה לא לו) שמחרבנים להם בכניסות לבתים, גונבים להם את החצרות והופכים אותן לחמארות לעבריינים ושתיינים אפריקנים אלימים, רוצחים את הזקנות, וממררים את חייהם במשך 7 שנים בגלל שופטים הזויים שאינם אלא עורכי דין שלמדו קצת באוניברסיטה ולא קדושים עם כנפי מלאכים.

    בג״צ כדברי פרופ׳ מאוטנר הוא מרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק פעילותו לשם.

    זו גניבת שלטון ברמיה ועל זה מגן הנבל כחלון.

  13. יריב לוין: מערכת המשפט כבלה את ידינו. גל הטרור היה יכול להימנע. אי אפשר להמשיך להתנהל כך! הגיב:

    "אני חושב שאחת המסקנות המיידיות שאפשר להסיק זה העובדה שמערכת המשפט שכבלה את ידינו פעם אחר פעם מלהעביר חוקים ומלקבל החלטות נדמה לי שמפנימה היום שלו היו מתקבלים מראש היו יכולים למנוע את גל הטרור הזה.
    אי אפשר להמשיך ולהתנהל באותה דרך.

    כל ההחלטות שהתקבלו למשל בענין החמרת ענישה לזורקי אבנים לרבות ההצעה שאני הגשתי אתמול לממשלה ושבאה לשלול רשיונות נהיגה לאותם ערבים, כל הדברים האלה הוצעו כבר מזמן ונפסלו על ידי המערכת המשפטית.

    גם העובדה שאותם מסיתים, חברי הכנסת הערבים ובראשם חברת הכנסת זועבי, במקום שיועמדו לדין, פעם אחר פעם נחלצו בחסות מערכת המשפט ואושרו על ידי בג"צ אחרי שנפסלו מלרוץ לבחירות.

    אני חושב שיש היום יותר הפנמה שההסתה הזאת שמתחילה בכנסת, ממשיכה בדגלים ובמפגינים שעומדים רעולי פנים עם שלטים מסיתים, ובסוף מסתיימת עם בקבוקי תבערה וסכינים וצריך לטפל בשרשרת הזו מראשיתה, כדי לא למצוא את עצמנו שוב מול גל טרור".

    https://www.youtube.com/watch?v=W_1Lwy42RC0

    פורסם בתאריך 12 באוק׳ 2015

    בראיון ליומן הצהרים של קול ישראל ובהתייחסות לגל הטרור, אומר השר יריב לוין כי מערכת המשפט כבלה את ידי הדרג המדיני ולולא כבילת הידיים היה ניתן למנוע את גל הטרור. 12.10.15 בראיון אצל אסתי פרז.

    https://www.facebook.com/Meshilut/videos/831841043601603/

  14. שופט עליון בארה''ב: ''כשאני רוצה לוודא שביהמ''ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג''צ הישראלי" הגיב:

    שופט עליון בארה"ב: "כשאני רוצה לוודא שביהמ"ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג"ץ"

    כך אמר לאחרונה שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה.
    סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.
    הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי.

    העמדה הזו של השופט אנתוני סקלייה היא חשובה בפני עצמה, נראה כי גם בקרב העליון האמריקני יש חולקים על תפיסתו המתנגדת נחרצות לאקטביזם השיפוטי, ומחלוקות בהקשר הזה בין שופטים הן דבר טבעי.

    רק כאן, בבית המשפט העליון שלנו לא מצאנו שופט שרואה את האקטביזם השיפוטי כבעיה. היה ניתן לצפות שבית משפט שמייצג ציבור במדינה כל כך רב גונית יכיל בתוכו גם שופטים בעלי דעות כמו סקולה. אך אין כזה אצלנו.

    כשמישהו יגיד ששופטי בג"ץ מייצגים את הציבור וערכיו, והעליון לא עשוי עור אחד, תיזכרו שאצלנו נעדרים שופטים בעלי דעה כל כך לגיטימית כמו סקלייה.

    https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3

  15. היום, בג"צ פעם נוספת אישר לחנין זועבי להתמודד לכנסת למרות שעתירת "ישראל ביתנו" לועדת הבחירות התקבלה, ולמעשה הפך את ההחלטה למרות רצון העם ומעשיה של חנין זועבי. שוב פעם אזרחי ישראל הנאמנים חשים קלון והשפלה, והכל בהכשר הבג"צ.

    מנהיג המפלגה – אביגדור ליברמן אמר כי "מתן האפשרות לחנין זועבי לכהן שוב בכנסת ישראל היא אות קלון על מצחה של הדמוקרטיה הישראלית, שאינה יודעת לנהוג כדמוקרטיה מתגוננת בעת הצורך".

    כמו כן הוסיף ליברמן כי "ישראל ביתנו" מתחייבת להגיש את החוק לפסילת מועמדים מחדש, על מנת שבג"צ לא יוכל להתערב שוב בהחלטות אלו.

    שרון גל, מקום חמישי ברשימת המפלגה, הביע זעם ותהה "מה עוד צריך לקרות כדי שבית המשפט ישתכנע שתומכת טרור כמו חנין זועבי צריכה להיות מחוץ לכנסת ישראל”?

    אלכס מילר מקום 11 ברשימה, הודיע "כי "ישראל ביתנו" תמשיך להילחם בזועבי ושותפיה המסיתים עם השבעת הכנסת הבאה, באמצעות חקיקה שתשים קץ להפקרות ותמנע מאויבינו לשבת בבית הנבחרים".

    https://www.beytenu.org.il/%d7%91%d7%92%d7%a6-%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%96%d7%95%d7%a2%d7%91%d7%99/

  16. יש לשים סכר לידו הרעה והפוגעת של בג''צ ולחוקק חוק יסוד הגנת המדינה מפני מסתננים הגיב:

    עו"ד יורם שפטל:
    משמעות פסק הדין ההזוי של בג"צ בנושא המסתננים היא אחת ואין בלתה, שמדינת ישראל איננה יותר מדינה יהודית בזכות.

    מדינת ישראל על פי החובה שכפה עליה בג"צ בפסיקתו, הופכת להיות מדינת כל מסתנניה.

    לא מדינת כל יהודיה, אלא מדינת כל מסתנניה.

    זאת המשמעות ואין בלתה ואנחנו צריכים לזכור זאת ולהבין זאת כדי להבין את ההשפעות ההרסניות הצפויות מפסק הדין של בג"צ אם אכן הכנסת תהיה חסרת אונים ולא תעשה את מה שמתבקש, כדי לשים סכר לידו הרעה והפוגעת של הבג"צ כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין.

    מהי אם כן התרופה נגד בג"צ?

    התרופה צריכה להיות חוק יסוד שכותרתו תהיה "הגנת המדינה מפני מסתננים" ובג"צ עצמו פסק שמול חוק יסוד הוא עומד חסר אונים. הוא לא יכול לעשות כלום לחוק יסוד.

    לכן החקיקה בסוגיית המסתננים חייבת להיות תחת המטריה של חוק יסוד. חוק יסוד הגנת המדינה מפני מסתננים. והחוק הזה צריך להכיל 3 סעיפים:

    1.הסעיף הראשון – כל מסתנן ייעצר עד לסילוקו מהארץ לא לפרק זמן מוגדר אלא לפרק זמן בלתי מוגבל. תראו באיזו מהירות בתי המעצר יתרוקנו ממסתננים. תראו באיזו מהירות הם פתאום יסכימו לנסוע לאותה מדינה אפריקנית.

    2.הסעיף השני – איסור ההעסקה עם עונש חריף ביותר של לפחות חמש שנות מאסר למי שמעסיק מסתנן במדינת ישראל ובפעם השניה לשקול את החרמת העסק שלו.

    3.הסעיף השלישי – איסור מוחלט וגורף על השכרת מקרקעין למגורים או לכל מטרה אחרת למסתנן ומי שיעשה זאת, רכושו יוחרם לטובת המדינה ויימסר לחסרי דיור ישראלים ובג"צ יהיה חסר אונים לחלוטין מול החוק הזה משום שכותרתו תהיה חוק יסוד. הגיע הזמן שכנסת ישראל תשנס מותניה, תאזור עוז ותחוקק חוק כזה אם חפצים אנו שמדינת ישראל תוסיף להיות מדינה יהודית. ולא, אבדנו!

    בג"צ פסק: ישראל – מדינת כל מסתנניה

    http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ

    החל מדקה 47

  17. שי ניצן לא מפסיק לנפק עוד ועוד שקרים. יש לסלקו מתפקיד פרקליט המדינה / יואב יצחק הגיב:

    לסלק את ניצן מתפקידו

    שי ניצן משקר שוב ושוב ושוב, כמו גם היועמ"ש יהודה וינשטיין, כדי לטשטש את חלקו בשיבוש הליכי חקירה ומשפט ובאחריות לאי-מניעת התאבדותו של ברכה. חמור מכך: ניצן, יחד עם וינשטיין, סיכל את יוזמתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, עליה הודיע פומבית מיד לאחר התאבדות ברכה, להקים צוות מקצועי לבדיקת נסיבות התאבדותו של ברכה. צוות בדיקה אמור היה לקבוע: האם היה אמת בפרסומים ב-News1 ובתפקיד ראש יאח"ה אכן ישב קצין מושחת; האם התקיימה חקירה סמויה נגד ברכה על-ידי מח"ש; והאם התגלו ממצאים שהפלילו את ברכה. השר ארדן הטיל על מפכ"ל המשטרה דאז, בנצי סאו, להקים צוות בדיקה. אך בניגוד לאינטרס הציבורי – לבדוק או לחקור מדוע התאבד ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: שי ניצן ויהודה וינשטיין הורו לארדן להימנע מהקמת צוות בדיקה, ובכך סיכלו בדיקה ובירור האמת. וינשטיין מסיים תפקידו בסוף ינואר 2016. וטוב שכך. עתה, מחמת התנהלותו המפוקפקת של שי ניצן, יש מקום לפעול לסילוקו מתפקיד פרקליט המדינה.

    http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-108585-00.html

  18. העיתונאית איילה חסון התלוננה נגד שי ניצן בשל אזכורה בדו''ח על תיק גל בק הגיב:

    העיתונאית אילה חסון הגישה אתמול תלונה לנציבות הביקורת על הפרקליטות, נגד פרקליט המדינה שי ניצן. חסון פנתה לנציבת הביקורת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, בעקבות דברים שנכתבו עליה בהודעת דחיית הערר בתיק שעסק בדריסתו של הנער גל בק. הדו"ח פורסם בשבוע שעבר והוא מפרט מדוע לא נמצאו ראיות להעמדה לדין של הנהגת הדורסת על עבירת הריגה, שלא חלה עליה התיישנות.

    http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2830698

  19. תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל הגיב:

    ההפיכה שביצעו אהרון ברק וכל שותפיו במערכת המשפט הנוכחית ללא סמכות או רשות מבית המחוקקים מייצרת מצב בו הציבור מפנה עורף למערכת המשפט בישראל ורואה בה את האוייב הלאומי.

    מצב זה מסוכן מאד להמשך קיום המדינה ויש להאשים את חברי הכנסת מהמחנה הלאומי ובעיקר מהליכוד בכך שאינם מעיזים לחוקק את החוקים שיבטלו את שלטון השמאל שהתמקם בבג"צ לאחר שאיבד את כוחו בכנסת והפך אותו למרכז לפעילותו הפוליטית כדברי פרופ' מאוטנר.

    לא ייתכן שעולם כמנהגו ינהג עוד!

    נדרש שינוי מהיר ומרחיק לכת.

    תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל כלפי מערכת המשפט שאינה זוכה לאמון הציבור היהודי בארץ.

  20. פרופ' דיסקין: החוק לא משחק במדינת ישראל. מה שמשחק זה מה שבא לבית המשפט העליון הגיב:

    פרופ' דיסקין:

    "חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.

    במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.

    אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.

    המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.

    לדעת אחדים נתניהו תחת רדיפה מאז שהוא נבחר על לא עוול בכפו. יכול להיות שהוא אדם שחטא, אינני יודע. אני לא רוצה לחרוץ דין בעניין הזה. אבל חוק אמסלם שעולה עכשיו גם אם הוא יתקבל אז בית המשפט יגיד שזה נוגד איזשהו עקרון-על, איזשהו חוק יסוד שלא כתוב בו דבר כזה, ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו".

    אראל סג"ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?

    פרופ' דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני".

    https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101

  21. יש לבטל את חוק כבוד האדם הערבי והמסתנן וחופש העיסוק של הטרוריסט!!! הגיב:

    סילוקם של שני חוקי היסוד הנוראיים:

    – האדם הפאשיסט וחירותו

    – חופש העיסוק בטרור

    ומחיקתם מרשומות המדינה תוביל לקץ מהפיכת 1992.

  22. יש בישראל שופטים טיפשים חנפנים וחלשים - תמונה מבהילה של כס השיפוט בישראל הגיב:

    צבי כספי יוצא נגד בתי המשפט: צבי כספי שופט שלום שפרש לאחר 19 שנים, משרטט תמונה מבהילה של כס השיפוט בישראל:

    יש בישראל שופטים חנפנים וטפשים

    המערכת אומרת לשופט אל תעשה רוח, אל תבליט את עצמך, אל תופיע בתקשורת, אל תגרום לנו מבוכה. אתה תציית לכל מה שאומרים לך ותרכין את הראש כי אתה קטן ומסכן".

    – אם תצטרך להגיע מחר לבית המשפט כאזרח, איך תרגיש?

    -"מוטרד מאוד. נתקלתי בלא מעט שופטים טיפשים שלא יודעים את החוק. אם אני עומד מולם מחר אני מוטרד".

    http://cafe.themarker.com/topic/2979532

  23. התרגיל של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, נגד הוועדה לבחירת שופטים / ליבסקינד הגיב:

    מאחורי גבה של הוועדה, הפכה הנשיאה נאור את סדר השבעת השופטים כדי לקדם את השופט ג'ורג' קרא על חשבון השופט דוד מינץ, מועמדה של שרת המשפטים

    יודעים מה? בואו נעזוב את כל הניתוחים האלה, ונחזור שוב אל העובדה הכי חשובה כאן, זו שאין עליה שום מחלוקת. הוועדה לבחירת שופטים קיבלה ברוב קולות החלטה שלפיה מינץ יקדם בסניוריטי לקרא. באה נשיאת בית המשפט העליון, ומאחורי גבה של הוועדה הפכה את ההחלטה. זה הסיפור.

    http://www.maariv.co.il/journalists/Article-640845

    תגוביות:

    3. כת המשבטת את עצמה. כמו גלי מגפה שהולכים ומשתכללים ונעשים גרועים יותר בדור ה- 2, כל עוד לא ממגרים את המגפה. נאור, חיות וכל מי שבעצם יושב שם הם שיבוט קטלני של אהרון ברק.

    4.בג"צ והפרקליטות השתלטו על המדינה. להצבעה בבחירות משמעות מזערית על ההתנהלות של המדינה.

    5.בג"צ לא רק מבטל חוקים, כי אם מתערב גם בניהול ענייניה השוטפים של המדינה כגון ביטול החזרה חמה, קביעת הוראות פתיחה באש וכיוצא באלה.

    6.עוד תרגיל מסריח מבית היוצר של כנופיית בג"צ, הריבון האמיתי של ישראל. לי צרם ביותר המשפט הבא: "המחוקק הפך את בית המשפט העליון לפוסק בעניינים ערכיים…". לא. זה לא קרה. אהרון ברק ולהקתו ניכסו להם סמכות שלא ניתנה להם. מחכה בקוצר רוח לפסקת ההתגברות ו/או חוק יסוד החקיקה, כדי שנוכל לומר "שהחיינו", ולקבל בחזרה את המדינה שלנו.

  24. לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל ולכן גם אסור לבקרם1
    במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
    לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר – חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"

    בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ….. להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"…

  25. לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל לכן גם אסור לבקרם2
    השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.

    השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.

  26. לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל לכן גם אסור לבקרם3
    לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים – זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.

    המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.

  27. הלו , אתר שאמור להיות על רמה?
    מה הקשר בין חופש הביטוי לבין זה שאמירות מסויימות לא מקובלות על שופטים כאלה או אחרים?
    אף אחד לא אסר על שום אזרח פוליטקאי או שופט לאמר ככל העולה על רוחו.
    אבל זכותו של שופט כמו של כל אחד לאמר( לא לפסוק עונשים ) – להביע את דעתו שאנשים אומרים דברים רעים/ מסוכנים / לא לגיטמיים. זה ממש לא סותם לאף אחד את הפה.
    אצל השמאלנים כל מי שלא רומה לממן את התעמולה שלהם – פוגע בחופש הביטוי
    ואילו ב"מידה" כל מי שמבקר עמדה אחרת בנחרצות פוגע בחופש הביטוי
    ב"ה לא אלו ולא אלו צודקים, אפשר להתבטא כאן בחופשיות ומי שלא טוב לו ; יום טוב לו..

  28. הכל ידוע כבר שנים את החונטה צריך להעיף ולשלול פנסיה ואם צריך לזרוק גם לכלא

  29. יש אירגון.פוליטי,אנטישמי ,שיש לו בית משפט,המכונה משום מה "בג"ץ"!
    הפסיקות פעמים רבות אינן מגובות בחוק,אחףלא ב "סבירות", " מידתיות".
    חא מעט ,בניגוד לחוק הכתוב ,כחוק לכינון הכנסת,סעיף 7 א'
    מאפשרים למפלגות עוינות לגשת לבחירות,בל"ד ,שמנהיגה בוגד נמלט ואחד מח"כיה יושב בכלא על הברחת ניידים למחבלים.
    מאפשרים למי שממליץ על פגיעה בחיילי צהל ומעריץ מחבלים,עופר כסיף,להיבחר,אך.פוסלים את מיכאל בן ארי,יוצא צה"ל,אב לחיילים קרביים..משרתי האוייב.

  30. השופטים מרשים לעצמם לעבור על החוק, לתת פסקי דין מנוגדים לחוק להלכה לדין ולעובדות
    מבלי לתת נימוק!
    וכשכותבים על שופט "שקרן" "ממציא ראיות" וכדומה.
    אסור לאזרח לצייץ !
    השופטים למעשה כמו שליט יחיד, ובדרך כלל הוא חותמת גומי של הממשל, כשהממשל נגד אזרח פשוט לדוגמה גביית שכר לימוד שהמחוקק אסר, בג"ץ אסר אבל רשמים בכירים מתירים מה יעשה האזרח ?
    אם יכתוב מאמר שהרשם עבריין שעובר על חוק השיפוט, יסתמו לאזרח מייד את הפה, ראו מקרה לורי שם טוב !
    http://shemtov1.com/lor/

  31. השופטים מרשים לעצמם לעבור על החוק, לתת פסקי דין מנוגדים לחוק להלכה לדין ולעובדות
    מבלי לתת נימוק!
    וכשכותבים על שופט "שקרן" "ממציא ראיות" וכדומה.
    אסור לאזרח לצייץ !
    השופטים למעשה כמו שליט יחיד, ובדרך כלל הוא חותמת גומי של הממשל, כשהממשל נגד אזרח פשוט לדוגמה גביית שכר לימוד שהמחוקק אסר, בג"ץ אסר אבל רשמים בכירים מתירים מה יעשה האזרח ?
    אם יכתוב מאמר שהרשם עבריין שעובר על חוק השיפוט, יסתמו לאזרח מייד את הפה, ראו מקרה לורי שם טוב !
    http://shemtov1.com/lor/

  32. מה שהם בצעו נגד לורי שם טוב כלאו אותה שנתיים טרם משפטה נפתח על פרסומים באנטרנט וסרבו במשך שנתיים לשחרר הסבירה את תרבותם מהיכן הם באים מה ההדגשים שלהם בשפיטה ובפרט כמה הם אלימים כלפי השכבות החללשות ורואים אותם אבק אדם, אלא אם יש ארגוטנים בנלאומיים בגבם אז הם מכוונים את שפיטתם לאוזני העולם , עם לורי נחשף עולם אפל נקמה אכזרית כמעט ברברית עבריינית כי הם יכולים .

  33. כדי לדעת מי שולט בך, תבדוק מי הבן אדם שאתה לא יכול לשפוט או לבקר – וולטייר

  34. בגץ כשמו בית דין גבוה לצדק. הצדק נבחן לרוב דרך החוק. לעיתים במושג הצדק נכנסים שיקשאינם בהכרח בחוק ואף עשויים להיות בניגוד לחוק הן בשלב החקיקהולים והן ביישום. על מנת לייצר את אותו צדק תיאורטי או מעשי בגץ בוחן בפריזמות שונות בנוסף לחוק כגון ערכי מוסר אוניברסליים של חופש ושיוויון , מידתיות ועוד. להבדיל מחברי הכנסת הזקוקים לפופולריות על מנת להיבחר שוב חופשיים שופטי בגץ להכריע בהתאם לחוק ולערכים עליהם מושתת המדינה. לולא בגץ יכול כל רוב מקרי ורגעי בכנסת להחליט על עונש מוות לגונבי לחמניה, על כפל מס לגינגים, על הכתרת אדם כלשהו וצאצאיו לקיסר. על ביטול כל הבחירות והמפלגות. והכל בחקיקה מסודרת וברוב הנדרש.
    מי ימנע זאת?