"המדינה השתנתה לנו": דנמרק אובדת עצות מול ההגירה האסלאמית

דנמרק זכתה לכותרות בינלאומיות בסוף השנה שעברה, כאשר הממשלה הודיעה על תכניתה לשלוח מבקשי מקלט לאי קטן ולא מיושב בשם לינדהולם. קבוצת מבקשי המקלט שהייתה אמורה להישלח לאי הייתה מורכבת מפושעים מכל מיני סוגים, כולל כאלה שנגזר עליהם לעזוב את המדינה אך לא יכלו לעשות זאת מסיבות שונות, ואסירים שהוגדרו כאיום ביטחוני.

בשלושת השנים הקרובות האי צפוי לעבור שיקום כולל שיעלה למשלמי המיסים הדנים סכום של 116 מיליון דולר, ועד שיושלם תישאר הקבוצה במתקן מקלט אחר שהוקם סמוך לעיר בורדינג ב-2016. במהלך השנתיים וחצי בהן קיים המתקן, הגישה משטרת דנמרק 85 תלונות על אלימות, ונדליזם, גניבה וסחר בסמים נגד אורחי המקום, אותו הגדירו תושבי העיר "גיהינום עלי אדמות".

כאשר נודע על הכוונה לשלוח את המהגרים לאי, תושבי בורדינג נשמו לרווחה וסיפרו על תחושות הקלה, אך כעת נוצרה בעיה אחרת, כאשר תושבי הכפר הסמוך לאי לנדהולם הביעו חששות ממעבר המהגרים לאיזורם. חלק מהם כבר התחילו להתקין מצלמות, להתקין גדרות ואף לדאוג לאישורי נשיאת נשק.

פרטים אלה נעלמו משום מה מהכותרות המזדעזעות ברחבי העולם, והתקשורת לא עסקה בחששות הלגיטימיים של הדנים. גם השאלה מה אמורה ממשלה לעשות עם מבקשי מקלט עבריינים שמציבים איום לסביבה אך לא יכולים להיות מגורשים מטעמי "זכויות אדם" ואמנות בינלאומיות, לא עלתה כלל לדיון. כנראה שהזכות של אזרחים שומרי חוק לחיות את חייהם בשלווה לא נחשבת יותר מדי בסולם הזעזוע הבינלאומי.

קהילות נפרדות

למרות החשש כי עוד איומים פליליים וביטחוניים מסוג זה ימשיכו להגיע למדינה ועל אף התנגדות מתוך הקואליציה, החליט ראש הממשלה הדני לארס לקה ראסמוסן לחתום בחודש שעבר על הסכם ההגירה החדש של האו"ם. תומכי ההסכם טענו שבוטים באינטרנט יצרו את ההתנגדות לחתימה, אבל האמת היא שדנים רבים הגיעו בשנים האחרונות למסקנה עגומה לגבי הבעיות שיוצרת ההגירה ההמונית במדינה.

בעיה אחת כזו היא היווצרות של חברות מוסלמיות סגורות בתוך ערים דניות. בסרט תיעודי משנת 2016 הוקלטו אנשי דת מוסלמים המטיפים לשמירת הקהילה המוסלמית נפרדת מהחברה הדנית, והדברים לא השתפרו מאז.

בחודש פברואר בשנה שעברה צוות טלוויזיה ביקר בשכונה בעיר אודנסה ושוחח שם עם גברים ונשים מסומליה שישבו בבית קפה בהפרדה מגדרית. חיבו עבדולאי בת ה-31, שהגיעה לדנמרק כילדה בת עשר, סיפרה על הסיבה להפרדה בין גברים ונשים:

אלה החוקים שלנו, זה החוק האסלאמי – גברים ונשים לא יושבים ביחד. זאת התרבות אליה אנחנו מתגעגעים. מה הבעיה עם זה? אני לא מבינה למה אנחנו חייבים להיטמע לחלוטין בחברה הדנית ולזנוח לגמרי את המסורת שלנו"

ארדואן בוחש

שינוי אחר המתרחש בפניה של דנמרק הוא הופעתם של מסגדים. דוגמה לכך הוא מסגד הענק בעיר ארהוס, בעל צריח בגובה 24 מטרים. "המינרט הוא הסמל החשוב ביותר שלנו", הצהירה אגודת התרבות הטורקית שיזמה את המבנה שנגלה לעיני הנכנסים בכביש המהיר לעיר.

טורקיה הגבירה בשנים האחרונות את פעילותה בדנמרק, כחלק מהניסיון של הנשיא ארדואן לחזק את האסלאם במערב. מתוך 170 מסגדים שנספרו בדנמרק בשנה שעברה (עליה של 50% תוך עשור), כשלושים היו טורקיים.

מחקר ממשלתי שהתפרסם לאחרונה מצא כי ילדים למשפחות מ"מוצא לא-מערבי" חווים קשיי הסתגלות רבים בחברה הדנית. לפי המחקר, הדור השני והשלישי במשפחות מהגרים משיג ציונים נמוכים יותר בבית הספר מאשר הוריהם ורבים מהם מובטלים.

כיום ישנם כחצי מיליון מהגרים וצאצאי מהגרים בדנמרק מתוך אוכלוסייה של 5.8 מיליון איש, והמספר צפוי לגדול ל-900 אלף עד שנת 2060. על פי משרד האוצר הדני, העלות בתשלומי רווחה, חינוך, בריאות ואכיפת החוק היא 5 מיליארד דולר בשנה. משמעות הכישלון באינטגרציה היא שגם הדור הבא של צאצאי מהגרים יעמוד בפני בעיות חברתיות קשות, ונראה כי כרגע לאף אחד אין פתרון.

אין פתרונות

וכאילו לא מספיקות כל הבעיות האלה, הגיע גם ראש הממשלה ראסמוסן בעצמו, שבנאום שנשא לכבוד השנה החדשה טען כי מצבה של דנמרק טוב. הוא לא הזכיר את המחקר לגבי ילדי המהגרים או את העובדה שלממשלתו אין פתרונות לכך.

בנוגע לגטאות המוסלמים שמתפתחים ברחבי המדינה טען ראסמוסן אמר שהם מציבים "בעיה", ואמר כי מהגרים חייבים ללמוד לשים את הערכיים החילוניים מעל לאלה הדתיים, אך לא הסביר איך הוא מתכוון לטפל בעניין.

ראסמוסן הזכיר גם את הרצח המזעזע של שתי תיירות במרוקו (אחת מהן דנית) על ידי פעילי דאעש. "מדיניות קשוחה בגבולות אינה מספיקה. החברות החופשיות צריכות לעבוד בשיתוף פעולה ולהילחם על הערכים שהן מאמינות בהן", אמר. הצהרה שהיא לא פחות מצביעות מפי מי שחתם על אמנת האו"ם שמעודדת עוד הגירה.

ראסומסן סיפר עוד כי כאשר הוא היה ילד היו בדנמרק כ-50 אלף אנשים ממוצא לא-מערבי, היום יש כאמור חצי מיליון. "בתוך דור אחד, המדינה שלנו השתנתה", אמר ראש הממשלה. אבל זאת לא המדינה שהשתנתה ככה סתם, אלה הפוליטיקאים ששינו אותה.

ג’ודית ברגמן היא עורכת דין ופרשנית פוליטית. הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.