הפתרון האמיתי ליוקר המחייה הוא שחרור המשק מכבלי הרגולציה וההסתדרות, ולא עוד התערבות ממשלתית
השבוע נודע כי בתחילת השנה החדשה יתייקר החשמל בשיעור הנע בין 6.5% ל-8.1%. תנודות מחיר מהסוג הזה אינן עניין חדש, ולמעשה בשנים האחרונות מתרחשות תנודות כאלה בערך אחת לשנה. בינואר של השנה הנוכחית ירד תעריף החשמל ב-2.3%, בראשית 2017 עלה ב-4.63%, ואילו בספטמבר 2015 ירד בשיעור של 5.89%.
אלא שלעלייה הנוכחית בתעריף החשמל נוספו הודעות על התייקרות של מוצרים נוספים במשק – אסם הודיע כי תייקר כשליש ממוצריה, וכך גם הלחם והחלב שבפיקוח. כל זאת, כאשר מעבר לים מתרחשת בצרפת מחאת האפודים הזוהרים שדורשת מנשיא צרפת, עמנואל מקרון לחזור בו מצעדי מדיניות שלהם התחייב.
גם בארץ יש הקוראים לייבא את המחאה הצרפתית ולהפגין מול הממשלה כדי "להילחם ביוקר המחייה". אתמול כבר מיהר ח"כ יאיר לפיד להצטלם עם אפוד זוהר מול ביתו, ואורלי בר-לב קראה לצאת להפגנה עם אפודים צהובים.
זה לא הגז
התייקרות החשמל בהחלט איננה נעימה והכעס הציבורי מובן, אלא שכאמור תנודות במחירים הן דבר שמתרחש כל העת בכל המוצרים. לתנודות הללו יש סיבות רבות, חלקן בתחומים שבאחריות הממשלה ועל חלקן אין לממשלה שום שליטה. במקרה של העלייה הצפויה במחירי החשמל, היא נובעת בעיקר מהתייקרות סל הדלקים ומתנודות בשער הדולר לעומת השקל. מחיר הפחם, הגז והגז הטבעי עלו כולם, וכך עלה גם מחיר החשמל המופק מהם.
יש המבקשים לראות בעליית המחירים הצפויה עדות לכך שמחיר הגז המופק ממאגר תמר במסגרת מתווה הגז אינו הוגן, ושהמתווה פגע באזרחי ישראל. אלא שהמציאות מורכבת בהרבה ממה שפעילי מחאת הגז נוטים להציג.
המרכיב המרכזי בעליית מחירי הדלקים השונים שבהן משתמשת חברת החשמל הוא שער המט"ח, שעליו יש לממשלה השפעה מועטה. הדלקים נסחרים בדולרים, ולכן כאשר הדולר מתחזק, חברת החשמל נאלצת לשלם יותר במונחים מקומיים עבור אותה כמות דלק, מכל סוג שהוא.
במסגרת מתווה הגז החליטה הממשלה להצמיד את מחיר הגז למדד המחירים האמריקני (CPI), בתוספת אחוז מסוים למשך שמונה השנים הראשונות של החוזה. בניכוי השפעת שער הדולר על המחיר, התייקרות הגז הייתה מוסיפה לתעריף החשמל כחצי אחוז בלבד. דווקא מחיר הגז מהווה גורם ממתן בתנודתיות מחירי הדלקים, מפני שכאמור הוא מוצמד למדד, בניגוד ליתר הדלקים כמו פחם אשר מושפעים מגורמים שונים, תנודתיים יותר.
בנוסף, התייקרות החשמל מושפעת מסבסוד מסיבי של אנרגיה מתחדשת בישראל כגון מתקנים סולאריים בחוות קרקעיות בנגב ועל גגות פרטיים ברחבי הארץ. עלות זו תייקר את תעריף החשמל בכ-3%, חלק נכבד מההתייקרות הצפויה. המאמץ למעבר לאנרגיה מתחדשת נובע מהתחייבות המדינה ליעד של 10% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2020, יעד קשה להשגה, שמחיר נאה בצידו.
הרפורמה שהכזיבה
היבט משמעותי נוסף לעליית המחירים היא התנהלות חברת החשמל. עלות ייצור האנרגיה אינה מורכבת רק מהדלקים שבהם משתמשים בתהליך הייצור, ולחברת החשמל יש עלויות נוספות רבות כמו שינוע החשמל, בניית המפעלים ותחזוקתם, וכמובן עלויות העבודה, ההטבות לעובדים והתחייבויות הפנסיה הידועות לשמצה.
הגורמים הללו אינם נתונים לתנודות אוניברסליות של מחירים. ועד העובדים של חברת החשמל, מהוועדים החזקים במשק, מקבל מהממשלה הטבות למכביר על חשבון משלם המיסים הישראלי, עלות המושתת הן באמצעות תעריף החשמל והן במיסים ישירים.
ההזדמנות לשינוי היסטורי בתחום הוחמצה עם הרפורמה בחברת החשמל שעברה לאחרונה ללא שינוי מבני יסודי, ושמירה על המונופול שמונע תחרות אמיתית במשק החשמל. הרפורמה, שעלותה לציבור נאמדת בכ-8 מיליארד ש"ח, הייתה יכולה להוזיל את עלויות החשמל, כפי שתוכנן בראשיתה, אלא שבלחץ המו"מ ויתרו על הירידה בתעריף החשמל.
הסיבה האמתית ליוקר המחייה
המחאה בדבר יוקר המחייה בישראל מוצדקת מעיקרה, אלא שהסיבות שבגינן תולים המפגינים את הבעיה אינן מוצדקות. המחאה הצפויה, כמו זו שאירעה ב-2011, פספסה את הסיבה המרכזית למחירים הגבוהים שאנו נאלצים לשלם והיא ריכוזיות ותכנון ממשלתי בסקטורים רבים במשק, וכן מכסים ומכסות שמגבילות את הסחר החופשי.
ישראל מסרבת בעקביות לפתוח את המשק ליבוא בתחומים רבים, ובכולם אנו נאלצים לשלם מחיר גבוה ממחיר השוק העולמי, לשם הגנה על יצרנים מקומיים מעטים. לישראל אין יתרון יחסי בייצור של אף אחד מהסחורות המוגנות, ואין שום סיבה שהייצור שלהם ייעשה בישראל. פתיחת המשק הישראלי לסחר תשחרר אותו להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון יחסי, ותבטיח תמורה טובה להשקעה בייצור בסקטורים הללו.
לכך יש להוסיף את הניסיון לשלוט בייצור באופן ריכוזי כך שכל אחד נאלץ לייצר בכמות קבועה מראש על פי מחיר קבוע מראש, מה שמבטל את המוטיבציה להתייעלות ומשאיר את המחיר גבוהה באופן מלאכותי.
אך קרוב לוודאי שלא את זה ידרשו המפגינים, ובמקום זאת יקראו להתערבות ממשלתית נוספת, בדמות תשלומי העברה גדולים יותר, סבסוד של תחומים נוספים והגדלת תקציבים. אלא שהכסף הזה חייב להגיע מצמיחת המשק ושגשוגו. הדרישות הללו הם בדיוק מה שמונע את צמיחתו, ואינו מאפשר את הגידול ברווחה שהציבור הישראלי משווע לו כל כך.
העלייה ברווחה תבוא בד בבד עם הירידה ביוקר המחיה, כאשר ישכילו המפגינים לדרוש מהממשלה לפעול באומץ למען חירותם, ותשחרר את המשק הישראלי מכבלי התכנון הריכוזי.
לאדם הפרטי יש כח לשנות את מצבו.והרעיון ייושם על ידי מידע וידע.עידן האינטרנט פתח את כל האפשרויות.ניתן לחסוך בכל תחום.שכר דירה ניתן לעבור למקום פחות יקר.לרהט את הבית נכון בתכלתיתיות יביא להגדלת מרחב המחיה.רכישת דירה במיקום פחות גוש דני.רכב ניתן לקנות במחיר שפוי.חיסכון בחשמל יעשה על ידי רכישת מכשירי חשמל חסכוניים.בידוד הבית חוסך בחשמל.הליכה ברגל.נסיעה באוטובוס.רכיבה באופניים.ורק כשצריך ממש אז ברכב.בדיקת והשוואת מחירים תמיד.יעוץ עם חברים וקרובים.תמיד לבדוק ולהשוות מחירים.יעול כלכלת הבית.עבודה שניה נוספת.תמיד יש מה לשפר.התקנת חסכמים בכל הבית.תמיד יש איך להוזיל עלויות.גם אם זה אומר לנסוע לצד השני של העיר כדי לרכוש בזול.האדם יכול לשלוט בהוצאותיו בימינו.לא הכל לזרוק על הממשלה.זה עניין של עיתונאים לבקר וזה טוב.לאזרח הקטן אין יכולת להלחם בממשלות.אלא להתייעל בעצמו.
מעבר לכמה מוצרים בסיסיים ושמן זית, איזה תחומים עוד צריך לפתוח ? האם המוצרים האלו מסובסדים בארץ היצור ? מה המחיר לחשיפה כזו במדינה ללא גיבוי באיזור עויין ונכשל ?
א. מחיר החלב מפוקח- מתוך כך גם מחיר מוצרי החלב שזה כבר חלק חשוב בסל הקניות. בנוסף , קיימת הגבלה על יבוא תוצרת טריה, אלא במקרי קיצון ולפי אישור מיוחד.
ב. הרכב ממוסה- מתוך כך יקר יותר.
ג. הקרקע ממוסה באגרסיביות.
ד. הדלק ממוסה באגרסיביות.
ה. עסקים קטנים יורקים דם כדי להיפתח, לא כל שכן כדי לשרוד. אם יהיה קל יותר לעשות עסקים ולפמפם כך את הכלכלה, הרי שיוכלו לגבות פחות מס, אבל מיותר אנשים, כך שתקציב המדינה לא ייפגע.
חינוך!!!
ואת זה אני אומר כמורה שמכיר את המערכת
לסגור לאלתר את הסתדרות\ארגון המורים
לקצץ את משרד החינוך שיתעסק רק בכתיבת בחינות הבגרות ומתן רשיונות למורים
להפריט את בתי הספר שההורים ישלמו עבור הלימודים של הילדים שלהם ויקחו אחריות על הלמידה של הילדים
כנ"ל עם ביטוח לאומי – שכל אחד יעשה לעצמו ביטוח לפי הצרכים שלו והסיכונים האישיים אותם הוא נוטל
המוצרים של אסם מיותרים. זה לא לחם וחלב. תוותרו על אדם ותראו אייך הוא יורדת על הברכיים. ניתן לכופף אותה
זה בדיוק המצב. הגנה על סקטורים . הפסיק עם ההקצבות שיש לביצים חלב ובשר וע ו ד. תנו למשק להיות חופשי לחלוטין. מי שיפול יפול.
יושבים להם האנשים שיש להם, שירשו מהוריהם דירות, שרכשו השכלה ומשתכרים ים כסף, ומספרים לעניים שאם רק ירצו, אם רק יתנו יד לביטול הרגולציות ולביטול מדינת הרווחה (מה שנותר ממנה) אם רק יתנו פוש אחד קטן והם מיד יהיהו טייקונים. צריך להיות קפיטליסט חזירי כמו הכותב בשביל לדבר על הסרת רגולציות. האיש מתעב את חסרי היכולת, את אלה שלא נולדו עם כפית כסף בפה, וחושב רק על עצמו, יהיר עם לב שמלא ברוע כמו שקפיטליסט חזירי יודע להתנהג. אותם קפיטליסטים חזריים הם שעושקים אותנו במחירי הגז שהוא שלי ועושקים את הקשישים וגונבים מהם בכל הזדמנות שנקרית לידיים שלהם. אתה מעורר קבס קפיטליסט חזירי שכמוך ידיך מגואלות בדם רוב האוכלוסיה שנענקת תחת העול.
כמה שנאה. קפטילזם זה אומר חירות. אין למדינה זכות לגנוב ממך מס. אתה מבין שגם העניים ירוויחו מירידת יוקר המחייה.
להפך – אנחנו הילדים שלא היה להם, שגדלו במחסור כי ההורים לא היו מספיק מקושרים וראו איך משרות נחשקות בשירות הציבורי נמסרות לבעלי הפנקס הנכון.
בעשר אצבעותיהם ההורים שלנו בנו משפחות וחסכו מפת לחמם ממש כדי לתת לנו חינוך והשכלה. סחבנו סלי קניות קילומטרים מהסופרים הזולים יותר, וכל חודש עשינו לאמא את החשבון שהצ'קים הדחויים לא יגרמו לחריגה מהמסגרת.
ידעתי מה זה "מעדנים" "רכב פרטי" או "מחשב אישי" רק מחברים והייתי צריך להתבייש כל פעם שאספו כסף בכיתה כדי לקנות משהו. לצאת עם החבר'ה לסתם מסעדה אחה"צ זה פעם ב.. ורק כי אמא התעקשה שזה חשוב.
עברו שנים והצלחנו לצאת מהמעגל – שרתנו בצבא למדנו באוניברסיטה מקצוע מפרנס בשילוב עם עבודה בלילות, והיום כולנו מעמד בינוני וילדינו לא יודעים עוד מחסור.
ועכשיו באים כל הפרזיטים שהתרגלו שהמדינה ממנת אותם ובוכים "איפה הכסף" אחרי שבזבזו את כל הכסף מההורים על הטיול אחרי צבא, למדנו מדעי החרטא או תאטרון ורוצים שהמדינה תממן להם סופשים בחו"ל – חצופים נמאסתם.
אתר מידה מייצג קו ליברטריאני ושמרני ממנו נגזרת הביקורת שלו על ענייני כלכלה וחברה באופן קבוע.
רק כשזה נוגע למתנחלים ציפורי נפשו הוא מטיף להתערבות ממשלתית בסבסודים ומשאבים יקרים.
מה ציפיתם? כמובן, מאתר ימני. האנרגיה המתחדשת זה פויה, הטייקונים שחיים מהרס מרקם החיים על כדור הארץ הם ידידי הציבור. לפי דעתם תשובה הוא מלאך.
הוא לא אמר שאנרגיה ירוקה זה פשע
רק ציין שזה עולה כסף.
רק בריאות שמאלני יקר.
גם בפוליטיקה וגם במסחר השיטה היא להפחיד את הישראלים. בגלל ההפחדה השיטתית הישראלים מפחדים מסיכון סביר. הישראלים מעדיפים אריזות קטנות גם שמחירן גבוה פי 3 ויותר. מעדיפים לקנות חשמל פוסילי כי אין בו את הסיכון של מערכת סולרית גם שהחשמל שם זול יותר, לאורך זמן.
דווקא מחקרים שיווקיים מראים שהישראלים אוהבים אריזות גדולות
זו הסיבה שאנחנו קונים בסופר אריזה ענקית שבה 15 גר' חטיף והשאר אוויר
כל כך לא מדוייק!
1. הפקת חשמל בפחם זולה יותר מהפקת חשמל בגז, אולם הממשלה דורשת מחברת החשמל לצמצם את השימוש בתחנות הפחמיות
2. הטלת מיסים כבדים שלא היו בעבר על השימוש בפחם
3. בשוק קטן ורב מגבלות אדמיניסטרטיביות ישנם מספר קטן של סוחרים ויבואנים שנוטים לקרטלים במקום לתחרות. כתוצאה מזה יבוא לא בהכרח יוריד מחירים. דוגמא לכך היא מחירי הבשר שמסרבים לרדת למרות היבוא הגדול (שפגע אנושות בחקלאים), והפער הולך לכיסי היבואנים ורשתות השיווק.
4. מונופול מפוקח אינו בהכרח רע – העליה הגדולה במחירי הפירות בעשור האחרון נובעת מפרוק המונופול המפוקח של תנובה שהפיצה את רוב הסחורה החקלאית בארץ. המחירים לחקלאים לא עלו, אולם מספר מצומצם של מפיצים ורשתות שיווק דואג למחירים גבוהים ללקוח הסופי.
5. למודל ה"יתרון היחסי" של הכלכלנים אין שום יתרון כלכלי במצב של אי-וודאות, להיפך, עדיף מצב של גיוון רב ככל האפשר בענפי הכלכלה, גם אם חלקם פחות יעילים (אך תומכים בענפים אחרים). לדוגמא, אין יתרון ישיר באריזת שימורי טונה בישראל, אולם אריזה זו מאפשרת תמיכה במפעל ליצור חומרי הגלם (קופסאות השימורים), אשר מאפשרת אריזת שימורים של תוצרת חקלאית אחרת (כדוגמת מלפפונים ותירס). סגירת מפעלים לאריזת טונה עלולה להביא לסגירת מפעלי שימורים אחרים ולפגיעה אנושה בחקלאים.
המערכת הנוכחית מאד רגרסיבית, ופוגעת בעיקר בחלשים. באמת הפנסיונר עם קצבה של 2000 שח אמור לשלם מכיסו 17% מעמ + מכס בשביל לתמוך בחקלאות ובתעשייה ?. אתה רוצה לעזור לחקלאי אם זה חשוב לך אז תשלם לו ישירות מהתקציב. תתעדף, תתיעל במקומות אחרים, למשל תקטין את הרשויות המקומיות. למשל אפשר להקפיא את הרשויות המקומיות. יהיה צריך פחות מענקי איזון.. גזברים ויועצים משפטיים בעיריות לא צריכים לצאת לפנסיה תקציבית בגיל 50 הן לא קצינים קרביים. למשל לא חייבים לשלם לסגן אלוף במשטרה בפנסיה תוספת אי בטחון תעסוקתי. למשל מס הכנסה גם על פנסיות. אתה טוען שיש צורך למפעל שימורים סבסד אותו ישירות. אתה תרויח עלייה ברמת החיים של כל הצרכנים במשק ועליה בתחרותיות של כלל המשק.
1. אין פנסיונר שמקבל פחות מ3100 ש"ח (קיצבת ביטוח לאומי המינימלית למי שאין לו פנסייה).
2. הניפוח של כמות העובדים ושכרם במיגזר הציבורי זו רעה חולה לא קשורה לנושא.
3. ישנן תעשיות אזרחיות בעלות ערך אסטרטגי למדינה, ויש צורך לעזור להן ל"השאר בחיים". למשל, אפשר בקלות לחסל את מפעלי הבטון הישראליים באמצעות היתר יבוא חופשי.
4. סיוע קטן (ישיר או בהגנה באמצעות רכש ממשלתי או מכס) יכול לחסוך סיוע גדול לאלפי מובטלים.
5. העליה בתחרותיות במשק תלויה גם בגיוון הכלכלי. חיסול ענף הטקסטיל לא גרם לפריחה בענפי ה"אופניה עילית" (כדוגמת בגדי הים) או הטקסטיל המיוחד (כדוגמת בגדים עמידים לאש) אלא להפך. כל הכלכלות המצליחות (שלא מתבססות על כריית מחצבים או חקלאות) מגוונות ביותר. זה לא במיקרה. גם הפנסיונר העני יהנה מגיוון כלכלי במשק, וגם לו יש בני משפחה שעדין בשוק העבודה. תראה מה קרה למדגסקר לאחרונה כאשר מזיק פגע בגידולי צמח הווניל.