ההפגנות של קבוצת 'הפנתרים הנכים' גורמות נזק לכלל ציבור הנכים. במקום מדיניות הקצבאות הכוללת הנהוגה כיום, יש לגבש בדיקת אובדן כושר עבודה
מתי חסימת כבישים מוצדקת ומתי לא? אין לכך נוסחת פלא, משום שאין לנו סרגל אובייקטיבי שמודד עד כמה מאבק כזה או אחר הוא ראוי, ומה מידת הפגיעה בציבור שהוא מצדיק. ובכל זאת לא ניתן לפטור את עצמנו מדיון כזה, שהרי ציבור רחב הנאבק על זכויותיו הבסיסיות לזמן מוגבל בדרך כלל יקבל לגיטימציה למעשים אלו, גם מאלו המתנגדים למטרות המחאה. מנגד, אף אחד לא יטען שקבוצת סטודנטים המתרעמת על ציונים שקבלה יכולה לחסום כביש מבלי שהדבר יחשב לפלילי.
היכן ניצבת מחאת הנכים על הסקאלה הזו? נראה שבשנה האחרונה עברה המחאה מהקצה הלגיטימי (גם אם מוטעה לדעת רבים) אל הקצה הלא-לגיטימי בעליל וכך היא עדיין נמשכת. כדי להסביר עד כמה המחאה הזו, שגורמת מידי שבוע עומסי תנועה כבדים בצירים מרכזיים, אינה לגיטימית, נאלץ לעמוד על כמה עקרונות ולהפריך מספר הנחות יסוד.
התנועה שעומדת מאחורי המחאה ונקראת בשם 'הנכים הופכים לפנתרים' הינה קבוצה קטנה שלא מייצגת את כלל ציבור הנכים בישראל. מבט בסרטונים של חסימות הכבישים המבוצעות על ידם מגלה כי מדובר במספר מועט של פעילים, עשרים או שלושים לכל היותר, שארגוני הנכים הגדולים מתנגדים בתוקף למעשיהם.
כמה סבלנות צריכה חברה לגלות כלפי קבוצה קטנה כל כך, יהא מצבה אשר יהא, ולאורך כמה זמן? האם רק בגלל חשש מתמונות לא נעימות של שוטר מפנה אדם בכסא גלגלים מהכביש צריכים עשרות אלפי אזרחים לסבול מידי יום? איזה מין מוסר מעוות מצדיק זאת?
מדיניות נדיבה במיוחד
בניגוד לתמונה המצטיירת בשיח הציבורי, ישראל שלא נחשבת למדינת רווחה נדיבה כמעט בשום אספקט נדיבה במיוחד דווקא בגזרת הנכים. עד כמה? רק לפני מספר חודשים נחתם הסכם שהוסיף 4.3 מיליארד שקלים לשנה לקצבאות הנכים. שתי ועדות שהוקמו לפני כן, בראשות ירון זליכה ואבי שמחון, הגיעו פחות או יותר לאותו סכום של תוספת שבסופו של דבר אכן ניתן.
עוד לפני ההסכם האחרון, המדינה שילמה לנכים הרבה מעל הממוצע במדינות ה-OECD, מעל ל-15 מיליארד שקלים בשנה שמהווים 1.3% מהתמ"ג, לעומת 1% בלבד בממוצע של מדינות הארגון. השנה יחולקו בערך 17.5 מיליארד, ותוך שנתיים נגיע לאזור ה-20 מיליארד בשנה או 1.7% מהתמ"ג.
מדובר בסכום גבוה מאוד שמשולם מתקציבו הגרעוני להחריד של הביטוח הלאומי, וגם הוא מבוסס על ההנחה הרעועה שאוכלוסיית הנכים לא תתרחב בעקבות הנדיבות הזו. הניסיון ממדינות אחרות כמו הולנד לדוגמה, שם שיעור הנכים טיפס עד ל-10% בעקבות הקצבאות הגבוהות, מלמד אחרת ומהווה מקור לדאגה.
איך הנתונים הללו מסתדרים עם הדיווחים בתקשורת על הקצבאות העלובות שלא ניתן לחיות מהן? ובכן, נניח שהמדינה הייתה נענית ל'נכים הפנתרים' ומעניקה לכלל הנכים קצבה בגובה שכר מינימום העומד על 5,300 ₪ אולם שאר התוספות וההטבות היו מתבטלות. ישראל הייתה חוסכת בכך מיליארדים רבים, אך מישהו באמת חושב ש'הפנתרים' היו מסכימים לעסקה כזו?
כיום, מלבד קצבה מלאה של כ-3,272 ₪ בחודש, מקבלים הנכים לפי צרכיהם השונים תוספות בגין בת זוג (1,175 ₪) אם איננה משתכרת גבוה, תוספות בגין שני ילדים ראשונים (1,880 ₪), קצבת שירותים מיוחדים עבור אלו שנזקקים לסיוע של אדם נוסף (1,405 עד 5,261 ₪), תוספות ניוד, סיוע בדיור, הנחות במים, חשמל וארנונה לאלו שצריכים, הנחות במיסים גם לאלו שמשתכרים גבוה, ועוד.
על הסרבול הבירוקרטי שנוצר בעקבות סיוע מורכב ומגוון כל כך, עם אינספור הוכחות נזקקות ומדידתן על ידי ועדות שונות כבר עמדנו בעבר, ואף המלצנו לפשט ולהעניק קצבאות גנריות לנכים על פי מבחנים פשוטים. חשוב לזכור שנכים רבים שהפכו לנכים במהלך חייהם הבוגרים, מקבלים סכומי כסף לא מבוטלים מחברת הביטוח הפנסיונית שלהם מידי חודש, בנוסף להטבות של הביטוח הלאומי.
כך למשל, אייל כהן, ממנהיגי 'הפנתרים', הפך לנכה לפני כמה שנים. אם הוא הקפיד להפריש כספים לפנסיה, הרי שכיום הוא אמור לקבל קצבה נאה כל חודש עוד לפני סיועה של המדינה. אם לא עשה כך, הרי שהאחריות על לקיחת הסיכון היא בהחלט עליו.
יש גבול
ה-OECD ממליץ כבר שנים לעבור מבדיקת רמת נכות לבדיקת אובדן כושר עבודה, משום שנכויות רבות כיום – קלות כקשות – מאפשרות תעסוקה בתחומים רבים ומבחן המדינה הוא בהצלחה לתמרץ אוכלוסייה זו להשתלב בשוק התעסוקה.
כיום אנחנו בפיגור גדול במבחן זה (21% תעסוקת נכים בישראל לעומת 34% ב-OECD) והתוספות האחרונות לא צפויות להביא לשיפור אלא להפך. העלאת הקצבה לגובה שכר מינימום בתנאים הנוכחיים רק תחריף את המצב הזה, בנוסף לבור הענק שיפער בתקציב.
לכן אם ה'פנתרים' לא יסכימו לקבל קצבה בגובה שכר המינימום תוך ויתור על כל שאר התוספות וההטבות, ובעיקר מכיוון שהמחאה החצופה והלא נגמרת מתחילה לצאת מהאף לאזרחי ישראל, מצופה מהמשטרה לשים בצד את שיקולי התדמית (הלא מוצלחת גם ככה) ולשים סוף להתפרעות הזו.
חברה נמדדת לא פעם ביחסה לאוכלוסיות החלשות בקרבה. עם כל האמפתיה כלפי הנכים, שאף אדם בריא לא היה מתחלף אתם כמובן, החברה צריכה גם לשים גבול לאופן בו היא מתירה להם לתבוע ממנה תמיכה. בסופו של יום, מי שהכי נפגעים מהאלימות המתמשכת הם הנכים עצמם.
לאחרונה התפרסם ראיון עם סופר נכה בארבע גפיים על יד רוסיה, שגר בארה״ב ועלה ארצה עם אישתו היהודיה הרוסית-אמריקאית כי ראו שכאן יקבלו את הטיפול הטוב בביתם האוטיסטית.
הם מלאי תודה על היחס הטוב בארץ לנכים.
https://www.google.co.il/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6631233
״גלייגו מדבר בהתפעלות על מערכת התמיכה והסיוע שמקבלים האוטיסטים והנכים בישראל. הוא מלא הכרת תודה לבית הספר מעיין שרה שבו לומדת בתו — בכל יום עד חמש אחר הצהריים — אשר קידם אותה, לדבריו, בצורה שהוא לא יכול היה אפילו לחלום עליה. הוא אסיר תודה גם על מכונית הטנדר עם מנוף שקיבל מהמדינה לצד הטבות נוספות, שלא היו מגיעות לו כנכה נשוי בארצות הברית, ועל מימון העוזרת האישית, פולינה, שהפכה לחברה, שותפה לדרך ולמעשה לחלק מהמשפחה.
"בא לי להרוג אותם", משיב רובן בנחרצות אך גם באירוניה, כשהוא נשאל על מאבק הנכים המתנהל בשנה וחצי האחרונות. "הם בוחנים את קצבת הנכות במנותק מכל יתר ההטבות שמקבלים הנכים. זה לא כסף שמספיק כדי להפוך למיליונר, אבל זה כסף שבהחלט מספיק כדי לחיות".
פולינה מצטרפת: "רובן מקבל 18 אלף שקל בחודש. מה הוא ילך לבקש?"
עותון הארץ בגדולתו
נתחיל בכך שחסימת כבישים אינה לגיטימית ללא אישור. ברגע שיתחילו לתת קנסות לפורעים מהר מאוד אנשים ישקלו פעמים אם לחסום כבישים. ובלי קשר לנכים, מומלץ בחום לקנוס על הקטנות שבקטנות, אולי כך ילמדו הישראלים כיצד להתנהג במרחב הציבורי. לדוגמא כל פעם שאני שומע אוטו אומן משמיע בקולי קולות את הרעש שלהם, כאילו מדובר בדיסקו נייד, אני תוהה מהיכן החוצפה ומהיכן היעדר האכיפה. משילות רוצה הימין? שימשול ויקנוס.
ככה זה. כשרצו לחסום כבישים על חוק לא חוקי ופקודה בלתי חוקית בעליל, זה היה "בעייתי". עכשיו, לא מעניין אותי על מה חוסמים כבישים. כמעט אין דבר יותר גרוע מההתנתקות שהיה צריך לעצור את המדינה בגללו.
מה יותר חמור? אבי ההתנתקות. ההפקר של הר הבית.
ורצח עם.
שטויות קצבת נכות היא 3200 שקל נסה לחיות מזה. ולגבי ההטבות על מה אתה מדבר
ומה עם קצבת ניידות?
והנחות מפליגות בארנונה, גני ילדים, ביטוח רכב, מיסי רכב, ובעצם כל דבר אפשרי?
בוא תפרט את כל החבילה, וזה כאשר מדובר בנכים שעדיין מסוגלים לעבוד
וכמו תמיד, מה לגבי הזווית הליברלית הקלאסית? רוצה לומר, עם כל הכבוד והרחמים כלפי הנכים (עד כמה שניתן בכלל לשים את כולם תחת כותרת אחת, פיזית, מנטלית או אידאולוגית), מדובר באנשים בוגרים ועצמאיים. מדוע ולמה יש למדינה מנדט לחלק מכספי המיסים שלנו לאנשים אחרים? מדוע ולמה הטיפול בקבוצות חלשות באוכלוסיה נעשה על ידי המדינה? שהרי, במנותק מהנסיבות, אין שום הצדקה אינהרנטית למדינה לקחת מפלוני כדי לתת לאלמוני. יש עם זה בעיה מוסרית וכמובן שיש עם זה גם בעיה מעשית, כי מדינות נוטות לעשות הכל פחות טוב.
כאשר המדינה אינה מתערבת בתחום זה, עולים וצצים אנשים וארגונים המסייעים, מרצונם(!), לאותם אנשים הדורשים עזרה. זה פותר את אלמנט הכפייה שקיים כאשר המדינה עושה משהו, וכאשר בודקים את התוצאות – מוצאים שכצפוי, ארגונים אלה עושים זאת טוב יותר מאשר המדינה. הדברים מתועדים היטב, למשל בהסטוריה האמריקנית.
מכאן, שאין כמעט שום רלוונטיות לדיון בגובה הקצבה, סוג הנכות, כמות הנכים – כל אלה פרטים טכניים. הבעיה היא בעיית עומק – לא צריכה להיות למדינה יד או רגל בעיסוק בצדקה. זה הרבה יותר מזיק מאשר מועיל.
בדיקת כושר עבודה היא המבחן היחיד שביטוח לאומי צריך לעשות לבעלי חוסר הקיום בין אם הם הנכים/ קשישים ועוד קבוצות שמסתמכות על קצבאות.
חלבנות והסתמכות על שירותים הממשלתים אינה דרך חיים. התלות הזו גורמת נזק לנכים , ואשר על חסימת הכבישים יש לפנות אותם באופן מיידי.
שלום
לא לגמרי מדוייק.
אומנם נכה בעל משפחה וילדים "נהנה" מכל מידי הטבות והנחות, אך אם נסתכל על אדם מבוגר 60-70 שהוא נכה וגר לבד (ויש לא מעט כאלה), הוא לא זכאי לרוב ההטבות הקיימות וה 3000 ש"ח שהוא מקבל, גם אם הוא לא משלם ארנונה וחשמל, זה מספיק אולי בקושי לשכר דירה ואוכל.
לא מדויק, כן מדויק, זה בכלל לא הדיון. מאיפה ההצדקה לפיה מגיע להם שקל? ואם לא נותנים להם – אז הם רוצים לקחת בכוח? ולהחזיק מדינה שלמה כבת ערובה עד שיעמדו בדרישות שלהם?
ומי יקבע כמה זה מספיק? 3000? 30000? אולי יותר? שכר דירה ואוכל על חשבון משלם המיסים זה לא מספיק? אנחנו צריכים אולי לממן גם וילה עם בריכה? על סמך מה לעזעזאל?
התרגלנו כאן, עוד מימי מפא"י המקוללת, שהמדינה היא אבא ואמא ומשם יגיעו כל התשובות. זה מצמצם אותנו למימדים של ילדים – תלותיים, חלשים וחסרי אונים. עזרה וסיוע מאת גורמים המוכנים לעשות זאת? אני בעד, בהחלט כן. דרישות וסחטנות? ממש לא.
ההשוואות מול oced לא רלוונטיות בגלל יוקר המחייה פה .נא לעשות השוואה מתאימה שכוללת יוקר המחייה ודיור ציבורי שבישראל הואמ בין הנמוכים במoced אם לא הנמוך ביותר . יש עוד הערות לגבי המאמר החלקי אבל הסתפקתי באחת
חוצפנים! צדקה לא לוקחים בכוח
מעניין שפתאום אין אמבולנסים שצריכים להגיע לבתי חולים עם חולי לב ויולדות .
בזמן ההתנתקות, כל ניסיון לחסימת כבישים דוכא בברוטליות בידי המשטרה ובגיבוי התשקורת, בטיעון של חסימת האמבולנסים.
לאן נעלמו כל האמבולנסים?
פורעי החוק הנכים הם לא יותר מאשר שודדי דרכים. אין לכך שום הצדקה.
המשטרה מאכזבת שוב בביצוע התפקיד הראשי שלה – שמירת הסדר והביטחון.