מרט דורפמן נשוי לזרה שמנהלת הליך לקבלת אזרחות, אך למרות זאת פסק בתיקי איחוד משפחות של מסתננים ותושבי הרש"פ. ארגון לביא: "קוראים לשרה שקד להקים צוות בדיקה"
דיין בית הדין לעררים מרט דורפמן עסק בתיקי איחוד משפחות על אף שהוא עומד לכאורה בניגוד עניינים חמור בשל היותו נשוי לאזרחית זרה. כך עולה מתחקיר 'מידה' שהתבצע בסיוע ארגון 'לביא'.
דורפמן עלה לישראל בשנת 1990, ולאחר שהשלים לימודי משפטים והתמחות החל לכהן בבית-הדין לביקורת משמורת בשנת 2009. חמש שנים לאחר מכן הוא נשא לאישה אזרחית רוסיה, ובסוף שנת 2016 מונה לדיין בבית-הדין לעררים, העוסק בעיקר בבקשות של מסתננים וזרים לכניסה לישראל וקבלת מעמד.
בין הפסיקות הבולטות של דורפמן ניתן למנות את ההוראה לבחון מחדש את גירושה של פעילת BDS בולטת, חיוב משרד הפנים לחשוף את המלצות הוועדה שבוחנת מתן מעמד הומניטרי והענקת תושבות ארעית למסתננים מדארפור.
בהסדר ניגוד העניינים עליו חתם עם תחילת עבודתו בבית-הדין לעררים והגיע לידי 'מידה', לא מופיעה כלל עובדת נישואיו של דורפמן לאזרחית זרה. במסמך שנחתם ביום ה-14 בנובמבר 2016, מסתפק דורפמן בהצהרה הסטנדרטית על כך שלא יעסוק בתיקים הנוגעים לענייניו האישיים ולענייני קרובי משפחתו, ולתיקים בהם עסק בעבר בבית-הדין למשמורת.
בשלב בו חתם דורפמן על הצהרה זו הוא כבר היה נשוי כשנתיים לאזרחית רוסיה, שעל-פי רשות האוכלוסין מנהלת הליך משפטי לקבלת מעמד בישראל. עובדה זו הייתה אמורה למנוע ממנו לעסוק בתיקי איחוד משפחות. למרות זאת, כפי שנראה בהמשך, במשך כשנה וחצי דן דורפמן בעשרות תיקים כאלו, בהם פסק פעמים רבות נגד עמדת המדינה.
בתאריך ה-23 במאי 2018 חתם הדיין דורפמן על הסדר ניגוד עניינים נוסף, שהגיע לידי 'מידה', ובו הופיעו מספר סעיפים חדשים. ראשית, כותב דורפמן בהסדר החדש, "אשתי, גב' דורפמן, הגישה בקשה לקבלת אזרחות במרשם האוכלוסין בחיפה ביום 28.7.14. טרם התקבלה החלטה בבקשתה". עובדה זו לא הופיעה כאמור בהסדר המקורי.
בנוסף, בהסדר השני הוכנסו איסורים חדשים לנושאים שבהם אסור לדיין לעסוק בשל ניגוד עניינים. דורפמן מתחייב להימנע מקבלת החלטות או לטפל "בהליכי איחוד משפחות של בני זוג, לרבות הליכים אשר יש להם זיקה ו\או שאגב הטיפול בהם התעוררה סוגיה של איחוד משפחות בין בני זוג". עוד הוסיף דורפמן כי הוא מנוע מלטפל בהליכים המתנהלים מול לשכת האוכלוסין בעיר חיפה.
לא רק שניגודי עניינים מהותיים אלו לא הופיעו בהסדר המקורי מ-2016, אלא גם שלמרות ההסדר החדש דורפמן המשיך לעסוק לא מעט בתיקי איחוד משפחות.
במשרד המשפטים טוענים כי דורפמן עדכן את הממונים עליו לגבי מצבו האישי כבר עם תחילת עבודתו. יחד עם זאת, ברשות האוכלוסין, המייצגת את עמדת המדינה בעררים הנידונים בבית-הדין, אומרים כי הם גילו את העניין רק לפני מספר חודשים, ואז ביקשו לפסול אותו מלדון בעררים בהם התעורר ניגוד עניינים, ובעיקר ענייני איחוד משפחות. הרשות טוענת שמדובר "במספר הליכים ספורים", אך בפועל נראה כי המספרים שונים מאוד.
שדים ורוחות
מבדיקה שביצעו תחקירני ארגון 'לביא' עולה כי בתקופה שבין 9.3.17 ל-23.5.18, הדיין דורפמן נטל חלק בכשלוש מאות דיונים בנושא איחוד משפחות. זאת למרות שכאמור היה כבר נשוי לאזרחית זרה שהטיפול בעניינה נמצא ברשות האוכלוסין, אך לא הצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים הראשון.
במהלך תקופה זו נתן דורפמן 105 החלטות בענייני איחוד משפחות, בהן פסק כ-50 פעמים נגד עמדת המדינה באופן מובהק, לעומת כ-10 החלטות בלבד התומכות בעמדתה. בכ-25 מקרים השית הדיין את הוצאות המשפט על המדינה, ורק חמש פעמים על העורר עצמו.
כך למשל, בהחלטה שניתנה ביום ה-8 במאי 2017 ביטל דורפמן את החלטת משרד הפנים ומשטרת ישראל לדחות את בקשתו של נאצר סלים ראשיד לקבלת מעמד ואישור שהייה בישראל בעקבות נישואיו לאזרחית ישראלית. בנימוקי המשטרה נכתב כי מדובר באדם נגדו עומדים תיקים בגין עברות הצתה, פריצות לבתים, הימורים אסורים, שימוש וסחר בסמים ועבירות מין. למרות החשדות הכבדים והסיכון הפלילי הממשי משהותו של ראשיד בישראל, החליט הדיין דורפמן לבטל את החלטת המשטרה ולהורות לה על קיום שימוע.
בהחלטה אחרת שניתנה ב-20 בפברואר 2018, ביטל דורפמן את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו של אזרח ניגרי למעמד אחרי נישואיו לאזרחית ישראל, על אף סתירות מהותיות שנמצאו בגרסאות העוררים. מדובר באדם בשם ישראל יוסיח שהסתנן לארץ בשנת 2008 והגיש בקשת מקלט בשל החשש "מקללות שיוטלו עליו בניגריה". בראיונות שנערכו לו במהלך הדיון טען כי הוא "חושש מפגיעה בידי רוחות ושדים". כל בקשותיו של יוסיח למקלט נדחו לאחר שנמצא כי "לא הביא בדל של ראיה או תימוכין לטענותיו", והוא נדרש לצאת מישראל אך נשאר לשהות בארץ ללא אשרה.
כאשר ביקש ב-2017 להסדרת מעמדו בעילה שהוא מקיים חיים משותפים עם אזרחית ישראלית, נדחתה הבקשה מאחר ש"לא הוכח קשר זוגי … ולאור ההתרשמות כי העורר מנסה להשתקע בכל דרך בארץ ואינו בוחל באמצעים".
למרות כל זאת, דורפמן החליט לקבל את הערעור ולהעניק ליוסיח שהייה נוספת של חצי שנה בישראל במהלכה תיבדק בקשתו שוב. בהחלטתו כתב הדיין דורפמן כי "אכן אין עוררין כי התנהלותו של העורר … מטילה צל על אמינותו, אך בשל חשיבות הזכות לחיי המשפחה ובאיזון בין אינטרסים המתנגשים, עדיין לא ראיתי מקום לדחות את הערר על הסף".
מקלט סובייקטיבי
אחד התיקים הראשונים בהם עסק דורפמן באיחוד משפחות נערך במרץ 2017, בעניינו של סלאח א-דין טוגולי, אזרח צ'אד שהסתנן לישראל דרך מצרים בשנת 2008 ומאז מתגורר בארץ למרות מספר צווי הרחקה שהוצאו נגדו לאחר שבקשותיו למקלט נדחו. טוגולי פנה ב-2011 למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדו מכוח קשר זוגי שהוא מנהל עם אזרחית ישראלית.
בקשות בני הזוג נדחו מספר פעמים לאחר שבמשרד הפנים "התרשמו באופן שלילי מכנות הקשר". אך דורפמן החליט לקבל את הערעור ולהעניק לטוגולי אשרת שהייה של שנה. בהחלטתו כתב כי למרות ש"תוצאות הריאיון האחרון אינן חד-משמעיות ויש חשד מסוים בדבר כנות הקשר", יש לבחון אותו בצורה מעמיקה.
מספר חודשים לאחר מכן עסק דורפמן במקרה של סלומון איוב מסגנה, מסתנן מאריתריאה הנשוי לד"ר הדס ירון, מרצה לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית תל-אביב יפו. בקשתו לקבלת מעמד נדחתה לאחר שלא הצליח לספק מסמכים כמו דרכון תקף, תעודת לידה, תיעוד על מצב אישי או תעודת יושר, ובמשרד הפנים קבעו כי העורר מעולם לא הגיש בקשה למקלט ו"לא המציא כל אסמכתא לכך שנשקפת לו סכנה כלשהי במדינתו".
למרות זאת קבע דורפמן כי "די בכך שהעורר רואה את עצמו בתור מבקש מקלט מבחינה סובייקטיבית" וכי "אין לדרוש ממנו פנייה לשגרירות אריתריאה או לקרובי משפחתו בארצו לצורך המצאת המסמכים החסרים". מובן מאליו שהחליט להעניק לו אשרת שהייה זמנית מטעמים הומניטריים ולצורך קבלת טיפול רפואי.
"לבדוק מחדש את התיקים"
אלה הן כאמור רק מספר דוגמאות לתיקי איחוד משפחות בהם עסק מרט דורפמן בתקופה שלאחר החתימה על הסדר הניגודים הראשון, תקופה של כשנה וחצי בה היה מצוי לכאורה בניגוד עניינים מהותי.
אך מתברר שגם לאחר התלונה מצד רשות האוכלוסין, ולאחר שעדכן את ניגוד העניינים שלו במאי 2018 ונאסר עליו לעסוק באיחוד משפחות, המשיך דורפמן לפסוק באותם עניינים בדיוק ובנושאים שעשויים להיות בעלי משמעות לעניינו האישי.
לפי בדיקת ארגון 'לביא', בתקופה שלאחר חתימת ההסדר השני ועד לשבוע שעבר, הדיין דורפמן כתב 11 החלטות משמעותיות בעניין איחוד משפחות שמתוכן שש החלטות נגד עמדת המדינה באופן מובהק, בשלושה מהתיקים הושתו ההוצאות על המדינה, ורק באחד מהם על העורר.
עו"ד איתמר ברקאי המתמחה בדין מנהלי ופלילי אמר ל'מידה' כי מהנתונים המצוינים בתחקיר עולה חשש לכאורה לניגוד עניינים חמור. "יש כאן לכאורה בעייתיות בהתנהלות של הדיין ושל משרד המשפטים. אם ב-2016, כאשר לכאורה המידע בעניינו של הדיין היה מונח בפני הגורם האחראי למינויו, לא מצאו בעיה בזה שהוא נשוי לזרה והסכם ניגוד העניינים שתק בעניין, אז מדוע פתאום ב-2018 החליטו שזה עניין בעייתי? מה השתנה? או שמישהו שם התרשל כבר במעמד החתימה על הסכם ניגוד העניינים הראשון ולא שם לב לפרט כל כך מהותי, או שבמקרה הגרוע יותר העלימו עין מהעניין".
לדבריו, ישנו כעת הכרח לבדוק מחדש את התיקים בהם דן דורפמן ואת ההחלטות שקיבל בנושאי איחוד משפחות. "משרד המשפטים צריך לקבל החלטה מה לעשות עכשיו. אם במקרה של הדיין מנחם פשיטציקי שפסק שניתן להרחיק מסתננים לאריתריאה נוצר עליו עליהום שהביא לדחיקתו מבית הדין, אז מה תעשו במקרה הזה? יכול להיות שההחלטות של דורפמן היו הגיוניות אבל זה מצריך בדיקה", הוא מסביר.
על פי עו"ד ברקאי, כאשר לדיין או שופט ישנה קרבה אישית לנושא עלולות להיווצר הטיות שונות בשיקול הדעת שלו. "אם אכן יתברר שדורפמן העניק אשרות שהיה לאזרחים זרים בגלל שיש לו נגיעה אישית בעניין, ובניגוד להחלטות מפורשות שאסרו עליו לדון בכך, הרי מדובר בעניין חמור שחייב להיבדק".
בתוך כך, עמותת 'עוטף תחנה מרכזית' פנתה בשבוע שעבר לשרת המשפטים איילת שקד ולמבקר המדינה בבקשה לפתוח בבדיקה בעניין הדיין דורפמן. "קיים חשש מבוסס לכך שדיין בית הדין לעררים עו"ד מרט דורפמן, פעל באופן שיטתי תוך ניגוד עניינים חמור", נכתב בפנייה.
תגובות
ממשרד המשפטים נמסר: "הדיין מרט דורפמן מונה ב-2009 לדיין בבית הדין לביקורת משמורת. ב-2014 הוא נישא לאזרחית שאינה ישראלית. עם מיסוד הקשר עדכן הדיין בזמן אמת את הממונים עליו באותה עת. ב-2016 הוא מונה לדיין בבית הדין לעררים. הסדר ניגוד העניינים המקורי שלו נחתם ב-2016 וההסדר המעודכן נחתם ב-2018.
מרבית תיקי בית הדין קשורים לנתינים זרים שאינם אזרחי ישראל. נדגיש, כי גם על פי הסדר ניגוד העניינים העדכני, הדיין מרט דורפמן אינו מנוע מדיון בכל התיקים הקשורים לאזרחים זרים. לפי ההסדר, הדיין מנוע מלדון בתיקים מסוימים (תיקי איחוד משפחות ותיקי לשכת האוכלוסין בחיפה)".
לגבי השאלה האם במשרד המשפטים מתכוונים לבחון את פסיקותיו של הדיין דורפמן שניתנו לכאורה תחת ניגוד עניינים מהותי בתקופה שבין נובמבר 2016 למאי 2018, לא נמסרה תגובה עד לרגע זה.
מרשות האוכלוסין נמסר: "לשכת רשות האוכלוסין המטפלת בעניינו של הדיין דורפמן עדכנה את הלשכה המשפטית של הרשות לפני מספר חודשים בנוגע לכך שהדיין דורפמן מטופל בלשכה בנוגע להיותו נשוי לאשה שאינה אזרחית ישראל.
הלשכה המשפטית של הרשות פנתה לראשת בית הדין אשר עדכנה שהנושא מצוי כבר בטיפול משרד המשפטים. בהמשך עדכנה ראשת בית הדין כי נחתם עם הדיין דורפמן הסדר ניגוד עניינים. בהתאם לכך, כאשר נדונו על ידי הדיין דורפמן עררים בהם התעוררה שאלה של ניגוד עניינים נעשתה פניה פורמלית לבית הדין בבקשה לפסילת המותב היושב בדין בשל ניגוד עניינים. מדובר במספר הליכים ספורים".
מארגון 'לביא' הפועל למען מנהל תקין בישראל נמסר: "הדיין מרט דורפמן גרר את מערכת המשפט בישראל לשפל נוסף, לא יעלה על הדעת שדיין בערכאת ערעורים יפסוק אין ספור פעמים בנושאים המוגדרים לגביו באופן המובהק ביותר כניגוד עניינים אישי. אנו קוראים לשרת המשפטים איילת שקד להורות לאלתר על הקמת צוות בדיקה שיבדוק את כלל פסקי הדין שהתקבלו על ידי הדיין דורפמן בנושא איחוד משפחות תוך ניגוד עניינים אישי".
מעמותת 'עוטף תחנה מרכזית' נמסר: "בזמן שנתניהו ושריו נלחמים על חוק הלאום, יושבים דיינים זוטרים בביה"ד לעררים ועושים צחוק מהחוק הזה בפרט, ומרעיון מדינת הלאום בכלל. מסתננים, מחבלים וכל מיני תמהונים מחו"ל מקבלים מעמד ואשרות שהייה, בניגוד לנהלים ולכל היגיון. הדיינים מרגישים מוסריים יותר, ותושבי השכונות החלשות נאנקים תחת הסבל. אנו קוראים לשרת המשפטים ולמבקר המדינה לחקור לעומק וללא דיחוי את התנהלות הדיין מרט דורפמן, את אחריותה של ראש ביה"ד לעררים הגב' מיכל צוק-שפיר, ואת אחריותם של גורמים נוספים במשרד המשפטים".
מי צריך מחבלים, שאשר יש כאלה דיינים?
וזה לא המקרה היחיד והאחרון שהשמאל חותר נגד מדינת ישראל.
את האמת שזה בכלל לא ברור. איך דיין זוטר דוחה על הסף החלטות מדינה? או שעורכי הדין שמייצגים את המדינה הם עוד יותר זוטרים או שכל אחד עושה מה בא לו. בכל מקרה אין כאן שום הגיון
כאילו שאם הדיון היה מנוהל בבית המשפט העליון,ההחלטות היו שונות
לא יאמן הדבר הזה
לשקד אין זמן עכשו. (נכון לגבי כל השרים)
אבל משכורת מקבלים
למה קידמת את החוק לסגירת "ישראל היום"?
כדי לסתום את הפה לימין.
למה את נוסעת בשבת?
כי אני חילונית שתפסה טרמפ על המפלגה הדתית-לאומית כדי לחבור ליאיר לפיד נגד הדתיים.
למה אפי נווה (יו"ר לשכת עוה"ד) התפאר שאת מונעת הרבה פעולות נגד בג"צ?
כי הוא לא יודע לשתוק כמו בני גנץ.
למה לא העברת מתפקידה את מנכ"ל משרד המשפטים אמי פלמור הידועה כתומכת מרצ?
כי אין לי שום בעיה עם מרצ.
למה לא עשית שום שינוי במחלקת הבג"צים?
כי הייתי עסוקה בסירוס החוק של ח"כ אוחנה בעניין בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.
למה יש לך טוקבקיסטים שכותבים ש"אי אפשר לראות בינתיים איזה מהפכה שקד עשתה במערכת המשפט"?
כי השמאל בונה על אידיוטים שימושיים בימין שיאמינו להם.
ראיון חסוי וכו'
אתה תמשיך להיות ימין טהרני ותצליח בעיקר לגרום לעליית שלטון השמאל.
שקד בירה היטב את המלחמות שלה כדי שהיא תלחם רק איפוא שתוכל להצליח. אתה בטוח לא הייתה עושה יותר טוב…
עכשיו תקטול אותה ואח"כ תבכה כשהשמאל יעלה לשלטון
והוא והיא כמובן שייכים לחוג הנאור בעיני עצמו.
כאלה שרוממות היושר וההגינות בגרונם ורמאות במעשה ידיהם.
זה לא המקרה הראשון של ניגוד עניינים, שגרם לפריצת חוקי ההגירה ומניעת הסתננות.
הריקבון במערכת המשפטית עובר כל גבול.
מתאחר מעמדו ופסיקותיו המסקנה היחידה שצריכה לצאת היא להדיחו מתפקידו בפיטורין על הפרת אמונים ופסיקות הנוגדות לתפקידו.
והברור חייב לתת מענה גם על העדר תגובה ובקורת בזמן אמת על ידי הדרגים הגבוהים על מעלליו.
א. למה ההליך מתארך ? מה ברשות חוששים שהנישואין של השופט פיקטיביים ? או מנסים לסחוט אותו ? לא נראה שהולך להם.
ב. אולי יותר כדאי ופשוט שיאשרו כבר את אשתו של השופט ואז הוא לא יהיה בניגוד עניינים וכסח מול הרשות
גם אם אשתו תקבל אזרחות (איך? פרוטקציה) , דווקא אז הוא יהיה בניגוד עניינים נצחי. מי שעשו לו פרוטקציה, יעשה פרוטקציה לאחרים.
תגובתך לא קשורה לעצם העובדה שהאיש הזה עוסק במירמה ובהפרה גסה של כללי האתיקה.
הוא התחייב בכתב לא לעסוק בערעורים בהחלטות הנוגעות בנושא איחוד משפחות והנה הוכח מעבר לכל ספק שהוא מצפצף על ההגבלות שהוא התחייב לעמוד בהם.
איך הציבור אמור לתת אמון כלשהו במערכת המשפט שבה פועלים דיינים שכאלה לאורך שנים ללא פיקוח ותוך פגיעה ברורה בביטחון אזרחי המדינה כאשר הוא מתיר לזרים שביצעו עברות רכוש ואלימות להמשיך לשבת בתוך גבולות המדינה תוך סיכון אזרחים שומרי חוק?
מסתבר שעם כניסתו של אדם בשערי הגילדה המשפטנית כללי האתיקה וחוקי מדינת ישראל הם בגדר המלצה בלבד.
מסתבר שמר מרט פלדמן יכול לצפצף על החלטות של דרגים מנהליים במדינה הגם שהחלטות אלה מבוססות היטב ולהחליט כאוות נפשו על פי אמות מידה שבינם לבין אחריות ורציונליות אין ולא כלום.
נשאלת השאלה האם החלטות בית המשפט העליון תוך שימוש מורחב בעילת הסבירות ובעקבות כך התערבות גסה בהחלטות מנהליות סללו את הדרך להתנהגות של דיינים מסוגו של מרט פלדמן.
א. אין יותר מושחת מפקיד שבכוונה מושך ודוחה קבלת החלטה ומתעלל בציבור. מה יש לו למהר. אם זה בוועדה לבניה ואם במשרד הפנים. זאת תרבות גרועה כי זה מה שנותן לפקידים כח עודף ושמזמין שוחד, עסקאות של תן וקח, טובות הנאה ושאר ליקוקים שמגדילים להם את האגו. או שהוא פוחד ולא יודע לקבל החלטה. או שהוא לא רוצה שיוגש ערעור.
ב. אז שופט שגר בקריות לא צריך לדון במיכל האמוניה, ושופט שנושם לא צריך לדון בענייני זיהום אויר ?
ג. מבלי להכיר כלל וכלל את המקרה הספציפי את האיש ואשתו ואת הנהלים אני סתם מניח שלא חושדים בו שהוא מבריח נערת ליווי או שיש פה סיכון בטחוני. יושב שם בטח איזה שסניק שונא רוסים שדרעי הכניס למשרד ולא מתאים לו ברמה הדתית שישראלי עולה ותיק מהמיליון שהגיעו בשנות ה90, שאולי גם תרם יותר ממנו ועשה צבא, בא ומתחתן עם גויה. או שהוא רוצה שהיא תתגייר. אז הוא מוציא להם את המיץ כמה שנים טובות.
כמו שהוא עושה לאלפי אזרחים אחרים.
כי לו אין ניגוד עניינים.. אשתו אזרחית יהודית למהדריץ.
ד. אם היה לחברים ברשות קצת שכל היו סוגרים את התיק בשקט כבר לפני שנתיים.. נותנים לשופט שירות וי איי פי ועוברים להתעלל ברוסי הבא יש מספיק. וכנראה השופט גם היה מניח לנושא כי לא היה בוער בעצמותיו.
כמו שלהבדיל נותנים לשופטים שירות רפואי וי איי פי. אז אחת שהם לא מושפלים עם שאר עם ישראל בחדר המיון הם מניחים לנושא של זכויות אדם של הזקן שמחכה שעות במיון ומאושפז במסדרון בלי פרטיות ובלי שקט ובלי כבוד. הם כן מקבלים טיפול ראוי במוסדות פרטיים על חשבון קופות החולים.
ת. איחוד משפחות אינו פרוטקציה זה דבר די מקובל במדינות מערביות דמוקרטיות.
האם אין כאן (לכאורה כמובן…) הצהרת שקר (הימנעות מאיזכור ניגוד עניינים) ואפילו קבלת דבר במרמה (משרה ממשלתית) ?
זה לא מספיק בעיני. אסור לתת לשופטות לקבל החלטות לגבי נשים, אסור לשופטים ושופטות גרושים לכהן בבית משפט למשפחה, אסור לדתיים לקבל החלטות בנושאי דת ואסור לשופטים מזרחים לשפוט מזרחים (או אשכנזים). יאללה, ששרת המשפטים תתחיל לעבוד כבר!
אדם שאך זה עלה לארץ, חי עם גויה וכך יהיו ילדיו, מכתיב לעם ישראל לדורותיו מי יחיה בקרבו…הפקרות שלא להאמין…והכל משום שלממשלה הנבחרת אין סמכויות
ברור שהמנוול משרת את שליחיו בהנהלה. יש להם עניין להחדיר כמה שיותר גוים לישראל ולחסל מדינת ישראל כמדינה יהודית.
וצריך גם לשאול, מה עושה שר הפנים הידוע, שנושא הגירה הוא בתחומו?
האם בן אדם יכול לכהן כשר ביטחון כאשר בן דוד שלו מרוויח מיליונים מעסקה של קניית צוללות ?
השופט בדימוס אהרן ברק:
"במדינת חוק בטרם מיצוי ההליך המשפטי, כל זמן שהחשדות לא התבררו ולא הוכחו מעבר לכל ספק ולא הגיעו לכלל הכרעת הדין ולפסק דין חלוט בבית המשפט לכל חשוד עומדת הזכות לחזקת החפות".
אתה ושכמותך משתוקקים לארגן כאן "מדינת כל שמאלני העולם התאחדו!" שבה עוד בטרם בירור החשדות, האספסוף שולח את החשודים לגיליוטינה בכיכר העיר.
האמת היא שלשמאלנים בישראל השחיתות בצמרת הפוליטית מעולם לא הפריעה כל זמן שהמושחתים היו מהצד "הנכון" של המפה הפוליטית:
שמעון פרס נכנס למשכן הנשיא ומיד הקפיץ הוצאות מימון הלשכה מכ-40 מיליון ש"ח בשנה לכ-60 מיליון ש"ח בשנה ואגב, הוא התגורר שם בגפו…
המבקר הוציא דו"ח חמור על בזבוז כספי ציבור אך כל מחפשי השחיתות בתקשורת, באקדמיה וכו' וכו' התעטפו בשתיקה.
כנ"ל כאשר האיש הזה דרש וקיבל עבור מרכז פרס לשלום הקצאת קרקע ציבורית יקרה ערך בנמל יפו שמוקצית רק לבנייני ציבור. זאת למרות שמרכז פרס לשלום היה ונותר עמותה פרטית והרבה "שלום" לא ראינו ממנה. שלא לדבר על כספים נדיבים שנתרמו לעמותה זו בשעה ששימש כנשיא… ניגוד אינטרסים? מישהו?..
אגב, זכור לנו גם ששמעון פרס טס למסיבות פאר של חבריו מסוגו של מרטין שלאף איש בתי הקזינו ועל חשבונם ואיש לא מצא בכך רמז לשחיתות…
כזכור פרס זכה למימון מסיבת יום הולדתו במיליוני דולרים מחבריו המיליארדרים. שחיתות? מישהו? …
ועוד דוגמא:
אהוד ברק כראש ממשלה בשנת 2000 העניק לרש"פ את שדות הגז מול חופי עזה ללא שום דיון בקבינט. כאילו מדובר בנכסים הפרטיים של אבא שלו. אהוד אולמרט טען שבתמורה לכך הועברו לחשבונותיו הפרטיים של אהוד ברק סכומים של מעל 9 ספרות בדולרים. איש לא ביקש לבדוק התנהלותו. שחיתות? אצל אהוד ברק? מה פתאום… .
על פי עדותו של אלדד יניב אהוד ברק לא החזיר למרטין שלאף "הלוואת בחירות" של חצי מיליון דולר שלא הוצאו לבסוף. נו טוףףף…בעניין תרומות כספי הבחירות נקבע ע"י הרכב נכבד של שופטי המחוזי במקרה של אהוד אולמרט שמעטפות הכסף שקיבל בניגוד לחוק שימשו למימון בחירות ומכיוון שכך הרי הן כשרות…
אשתו של אהוד ברק כשהיה שר הביטחון פתחה חברת תיווך שנועדה, בתמורה לעמלות נאות, לפתוח דלתות לאנשי עסקים מהארץ ומחו"ל ללשכות שרי הממשלה. גם זה מעולם לא עורר תגובות מסוג התגובה שלך כאן. עובדה, האיש מעולם לא הוקע בשל שחיתות בקרב השמאל.
כפי שפורסם, קרן ווקסנר העבירה לאהוד ברק מיליוני דולרים כתשלום על "מחקר" אותו הוא מתקשה להציג לציבור אך הוא ממשיך להטיף מוסר לאחרים.
ועוד משהו:
אם מדברים על הצוללות, היה זה אהוד ברק בתפקידו כשר הביטחון שהתעקש לשנות את הכללים באשר לגובה העמלות של סוכני התיווך בעסקות הרכש הביטחוני. הוא מעולם לא נחקר בעניין.
מעניין למה?
אה כן… ואלה הם רק שניים מתוך צמרת המחנה הפוליטי "הנכון" ואפשר להמשיך עוד ועוד…
השתגעתם לחלוטין. אם כבר בניגוד עניינים עסקינן הרי לכם אחד. בבית משפט העליון של מדינת ישראל יושבים שני שופטים מתנחלים חובשי כיפות סרוגות שמתגוררים בשטחים הכבושים ויושבים בדין בענייני קרקעות של פלסטינים (השופטים סולברג ומינץ). אולי תחשפו את זה?
כבר דרשת שאיש מפלגת העבודה חנן מלצר (היה היועץ המשפטי של המפלגה ואף רץ בבחירות המקדימות שלה), לא יעסוק בתיקים הקשורים ליריביו או בני בריתו הפוליטיים? לא? כמה "מפתיע"…
ישראל ישראלי – יוסל לא "דרש" כלום. אתר מידה הוא שדרש, דרישה מגוחכת וחסרת היגיון. האם לשופט שהתגייס לצה"ל אסור לדון בנושאי גיוס לצה"ל? האם לשופט הומו אסור לדון בענייני נישואין של בני אותו המין? האם לשופט שהיה לו פעם תיק בהוצל"פ אסור לדון בענייני הוצל"פ? האם לשופטת אסור לדון בענייני אונס? אין לזה סוף. ניגוד עניינים הוא דבר מאוד מוגדר ומאוד ספציפי. מה שמתואר בכתבה אינו מתקרב אפילו לניגוד עניינים.
הבחור עבריין! וכעת ניראה מה רשויות המשפט יעשו עם זה
מערכת משפט קלוקלת.
את אזרחיה מפלילה במעל לל95 מהמקרים ואת אוייביה דנה לכף זכות בכל הזדמנות.
מישהו צריך לעשות סדר.
ניראה לי שמפלגת זהות זו הכתובת שלי לבחירות הבאות.
ניגוד עניינים קלוש.
אין קשר בין עמדותיו הנאלחות לבין בקשתו לאזרחות עבור אשתו.
יש המון אנשים שמבקשים אזרחות עבור בני זוגם וגם שמתנגדים למתן מעמד למסתננים לא חוקיים ו/או לאויבים מהרש"פ וממדינות אויב אחרות.
מדובר בשופט שמקור לימודיו זו אוניברסיטת חיפה שהתנאי להתקבל זה פסיכומטרי 500, לכן אין פלא שיכולת ההבחנה שלו בין חול לקודש לוקה בחסר