השופטים שדנו בתיקו של המחבל שביצע את הפיגוע בו נהרג אליאב גלמן ז"ל התעלמו מראיות ברורות ומהשכל הישר כדי להקל בחומרת העבירה
(יהודה) 6077/16 התביעה הצבאית נ' ממדוח יוסף מוחמד עמרו – רשמו לפניכם את שם ההליך הזה. מדובר באחת הפסיקות המקוממות שניתנו על ידי בית משפט ישראלי.
עמרו הוא המחבל שביצע בפברואר 2016 את הפיגוע בצומת גוש עציון שהביא למותו של סרן (במיל') אליאב גלמן הי"ד. הפרקליטות הצבאית האשימה את עמרו ב"גרימת מוות בכוונה" (המקבילה ביו"ש לעבירת הרצח מחוק העונשין), והמקרה נידון בפני נשיא בית המשפט הצבאי ביהודה סא"ל מנחם ליברמן, והשופטות סרן לידור דרכמן וסרן רינת לוי-מוסקוביץ'. בעוד השופט ליברמן קיבל את טענות הפרקליטות הצבאית והרשיע את עמרו ברצח, דרכמן ולוי-מוסקוביץ' זיכו אותו מעבירה זו, והרשיעו אותו בהריגה בלבד.
https://www.facebook.com/kan.news/videos/439237326606634/
לפני שנצלול לניתוח פסק הדין נבהיר דבר אחד – אינסטינקטיבית, היה חושב האדם הממוצע שהפתח לזכות את עמרו מעבירת רצח היא העובדה שלמעשה הוא לא בא במגע עם הקורבן, שנהרג מכדור תועה של אחד החיילים.
דווקא בשאלה זו היו שלושת השופטים תמימי דעים: עמרו היווה את "הגורם בלעדיו אין". כלומר, הפעולה של עמרו שממנה התגלגל האירוע בסופו נהרג גלמן, היא הסיבה הראשונית והמהותית למותו, ובלעדיה כל זה לא היה קורה. כולם מסכימים שגלמן נהרג באשמתו של עמרו וכתוצאה ממעשיו. המחלוקת ניטשה בנוגע לשאלת הכוונה.
כידוע, ההבדל בין שלושת עבירות ההמתה – רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות – היא שאלת היסוד הנפשי, או למה התכוון האדם שהמית. בכדי להרשיע חשוד ברצח, יש להוכיח מעל לספק סביר שהפעולה שהסתיימה במותו של אדם נעשתה בכוונה תחילה. מדובר בדרישה מחמירה שקשה מאוד להוכיחה, שהרי איך אפשר להוכיח מה עובר לאדם בראשו.
אחד הכלים הנתונים בידיהם של השופטים להתמודדות עם קושי זה הוא 'חזקת הכוונה', המניחה שאדם מתכוון לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו. בהיעדר יכולת לבחון את הכוונה הסובייקטיבית של הנאשם, חזקת הכוונה מניחה שיש מעשים שאם אדם ביצע אותם, הרי שהוא התכוון שהתוצאות הסבירות שלהם יתממשו. זוהי בדיוק הדרך בה הלך השופט ליברמן בפסק דינו הארוך והמנומק, ויחד עם ראיות נוספות (חזקת הכוונה בד"כ אינה עומדת לבדה) קבע שעמרו התכוון לרצוח.
השופטת דרכמן מצדה, ויתרה על חזקת הכוונה וקיבלה את טענת ההגנה –המחבל לא הגיע במטרה להרוג אלא להיהרג וטוענת שמכלול הראיות האחרות מעוררות ספק בנוגע לכוונותיו הקטלניות של עמרו ומבטלות את חזקת הכוונה.
מלכת הראיות
השופטת מחלקת לשלושה חלקים את הניתוח בקשר לכוונת המחבל. בחלק הראשון בו היא מתייחסת לחומרי החקירה, טוענת דרכמן שעמרו דווקא היה עקבי מאוד בחקירותיו בטענתו שהוא לא התכוון להרוג אף אחד. כך יוצא שאנחנו מקבלים משופטת בישראל את הציטוט הבא:
התביעה הסתמכה על תשובת הנאשם לשאלת החוקר "בסרטון רואים שרצית לדקור נכון?", עליה השיב בהנהון ראש לחיוב (ת/1). לא השתכנעתי כי יש בהנהון הראש כאמור משום הודאה בדבר כוונה להמית או אף לדקור"
מה יכול שופט לבקש יותר מזה? הנאשם מודה בעצמו כי התכוון לדקור את האזרחים בתחנה. לדרכמן זה לא הספיק, מכיוון שלטענתה התשובה הזאת ניתנה בעת שהיה מאושפז בבית החולים וניכר היה שהנאשם מבקש רק לסיים עם החקירה. מנגד, היא מתייחסת מאוד ברצינות לפעמים בהן עמרו הכחיש שהוא התכוון לדקור, למרות שגם אז היה כביכול פצוע ומטושטש.
גם השינויים התכופים בגרסתו – פעם אחת טען עמרו שבא כדי לדקור, פעם אחרת כדי להיהרג ובפעם אחרת כדי להיעצר – לא ערערו את אמינותו של המחבל בעיניה.
כאן המקום לציין כי הטענה הראשונית מצד סנגוריו של עמרו הייתה שהוא לא כשיר לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי, והם אף הביאו חוות דעת של פסיכיאטר שטיפל בו בעבר. הפרקליטות שלחה את עמרו לבדיקה אצל הפסיכיאטר המחוזי שקבע כי הוא כשיר לחלוטין מבחינה נפשית. השופטים כולם קיבלו את עמדת הפסיכיאטר המחוזי וכאן למעשה הסתיים תפקידה הרשמי של חוות הדעת.
אולם השופט ליברמן הזכיר את חוות הדעת של הפסיכיאטרית המחוזית, תוך שהוא מדגיש שאין לה משקל של הודאה היות והדברים שאמר בה עמרו נאמרו שלא תחת אזהרה. השופט ליברמן אף השתמש במשפט מדהים שאמר עמרו לפסיכאטרית כאינדיקציה להלך רוחו בעת המעשה: "הגעתי לכפר עציון וניסיתי לדקור, כמו גבר, בגלל שהורגים אותנו ואת הנשים שלנו, חשבתי על זה כמה חודשים, זה חובה".
השופטת דרכמן, בצורה טכנוקרטית להפליא בחרה במפורש להתעלם מהציטוט הברור הזה של עמרו, כאילו לא נאמר מעולם.
עולם הפוך
בחלק השני של פסק דינה בחנה דרכמן את מעשיו של המחבל בעת האירוע. היא פותחת בהצהרה שחרף העובדה שלפחות שלושה חיילים שנכחו באירוע מסרו עדויות החופפות כמעט במאה אחוז, היא מוצאת לנכון להתייחס אליהם ב"זהירות מרבית", כיוון שמדובר באירוע טראומתי שנמשך שניות בודדות.
במילים אחרות, דרכמן מודיעה שלא ממש מעניין אותה מה העידו החיילים, שכן עדותם אינם מהימנה. זאת בניגוד כמובן לעדותו של עמרו הישר והתמים. לאחר מכן פונה דרכמן לקלטת הווידיאו המתארת את האירוע.
מי שצפה בסרטון הקשה והמזעזע לא יכול להתבלבל. עמרו נראה כאשר הוא מתקדם לעבר התחנה, ואחד החיילים שאבטחו אותה סימן לו לעצור. אז שלף עמרו סכין ופתח בריצה לכיוון התחנה תוך שהוא מאגף את החיילים (אם ביקש להיהרג, מדוע רץ לאזרחים ולא לחיילים?). עמרו נפל מהירי כשהוא נמצא בין גלמן לבין החיילים, מרחק של מטר או שניים מהמקום בו עמד גלמן.
הסרטון ללא קטיעות, שבו נהרג אליאב גלמן ז"ל pic.twitter.com/dUmQprUU8P
— מישל וקנין (@5ca26e62fb5b493) July 29, 2016
דרכמן קובעת שהסרטון מצביע על נסיבות שתומכות בגרסתו של המחבל. לטענתה, עמרו שלף את הסכין והחל לרוץ מרחק גדול מהתחנה, מה שמוכיח שהוא ביקש להיפגע ולא לפגוע. לא ברור מה נחשב בעיניה ל'מרחק רב', כי בסרטון נראה בברור שעמרו פותח בריצה כשהוא נמצא פחות מעשרה מטרים מהתחנה. מה גם שהוא לא החל לרוץ בשביל למשוך את תשומת ליבם של החיילים, אלא רק לאחר שאלו זיהו אותו וקראו לו לעצור.
דבר נוסף שלדעת השופטת מחזק את גרסת המחבל היא העובדה שהחיילים בעדותם טענו שלאחר שנפל בפעם הראשונה, ניסה עמרו לקום כשהוא עדיין אוחז בסכין, כנראה בכוונה להמשיך את הפיגוע.
אמת, בסרטון לא ניתן לראות אם עמרו אכן התרומם כשהסכין בידו, אך ישנם שלושה חיילים שמעידים שכך היה. דרכמן מודה שמהסרטון אי אפשר לדעת, אך כמו שהיא הקדימה ואמרה, היא פשוט לא מאמינה לעדותם של החיילים. דרכמן מפרשת את הקימה של עמרו כניסיון לברוח מהירי או לגרום לחיילים לירות עליו שוב.
לאחר מכן פונה השופטת להשיב לשופט ליברמן על הסיפא בפסק דינו בו הוא מונה מספר נסיבות המעידות על כוונת קטילה. דרכמן עוברת על כל אחת מהן ומיישמת את הטכניקה לוגית של קביעת ההפך הגמור.
כל סיבה שמנה ליברמן לחובתו של עמרו, זוקפת דרכמן דווקא לזכותו. העובדה שהוא הסתער עם סכין על אזרחים בטרמפיאדה – לא מעידה על כוונה לרצוח. המיקום שבחר המחבל, בו התרחשו פיגועים רבים באותה תקופה – לא מעידה. מה לגבי העובדה שהמחבל ניסה לעקוף את החיילים בשביל להגיע ישירות לאזרחים? זו כמובן הייתה "תגובה אינסטינקטיבית כתוצאה מהירי", שבאה אחרי כמה שניות בהן רץ ישירות לכיוון החיילים (צפו בסרטון, אפילו לא שנייה אחת).
לקינוח, נסמכת דרכמן על עברו הנפשי של המחבל שכלל עדויות לנטיות אובדניות, בכדי לקבוע שלא ניתן לקבוע מעל לספק סביר שעמרו התכוון לרצוח. השופטת לוי-מרקוביץ' קיבלה בקצרה את דעתה של דרכמן, וכך חמק לו מוחמד עמרו מהרשעה בגרימת מוות בכוונה.
כתם על המערכת
הפסיקה המביכה של השופטת דרכמן מצטרפת לשורה של פסיקות הזויות שראינו בשנים האחרונות במשפטי מחבלים. אפילו הטענה המוזרה בדבר אורך הסכין, שעזרה לתוקף של נירית זמורה לחמוק מהרשעה בניסיון לרצח חזרה להופעת אורח אצל דרכמן. העובדה שישנם שופטים שמעדיפים לעשות שמיניות באוויר, לסתור את השכל הישר וראיות ברורות רק בכדי להקל על מחבלים, היא בלתי נתפסת.
פסיקות אלו לא רק מתסכלות וממקוממות, הן גם מלמדות את המחבלים הלכה למעשה כיצד לחמוק מהרשעה ברצח ולזכות בעונשים מופחתים. איך נוכל להילחם בטרור כאשר היכלי הצדק שלנו לוקים בעיוורון וטכנוקרטיה פושעת?
אך לא הכל שחור. מוקדם יותר החודש דן בית המשפט העליון בערעורו של חאלד קוטינה, המחבל שרצח את שלום שרקי הי"ד ופצע קשה את שירה קליין בפיגוע דריסה בירושלים. קוטינה הורשע בבימ"ש מחוזי ברצח וניסיון רצח. בערעורו הוא טען, ממש כמו עמרו (או כל מחבל עם עו"ד בימים אלו) שהוא אמנם דרס את השניים, אך לא התכוון להרוג אותם. שופט העליון אלכס שטיין, שכתב את פסק הדין, דחה את הטענה הזאת בצורה נחרצת ולא מתנצלת:
המערער ידע — או לפחות צפה ברמת הסתברות גבוהה — כי פיגועים כאלה הורגים אנשים. משכך, גם אם נאמין למערער כי הוא קיווה בכל מאודו שקורבנותיו ייפגעו אך לא ימותו (וכמו בית משפט קמא, הנני רחוק מאמונה זו מרחק שנות אור), לתקוותו זו אין ולא יכולה להיות שום חשיבות. עמימות רגשית שהמערער חווה (אם חווה) ביחסו אל תוצאות הפיגוע אינה מעניינו של הדין הפלילי. יתרה מכך: מותם של קורבנות בפיגועי דריסה איננו רק תוצאה מצמררת של מעשה אכזרי ובלתי אנושי. מדובר בתוצאה רגילה וטבעית של הפיגוע אשר חוסה בצילה של חזקת הכוונה"
משום מה יש לי תחושה שהשופטת דרכמן לא קראה את פסק הדין הזה. חבל שכך.
אולי השופטות נתונות בלחץ מהסביבה שלהן, סחיטה או איומים או טובות הנאה עתידיות.
אולי לחץ מהחברים או מהמרצים באוניברסיטה אם הן סטודנטיות. יש גם חיים אחרי הצבא. אולי רוצים ללמוד בארץ או בחו"ל, להתקדם באקדמיה, לעבוד בחו"ל, לקבל מלגות מקרנות כאלה ואחרות, סתם לטייל, לא להתקע על ספסל הנאשמים בהאג. עדיף להיות עם אליבי כמו השופט גולדשטיין שפירק וסינדל את האפרטהייד בדרום אפריקה פסיקה אחרי פסיקה.
כשנהיה בגלות בעוד עשרות שנים, עקב המאבקים הפנימיים בינינו ועקב מערכת אכיפת החוק, לא נזכור את "הכל שפיט", "מידתיות", "חוק ההתגברות", "חוק כבוד האדם וחירותו", "נוהל שכן", "את בג"צ והחלטותיו ההזויות לכאורה", "הסכמת בג"צ לאיחוד משפחות פלסטיניות רק בישראל", "אי גירוש המסתננים מישראל", "חוק הלאום", "חוק שוויון בנטל", "מזרח תיכון חדש", "הסכמי אוסלו", "ההתנתקות", "עמונה", "הבאתו של ערפאת לישראל והנשק שנתנו לו שני "מנהיגים", "אינתיפאדות", "טרור הבלונים", "החלטה לחייב את המדינה בטיפול בפצועים ערביים מעזה", החלטה הזויה להשאיר סטודנטית ללמוד באונ' העברית כאשר היא נגד המדינה, ועוד חוקים ומעשים.
רק נזכור: ש –"העם הנבחר" שחושב שהוא החכם בעמים, יודע לירות לעצמו ברגליים.
כולנו זוכרים את "חכמי חלם" והסיפורים עליהם. אפשר להקביל אותם לכאורה לשופטי ביהמ"ש העליון שהלכו כמו עדר לכאורה, בדרך "המהפכה השיפוטית", ללא יכולת לעצור ולהגיד "רגע מה קורה פה"?
מצד שני מאוד נוח כשמקבלים פנסיה של 95.000 ש"ח ויש הרגשה שאתה סגן של היושב במרומים, ואתה יכול להחליט על מדינה שלמה ושאין עליך שום אחריות, ואתה יכול אפילו לתת החלטות לפי האינטואיציה שלך (תשאלו את כבוד השופט מזוז).
ההיסטוריה לא תסלח להם, אבל למי איכפת ההיסטוריה!!!
הם לכאורה חיים את הרגע.
נראה לי מהצד, שהערבים דווקא צוחקים על "העם הנבחר" וגם על שופטיו – ששומרים לכאורה על זכויות האדם לפלסטינים ולערבים, ושוכחים את זכויות האדם של היהודים, הרי בסופו של דבר המלך הוא עירום.
אשמח שהמורשת של אותו אדם שפגע לכאורה בצורה בלתי הפיכה במדינת ישראל ובאזרחיה עם "המהפכה השיפוטית שלו" תתרסק לרסיסים. בנוסף אשמח שהוא עוד יספיק לראות את ריסוק מורשתו זו.
לעיון:
כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט – כל הפרקים
http://rotter.net/forum/gil/27344.shtml
מדינת סדום.
שם 1,000,000 ש"ח ש"כבוד השופטת" שייכת לשמאל הקיצוני בדעותיה ובושה למדינת ישראל שאחת כזאת מתפקדת כ-"שופטת".
נקווה שיקום גוף שיסמן את ה-"נשמות הטהורות" האלו למען יידעו כל עם ישראל ויוקיעו אותם מהחברה (ואת חבריהם שונאי עמם גם כן ).
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
"אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי חזית דקנסינן ללוקח? נקנסיה למוכר! א"ל: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. א"ל: אי לאו עכברא, חורא מנא ליה? מסתברא, היכא דאיכא איסורא התם קנסינן" (גיטין, מה ע"א).
לא השופטים/ות אשמים/ות במתן פסק דין מעוות זה המגבה את הטרור והרצח של הערבים כהריגה בלבד מתוך נטייתם/תן הפוליטיות. האשם הוא במי שמינה אותם/תן לשבת בכס המשפט הצבאי ישראלי יהודי.
הנ״ל נכון גם לגבי שופטים מסויימים בבית המשפט העליון.
לידיעת הקורא איילת שקד…
להעיף את ה"שופטות" האנטישמיות הללו מהמערכת היום!
כל קמפיין השמאל הזה שמתנהל עכשיו נועד לא בשביל לאתרג את דינה זילבר אלא בשביל לאתרג את איילת שקד: דינה זילבר לא מתביישת להצהיר שהיא שמאלנית שמקדמת אג'נדת שמאל אבל איילת שקד מתחפשת
לימנית ועושה הרבה יותר גרוע ממנה. לכן השמאל התגייס עכשיו כאילו "להגן" על דינה זילבר ולתקוף את איילת שקד:
איילת המברברת שקד היא מגינת החונטה המשפטית שרומסת את מדינת היהודים, והתקשורת עוזרת לה להסתיר את זה. כבר יותר מ–3 שנים במשרד המשפטים והתוצאות במשמרת שלה ברורות: בג”צ חזק יותר מתמיד, החלטות השופטים מסנדלות את מדיניות הממשלה, את כל המינויים של השמאלנים במשרד היא השאירה כגון המנכ"ל אמי פלמור.
שקד עובדת בשביל החונטה המשפטית ואחרי כל צעד שהיא עושה לחיזוק השמאל, אנשי שמאל תוקפים אותה כאילו היא עושה "מהפכה" – כדי "להכשיר" אותה בעיני התמימים בימין שאת קולותיהם היא השיגה במרמה.
מה שייכת איילת שקד ?? מדובר שופטות צבאיות שנקבעות ע"י הפצ"ר.
השופטות בסך הכל הבינו את "רוח המפקד|" השוררת בפצ"ריה.
100%
לא מדוייק. מערכת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש כפופה פיקודית ומנהלית ליבד"צ ואין לה כל שייכות לפצ"ר. מה שכן, המינוי של השופטים נחתם על ידי מפקד פיקוד המרכז בכובעו כמפקד כוחות צה"ל באיו"ש.
בושה וחרפה!! חובה להציף ולדאוג להד תקשורתי נרחב.
להכשיר את השרץ בק"ן טעמים. לאן הגענו ?????
חובה לפתוח בחקירה בנושא הזה !
ולהציף כמה שיותר, אני הולך לשלוח לכל מכרי את המאמר הזה בתקווה שאחרים ינהגו כמוני והמאמר והתופעה המדאיגה הזו ששופטים מפחדים להרשיע מחבלים תיפסק!
שופטים ערלי לב. לא נתפש.
איילת שקד דוממת!
כרגיל היא הנכס של השמאל ש"כאילו" עושה "ימנית" ובפועל – משבחת את "יושרתו" של שי ניצן, שבית משפט קבע שנהג להפלות אנשי ימין. ושי ניצן תקף את יוצרי הסדרה צל של אמת שחשפה את הליקויים בחקירת רומן זודורוב וכינה כמה מפתיע "סכנה לדמוקרטיה". שקד סירסה את גוף הפיקוח על הפרקליטות, והתעלמה מחשיפת קלמן ליבסקינד על השופטת ברון שדחתה 5 עתירות נגד מפעל הפייס וחייבה עותרים בהוצאות. בזמן שמפעל הפייס תרם באותה שנה 5 מליון שח לקרן להנצחת בנה של ברון שהעומד בראש הקרן זהו בעלה. ועוד ועוד ממעללי שקד המפורסמים.. שהיתה מיוזמי חוק ישראל היום וקיבלה סיקור מפנק מנוני.
עד כמה שהבנתי מהחלטת השופטים היא שלמחבל לא היתה כוונה לירצוח כי אם רק להרוג וכך מה שקרה .הנרצח לא נרצח כי אם רק נהרג כי למחבל יש לב רחמן וטוב אז הוא רק הרג .
השיפוט תומך הטרור שמדגים מאמר זה, הוא חלק ממערכת שלמה של האליטות וכל אלה הרוצים להיספח אליהן, של תמיכה במדינת טרור איסאלמית ביהודה ושומרון על חורבות ההתיישבות היהודית. של תמיכה במדינת כל אזרחיה וכל מסתנניה וכל שונאיה, של תמיכה בהפקרות הסקטור הערבי ומתן רוח גבית להמרדתו כנגד המדינה. כל זה חלק ממסע בגידה נרחב של האליטות המשוחדות על ידי השמאל והאנטישמיות הבינלאומית לחיסול מדינת הלאום היהודי. אין כאן שום מקריות ושום סטייה או טעות או תמימות של שופטות, בכל פסקי הדין האלו נראית בברור טביעת האצבע של האליטות להשמדת ישראל.
פרופ' מאוטנר ששמו פורסם ב- 2007 כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון, קובע שמתקיים בישראל משבר חמור ומסוכן לדמוקרטיה בכל הנוגע למערכת המשפט, אליה העתיק השמאל את פעילותו אחרי שאיבד את כוחו בכנסת. לדבריו בג"צ הפך למוסד פוליטי של השמאל.
פרופ' מאוטנר שהוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ולשעבר דיקן הפקולטה קובע שמתקיים בישראל משבר חמור שהוא מסוכן לדמוקרטיה, בכל הנוגע למערכת המשפט שהשמאל שאיבד כוחו בכנסת העתיק פעילותו הפוליטית אליה.
לדבריו המשבר חמור ומסוכן מאין כמותו כיוון שבית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה מוחלט אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו.
השתלטות השמאל לצורך עקיפת השלטון הנבחר בישראל מתבססת על שליטה גם על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, גם על אגף התקציבים של האוצר, גם על משרד מבקר המדינה וגם על בנק ישראל.
באמצעותם מנטרל השמאל את מדיניות הממשלה ואת נסיונות החקיקה בכנסת, אותם הוא מכשיל ומונע תוך שהוא משקץ ומנאץ את הפוליטיקאים והופך אותם בעזרת התקשורת המגוייסת לשרותו, לבזויים ונחותים כביכול, ביחס אליו.
לדבריו המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית נמצאות במשבר חמור ואחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
סימוכין:
1.פוליטיזציה של משפט, פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
ל11 – 1 נכון. שימוש השמאל בבג"ץ וביועץ להפרעה לממשלה1
יועץ בכל תחום מתמנה כדי שייעץ ובשום אופן לא כדי שיכפה שאם לא כן אין הוא יועץ. עליו לדעת ליעץ כדי שהמיועץ יוכל בצורה הטובה ביותר לקדם את מטרותיו. היועץ אמור להיות איש אמונו של המיועץ, פרושו שעל המיועץ לבחור בו וזכותו גם לפטרו. כך מאז ומתמיד בכל העולם. במצב הקיים היועץ מייצג את דעת השופטים השמאלנים שדעותיהם ופסיקותיהם הם נגד אינטרס הציבור היהודי ונגד הציונות – למרות שנשבעו בעת מינויים לציונות. לעומתם המדינאים הם נבחרי העם וחוזרים להבחר לכל המאוחר כל ארבע שנים. לכן הם צריכים להוכיח את עצמם בפעולותיהם שהם מקדמים את רצון הציבור.
טוענים בשמאל שאסור שהיועץ יהיה "קונסילור" כלומר עורך דין מחפה על פושעים. ומה לגבי הפשעים שלהם?? של הפרקליטות ושל השופטים?? אין מעליהם יועצים משפטיים שיבחנו את חוקיות פעולותיהם. בפרקליטות וגם בבית המשפט ישנם פושעים. שופטים מזלזים בחוק. צריך שיהיה מעליהם יועץ משפטי. מי שדומה להיטלר הוא אהרון ברק ומשפטנים עובדי מדינה אשר מבטלים את הכנסת ואת הממשלה כפי שעשה היטלר. כמו היטלר ושאר הנאציונל סוציאליסטים כך גם השמאלנים בעזרת המשפטנים היועץ הפרקליטות ובית המשפט מבטלים את הדרג הנבחר ומחליטים במקומו. לזה הם קוראים דאגה לאינטרס הציבורי כלומר הם יודעים טוב יותר מהדרג הנבחר על פי תפישה אידאולוגית מהו האינטרס הציבורי. בפועל נגד המדינה היהודית ונגד הציונות.
תחילה התפקיד המוצהר של היועץ המשפטי היה לבדוק התאמה לחוקים לאחר מכן החליט היועץ שחוקים ופועולות צריכים "לעבור את מבחן בג"ץ" – כלומר להתאים להשקפותיהם ורצונותיהם של השופטים. בין לבין השופט אגרנט בועדה שהוקמה על ידי בן גוריון קבע זהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כי ריכוזיות זו הינה ראויה… ועל היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת התביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות. המטרה למנוע מהשלטון הנבחר מימוש אינטרסים אנוכיים וזו פגיעה בדמוקרטיה כי לשיטת אגרנט ענינו של השלטון הנבחר אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לעומת זאת המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… יחד עם זאת אגרנט השאיר פתח לשר המשפטים בזכות הוטו במידה והדעות והוא אף יכול ליטול את סמכויות היועץ.
ל11 – 1 נכון. שמוש השמאל בבג"ץ וביועץ להפרעה לממשלה2
לאחר מכן אהרון ברק קבע נדבך נוסף החליט שדעת היועץ מחייבת את הממשלה, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו עצמו. לשיטת אהרון ברק, היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. היועץ הינו כפוף לפיקוח בית המשפט העליון בלבד. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. לממשלה אסור לפטר את היועץ המשפטי וגם אסור לה לבחור אותו אלא יבחר על ידי ועדה בשליטת השופטים.
כך גם בעזרת היועץ בית המשפט שולט בכל גם בתביעה. את דאגת בית המשפט לאינטרס הציבורי אנו רואים בכל מיני פסיקות מרעות עם פרטים ועם הציבור כגון הרס בתי מתנחלים התנגדות להרס בתי מחבלים התנגדות להרחקת מסתננים ועוד. אלא שהיועצים המשפטיים כבר התרגלו לעמדות כוח ואביחי מנדנבליט מתנגד בכל תוקף בטענה שפיצול התפקידים יפגע בעצמאות היועץ. היועץ אסור שיהיה בעל תפקיד מאין שיפוטי הוא אמור להיות רק יועץ לכן הטענה של פגיעה בעצמאותו אינה לעניין כלל.
לא יאומן שבמשך עשרות שנים חילחלה אדגנדה שמאלנית אט אט לפקליטות לפצ"ריה ולכל הפקידות שמתווה את המשילות במדינת ישראל. הממשל הוא לא השליט בכוח החוק כרשות מבצעת . ממש לא.הקשיבו לתחנת הרדיו גל"צ
האדגנדה מתפרצת מכל מילה של העורכים והמגישים. ואין פה ומצפצף.אני יודע שזו נשמעת כמו התנפלות רבתית אבל זו לא! הכוונה להציף את הדברים כדי שיעקבו אחריהם
ה'שופטת' דרכמן כנראה שבויה בקסמיו של 'לוחם החופש'; כמו הרבה פוסט ציונים. מאחל לה שתארח עם משפחתה משובט או יותר של האיש התם והישר שזיכתה למפגש חם ודביק.
ולחשוב שהגברת תהנה מפנסיה תקציבית על חשבוננו בזמן שראוי שהרשות הבלסטינית תממן אותה במסגרת קמפיין השהידים שהיא כה הרמונית איתו.
חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. אם הגענו למצב שמפקד חיל הים מקבל שוחד ונותנים צוללות למצרים חייבם ועדת חקירה כדאי לדעת מה קרה פה. מי הרויח כסף? מי העלים עין?
מי שמנתץ את מוסדות המדינה הם הפקידים והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להחזיק את הדרג הנבחר תחת חקירות משטרה בלתי נגמרות ולטעון בכך, שבגלל זה אסור להם לנקות את הסחי והרקבון שפשו במשטרה, בפרקליטות ובמערכת המשפט.
השמאל בארה"ב ניסה לעשות בדיוק את אותו הדבר לטראמפ. הם קשרו את ידיו של ג'ף סשנס בכך שקשרו אותו לחקירות, ומינויים של אובמה שהתחילו את החקירה, נשארו מוגנים מביקורת ומפיטורין.
בניגוד לנתניהו, לטראמפ יש את הגב של בית המשפט העליון שנשאר בידיים הגונות. זאת הסיבה שלמענה הוא נבחר ולכן הוא העיף את סשנס הצדקן והפחדן לכל הרוחות.
יש לשים סוף לכנופיית הבורקות השחורות שמשליטות טרור על מדינה שלמה ועושות בה ככל העולה על רוחם. דיקטטורה זה כאשר פוליטרוקי המשפט עושים הכל למנוע מנבחרי ציבור לפעול למען בוחריהם.
בשביל זה צריך מדינאים ליואילו סוף סוף לפטר וגם ללא פיצויים וגמלא את הערפדים הטרוריסטים.
משפטנים בעד חיסולה של ישראל1
הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל. תרגום שגוי זה איננו מיקרי, הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהפכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מנהל תקין ושקיפות. הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אוישות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.
מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם. כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה אף לא למענו. לפי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים". הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות. גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:
לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"… לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות. עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה". זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה. עוד טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו". השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להענש (מגיע לי עונש). תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון. בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חי צו ני! על בית המשפט.
משפטנים בעד חיסולה של ישראל2
באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים משופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.
לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם. השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים. את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים ובינהם חפים רבים האומללים אף יותר. אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.
את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני על האסונות שבית המשפט מביא. ב -1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עלייה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך התבצע נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ. בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר בטחון נגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות על חשבון חייהם של ישראלים. בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פנוי בניין בטרם הריסתו וכך לחסוך בחיי אדם, גם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה. בג"ץ מתעלם מחוק איסור הסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב. בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים למחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.
למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים, את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים במיצגיו. בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים. בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי, דוקא את זאת יש לרסן. דוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העלין אינו דן ואינו עוסק בראיות, כך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות . אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישו.
משפטנים בעד חיסולה של ישראל3
מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות . את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים ,כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו. מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפריהם את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום "לפקח" על מדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח על אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון. את שלטון עלית למען עצמה לפי רצון האויבים יש למגר לפזר לאלתר!
זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה ובקש לחוקק חוקים להם החליט לקרא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת ל.התערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.
בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו. כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משעמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם מעבירים את סמכותיותיהם לבני דמותם. כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם. המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית ללא כל סמכות או רשות מהכנסת. במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.
פשוט מזעזע. כל עוד לא נטהר את שורות מערכת המשפט לכל רוחבה מהגרורות הסרטניות של השמאל הקיצוני וזה אומר כל המרחב האנטי יהודי והאנטי ציוני שבין זילבר לדרכמן לא תהיה לנו כעם ומדינה תקומה אמיתית
מורשת וינגייט – "לפגוע באוייב בבסיסיו" – הבסיס ל מבצע סיני, לפעולות ה- 101, הוחלפו במורשת רבין – "קיפול זנבות חפוז" ,- מורשת אינקטו הפרקליטות הצבאית והמטכל