המתיחות עם המשטרה ("נגלו לעיניי דברים בעיתיים"), המאבק מול היועמ"שים ("הכנסת היא הריבון") וההבטחה להוצאת המסתננים ("מתקיים מהלך מול אריתריאה"). ראיון מיוחד
חייו של חבר כנסת בישראל, במיוחד חבר כנסת חדש ויחסית לא מוכר, אינם פשוטים. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר בחבר כנסת חדש מטעם הליכוד. לפי חוקת התנועה, נציגי המחוזות השונים ברחבי הארץ יכולים להיבחר לכנסת במסגרת המחוז שלהם רק פעם אחת. כלומר, מתמודד שניצח במחוז שלו, זכה לשריון ברשימת הליכוד ונכנס לכנסת בבחירות הקודמות, בבחירות הבאות יהיה חייב להתמודד ברשימה הארצית.
מצב זה יוצר תחרות עצומה בין חברי הכנסת החדשים, שמנסים להתבלט כמה שיותר במהלך כהונתם הראשונה כדי להיכנס לתודעת המצביעים ולזכות באחת נוספת. מכיוון שבדרך כלל מדובר באנשים אלמונים יחסית, שמן הסתם לא זוכים לחשיפה וראיונות כמו שרים בכירים, הם נאלצים להילחם על כל שניה של שידור ולפעמים גם לספק כותרות כדי למשוך את תשומת לב התקשורת.
בתוך המירוץ הקדחתני הזה, נעשית גם עבודה. לקראת הבחירות האחרונות לכנסת יואב קיש ניצח במחוז דן ושובץ במקום ה-19 ברשימת הליכוד, וכמו בקריירה הצבאית והעסקית שקדמה לכניסתו לחיים הציבוריים, גם בכנסת עסק קיש במגוון של נושאים והציג הספק עבודה מרשים יחסית לח"כ טרי כולל עמידה בראשות ועדת הכנסת וועדת הפנים.
גם את הראיון המיוחד עם 'מידה' שהיה אמור להיערך בלשכתו השקטה, אנחנו נאלצים לקיים במזנון הח"כים ההומה בכנסת, למקרה שקיש יצטרך לקפוץ למליאה להצבעה. "בחרתי מלכתחילה שלא לחפש את הפרסום המהיר אלא את העשייה", הוא אומר. "לא חיפשתי כותרות קלות, שיכולות לבוא מכל מיני מהלכים פופוליסטיים ובאתי עם ראייה לטווח ארוך".
השיחה עם קיש הייתה אמורה להוות מעין סיכום שנה, אך התברר שהיא למעשה גם סיכום קדנציה. "יכול להיות שאם הייתי מצליח להיכנס לכנסת הקודמת שלא סיימה כהונה מלאה, לא יכולתי להביא הישגים כמו בקדנציה של ארבע שנים", הוא מודה ומוסיף: "אני שמח שהיום הציבור יכול להסתכל אחורה על ארבע שנים ולשפוט אותי לפי העשייה".
קיש מביא כדוגמה נושא אחד בו עסק באותו היום בו שוחחנו. "קחו למשל את חוק חברות הגבייה. השקענו בחוק הזה עשרות שעות של דיונים בוועדת הפנים כדי להסדיר את הגבייה של השלטון המקומי מתושבים. יש הרבה בעיות שלא נגעו בהן במשך שנים והדבר מתבטא בסופו של דבר בשירותים שהתושבים מקבלים. אלה דברים שלוקחים זמן ולכן חשוב להיכנס לעומק העניין, ולא רק בשביל לקבל כותרת".
נתקלת במהלך הקדנציה בקשיים לקדם חוקים, גם מצד האופוזיציה אבל גם בתוך הקואליציה. איך מקדמים נושא שחשוב לך בתוך כל הפוליטיקה הזאת?
"פוליטיקה זה תחום מורכב מאוד, אבל זה גם חלק מההנאה. זה כמו משחק שחמט שיש בו הרבה צירופים של מהלכים, ובכל פעם שחקן אחר יכול לעשות צעד מפתיע. החוכמה היא לזהות את השחקנים ואת האינטרסים שלהם, ויש לפעמים מהלכים שלא מצליחים בניסיון הראשון".
קיש מביא כדוגמה אחד החוקים הקרובים ביותר לליבו, ביטול חזקת גיל הרך. "זה נושא שאני מאמין בו ומוביל אותו מתחילת הקדנציה לטובת שוויון בין אבות ואמהות גרושים. העברנו את החוק בקריאה ראשונה, אבל אז חברות כנסת מהקואליציה גילו התנגדות נחרצת. לא הצלחתי להשלים את המהלך ואני מקווה שבכנסת הבאה יהיה כוח משמעותי יותר לקדם את החוק".
דוגמה אחרת היא החוק לביטול אזרחות למורשעים במעשי טרור, שם ההתנגדות הגיעה לא מצד חבריו נבחרי הציבור אלא ממקום אחר. "היועץ המשפטי לממשלה הפעיל את כל הכלים שיש לו כדי לעצור את החקיקה הזאת למרות שהכנסת אמרה את דברה. יש מקומות שאתה שמח שהצלחת, ויש מקומות שעשינו רק צעד ראשון וננסה בעתיד להשלים את המהלך".
לפעמים הדחף של חברי הכנסת לחוקק חוקים רק גורם יותר נזקים מיותרים
"אנשים סופרים כמה חוקים כל חבר כנסת הגיש, אבל אני נזהר מאוד ובודק תמיד אם החוק נחוץ או מיותר. זה לא נכון להסתכל על מספר, אלא על התוכן והמהות. אני מאמין שעודף חקיקה ועודף בירוקרטיה יכולים לפעמים לגרום את ההפך מכוונת המחוקק. אני לא מחפש את החקיקה רק לשם חקיקה, וגאה שהובלתי גם ביטול של מספר חוקים, כולל חוק הספרים. גם הרפורמה ברישוי העסקים הובילה לביטול דרמטי של רגולציה. עדיף להעביר פחות חוקים אבל שכל אחד מהם יהיה משמעותי ובאמת ישנה את המציאות בהתאם למדיניות שאתה מוביל".
המטרה: הוצאת המסתננים
אחד הנושאים העיקריים בהם עסק קיש בשנה האחרונה בתפקידו כיו"ר ועדת הפנים היה בעיית המסתננים. בראיון ל'ישראל היום' בראשית השנה אמר קיש כי "לא יישאר מסתנן אחד בישראל", והבטיח "להחזיר את החיים לדרום תל-אביב". אך בינתיים לא נראה כי חלה התקדמות משמעותית בנושא במהלך כהונת הכנסת.
"המטרה לא השתנתה, ואני עדיין משוכנע שלא יישארו מסתננים בישראל", אומר קיש אבל מסביר: "צריך להבין באיזו מציאות אנחנו פועלים. זה אירוע רב-שנתי ולא נקודתי. כל חקיקה של הכנסת בנושא בוטלה על ידי בג"ץ, וזו אחת הסיבות העיקריות שצריכות להוביל אותנו לפסקת ההתגברות. גם מתווה ההרחקה למדינה שלישית שהיה נראה אפשרי ובגללו סגרנו את מתקן 'חולות', נכשל בסופו של דבר בגלל לחץ שהופעל על רואנדה ואוגנדה. זאת הייתה נקודת שבר בטיפול הממשלתי במסתננים".
לדברי קיש, המהלך המשמעותי שקיים כיום לפתרון הבעיה הוא חוק הפיקדון. "זה הכלי החקיקתי היחידי שעוזר לנו ליצור תמריץ כלכלי ליציאה של מסתננים מהארץ. הובלנו מהלך להאריך את התוקף של מניעת יציאת כספים מישראל ופתרנו גם את סכסוך העבודה של הפקחים. מדובר בהגירה כלכלית לכל דבר. כרגע יש 15 מיליון שקלים שנמצאים כל חודש בפקדון, ואני מאמין שברגע שלא יהיה להם כדאי להישאר פה מבחינה כספית, הם יעזבו".
בנוסף לכך, ח"כ קיש חושף כי בימים אלה מתקיים מהלך של המועצה לביטחון לאומי להחזרת המסתננים מאריתריאה לארצם. "זה נמצא בוועדות מסווגות ואני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל ממשלת ישראל צריכה להוביל ולהיות הראשונה שמייצרת הסכם של החזרה לאריתריאה. כל עוד אין מקום אחר להרחקה אנחנו בבעיה, ולכן נשיא אריתריאה הוא הכתובת. אנחנו מתקדמים צעד צעד גם בנושא הזה ואני לא מתכוון לוותר".
קשיים משפטיים
נושא נוסף בו עסק קיש מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת הפנים הוא משטרת ישראל. לאחר המתיחות שהייתה קיימת בין המשטרה לקודמו בתפקיד, ח"כ דודי אמסלם, קיש הצהיר כי הוא מתכוון "לפתוח דף חדש", אך שלל הסערות שפקדו את המשטרה בשנה האחרונה לא ממש אפשרו זאת.
"אני תמיד התייחסתי בכבוד למשטרה בניסיון לשקם את היחסים בינה לבין נבחרי הציבור, אבל נגלו לעיני דברים בעייתיים. כמו שתנ"צ גיא ניר אמר בעדותו בוועדה, יש לנו משטרה מצוינת אבל יש בה קומץ מסוכן. יש מספר מצומצם של בעלי תפקידים במשטרה ובפרקליטות שמחזיקים בכוח עצום, ורמת הפיקוח והבקרה עליהם היא שולית. אני חושב שתפקידה של הכנסת ובייחוד ועדת הפנים הוא לפקח על זה", אומר קיש.
בהקשר הזה, הוביל קיש בין השאר את ההצעה להקמת ועדת חקירה בפרשת גל הירש. "זה נושא מטריד מאוד שנראה שלא למדנו ממנו דבר. היה פה חשש כבד לסיכול מינוי למפכ"ל, וראינו שגם לגבי מינוי המחליף לאלשיך היו גורמים שבחשו וניסו להכשיל באמצעות הדלפות. אני בעד ועדת חקירה ממלכתית, אבל לצערי היא לא תקרה בגלל עניינים פוליטיים. לכן אמשיך לקדם את ועדת החקירה הפרלמנטרית שתאפשר לנו לרדת לעומק הדברים".
הראיון עם קיש נערך במהלך השבוע בו התרחש פיגוע הירי בצומת עפרה, בו נרצח בבטן אמו התינוק עמיעד ישראל ז"ל. קיש, המשמש גם כראש שדולת ארץ ישראל בכנסת לצד ח"כ בצלאל סמוטריץ', אמר כי הוא מחויב למשימה של הסדרת ההתיישבות. "אני לא אוהב לתלות מהלך מדיני בפיגוע רצחני. זה דבר שצריכים לטפל בו באופן שוטף ולהביא תוצאות. אני מקווה שנשלים את המלאכה החשובה בהקדם למרות המוקשים המשפטיים".
נושא היחסים בין היועצים המשפטיים לכנסת ולממשלה עורר לאחרונה סערה. איך אתה רואה את התפקיד של נבחרי הציבור בהקשר הזה?
"זאת בעיה קשה ואמיתית. אני רואה את זה כאשר שרים באים לחברי כנסת ומבקשים מאיתנו לקדם הצעות חוק פרטיות כי לנו יש יותר חופש מלשר במשרד שלו. אני מנסה להילחם בזה גם בוועדת הפנים. הכנסת צריכה להיות הריבון ואני לא רואה את עצמי כפוף ליועץ כזה או אחר, ולוקח את דעתם כדעה מייעצת ולא מכתיבה. כך אני פועל וזה מסר חשוב מאוד".
לדברי קיש, אין בכוונתו לאפשר השתתפות בוועדה ליועץ משפטי שלא מייצג את עמדת השר הממונה עליו, כמו במקרה שארע לאחרונה עם דינה זילבר ואיילת שקד. "דינה זילבר לא תקבל זכות דיבור כל עוד שרת המשפטים לא רואה בה כמייצגת אותה. זה מסר שאם נתמיד בו יחזק את כל המערכת. אני רואה בזה גם חלק מהסדרת היחסים בין הכנסת לבג"ץ, ולכן אני מתכוון להמשיך בחקיקת פסקת התגברות מורחבת".
שואף קדימה
באותו שבוע בו נפגשנו התחוללה גם סערת רג'א זעאתרה, איש מפלגת חד"ש בחיפה שהיה אמור להתמנות כסגן ראש העיר למרות שהתבטא בצורה קיצונית נגד מדינת ישראל. "אני הראשון שיצאתי נגד התופעה והתנגדתי לתת לו מינוי של סגן ראש עיר, ובוודאי שלא בשכר", אומר קיש. "בעקבות הפנייה שלי לשר הפנים הוא עצר את הנושא, ואני מקווה שימשיך במהלך ולא יתחשב בייעוץ המשפטי".
לדברי קיש, תופעה דומה מתרחשת גם בכנסת עצמה. "תמיד קיימת השאלה מה הגבול הדמוקרטי. חופש הביטוי ומגוון דעות הם חשובים, אבל יש דברים שמחוץ לתחום ומאיימים על הדמוקרטיה עצמה. לאור מה שקרה פה בכנסת עם ח"כ גטאס שנתפס בסיוע למחבלים, אני חושב שראוי שיעשו חושבים גם בבג"ץ בכל הנושא של פסילת סיעות קיצוניות שחבריהן תומכים בטרור".
מספר ימים לאחר קיום הראיון, הודיעה על הקואליציה על תום דרכה של הכנסת הנוכחית והליכה לבחירות בחודש אפריל הקרוב. קיש כאמור יתמודד מול אתגר לא פשוט בבחירות המקדימות ברשימה הארצית, אבל הוא מכוון גבוה. "קודם כל צריך שהעם ייתן את האמון בליכוד גם בבחירות הבאות, וגם אני אצטרך את תמיכת הבוחרים", הוא אומר.
איזה תפקיד היית רוצה לעשות בעתיד?
"חשוב להגיד שגם לחבר כנסת מהשורה, ובוודאי ליושב ראש ועדה, יש כוח משמעותי להשפיע על החיים בישראל. אבל באופן טבעי אני שואף להתקדם ויש כמה תפקידים שקרובים אליי. ביטחון פנים זה נושא שעסקתי בו רבות והוא מאוד מאתגר, גם תפקיד שר הכלכלה מעניין אותי".
איך אתה רואה באופן כללי את הימין בישראל?
"אני בעד שהרבה יותר צעירים יבואו לעסוק בפוליטיקה. צריך אנשים שבאים מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך אינטרסים. צריך להתמיד ולא להתייאש. בפעם הראשונה שהתמודדתי לכנסת לא נבחרתי, וזה מה שבנה אותי ונתן לי ניסיון. במקביל, צריך גם לחזק את החברה האזרחית שהיא גורם חשוב מאוד להשפעה על השיח ועל המציאות. אני עובד הרבה עם ארגונים חוץ-פרלמנטריים כמו 'אם תרצו', 'פורום קהלת', 'רגבים' או התנועה למשילות. זה כלי חשוב שאני נעזר בו הרבה".
מורה נבוכים לדמוקרטיה חוקה ובית המשפט
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו איננו מהווה חוקה, חזור א י נ- נ ו מהווה חוקה. זהו חוק בודד שאיננו מפורט דיו והוא חסר.———–
קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.———-
בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי.——–
קיומה של חוקה איננו מתיר חזור א י נ נ ו מתיר התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים. לכך צריך הסכמה מפורשת————
לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.———
בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל חוקים.———-
אכן יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה!———
הקושי – הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור – לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט!
שופטים אינם נושאים בכל אחריות. הם לא צריכים לפתור שום בעיה! הם מקבלים משכורות עתק. גם תנאי פנסיה מופלגים. והם יכולים להרשות לעצמם כל אשר ירצו. אם יצטרכו להתאשפז ילכו לבית חולים בחוץ לארץ. אז מה זה מעניין אותם? יש להם מושג כמה הקופא הציבורית ריקה? הם רק עושקים את העם ועוד דורשים שנממן את כל העולם!
דמוקרטיה פירושה המילולי שלטון העם האמצעי לדמוקרטיה ריבון המורכב מנציגים נבחרים ואלו מחוקקים מטעמו לטעמו והעיקר למענו. בדמוקרטיה – שלטון העם מתקיים שלטון החוק המחייב את כולם, בשלטון החוק הכונה היא שעל האזרחים וכך גם על השלטון להכיר בעליונות החוק לקימו ורק לפיו לפעול. במצב של שלטון החוק מערכת החוקים מחייבת את כפיפות כולם אליה, את האזרחים וכמותם גם את הרשויות. לאזרחים מותר הכל להוציא מה שאיננו חוקי לרשויות והממלאים תפקיד בהן, ככאלה מותר להם רק מה שכתוב בחוק. עליונות החוק היא המעניקה לאנשים ביטחון חירות ושאר שירותים. במדינה דמוקרטית חייב להתקיים שויון בפני החוק..
זהו המצב התקין. אלא שבישראל רשויות החוק החליטו שדמוקרטיה פרושה לא שלטון העם אלא רק "שלטון החוק" ובשל הכוח הרב הניתן להן אף הרחיקו לכת והחליטו שהן עצמן החוק! רשויות החוק רואות את עצמן כחוק בהתגלמותו ומזהות את שלטונן עם "שלטון החוק". לכן על פי תפישה הרודנית של רשויות אכיפת החוק ועמן חסידיהן השוטים – חלק לא מבוטל בעם, רשויות החוק הן עצמן החוק ולכן הן "ה" דמוקרטיה" על כן דמוקרטיה הינה שלטון ללא מיצרים שלהן. מכאן שכל פיקוח עליהן ודרישה מהן לנהוג על פי החוק, הינו פגיעה בשלטונן המוחלט ומכאן פגיעה ב"שלטון החוק" על כן גם פגיעה בדמוקרטיה. רשויות החוק וחסידיהן השוטים מזהירים שאסור "להפריע", אסור לפקח כיון שזו פגיעה אנושה ב"דמוקרטיה".
שימוש השמאל בבג"ץ וביועץ להפרעה לממשלה
יועץ בכל תחום מתמנה כדי שייעץ ובשום אופן לא כדי שיכפה שאם לא כן אין הוא יועץ. עליו לדעת ליעץ כדי שהמיועץ יוכל בצורה הטובה ביותר לקדם את מטרותיו. היועץ אמור להיות איש אמונו של המיועץ, פרושו שעל המיועץ לבחור בו וזכותו גם לפטרו. כך מאז ומתמיד בכל העולם. במצב הקיים היועץ מייצג את דעת השופטים השמאלנים שדעותיהם ופסיקותיהם הם נגד אינטרס הציבור היהודי ונגד הציונות – למרות שנשבעו בעת מינויים ל. לעומתם המדינאים הם נבחרי העם וחוזרים להבחר לכל המאוחר כל ארבע שנים. לכן הם צריכים להוכיח את עצמם בפעולותיהם שהם מקדמים את רצון הציבור.
טוענים בשמאל שאסור שהיועץ יהיה "קונסילור" כלומר עורך דין מחפה על פושעים. ומה לגבי הפשעים שלהם?? של הפרקליטות ושל השופטים?? אין מעליהם יועצים משפטיים שיבחנו את חוקיות פעולותיהם. בפרקליטות וגם בבית המשפט ישנם פושעים. שופטים מזלזים בחוק. צריך שיהיה מעליהם יועץ משפטי. מי שדומה להיטלר הוא אהרון ברק ומשפטנים עובדי מדינה אשר מבטלים את הכנסת ואת הממשלה כפי שעשה היטלר. כמו היטלר ושאר הנאציונל סוציאליסטים כך גם השמאלנים בעזרת המשפטנים היועץ הפרקליטות ובית המשפט מבטלים את הדרג הנבחר ומחליטים במקומו. לזה הם קוראים דאגה לאינטרס הציבורי כלומר הם יודעים טוב יותר מהדרג הנבחר על פי תפישה אידאולוגית מהו האינטרס הציבורי. בפועל נגד המדינה היהודית ונגד הציונות.
תחילה התפקיד המוצהר של היועץ המשפטי היה לבדוק התאמה לחוקים לאחר מכן החליט היועץ שחוקים ופועולות צריכים "לעבור את מבחן בג"ץ" – כלומר להתאים להשקפותיהם ורצונותיהם של השופטים. בין לבין השופט אגרנט בועדה שהוקמה על ידי בן גוריון קבע זהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כי ריכוזיות זו הינה ראויה… ועל היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת התביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות. המטרה למנוע מהשלטון הנבחר מימוש אינטרסים אנוכיים וזו פגיעה בדמוקרטיה כי לשיטת אגרנט ענינו של השלטון הנבחר אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לעומת זאת המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… יחד עם זאת אגרנט השאיר פתח לשר המשפטים בזכות הוטו במידה והדעות והוא אף יכול ליטול את סמכויות היועץ.
לאחר מכן אהרון ברק קבע נדבך נוסף החליט שדעת היועץ מחייבת את הממשלה, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו עצמו. לשיטת אהרון ברק, היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. היועץ הינו כפוף לפיקוח בית המשפט העליון בלבד. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. לממשלה אסור לפטר את היועץ המשפטי וגם אסור לה לבחור אותו אלא יבחר על ידי ועדה בשליטת השופטים.
כך גם בעזרת היועץ בית המשפט שולט בכל גם בתביעה. את דאגת בית המשפט לאינטרס הציבורי אנו רואים בכל מיני פסיקות מרעות עם פרטים ועם הציבור כגון הרס בתי מתנחלים התנגדות להרס בתי מחבלים התנגדות להרחקת מסתננים ועוד. אלא שהיועצים המשפטיים כבר התרגלו לעמדות כוח ואביחי מנדנבליט מתנגד בכל תוקף בטענה שפיצול התפקידים יפגע בעצמאות היועץ. היועץ אסור שיהיה בעל תפקיד מאין שיפוטי הוא אמור להיות רק יועץ לכן הטענה של פגיעה בעצמאותו אינה לעניין כלל.
תושבי דרום תל אביב יכולים לנהל מערכה אקטיבית יחד ובמקביל להפגנות שהם הכי חשובות.לתרום כסף לפעילים היקרים.להפעיל לחץ על בעלי הדירות שיפסיקו להשכיר למסתננים.להקים סיירת של תושבים 24 שעות במסגרת משאז.שישמרו על התושבים.להביא דתיים וחרדים לשבתות כך שכל בית כנסת יהיה פעיל.לקדם הקמת כוללים בדרום העיר כדי לתת צביון יהודי ותחושת ביטחון.גם הרצאות קבועות יתנו נופך יהודי.התושבים חייבים לייצר תנועה.תהלוכת לג בעומר.חגיגה ביום העצמאות.לתת לתושבים רוח גבית כדי שהשכונות יחיו ואף יגיעו יהודים נוספים.סטודנטים ומשפחות וזה אפשרי במיוחד בתקווה והסביבה.
ח"כ יואב קיש הוא אחד האנשים החכמים הישרים והאמיצים בליכוד,
הבעיה שיש ביחד איתו במפלגה תפוחים רקובים כמו יהודה גליק, גילה גמליאל, צחי הנגבי, בני בגין, שמקלקלים את הרשימה כולה ומונעים מהציבור להצביע למפלגה.
להזכיר שלפחות את בני בגין וצחי הנגבי בטוח שליצניהו הביא. ליצניהו הביא קודם גם את דן מרידור המסריח אך ההתנגדות לו היתה כה גדולה שאמר למסריח להתמודד וכמובן נכשל לא נבחר.
מי שמונע מהציבור להצביע למפלגות אחרות ודוחף אותם להצביע לליכוד זה אנשים "חכמים", "ישרים" ו"אמיצים" במפלגות אחרות, כמו למשל נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם:
https://mida.org.il/2018/02/22/משרד-החינוך-בשירות-השמאל-100-בבגרות-באזר
http://www.zeevgalili.com/2015/03/20189
http://www.conspil.com/2018/10/shaked-fiktzia/
https://www.haaretz.co.il/blogs/revitalhovel/BLOG-1.6510291
http://www.dafnafund.org.il/he/מה-אנו-עושות/סיפורי-מוענקות/item/108-חנה-קהת
(בתשובה לשאלה: "פורום "קולך" עדיין נתפש כאיזוטריה?")
אני לא מכיר את ח"כ קיש ונראה לי שהוא אדם חיובי ביסודו אולם הליכוד כמפלגה הוא אכזבה,….. בתקופת הליכוד התעצמה החונטה המשפטית, אף מסתנן לא גורש…. בקיצור דיבורים כמו חול
אבל מכיר את סוג התגובות הזה. לקרן להשמדת ישראל יש כסף כמו זבל: בכל מקום שאפשר להפריע למחנה הלאומי או להשחיר את דמותו של הליכוד ואת דמות מנהיגיו יגיע שליח של הקרן ויתחזה לאוהב ישראל ולאומי. אם הליכוד לא היה ימני אתה וידידיך לא הייתם תוקפים אותו ככה 24/7. כל מה שאתם יודעים לעשות זה לחפש טיפשים מהימין שמקטרים נגד הליכוד כדי לגרום להם להצביע לכל מיני מפלגות ימין קיקיוניות שמופעלות על ידי השמאל, וכך לזרוק מאות אלפי קולות ימניים לפח ולהעלות את השמאל לשלטון כדי שיוכל להרוס את מדינת היהודים כפי שהוא התחיל בהסכמי אוסלו. ההישג הגדול ביותר של מפלגות "זהות" או "עוצמה" הוא העזרה שלהן לשמאל בבזבוז קולות של הימין.
אני מכיר את איציק, אני סוג של איציק. איציק הוא הימני שרואה את שלטון ה"ימין" מעל עשור מבצע בפועל מדיניות שמאל. מבין שנתניהו לא ימין אבל מסתכל ימינה ורואה שיממון מוחלט, מסתכל שמאלה ונבהל מהטרלול של מיכאלי/זנדברג ושות'
עד עתה לא היה לאיציק במי לבחור, יכל לבחור את הרע במיעוטו (ליכוד)
בבחירות הבאות יש לאיציק למי להצביע – למפלגת "זהות" בראשות משה פייגלין
לגבי בזבוז הקולות:
-עינויי נערים
-בג"צ
-כלכלה ריכוזית
-ערבים ילידי הארץ
-הר הבית בכלל והפיאסקו עם המגנומטרים בפרט
-מסתננים
-שלטון פקידים
-משרד החוץ שמלא בפקודי אלון ליאל
-שפת PC
להצביע לליכוד זה לבזבז את הקול שלי כך שבטוח ותוגשם מדיניות שאינני מסכים איתה
אני סוג של אחד שפוגש איציקים ויוסיאים בכל הטוקבקים בזמן האחרון: הם קוראים לעצמם "ליכודניק לשעבר", "ימני מתוסכל", "סנדלר שהצביע ביבי" ו"דייג שאוהב את בגין". ככל שהאיציק או היוסי הוא יותר שמאל ככה הוא מתעקש שהוא יותר ימין.
כדי להשתלט על המדינה השמאל לא צריך רוב בכנסת, מספיק לו אם הוא יקטין את הליכוד. בלי ליכוד גדול השמאל יעשה הפרד ומשול במפלגות הימין הקטנות ויקנה פוליטיקאים מושחתים תמורת ג'ובים, כמו שהיה עם חברי תנועת "צומת" אלכס גולדפרב וגונן שגב, שעזרו לשמאל להעביר את הסכם אוסלו. לכן המגיבים החרדים לכוחו של השמאל מספרים לנו שהם "ימין אמיתי", מציגים את הליכוד כ"שמאל" ואת נתניהו כ"פיגוע אסטרטגי במדינת ישראל".
ככה, הם מקווים, מצביעי ימין יצביעו למפלגות "ימין קיצוני" ("זהות", "עוצמה" וכל השאר) שלא יעברו את אחוז החסימה ויבוזבזו קולות ימניים. אם השמאל לא המציא את מפלגות הימין הקיקיוניות האלה, הן לפחות פועלות כאילו הוא המציא אותן.