הפתרון הנכון לתכנים בעייתים אינו בעוד התערבות ממשלתית והגבלות של חופש הביטוי, אלא באמצעות לקיחת אחריות אישית של כל הורה
המחשבה לפיה עולם האינטרנט הוא הגורם היחיד שחושף ילדים לתכנים פורנוגרפיים שלא היו חשופים אליהם בעבר היא שגויה. כמעט כל ילד כיום, וגם בימיי כתלמיד בחטיבת ביניים דתית, מכיר את החומרים הללו שמופצים בסביבתו מגיל צעיר. קשה לחשוב על פיקוח ממשלתי אפקטיבי שהיה יכול לפתור את זה מבלי פגיעה משמעותית בחירויות הפרט, אז והיום.
הצעת החוק של חברי הכנסת מיקי זוהר ושולי מועלם שמבקשת להטיל צנזורה על אתרים למבוגרים ולהגביל את הגישה אליהם מונעת אולי מרצון טוב לשמירה על נפשות ילדי ישראל, אבל לוקה בפטרנליזם הסוציאליסטי הרגיל: מה שלא נכון בעיניי לא נכון בכלל.
על פי ההצעה, כל צרכן אינטרנט בישראל יחוייב להגדיר האם הוא מעוניין בסינון אתרים, ואם לא יעשה כך הגלישה שלו לאתרים אלה תוגבל. הבעיה היא שכך תיווצר רשימה שחורה של "מתלבטים", וזאת בנוסף לאנשים השוהים בחו"ל או מכשירים אוטומטים המחוברים לאינטרנט שעשויים להיחסם וליצור כאוס. ח"כ זוהר עצמו הודה בנכונות הביקורת, אך מבחינתו המטרה מקדשת את הכאוס.
אולם לא די בכך, הצעת החוק גם קובעת על ספקיות אינטרנט לפנות בכל שלושה חודשים לצרכני האינטרנט שסימנו שאינם מעוניינים בסינון ולהזכיר להם שבאפשרותם לסנן. הרי לכם "רשימה שחורה" של צרכני אינטרנט שאינם מעוניינים בסינון אתרים, או אם תרצו – רשימת צרכני פורנו פוטנציאליים. מה יקרה אם תדלוף או תיפרץ? לזוהר ומועלם הפתרונים.
לכל חסימה יש עקיפה
מעבר לקשיים הפרטניים, להצעת החוק חסרונות נוספים. כמו שכבר ידוע ממקרים אחרים, לכל חסימה יש את הדרכים לעקוף אותה וכל איסור על מוצר מסוים גרם להתפתחות של שוק שחור, מסוכן לא פחות מהמוצר עצמו.
עם התרחבות החסימה יתרחבו גם הדרכים לעקוף אותה, ושום פתרון טכנולוגי לא יכול באמת לסנן לחלוטין לאורך זמן. סביר להניח שגם במקרה מי שירצה לעקוף יוכל לעשות זאת, אך לפתע ייחשב כעבריין.
בנוסף, ישנן כיום בשוק מגוון דרכים לביצוע חסימה וולונטרית של התוכן ברשת על ידי הורים. לרוב הדבר מלווה בשיחות עם הילדים, העלאת המודעות ומחשבה על דרכי התמודדות. חסימה מנדטורית הנובעת מהחשש להימצא ברשימה שחורה או להיחסם מהאינטרנט כליל תהיה כלאחר יד ולאו דווקא מתוך רצון לפעול לטובת הילד.
איפה עובר הגבול?
מעבר לכך, השאלה מי יקבע מהו תוכן פורנוגרפי בעייתית אף היא. בדיון שהתפתח בכנסת נדרשו הח"כים לרגע מביך קצר להגדיר היכן עובר הגבול בין עירום "לגיטימי" בקולנוע או בטלוויזיה לפורנו.
מהר מאוד הבינו נבחרי הציבור שלא כדאי להם להיכנס לדיון הזה. מדובר על נושאים רגישים המבטאים עולמות ערכיים ואינטימיים אשר צריכים להיות בסמכות המשפחה וההורים ולא בידי חוק או פקידים ממשלתיים. בהקשר הזה מדובר בצעד נוסף המפקיע אחריות הורית מידי ההורים לטובת הממשלה.
שאלת הגבול בין התכנים מעלה דיון נוסף. מדוע רק תכנים פורנוגרפיים? מדוע לא לחסום גם תכני אלימות, גזענות, הסתה וכדומה? אם תשאלו את ח"כ זוהר, גם תכני הימורים צריכים לעבור סינון. למעשה, וכפי שציין ראש הממשלה בדבריו השבוע, הצעת החוק הזו פותחת פתח לצנזורה ולרגולציה על האינטרנט, שמורת הטבע הגדולה בעולם לחופש ביטוי.
תוכן פורנוגרפי הוא תוכן בעייתי אשר מציג תמונה מעוותת של עולם המיניות, בוודאי עבור ילדים קטנים. הדרך לטפל בחשיפה אליו אינה בהפקעת אחריות ההורים ובהכנסת הממשלה למרחב המשפחתי ואינה בהטלת עוד רגולציות על רשת האינטרנט. בדרך הנכונה עוברת בהעלאת מודעות, בנתינת כלים להורים המעוניינים להתמודד עם התופעה ובהרבה מאוד אחריות אישית, משפחתית וקהילתית.
מה בעייתי בפורנו?!
פורנו ואוננות הם הדרך הפשוטה והנוחה לגשר על הפער בדחף המיני בין בני זוג.
ללא פורנו מרבית מערכות היחסים היו מתסכלות – (הנשים היו מתלוננות שהבעל מציק להן והגברים מתלוננים שהנשים לא נותנות).
פורנו הוא הדרך של מכוערים שלא שפר עליהם גורלם להנות.
כמו כן בעולם המודרני בו צריך ללמוד עד גיל 25 ורק אז להתחיל להתפרנס ולהקים משפחה פורנו הוא הדרך של צעירים להתמודד עם ההורמונים.
וכשהפורנו חינמי הוא לא מפרנס עבריינות.
כותב המאמר דומה למי שמתנגד לכיבוי שריפה בזרנוק מים בטענה שזה יהרוס את כל מוצרי החשמל בחדר…. הוא צודק, זה באמת יהרוס כמה מכשירי חשמל, אבל השריפה משתוללת בחדר…
יש ילדים שבגיל 9 נחשפים לפורנוגרפיה, וממשיכים להיחשף משם…. בגיל 9 !!!!! זה שלוש שנים אחרי כיתה א'.
הלואי שהיה חוק עוצמתי כמו זרנוק,
כרגע זה דומה יותר לכיבוי שריפה עם טפטפת של נטפים
חוק מטופש של אנשים עם אפס הבנה במדיה שנקראת אינטרנט.
הרי לוקח 5 דקות ללמוד איך לעקוף את המגבלה המטופשת הזו.
ילד בן 9 לא מנסה לעקוף מגבלות
הוא נחשף לזה בתמימות
גם היום אפשר לראות למי יש אינטרנט מסונן. ההבדל בברירת המחדל.
אפשר כמו שהציע פייגלין בלי ברירת מחדל אלא לשאול את הצרכן מה רוצה תוך אזהרה עך הנזק האפשרי לילדים מאינטרנט לא מסונן
אחרי קדנציה שלמה של פעילות בהשראת הקרנות להשמדת ישראל פתאום שולי מועלם מתעוררת עם חוק פופוליסטי שאולי ישכיח מהציבור את פועלה העיקרי. מועלם – פעילת ארגון "קולך" מבית הקרן החדשה לישראל משתפת פעולה עם עליזה לביא בכל יוזמה לחלן דתיים ולהמעיט יהדות בישראל. וכך משבחת מייסדת ארגון "קולך" חנה קהת, את מועלם:
"זה שיש לנו היום שתי נשות "קולך" שהן חברות כנסת שולי מועלם ועליזה לביא, זה כבר אומר הכל… נושאים כגון שיח פמיניסטי, הדרת נשים, מסורבות גט, לא היו חלק מהמיינסטרים. עכשיו אנחנו מרגישות שהנושאים כובשים את מקומם לאט לאט ואנשים מתחילים להבין את משמעותם עבור החברה הישראלית… יש תוצרים מדהימים".
https://tinyurl.com/ycfvl4fd
קבל האמת ממי שאמרה
רגע, כל העירום במאקו ונענע זה לא פורנו? ודלא לדבר על נועה קירל לילדים. מחוק לחוק אני נדהם מהצביעות והטפשות של המועלם הזו
הכותב הנכבד צריך להבין את האחריות החברתית הנצרכת מול הדרישה מההורים לפיקוח . ברירת המחדל היא מניעה ראשונית ובוודאי לגילאים הצעירים אשר חשיפת התכנים פוגעת בהם בחייהם האישים העתידיים אין כאן שום התערבות או חדירה מוגזמת לחיי הפרט .
אז למה שלא יהיה חוק להגבלת כמות הסוכר בממתקים או חוק להגבלת שעות הפעילות של הטלוויזיה בבתים שיש בהם ילדים צעירים? ואולי גם חוק להגבלת לבוש קייצי לחודשים החמים בלבד, שמא הורים המלבישים את ילדיהם בלבוש קייצי בחודשי הסתיו יגרמו להם הצטננויות קשות אשר יפגעו בחייהם האישיים העתידיים?
הפתרון שהכותב מצא הוא "הדרך לטפל בחשיפה … בנתינת כלים להורים המעוניינים להתמודד עם התופעה ובהרבה מאוד אחריות אישית, משפחתית וקהילתית". בדיוק אותו פתרון "יעיל" היה יכול להציע למניעת אישיות עברינית, ולחסול הצרך בבתי סהר.
איך לא חשבו על זה קודם?!
1. המחשבה לפיה עולם האינטרנט הוא הגורם היחיד שחושף ילדים לתכנים פורנוגרפיים שלא היו חשופים אליהם בעבר היא שגויה
קודם לא עולם האינטרנט לא נחשפתי לכמות כה גדולה של פורנוגרפיה ובפרוש לא לשלל "ואריציות" שלא לומר סטיות. בעבר גם לא היו מראים את הלמטה בעירום מלא.
2. “רשימה שחורה” של צרכני אינטרנט שאינם מעוניינים בסינון אתרים, או אם תרצו – רשימת צרכני פורנו פוטנציאליים. מה יקרה אם תדלוף או תיפרץ? אתה משתמש בפחד הקמאי מפריצת מידע.
3. סביר להניח שגם במקרה מי שירצה לעקוף יוכל לעשות זאת, אך לפתע ייחשב כעבריין.
מי שיחליט לצאת מדרכו ולעקוף את החסימה יצטרף למאמץ, זה לא יהיה זמין וזה הבדל משמעותי. ובוודאי שהוא לא יחשב לעבריין הדרישה היא מהחברות לחסום.
אם לטענתך אין רע בפורנו אז מדוע הצרכנים צריכים להרגיש לא נוח עם הידיעה שהשכנים שלהם מודעים שהם מתבוננים בפורנו?
4. נושאים רגישים המבטאים עולמות ערכיים ואינטימיים
בהחלט, תמונה אינטימית של אשה מקיימת יחסי מין עם הכלב האהוב עליה, 3 זונות על כושי שדוחף לאחת מטאטא וכו. שוב אתה מתחנחן. פורנו זה פורנו לא אינטימי ןלא בעל ערך.
5. מדוע רק תכנים פורנוגרפיים? מדוע לא לחסום גם תכני אלימות, גזענות, הסתה וכדומה?
זה נושא אחר, אז מכיון שלא חוסמים אלימות לא צריך לחסום פורנו? בוודאי שצריך לחסום דברים אחרים וגזענות חוסמים בצורה מופרזת. אם חוסמים גזענות אז למה לא לחסום פורנו.
אם אתה לא מסוגל להבין בין טוב לרע, בחן פורנו לאינטימיות אולי כדאי שלא תדון בנושא. לא יגרם שום נזג אם יחסמו את הפורנו ממש כמו שלא נגרם נזק אם מבקשים מאנשים לא לנבל את הפה או להיות עדינים אחד לשני. יש לפורנו השלכות שליליות. וכן אפשר גם לחסום פרסומות לסיגריות ומשקאות חריפים ולהגביל סוכרים ויש הגבלות על איזה חומרים יהיהו במזון.
אני ככושי נפגעתי…
נפגעת ממה? שקראו לך כושי? ואם היו קוראים לך יהודי? גם היית נפגע. לא כל פעם שאתה נעלב זו בעייה של הציבור, לפעמים זו רגשיות יתר של הכושי. אם הוא כושי הוא כוש, הוא יהיה פחות כושי אם יקראו לו בעל פגמנטים מפותחים?
מאמר לא מעניין ולא מעמיק. גם מי ששוחר ליברליאות יכול לרצות הגבלות. כאשר רואים שהחברה המודרנית נפגעת קשה מדי מיותר מדי פתיחות יש להגבילה. וטוב יהיה אם בנושאים האלו, עם ישראל יוביל מדיניות של ליבראליות עם הגבלות ותראה את הדרך לשאר המדינות. כאשר מדובר על נושאים ערכיים, חייבים לבחון כל נושא לגופו ולבדוק את הנזקים של אותו נושא ולא לזעוק מיד: זה פגיעה בחירות, זה אדנות, מי אתה בכלל.
התעשייה הזו היא תעשית הבידור הריווחית ביותר בעולם בפער עצום, יש להם את הכלים המתוחכמים והם עובדים קשה מאוד לדאוג שכל ילד יחשף, ובגיל כמה שיותר מוקדם. להטיל את המאבק מול מפלצת ענק על זוג הורים שאין להם שום ידע מקצועי בנושאים הרלוונטיים זה לא פייר, והוכח מיליארדי פעמים כלא יעיל.
גם החוק הזה כניראה לא משהו. אני בכלל לא מבין מה העניין לערב את הספקים, זה כמו שיצרני הברזים יהיו ערבים לאיכות המים.
כיוון שמדובר במגיפה עולמית, הפתרון לדעתי צריך לבוא מהסכמים בינ"ל שיאפשרו להטיל את האחריות על מפעילי האתרים עצמם. ילד צפה בתכנים שלך? קבלת קנס, וזה לא מעניין אותי כמה הוא האקר שיודע לעקוף חסימות. יש להם את הכסף והם לא ראויים לרחמים.
התגובות כאן מאד מביכות, בסגנון של: "אני חושב שמשהו רע אז צריך לחסום את הדבר הזה לכולם".
אבל בעיקר כי רובן מתעלמות ממשמעותו האמיתית של החוק אלא מתמקדות בהאם פורנו מזיק או לא, אבל זו לא הבעיה, הבעיה היא שהחוק הזה הוא צנזורה נטו, החוק לא מציין פורנו אלא מציין "תכנים פוגעניים", כלומר הממשלה תוכל להחליט איזה תוכן לחסום לאזרחים ותייצר רישמה של מי שביקש גישה לחומר וזוהי קטסטרופה של פלישה לפרטיות.
החוק גם הולך להיות מיושם על כל צרכן, בלי קשר לגילו ואם בכלל יש ילדים במקום, כלומר עוד נדבך לכך שמדובר בחוק צנזורה תשתיתי ולא באמת מדובר בנסיון נקודתי לפתור בעית גישה של ילדים לפורנו.
מעבר לכך בגלל חוסר ההבנה הטכנולוגי של המציעים של החוק הוא הולך לייצר כאוס בגישה לאינטרנט, אבל להם לא אכפת, הם לא מבינים את הטכנלוגיה אפילו במעט וזה חלק מהסיבה של התוקפנות, צריך לראות את הקלטות הועדה בשביל לשמוע את מועלם: "שאנשי ההיטק יתנו פתרונות, אם אין להם אז שאנשי ההייטק ילכו הבייתה", לודיזם כמו בימים הטובים של הריסת מפעלים במאה ה 19.
הדבר העצוב באמת הוא שיש פתרונות מצויינים לסינון אתרים שקיימים גם כתוכנה וגם כשירותים מטעם הספקים, כל מה שהורה שרוצה להגביל את יכולת הגלישה של ילדיו, צריך לעשות זה להפעיל אותם.
צריך להתנגד לחוק בכל הכח משני הטעמים:
א. פגיעה חמורה בחופש הפרט.
ב. נזק ישיר מהפעלת החוק.