לראשונה מזה עשור: ישראל משתפרת במדד עשיית העסקים

ישראל רשמה בשנה האחרונה שיפור של חמישה מקומות במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי. שיפור זה הגיע לאחר עשור בו התדרדרה ישראל בדירוג באופן עקבי, התדרדרות שכעת נבלמה.

בשנת 2009 דורגה ישראל במקום ה-29, אך מאז כאמור רק ירדה עד לשפל חסר תקדים בשנה שעברה, בה דורגה במקום ה-54. השנה שיפרה ישראל את מקומה בחמישה מקומות כאשר טיפסה למקום ה-49.

המדד המתפרסם על ידי הבנק העולמי בוחן את קלות עשיית העסקים במדינות רבות בעולם על פי עשרה פרמטרים שונים: אכיפת חוזים, הגנה על משקיעים, היתרי בנייה, העסקת עובדים, הקמת עסק, מיסוי, סגירת עסק, סחר בינלאומי, קבלת אשראי ורישום נכס. חשיבות העלייה במדד עבור המשק הישראלי עצומה – הן כסימן לשיפור שכבר התרחש והן כסמן לכדאיות עתידית של השקעות חוץ במשק הישראלי.

מיקומה היחסי של ישראל נקבע באמצעות ציון משוקלל שניתן לה (73.3 השנה), ויחסו ליתר המדינות הנמדדות. במקומות הראשונים נוכל למצוא מדינות כמו ניו זילנד, סינגפור ודנמרק ובמקומות האחרונים ונצואלה אריתריאה וסומליה.

די בכך כדי להסביר מדוע מדינת ישראל שואפת להיות ממוקמת כמה שיותר גבוה במדד. המשמעות האמתית היא באטרקטיביות הגדלה והולכת עבור משקיעים המבקשים "לעשות עסקים" במקומות שונים בעולם, ומכניסים בין יתר השיקולים שלהם את המדד החשוב של הבנק העולמי.

הטוב והרע

המדד בודק כאמור עשרה פרמטרים שונים אשר משוקללים לכדי הציון הסופי. בחלקם מצבנו טוב יחסית ובחלקם רע מאוד. עיון במדדים יכול להעיד על בעיות העומק במשק הישראלי, ולאפשר תיקון של תחומים מסוימים באופן כזה שיקל על המשק כולו לצמוח ולמשוך משקיעים.

המדד הכי מוצלח מבחינת ישראל הוא "הגנה על משקיעי מיעוט" בו היא ממוקמת במקום ה-23. גם בהליכי חדלות פירעון, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית – 29. במדד של היתרי הבנייה (41) והקמת עסק (45), נמצאת ישראל במקום בינוני, זאת למרות הרפורמה ברישוי עסקים, שככל הנראה טרם שקוללה במדד הנוכחי.

במדד קבלת אשראי נמצאת ישראל במקום ה-60 ובמסחר בינלאומי במקום 64. אלו נתונים חשובים לאור היוזמות להפרדת חברות האשראי מהבנקים, שאמורה לאפשר תחרות בשוק האשראי, והשינויים במדיניות המכסים בתחומים שונים במהלך השנה האחרונה.

התחומים בהם מדורגת ישראל נמוך במיוחד הם בתחום קלות החיבור לחשמל (78), רישום נכס (89), תשלומי מס (90), ואכיפת חוזים (90). לאור הנתונים, אין ספק כי אלה הם התחומים להם יש לתת עדיפות ברפורמות המתוכננות במשרדי הממשלה השונים בשנה הקרובה.

יש לציין כי חלק מהשינויים בתחומים השונים נעשו בשלב מאוחר יחסית בשנה, ועל כן לא הופיעו במדד. ייתכן שהשינויים הללו יעלו את ישראל בדירוג בשנה הבאה, אם יתר המדינות לא יתקדמו באותו קצב בתחומים הללו.

השיפור המשמעותי ביותר נעשה בתחום רישום נכס, שבאחריות אגף רישום והסדר מקרקעין (טאבו) במשרד המשפטים – ממקום 130 שנה שעברה למקום 89 השנה. זהו זינוק שזכה לציון מיוחד של מחברי המחקר, ואף זכה לשבחיה של שרת המשפטים.

חלק מן ההצלחה יכול גם להזקף לזכות משרד האוצר, שלראשונה הגדיר גורם שמרכז את העבודה לשיפור מיקומה של ישראל במדד ועמד בקשר רציף מול הבנק העולמי בנושא. "בשנת 2018, בעבודה משותפת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שיקפנו לבנק העולמי את הנתונים והצעדים שבוצעו בשנים האחרונות ב-5 מתוך 10 תחומי המדד", אמרו באוצר.

האחראים האמיתיים – במשרד רה"מ

כאמור, במשרד המשפטים כמו גם במשרד האוצר מבקשים לקחת קרדיט על השיפור בדירוג, ובמידה רבה הצדק איתם, כל אחד מנקודת מבטו. אלא שהגורם המרכזי שמרכז את המהלך ודוחף אותו קדימה בעוצמה הוא דווקא אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, שלקח על עצמו את האחריות לטיוב הרגולציה בכלל משרדי הממשלה.

בעקבות החלטת הממשלה מספר 2118 משנת 2014 בנושא 'הפחתת הנטל הרגולטורי', נבנתה תכנית חומש לטיוב הרגולציה הקיימת, ולבקרה צמודה על רגולציה חדשה, המהווה חלק ניכר מהאלמנטים שאותם בוחן מדד קלות עשיית העסקים.

משרד ראש הממשלה פתח אגפים בכל אחד ממשרדי הממשלה לשם מימוש התהליך, ואלו מהווים יחידות מטה בתוך המשרדים המסייעות במימוש טיוב הרגולציה ובקרה על הרגולציה החדשה.

במסגרת תכנית חומש נקבעו אילו יחידות משרדיות יעברו טיוב בכל שנה נתונה, וכן נקבע כי כל החלטה רגולטורית תצטרך לעבור תהליך RIA (Regulatory Impact Assesment), כלומר הערכת השפעות רגולציה.

כמו כן הוקם אתר ממשלתי שבו יפורסמו דוחות אלה וסיכומים של טיוב הרגולציה, כך שהציבור יוכל להתרשם מהעבודה שנעשית בתחום. כך לדוגמא, בדו"ח מ-2017 נאמר כי נחסכה במסגרת הפחתת הנטל הרגולטורי עלות ישירה של כ-1.5 מיליארד ₪ ועוד כ-1.5 מיליארד בעלות עקיפה.

המודל שבו השתמשו לשם מימוש החלטת החומש הומלץ על ידי ה-OECD, ובו הגורם המרכז נמצא במשרד ראש הממשלה ונמצא בקשר עם היחידות בתוך המשרדים הנקראות "מובילי רגולציה".

אנשי היחידה מלווים את עובדי המשרד ומובילים יחד איתם מהלך להפחת הנטל הרגולטורי ולקיצוץ הבירוקרטיה היכן שניתן. ההתקדמות המשמעותית ביותר שנעשתה בישראל השנה החולפת נעשתה כאומר בתחום הרישום בטאבו, אך גם שם יש עוד הרבה לאן להתקדם מהמקום ה-89.

מהנתונים עולה מגמה ברורה וחיובית – הממשלה מבינה את הנזק שנגרם למשק באמצעות רגולציה מיותרת ומכבידה, ופועלת לשחרר אותו באמצעות שינוי מדיניות מדודה ואחראית.

המגמה כאמור היא טובה, אך עדיין לא מספקת. מאז שנעשה הניסיון הראשוני לשנות את כיוון הספינה ועד שהשינוי התרחש והופיע בדו"ח חלפו מספר שנים. לכן חשוב מאוד שבשלב הקריטי הזה לא יורידו את הרגל מהגז, וימשיכו לחפש דרכים לקצץ ברגולציה, כדי ליצור סביבה עסקית אטרקטיבית ובטוחה. אם זה יקרה, נתקדם משמעותית במדד בשנים הקרובות, וכולנו נרגיש זאת גם בכיס שלנו.