יחסים מסוכנים: סבא"א מתעלמת מההפרות האיראניות של הסכם הגרעין

בדו"ח הרבעוני שלה מ-12 בנובמבר אישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי איראן ממשיכה למלא אחרי הסכם הגרעין מ-2015 ומגבילה את פעילויותיה הגרעיניות, למרות שארה"ב נסוגה מההסכם והטילה שוב עיצומים נגד טהרן.

דו"ח סבא"א האחרון הינו העתק כמעט מילה במילה של הדו"חות מהשנים האחרונות העוסקים באימות וניטור הגרעין באיראן, וזאת חרף התגליות המדהימות של המודיעין הישראלי לגבי התגרענותה הצבאית החשאית של איראן, אשר הוצגו על-ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

בנאומו האחרון בפני באו"ם בחודש ספטמבר דרש נתניהו ממנכ"ל סבא"א, יוקיאה אמאנו, לשגר פקחים למתקן הסודי השני שנחשף לאחרונה בטהרן. לפי נתניהו, המתקן זוהה על ידי המודיעין הישראלי כמחסן שבו אוחסנו כמויות עצומות של ציוד וחומרים עבור תכנית הגרעין הסודית של איראן. נתניהו דחק באמאנו: "לך ופקח מיד על המחסן האטומי בטרם האיראנים ירוקנו אותו…כאשר תהיה שם, פקח גם על האתרים האחרים. אחת ולתמיד, ספר לעולם את האמת על איראן".

אולם אמאנו לא הרים את הכפפה. תחת זאת, הצהרתו ב-2 באוקטובר הייתה שגרתית ואנמית:

הסוכנות משתמשת בכל המידע הזמין אשר רלוונטי, אך אינה לוקחת אף מידע כפשוטו. בקנה אחד עם כל נוהלי הביטחון הקבועים, כל מידע אשר מושג, כולל מצד שלישי, נתון לבדיקה קפדנית ומוערך בכפיפה אחת עם מידע זמין אחר על מנת להגיע להערכה בלתי תלויה אשר מבוססת על מומחיותה העצמית של הסוכנות. אין זו דרכה של הסוכנות לדון בפומבי בנושאים הקשורים לכל מידע מעין זה"

על פי פרק T של הסכם הגרעין, איראן הסכימה להימנע מ"פעילויות מחקר ופעילויות אחרות שעשויות להביא לידי התקן נפץ גרעיני". אך בדיווח שהתפרסם באתר Algemeiner לפני כשלושה שבועות, המכון למחקרי מדע ובטחון בינלאומי בוושינגטון האשים את סבא"א בכך "שנכשלה לאחרונה לפעול בנוגע למידע שאיראן העבירה ציוד משמעותי מהמחסן שזוהה על-ידי ישראל".

שפה מרוככת

הצהרת אמאנו מאוקטובר נשמעה כאילו באה מפיו של קודמו בתפקיד, המדינאי המצרי מוחמד אל-בראדעי. חרף חשיפת מרכיביה החשאיים של תכנית הגרעין האיראנית במחצית השנייה של שנת 2002, ובכללה הקמת מתקן העשרת האורניום בנתאנז ותכנית הקמת כור המים הכבדים באראק, שאיראן נמנעה מלהצהיר עליהם בפני סבא"א, התנהל בראדעי מול איראן כמי שכפאו שד.

הוא נטה להמעיט בחומרת היבטיו הצבאיים של המאמץ הגרעיני, והעדיף לפעול בערוצים דיפלומטים רשמיים. הדו"ח הראשון של סבא"א שהתייחס לממצאים החמורים של פקחי הסוכנות בעקבות חקירותיהם באיראן במחצית הראשונה של 2003, יצא לאור בחודש יוני באותה שנה. מתוקף חברותה של איראן באמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT) היא חתומה על "הסכם אמצעי הביטחון" מול סבא"א, אולם ממצאי הפקחים אודות ההפרות האיראניות הוגדרו בדו"ח בשפה מרוככת, אך ורק בתור "מחדלים".

מנגד, דו"ח סבא"א על איראן מנובמבר 2004 היה ביקורתי למדי לאור הממצאים הנוספים שנחשפו, ובפרט נוכח הקו התקיף מול טהרן שהוביל אולי היינונן הפיני, שכיהן אז כסמנכ"ל סבא"א וראש מחלקת הפיקוח של הסוכנות. עוד יש לציין כי דו"ח סבא"א שפורסם בחודש מאי 2008 כלל לראשונה פרק שכותרתו "ממדים צבאיים אפשריים", אשר תיאר את הפעילויות באיראן בטכנולוגיות העוסקות בפיתוח התקן הנפץ הגרעיני ואף התקנתו כראש קרבי בטיל הבליסטי שהאב-3. מכל מקום, השימוש במילה "אפשריים" בכותרת הפרק נבחרה כנראה כפשרה בין בראדעי להיינונן.

אמאנו החל לכהן כמנכ"ל סבא"א בדצמבר 2009. בניגוד לתדמיתו של בראדעי, בשנים הראשונות לכהונתו האשימוהו בכירים לשעבר בסבא"א בהטיה פרו-מערבית ואנטי-איראנית והישענות יתר על מידע מודיעיני בלתי מאומת. ראוי לציין בפרט את הדו"ח מנובמבר 2011, שכולל נספח בן 14 עמודים המפרט את היבטיו הארגוניים והטכנולוגיים של המאמץ האיראני לפתח נשק גרעיני.

יתרה מזאת, בפרק הסיכום של אותו דו"ח הודגש: "בהתייחס לממדים הצבאיים האפשריים של תכנית הגרעין האיראנית עומדות בפני הסוכנות דאגות רציניות. המידע מצביע כי איראן ביצעה פעילויות המתאימות לפיתוח התקן נפץ גרעיני". כמו כן לפי דו"ח אוגוסט 2013 "איראן אינה מספקת את שיתוף הפעולה ההכרחי".

תהליך הקרנפים

ב-11 בנובמבר 2013 חל המפנה שבו אמאנו החל להחליף את עורו, לאחר שחתם בטהרן יחד עם סגן נשיא איראן, עלי אכבר סאלחי, על "הצהרה משותפת על מסגרת לשיתוף פעולה". כהמשך לכך, ב-24 בנובמבר נחתם בג'נבה הסכם ביניים בין מדינות P5+1 (ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה) לבין איראן לפיו הסכימה טהרן להקפיא חלק מפעילויותיה הגרעיניות בתמורה להקלת העיצומים הכלכליים שהוטלו עליה.

גם האיחוד האירופי היה שושבין להסכם על ידי נציגתו, קתרין אשטון, סגנית נשיא האיחוד למדיניות חוץ וביטחון. יש לציין כי במהלך הדיונים עם איראן הפגינה אשטון אהדה הקרובה לחנופה כלפי הנציגים האיראנים, בדומה למחליפתה בתפקיד פדריקה מוגריני.

בסופו של דבר, כפועל יוצא מהמגעים הממושכים בין מדינות P5+1 לאיראן, חתמו הצדדים ב-14 ביולי 2015 בווינה על הסכם הגרעין (JCPOA). סבא"א צורפה להסכם והופקדה על פיקוח ביצועו מצד איראן. נראה אפוא כי בעקבות המגעים הממושכים מול איראן, המאמץ להפיס את התנגדות הנהגתה, ונוכח שאיפת מדינות P5+1 והאיחוד האירופי להגיע להסכם כמעט בכל מחיר, עבר אמאנו כמנכ"ל סבא"א תהליך המזכיר את "הקרנפים" – מחזהו של המחזאי הרומני-צרפתי אז'ן יונסקו.

מה קרה לכור?

אחד הנושאים התמוהים בעסקת הגרעין, אשר פלא כי סבא"א נתנה ידה לכך, הינה ההסכמה כי מפעל פורדו להעשרת אורניום יוסב ל"מרכז מחקר גרעין, פיסיקה וטכנולוגיה". כמו כן תמוהה ההחלטה להשאיר במתקן 1,044 צנטריפוגות מדגם IR-1 שאינן פעילות אך ניתנות להפעלה תוך זמן קצר. עוד הוחלט כי 348 צנטריפוגות שטרם השתמשו בהן להעשרת אורניום תוסבנה להפרדת איזוטופים יציבים.

מנקודת מבט טכנולוגית, ספק רב אם ניתן להסב את הצנטריפוגות של פורדו שנועדו להעשרת אורניום למטרת הפרדת איזוטופים יציבים. גרעיני האיזוטופים היציבים המתאימים להפרדה לשם שימוש בתחומי הרפואה, חקלאות או תעשייה, הינם קלים יותר וחלקם אף קלים ביותר ביחס לגרעין האורניום.

מההיבט הכימי, תכונות תרכובות גזיות של איזוטופים יציבים שונות מזו של UF6 (תרכובת אורניום-הקסא-פלואוריד). לכן יתכן כי תכנית האיזוטופים היציבים של הסכם הגרעין הינה שטות או אחיזת עיניים. ואכן ב-3 באוגוסט 2017 טען נשיא איראן רוחאני בקשר לפורדו: "אנו החזקנו את פורדו במסגרת ה-JCPOA כך שאם נרצה, ביכולתנו להעשיר אורניום לעשרים אחוזים תוך חמישה ימים".

דוגמה נוספת לקלות הדעת שמאפיינת את ההסכם מתייחסת למיכל המים הכבדים של הכור שאיראן הקימה ליד אראק במטרה להפיק בו פלוטוניום עבור נשק גרעיני. הוסכם כי מיכל הכור יורחק מהכור אך יישאר באיראן, ויהפוך לבלתי פעיל על-ידי מילוי כל פתחיו בבטון, כך שסבא"א תוכל לוודא שאינו בר שימוש ליישום גרעיני בעתיד.

בדו"ח סבא"א מ-16 בינואר 2016, "יום יישום JCPOA", ובכל הדו"חות עד כה צוין כי: "מיכל הכור הורחק מהכור והפך לבלתי שמיש בעת ההכנה ל'יום היישום' והוא מוחזק באיראן". אולם מנגד, סאלחי, נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית איים בספטמבר 2017 כי איראן עלולה לחדש במהירות את תכנית הגרעין הצבאית. בדבריו שתורגמו על-ידי מכון MEMRI הוא התייחס בין היתר לכור המים הכבדים:

בפועל יצקנו בטון רק לכמה צינורות (חיצוניים) של הכור שקוטרם מספר ס"מ ואורכם 2 עד 3 מ', ולא לתוך הכור עצמו… אם יורו לנו לשקם את הכור הקודם ולקדם את התכנית הקודמת… יהיה עלינו לסלק את הקטעים הקדמיים והאחוריים של הצינורות הללו ולהתקין צינורת חדשים, וזאת רק תוך מספר חודשים"

זאת ועוד, חמיד באיינג'אד, שגריר איראן בלונדון, שב-2015 היה חבר משלחת המו"מ האיראנית בווינה להסכם הגרעין, ציין בציוציו ב-22-21 בינואר כי איראן מילאה אך ורק את פתחי הליבה בבטון, כך שבמידת הצורך יהיה ניתן להחזירה לשימוש. הוא הוסיף וסיפר על התנהלות מאחורי הקלעים של הדיונים בווינה:

"אחרי שאילצנו את חברי ה-P5+1 להרשות לנו לשמר את הכור באראק ככור מים כבדים ולחדש אותו, הם טענו כי משמעות חידוש הליבה… הינה החלפתה בליבה חדשה. ועל מנת למנוע שימוש בלתי רצוי (בליבה הישנה) יש לשגר אותה אל מחוץ לאיראן… איראן התנגדה לכך וציינה כי לא תסכים לשלוח כל מכשור גרעיני אל מחוץ למדינה. לאחר שיחות ארוכות היכרנו בכך שהיה למצוא דרך טכנית למנוע שימוש מיידי של הליבה. הם הציעו לרתך את הליבה, העשויה פלדה ולקצץ אותה לחתיכות… איראן התנגדה להצעה זו וציינה כי ברצונה להניח את הליבה במוזיאון לתצוגת הציבור, כדי להראות את יצירתיותם של המדענים האיראנים. לבסוף הוצע כי פתחי הליבה, לא הליבה עצמה, ימולאו בבטון כך שבלתי ניתן יהיה להשתמש בה מיידית"

בנוסף לכך שמתברר כי הפתרון שנמצא בהסכם הגרעין לסוגיית כור המים הכבדים אינו מניח את הדעת, דברי באיינג'אד מציגים תמונה עגומה על אופן התנהלות דיוני ה-JCPOA.

מאמץ לשינוי

ניתן לקבוע כי הסכם הגרעין נתנן לאיראן רוח גבית ומימון למאמציה לפתח טילים בליסטיים, לפעול לערעור היציבות במזרח התיכון ולהמשיך בזריעת טרור בעולם. תרמו לכך התנהלותה הרופסת של סבא"א מול איראן בשנים האחרונות חרף החורים הרבים שבהסכם, וכן האיחוד האירופי אשר מתעקש על קיום ההסכם כמות שהוא.

אולם נוכח עמידתה האיתנה של ישראל, שאליה הצטרפה ארה"ב בעקבות בחירת טראמפ לנשיאות, מתנהל מאמץ לשינוי המצב. זאת בפרט על-פי דיווח עדכני באתר Axios, לפיו מסרו פקידים במחלקת המדינה האמריקנית כי בכוונת וושינגטון ללחוץ על סבא"א לבחון את הממצאים הישראליים על תכנית הגרעין האיראנית. יש בכך להגביר את התקווה כי המשטר יאולץ להסכים לשינוי העסקה, או שיוחלף במשטר חדש וליברלי יותר.

סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, ושימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית. המאמר המקורי התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת. סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.