יש גבול? השיירה ממקסיקו היא שעת המבחן של מדיניות ההגירה האמריקנית

שלושה שבועות חלפו מאז אותה מסיבת עיתונאים בבית הלבן, בה כתב CNN ג'ים אקוסטה טען שוב ושוב מול הנשיא טראמפ כי שיירת המהגרים העושה דרכה אל גבולות ארה"ב דרך מקסיקו "רחוקה מאות קילומטרים" ו"לא מדובר בפלישה". בתגובה לקמפיין בחירות שהראה מהגרים מנסים לטפס על גדר הגבול, קבע כתב הרשת: "הם לא הולכים לעשות את זה".

בסוף השבוע האחרון הגיעו אלפי מהגרים מאותה שיירה מפורסמת לעיר הגבול המקסיקנית טיחואנה. מאות מהם הסתערו על מעבר הגבול, טיפסו על הגדר והשליכו אבנים. אנשי הסוכנות להגנת הגבולות השתמשו בגז מדמיע כדי להדוף את ההמון. אז אולי לא היו שם מספיק אנשים כדי להגדיר זאת כ"פלישה", אבל בהחלט לא היה מדובר בקבוצה של מבקשי מקלט שומרי חוק.

https://twitter.com/RaheemKassam/status/1067076842673311744

זה נכון שהנשיא טראמפ הכה חזק מאוד על תוף ההגירה במהלך הקמפיין לבחירות האמצע, אבל השבוע שעבר הוכיח כי אלו שביקרו אותו על כך בבוז טעו בגדול.

לאורך כל השבועות האחרונים, הסיפור היחיד שנשמע בתקשורת המיינסטרים היה שהאיום מצד שיירת המהגרים הוא שקר שנולד במוחו הקודח של הנשיא. השיירה בקרוב תתפזר, כך סיפרו לנו, וגם אם לא – ייקח לה חודשים כדי להגיע לגבול. טענות אלה הופצו כעובדות במרבית ערוצי הטלוויזיה והעיתונים. מסתבר שאף מהם לא העלה על דעתו ששיירה יכולה לנוע גם באוטובוסים או משאיות.

נסחפים לקיצון

לאחר שהסתיימו הבחירות, וכאשר טראמפ הפסיק לדבר על השיירה והכיסוי לנושא ברשת 'פוקס' הלך ופחת, פרשנים בשמאל זעמו. עבורם, תשומת הלב הדועכת לסוגיה רק הוכיחה שההתמקדות בה הייתה לצורך פוליטי ותו לא. אכן הייתה רגיעה זמנית בחדשות, אבל לאחר התקרית בגבול בסוף השבוע והכותרות החדשות שהביאה עמה, אותם פרשנים שוב חזרו להתלונן, הפעם ש'פוקס' מסקרת יותר מדי את הנושא.

אך חשוב מכך – התקרית האחרונה מציגה שוב את הכיוון הקיצוני אליו נסחף השמאל האמריקני. אם בחודשים שעברו שמענו וראינו הפגנות למען חיסול האכיפה בגבולות וסגירת סוכנות ההגירה, עכשיו גם לסוכנים ולשומרים בגבול אסור להגן על עצמם מפני אספסוף תוקפני.

הסנאטור מהוואי בריאן שץ תהה בטוויטר אם השימוש בגז מדמיע אינו הפרה של אמנת הנשק הכימי (התשובה היא כמובן "לא" מהדהד, והוא מחק את הציוץ). חברת בית הנבחרים ברברה לי תיארה את ירי הגז המדמיע "על נשים וילדים" כזוועה וקראה להציב בגבול פקחים מהאו"ם. יקירת הפרוגרסיבים אלכסנדריה אוקסיו-קורטז השוותה את המהגרים ממקסיקו ליהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.

כל מקהלת המקוננים הזו פרצה במלוא העוז, למרות העובדה שהגז המדמיע כוון רק על הגברים המבוגרים שהנהיגו את ההתקפה – אותה שיטה בדיוק בה השתמש ממשל אובמה וכמובן נהוגה גם בהפרות סדר אחרות ברחבי ארה"ב.

זכות ריבונית

אך מעבר לבכי הקבוע של השמאל, הנושא החשוב באמת בגבול הוא מערכת הכללים עבור מהגרים ממרכז אמריקה. כפי שכתבנו בעבר בהרחבה, מערכת ההגירה האמריקנית כיום מאפשרת לילדים וקטינים להיכנס לתוך המדינה בזמן שבקשות המקלט שלהן (שרובן נדחות) עדיין נידונות בבית המשפט. מרגע שנכנסו הם יכולים להעלם בקלות, והנרפות המערכתית היא זו שמושכת עוד משפחות להגיע.

ממשל טראמפ החל לאמץ גישה קשוחה יותר לאחרונה, כאשר החל בשיחות עם מקסיקו לגבי שהיית המהגרים בשטחה עד שתתברר בקשת המקלט. בנוסף מתקיימים דיונים על איסור של הגשת בקשה עבור מהגרים שנכנסו לארה"ב באופן לא חוקי. עסקה כזו בחלט תסתום כמה מהחורים הגדולים יותר במדיניות ההגירה, אך בית המשפט בקליפורניה (בעוד מקרה של התנגדות לטראמפ) כבר הוציא צו מניעה לחלקים ממנה.

דונלד טראמפ טועה כאשר הוא מנסה לצייר את כלל המהגרים כאיום. רובם פשוט מבקשים לעצמם חיים טובים יותר. אבל למרות זאת, יש לארה"ב את הזכות הריבונית להחליט מי יכול ומי לא יכול להיכנס למדינה, ולדרוש שהדבר יעשה בתהליך חוקי ומסודר.

אם חלק משמעותי משיירת המהגרים ממקסיקו יצליח בכל זאת להיכנס לארה"ב, שאר המהגרים הפוטנציאליים יקבלו את המסר כי תנועה של הרבה אנשים עדיפה על ניסיון לחצות את הגבול בקבוצות קטנות. מקרה כזה רק יגרום לעוד ועוד לחץ על הגבול, לא משנה כמה אותם אנשים שהתעקשו שהשיירה לעולם לא תגיע ינסו לבטל אותו.

הטור פורסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'