חברה וכלכלה, חופש הביטוי, לאומיות ודת: בכל היסודות החשובים של תרבות המערב עומדת תפיסת השמאל בניגוד מוחלט למחשבה הליברלית
מהו ההבדל בין איש שמאל לליברל?
מענה על השאלה הזו הוא הכרחי כדי להבין את המשבר בפניו עומדים בימים אלה המערב כולו ואמריקה בפרט, אך נראה כי רק מעטים מסוגלים לעשות זאת. אני מציע את הרעיונות הבאים בתור מדריך.
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא: לשמאל וליברליזם אין כמעט שום דבר במשותף. למרות שבשמאל ניכסו לעצמם את המונח "ליברל" בצורה כה יעילה עד שהיא הפכה למעשה למילה נרדפת, עקרונות הליברליזם דומים הרבה יותר לאלה של שמרנים מאשר לאלה של אנשי השמאל. הבה נבחן כמה דוגמאות חשובות.
גזע
זהו כנראה הברור ביותר מן ההבדלים המוסריים הרבים בין ליברליזם לשמאל. הבסיס של העמדה הליברלית כלפי גזע תמיד היה שצבע העור של אדם הוא חסר משמעות. עבור ליברלים בדורות הקודמים, האמונה כי מוצאו של אדם הוא בעל משמעות כלשהיא לאופן בו יש לשפוט אותו הייתה גזענית באופן מהותי.
לעומת זאת, עבור השמאל בימינו המחשבה כי גזע הוא חסר משמעות היא גזענות בעצמה. כך למשל, אוניברסיטת קליפורניה קבעה כי הצהרה כמו "יש רק גזע אחד – המין האנושי" היא גזענית. עבור ליברלים אמיתיים, כאלה המחויבים לקדם אינטגרציה אתנית, קיומם של מעונות נפרדים באוניברסיטאות בתירוץ של "מרחב בטוח לשחורים בלבד" היא חרפה.
קפיטליזם
ליברלים קלאסיים תמיד היו בעד השיטה הקפיטליסטית והכירו בה כמה שהיא: השיטה הכלכלית היחידה בה אוכלוסיות גדולות יכולות לצאת ממעגל העוני.
אמנם ליברלים בעבר ראו בממשלה כמי שלוקחת תפקיד גדול יותר בתחום הזה מאשר מה ששמרנים כיום סבורים, אבל הם מעולם לא התנגדו לקפיטליזם ובוודאי שלא תמכו בסוציאליזם. התנגדות לקפיטליזם וקידום סוציאליזם הם ערכי שמאל מובהקים.
לאומיות
ליברלים בעבר האמינו בכל ליבם במדינת הלאום, אם זו הייתה ארה"ב, בריטניה או צרפת. בשמאל תמיד התנגדו לרעיון הלאומיות, מכיוון שהמחשבה השמאלנית מבוססת על סולידריות מעמדית, ולא על סולידריות לאומית. למעשה, בשמאל בזים ללאומיות ורואים בה סוג של פרימיטיביות אינטלקטואלית במקרה הטוב, והדרך לפשיזם במקרה הרע.
ליברלים תמיד היו בעד הגנה על הריבונות האמריקנית ועל גבולותיה. זה היה עבורם אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של דרך החיים האמריקנית. הרעיון של "גבולות פתוחים" או אנשים שהם "אזרחי העולם" היו זוכים להתנגדות רבה בקרב ליברלים מן העבר, כמו גם אצל שמרנים בימינו.
אמריקה
ליברלים בעבר כיבדו והעריצו את אמריקה. צפו כמעט בכל סרט אמריקני משנות השלושים או הארבעים, כולם הופקו ובוימו על ידי הליברלים בהוליווד, ותקבלו חגיגה פטריוטית על המסך. אף אחד לא חשב שאמריקה היא מושלמת, אבל כולם הסכימו עם דבריו של אחד מסמלי הליברליזם אברהם לינקולן שאמר כי ארה"ב היא "התקווה האחרונה והטובה ביותר על פני כדור הארץ".
עבור רוב אנשי השמאל של ימינו, אמריקה היא מדינה גזענית, סקסיסטית ואלימה, הומופובית ואסלאמופובית. בדומה לשמאל ברחבי העולם אשר מתעב את אמריקה, גם השמאל האמריקני מפגין לה יותר תיעוב מאשר אהבה. תפיסת העולם הזו הודגמה היטב בדבריו של המועמד לנשיאות דאז ברק אובמה, שאמר בשנת 2008 כי "אנחנו עומדים בפני שינוי עמוק של ארה"ב".
כעת דמיינו שאתם פוגשים אדם הטוען כי יש לשנות מן היסוד את אשתו, או אישה הדורשת שינוי עמוק של בעלה. האם הייתם מאמינים שאותו אדם אוהב את בן הזוג שלו? ודאי שלא.
חופש הביטוי
בדומה להבדלים בתפיסת העולם בין ליברלים לשמאלנים בנושאי גזע, כך גם ההבדלים ביניהם בכל הנוגע לתפיסת חופש הביטוי הם דרמטיים. מעולם לא הייתה קבוצה אשר מחויבת יותר לאמירה לפיה "איני מסכים עם דברייך אבל אלחם על זכותך לומר אותם" מאשר הליברלים האמריקנים המקוריים, וגם אלה של היום.
אבל דווקא השמאל האמריקני של היום הוא זה שמוביל את הדיכוי של חופש הביטוי, החל מאוניברסיטאות ומכללות ועד לחברת גוגל או למעשה כל מוסד או מקום עבודה – מהלך חסר תקדים בהיסטוריה האמריקנית. הם טוענים כי הם מתנגדים ל"ביטויים של שנאה", אבל ההגנה על זכותו של אדם אחד לומר מה שאדם שני מתנגד לו היא הרי כל הנקודה של חופש הביטוי.
תרבות המערב
ליברלים מפגינים אהבה עמוקה לתרבות המערב. תרבות זו נלמדה במשך שנים בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, וזכתה להערצה על ההישגים שהגיעה אליהם בתחומי המוסר, הפילוסופיה, האומנות והספרות. שום ליברל שמכבד את עצמו לא היה מצטרף לקריאתו של הכומר ג'סי ג'קסון באוניברסיטת סטנפורד להיפרע מתרבות המערב.
הליברל הנחשב ביותר בהיסטוריה האמריקנית הוא כנראה הנשיא פרנקלין רוזוולט, שנהג לציין את הצורך להגן לא רק על תרבות המערב אלא על התרבות הנוצרית. למרות זאת, השמאל של היום גינה פה אחד את נאומו של דונלד טראמפ בוורשה בו דיבר על שמירה על תרבות המערב הנמצאת בסכנה.
לטענת השמאל האמריקני לא רק שהתרבות המערבית אינה נעלה על כל תרבות אחרת, אלא שהיא משמשת כלא יותר מלשון נקייה לקידום עליונות לבנה וגזענות.
דת
ליברלים בעבר הכירו והעריכו את השורשים היודו-נוצריים של התרבות האמריקנית. הם עצמם הלכו באופן קבוע לכנסייה או לבית הכנסת, או לפחות העריכו את חבריהם האמריקנים שעשו זאת. הבוז שבשמאל רוחשים כיום ולמעשה מאז ומתמיד לדתות (חוץ מאסלאם כמובן), הוא לא דבר שליברל אמיתי יכול או היה יכול אי פעם להזדהות איתו.
אם רעיונות השמאל לא יובסו, אמריקה ותרבות המערב כולה לא תצליח לשרוד, אבל השמאל לא יובס עד אשר הליברלים האמיתיים יבינו את הסכנה ויצטרפו לקרב. ליברלים יקרים: שמרנים אינם האויב שלכם, השמאל כן.
דניס פרגר הוא סופר ומגיש רדיו ומייסד האתר PragerUniversity.com. הטור המקורי התפרסם באתר ‘נשיונל רוויו‘.
ולנו יש שמאלן עם סטייה מוזרה, התערטלות בפני ילדות ונערות. ילדה בת 7! זו מחלה של ממש. והוא עוד רוצה להנהיג את עמנו.
גנץ וברק מתבדחים על נשים ומנסים למנוע הפרסום
https://www.youtube.com/watch?v=gQRTPNGNKJ8
אפילו אם נניח שזה אכן קרה.
אתה מאשים בן אדם בן 60 בגלל משהו שהוא עשה בגיל 15.
חברים, העובדה שהשמאל חושב שזה לגיטימי לפשפש עשרות שנים אחורה בארונו של מאן דהוא כדי למצוא קצה-קצה של התנהגות לא נאותה, אין זה אומר שגם אנחנו צריכים לנהוג כך.
1. קודם כל, זה כנראה לא רלוונטי. לחלק מהדברים יש השלכות מוסריות, אבל לרוב לא פליליות. זה לא משפיע על יכולותיו של האדם המדובר ולא באמת משליך על אופיו.
2. הדברים בד"כ כ"כ ישנים עד שזה נעשה בלתי סביר מבחינתנו לשפוט עליהם אדם, עשרות שנים לאחר שהתרחשו.
3. בד"כ אין שום הוכחות.
4. אין לנו שום צורך – מספיק לבחון אלמנטים קונקרטיים יותר בהתנהלותו והתנהגותו העכשווית של אדם על מנת להחליט אם הוא ראוי ומתאים לשמש בתפקיד.
אם כן, בואו ננסה להיות טובים יותר מהשמאלנים ולא ננהג כמוהם. גנץ הוא כנראה עלוב בביצועיו ומעוות בתפיסותיו, בלי שום קשר למעשים מוזרים כאלה ואחרים שייתכן וייתכן שלא עשה לפני 30, 40 או 50 שנה. לא צריך ליפול למציצנות המגעילה הזו.
החשיבות של פרשת ההטרדה המינית של גנץ היא לאו דווקא במישור הפלילי. יש לה חשיבות בשני מישורים אחרים:
1. היא חושפת את הצביעות של השמאל שמחפש מתחת לאדמה כל בדל של מעידה קלה (שכל אדם סביר מועד בחייו, ללא כוונת זדון) כדי לסכל פעילות פוליטית או ציבורית של אנשי ימין או כדי להפחיד אנשי ימין מכניסה לחיים הפוליטיים או הציבוריים. הרמז שהיא רומזת הוא: אם השמאל עושה "וידוא סילוק" לכל איש ימין מבטיח שיכול לתרום מיכולותיו למדינת ישראל – הימין יכול לעשות זאת גם לאנשי שמאל שתרומתם למדינה מפוקפקת.
2. היא מעמידה במבחן מנהיגות את מי שהשמאל בחר להיות ה"משיח" החדש שלו: אם הוא לא יכול להתמודד בכבוד עם מסע שיימינג של כמה שבועות, אנחנו בהחלט מעדיפים את מי שמתמודד כבר שני עשורים בכבוד עם מסע שיימינג בלתי פוסק נגדו ונגד בני משפחתו.
תגובה למכ,
השמאל הוציא את גנדי מן הקבר כדי להטיח בו את חטאיו רק כי היה איש ימין.
מנגד, משה דיין גנב העתיקות נותר במעמדו הבלתי מעורער למרות כל פרשיות המין המבחילות שלו. כי דיין חבר למחנה ה"נכון" וביתר שאת ילדיו: יעל דיין ואסי דיין.
בדומה לכך עם יצחק לאור האנס לא הייתה שום התחשבנות.
כמו כן, למשה איבגי לא נעשה לינץ' ציבורי ולא לכל יתר עברייני המין בקולנוע הישראלי (ויש רבים כאלה) כי הם אנשי השמאל.
לעומת זה, בינון מגל בוצע חיסול ממוקד למרות שאמר מה שאמר בהיותו שתוי (מיד המשטרה פתחה בחקירה …)
בכל פעם שאיש שמאל נחשף בקלקלתו מיד נחלצים לעזרתו בשמאל והתקשורת שותקת. אם מדובר במי ממחנה הימין מיד ניתן האות להפגיז בכל החזיתות
ברור לכול שטהרני השמאל לא מעוניינים לבער את השחיתות ככזו אלא להשתמש בה כנשק נוסף מול יריביהם הפוליטיים ולראיה מתנדבות של עמותות השמאל שנפלו קרבן למעשים מגונים מידי הערבים הושתקו גם בישראל וגם באירופה
פרגר מתנגד לנישואין חד-מיניים, וטוען כי ילדים צריכים אמא ואבא, וכן שאדם נהיה "אדם טוב יותר" כשהוא במערכת יחסים עם אישה
הוא אכן טוען שילד צריך אבא ואמא. לא מבין מה בדיוק יוצא דופן בזה. כל הורה מבין שמה שאבא מביא להורות ומה שאמא מביאה הם לא בדיוק אותם דברים ושניהם חשובים מאו להתפתחות טובה של ילדים. באותה נשימה, לא מה שאני זוכר, פרגר לא טוען שיש לאסור על זוגות חד מיניים מלהיות מוכרים כזוגות מבחינת זכויות. לא מבין מה הבעיה
הובכן דניס אינו מתנגד לנישואים חד מיניים קודם כל דניס מתנגד להתערבות ממשלתית בנישואין בצורה מאוד ישירה והוא אמר יותר מפעם אחת שלא אכפת לו מה אנשים עושים במיטה בלילה זאת זכותם
מה שפרגר אומר זה שנישואים חד מיניים אינם בעלי אותם ערכים ושהערכים לפחות בשלב זה של נישואים חד מיניים אינם מאפשרים את אותו יכולת לגדל ילדים כמו נישואיים דו מיניים
אתה יכול לא להסכים אבל אתה לא יכול להכחיש שיש בעיות ערכיות מאוד רציניות בקהילה הלהטהית שנראה שאכפת להם.יותר מסקס ולזיין כל מה שזז יותר מאשר התמסדות ומערכת יחסית בעלת אחריות לעבודה קשה
פרגר הוא אדם ישר והגיוני שמסוגל לקבל אי הסכמה איתו ודבר ראשון ראה אדם כאינדיבידואל
הבן אדם הגון ומגיע לו כבוד
אתה יכול לראות את מה שהוא אומר כאן
https://youtu.be/9X9cingvQWw
לא במקרה של ראש הממשלה שלנו.
האם הוא צודק או טועה נוכל לדעת רק כשהדור שכולל את הילדים בעלי הורים חד-מיניים יהיה בוגר.
השמאל טוען שרק למדינה מערבית אין זכות קיום כמדינה נוצרית ולבנה.אבל לכל שאר מדינות העולם מגיע הזכות להיות מדינה השומרת על לאומיותה ושורש העם שלה.למשל ללבנים אין זכות לגור במדינות אפריקניות או מוסלמיות.אבל לשחורים ולמוסלמים בוודאי וחובה שיגורו במערב.ליהודים אין זכות לגור במדינות ערב.אבל לערבים וודאי שיש חובה לגור בישראל.אני לא שומע גינויים על מצב הלבנים בדראפ.והנוצרים במדינות ערב או מוסלמיות.ועל היהודים שגורשו מארצות ערב.השמאל הינו דיקקטור חד צדדי נו תמיד הוא היה כך.
האבחנה שלך נכונה, והיא נובעת מתפיסת השמאל; היא מתבססת על מאבק בין חזק לבין חלש, ושני אלה לעד נתונים לפרשנות ומודיפיקציה אינסופית, בהתאם לצורך שלהם. פעם זה עשירים מול עניים, פעם שחורים מול לבנים, פעם נשים מול גברים, פעם מוסלמים מול נוצרים. פעם זה סטרייטים מול גייז, פעם, ערבים מול מערבים וכיו"ב עד אינסוף.
לכן, אין באמירות שלהם שום עקביות, או כנות, או התיישרות עם עובדות הסטוריות, או התאמה לנתונים ומחקרים ומדידות או משהו, כלשהו, שמתחבר עם המציאות. משום שעצם המציאות היא דבר שהם מטילים בו ספק – אין מציאות, יש רק פרשנות (זה כבר חלק מתפיסה רחבה יותר של פוסט-מודרנה, אבל היא קשורה לכאן בהחלט). ומסיבה זו, לרוב לא ניתן לנהל ויכוח לוגי עם שמאלן, משום שהוא *מרגיש* ואילו אתה *חושב*, ובד"כ הרגש גובר על השכל.
אין להם שום עניין בלוגיקה, אלא רק ביישום האידאולוגיה. לכן אתה מוצא תמיד סתירות איומות בדבריהם ותמיד תמצא. אם תבין שזה המצב, תוכל להתחיל לשנות אותו – ראשית, תדע להיות פחות מתוסכל מכך, לפחות כי תבין שהבעיה לא אצלך. שנית, תבין שלא תוכל כנראה לשנות את דעתם, אבל יש אחרים ששומעים ואולי אותם אפשר לשכנע, ואולי יש להם גם משהו מעניין להוסיף בעצמם שישנה, או ישפר, את עמדתך. שלישית, תבין שאתה צריך להתבסס על הגיון ולדבר אמת, ושאין בעיה לא להסכים עם אחרים, אבל בסופו של דבר יש מציאות בחוץ; אנחנו יכולים לנסות להבין אותה ולהתמודד איתה, או שאנחנו יכולים לכסות את העיניים וליילל.
בסופו של דבר, שמרנים וליברלים לא תמיד מסכימים על הדרך, אבל הם נוטים להסכים על הרבה מאוד עקרונות ומטרות. השמאל לעומת זאת, אינו מסכים על הדרך או על העקרונות. הוא מוציא את עצמו מן הכלל ולכן כופר בעיקר. הוא מבקש לרסק מן היסוד אמיתות והסכמות הקיימות מקדמת דנן, בשם חלום אוטופי שאין לו שום תימוכין. הוא מגדיר עצמו כאויב שלנו, ועם אויבים צריך להתמודד.
לאוריאל: הגדרת יפה את השמאל,אי אפשר להתווכח עם "מאמין" עם עובדות,או במילים אחרות,שמאל זה דת,כמו קומוניזם. אני לעולם לא אנסה להתווכח עם אדם דתי על קיום "אלוהים", כי כאשר אציג לדוגמה את השואה,באין תשובה לוגית להתרחשותה,אשמע מיהודי דתי: "נסתרות דרכי האל",או משהו בסגנון.
ידעתי שהכתבה הזאת מוכרת לי… עוקב הדוק אחר התכנים בערוץ היוטיוב שלהם. דניס הוא בהחלט אחד מהפובלציסטים השמרניים הטובים ביותר של ימינו.
מציע לכולם לעיין בערוץ שלהם, הוא פנטסטי להפליא ומהול בהמון ערכים טובים: https://www.youtube.com/channel/UCZWlSUNDvCCS1hBiXV0zKcA
אתר שמקורו בהכרה שחופש הדיבור חופש המחשבה והשוויון בין בני אדם אסורים, מתיימר להגדיר את יסודות התרבות המערבית…
תגובה שמקורה בהכרה שיש בה משום מענה כלשהו על הנאמר במאמר מתיימרת לא לענות שום דבר בעל משמעות…
יהודים יקרים,גזרה כזאת לא הייתה לעם ישראל שנים רבות,כוחות החושך בראשות הפרליקטות,(שי ניצן ושני עבדיו ליאת בן ארי,ושי ניצן)בשיתוף קודקודי המשטרה(אלשיך,ריטמן,וכורש בר נור), ובחסות התשקורת השמאלנית(דרוקר,פלג,אברמוביץ,כספית,ועוד רבים ורעים)שיידעו כולם מפלגת השמאל של גנץ לפיד,רוצים להביא על עם ישראל אסון רב לאומי(הנאום של גנץ,והראיון של טל רוסו)להביא עלינו התנתקות שנייה,לגרש מאות אלפי יהודים מבתיהם,מפלגת גנץ לפיד רוצה למחוק את תורת ישראל(גזרות הגיוס של לפיד),ואת מסורת ישראל(תחבורה ציבורית בשבת,פתיחת חנויות בכל רחבי ישראל),מפלגת גנץ לפיד רוצים לעשות מהמדינה היהודית מדינת כלל אזרחיה (ביטול חוק הלאום)וקואליציה עם אחמד טיבי ושאר אוייבי ישראל,כל עם ישראל היהודי לפתוח תהילים,ולהתפלל למען "בנימין נתניהו בן צילה",להתפלל להקב"ה שיציל את עם ישראל מהגזרות הקשות האלה,כל עם ישראל רואה את חוסר הצדק,את הרדיפה של כוחות החושך בראשות הפרקליטות,ובחסות התקשורת עוכרת ישראל,שהביאה עלינו שנאה בינינו,שרמסה את תורת ישראל,ששמה ללעג את רבני ישראל ואת מסורת ישראל(תיזכרו כמה הם צחקו על מרן הרב עובדיה)תתעוררו צדיקים,תגידו לכל מי שהתבלבל והתקשורת השפיעה עליו,גנץ לפיד=מרץ,ואחמד טיבי=אסון לעם היהודי.להתעורר
השמאל של היום מתרפק על ההסטוריה שלו, אבל למעשה אין בו כלום ממנה. וזה לא רק השמאל. ראו למשל בריטניה, המתרפק על ההסטוריה שלה כמייסדת הקפיטליזם והמחשבה המערבית המודרנית, כאשר כיום השמאל הקיצוני תופס בה יותר ויותר חלקים, ומספיק רק להזכיר את ג׳רמי קורביין. צרפת, שתמיד חיה באיזו תהילה היסטורית שאף אחד לא יודע מתי בדיוק היתה לה(אולי בשבועיים וחצי בהם נפוליאון שלט באירופה), מדינות סקנדינביה, שהופכות חממות פשע מאז החלו גלי ההגירה אליהם. לעומתן, מדינות מזרח אירופה עושות צעדי ענק לקידום ליבראליזם ועדיין נחשבות סוג של מוקצה מחמת מיאוס. ולא שאין בהן בעיות. בכל מדינה יש בעיות. אבל צריך לבחון להיכן מכוון המצפן.
צריך להפנים שהעולם השתנה בעשרים השנים האחרונות ולהפסיק להתרפק על ההיסטוריה של מדינות ותנועות אלא לראות מה אלה אומרים כיום.
הטור יוצר איש קש שמלאני ותוקף אותו. ההגדרות של שמאלה פה לא בהכרח רלוונטיות לישראל ויש לא מעט מהאנשים שהובילו את מפלגת העבודה בשני העשורים האחרונים (נניח הרצוג, ברק) שמתאימים להגדרה שלו את הליברל.
עדיף להתווכח עם אמירות של אנשים מהמחנה השני במקום לנסות להגדיר את עמדתם בשמם.
אני חושב שקצת פספסת.
קודם כל, אני לא רואה איפה הטור יוצר איש קש. אני רואה ניתוח של המדיניות של השמאל וביקורת, נוקבת, כלפיה. מעבר לזה, כמובן שההגדרות כאן לא תואמות בדיוק את ישראל, משום שהניתוח נעשה על החברה האמריקנית, בהשלכה על שלנו; מה שכן מתאים, הוא ההתנהלות והאידאולוגיה. בהקשר זה, ניתן בהחלט לראות כיצד השמאל הנוכחי בישראל הוא חלק מתופעה חובקת עולם של היפוך הגישה – מתמיכה בתרבות המערב וערכיה – להתנגדות מוחלטת כלפיה. בהיותה של ישראל חלק מתרבות המערב, זה קורה גם פה: התקפה על ערכי הלאומיות היהודית (למשל התקפה על חוק הלאום), התקפה על ערך המשפחה המסורתית (למשל נושא פונדקאות לזוגות חד-מיניים), התקפה על ערכי הדת (יהודים מוגבלים בגישה למקומות קדושים), התקפה על ערכי הציונות (למשל התיישבות יהודית פתאום נקראת "התנחלות"), העלאת נושא הגזע, כאילו הוא באמת מהווה שיקול בקבלת החלטות (קריאות "גזענות" בכל שני וחמישי – כלפי ערבים, כלפי אתיופים וכיו"ב), התנגדות לקפיטליזם (תמיכה בלתי משתמעת לשתי פנים במדיניות סוציאליסטית ע"ע ניסנקורן) ועוד כהנה וכהנה.
על כן, בהחלט אפשר לראות כיצד הניתוח לעיל רלוונטי אלינו. הוא אמנם לוקה פה ושם (ויש לזכור שמדובר בתקציר מתוך טקסט ארוך הרבה יותר), אבל העקרונות שבו מתארים היטב את המציאות הנוכחית. כמו כן, הוא מצביע, כפי שכתבתי בעצמי בתגובה קודמת, כיצד לא מדובר כבר בויכוח על דרכים שונות להשגת מטרות משותפות תוך שמירה על ערכים משותפים, אלא על "שבירה שמאלה" של תנועה פוליטית שלמה.
לגבי מפלגת העבודה – היא איבדה כל רלוונטיות. לא בטוח שזה היה קורה מהר כל כך אילו לא היה עומד בראשה אבי גבאי, שהזיק לה ממש, אבל כנראה שזה היה קורה בכל אופן, וזאת משום שהיא איבדה קשר באופן מוחלט עם המציאות הישראלית. לגבי ברק והרצוג ספציפית – לטעמי הראשון מפלצתי ותאב כוח, נטול כל ערכים ציוניים, מנותק וציני, בעוד השני הוא חדל אישים. ודעתי עליהם נובעת מהתנהלותם והתבטאויותיהם לאורך השנים, וכאן לא בהכרח המקום להרחיב.
לבסוף, כל מה שהאתר הזה עושה הוא להתוכח עם אמירות של אנשים מהמחנה השני. אני לא רואה כיצד ניתן לעשות זאת מבלי לתאר את עמדתם. ומה שעצוב כאן, וזו פראפראזה על אמירה אחרת של דניס פראגר, הוא שבעוד שהימין נוטה להכיר היטב את עמדות וטיעוני השמאל ותוקף אותם באופן לוגי וסדור, הרי שהשמאל נוטה שלא להכיר כלל את טיעוני הימין. אנחנו חושבים שהם טועים, בעוד הם חושבים שאנחנו מרושעים. בצורה כזו, כמעט בלתי אפשרי לקיים דיאלוג.
אני אנסה לתאר את ההשקפה של השמאל כדי לתת איזשהו איזון למאמר הזה
שמאל, או סוציאל דמוקרטיה, אינו הניגוד של ליברליזם אלא ההתפתחות שלו. ובימינו השמאל שואף ליצור שלטון חזק אשר מגן על זכויות כל תושבי המדינה. בשתי המאות האחרונות התפתחה החשיבה המדינית להבנה שלפעמים אין דרך להגן על זכויות של אנשים בלי להגביל את הזכויות של אנשים אחרים.
כדי להגן על זכותם של אנשים לאוויר נקי צריך להגביל את זכותם של אחרים לזהם את האויר,
כדי להגן על זכותם של אנשים לא לקבל איומים ברצח צריך להגביל את זכותם של אחרים לחופש ביטוי, כדי להגן על זכותם של אנשים להתפרנס בכבוד צריך להגביל את זכויותיהם של אחרים לכלכלה חופשית לחלוטין (שכר מינימום לדוג').
כדי להגן על זכותם של ילדים לקבל חינוך והשכלה צריך להגביל את זכותם של הוריהם לקבוע איך יחנכו אותם.
השמאל מנסה להתמודד עם המציאות הזו ולמצוא את הדרך לאזן בין זכויותיהם של כלל תושביה באופן המיטבי. ולכן יש ויכוחים אידיאולוגיים משמעותיים בתוך השמאל על כל נושא כמעט
השמאל לא מאמין בפתרונות קסם ומבין שצורת הממשל צריכה להתפתח יחד עם החשיבה מדינית. השמאל לא חושב ששמרנים הם טפשים או רשעים אלא מקבל את עמדתם שלא כל שינוי חברתי הוא טוב וכשככ הרבה מוטל על הכף צריך לנהל שינויים חברתיים ושלטוניים בזהירות כי לפעמים יש תוצאות שקשה לצפות אותם.
בימינו השמאל ורעיונותיו נמצאים בסוג של משבר או מבחן בגלל ההשלכות של הגלובליזציה וההגירה ההמונית, פתאום בשביל להגן על הזכויות הבסיסיות של פליטים ואפילו אנשים שלא גרים במדינה שלך צריך להגביל עוד יותר את זכויותיהם של תושבים ותיקים, ואת המשבר הזה מיהרו הליברטנים לנצל כדי להראות את הכשלים והחסרונות של הסוציאל דמוקרטיה הליברליתץ
אולם ליברטנים אינם ליברלים ואינם שמרנים. לליברטן כמו לכותב המאמר אכפת רק מהזכויות של עצמו ושל אנשים שדומים לו ובגלל זה בימינו יש קונפליקט בין הליברטנים לבין השמאל.
הבעיה שלי עם ליברטנים היא שרטוריקה שלהם היא מסך עשן הנועד להסתיר את כוונותיהם האמיתיות.
זה איננו צירוף מקרים שמי ששותף להשקפותיהם של ליברטנים הם גזענים, הומופובים, פונדמנטליסטים דתיים ותאגידי ענק מונופוליסטים.
מאחורי הדרישה לחופש מוחלט מסתתרת השאיפה לעשות דברים שרוב האנשים יגדירו כרעים ומזיקים.
אפילו האתר הזה, שאמור להיות מגדלור של ליברליות וחופש דעות לא פרסם מאמר אחד של משה פיגלין, הדובר הרהוט והמשפיע ביותר של התפישה הליברטנית בישראל, בחיפוש קצר הבחנתי שאפילו השם שלו נפקד מהאתר בצורה חשודה. לדעתי זה בגלל שהאידיאולוגיה האמיתית פה היא ביבי ופייגלין נוגס לו במנדטים.
בקיצור אתה טוען שהשמאל רוצה להפוך את האנשים לעדר של פרות שמלחכות עשב באחו.
את האריות והקרנפים תהפוך לפרות ואת הדגים והתרנגולות תהפוך לפרות גם.
בגלל אותו עוורון לאינדיבידואליזם הטבעי, השמאל נכשל וימשיך להכשל ואולי ירים ראשו פה ושם על מנת להווכח שוב ושוב שזה לא עובד. הטבע חזק מכל רעיון מפוקפק וימשיך להתנהל בלי קשר לרעיון זה או אחר שעלה במחשבתו של איש, או קבוצה, או עם. ימין ושמאל הם אותו הדבר אלא שכל צד רואה את עצמו פוזיטיבי ואת הצד האחר כנגטיבי. אתה רוצה להטיל הגבלות על אחד על מנת שאחר יהנה מהם, וגם זה, רק מנקודת מבטך הספציפית, אם כי אתה על מנת שיהיה לך "גב" של קבוצה שלכאורה כולם בה חושבים כמוך,אתה קורה לה "השמאל" . איפה בדיוק הרעיון "האדיר " הזה משנה משהו במצב הקיים ? במילים אחרות אתה מחכה לביאת המשיח.
שמאל זאת עמדה פוליטית. נכון שאתה יכול להגיד שרוב מי ששמאלני מאמין גם בצורה כלכלית מסויימת אבל!!! אבל!!! ימין ושמאל לא מוגדרים עפ עמדה כלכלית בלבד!
לדוגמא, אם בארץ עמדתך נקבעת כלפי היחס למדינה פלסטינית, אז אתה יכול להיות גם ימני וגם שמאלני אבל קפיטליסט.
אז משהו אצלך שגוי מהייסוד ואין מה לקרוא אחרי בערך 5 שורות.
תודה,
רק ביבי?
קשקוש מוחלט,יצירה והתנגחות באיש קש "שמאלני".
להשוות את השמאל בישראל למה שהגדיר הכותב זה בידיוק כמו להשוות את השמרנות לאיזה מדינה מוסלמית.
קיצר,תהיה יותר עמוק.
ברור שמנהיגי השמאל-מרכז בישראל וגם בארה"ב יותר מזוהים עם הגדרות ליברליות.
לפחות עם ההגדרות הקיצוניות המוצגות בכתבה