עיתונאים תחת אש: כשנוביק מתפתל ושניידר מתביישת

בימים כתיקונם, עיתונאים אמורים להתהדר ולהתגאות בפרסומים ראשונים ובחשיפות פרי ידם אשר הפכו לשיחת היום הציבורית. אך מסתבר כי בישראל כללים אלו אינם חלים במקרים שבהם הסקופ לא מקדם את האג'נדה של ברנז'ת העיתונאים, כלומר של מחנה השמאל. התוצאה המשעשעת והמרתקת היא עיתונאים המבקשים סליחה ומחילה על כך שסיפקו לציבור מידע חיוני, מרתק וחשוב.

שני 'הכוכבים' של הסיפור הם כתבת 'גלובס' טל שניידר ועיתונאי חדשות 10 עקיבא נוביק. כל חטאם? הם העזו לדווח כי 'מחאת האפודים' אינה אותנטית ולא מייצגת את כלל חלקי החברה ישראלית, אלא מהווה עוד הפגנה פוליטית של השמאל מבית אלדד יניב, שרבים מחבריו לא ביקרו מעולם בקו העוני.

ראשונת המתנצלים הייתה שניידר. הכתבת הפוליטית סיקרה את ההפגנה בצהרי שישי האחרון וצייצה בחשבון הטוויטר שלה קולאז' תמונות שבאחת מהן נראית מפגינה החוסמת את צומת עזריאלי, כשהיא אוחזת בידה תיק ומעיל הנראים ממותג יוקרתי. פרשן ערוץ 20 שמעון ריקלין צייץ את התמונה המדוברת תוך שהוא מגחיך את דרישות המפגינים להפחית את יוקר המחיה: "כל הסיפור של ההפגנה נגד יוקר המחייה בתמונה אחת שטל שניידר צייצה… תודה טל", כתב ריקלין.

כל הסיפור של ההפגנה נגד יוקר המחייה בתמונה אחת שטל שניידר צייצה…
תודה טל pic.twitter.com/oDkyiHvvb6

— שמעון ריקלין (@Riklin10) December 14, 2018

הציוץ של ריקלין התפשט כמו אש בשדה קוצים, באופן שכמובן פגע מאוד בראשי המחאה. בשמאל סימנו את המטרה החדשה: טל שניידר, שבמחי ציוץ אחד הפכה ל"שופר תעמולה של ראש הממשלה" ו"פעילת ימין קיצוני".

חנה קים, מהגרעין הקשה של 'מחאת פתח תקווה', תקפה בחריפות את שניידר על כך שהעזה לפקפק באותנטיות של המחאה, אך במקום להתעלם או לגחך על הניסיון לפקפק בהישגה העיתונאי החלה שניידר במסכת התפתלויות מפוארת בגין פרסום התמונה.

"אני לא תהיתי בשום שלב על הביגוד", ביקשה שניידר להצטדק בפני קים. "למען האמת בכלל לא ראיתי את הבגדים אלא רק את האישה שחסמה אוטובוס. הסיבה שצילמתי אותה (תוך שאני מתקשה לראות את התמונה בנייד שלי בשל סינוור) היתה כי היא בלמה בגופה אוטובוס תוך שהיא מסתכנת והנהג מתחמם עליה וחששתי שהוא עומד לפגוע בה".

במילים אחרות, טל שניידר לא רק שמתעלמת לחלוטין מההישג העיתונאי שלה – הוכחה חותכת כי הפגנת 'יוקר המחיה' מורכבת למעשה מאנשים שבעים ומדושנים – אלא גם מתרצת זאת בכך שכלל לא שמה לב לסקופ בזמן אמת.

ה'הבהרה' של שניידר לא סיפקה את קים, שהודיעה לשניידר כי היא אשמה בפשע אחר, נורא אף יותר: סיוע לריקלין ועוזריו. שניידר נלחצה מאוד מהחיבור לריקלין ומיהרה להדגיש: "בניגוד למה שחנה קים מצייצת פה, אני לא שוחחתי עם ריקלין והתכנים שהוא מפרסם הם על דעתו בלבד ולא קשורים אלי. אני לא עובדת אצלו ולא מייעצת לו".

אלדד יניב הצטרף גם הוא לחגיגה, ושניידר נאלצה להסביר שוב ושוב מדוע היא חפה מפשע של שיתוף פעולה עם ריקלין – ומרוב תסכול אף האשימה את עורכיה ב'גלובס' ששלחו אותה לסקר את ההפגנה בצהרי יום שישי.

לאחר כל זאת, שניידר כנראה עדיין חשה אשמה ואתמול בבוקר פצחה בשרשור ארוך בו היא מטילה אשמה על המשקפיים שלה כגורם שהטעה אותה ומנע ממנה להבין בזמן אמת מה היא רואה. הציוץ המדובר נמחק על ידי שניידר ("ענין אישי שלי") אך לאחריו הבהירה כי "אין הרבה מה לייחס לעצם התיעוד, לפה או לשם, כי ממילא לא שמתי לב" – כלומר עיתונאית 'גלובס' ממשיכה להתכחש לחשיפה שלה, ולו רק כי היא נוגדת את האג'נדה שלה ושל חבריה העיתונאים.

מתכחשים לסורוס

אמש (ראשון) היה זה תורו של עקיבא נוביק להפוך לאויב השמאל. איש חדשות 10 חשף כי בניגוד מוחלט להצהרות מארגני המחאה, מדובר במחאת שמאל פוליטית קלאסית שרוב מוחלט ממארגניה הם פעילים פוליטיים במרצ, בעבודה ובהפגנות הפוטש להפלת שלטון הימין. המימון למחאה הגיע בין היתר מארגון הממומן בכבדות על ידי המיליארדר האנטי-ציוני ג'ורג' סורוס המקדם ברחבי העולם אג'נדת שמאל קיצוני.

מי שתרם את מאה האפודים הראשונים הוא שי כהן, איש מפלגת העבודה וגם מנכ״ל ״הברית הישראלית״. לפי האתר של הברית היא ממומנת ע״י הארגון הפרוגרסיבי-אמריקני tides. בין תורמי הארגון נמצא, ניחשתם נכון, ג׳ורג׳ סורוס pic.twitter.com/COROUb7ici

— Akiva Novick (@akivanovick) December 16, 2018

מנכ"ל הקרן החדשה מיקי גיצין זעם על הפרסום של נוביק והפיץ ציוץ משולל כל קשר למציאות. גם פעילים ב'מולד', ארגון שהקשר בינו לבין אמינות מקרי בהחלט, תקפו את נוביק בחמת זעם, כמו גם אנשי שמאל נוספים. "כל העיתונאים האמיתיים צוחקים עליך היום", נכתב באחת התגובות לעיתונאי חדשות 10. עיתונאי חדשות 2 ציון נאנוס כינה את הפרסום "מגוחך", בעודו שוטח טיעון מגוחך בפני עצמו. מסתבר שוב שחשיפות עיתונאיות שאינן אהודות על הברנז'ה מזכות את העיתונאי בגיחוך מצד הקולגות.

במקום ליהנות מההישג, מצא עצמו נוביק נאלץ להעניק לגיטימציה לסיפור העיתונאי החשוב: "בימים האחרונים טענו בליכוד שוב ושוב שמחאת האפודים פוליטית, ומארגניה הכחישו זאת מכל וכל ונשבעו שאין להם כל קשר כזה", כתב.

אך הרוחות לא שככו והבוקר שוב נאלץ נוביק להצדיק את הפרסום: "לו ראשי 'מחאת האפודים' היו אומרים מראש ביושר 'אנחנו מחאה אופוזיציונית, אז מן הסתם מנוהלים על ידי אנשי שמאל', לא היה בדל סיפור בטביעות האצבע הפוליטיות. אבל כשמתעקשים שאין במחאה שום גוון פוליטי, מנוע כמו 'הברית הישראלית' ואלדד יניב הוא סיפור מגה ראוי", הסביר בהתנצלות.

התופעה המדהימה הזו, בה עיתונאים צריכים להצדיק חשיפות עיתונאיות הנאמנות לאמת, מוכיחה כי בשמאל אמנם אוהבים לקשט עצמם בנוצות של אבירי חופש הביטוי והעיתונות העצמאית – אך ברגע האמת הם מתבררים כאחרוני הקומיסרים וסותמי הפיות. הפתרון: להמשיך לחשוף את השמאל במערומיו, אך להפסיק להתנצל.